חומר רקע
עזובים לנפשם
הפרטת מערך שירותי בריאות הנפש בחירום
באיזור הדרום
1
נובמבר
2015
:כתיבה
לילי אילן – מחלקת תושבי ישראל
, רופאים לזכויות אדם
ייעוץ מקצועי: ד"ר זאב וינר
עריכה: רעות כ"ץ
עיצוב: דוד מוסקוביץ' / סטודיו דוד ויוסף
צילומים: אקטיבסטילס
:תודה מיוחדת
.למרואיינות ולמרואיינים שתרמו מזמנם ומניסיונם ליצירת דוח זה
צוות רל"א: ענת ליטוין, הדס זיו, רן גולדשטיין, מור אפרת, מחמוד אבו
ערישה, אסף קינצר-
.ברדוגו, ליטל גרוסמן
חברי/ות ה
ועד ה.'מנהל: פרופ' דני פילק, פרופ' נדב דוידוביץ
2
על"עזובים לנפשם"
, על"קטועים "
-
?מדוע אנחנו מוציאות את שני הדו"חות יחד
ביולי2014
, יצאה ישראל למתקפה על רצועת עזה, שכללה כניסה קרקעית לרצועה והפצצות
מהאוויר ומהים. במהלך51
,ימי הלחימה .לא היה מקום אחד בטוח להסתתר בו מפני ההתקפות
.בתי מגורים, בתי חולים ומקלטים נפגעו באופן ישיר; אזרחים לא היו מוגנים יותר מלוחמים
למעלה מ-
2,200
אנשים ונשים נהרגו ו-
11,000
נפצעו. בישראל, היו כל תושבי המדינה, אך בעיקר
תושבי הדרום, חשופים למתקפת טילים מאסיבית מ .רצועת עזה67
חיילים וחמישה אזרחים
נהרגו, ולמעלה מ-
2,000
.נפצעו
רופאים לזכויות אדם מביאים את קולותיהם/ן ואת חוויותיהם/ן של מי שנפגעו באופן ישיר
מהמלחמה. בדו"ח "קטועים", נעקוב אחר מצבם של הפצועים תושבי רצועת עזה שנותרו קטועי
גפיים בעקבות מבצע "צוק איתן", וא שר במקרים רבים אינם זוכים לטיפול רפואי ראוי. הדו"ח
,סוקר את אפשרויות הטיפול והשיקום המוגבלות, בעיקר ברצועת עזה אך גם בגדה המערבית
ואת המכשולים העומדים בפני הקטועים בנסותם לקבל טיפול מחוץ לרצועה. הדו"ח מתפרסם
לצד בלוג
קטועים#, אשר מפנה את הזרקור אל האנשים שמאחורי
המספרים, ומביא את סיפור
.התמודדותם של שמונה קטועים מרצועת עזה
דו"ח "עזובים לנפשם" עוסק בהפרטת שירותי בריאות הנפש בחירום בישראל, ובהשלכותיה על
.תושבי דרום הארץ בעוד
שמערכת "כיפת ברזל"
העניקה
חסינות ותחושת ביטחון מסוימת
באזורים הרחוקים מהגבול עם רצועת עזה, תושבי הדרום
ובייחוד
תושבי ,אזור עוטף עזה ושדרות
היו
חשופים–
גם לפני
המבצע הצבאי וביתר שאת במהלכו –
לפגיעתם של טילים,
כאשר זמן
.ההתראה העומד לרשותם קצר ביותר עד לא קיים
בע
זרת
שני
מקרי בוחן –
מ שדרות ומהכפר
הבדואי הבלתי מוכר עוג'אן– הדו"ח מ
תאר
כיצד
הפרטת מערך בריאות הנפש בחירום
יוצרת אי
,שוויון באספקת השירותים לקבוצות אוכלוסייה שונות, במדינה בכלל ובאזור הדרום בפרט
ו
פוגעת ב יכולתם של התושבים לקבל טיפול נפשי חיוני
בזמן ח
י
רום ו
ש
יקום ל
אחריו.
המדיניות של ישראל כלפי אלו החיים תחת שליטתה יוצרת הפרדה ואפליה, המתבטאות באופן
קיצוני בזמן לחימה, אך קיימות גם בימי שגרה. ישראל מפעילה משטר כיבוש קולוניאלי בגדה
המערבית, וממשיכה לשלוט אפקטיבית גם ברצועת עזה. היא האוסרת או מתירה את הכניסה
והיציאה מהשטחים ה פלסטיניים ואליהם, בין אם מדובר בחולה היוצאת לטיפול רפואי או
בסחורות המיובאות על ידי הרשות הפלסטינית; לה הכוח לעצור את תזרים הכספים של הרשות
.באמצעות החרמת כספי המכס והמיסים, ולכלוא פלסטינים ופלסטיניות בשל פעילות פוליטית
אותה מדינה מפקירה, מזניחה ומסלילה את
ילדי וילדות הדרום–
בין אם הם תושבי עיירות
הפיתוח או הכפרים והערים הבדואיות–
על ידי הפרטה ותקצוב לא ראוי. המדינה "מחבקת" את
תושבי הדרום לעיני המצלמות, אך נעלמת מיד עם תום הלחימה ומותירה אותם להתמודד עם
היעדר תעסוקה, עם פערים גדלים והולכים בתחום הרווחה וה בריאות, ועם טראומות נפשיות
.מתמשכות המתלוות לחיים בחזית המדממת של העורף
שני הדו"חות עוסקים בנפגעי ובנפגעות
,המלחמה מבלי ליצור מדרג שיפוטי של סבל .עם זאת ,
בעצם הבחירה של נושאי המעקב שלנו – שיקום קטועים בעזה וטיפול חירום נפשי בישראל – ניתן
3
ביטוי ליחסי הכוחות בין שני הצדדים .הדו"חות לא יכולים להיות סימטריים ,כיוון שהמציאות
אינה סימטרית. לא ניתן להשוות בין הצבא הישראלי הסדיר והמאורגן לבין הארגונים הצבאיים
השונים בעזה ;בין היקף ההרס העצום ברצועת עזה לבין הפגיעה במבנים ובתשתיות בישראל ;
ובין
2,200
הרוגים ל-
72
הרוגים.
הסיפורים של תושבי רצועת עזה ושל תושבי הדרום משקפים מציאויות חיים שונות בתכלית ,אך
המרחב המשותף –
הגיאוגרפי והפוליטי –
בו הם מתרחשים מחייב שניגע בהם יחד .הסיבה
לפגיעות ברצועת עזה ובישראל ,אחת
;היא המלחמה היא אותה מלחמה ,והמדיניות העקבית
המשמרת את הקונפליקט פוגעת באנשים ובנשים משני צדי הגדר .לכן בחרנו שלא להפריד בין
הסיפורים .
אנו ברופאים לזכויות אדם מאמינים ומאמינות, כי המאבק נגד ההפרטה ובעד שוויון בתוך ישראל
קשור קשרים הדוקים, היסטוריים ואידיאולוגיים, במאבק נגד הדיכוי ונגד משטר האפרטהייד
והקולוניאליזם בשטחים הכבושים–
וכי רק שילוב של שני המאבקים גם יחד יביא לשוויון מהותי
ולצדק . לא ניתן לבקר את התנערות הממשלה מהאחריות לביטחונם של תושבי הדרום מבלי
להתבונן בתמונה הגיאוגרפית והפוליטית הרחבה יותר, הכוללת את הדיכוי והשליטה הישראלית
על הפלסטינים; ולא ניתן לתבוע אחריות על דיכוי הפלסטינים מבלי להישיר מבט אל המחיר
שאותו משלמים תושבי הדרו ם בפרט, ואזרחי ישראל בכלל, כתוצאה מהלחימה המתמשכת. מתוך
הכרה בהיעדר הסימטריה מחד, והבנה שכולנו נפגעות ונפגעים מסבבי הלחימה–
כמו גם מהדיכוי
שבשגרה–
.מאידך, המאבק שלנו הוא משותף
נביא בדו"חות המצורפים את הניתוחים המערכתיים שלנו, לצד עדויותיהם של תושבים ותו שבות
משני צדי הגדר, החושפות את ההשלכות ארוכות הטווח והסמויות מהעין של החיים בצל
.המלחמה
4
תוכן עניינים
הקדמה
................................
................................
................................
..................
5
תקציר
................................
................................
................................
....................
6
רקע :שירותי בריאות הנפש בישראל בשגרה ובחירום ,טראומה וחוסן
...........................
7
טראומה וההתמודדות איתה
................................
................................
.................
8
מערך בריאות הנפש בישראל והרפורמה בשירותי בריאות הנפש
..............................
10
הפרטת שירותי בריאות הנפש בחירום
................................
................................
..
11
1.היעדר רגולציה ודחיקת השירותים הציבוריים לטובת עמותות פרטיות
.....................
13
מרכז "חוסן "בשדרות :מפרויקט צדדי לספק השירותים המרכזי
............................
13
הקמת מרכזי מת"ן :נהלים לא ברורים ,חלוקת אחריות לא ברורה
..........................
17
2.אי שוויון :פערים בין אוכלוסיות שונות בגישה לשירותי בריאות הנפש בחירום
..........
19
שירותי בריאות הנפש בחירום בקהילה הבדואית :משאבים דלילים וניהול לקוי
........
20
המקרה של הכפר עוג'אן :כשחסמים תרבותיים ופוליטיים פוגעים בטיפול הרפואי
....
22
3.מיקור חוץ לידע המקצועי והיעדר תיאום מערכתי
................................
..................
23
סיכום
................................
................................
................................
..................
25
נספחים :התכתבות ומסמכי
ם
................................
................................
.................
28
5
הקדמה
ל', מקיבוץ באזור עוטף
עזה,
על שירותי בריאות הנפש בחירום,בזמן לחימה
"ו"שגרת החירום
ב עוטף
" :עזה
זה כמו להיקלע לסערה בלב ים.
הספינה שלך טובעת, מגיעה ספינה אחרת לחלץ אותך אבל היא
"...לא לוקחת אותך לחוף מבטחים, את עדיין בלב הסערה ושם מטפלים בך. עד שתגיעי לחוף המבטחים.
במהלך "מבצע "צוק איתן בקיץ2014
, הגיעה לרופאים לזכויות אדם (רל"א) פנייה בנוגע לפגיעת
רקטה בשטחי הכפר ה בלתי מוכר
עוג'אן ,צפונית לבאר שבע, ממנה נפגעו שתי אחיות נו ב ת10
ו-
13
.
,כמו כן
כתוצאה מהנפילה, ש
התרחשה
סמוך מאד
לבתי מגורים בעוג'אן,
סבלו ילדים ונשים
קרובי משפחה שהיו
ב
אזור
בזמן האירוע מחרדות
ו
מתסמינים
של
פוסט-טראומה . כשבועיים
לאחר הנפילה התקבלה במשרדי רל"א
בקשה
לסייע ל
נפגעים הללו .
בעקבות פניית רל"א למשרד
הבריאות)(משה"ב,
הגיעו למקום תוך24
שעות
מתנדבי"
"חוסן –
סטודנטים לעבודה סוציאלית
ממכללת תל-חי, שהתנדבו במהלך הקיץ באופקים
והופנו
ל
כפר
דרך ארגון בשם"
הקואליציה
הישראלית לטראומה"
.באופן תמוה ,ה סטודנטים
לוו על ידי
נציג צבאי
לבוש מדים ונושא נשק
.מטעם פיקוד העורף
בין המתנדבים לא היו דוברי ,ערבית
כך שהפרטים
בנוגע להמשך הטיפול
בנפגעים
.וסוגיית הרצף הטיפולי נשארו לוטים בערפל
סיפור זה מדגים שלל כשלים מערכתיים במערך שירותי בריאות הנפש
הזמינים
לתושבי ותושבות
.ישראל בזמן מלחמות, מבצעים ומצבי חירום
בין ה שאלות
ה
עולות ממנו:
מדוע
נאלצו
בני
המשפחה
הנפגעים
לחכות ?למעלה משבועיים כדי לקבל טיפול נפשי ראשוני מדוע הטיפול ניתן על
ידי סטודנטים שמתנדבים בעמותה פרטית, ולא על ידי אנשי מקצוע השייכים למערכת הבריאות
הציבורית?
?מדוע הגיעו אותם מתנדבים אל הכפר שבו התרחשה הפגיעה בליווי איש צבא חמוש
ו
מדוע לא זכו המטופלים,, שאינם דוברי עברית
לקבל שירות?בשפה הערבית
ב
מהלך אותו קיץ קשה
פנה'א –
מתמודד עם פגיעה נפשית ומטופל במרפאה לבריאות הנפש
בשדרות –
למש
י רד הבריאות ו
הרווחה,
בבקשה
ש
יוציא
ו
את המתמודדים תושבי
שדרות,
המטופלים במרפאת בריאות הנפש הממשלתית בעיר,
( "ל"הפגה מימון
נסיעה אל
מחוץ לעיר
למספר ימים לצורך הפוגה מהלחימה .)א'
לא קיבל תשובה ,לפנייתו והוא ושאר
ה
מטופלי
ם
ב מרפאת בריאות הנפש בעיר לא זכו לצאת להפסקה מאורגנת מהלחימה
והתרעננות, ה
נחוצ
ות
כל
כך ב
תקופה זו .רבים מהם לא יכלו להרשות לעצמם שהייה במלון, כך שנאלצו להישאר בשדרות,
החשופה .לירי טילים בלתי פוסק
יתר על כן: למרות ש
מספר המטפלים המאיישים את
מרפאת
בריאות הנפש הממשלתית בעיר הגיע באותו קיץ לשפל חדש, בגלל
סיבו
ת בירוקרטי,ות
נמנע
מ
מטופלי ה
מרפאה
לקבל טיפול במרכז ,""חוסן המעניק שירותים בתחום בריאות הנפש
בחי
רום.
כך
למעשה אותם מתמודדים עם פגיעות נפש
יות
לא זכו לקבל
סיוע נפשי חיוני
בשעת .חירום גם
מ מקרה זה עולות שאלות רבות: מדוע קיימת ההפרדה בין "מערכת בריאות הנפש ב"שגרה לבין זו
6
בש"חירום"
?מיהם הגופים האחראי
ם על אספקת השירותים בכל אחד מהמקרים, וכיצד הם
אמורי ם
לתאם
את עבודתם על מנת
ל
הימנע מ מצב
ש/בו מטופל
מתמודד נשאר ללא כל
מענה
, כ מו
במקרה של
?'א ו
היכן נכנס לתמונה
משרד הבריאות–
?הן כספק שירותים והן כרגולטור
תקציר
דו"
ח זה יציג כיצד
הפריטה המדינה את שירותי בריאות הנפש בחירום1, מבלי שקדם לכך
דיון
ציבורי מסודר הבוחן את ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של החלטה זו
. על בסיס
מידע
שנאסף בעזרת יר
איונות עם נשות ואנשי מקצוע ועם מתמודדים
/ות ומטופל/ים ות במערך בריאות
הנפש בחירום, ו כן בשיחות טלפוניות
ותכתובות
עם נציגי
מש,רד הבריאות נדון ו של ב ש השלכות
מרכזיות
לש תהליך ההפרטה,
דרך
שני מקרי בוחן מרכזיים –
העיר
שדרות ו
הכפר ה
בלתי
מוכר
עוג'אן:
1.
