חומר רקע

1 נייר עמדה– מצב הבריאות של האוכלוס י יה הערבית אגודת הגליל רקע מצב בריאותה של האוכלוס י יה הערבית בישראל מעורר דאגה ויש לפעול באופן מותאם ו מידי בכדי להוביל לשינוי. המפתח לשינוי– פריסת שירותים, ופיתוח תכניות התערבות על ידי אנשי ונשות מקצוע במגוון תחומים מ.תוך הקהילה יחד עם תקצוב מתאים באמצע שנת2014 חיו בישראל כ- 1,358,600 ערבים פלסטינים שמהווים כ- 17% מכלל האוכלוסי י ה. החברה הערבית בישראל מאופיינת בכך שהיא אוכ' צעירה כאשר הילדים (בני0-17 ש נים) מהווים כ- 41% .ממנה51.4% מהאזרחים הערבים מתגוררים באזור הצ פון ורובם חיים בישובים כפריים. גודל המשפחה הערבית הממוצע הינו5.2 . 32.3% מהזוגות הנשואים הם קרובי .משפחה מדרגה ראשונה או שנייה מצבה הבריאותי של ,האוכלוסייה הערבית ששיעורה כ- 53% מאוכלוסיית הצפון וכ- 20% מאוכלוסיית ,הדרום1 קשה במיוחד ו מצב הבריאות של האוכלוס ייה הבדואית בנגב הוא בין הגרועים במדינת :ישראל תוחלת החיים באוכלוסייה הערבית בכלל נמוכה ב- 3 שנים בממוצע מ המקבילה באוכלוסייה ;היהודית בשנת2014 חלה ירידה של למעלה משנה בתוחלת החיים של גברים ערבים מ- 78.0 ל- 76.9, לעומת עלייה בתוחלת החיים של גברים יהודים מ- 80.7 ל- 80.9 ;באותה תקופה קיימת תחלואה רבה במחלות כרוניות (שיעורים גבוהים יותר של סרטן ריאות, סכרת ומחלות לב) עם מגמה ברורה של עלייה וכן שיעורים גבוהים יותר של תמותת תינוקות. תחלואה כרונית לפי נתוני אגודת הגליל, בתוך עשור הוכפל מספר החולים במחלות כרוניות בא וכ לוסייה הערבית כאשר כמעט שליש ( 29.6% ) מ האוכלוסייה מגיל21 ומעלה סובלים מאחת מהמחלות הכרוניות כאשר הסוכרת היא הנפוצה ביותר ומגיעה ל- 12.7% מאוכלוסייה זו ,ולאחריה לחץ דם ממנו סובלים 11.3% ו רמת כולסטרול גבוהה בדם ממנ ה סובלים 9.2% מהאוכלוסייה האמורה .בשיעורי הת חלואה בסרטן חלה עלייה משמעותית כאשר בשנת2004 , 0.2% מכלל האוכלוסייה הערבית בארץ נרשמו כחולי סרטן , בשנת2010 כ- 0.4% ו בשנת2016 שיעור התחלואה בסרטן הגיע לכ- 0.7% מאוכלוסייה זו. 2 1 נכון לשנת2014 ה אוכלוסיי ה הערבית במחוז הצפון עומדת על כ- 723 אלפי איש מתוך כ- 1,350 אלפי איש בכלל אוכלוסיית ה מחוז ,הו אוכלוסיי ה הערבית במחוז ה דרום עומדת על כ- 228.5 אלפי איש מתוך כ- 1,192 אלפי איש בכלל אוכלוסיית מח ה וז . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח2.19 "אוכלוסי י ה לפי קבוצת אוכלוסייה ,דת ,גיל ומין ,מחוז ונפה ," שנתון סטטיסטי לישראל2015 . 2 ו אג דת הגליל, סקר מצב הבריאות של האוכלוסי י ה הערבית2016 . 