היעדר רגולציה ודחיקת השירותים הציבוריים לטובת עמותות פרטיות :חוק ביטוח
בריאות ממלכתי מחייב את
( משרד הבריאות
מש
ה"ב) ל
שמש רגולטור של השירותים
השונים הניתנים במסגרת מערכת הבריאות. בכל ה
נוגע למערך
שירותי
בריאות הנפש
בחירום , משה"ב לא ממלא את התפקיד הזה, על אף שהפרטת השירותים הופכת אותו
.לחיוני אף יותר
כתוצאה מכך, העמותות הפרטיות הופכות לשחקניות המרכזיות
ולספקיות
העיקריות
של שירותים במערך בריאות הנפש בחירום וזאת ללא בקרה
.מספקת של משה"ב
2.
אי שוויון: פערים בין אוכלוסיות שונות בגישה לשירותי בריאות הנפש בחירום.
בניגוד
,למתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי ניהול הקצאת
ה
משאבים
במערך שירותי
בריאות הנפש בחירום לוקה בחסר
עקב ,הפרטת המערך
וכתוצאה מכך,
הטיפול הנפשי
בזמן חירום אינו נגיש באופן שוויוני לכל
הסובלים והסובלות מ
טראומה
, מ
הד חר
ומפגיעות נוספות.
3.
מיקור חוץ לידע המקצועי ו היעדר תיאום
מערכתי:
הטיפול בנפגעי חרדה
ופוסט-
טראומה הוא טיפול רב,תחומי הכולל לא רק סיוע נפשי,
אלא מערך שלם ומסועף הדורש
.שיתוף פעולה בין גורמים ומשרדים שונים
ה
עובדה אי ש ן גוף מרכזי אחד האחראי על
הטיפול
, אלא גופים שונים –
לרבות עמותות פרטיות– ש
אינם מתואמים ביניהם כראוי ,
ו
כן העובדה
שמשרד הבריאות אינו מפקח באופן אפקטיבי על פעילותם
ש ל אותם גופים
1
שירותי בריאות נפש בחירום הינם תשתית למתן טיפול נפשי לתופעות הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהתפתחו
אצל פרט וקהילה כתוצאה מאסון.
7
,ועל הקשר ביניהם
מביא
ות
לפגיעה ביכולת לשמר את
הידע המקצועי ו את הרצף
הטיפולי.
ממצאי דו"ח זה מעלים שאלות לגבי מידת
יכולתן של קופות החולים ל
שלב
במערך השירותים
שלהן את שירותי בריאות הנפש
בחירום
החל מיולי2015
, במסגרת הרפורמה ב שירותי בריאות
הנפש. זאת,
לנוכח
העובדה שגם השירותים ה"שגרתיים"
, נכון לספטמבר2015
,
עדיין אינם
מסופקים כראוי
ביישובים רבים,
.וביניהם יישובים בדרום הארץ כמו שדרות ורהט
בנוסף , כפי
,שיפורט בדו"ח מרבית שירותי בריאות הנפש בחירום ניתנים כיום על ידי עמותות
, ה מחזיקות
בידע הטיפולי והמקצועי,
ולא ברור כיצד יוסדר התיאום ושיתוף הפעולה בין קופות
החולים,
משרד הבריאות
הו .עמותות השונות
רקע :
שירותי
בריאות ה נפש
בישראל בשגרה ו
בחירום ,טראומה וחוסן
"
מאז'עמוד ענן' ו'צוק איתן' היו תקופות של 'טפטופים',
תקופות של ירי של פצמ"רים לעבר יישובי
העוטף. אנחנו צריכים לנהל שגרת חירום.
ההנחיות הן15
שניות [מרחק –
.ל.א ] ממרחב מוגן, יש הנחיות
לא לצאת לטיולים, תקופות מתוחות,
והעצבים רופפים כי צריך לנהל חיי שגרה
כ שבכל רגע נתון יכולים
,לירות עלייך את
יכולה להיקלע לסיטואציה של ירי. הטפטופים מבחינת כולם זה שגרה, א בל אתה על
הקצה,
...כל הזמן תחת מתח, פחד וחרדה".
'(ל
, תושבת קיבוץ סמוך-גדר בעוטף עזה)
בישראל מצב חירום הוא המצב הרגיל, וכמטאפורה אף מבחינה חוקית מדובר במצב שקובע מימי
המנדט הבריטי תחת "תקנות ההגנה לשעת חירום" מ-
1945
שנשארו בעינן עד היום. את התקנות
הקולוניאליות לשעת חירום קשה לבטל וזאת מפני שחקיקה רבה מושתתת עליהן שמאפשרת, בין
היתר, את קיומם של מעצרים מנהליים. מצב החירום התמידי בישראל מתבטא בהיערכות לשעת
חירום גבוה
ה
.במיוחד ביחס למדינות אחרות בעשורים האחרונים הקימה המדינה מערכות רבות
ושונות
כדי ל
ארג,ן י סד הל ר "ולפקח על ההיערכות לזמן חירום ב"עורף–
בקרב האזרחים –
ולהבטיח את המוכנות הגבוהה ביותר
לכל מצב של סכנה ביטחונית, לרבות בכל הנוגע למערכת
.הבריאות2
אחת מההשלכות הרבות והקשות של החיים במציאות של קונפליקט
מתמשך
היא
פגיעה
נפשית
.ורגשית כפי שמסבירה
קרן פרידמן-פולג, בספרה "העם על הספה:
הפוליטיקה של הטראומה
2 פלורה קוך דבי
יץ וב ד" ,'היערכות מערך הבריאות
,למצבי חירום", מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ירושלים
27.3.2011
.
8
"בישראל :
"
הפרויקט הציוני של בניין האומה חייב מראשיתה של המדינה, וגם שנים רבות לאחר
מכן, התמודדות אינטנסיבית עם שאלת ההקרבה של לוחמים ועם עמידתם של אזרחים במה
שהפך להיות סכסוך אלים ומתמשך".
3
,ואכן
מער
ך בריאות הנפש בחירום
בישראל
הוקם
מתוך תפיסה
ה גורסת כי גם
אזרחים,
שאינם
לוקחים חלק פעיל
במבצעים ובמלחמות, סופגים הרבה מזוועות המלחמה –
,בין אם באופן ישיר
כתוצאה מ
פיגועים, נפילות רקטות
,ופעילות צבאית המתרחשת בקרבתם
או ,בצורה משנית דרך
חשיפה ממושכת למציאות
האלימה בארץ.
טראומה וההתמודדות איתה
..."אני הייתי אשת אש, האדמה היתה בוערת תחת רגלי. ועכשיו
.אני לא מספרת לאף אחד מה קרה לי
רק הפסיכיאטרית, הפסיכולוג, הילדים.
'" (ס
, תושבת שדרות שסובלת מפוסט-
טראומה מאז יולי2014
,
אז נפל קסאם בכניסה לביתה)
תסמונת פוסט-טראומה, שזוהתה עד שנות השמונים של המאה העשרים עם חיילים ש
נפגעו מ הלם
קרב,
עברה בעשורים האחרונים תהליך של קיטלוג
ו
מיסוד .רק ב-
1980
,
בעקבות לחץ פוליטי של
חיילים אמריקאים יוצאי
מ
לחמת וי
יטנ
אם,
נכנסה הפוסט-
( טראומהPTSD – Post
Traumatic Stress Disorder
) לאוגדן
המחלות הפסיכיאטריות .
"
,ההגדרה החדשה ביקשה
,בראש ובראשונה, לבודד אירוע שנתפס ככזה שהציב איום 'יוצא מן הכלל' על חייו של האדם
ובשל חריגותו הופך לזיכרון השב ומציף אותו גם זמן רב לאחר תום האירוע."
4
מערך בריאות הנפש בחירום הוקם ופותח על ידי עמותות ואנשים פרטיים שזיהו את הצורך
במענה טיפולי לפוסט-טראומה. הודות ל
ינ סיון המקצועי הרב שנצבר בעקבות ההתמודדות עם
מצבי מלחמה ו
מבצעים צבאיים, והטיפול בחיילים
ובאזרחים נפגעי
טראומה,
הוקמו בישראל
מרכזים
שהם בין ה מובילים בעולם
במחקר ובטיפול בפוסט-טראומה .
,בשנים האחרונות נפגעי
חרדה החלו לראשונה לקבל הכרה ציבורית במצבם, והם
נכללים ב ,מניין הפצועים במלחמות
מרואיינים בטלוויזיה במהלך מבצעים צבאיים ו"מחובקים"
.על ידי חברי הכנסת והשרים
3 קרן פרידמן-פולג ,"העם על הספה ,הפוליטיקה של הטראומה
,בישראל", מאגנס, ירושלים2014
', עמ
13
.
4
'פרידמן פולג, שם, עמ8
.
9
כפי שנכתב באתר
נט"ל ("נפגעי טראומה על רקע לאומי") – הגוף הראשון ש
שם לו למטרה לסייע
לנפגעי טראומה בישראל –
את הטראומה כאן אי אפשר להפריד מהפוליטיקה: "נט"ל הוקמה
בשנת1998
מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת
הטראומה על רקע לאומי
ו
השלכותיו של הסכסוך היהודי-ערבי
, ולהבחין בין נפגעיה
של טראומה זו לבין נפגעי טראומה
כתוצאה מאירועים אחרים, כמו תאונות דרכים או התעללות. הייחודיות נובעת מהשילוב שבין
התסמונת הפוסט-
טראומטית של אותם נפגעים לבין ההקשר החברתי, הציבורי והלאומי שבו
."התרחשה הפגיעה5
ה רקע להקמת נט"ל בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת
ה הי
שרשרת הפיגועים בלב ערים
מרכזיות בישראל,
שהביאו את הטראומה של החזית עמוק
אל
.תוך העורף 6
כמה שנים מאוחר
יותר, ב-
2001
,
בעקבות
ה זעזוע של הקהילה היהודית האמריקנית מאירועי אוקטובר2000
ו
האינת
י
פאדה השנייה 7, החליט ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה8 ל
תרום
כספים כדי
לסייע לעמותות שונות שעסקו ב התמודדות עם .טראומה או בסיוע ליהודים בישראל הקואליציה
הישראלית לטראומה
הוקמה
כחלק מאותו פרויקט, על מנת
להסדיר את שיתוף הפעולה
ו את
חלוקת
.הכספים בין העמותות השונות9
,כיום הקואליציה לטראומה
מאגדת תחתיה
את רוב
,העמותות שעוסקות בטראומה בישראל
מ
שמשת צינור להעברת תקציבים מהמדינה ו כספי
תרומות
לארגונים השונים
, ו מהווה את גוף הידע המרכזי
וה
משמעותי ביותר
בארץ בכל הנוגע
.לטיפול בטראומה ב-
2004
הקימה הקואליציה , במימון של
ארגון ה פדרציות
ה
יהודיות,
את
ות כנית""חוסן הראשונה בדרום, תחת הכותרת "הת
ו כנית לבניית החוסן הקהילתי בשדרות
."וביישובי עוטף עזה
בשנים האחרונות,
המושג "חוסן" קנה לו
,אחיזה בשיח הטיפולי התקשורתי, הציבורי
ו .הממשלתי הן
בזמן לח
י
מה ו הן
בזמן שגרה,
"ל"חוסן
ישנן משמעויות רבות,
שנעות בין תיאור
ה מצב
ה ,נפשי של אדם בודד
ל
מצב
ה החברתי-
,כלכלי של קהילה
ועד ל כינוי שניתן למערך בריאות
.הנפש בחירום כולו פרידמן-פולג טוענת כי כיום,
"החוסן נתפס לרוב כשכלול עכשווי, גם אם
5 אתר נט"ל-
,נפגעי טראומה על רקע לאומיhttp://www.natal.org.il
.
6 See: Cold War Studies, Palestine-Israel timeline: 1990-1996.
http://www.coldwarstudies.com/2012/12/11/palestine-israel-timeline-1990-1996
7 See: Al-Aqsa Intifada, in Global Security.
http://www.globalsecurity.org/military/world/war/intifada2.htm
8
גוף שמאחד מאות ארגונים יהודיים בצפון אמריקה, שפועלים בעיקר לגיוס תרומות לישראל ולחיזוק הקשר בין
יהודי ארצות הברית לבין ישראל. בין הארגונים המייסדים שלו היה "המגבית היהודית המאוחדת", שהיתה מפעל
גיוס הכספים העיקרי של יהודי ארצות הבית מאז1939
עבור יהודים פלי .טי השואה ועבור מפעלים שונים בישראל
9 פרידמן-פולג ,
'שם, עמ34
.
10
במובלע, של מושגי יסוד מכוננים בחברה הישראלית, כמו מורל לאומי, כושר עמידה או אמונה
בצדקת הדרך".
10 נראה אם כן
"שהמושג "חוסן
, וכמוהו המושג "פוסט-
"טראומה,
הפכו במהלך
השנים
"למושגים "מגויסים,
הנמצאים כיום
ב שימוש בעיקר
בהקשר ה
לאומי,
בעוד
שפוסט-
טראומה על רקע של תקיפות מיניות, תאונות דרכים או כל אירוע טראומטי אח ר–
כו ן "ה"חוסן
ה דרוש כדי להתמודד עם אירועים
כאלה –
נדחקו.לשוליים
מערך
בריאות הנפש בישראל ו
הרפורמה בשירותי בריאות הנפש
על מנת להבין את ה
תפקיד
שממלאים שירותי בריאות הנפש
ב
חירום,
חשוב להבין כיצד הם
משתלבים–
או,ליתר דיוק לא משתלבים –
.במערך בריאות הנפש כולו
חוק ביטוח בריאות
ממלכתי
, שנחקק ב-
1995
,
מבטיח
ל
כל אזרחי ישראל מערכת בריאות ציבורית הפועלת
על פי
.עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית
במסגרת החוק היו שירותי בריאות הנפש
מיועדים
לעבור,
יחד עם כל שאר,שירותי הבריאות
לאחריות קופות החולים, אולם הדבר לא נעשה
במועד
חקיקת החוק .תחום בריאות הנפש,
שנכלל בתוספת השלישית לחוק, נשאר תחת אחריותו של
משרד הבריאות ולכך היו השלכות של רגולציה לקויה, תקצוב מועט עקב שחיקה תקציבית ומתן
.שירותים לוקים בחסר11
כך הפך עם השנים תחום בריאות הנפש
ל
אחד התחומים
המוזנחים
ביותר –
אם לא המוזנח מכולם–
ב
מערכת הבריאות, אשר מעולם לא
הגדירה למעשה סל
שירותים קבוע ,בתחום בריאות הנפש שאזרחי ישראל זכאים
לו.
12
בשל מצבה הבעייתי ,של מערכת בריאות הנפש הציבורית נוצרה עם השנים מערכת פרטית
גדולה
ומסועפת
, ה מדירה על בסיס כלכלי את
מי שיד/ו
ה אינה משגת , באופן שמוביל לפערים
קיצוני
ים
בי
כולת
ן של קהילות ו
קבוצות שונות בחברה לקבל שירותי
ם הולמים בתחום
בריאות
הנפש.
יתר
,על כן מחקר חדש
מרא
ה
כי
המעמד הכלכלי
ה של
מטופלים
/ות והמוצא האתני שלהם
/ן משפיע
ים
בצורה ישירה על האבחון
ולפיכך גם
על
הטיפול שיקבלו.
13
כך, אוכלוסיות מסוימות, ב
עיקר
בפריפריה ,
מודרות בצורה אקטיבית יותר מקבלת שירותי בריאות
נפש ה –
למשל ה פלסטינים
אזרחי ישראל, שמודרים כתוצאה ממחסור בכ
ו ח אדם מקצועי
דובר ערבית ומ
מיעוט ה מרפאות
ביישובים הערביים.
14
10 פרידמן-פולג ', עמ142
.
11
'"הרפורמה בבריאות הנפש: מסמך רקע לתכנון הערכתה", מכון ברוקדייל, עמ1
.
12
"סוגיות מרכזיות בתחום הבריאות"
,מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ירושלים,
21.5.15
.
13 Nakash Ora and Saguy Tamar, Social Identities of Clients and Therapists during Mental Intake
Predict Diagnostic Accuracy, SPPS, March 2015.
14
"שירותי בריאות הנפש בחברה הפלסטינית בישראל", רופאים לזכויות אדם-
ישראל, דצמבר2013
.
11
בשנה האחרונה, עוברת מערכת בריאות הנפש טלטלה גדולה
כתוצאה מ הרפורמה
המוחלת עליה .
הרפורמה, שנכנסה לתוקף ב-
1.7.15
, נועדה
להסדיר את מצב השירותים בבריאות הנפש, משלש
:בחינות
מבחינה ביטוחית , על ידי הכללת שירותי
בריאות הנפש ב סל
השירותים שקופות
החולים
מחויבות לספק למבוטחיהן ;מבחינה מבנית , באמצעות צמצום מספר מיטות האשפוז
הפסיכיאטריות ושימת דגש על הטיפול
בקהילה; ומבחינה שיקומית הרפורמה באה לספק שירותי
שיקום פסיכיאטריים כוללניים .
שינוי משמעותי נוסף, שנגזר מהעברתם של שירותי בריאות הנפש
מה"תוספת השלישית" לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ל"תוספת השנייה", הוא קיומו של מנגנון
אדמיניסטרטיבי ומשפטי המחייב ומפקח על מתן הש ירות, מנגנון שאינו כלול בתוספת השלישית
.לחוק
הרפורמה בבריאות הנפש נמצאת במרכז
ה של מחלוקת ציבורית גדולה.
מתנגדיה טוענים בין היתר
שההעברה של האחריות הביטוחית לקופות החולים
משמעותה הפרטה של השירותים
ובכך דרדור
נוסף במידת האחריות שלוקחת המדינה על תחום בריאות הנפש, וש אופן העברת המידע הרפואי
לידי רופאים חדשים תגרום ל
פגיעה באמון המטופלים; ואילו תומכיה
טוענים כי מדובר במהלך
חיוני,
שיגדיל את המענה הטיפולי
וי סייע לבטל את הסטיגמה
ה
כרוכה ב
טיפול הנפשי,
בעצם
הפיכתו
לחלק מהטיפול הכוללני שהקופות מ
ספ.קות במסגרת סל השירותים שלהן
חלק
גדול
מהמחלוקת שנסובה סביב הרפורמה
לפני כניסת
ה
לפועל
נגע ל המשך פעילותן של מרפאות בריאות
הנפש הממשלתיות, שהיו אמורות, על פי מתווה הרפורמה הראשוני,
להיסגר ולהיות מוחלפות
במרפאות של ק
ופות החולים.
בסופו של דבר הוחלט כי המרפאות הממשלתיות .ימשיכו לפעול
נכון ל
ספטמבר
2015
, סימני שאלה רבים.עדיין תלויים מעל הרפורמה
על אף שמרפאות חדשות
נבנו על ידי קופות החולים
ב
יישובים ובערים רבות ב
רחבי הארץ , עדיין לא ברור מה יהיה עתיד
המרפאות הממשלתיות, הו אם קופות החולים אכן יעמדו
ב
התחיי בותן לפתיחת מספר הולם של
מרפאות ש
י ענה על
הצרכים הקיימים. יתר על כן ,
הקמתו של
"מסלול מקביל" בתשלום,
כאופציה
למטופלים
/ות שמעוניינים ב טיפולי
פסיכותרפיה, משמעותה הכנסת מרכיב מובהק של הפרטה,
ויצירת
טשטוש בין המערכת ה
ציבורית ל
פרטית
, באופן שעלול לפגוע
בזמינות ובנגישות של
השירותים עבור כלל.המטופלות והמטופלים15
הפרטת שירותי בריאות הנפש בח
רום י
15
"מסלול מקביל" כזה מוצע ב"מכבי שיר ותי בריאות", ראי
שירותי בריאות הנפש
באתר מכבי שירותי בריאות
:וזאת מעבר לשירותים שאמורה הקופה להעניק במסגרת הרפורמה במרפאות רב מקצועיות
http://bit.ly/1L1MhxL
12
"בקיץ ראיתי שתקציבים זה לא הבעיה של המדינה בשעת חירום, וכמו שלא חוסכים על טנקים,
היו
צריכים להוציא או תנו [מתמודדים עם פגיעה נפשית–
ל.א.] בכל מחיר
להפ גה." (א', מתמודד תושב
)שדרות
שירותי בריאות הנפש בחירום יכולים לשמש
מקרה בוחן ל סוג
הפ
רטה,
...ש"מתרחשת
כאשר נוצר
ביקוש לשירות חדש שהמדינה אינה נותנת לו מענה, בהנחה שהוא לא צריך להיות שירות
."ציבורי16
השירותים ניתנים כבר מזה
שני עשורים בעי
קר על ידי עמותות ו
ארגוני המגזר השלישי,
ש גייסו כסף ואנשי מקצוע והתוו דרכי פעולה בהסתמך על מרכזי
ה
טיפול ו
ה
מחקר הטובים בארץ .
משרד הבריאות לא קיבל על עצמו את האחריות הכוללת
ל
אספ קת
שירותי בריאות הנפש בחירום ,
לניהול ול
רגולציה שלהם במעשה,
וזאת למרות תפיסה כי הם.נכללים תחת תחום אחריותו
בניגוד ל
הפרט
ה של שירותי הבריאות לתלמיד –
שם הועברה אספקת השי
רותים ש הוענקו בעבר
על ידי
המדינה לגורם פרטי –
,במקרה של שירותי בריאות הנפש בחירום
מדובר בשירותים
שמלכתחילה לא היו קיימים, ו
שהצורך
בהם
זוהה ומופה על ידי גורמים פרטיים
, ו רק
לאחר מכן
הוכר על ידי המדינה .בהמשך,
המדינה
אימצה את הנושא ו אף
לקחה
עליו
אחריות
ברמה
ההצהרתית, דרך כתיבת נהלים ו כן
מינוי גורם במשרד הבריאות שיפקח על התחום;
אך למרות
זאת, הלכה למעשה השירות
ים
עדיין
מופעל
ים ומנוהל
ים
על ידי עמותות פרטיות
ו ללא רגולציה
ממשלתית
.משמעותית
על פי מכון ון-
,ליר "הפרטה
במובנה הצר פירושה העברת נכסים ,שירותים ומוצרים מבעלותם ,
מניהולם וממימונם ...של ארגוני המדינה לארגונים במגזר העסקי ,לארגונים במגזר השלישי או
לאנשים פרטיים .במובנה הרחב פירושה של ההפרטה היא הגדרה מחדש של אחריות המדינה."
17
,ואכן
אחת התופעות הבעייתיות שנלוות להפרטה היא ה
דחיקה של השירותים הציבוריים ש עדיין
מסופקים על ידי
המדינה .
,במהלך השנים
וביתר שאת ב-
13
,השנים האחרונות המערך של בריאות
הנפש בחירום הלך
ותפח, ב
עיקר ב
שדרות וביישובי עוטף עזה
, עד שהגיע למימדים עצומים,
שמאיימים למעשה
על השירותים שהמדינה עצמה מספקת באופן ישיר –
קרי שירותי בריאות
"הנפש ב"שגרה – בדרכים ש
ו רט ופי בהמשך .
חשוב לציין כי השירותים ש מסופקים על ידי העמותות השונות
זוכים להערכה רבה בקרב
עובדי
/ות מערכת הבריאות ו
בקרב המטופלים
/ות
שמשתמשים
בהם;
כל תושבות ותושבי הדרום
ם עמ ש
נפגשנו כדי לקבל רקע עבור דו"ח זה
שיבחו
את המקצועיות והמיומנות של עובדי
העמותות,
שהעניקו
ם לה
טיפול
חיוני מאד בנקודות זמן משמעותיות בחייהם.
יתרה מכך, נראה
16
"מהי הפרטה? מונחון בסיסי למושגים המופיעים באתר"
,, הפרטות והלאמות בישראל
מכון ון-
:ליר
http://bit.ly/1OSZJd5
17
.שם
13
ש המדינה
עצמה מעודדת את העמותות
להמשיך ולתת את השירותים שהן
מספקות
לא רק
מ
שיקולים כלכליים
אלא גם משיקולים
מקצועיים –
היות שבשלב זה
ה
עמותות מחזיקות ב ידע
מקצועי שלא קיים
ב
משרדים הממשלתיים.
עם זאת, המצב שבו
המדינה , באמצעות משרד
הבריאות,
לא לוקחת
אחריות על אספקת
,שירותי בריאות הנפש בחירום
ה סדרתם
ו הנגשתם
לקהילות השונות
בצורה שוויונית ותוך שיתוף פעולה בין
כל הגורמים הנוגעים ב
דבר
גורם
ל
תחוש ה עמוקה של
הפקר
ות בקרב התושבים.
,"כך למשל, פחות משנה מתום מבצע "צוק איתן
,החליט משרד החינוך
בתואנה של היעדר תקציב
, לבטל את ת
ו
כניות
הטיפול הפסיכולוגי לילדים
,בבתי הספר בשדרות וביישובי עוטף עזה וזאת
על אף שת
ו כניות אלו הוכיחו את עצמן לאורך
השנים כמונעות פוסט-טראומה וכמשמעותיות ביותר עבור בריאותם הנפשית של הילדים ה חיים
.תחת איום הקסאמים18
הקיצוץ נמנע– לעת עתה –
רק בעקבות לחץ של חברי.כנסת19
ההתמודדות הנפשית עם מציאות שהיא ""שגרת חירום היא קשה מספיק בפני עצמה, אולם היא
הופכת לקשה עוד יותר כאשר היא .מצטרפת למציאות כללית מורכבת ,בזמני לחימה המדינה
"מחבקת" את תושבי הדרום והפוליטיקאים משבחים את עמידתם האיתנה,
אולם בחלוף זמן
מועט, הפריפריה שבה להיות פריפריה, על אחוזי האבטלה הגבוהים,
על הפיצויים שמאחרים
להגיע וגם על שירותי הבריאות, ש
רמתם נמוכה לאין שיעור מ
זו שמקובלת
.במרכז הארץ
1.
היעדר
רגולציה ו
דחיקת השירותים הציבוריים לטובת עמותות פרטיות
מרכז "חוסן" בשדרות :מפרויקט צדדי לספק השירותים המרכזי
"
עליתי מברית המועצות, ובשדרות21
שנה,
וכאן קניתי דירה. כשאני עליתי לישראל היו9,000
תושבים
בשדרות,
היום20,000. מיום ליום יותר יפה, בונים יותר.
אני אוהבת את שדרות. במקומות אחרים יש לי
,אחים ][אבל
לא עזבתי גם בזמן קסאמים. תושבי שדרות יותר מגובשים עכשיו [אחרי הקסאמים –
.ל.א ]
כי הצרה הזאת חיברה אותנו. עיר לא כל כך גדולה, אחד מכיר את השני, מתקשרים לשאול מה קורה."
'(ס
, שדרות)
בשדרות, עיר שמונה כיום
למעלה מ-
22,000
תושבים למודי קסאמים ומצבי חירום-
,שבשגרה
קיימים כבר למעלה מעשור
שירותי
ם ענפים בתחום
בריאות
ה
נפש בחירום,
לטיפול בטראומות של
תושבי העיר .
שדרות מהווה אם כן
מקרה בוחן יוצא דופן ומעניין,
של עיר המתאפיינת
ב מדדים
18
"תוכנית חיסון נפשי בביה"ס–
מנעה טראומה בילדי'צוק איתן'
,"
ynet
,
21.6.15
19
,"הלחץ עבד: מימון לסיוע נפשי בעוטף עזה", חדשות מאקו14.6.15
14
חברתיים-כלכליים נמוכים ו סובלת
מגרעונות כספיים בשלטון המקומי,
אך במקביל מהווה מוקד
להזרמת כספים עבור ת
ו
כניות סיוע הקשורות למצב הב
י .טחוני
ב-
2004
הפעילה הקואליציה הישראלית לטראומה
את הת
ו כנית הראשונה מסוגה בשדרות
."ל"בניית החוסן הקהילתי
בעשור האחרון התפתחה אותה
תו
כנית ראשונית ל כדי
מרכז
גדול
ומסועף המכונה מרכז"
"חוסן, מש עניק סיוע לאלפים מתושבי
העיר בדרכים שונות –
החל
מ ,טיפולים פרטניים דרך הכשרות לאנשי מקצוע, עובדי
עירי
יה ,, מורים ומורות
וכלה ב עבודה
בבתי ספר והפעלת ת
ו כניות שונות
בקהילה.
20
מרכז"חוסן"
בשדרות הוא חלק ממערך של חמישה
מרכזי"חוסן"
.הממוקמים ביישובי עוטף עזה
ארבעת המרכזים האחרים
משתייכים ל מועצות
האזוריות
אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב
, ו.מופעלים על ידי השלטון המקומי ה מרכז
בשדרות,", המופעל על ידי עמותת "גוונים נחשב ל גולת הכותרת
של מרכזי ה"חוסן"
,ו זוכה
לביקורות חיוביות מאד מצד ה פונות
הו פונים אליו, בזכות המקצועיות של אנשי ונשות הטיפול
.בו21
ההתערבויות הטיפוליות
ה מבוצעות במסגרת שירותי הקואליציה לטראומה בשדרות נבנו
מ
ראשיתן
על
בסיס
הנחה שקושרת בין היכולת להתמודד עם טראומה ולפתח חוסן כדי למנוע את
היווצרותה
של פוסט-
טראומה לבין
ה מעמד
ה
חברתי-כלכלי של המטופלים/ות.
ההחלטה להקים
את המרכז הראשון דווקא
בשדרות, ולא ב
יישובים אחרים ב אזור
עוטף עזה,
נבעה מ כך
ש אוכלוסיית שדרות
משתייכת ברובה למעמד חברתי-כלכלי נמוך ומתאפיינת ב אחוזי אבטלה
גבוהים, ומכאן שיכולתה לפתח "חוסן קהילתי"
נמוכה יותר.
22
לפי
כך, התוכניות שהפע
יל ה
הקואליציה לטראומה
בעיר פנו מלכתחילה לא רק לתושבים שנזקקו לטיפול באופן ישיר כתוצאה
מפוסט-טראומה, אלא שאפו לספק גם לאחרים "התערבויות פסיכו-
סוציאליות לצורך חיזוק
"חוסנם האישי והמשפחתי,
23
ובמקרים מסוימים אף סימנו את האוכלוסייה כולה כנשאית
.פוטנציאלית של טראומה נפשית24
קרן פרידמן-פולג מ
רחיבה :"על מידת הצלחתה של ת
ו
כנית ה'חוסן'
בשדרות ניתן ללמוד מדבריו
של פסיכולוג בכיר באחת העמותות החברות בקואליציה. באס
י
פה ה
שנ ,תית של העמותה
20
מסמךRFI
Request for Information –
מטעם ,הקואליציה הישראלית לטראומה
בתגובה ל פנייה לקבלת מידע
שפרסם משרד הבריאות.