2 מלבד שיעורי ,התחלואה האמורים כשליש מהמטופלים באוכלוסייה הערבית לא רכשו תרופות במר שם בשל חוסר יכולת כלכלית. בנוסף, כ- 9.4% מכלל האוכלוסייה הערבית סובלים מקשיים תפקודיים כאשר בקבוצת הגיל60 ,ומעלה השיעור עולה ל- 57% .קושי ב ראייה היא המגבלה הנפו צה ביותר ושיעור ה 6.8% .מהאוכלוסייה5.8% מכלל ה תושבים הערבים נפגעו בביתם בשנת 2015 , מהם כמחצית מ תחת לגיל17 , כאשר הפגיעה הנפוצה ביותר (כרבע מן הפגיעות) הינה שברים . 75% מ הנפגעים י פג ב עות אלו נזקקו לטיפול רפואי ,כאשר שני שליש מהטיפולים נעשו בחד.רי המיון של בתי החולים 3 התנהגות בריאותית 30% מהערבים בני15 ומעלה מע ש( נים50.4% מהגברים ו- 9.2% מהנשים). בנו ,סף12.6% מבני 15 ( ומעלה מעשנים נרגילה כאשר כמחצית49.2% ) ממעשני הנרגילה הם בקבוצת הגיל18-29 . חשוב לציין שעישון נרגילה הולך ומתרחב בקרב הנשים הערביות כאשר7% .מהן מעשנות נרגילה כשליש מהגברים המעשנים מעוניינים להפסיק לעשן. כ- 60% מאלה שניסו ולא הצליחו להפס יק לעשן תל ו זאת בהעדר ת.כניות תמיכה והדרכה לגמילה מעישון ממצא משמעותי ש עלה לגבי אלו שנגמלו מעישון- 75% מקרב הנגמלים העידו כי הפסיקו לעשן בשלב מאוחר מדי בחייהם והם אינם מרוצים מרמת הבריאות שלהם, הנגמלים הצביעו על הצורך בהתערבות בגילאים15-25 כתקופה הקריטי ת למניעה ו.גמילה מתוך הסקר האחרון של אגודת הגליל עולה כי מרבית האוכלוסייה אינה מקיימת בדיקות תקופתיות ואילו שכן עושים זאת מופנים בעיקר .על ידי רופא/ת המשפחה פחות משליש מהאוכלוסייה בגלאי 18 ומעלה עושים פעילות גופנית מסודרת( 27.6% .) מתוכם, 32% גברים ו22% נ שים .. אחוזי הפעילות הגופנית עולים עם העלייה במודעות והידע הבריאותיים הספורט הנפוץ ביותר הוא ההליכה עם74% והריצה עם34.5% . שירותי הבריאות, זמינותם, נגישותם והתאמתם התרבותית ,המחסור בשירותי הבריאות שמתבטא בחוסר במיטות האשפוז בבתי החולים והמוסדות הסיעודיים ,מחסור בכוח האדם הרפואי והפרה רפואי, יחידות לרפואת חירום, מחלקות אשפוז בבתי החולים חדרי מיון קדמיים, מכוני הדמייה לסוגיהם, הוא בעיה לכלל האוכלוסייה בישראל ובמיוחד באזורי הפריפרי ה (בצפון ו ב דרום) בהם מרוכז ת רוב האוכלוסייה הערבית. ע"כ, אוכלוסייה זו הינה הנפגע ת המרכזית ממשבר מערכת הבריאות המתבטא בחסרים הנ"ל . הסקרים האחרונים מצביעים על כך ש- 65.6% מהתושבים הערבים קיבלו טיפול רפואי כלשהו בשנה האחרונה כאשר91.1% מהם קיבלו טיפול זה במסגרת חברותם בקופות החולים. כ- 36.0% מהתושבים הערבים מדווחים כי בית החולים הקרוב בי ותר למגוריהם הוא במרחק של25-39 ק"מ ,ו- 2.0% מדווחים על מרחק של יותר מ- 40 .ק"מ ( כמחצית50.8% ( ) מהתושבים הערבים הבוגרים18 ומעלה) רכשו ביטוח משלים כאשר רק שליש מהם השתמשו בשירותים הנכללים בביטוח זה וכ- 13.0% .