הקואליציה ניפקה את המסמך במטרה לזכות במכרז להפעלת חמשת מרכזי"חוסן"
בשדרות וב יישובי .עוטף עזה
21
עמותת גוונים "לפיתוח החינוך, הקהילה והסביבה" הינה עמותה רשומה שמפעילה פרוייקטים חברתיים שונים
בעיר שדרות. על פי אתר האינטרנט של העמותה מרכז החוסן מהווה חלק מהפעילות הכללית של "סיוע לאוכלוסיות
מוחלשות , המטופלות על ידי שירותי הרווחה והבריאות, בעיקר בשדרות ובנגב הצפוני". מתוך אתר האינטרנט של
,עמותת גווניםhttp://www.gvanim.org.il
/
.
22פרידמן-
,פולג 'עמ130
.
23
.שם
24
,שם 'עמ134
.
15
שהתקיימה כשנה לאחר תחילת הת
ו כנית, הוא דיווח לעמיתיו כי 'בשדרות, בצורה איטית
והדרגתית, הפכנו שם
לנציגי בריאות הנפש
. אנחנו מפע ילים שם21
פרוייקטים, מעורבים בכל בתי
הספר בשדרות, עם תקציב של750,000
שקל, ו-
3,000
תלמידים עוברים דרך ערכה שפיתחנו."
25
פעילות
ם
של חמשת מרכזי "חוסן", שהחלו את דרכם, כאמור, כפרויקט פרטי לחלוטין של
,הקואליציה לטראומה
נתמכת
כיום
גם על ידי המדינה .
בעוד שהתרומות שמגייסת הקואליציה
עדיין משמעותיות לפעילות, נוסף עליהן סבסוד של המוסד לביטוח לאומי עבור הטיפולים עצמם .
,בנוסף לכך
מאז2006
,חמשת מרכזי "חוסן" מתוקצבים
גם
ב שמונה מיליון
שקלים ל
שנה
מתוך
תקציב
י
משרד הבריאות, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה, משרד האוצר
ו המשרד
.לפיתוח הנגב והגליל
אלא שכחלק מ תפיסת החירום
ה"זמני"ת
של ממשלות ישראל בעשור
האחרון בכל הנוגע
ל יישובי
עוטף עזה ולרצועת עזה עצמה, מימון
המרכזים
גם הוא אינו בר-
קיימא
ואינו נכלל ב
בסיס התקציב,
אלא מאושר בהחלטת ממשלה בכל שנה
מחדש ,
התנהלות
בעייתית מבחינת
ניהול הכספים במרכזים הללו .
,בנוסף לתקציבים שהוזכרו לעיל מרכזי"חוסן"
מקבלים גם
.מימון מיוחד לאחר תקופות חירום ,כך לאחר מבצע""צוק איתן,
העבירה רשות
)החירום הלאומית (רח"ל26
חמישה מיליון
שקלים
לטובת
המרכזים.
27
כמו כן, על פי החלטת
ממשלה1846
"לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וב' יישובי
עוטף עזה...'
' עקב מבצע
צוק איתן"'
,
הוקצה תקציב ייעודי לתגבור התחנה הממשלתית ,לבריאות הנפש בשדרות
ל תגבור ניידות טיפול
נמרץ ו
ל הפעלת מוקד רפואי לילי, אולם לא ברור האם וכיצד אכן
ה
ופנו
חלק מאותם כספים גם
ל
טובת ה
מרפא
ה הממשלתית ל
בריאות הנפש בעיר.
28
מרפאת בריאות הנפש הממשלתית בשדרות, ש בה מטופלים מתמודדים ומתמודדות עם פגיעה
נפשית
בזמן שגרה,
עמדה במהלך מבצע ."צוק איתן" על סף פירוק סופי
זאת בעקבות
צמצום
דרסטי ב
צוות המאייש אותה מ
סיבות שונות, אישיות ומערכתיות.
בקיץ2014
הגיעה מצבת
העובדים ב
מרפאה ל
שפל חסר תקדים, ועמדה על
עו"ס אחד
ו פסיכיאטר אחד בלבד, בנוסף
ל מנהלת
ה
מרפאה
, שלא תפקדה מטעמים בריאותיים.
29 כתוצאה מ
המחסור בכוח
,אדם מקצועי
נוצרו במרפאה תורי המתנה ארוכים למטופלים
מבוגרים. כמו כן, באותה תקופה לא סיפקה
25יר איון שנערך
ב-
2006
,
,עם פסיכולוג בכיר מאחת העמותות הפעילות בקואליציה
פרידמן-לג ופ ,
'עמ136
.
26
הרשות הוקמה ב-
2007
ואחראית על תיאום בין גורמי חירום שונים האמונים על אזרחים והינה מוכפפת למשרד
.הביטחון
27
"במסגרת ציון יום 'צוק איתן' בכנסת: פעילות מרכזי'חוסן' ב
שדרות ו
ב יישובי עוטף עזה", פרוטוקול
ה
ישיב
ה של
ועדת
ה ,עבודה
ה
רווחה ו
ה
בריאות של הכנסת ,
7.7.15
, אתר"כנסת פתוחה"
.
28
"
תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי 'עוטף עזה' לשנים2016-2015, ומענה לצרכים מ
י ידיים עקב
מבצע 'צוק איתן'", החלטת ממשלה מספר1846
,
13.7.2014
.
29למרות נ
י
סיו
נות בירור מצד רל"א ו
מצד ה מרכז
ל
זכויות חברתיות-
שדרות (מז"ח) בנוגע לתקינת כוח האדם
במרפאה, לא התקבל מידע בנושא ממש.רד הבריאות
16
המרפאה כלל שירות
ים לילדים ולנוער, ואלה ש
היו זקוקים ל
טיפול ב
מהלך ה
קיץ ו בחודשים
שלאחריו נאלצו ל
פנות למרפאות
.בבאר שבע או באשקלון
לעומת המצב ששרר
במרפאה הממשלתית,
מרכז "חוסן" תפקד היטב בזמן המבצע, וסיפק טיפול
נפשי
מיידי ל
תושבי
ם נפגעי טראומה.
כולל
סדרה
של12
טיפולי
המשך
ו אפשרות לקבלת12
,טיפולים נוספים במקרה הצורך
וכן טיפולים מיוחדים לילדים ולנוער במסגר
ו
ת פרטני
ו ת
וקבוצתי
ו.ת
באותו קיץ לא ניתן כל מענה
פסיכיאטרי לילדים ולנוער בשדרות –
גם לא ב מרכז
"חוסן" –
אולם בתום המבצע,ולנוכח הצורך שעלה מהשטח
העסיק
ה
מרכז
פסיכיאטרית ילדים
שטיפלה רק במטופלי"חוסן"
,ב
אופן
פרטי
ובתקצוב המרכז.
,יתרה מכך
כתוצאה מ
ה הפרדה
ה בירוקרטית בין מטופלי"חוסן",
שממומנים על ידי
המוסד ל
ביטוח לאומי,
לבין מטופלי
המרפאה לבריאות הנפש ,שממומנים על ידי משרד הבריאות מטופלי בריאות הנפש בשדרות לא
הורשו לקבל טיפול ב"חוסן", וכך המתמודדים, ה
סובלים
בלאו הכי מפגיעות
נפש
יות
""שגרתיות
שעליהן נוספ
ה
הטראומה והלחץ של תקופת לחימה, נותרו למעשה ללא כל.מענה
,מידת הרגולציה המופעלת, או אמורה להיות מופעלת, על ידי משרד הבריאות אינה ברורה. מחד
,על פי ראשת האגף לבריאות הנפש במשרד "משרד הבריאות פועל כרגולטור באופן מתמיד ועורך
בקרה על
ה פעילות בתחום
בריאות הנפש
. כל אנשי המקצוע המועסקים בשירותים מטעם בר יאות
הנפש נמצאים
"תחת בקרתו.
30
מאידך, האחראית הארצית לתחום טראומה נפשית והיערכות
לחירום בבריאות הנפש במשה"ב אמרה בשיחה טלפונית עם רל"א, כי
העובדה ש
המוסד ל ביטוח
לאומי
הוא הגוף המממן של הטיפולים משמעותה היא
שהבקרה המקצועית על הטיפ ול נמצאת
באחריותו ולא
ב
אחריות משרד הבריאות.
,לדבריה, המוסד לביטוח לאומי, ולא משרד הבריאות
.אמור גם לבצע את הבקרה התקציבית על העמותות השונות31
יוצא, אם כך, שתפקידו של משרד
.הבריאות מצטמצם לכדי "בקרה רנדומלית" שמשמעותה מעורפלת32
התמונה
המתואר
ת לעיל חושפת
,מצב אבסורדי
ש בו
שירותי בריאות הנפש בחירום,
שנועדו לטפל
במקרי
טראומה ו
ש
מסופקים על ידי עמותות וגופים פרטיים, נותנים
מענה זמין ונגיש יותר מאשר
מרפאת בריאות הנפש של
משרד הבריאות,
שאמורה להוות את עמוד התווך של
הטיפול הנפשי
.בעיר
מ
שרד הבריאות,
שאמון הן
על הניהול, הבקרה והעברת הכספים למרכז "חוסן" ו הן על
ה ,ניהול
ה
בקרה ואספקת השירותים במרפאה לבריאות הנפש , גורס כי "שיתוף הפעולה עם המגזר
השלישי אינו בא להחליף את עבודת משרד הבריאות ו/או של הקופות,
אלא זו תוספת מבורכת
30
,נספח מכתב
מ ,משה"ב לרל"א7.10.14
.
31 שיחה טלפונית
עם האחראית הארצית לתחום טראומה נפשית והיערכות לחירום בבריאות הנפש במשרד
הבריאות גב' בלה בן-גרשון ,
11.1.15
.
32
.שם
17
לשיר"ותים הקיימים והיא מתבצעת תחת הבקרה של משרד הבריאות.
33
אלא שמהנתונים
שפורטו מעלה, נראה שבפועל היוצרות התהפכו, והשירות הממשלתי הפך לגורם המשני בחשיבותו
.לעומת שירותי המגזר השלישי
הקמת
מרכזי
מת :"ן
נהלים לא ברורים ,חלוקת אחריות לא ברורה
"שגרת
החיים שלנו ,של המתמודדים ,לא פשוטה ,אז בשעת חירום הלחץ הולך וגובר ,וכל צפצוף סירנה
של אמבולנס מחזיר אותנו לטראומה..
,'." (א
מתמודד תושב שדרות)
משרד הבריאות מציג את מערך
שירותי
בריאות הנפש בחירום כמערך
ש
נמצא כולו תחת אחריות
המשרד ,שו
נתון לפיקוח ולבקרה מטעמו
. המערך כפוף ל נהלים
ש מפרסם
משרד הבריאות בדבר
דרכי
ההתמודדות ב מצבי
חירום,
לרבות הקמת מרכזים ייעודיים
לטיפול נפשי בחירום;
משרד
הבריאות גם מפקח על האיכות המקצועית והתוצ
ר ים של העמותות
ה מספקות את שירותי
בריאות
ה
נפש בחירום,
כמו גם על המעבר של מערך בריאות הנפש בחירום לקופות החולים
.במסגרת הרפורמה ,עם זאת התכתבות רל"א בשנה
האחרונה
עם משרד הבריאות ושיחות עם
מטפל/ות
ים ומטופל/ות ים משדרות
העלו חששות
, הן
בנוגע
למידת הבקרה
שהאגף לטראומה
נפשית והיערכות לחירום במש
ה"ב מפעיל;
הן
בנוגע ל הפרטה לא מבוקרת של מערך בריאות הנפש
בחירום; ו הן
בנוגע ל תהליך
מדאיג של דלדול יכולת
ה
של המערכת הציבורית להעניק שירותים
בתחום בריאות הנפש בחירום. יש לציין ש ההתכתבות עם משרד הבריאות עוררה שאלות גם
באשר
ל
מידת תום הלב, הענייניות והשקיפות של המשרד בתשובותיו לרל"א.
ב-
21.10.14
פנה רל"א למש
רד הבריאות
בבקשה לקבל את נוהל "מרכזי תמיכה נפשית מת"ן–
"תצורת הפעלה.
34 מדובר ב נוהל
ש נכתב על ידי המשרד מתוקף
תפקידו כרגולטור
, במטרה י סד הל ר
את פעילות הגורמים השונים
שמספקים מענה נפשי בזמן חירום .
קבלת אותו נוהל התגלתה
כמשימה לא פשוטה, שהיתה כרוכה ב התכתבות בת תשעה חודשים עם אגף בריאות הנפש
במשה"ב.
35
ביקשנו לקרוא את הנוהל כדי להבין מה משקלן של העמותות
באספקת השירות
ים
במת"ן
ומהי מידת מעורבותו של מש
רד הבריאות בהתו
וי ית
המסגרת ל עבודתן ובבקרה
עליה .
בתשובתה
של אחראית תחום טראומה נפשית בחירום במשה"ב מ יום11.11.14
נכתב
" כי נוהל זה
נבחן מחדש בימים אלו ועדכונים יתפרסמו בהמשך". אך
הנוהל שהועבר אלינו
בסופו של דבר רק
33
,נספח מכתב
ממשה"ב לר
ל"א ,
11.11.14
.
34
" ,נספח
מרכזי ת מיכה נפשית מת"ן– תצורת הפעלה"
,
,נוהל משרד הבריאות8.12.13
.
35
ההתכתבות.מצורפת בנספח
18
ב-
8.7.15
)(מצ"ב כנספח ,
וזאת לאחר פניות חוזרות ונשנות,בכתב ובטלפון
היה
ישן
ולא עדכני
(מתוארך ל-
8.12.13
).
,על פי הכתוב בנוהל מת"ן
(לשעבר "מרכז דחק") נועד
"להציע מענה לתושבים החשים לחץ נפשי
,בעקבות אירוע חירום. במאמץ נוטלים חלק הרשויות המקומיות, משרד הבריאות, משרד הרווחה
משרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי, פ
י."קוד העורף והמגזר השלישי36
המרכז אמור ל היות
אחראי
על
כל פעילות החירום בנושא בריאות הנפש, תוך יצירת שיתו ף פעולה בין גורמי הסיוע
.השונים הניהול המקצועי של מת"ן
יוטל
."על "איש מקצוע מטעם משרד הבריאות37
אלא
שהסטנדרטים
הגבוהים ש
צי ה ב משרד הבריאות לעצמו במסגרת הנוהל
כל ב ה
נוגע ל
ניהול ,
ל
תיאום ו
ל בקרה על
מרכזי מת
"ן התגלו
.כרחוקים מרחק רב מהמתרחש בפועל כך למשל ,
במהלך
"מבצע "צוק איתן
בקיץ2014
לא
נפתח מת"ן
בשדרות בצורה שמתווה משרד הבריאות
.בנוהל
המת"ן הוקם על ידי מרכז"חוסן"
כחלק
מפעילותו ,והפך
לכתובת
העירוני
ת המרכזית
לבריאות
הנפש בחירום
, לרבות הפעלת
קו חם24
שעות ביממה .מאחר ש משה"ב עצמו מבחין בין תפקידו
של המת"ן–
המתמקד במיון ואבחון
ראשוני –
,לבין תפקידם של מרכזי "חוסן", נט"ל ודומיהם
,העוסקים במתן הטיפול עצמו38
נראה שהפעלת המת"ן על ידי מרכז "חוסן", בניגוד לנוהלי
,משה"ב
היא ביטוי נוסף ל
זליגה של אחריות ושל סמכויות בנושאים בסיסיים ממשה"ב ליד יים
.פרטיות
שדרות מהווה
מקרה בוחן בדו"ח זה, אולם היא אינה העיר היחידה ש
נתקלה ב
קשיים ב פתיחת
מת"ן במהלך קיץ2014
.גם בעיר רהט לדוגמא, נפתח מת"ן רק ב"עיצומו של מבצע "צוק איתן.