לא מודעים לכך מחסור חמור ב תשתיות לקי ום אורח חי ים בריא ברמה המקומית והאזורית למרות שהליכה וריצה הינן הפעילויות הגופניות הרווחות ביותר, מבין אלו אשר מקיימים פעילות גופנית רק12.7% מדווחים כי ידוע להם על מסלולי הליכה/ריצה במקום מגוריהם ו- 5.8% ידוע להם על מסלולי אופניים. לא ידוע כלל על קיומם של גינות כוש ר ציבוריות בישובים ערבים ואילו ב69% מהם קיימים חדרי כושר פרטיים. פארקים ציבוריים קיימים בפחות ממחצית מהישובים הערבים ( 43.7% ( ) ובריכות שחייה פרטיות בפחות משליש29.6% .) 3 ו אג דת הגליל, סקר מצב הבריאות של האוכלוסי י ה הערבית2016 . 3 מרכיב חשוב ביותר להתפתחות המוטורית והחברתית של ילדים בגיל הרך הנם גני שעשועים זמינים ונג ישים ל מקום המגורים. למרות חשיבותם הרבה ותרומתם להתפתחות ו להפחתת התאונות הביתיות, רק ב- 43.3% מהרשויות קיימים גני שעשועים כאלה וגם הם אינם בהיקף מספק ובמצב .תחזוקתי לא ראוי :בריאות הנפש בחברה הערבית ממצאי המחקרים בתחום בריאות הנפש מראים כי האוכלוסייה הערבית בישראל סובלת יותר ממצוקות נפשיות בהשוואה לאוכלוס י יה היהודית. בתוך כך, נשים ערביות סובלות באופן בולט ממצוקות אלה והן נזקקות יותר לטיפול. שיעור ניסיונות ההתאבדות גבוהים יותר בקרב הערבים :בהשוואה ליהודים (בצפון24.4 לעומת11 ל- 100.000). היצע שירותי בריאות ה נפש בחברה הערבית קטן בהשוואה לחברה היהודית וקיים עיכוב בקבלת השירותים הראשוניים. מצד שני, נושא בריאות הנפש בחברה הערבית עדיין נחשב לנושא טאבו בעל רגישות תרבותית גבוהה וע"כ קיימת .בעיה של מיעוט פניות לטיפול או לייעוץ נפשי אוריינות בריאותית החברה הערבית סו( בלת מרמה נמוכה של ידע ומודעות בתחומי בריאות שונים. כמחצית48.4% ) מבני18 ומעלה מדווחים שאין להם כל ידע על מחלות כרוניות או שיש להם מעט מאוד יד ע. אחוזים ( כמעט דומים53.8% ) נמצאו גם לגבי מחלות תורשתיות. קבוצת המבוגרים (בני60 ומעלה) הנה הקבוצה בעלת הידע הנמוך ביותר. יתרה מזאת, כמחצית מהחולים במחלות כרוניות מדווחים על .רמת ידע נמוכה מאוד לגבי מחלותיהם 51.7% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווח ים על רמת ידע טוב ה בנושא התזונה. אך רק44.0% מהאנשים ( הסובלים מהשמנה יש להם ידע טוב בנושא זה. רוב האוכלוסייה72.0% ,) אומרים שהמדיה האינטרנט והרשתות החברתיות הם מקורות הידע המרכזיים שלהם. כשליש מהאוכלוסייה אינם מודעים כלל לזכויות הבריאותיות ו- 42.6% אינם מודעים לזכות הילדים עד גיל12 לקבלת טיפולי .