מש
רד הבריאות טען בתחילה ,, תוך התנערות מאחריותו שעיריית רהט
היא ש היתה אמורה לפתוח
את המרכז39
; לטענת עוב
ד בכיר בעיריית רהט, מש ה"ב עיכב את
פתיחת
המרכז
וב פיקוח על
תפקודו, מטעמים של ח
י
סכון במשאבים.
,כמו כן כאשר נפתח המת"ן
בסופו של דבר על יד
י
משה"ב,
לעובדי העירייה במחלקות הרלוונטיות לא
הובהר לו אי
שירותים
ניתן לקבל בו.
40
36
"מרכזי תמיכה נפשית מת"ן – תצורת הפעלה"
., שם
37
.שם
38
שיחה טלפונית
עם גב' בלה בן-
,גרשון אחראית תחום טראומה נפשית והיערכות לחירום
במשרד הבריאות ,
11.1.15
.
39
ראיון ,עם עובד עיריית רהט29.7.15
.
40
.שם
19
2.
אי
שוויון :פערים בין אוכלוסיות שונות בגישה לשירותי בריאות הנפש
בחירום
"כשהטילים נפלו, יצאנו מהבית. אין למה להיות בבית–
בבית ובחוץ אותו דבר. לא משנה במלחמה. לא
היתה כיפת ברזל שהגנה עלינו. בחג לא הרגשנו טוב. אף אחד לא חגג השנה [עיד אל-פטר –
.ל.א]
, גם
החתונות לא היו שמחות. כל הזמן הסתכלנו על הילדים בעזה. כשהורסים את הבתים בכפר שלנו יש
...הרבה יותר חרדה... אחת הבנות כאן היתה ממש חרדה אחרי שהרסו את אחד הבתים ואז –
מסבירים
,'לה מה קורה, מסבירים על המדינה". (נ
מפגש של קבוצת נשים עם רל"א זמן קצר לאחר סי
ום הלחימה
ב כפר
ה
בלתי מוכר אל-
,סר4.9.14
)
במקרה שתואר בתחילת
הדו"ח , נפגעו קשה שתי ילדות בנות
ממשפחת אל-וקילי
בכפר
ה
בלתי
מוכר עוג'אן כתוצאה מנפילת רקטה בשטח הכפר.
הילדים ששיחקו איתן
בזמן פגיעת הרקטה,
ואמהותיה
ם שהיו בסביבה,
סבלו לאחר מכן מחרדות קשות
ומ
תסמינ ים
מובהקים של פוסט-
טראומה. אולם מאחר שמדובר בתושבי
כפר בדואי
בלתי מוכר,
הם לא זכו לעבור הליך של איתור
נפגעים והפנייתם לטיפול,
כפי
שמתרחש ברוב יישובי הדרום היהודי
י .ם
אותן
פעולות
של
איתור, אבח
ון
וטיפול
ב פגיעות נפשיות בחירום,מתבצעות ברובן
,כפי שתיארנו
על ידי עמותות
וארגונים
פרטי
ים. ה
עמותות –
מקצועיות ומנוסות
ככל שיהיו–
לא פועל
ות
בוואקום;
ןה מחזיק
ות
בסדרי עדיפויות
וב
היגיון ארגוני משלה
ן ,
,שאינם שקופים לציבור
וש
מושפעים בין היתר מ תורמים
ומ
בעלי עניין , באופן שלאו דווקא
תואם את עקרונות ה"צדק,
"השוויון והעזרה הדדית, ו אמ ה רים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי
לעמוד בבסיס
ה של
מערכת
הבריאות הציבורית. הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות על פעילות
ן של אותן עמותות
הם
ר
ופפים עד לא קיימים ,ובהתאם לכך,
גם יכולתו של המשרד להתערב ולהשפיע על מדיניותן ועל
הקצאת המשאבים שלהן
היא מוגבלת
למדי.
,גם כאן, הדוגמא הבולטת ביותר היא הקואליציה הישראלית לטראומה
הממומנת
על ידי גופים
יהודיים-
,ציוניים
שבוחרים
לתמוך בפרויקטים התואמים.את השקפותיהם41
כפי שניסח זאת
אחד מהפסיכיאטרים הבכירים במועצת הקואליציה לטראומה, המצוטט בספרה של פרידמן-
:פולג "ברור שבעל המאה הוא גם בעל הדעה. ברגע שהם ][התורמים מאשרים את התקציבים ואת
הפרויקטים, אז בוודאי שהם מכתיבים. בעצם העובדה שהם מאשרים פרויקטים מסוימים
ופרויקטים אחר
ים לא, נוצרת מציאות".
42
41 פרידמן-
,פולג
'עמ
50
.
42 שם.
20
על רקע זה, מובן מאליו שהטיפול באזרחים,פלסטינים, למשל
היה ועודנו רחוק מלעמוד בלב
.הפעילות של הקואליציה לטראומה ודומיה ,יתרה מכך מבחינה
היסטורית, פעילות ם של ארגונים
אלו
התבססה על סיוע
בהקשר של
,טראומה לאומית
כלומר סיוע נפשי ל
נפגעים
יהודים–
חיילים
.ואזרחים43 כפי ש מתארת
פרידמן-
פולג בספרה, פלסטינים אזרחי ישראל הפכו ל"זכאים" לטיפול
רק כאשר היו חשופים לאותו גורם אלימות כמו
ה אזרחים
ה
יהודים –
,בזמן מלחמת לבנון השנייה
שב
מהלכ ה
נהרגו
גם אזרחים פלסטינים. לעומת זאת, בזמן אירועי אוקטובר2000
למשל,
לא
,נתפסו האזרחים הפלסטינים כזכאים לסיוע נפשי
ף חר ה
חוויות הטראומטי
ות ש.עברו44
כיום, על
רקע העימות המתמשך עם רצועת עזה והתרחבות מעגל הנפגעים מטילים בקיץ2014
, שוב צפים
הפערים ועולים אל פני השטח: ביישובים בדואיים בלתי מוכרים, וכן ברוב היישובים הבדואיים
;המוכרים, אין כלל גישה לשירותי בריאות הנפש בזמן חירום ואילו גם במקומות שבהם קיימים
.שירותים כאלה, הם אינם משתווים לאלו הניתנים ביישובים יהודיים
אי השוויון באספקת השירותים בא על רקע הפערים הגדולים הקיימים ממילא בין קבוצות
אוכלוסי
יה שונות ב ארץ: בתוך אזור הדרום עצמו ובינו לבין
אזור המרכז; בין קיבוצים ל בין
מושבים ,ערים ועיירות;
בין יהודים ;לערבים
בין אשכנזים למזרחים;
בין
ישראלים ותיקים
ל
מהגרים;
.ובין קהילות מבוססות לקהילות עניות בשנים האחרונות הולכות ומתבהרות
השלכותיהם של הקיטוב ואי השוויון בכל תחומי החיים, לרבות במה שנוגע ל מצב בריאות הנפש
של התושבים .למערכת הבריאות תוכניות
"שונות ל"צמצום פערים, אך בכל הנוגע למערך
בריאות
הנפש בחירום–
בשל ההפרטה ומעורב ותו הנמוכה של משרד הבריאות בתפעול
ה
מערך –
אותן
תוכניות
לא מיושמות כראוי ומשאירות את השטח לעמותות, כך שהפערי
ם
בתחום זה
רק הולכים
ומקצינים.
שירותי בריאות הנפש בחירום
:בקהילה הבדואית משאבים דלילים ו
ניהול לקוי
,על פי משרד הבריאות"שירותי בריאות הנפש בחירום ניתנים "באופן מיידי, ו "מרכזי תמיכה
"נפשית מוקמים בזמן החירום ביישובים השונים הנמצאים תחת ירי.
45 עם זאת, מ שיחה טלפונית
ב-
19.8.14
עם רכזת ההכשרות של החברה הבדואית
בקואליציה הישראלית לטראומה, ש הציגה
את עצמה כאחראית על
מתן המענה הטיפולי בחברה הבדואית בדרום
,(ושאינה דוברת ערבית
)אגב,
עולה שהתיאור הזה– לפחות בכל הנוגע ליישובים הבד ואיים– רחוק
.מהמציאות46
43פרידמן-פולג ,
'עמ38
.
44 שם.
45
נספח, מכתב ,משה"ב לרל"א7.10.14
.
46
שמה של רכזת ההכשרות אינו מצוין מטעמי
צנעת הפרט .
21
לטענת אותה עובדת,
"המגזר
הבדואי "לא היה ערוך למלחמה מבחינת המוכנות לחירום.
מהשיחה איתה
לא היה ברור
מי
הו הגורם ש
מחליט היכן ומתי ל
ספק מענה נפשי חירומי
(בין אם
ממשלתי, פרטי או מטעם רשות מקומית
, ועל פי אילו קריטריונים.
47
,לדוגמא היא סיפרה
שאיתרה מרכז פרטי לבריאות הנפש שפועל ב כפר המוכר
לקיה, וקישרה בינו לבין עמותת מהו"ת
ה מתמחה
בסיוע נפשי ל
נ .פגעי טראומה לדברי הרכזת, היא
הצליחה לדאוג ל-
200
שעות לטיפול
באוכלוסייה הבדואית עבור אותו מרכז.
לא ניתן היה להבין מהדברים האם הקואליציה העבירה
לאותו
מרכז פרטי לו מטפלים שעובדים איתו כסף עבור התחלת טיפול בקהילה בה
הם פועלים ,
ובאיז
ו
מרפאה, אך ברור כי לקואליציה הכלים והגמישות להעביר סכומים של כסף ולהתחיל
.פרויקטים בצורה מיידית בזמן חירום
עם זאת, הרושם שהתקבל מדברי הרכזת הוא שפעילות
הקואליציה בחברה הבדואית, כמו למשל הסיוע שלה לאותו מרכז בלקיה, אינה מהווה חלק
מתוכנית מסודרת וכוללת שעוצב ה בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אלא מתנהלת באופן שניתן
לראותו כ שרירותי.וספורדי
,כמו כן
ב אותה שיחה עם עובדת
ה
קואליציה
התברר כי מרבית הפרויקטים שהיא הזכירה ככאלה
שנועדו לתת מענה נפשי בחירום לאוכלוסייה הבדואית –
כמו הכשרות לגננות
ולסייעות ו הפעלת
קבוצ
ת תמיכה עבור נשים שמשפח
יה תו
ן מעזה במקור –
אמורים היו להתחיל בספטמבר2014
,
כלומר לאחר מבצע "צוק איתן", ולא כמענה חירומי במהלכו .
,כך או כך גם בהנחה שאכן כל
,התוכניות שהוזכרו על ידי הרכזת יצאו אל הפועל הרי שביחס לגודל האוכלוסייה הבדואית–
מעל
220,000
תושבים – ולצרכיה המורכבים ,מדובר במענה
שהוא בגדר מעט מדי
ומאוחר
מדי, וזאת
בהשוואה ל יישובים
יהוד
ים י שנמצאים באותו קו אש.
דרך קבלת ההחלטות
של הקואליציה
לטראומה היא פועל יוצא של האמונות והתפיסות של
אנשיה,
ואלו
משפיע
ות במידה רבה – בהיעדר גוף אחר
שייקח אחריות על הנושא–
על יכולתם של
התושבים והתושבות
הבדואים ל קבל
שירותי
ם בתחום
בריאות
ה .נפש בחירום ההבדל בין המענה
שניתן לקהילות הבדואיות לבין זה שניתן לתושבי
שדרות ו יישובי
ע
וטף עזה
נובע בראש ובראשונה
מהעובדה שתושבות/י שדרות ועוטף עזה חשופות/ים לירי טילים ולמצב לוחמה מתמשך במשך
מספר שנים ארוך הרבה יותר וכתוצאה מכך גם המענה שניתן להם נובע מנסיון טיפולי וארגוני
ארוך שנים. הבדל נוסף קשור ל
גישה הבסיסית של אנשי הקואליציה לטראומה, כפי שהבהירה לנ ו
הרכזת
: "לנו חשוב להיכנס למקום עם ברכת הרשות. בסך הכל זה חמולות,
וזה שנבחר הוא נציג
חמולה ומופעל על ידי החמולה, ויכולים לשים הרבה רגליים. תנאי זה
הכרחי –
פניית הרשות
עצמה.
אם מישהו יפנה אלי ][באופן
ישיר, אבדוק איתו".
48
47
,שיחה טלפונית עם רכזת ההכשרות של החברה הבדואית בקואליציה הישראלית לטראומה19.8.15
.
48
.שם
22
ראשת אגף בר יאות הנפש
במש רד הבריאות
ד"ר טל ברגמן-
לוי
התבטאה ברוח דומה
במכתבה
,לרל"א
בנוגע לאספקת שירותים ב
רהט: "מרכזי תמיכה נפשית מוקמים בזמן החירום בי
י שובים
השונים הנמצאים תחת ירי. הדוגמא לכך היא הקמת מרכז תמיכה נפשית ברהט. השירות הוקם
בעקבות פנייתו
אלינו
/של ראש העיר
מועצה מקומית וסופק."מיידית לתושבים49
מהאמור לעיל,, הן מצד הקואליציה לטראומה והן מצד משרד הבריאות ניתן להבין שהקמת
ם
של
מרכזי טיפול נפשי בחירום
תלויה
בראש ובראשונה ביוזמה של הרשות המקומית. בנקודה זו טמון
מלכוד נוסף עבור האוכלוסייה הבדואית , שכן
להבדיל מתושבי באר שבע, שחיים בע יר עם עירייה
חזקה ומתפקדת, או תושבי שדרות,
שסובלים אמנם ממחסור בשירותים מטעם מרפאת בריאות
ה נפש
ה
ציבורית,
אך נהנים ממרכז"חוסן"
עצמאי ומתפקד היטב –
בדואים שחיים ביישובים
בלתי מוכרים ,ללא
,רשות מקומית שמייצגת אותם
לא זכאים כלל לסיוע נפשי על פי מודל.זה
גם
היישובים הבדואיים המוכרים מתאפיינים ב
שלטון מקומי חלש ובבעיות מנהליות קשות ,
כך
שהתלות של התושבים ברשויות המקומיות בתחום זה אינה מהווה אלא מכשול נוסף בדרכם
לקבלת סיוע נפשי
חיוני.
50
העובדה שהמ
דינה טרם מצאה פתרון מתוקצב לבעיו
ת המיגון, ההתר
ע ה
והטיפול ב כפרים
הבדואי
י
ם ב
נגב היא עדות לכך ש
ההפקרה של הכפרים אינ
ה
ייחודית למשרד מסוים ל או רשות
מסוימת, אלא מהווה חלק בלתי נפרד ממדיניות ההדרה והאפליה הכוללת הננקטת כלפיהם.