שיניים במסגרת החוק קידום הבריאות ורשויות מקומיות למרות מצבה הבריאותי הקשה של האוכלוסייה הערבית, שמחייב יותר התערבויות ברמות הטיפול השונות, לא קיימות תכניות רחבות לקידום הבריאות. ברמה הארצית קיימות תכניות לאומיות כמו אפשרי בריא לק ידום אורח חיים פעיל ובריא, מניעת עישון, אך תכניות אלה אינן מופעלות בהיקף הולם באוכלוסייה הערבית למרות שהבעיות המרכזיות נמצאות שם. גם ברמה האזורית יש מעט מאוד תכניות התערבות כמו מחוז (צפון) נקי מעישון. תכניות לקידום הבריאות דורשות שיתופי פעולה רב תחומיים וב ין ארגונ י ים בנוסף למשאבי תקציב וכוח אדם. למרות שמשרד הפנים פרסם תקנה למינוי רכזי בריאות ברשויות המקומיות אך הדבר אינו מתממש עקב חוסר תקצוב של המשרות האלה. בנוסף חסרים תקנים של מקדמי בריאות בלשכות הבריאות הנפתיות והמחוזיות וגם .בקופות החולים המעורבות והאחר יות הגוברת של הרשויות המקומיות הערביות בתחומי הבריאות מחייבת השקעה מיוחדת לפיתוח תשתיות פיזיות וגם מקצועיות שתאפשר תכנון אסטרטגי ארוך טווח ופיתוח תכניות לקידום הבריאות החל מרמת הידע הבסיסי של האוכלוסייה וכלה בפיתוח שירותים הנחוצים לשיפור וקידום הבריאות ברמ .ה המקומית 4 מפגעים סביבתיים המשפיעים על מצב הבריאות של האוכ' הערבית ואיכות :החיים רבים מבין התושבים הערבים מדווחים על כך שהם מתגוררים בסמיכות למפגע סביבתי המהווה .מטרד בריאותי( כמעט מחצית מהאזרחים הערבים44.9% ) הצביעו על קיומן של מזבלות לא מוסדרות המהוו( ת מפגע חמור של ריח, זיהום אוויר46% סובלים משריפת פסולת!) ומקור משיכה .לבעלי חיים משוטטים אשר עלולים להפיץ מחלות בנוסף, מעל מחצית מהאוכלוסייה סובלים מכבישים בלא אספלט מצב המייצר מטרד סביבתי ובעיקר .מקור של אבק46.5% מתגוררים בסמוך לאנטנות סלולאריות וכמעט( שליש מהאוכלוסייה31.2% ) .מדווחים על קווי מתח חשמלי גבוה בסמוך למגוריהם .נסיעת וחניית משאיות בסמוך למגורים הינה בעיה רווחת וקשה אשר מהווה גם מפגע מסוכן57% מהתושבים מציינים כי בסמוך למגוריהם חונות משאיות הגורמות לזיהום אוויר, מטרדי רעש ולתאונות בעיקר עם י לדים קטנים. התושבים הערבים סובלים גם ממפגע הרעש שמקורו העיקרי הוא ( התחבורה בתוך וסמוך לישובים67.6% ( )) והאירועים החברתיים (החתונות20.7% .) סיכום והמלצות נייר עמדה זה מציג תמונה כללית של מצב האוכלוסייה הערבית בישראל תוך התייחסות למידע המבוסס על סקר מדעי רח ב היקף ועדכני שבוצע בשנה האחרונה. הנתונים מראים בעיות קשות במדדי הבריאות השונים; תחלואה כללית וכרונית, תחלואה נפשית, פגיעות ותאונות, התנהגות בריאותית, ואוריינות בריאות ית. בנוסף המידע מתייחס לשירותי בריאות נבחרים, נגישותם, וזמינותם ולתנאי הסביבה ואיכותה ביש .