51
המקרה
של הכפר
עוג :'אן
כשחס
מים תרבו
תיים ופוליטיים פוגעים ב
טיפול הרפואי
"מלכתחילה, המנוע המוסרי שעמו יצאו אנשי נט"ל והקואליציה הישראלית לטראומה לדרך מיקם את
'הפגיעה הנפשית בתוך משוואת היסוד המכוננת של הנראטיב הציוני, 'אנחנו היהודים-
.''הם הערבים
מכאן עלו הלבטים וה
ס פקות באשר
ל
הגשת סיוע לפלסטינים אזרחי ישראל, גם נוכח נסיבות טראומ טיות
מובהקות"…
.
52
כזכור, רק בעקבות פניית רל"א למשרד הבריאות, שלח
המשרד מתנדבים –
סטודנטים ממכללת
תל-
חי–
ליישוב ,עוג'אן וזאת
בחלוף
שבועיים מזמן
פגיעת הרקטה . הטיפול המקצועי
ש ל
ה
סטודנטים והגע
תם ה
מהירה למקום זכו להערכה רבה מצד תושבי ה;כפר עם זאת ,
העובדה שאף
אחד מ
הם
אינו דובר
ערבית פגעה בתהליך האבחון וביכולת
ם
.להמליץ על המשך הטיפול הנדרש
49
,נספח ,מכתב משה"ב לרל"א7.10.14
.
50
:על השלטון המקומי ברשויות הבדואיות בדרום ראי אריק רודניצקי וד"ר ת'אבת אבו-
,ראס
"החברה הבדואית
'בנגב: מאפיינים חברתיים, דמוגרפיים וכלכליים", קרן אברהם, עמ21
.
51
אורלי אלמי, "בשטח הפקר: בריאות בכפרים הבלתי-
מוכרים בנגב", רופאים לזכויות אדם, יולי2003
.
52פרידמן-
,פולג 'עמ147
.
23
,בנוסף, למיטב ידיעתנו לא נעשה
כל מעקב לאחר
אותו ביקור,בודד
ולא נערכה בדיקה יזומה
מטעם
אף אחד מהגורמים
כדי לברר האם
חל שיפור במצב הנפגעים והאם תסמיני הפוסט-
טראומה נעלמו או נותרו בעינם . הדבר
מטריד במיוחד ל
נוכח ה עובדה שמדובר באוכלוסיית נשים
וילדים, ש נחשבת
מבחינות מסוימות לאוכלוסייה רגישה. המקרה של עוג'אן ך שופ
אור על
שלוש
בעיות מרכזיות:, הנוגעות גם לשאר הכפרים הבלתי מוכרים
סוגיית
האיתור והאבחון
של נפגעים ב
מצב ש
וב מעגל הפגיעות התרחב ו הוא
כולל
גם
י
ישובים כפריים שאינם מוכרים על ידי המדינה.
סוגיית המעקב ו
המשך הטיפול במקרה הצורך,
ו אופן יצירת הקשר עם
הגורמים
המקצועיים.האחראים לכך53
,סוגיית התאמת הטיפול לצרכים הייחודיים של הקהילה בדגש על אבחון וטיפול בשפה
.הערבית
נקודה נוספת שראוי להתעכב עליה היא הליווי
הצבאי שניתן ל .צוות המטפל שהגיע אל הכפר
המתנדבים הגיעו לעוג'אן ברכב צבאי, ובליווי של נציג לבוש מדים ונושא נשק מטעם פיקוד
העורף. בשיחות עם מתנדבי "חוסן" ו עם
אנשי משרד הבריאות שסייעו בארגון הביקור
, נמסר לנו
כי מדובר בה
נחיה של פיקוד העורף.
לרל"א לא ידוע על מקרים שבהם מטפלים הגיעו ליישוב
יהודי כלשהו בנגב בליווי צבאי, ו ניתן להניח
ש
מדובר בהנחיה מיוחדת ומפלה הנוגעת ליישובים
בדואי
ים
.בלבד
למרות פניותינו החוזרות ונשנות, גם באמצעות עו"ד, לפיקוד העורף,
לא קיבלנו
מעולם תשוב
ות
:לשאלות הבאות
מדוע הוצמד
ליווי צבאי למ תנדבי "חוסן" שהגיעו לביקור
טיפולי בכפר עוג'אן?; ה
אם ישנה הנחיה רשמית לליווי
?צבאי בעת ביקור בכפר בלתי מוכר
במקרה זה, התניית מתן טיפול רפואי בעת חירום בליווי צבאי שולחת מסר חד משמעי
למטופלים: הם מהווים סיכון בטחוני וזכ אותם לטיפול רפואי אינה נמדדת על פי עקרון השוויון
אלא על פי מדד אתני ולאומי. מעבר לכך, הפגיעה בזכאות השוויונית לטיפול רפואי נפגעה עוד
יותר כתוצאה מהצורך לתאם עם רשויות הביטחון את הביקור מה שבוודאי הפך את זמן ההגעה
.לארוך עוד יותר
3.
מיקור
חוץ
לידע המקצועי והיעדר תיאום מערכתי
"הפרטה בדרך של מיקור חוץ היא הפרטה חלקית שבה האחריות למוצר או לשירות נותרת בדרך כלל
בידי המדינה, אך הביצוע מועבר לידי גורם חיצוני... ההצדקה למיקור חוץ היא הטענה שהעברת הטיפול
לידי מומחים תשפר את איכות השירות או תפחית את עלויותיו... הש אלות שיש לבחון בנושא מיקור חוץ
53
ע"ע תשובת משה"ב ,במכתב לרל"א המצורפת בנספח
לשאלתנו בנוגע
להמשך הטיפול: "האוכלוסייה זכתה לטיפול
,"מסור וניתנו טיפולים פרטניים וקבוצתיים7.10.14
.
24
הן: האם הוא משתלם מבחינה כלכלית? האם אפשר לשפר את איכות השירות בדרך אחרת ובאותה
עלות? האם מדובר במוצר או בשירות שהם בליבת הפעילות של הארגון הממשלתי המפריט? האם מדובר
בהעברת שיקול דעת שלטוני לגוף לא ממשלתי, ובכלל זה– האם יש ח שש לפגיעה בזכויות אדם? האם
השירות הוא טכני באופיו? האם המדינה מסוגלת לפקח כראוי על איכות השירות ולבדוק אותו לאורך
."?זמן54
הפקדת המידע הטיפולי הרגיש בידי עובדי עמותות שאינן חלק אינטגרלי ממערך השירותים
,הממשלתי, ושמאגרי המידע שלהן אינם מפוקחים על ידי המדינה
.היא בעייתית בלשון המעטה
גם כאן, כמו שקרה עם שירותים חברתיים רבים שעברו תהליך של "מיקור חוץ" בשנים
האחרונות, הסכנות הן ברורות, וביניהן סוגיות של אבטחת מידע, ניגוד עניינים, חוסר יעילות
.כלכלית, ערעור מעמדם של עובדי מדינה, הפרת זכויות עובדים וכיו"ב55
בתחום ה ,בריאות
,הסכנות הכרוכות במיקור החוץ ובהפרטה גדולות אף יותר מאשר בתחומים אחרים. כך לדוגמא
הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד גרמה לירידה בשיעור החיסונים, ובעקבות זאת הוחלט על
.הלאמה מחודשת של חלק מהמערך תחת משרד הבריאות56
גם מבחינה מקצועית ההשלכות
עלולות להיות חמורות, ולהתבטא–
כמו בתחומים אחרים במערכת הבריאות–
בזליגת כוח אדם
.מקצועי ומיומן מהמערכת הציבורית לזו הפרטית
תהליך
ההפרטה של
שירותי בריאות הנפש בחירום
לא היה תהליך
""קלאסי, ו שב
מועברת
ה אחריות
לשירות מ
המדינה ל ידי
ג
וף אחר , אלא
תהליך הפוך, שב
מסגרת ו שירות שהוקם על ידי
עמותות ללא מטרות רווח
וגופים פרטיים סופח בשלב מאוחר יותר למערך
שירותי הליבה
המוענקים על ידי
המדינה
ותחת פיקוחה. אולם, הליך הסיפוח היה חלקי ביותר ורחוק מהלאמה
מוחלטת;
,כתוצאה מכך
נוצר מצב שבו
ה ידע המקצועי נצבר
ב ידי עמותות ואנשי טיפול
פרטיים,
ואינו מועבר
למוסדות
הציבוריים
לטובת כלל
האזרחיות ו
האזרחים.
57
יש לראות תופעה זו
בהקשר הרחב יותר של השלכות ההפרטה
בישראל, ש
במסגרת
ו
"משרדי הממשלה הולכים
ומאבדים את יכולותיהם
המקצועיות ואת הידע הרלוונטי ומעבירים תפקידי מפתח לגופים
."פרטיים, בלי לפתח מנגנוני פיקוח, בדיקה והכוונה58
54
,עמית בן צור"מדריך לקבלת החלטות בטרם הפרטות ומיקור חוץ ,"מרכז חזן, מכון ון-ליר ,, ירושלים יוני2014
,
'עמ6
.
55
"הפעלת שירותים ציבוריים באמצעות מיקור חוץ", נציבות שירות המדינה וג'וינט-
'ישראל, עמ13-18
:וכמו כן
"מדריך לקבלת החלטות בטרם הפרטות ומיקור חוץ .", שם
56
"שירותי הבריאות לתלמיד: אחיות בתי הספר", בתוך אתר מכון ון-
,"ליר, "הפרטות והלאמות בישראל
http://bit.ly/1Lefitz
.
57
"הלאמה: במובנה הצר פירושה העברה לידי המדינה של נכסים, שירותים ומוצרים מבעלותם, מניהולם
מו...מימונם
של ארגונים במגזר העסקי או מארגונים במגזר השלישי. במובנה הרחב פירושה הגדרה מחדש של
אחריות המדינה...", מתוך"מו
נחון פרויקט הפרטה,"
מרכז חזן, מכון ון-
,ליר ,ירושלים2012
,
'עמ 1
.
58 אמיר פז-פוקס ושרית בן שמחון-
,פלג"בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל", מרכז חזן, מכון ון-ליר ,
,ירושלים2013
', עמ
12
.
25
ה
כשרות בתחום בריאות הנפש בחירום נ
ערכות
כיום בעיקר, אם לא רק, על ידי עמותות וגופים
מהמגזר השלישי .באזור הדרום,
הגוף
המרכזי העוסק ב הכשרות בנושא טראומה וחירום בבריאות
הנפש
ל
הורים, מחנכים/ות ו אנשי ונשות מקצוע מתחומים שונים
הוא הקואליציה לטראומה ,
המקדישה לכך חלק גדול
מפעילותה., בין אם באופן ישיר ובין אם דרך הארגונים החברים בה
גוף
ה ידע שנצבר לאורך עשרות שנים על ידי אנשי אקדמיה ומטפלים במרכזים ובקליניקות פרטיות
ב
תחום ה
טיפול בטראומה ו בניית
חוסן הוא גדול ו
רחב, ו ישנה חשיבות
רבה
להפריה הדדית
ול
שיתוף של הידע וה ניסיון המקצועי בין הגופים והמומחים השונים לטובת התפתחות התחום
בכללותו. עם זאת, בהיבט המערכתי, ישנה חשיבות רבה גם לכך
לש ,משרד הבריאות
ש
רואה את
עצמו כאחראי המרכזי לתחום בריאות הנפש בחירום ובכלל ,תהיה גישה שוטפת ל אותו גוף ידע
ויכולת ל
מנף ול
העביר אותו
.הלאה
,על ההכשרות המקצועיות אשר מעצבות למעשה את דור
,העתיד של המטפלים והמטפלות ואת פני המקצוע
להיות מנוהלות על ידי
משרד הבריאות, או
לכל הפחות.נתונות תחת פיקוח הדוק מצדו
פיזור הסמכויות והמידע הרפואי ב ין הגופים המטפלים השונים מעמידה בסכנה גם את עיקרון
.הרצף הטיפולי
חלק מ
המטפלות ו
המטפלים ב
מרכזי "חוסן"
ובמסגרות אחרות שמפעילה
הקואליציה לטראומה
הם אנשי מקצוע עצמאיים,
ש עובדים
כפרילנסרים עבור העמותות.
כ ,תוצאה מההפרדה הבירוקרטית שתוארה לעיל בין משרד הבריאות משרד הרווחה והעמותות
,המספקות את השירותים
במקרה כגון זה של שדרות תיקי
ה מטופלים נשארים
בידי המטפלים
ולא עוברים הלאה למשרד הבריאות.
,מצב זה משמעותו, קודם כל פגיעה
ברצף הטיפולי של מי
שקיבלו
טיפול ב"חוסן " או במסגרות האחרות המספקות שירותי בריאות
ה
נפש בחירום,
וזקוקים
או מעוניינים להמשיך את הטיפול במסגרת המרפאה הציבורית .לבריאות הנפש במצב של הלאמה
חלקית או מלאה, על המידע להיות נגיש למערכות השונות הרלוונטיות לטיפול באזרחיות
.ובאזרחים
סיכום
מערך בריאות הנפש בחירום הופרט על ידי משרד הבריאות
והועבר לידיהם של ארגו נים
ועמותו
ת
שונ
ות,
ובראשן .הקואליציה הישראלית לטראומה ,בדו"ח זה בחרנו להתמקד בשלושה תחומים
מרכזיים שבהם ניכרת השפעת ההפרטה :ה
פגיעה במעמדו הרגולטור י של משרד הבריאות
וביכולתו
ל
פקח בצורה אפקטיבית
על;הנעשה בתחום בריאות הנפש בחירום ה
פגיעה בזכות ם של
התושבים לקבל טיפול שוויוני והולם, כתוצאה מהעברת האחריות לאספקת שירות
ים חיוניים
לידיה
ם
של ;מרכזים פרטיים
ו השלכותיו של תהליך מיקור
ה חוץ לידע המקצועי
ב
תחום.
אוזלת היד של המדינה בתחום
שירותי בריאות הנפש בחירום והיעדר רגולציה מתאימה מביאים
לתפיחת השירותים שניתנים על ידי עמותות ומרכזים פרטיים
על חשבון השירותים הציבוריים.
כך,
לא זו בלבד
שהמדינה לא לוקחת אחריות על מערך בריאות הנפש בחירום
, אלא ש היא גם
26
מסכנת את מעמד השירותים המסופקים על ידה
,בשגרה .במסגרת הציבורית כפי שניתן ללמוד
מהמקרה של מרפאת:בריאות הנפש בשדרות
"מרכז "חוסן,
שמופעל על ידי עמותה וממומן הן על
ידי
הממשלה
והן
מכספי תרומות,
הפך לספק השירותים המרכזי בתחום
בריאות הנפש בעיר,
ובמקביל דולדלו האמצעים שעמדו לרשות
ה של
.מרפאת בריאות הנפש של משרד הבריאות
כתוצאה מכך, ה
טיפול בטראומה הפך לנגיש י"ותר מאשר טיפול נפשי "רגיל , ואת המחיר
משלמים המתמודדים עם פגיעות נפשיות .