ובים הערבים וסביבתם שיפור בריאות האוכלוסייה הערבית דורש התערבות בכל הרמות החל מהחינוך הפרטני ועד פיתוח מדיניות על בריאה שמקדמת את הבריאות. לאור הפערים הקיימים בבריאות בין האוכלוסייה הערבית והיהודית, נדרשת מדיניות של העדפה מתקנת שתיטיב לאוכלוסייה הערבית ותשפר את .מצב בריאותה בתוך כך, על הממשלה לאמץ תכנית לאומית רחבה, רב שנתית ורב תחומית :שתכלול  פיתוח תשתיות ומסגרות בריאות ורפואה בישובים הערבים: מרכזי בריאות האישה, מרכזי ,בריאות לילדים וצעירים, חדרי מיון קדמיים, מרכזים להתפתחות הילד, מכוני אבחון מוקדם מסג .רות שיקום ותגבור יחידות בריאות הנפש במומחים דוברי ערבית  תכנית לאומית לקידום הבריאות (קידום אורח חיים פעיל ובריא) בהקשר זה, חשוב לשלב יותר ישובים ערבים בתכניות קיימות כמו 'אפשרי- בריא', תוך מתן סיוע תקציבי שיאפשר לישובים החלשים יותר להצטרף לתכנית.  הרחבת הת כנית הלאומית למלחמה בעישון והנגשתה לכלל הציבור במישור ההסברתי החינוכי .והטיפולי בהקשר זה יצוין כי למרות ש החלטת ממשלה 922 בנושא פיתוח כלכלי בחברה הערבית כוללת ,המלצות רבות ומפורטות בתחומים שונים הרי בתחום הבריאות היא כוללת המלצה בודדת אחת : איחוד בתי החולים.הכנסייתיים בנצרת גם המלצה בודדת זו אינה אופרטיבית, אינה מוסברת ולא ברור כיצד תבוצע וכיצד תביא לשיפור מצב הבריאות של האוכלוסייה הערבית. לעמדתנו, על משרד הבריאות להכין תכנית מפורטת ומעמיקה אשר תיכלל כבר במסגרת התקציב של2017-2019 לטובת שיפור המצב הבריאותי של תושבי הפריפריה, בכלל, והאוכלוסייה הערבית, בפרט: 5  הרחבת והעמקת שיתוף הפע ו לה והסיוע לארגוני החברה האזרחית העוסקים בבריאות החברה הערבית תוך מתן הזדמנות למימון פרויקטים מקומיים, אזוריים וארציים שמטרתם לקדם את .הבריאות של האוכלוסייה הערבית  הרחבת וחיזוק הסיוע הכספי והמקצועי לרשויות המקומיות לקידום מעורבותם בבריאות תוך .מימוש של תפקידי מרכזי הבריאות ברשויות המקומיות  עידוד התמחויות ותת התמחויות רפואיות חסרות באוכלוסייה הערבית כמו פסיכיאטריה (במיוחד ,פסיכיאטריה ילדים), בריאות הציבור ,גינקולוגיה שיקום .ועוד  הרחבת היצע השירותים ובכלל זה הקמת מרכזי תמיכה וטיפול נפשי נוספים , מרפאות מומחיות .למחלות כרוניות לפי המודל של מרפאות סוכרת  הנגשה תרבותית ולשונית של שירותי בריאות הנפש (הכשרת צוותים מומחים ערבים, הנגשת )..חומרים כתובים ושירותי מידע אחרים לציבור וכו  ליזום תכנית לא ומית לבריאות הנפש שתכלול פיתוח תשתיות חדשות, שיפור יחידות בריאות הנפש במוסדות הטיפול, קמפיין הסברה מ ותאם תרבותית לאוכלוסייה הערבית להעלאת המודעות והשימוש המושכל.בשירותי הבריאות  הקצאת והכשרת שטחים ציבוריים לטובת פעילות גופנית בכל הישובים הערבים והנגשה כלכל ית .של השירותים הקיימים ע"י סבסוד ממשלתי