גם מקרה המת"ן שלא נפתח בשדרות וברהט, והעובדה
שבשדרות נמצא פתרו "ן חלקי שסופק על ידי מרכז "חוסן–
וזאת בניגוד לנוהלי משרד הבריאות–
מעידים על היעדר בקרה ויד מכוונת של
ה .משרד יש לשער שהדבר נובע
במידה רבה
משיקולים
תקציביים, ו אולם אסור ששיקולים
כאלה יעמדו בבסיס התנהלותה
של המדינה בנושא רגיש
וחשוב כל כך כמו בריאותם הנפשית של אזרחיה,
שחיים במציאות של חירום מתמשך, מלחמות
.ומבצעים כבר למעלה מעשור
ההפרטה
יוצרת
אי
שוויון בשירותים המסו
פקים לקבוצות אוכלוסייה שונות
, כפי ש מדגים
ה מקרה
של הכפר
ה בלתי.מוכר עוג'אן
בין אם כתוצאה מחולשה מוניציפלית, חוסר הכרה
מצד המדינה,
או עובדת היותם ערבים-פלסטינים,
שעלולה להתנגש עם מטרות התורמים לפרויקטים ולעמותות
השונות–
מרבית התושבים הבדואים
בנגב
מנועים מ קבלת טיפול נפשי חיוני .בזמן חירום גם
כשכבר ניתן להם טיפול כזה, הוא חלקי בלבד וברמה נמוכה בהרבה מזו שקיימת במקומות
אחרים באותו אזור , בין היתר בשל היעדר האפשרות למעקב והמשך טיפול, והיעדר שירותים
נגישים בשפה הערבית. העובדה שהמתנדבים
שטיפלו בנפגעי הטראומה בעוג 'אן הגיעו לכפר בליווי
צבאי
ממחישה
כיצד
,תפיסות פוליטיות, דעות קדומות ובורות (בין אם מצד ארגונים פרטיים או
כמו במקרה הזה, מצד המדינה) פוגעות בזכויותיהן של קבוצות אוכלוסייה מודרות וב
רמת
.השירותים שניתנים להן, ולעתים אף חוסמות כליל את גישתן לאותם שירותים
בהעברת הניהול של מערך בריאות הנפש בחירום לעמותות בעלות
אג'נדה עצמאית,
שאינן
מחויבות
לעקרונות ה ""צדק, שוויון ועזרה הדדית ,באספקת השירותים שלהן מפקירה המדינה
ק הילות,שלמות
שהן
בלאו הכי הפגיע
ות
.ביותר,יתרה מכך
הרחבת פעילותן של העמותות
והפיכתן לגורמים
המרכזיים הפועלים בשטח מעודדת זל
יגה של סדרי עדיפויות ונ והלי עבודה
מהעמותות אל משרד הבריאות ולא להפך , באופן שעלול להשפיע גם על אופי השירותים
הציבוריים עצמם .
השלכה נוספת של הפרטת שירותי בריאות הנפש בחירום
היא
מיקור
ה חוץ
של הידע בתחום זה
והיעדר תיאום מערכתי בין הגופים השונים ובראשם משרד הבריאות
כשהנפגעות/ים
הראשונות/ים מתהליך זה הן המטופלות/ים. להיעדר התיאום בין הגופים השונים האמונים על
מתן הטיפול השלכות על טיב הטיפול עצמו כמו גם לסוגיות אבטחת המידע והשמירה על פרטיות
המטופלות/ים. מעבר לכך , לסוגיית מיקור החוץ השלכות רחבות והרסניות על מערכת הבריאות
בכללה, השלכות שקשורות להפרטת מתן השירות, קביעת המדיניות, הבקרה והפיקוח במערכת
בהסתכמות על גורמים חיצוניים וזאת לא
מתוך מדיניות ש שרואה ב מערכת הבריאות הציבורית
ערך עליון אלא
היעדר מדיניות שמנוהלת
.על ידי הישרדות הכלכלית
27
בימים אלה
עוברת מערכת בריאות הנפש טלטלה בדמות הרפורמה, שבמסגרתה הועברו
.השירותים שנוהלו עד כה על ידי משרד הבריאות לידיהן של קופות החולים
משרד הבריאות
ממשיך לטעון ששירותי בריאות הנפש בחירום נמצאים תחת אחריותו ופיקוחו
המלא
ים , אך
מתקשה לספק תשובות קונקרטיות לגבי טיב השירותים שהועברו לאחרונה לאחריות קופות
החולים, ו
מידת המעורבות ושיתוף הפעולה שיתקיי
מו
בין הקופות לבין ארגוני המגזר השלישי
.בתחום זה
על משרד הבריאות
להבטיח
שעם החלת הרפורמה ומעבר האחריות הביטוחית לקופות
החולים לא
מעמיקה
הפגיעה בזכויותיהן/ם של המטופלים והציבור בכל הנוגע לתפקוד
מערך בריאות הנפש בחירום .
כמו כן, משרד הבריאות בתפקידו כרגולטור הינו הגוף האחראי לכך שקופות החולים
יקבלו את כל הידע
,בנוגע למערך שירותי בריאות הנפש בחירום על המורכבות שלו,
ושהקופות אכן מסוגלות להפעי
ל את המערך ולו קחות
על כך אחריות מלאה.
בנוסף לכך, על משרד הבריאות להבטיח שקופות החולים מעמידות את נושא אי-
השוויון
.בשירותי בריאות הנפש בחירום בראש סדר העדיפויות
להפרטה לא מושכלת יכולות להיות השלכות חמורות כפי שדו"ח זה מדגים. אנו סבורות
שעל משרד הבריאות להקדיש לנושאי הפרטה והלאמה של שירותי בריאות בחינה
.מעמיקה וגיבוש מדיניות שקופה לציבור
הדו"ח נשלח לתגובת משרד הבריאות ב-
3.9.2015
אולם עד ה-
26.10.2015
לא התקב .לה תגובה
28
נספחים: התכתבות ומסמכים
1.10.14
גב' יעל גרמן
פרופ' ארנון אפק
שרת הבריאות
מנכ"ל משרד הבריאות
[email protected]
[email protected]
ד"ר טל ברגמן-לוי
ראש אגף
שירותי בריאות הנפש
משרד הבריאות
[email protected]
-
Tal.Bergman
:הנדון
מנגנון החירום של הסיוע הנפשי בדרום
,שלום רב
בזמן הלחימה ב"צוק איתן" הגיעו אלינו, ברופאים לזכויות אדם-ישראל, פניות מתושב ים בדרום
בנוגע לצורך בסיוע נפשי בזמן חירום. כתוצאה מפניות אלו פנינו למשרד הבריאות ומשם הופנינו
.לגורמים שונים כמו הקואליציה הישראלית לטראומה, נט"ל ומרכזי חוסן שונים
לאחר בירורים, שיחות ופגישות עם תושבים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, ברצוננו לברר
כמה.נקודות הנוגעות למידת האחריות של משרד הבריאות על שירות הסיוע הנפשי בזמן חירום
?מהם שירותי ברה"נ שמספק משרד הבריאות בחירום
מהם שירותי ברה"נ בחירום שאליהם מחויבות הקופות בהנחיית משרד הבריאות
?כרגולטור
האם העמותות לסיוע נפשי כמו הקואליציה הישראלית לטראומה ונ ט"ל פועלות
?בהרשאת משרד הבריאות? מהן אמות המידה להרשאה כזו
האם משרד הבריאות מקיים מעקב אחר האיכות המקצועית והתוצאים של פעילות
?העמותות הללו
מהן הפעולות הננקטות על ידי משרד הבריאות כרגולטור למניעת
פעולתם של גופים לא מקצועיים או פעולות לא מקצועיות ע"י גופים
הנותנים שירותי
בריאות נפש בחירום?
29
,נודה על תשובותיכם בהקדם
,בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה
ענת ליטוין
לילי אילן
מחלקת תושבים
מחלקת תושבים
רופאים לזכויות אדם רופאים לזכויות אדם
30
י"ג בתשרי, התשע"ה
07/10/2014
74209614
- הנהלה
לכבוד
גב' ענת ליטוין-
מחלקת תושבים רופאים לזכויות אדם וגבי לילי אילן-
מחלקת תושבים רופאים לזכויות
אדם
,שלום רב
:הנדון מנגנון החירום של סיוע נפשי בדרום
סימוכין: מכתבכם מ-
1/10/14
1.
.אנו מודים לכם על הפניותיכם ועל תרומתכם בתחום רווחה ובריאות אזרחים בשע"ח
שירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות רואים את עצמם כאחראים על הרווחה הנפשית של
האוכלוסיי
ה ומספקי ם מגוון רחב של שירותי ברה"ן, כגון: מתן טיפול נפשי ראשוני בשעת חירום
במרכזי תמיכה נפשית, טיפול באמצעות מרפאות ברה"ן ומרכזי חוסן, מתן טיפולי המשך
.במרכזים יעודיים ובמרפאות ברה"ן
השירותים ניתנים לכל סוגי האוכלוסיי
ה באופן מיידי . כך, למשל, לאחר פניותיכם ויצירת קשר
עם הרשות המקומית בבני לקייה ניתן סיוע נפשי מיידי לילדים ונוער בפזורה ע"י צוותי עו"סים
מתמחים בטראומה נפשית ממכללת "תל חי" אשר פעלו מטעם שירותי ברה"נ , תחת בקרתו
והנחייתו. האוכלוסייה זכתה לטיפול מסור וניתנו טיפולים פרטני.ים וקבוצתיים
מרכזי תמיכה נפשית מוקמים בזמן החירום בישובים השונים הנמצאים תחת ירי. הדוגמא לכך
היא הקמת מרכז תמיכה נפשית ברהט. השירות הוקם בעקבות פנייתו אלינו של ראש
.העיר/מועצה מקומית וסופק מיידית לתושבים
31
2.
במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש נבנים מנגנונים חדשים ל שיתוף קופות החולים במתן שירות
.לנפגעי חרדה הן בחירום והן לאחר מכן
3.
.משרד הבריאות עובד בשותפות עם אירגונים שונים כולל הקואליציה הישראלית לטראומה
הגופים אשר פועלים בתחום זה נבחנים על פי קריטריונים של מומחיות, נגישות וזמינות ועוברים
בדיקה מקצועית של האגף לברה."ן במשרד
4.
.משרד הבריאות פועל כרגולטור באופן מתמיד ועורך בקרה על פעילות בתחום ברה"ן
.כל אנשי המקצוע המועסקים בשירותים מטעם ברה"ן נמצאים תחת בקרתו
משרד הבריאות מקיים ממשקי עבודה עם המגזר השלישי ומווסת את פעילותו לצורך מניעת
כפילויות טיפוליות באזור הדרום בא.מצעות מרכזי חוסן
, ב ב ר כ ה
דר' טל ברגמן– לוי
ראש האגף לבריאות הנפש
:העתק ח"כ יעל גרמן/ שרת הבריאות
פרופ' ארנון אפק/ מנכ"ל משרד הבריאות
32
21.10.14
ד"ר
טל ברגמן לוי
ראש שירותי בריאות הנפש
משרד הבריאות
[email protected]
-
Tal.Bergman
:הנדון
תשובתך למכתבנו בנוגע למנגנון החירום של סיוע נפשי בדרום מה-
7.10.14
,שלום רב
אנו מודות לך על תשובתך המקיפה. מפאת היות הנושא חשוב וסבוך ונוגע לרוב אזרחי המדינה
לרבות אלה בקוי העימות הנוכחיים והעתידיים, אנו מבקשות לקבל הבהרות נוספות בהנתן החוק
.לחופש המידע
1.
( בהמשך לדברים שהבאת בסעיף1
), רצינו לדעת האם בוצע המשך טיפול או בקרה של
הטיפו ל שניתן לילדים מהכפר הלא מוכר עוג'אן על ידי צוות הסטודנטים ממכללת "תל
חי" ב5.8.14
. על פי הידוע לנו לא בוצע ביקור המשך ואם אכן לא בוצע, היינו רוצות לדעת
כיצד נלקחה ההחלטה שלא לקיים ביקור המשך, בעיקר לאור העובדה שהטיפול הראשוני
שניתן בוצע בתנאים בעי
י
תיים-
לא .נכחו בביקור אנשי טיפול דוברי ערבית או מתורגמנים
2.
( אם כדבריך בסעיף2): " במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש נבנים מנגנונים חדשים
לשיתוף קופות החולים במתן שירות לנפגעי חרדה הן בחירום והן לאחר
מכן" כיצד עולה
( מגמה מבורכת זו עם שנכתב בסעיף3) במכתבך: " משרד הבריאות עובד בשותפות עם
אירגונים שונים כולל הקואליציה הישראלית
"לטראומה.
האם האחריות מועברת
לקופות או לעמותות? ו
ה?אם התהליך מתבצע כחלק מהרפורמה
3.
( אנו בטוחים שככתוב בסעיף3) במכתבך "הגופים אשר פועלים בתחום זה נבחנים על פי
קריטריונים של מומחיות ,נגישות וזמינות ועוברים בדיקה מקצועית של האגף לברה"ן
"במשרד. לפיכך אנו מבקש
ות
:לדעת
א.
היכן פורסמו אמות המידה המקצועיות ותהליכי הבקרה על הגופים שהמשרד
?התקשר עמם למתן שרותי בריאות נפש בחירום
ב.
. לקבל את המכרז הנדרש בחוק, לפיו נבחרו הארגונים הללו
ג.
מהו התקציב שהועבר לארגונים הללו., לאילו ארגונים ולפי אילו סעיפי תקציב
ד.
מדוע לא פירסם המשרד עד היום מידע לציבור הרחב על זכותו להשתמש בשירותי
הארגונים לסיוע נפשי שנבחרו ונמצאים תחת פיקוח המשרד, דרכי התקשרות עמן
.למתן סיוע ופרופיל השירות שלהן
4.
כדברייך המשרד מקיים ממשקי עבודה עם ארגוני מגז ר שלישי באמצעות מרכזי חוסן. גם
כאן אנו מבקש
ות
:לקבל לידינו את
33
א.
נוהל המשרד העדכני להפעלת מרכזי חוסן שהרי היו מספר רב של גרסאות בשנים
.האחרונות
ב.
.המכרז הנדרש על פי חוק להתקשרות עם ארגוני מגזר שלישי להפעלת מרכזי חוסן
ג.
.התקציב, לאיזה ארגון ומאיזה סעיף בתקציב המשרד
,נודה על תשובותיך
,בברכה
ענת ליטוין
לילי אילן
מחלקת תושבים
מחלקת תושבים
רופאים לזכויות אדם רופאים לזכויות אדם
:העתקים
ח"כ יעל גרמן-שרת הבריאות
פרופ' ארנון אפק-מנכ"ל משרד הבריאות
34
-המכתב התקבל ברל"א ב-
9.12.14
-
,י"ח בחשון
התשע"ה
11
נובמבר
2014315
82805714
–
שע"ח
לכבוד
רופאים לזכויות אדם
,שלום רב
:הנדון התייחסות לפנייתכם מיום21/10/14
1.
במהלך "צוק איתן" הופעלו צוותים מטעם בריאות הנפש לסיוע התושבים כולל ישובים בפזורה
.הבדואית
בכל הפעמים שיצאו הצוותים לשטח– חברו לצוותים עו"סים
מטעם הרשות ופעלו תוך שיתוף פעולה
.והסתייעו בתרגום ותיווך תרבותי של אותם אנשי המקצוע המקומיים
יש להבין כי מטרת ההתערבות הינה הפחתה מיידית של תגובת לחץ וחרדה וזיהוי נפגעים אשר עלולים
לפתח בהמשך תגובות פוסט טראומטיות כרוניות. לאחר ההתערבות מופנים האנשים שזק וקים
.להמשך מעקב וטיפול במידת הצורך לשירותים הקיימים בקהילה
אציין כי קיבלנו הערכה והכרת תודה הן מהתושבים והן מהעובדים של אותם הרשויות–
על הייעוץ
.והטיפול המסור בנפגעים
2.
הרפורמה בבריאות הנפש תתבצע במהלך שנת2015
. קופות החולים ייקחו חלק פעיל בטיפול בנפגעי
ח.רדה תוך ואחרי אירועי החירום השונים
שיתוף הפעולה עם המגזר השלישי אינו בא להחליף את עבודת משרד הבריאות ו/או של הקופות אלא
.זו תוספת מבורכת לשירותים הקיימים והיא מתבצעת תחת הבקרה של משרד הבריאות
35
אזכיר, כי קניית השירותים הינו הליך מקובל במשרדי ממשלה בכל.התחומים הרפואיים
3.
הקואליציה הישראלית לטראומה עברה תהליך שלR.F.I.
לצורך הפעלת5
מרכזי חוסן בדרום הארץ
.)(מצ"ב
א-
.ב
המודל על פיו עובד ספק הינו מודל שנבחן ונבנה על ידי משרדי הממשלה. קיימת ועדת
.היגוי ארצית ותוכניות העבודה מוגשות לאישור
.ג התקציב שהועבר לקו אליציה הישראלית לטראומה עבור הפעלת5
מרכזי חוסן בדרום
עומד על
8
מיליון .₪
.ד
משרד הבריאות פרסם את כל המקומות בהם ניתן לקבל טיפול עבור נפגעי חרדה באתר
.של משרד הבריאות
4.
.א להערכתי כוונתכם לנוהל הפעלת מרכזי תמיכה נפשית המוקמים אד-
הוק בשעת חירום. נוהל זה
נב .)חן מחדש בימים אלו ועדכונים יתפרסמו בהמשך. (מצ"ב הנוהל הקיים
אציין כי אנו רואים יתרון רב בבחינת הנוהלים ועידכונם לאחר הלחימה לצורך שיפור השרות
.הניתן לאזרח
.ב
מצ"ב בקשה להתקשרות עם הספק של מרכזי חוסן כולל פירוט מקורות התקציב ממשרדי
ממשלה השונים והסעיף.התקציבי
, ב ב ר כ ה
בלה בן גרשון
אחראית ארצית תחום
טראומה נפשית
ו
הערכות לחירום בברה"נ
:העתק
ד"ר טל ברגמן– ראש אגף בריאות הנפש
36
29.1.15
:לכבוד
ד"ר טל ברגמן לוי
ראש שירותי בריאות הנפש
משרד הבריאות
[email protected]
-
Tal.Bergman
בלה בן
גרשון
אחראית ארצית תחום טראומה נפשית והיערכות לחירום בברה"נ
משרד הבריאות
[email protected]
-
Bella.ben
:הנדון מנגנון הסיוע הנפשי
בזמני חירום
,שלום רב
1.
מזה ארבעה חודשים אנו ברופאים לזכויות אדם עומדות עמכן בתקשורת בנושא מנגנון
.)סיוע נפשי בחירום (מצ"ב ההתכתבות
2.
במכתב מאת גב' בלה בן גרשון
שהתקבל אצלנו ב-
9.12.14
נאמר לנו כי למכתב מצורפים
:שלשה מסמכים
מסמך ובו התיעוד ל
תהליך ה-
R.F.I
שעברה הקואליציה הישראלית לטראומה לצורך
הפעלת מרכזי החוסן בדרום
"נוהל הפעלת מרכזי תמיכה נפשית המוקמים אד-
"הוק בשעת חירום
" בקשה להתקשרות עם הספק של מרכזי חוסן כולל פירוט מ קורות התקציב
ממשרדי ממשלה השונים והסעיף התקציבי"
שלשת המסמכים
.לא צורפו
3.
( עוד באותו יום שלחנו דואר אלקטרוני לכתובת ממנה הגיעה תשובתכם
ל
איריס צפירה
ב- '
[email protected]
') בבקשה לצרף את המסמכים .
לא קיבלנו
כל .תשובה
4.
ב-
16.12.14
כתבנו תזכורת נוספת לכתובת של ד"ר ברגמן-
לוי וכן לכתובתה של איריס
צפירה בבקשה לקבל את המסמכים .
לא התקבלה.תשובה או תגובה
37
5.
בתאריך11.1.15
שלחנו תזכורת נוספת, הפעם לכתוב
תה של גב' בן-
'גרשון. לשמחתנו, גב
בן גרשון יצרה קשר עוד באותו בוקר ולאחר שניהלנו שיחה טלפונית בנושא מערך
החירום, הבטיחה כי תשלח את נוהל הפעלת מרכזי תמיכה נפשית בחירום עוד באותו
.יום, זאת לאחר שהסבירה ששני המסמכים האחרים אינם רלוונטיים עבורנו
6.
שבוע לאחר מכן ע
דיין לא
קיבלנו את הנוהל, יצרנו שוב קשר טלפונית עם גב' בן גרשון
ב-
21.1.15
וביקשנו לקבל את הנוהל. גב' בן-
גרשון כתבה שהנוהל נשלח וכי תבקש שישלחו
.אותו שוב
7.
נכון להיום הנוהל עוד לא
הגיע אלינו , והדבר תמוה בעינינו לאור העובדה כי לאורך
תקופה של כמעט חודשיים הובטח לנו
מספר פעמים ממשרד הבריאות שהנוהל יועבר ,
וזאת במסגרת התכתבות של ארבעה חודשים בנושא. נוצר אצלנו רושם שמשרד הבריאות
מתחמק מלהעביר אלינו נוהל שאמור להיות פתוח לציבור ואנו תוהות על הסיבות
.שיכולות להיות להתחמקות כזאת
במכתב מה-
9.12.14
נאמר לנו כי "נוהל זה נבח ן מחדש
."בימים אלו ועדכונים יתפרסמו בהמשך אנו מודות על שיתוף הפעולה והנכונות עד כה
ונשמח לקבל את הנוהל הנוכחי כפי שהובטח לנו, ואת הנוהל החדש לכשתושלם העבודה
.עליו
8.
כמו כן, נשמח לקבל גם את שני המסמכים האחרים שמפורטים במכתב מה-
9.12.14
בהזדמנות זו (תיעוד הR.F.I
ובקשת ההתקשרות עם הספק של מרכזי חוסן, פירוט
.)מקורות התקציב ממשרדי ממשלה והסעיף התקציבי
,נודה על תשובותיך
,בברכה
ענת ליטוין
לילי אילן
מחלקת תושבים
מחלקת תושבים
רופאים לזכויות אדם רופאים לזכויות אדם
:ליצירת קשר אנא פנו ל
לילי אילן ,
רכזת
פרוייקטים ,מחלקת תושבים ,רופאים לזכויות אדם ,
[email protected]
:טלפון
03-5133111
,
:נייד054-3203612
38
המסמכים הבאים הועברו לרל"א כחצי שנה לאחר פנייתנו האחרונה הנ"ל
ב-
8.7.2015
לאחר התערבות
:של מנכ"ל רל"א
'ה
בטבת, התשע"ד
08
דצמבר2013
70317713
- הנהלה
הנדון :
מרכזי תמיכה נפשית מת"ן- תצורת הפעלה - מעודכן
1.
:רקע
מרכזי תמיכה נפשית עבור האוכלוסייה האזרחית מציעים מענה לצורך חיוני של תושבים רבים
במתארי לחימה, מאז הפך העורף למאוים משמעותית. ככזה, הוא מהווה נדבך בשימור החוסן האישי
.והלאומי
המת"ן יהווה מענה זמין, נגיש, נטול תיוג ( "סטיגמה") לתושבים הפונים לקבלת סיוע בשל דחק נפשי
,תגובתי למצב לחימה. הוא יקל על עומס חדרי המיון בבתי החולים הכלליים, יקצר טווחי פינוי יגיש
,עזרה ראשונה נפשית
ו ינסה לאתר את הפונים הזקוקים לסיוע אינטנסיבי ומתמשך יותר ויפנה אותם
להמשך טיפול.
תצורת ההפעלה שתובא להלן מגלמת את הניסיון שנצבר במלחמת לבנון השנייה ובמבצעי
.עופרת יצוקה וחומת מגן
,במאמץ נוטלים חלק הרשויות המקומיות, משרד הבריאות ,משרד הרווחה, משרד החינוך
ה
מוסד ל
ביטוח לאומי
, פקוד העורף ו המגזר השלישי, על בסיס.מרכיבי עשייה שיתוארו להלן
השונות הרבה בין סוגי וגודל רשויות מקומיות מצריכים הגדרת תצורה שתהווה מודל
בסיסי שיאפשר הפעלת מת"ן במגוון רשויות רחב ובהיקפי פעילות מגוונים. בחלק מהמקרים
.הפעלה זו תשען על שתופי פעולה בין רשויות שכנות
,מסמך זה יהווה נספח מחייב
כחלק מתיק האב המגדיר את תחומי הפעילות של "מכלול
.אוכלוסייה" בחירום
2.
:מטרות
2.1
הגדרת עקרונות הפעלה , תוך מתן גמישות מרבית לרשות בהתאם ליכולותיה ו
ל צרכי האוכלוסייה
בכל רגע נתון, והגדרת תחומי אחריות מקצועיים ולוגיסטיים לתכנון,
,הקמה, הכשרת כ"א
פתיחה והפעלה של מר.כזי תמיכה נפשית
2.2
פירוט תחומי אחריות ותיאום נדרש בין: הרשויות המקומיות, משרד הבריאות ,, משרד הרווחה
,משרד החינוך המוסד לביטוח לאומי., פקוד העורף צה"ל
39
3.
:שיטות
.שיוך המת"ן ברשות המקומית: מכלול אוכלוסיה
3.1.1
מרכז תמיכה נפשית .יוקם בכל ערי ישראל בערים הגדולות יוקמו מספר אתרים בהתאם
.לתיאום עם מנהל מכלול אוכלוסייה בעיר עם הגורמים שיפורטו בהמשך
3.1.2
הסיוע לתושבי מועצות מקומיות יוגש על בסיס הסתמכות על עיר סמוכה או על פי בניית
.מת"ן לאשכול מועצות שכנות. הסוגיה תיבחן עקרונית ופרטנית עם מרכז השלטון המקומי
3.1.3
המ
ת"ן יהווה מרכז ל
איגום כוחות הסיוע הנפשי ברשות-
,מענה טלפוני מענה באמצעים
,) אחרים כגון "טלמדיה" ( מותנה קיום המשאבים הרלוונטיים נקודת הזנק ליחידות
.'התערבות במידת הצורך וכו כ"כ ישמש
כמקור תמיכה לעובדים המקצועיים
לטובת צמצום
שחיקתם.
3.1.4
מבנה האתר: מוכוון
לגוד
ל האוכלוסייה, צפיפות, סוג המבנים העומדים לרשות הרשות ו סוג
האיומים.
: על המבנה לענות על דרישות הבסיסיות הבאות
א
מיגון– המיגון יכול להיות בחלק מהמבנה המיועד,
ב או
כולו.
ג
. נגישות- המבנה חייב להיות נגיש לרכבים.
ד . תקשורת–
עדיפה תקשורת
קווית או תשתית לתקשור
ת קווית
.ה-
. שירותים ומים
.ו. על האתר לתכנן פתרון לזמינותו לנכים
3.1.8
.נדרש אישור פקע"ר למוגנות המבנה
החלטה על
הפעלת אתר
במצב לחימה יקבל ראש הרשות בתיאום עם רופא המחוז וגורמי
פקע"ר.
על הרשות לוודא
בדיקת תקינות מערכ
ו ,ת מיזוג, טלפון
חשמל, מים ,
,מלאי אוכל
מים ,
.אבטחה , שילוט
.הרשות תספק תמיכה לוגיסטית שוטפת על מרכיביה
האגף לשעת חירום ידחוף ערכות
,על פי רשימה ומוכנות ציוד משקי כגון שמיכות
פרגודים וכו' לפי רשימה נספח א'. מוכנות טפסים כולל סרגלי מדידה לפי רשימה.'בנספח ב
3.4
:הפעלה שוטפת
3.4.1
העקרון- גמישות היקפי הפעלה. תורנויות מצומצמות בהיקף כ"א, ו
תגבור בזמן אמת , באחריות
,מנהל מכלול אוכלוסיה
על בסיס ויסות
כו
ח אדם ממקורות צוותי הרווחה והחינוך, ב התאם
.לתמונת המצב הכוללת
3.4.2
ניהול אדמיניסטרטיבי- איש רשות אשר יפעל מול המערכת העירונית
ניהול מקצועי-
איש מקצוע מהרשות מתחום העבודה הסוציאלית או
ה פסיכולוגיה אשר עבר
השתלמות בהתערבות ב
טיפול ב. מצבי דחק
40
לבנת בסיס: פעילות12/7
) ( בוקר עד ערב
שלושה אנשי צות: איש מינהל מטעם הרשות המקומית, איש מקצוע טיפולי מטעם
הרווחה או משרד החינוך ואיש מ .קצוע טיפולי מטעם משרד הבריאות
3.4.3
עקרונות מקצועיים מומלצים': ראה נספח ג .
א.
מטפל הינו , עובד סוציאלי , פסיכולוג , פסיכולוג חינוכי , או איש משרד הבריאות שהוסמך לכך
והרשומים כבעלי מקצוע ברשומות המתאימות.
ב.
תפקיד של איש המ
י
נהל: קבלה ראשונית, יצירת קשר עם הגורמים ברשות לצורך תגבור , במידת
,הצורך
.בכ"א ובאמצעים
ג.
יודגש שבמצבי חשש לפגיעה פיסית יש לפנות מידית לגורם הרפואי הזמין, המתאים והקרוב, בד"כ
.חדר מיון בית חולים כללי
ד.
פסיכיאטר מחוזי בסיוע
האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות
:יעמידו
1.
רופא פסיכיאטר
.כיועץ טלפוני או במדיה אחרת בכל שעות פתיחת המת"ן
1.4.5
: טופס קליטה ימולא על ידי הגורם הזמין בסמוך ל
ה
געת פונה לסיוע.
יודגש מלוי הטופס
עבור הפונה תוך המנעות ממילוי טפסים עבור מלוויו, באם ישנם.
1.4.6
טופס:שחרור י( יחתם על ידי המטפל אשר ביצע את עיקר ההתערבות
ראה נספח
'ד.)
1.4.7
אתר מת"ן:כמגיש סיוע אזורי
3.4.7
:הכנות בשגרה
.א
:עבור מרכזים חדשים ביצוע אמון הקמה באורך יום אחד, בו ישתתפו כל כוח האדם הרלוונטי. יבוצע
כדרישה
מנהל מכלול אוכלוסיה בתכנון משותף עם הפסיכיאטר המחוזי ו עם אגף בריאות הנפש במשרד
.הבריאות ובתיאום עם כל הנוגעים בדבר
ב. ריענון מקצועי-
תדירות אחת,לשלוש שנים
.על בסיס המתואר בסעיף קודם
ג. בניית תיק הפעלה של אתר מרכז תמיכה על ידי רשות מקומית מקימה, על בסיס העקרונות אשר
מופיעי:ם במסמך זה. מודגשת חשיבות הופעת תוכן תיק אשר יכיל, בין השאר
רשימה עדכנית של אנשי ניהול, טיפול ובכלל זה מתנדבים, דרכי התקשרות עימם, ושיוך שמי לביצוע
.מכלול הפעילות הנהולית, הלוגיסטית והמקצועית המצוינים במסמך זה
ב ב ר כ ה
ד"ר גדי לובין
ראש האגף לבריאות הנפש