החלטות ועדה
סימוכין:2023-085608
ירושלים, ט' בחשוון תשפ"ד
24 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, ט' בחשון תשפ"ד, 24.10.2023 בנושא:
אספקת מי שתייה בשעת חירום – דוח שנתי של מבקר המדינה (נובמבר 2022)
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – המים הוא מצרך חיוני וקיומי לחיי אדם. משק המים בישראל מתאפיין בריבוי גורמים שאחראים להיבטים שונים בהפקה ובאספקה של מים וכן בתחזוקת תשתיות המים.
יש 257 רשויות מקומיות עם ספקי מים שונים. אני מצטט מהדוח את דברי נציגי רשות המים: "במצב של הרס תשתיות מאסיבי, יתכנו חוסרים זמניים במים נקודתיים באזורים שונים בארץ כתוצאה להוביל את המים מאזורים שלא נפגעו". בעת כתיבת הדוח היה תרחיש ייחוס אחר, אך כעת הדוח רלוונטי למלחמה. אני מבקש לבחון בדיון את פעולות הרשות וספקי המים, מוכנות המשק לאספקה בשעת חירום וכיצד מתמודדים עם תרחישי הייחוס שהתממשו. כמו כן אבקש לדעת מה המצב בבתי החולים, ובפרט באזורי הלחימה. ההיבט החשוב ביותר הוא התיאום בין הגורמים וחלוקת האחריות ביניהם, וכמובן אכיפת ההנחיות.
בשבועיים שחלפו התיאומים בין משרדי הממשלה לשטח לא הצטיינו, יש תקלות רבות.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – הבדיקה התמקדה בספקי המים ברמה המקומית, ולא בדקנו את שרשרת הייצור של המים. תרחיש הייחוס שאליו התייחסנו כתרחיש קיצון הוא רעידת אדמה שאפשר להתכונן אליו. הביקורת מצאה פערים במס' תחומים: אספקת מים בשעת חירום והגנת הסייבר.
ד"ר ורד גוט –סגנית מנהל אגף – תקופת הביקורת: יוני-דצמבר 2021
הנושאים שנבדקו:
פעולות רשות המים לקידום ההיערכות לאספקת מים בשעת חירום.
מוכנות תאגידי המים והביוב והרשויות המקומיות לאספקת מים בחירום.
היערכות בתי החולים - איגום מים לשעת חירום.
אסדרת אכיפת חובתם של הרשויות המקומיות ושל המפעלים החיוניים להיערך לשעת חירום.
כ- 2.4 מיליון מתושבי ישראל הם תושבי רשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום.
כ- 400 אלף תושבים היקף האוכלוסיה שרשות המים נערכה לסייע לה בשעת חירום באמצעים שלה, נוסף על האמצעים שבידי ספקי המים. מס' זה לא השתנה ולא נבחן במשך 18 שנה.
אגירת מים בבתים- ההמלצה היא לאגור 12 ליטר לנפש ל- 72 שעות, בכל יום 4 ליטר לאדם. אין נתונים עד כמה אנשים אוגרים מים בבתים, רשות המים צריכה לעודד אגירת מים בשיתוף פיקוד העורף.
פעילות יצרני הבקבוקים והמרכולים לא הוסדרה בכללים ע"י רשות המים.
בתי חולים צריכים להכין מאגר מים שמספיק ל- 3 ימים עפ"י כמות המיטות. ב- 18 מתוך 59 בתי החולים אין איגום מים כנדרש לשעת חירום, וב- 3 בתי חולים אין בכלל איגום מים בשעת חירום. בתי החולים צריכים גם למגן את איגום המים.
חובת רשויות מקומיות ומפעלים חיוניים לא הוסדרה ולא עוגנה, ולכן ההנחיות של פקע"ר ורח"ל לשעת חירום לא מחייבות את הרשויות עפ"י דין.
מומלץ כי רשות המים ורח"ל יגבשו תוכנית כוללת לשיפור מוכנותן של הרשויות המקומיות שמידת היערכותן לאספקת מי שתיה בחירום אינה טובה ויפעלו למימושה. כמו כן, מומלץ כי רשות המים ורח"ל יתנו עדיפות לביצוע ביקורות חוזרות ברשויות מקומיות הממוקמות באיזורים מועדים לסיכון גבוה יחסית לרעידת אדמה, ויפעלו לשיפור היערכותן של רשויות מקומיות קטנות ובעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך לאספקת מים בשעת חירום.
מומלץ כי רשות המים תעודד אגירת מים בבתים לשעת חירום, באמצעות פעילות הסברה שתבצע בעצמה ובשיתוף עם פקע"ר.
על משרד הבריאות ובתי החולים לפעול לכך שיתבצע איגום כנדרש בכלל בתי החולים.
מרכז השלטון המקומי – יוחאי וג'ימה-ראש מינהל בטחון וחירום – נושא חלוקת המים מטופל ומתורגל בהנחיית רשות המים. הרשות המקומית היא אחראית לפתוח נקודות לחלוקת מים, והתושבים אמורים להגיע לנקודות החלוקה.
קידום תקנות הנגשה לאנשים עם מוגבלויות – כשהמידע קיים אצל הרשות המקומית, היא תסייע עבורם בחלוקת מים. בתקופת הקורונה סייענו לאוכלוסיות שלא היו מוכרות לרשות המקומית.
מקורות – גיל בר-מבקר החברה – מקורות ערוכה למצבי חירום ככל שהדברים תלויים בה. האחריות שלנו היא להביא את המים עד לפתחי הרשויות, והחלוקה מוטלת על הרשויות. הוקמה מערכת שתאפשר ראיה כוללת של כל מצב המים בשגרה ובחירום. המערכת היא רחבה ומורכבת ממס' שלבים, שכבר חלק מהשלבים הוטמעו. אולם היא נמצאת בעיכוב, משום שהיא תלויה בגורמים אחרים. כלל המערכת תפעל בשנת 2027.
הגיחון-מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ – קרן גלנצר-מנצור-משנה למנכ"ל - חברת הגיחון נמצאת בשגרה ומכינה את עצמה למצבי חירום. אנו עובדים בשת"פ עם עיריית ירושלים, מבשרת ציון ואבו גוש. עשינו הדרכות לעובדים ונמצאים במוכנות גבוהה לכל אחד מהתרחישים.
תאגיד המים מעיינות מעמקים – יהודה סיסו-יו"ר – התאגיד נמצא במצב של כמעט מוכנות מלאה, אך תמיד צריך להיות לא שקטים. יש שת"פ עם רוב הרשויות, וברור איפה מתחיל התפקיד של תאגיד המים והיכן מתחיל התפקיד של הרשויות המקומיות.
הטיפול באוכלוסיות מיוחדות הוא ברמת הרשות המקומית. אנשים אלה לא יכולים להגיע לתחנות חלוקה, ולכן מתנדבים יגיעו אליהם. התרחיש שדובר עליו (רעידת אדמה) הוא מקסימלי. ברוב התרחישים זה לא המצב, התיקון וחלוקת המים יעשו במקביל.
מי רמת גן – תמיר הרוש-מנהל ביטחון מים - אנו ערוכים לספק מים בשגרה ובחירום. היתרון שלנו היא הפקה עצמית, כלומר יש לנו יכולת לספק מים ממקורות שונים. כל הציוד החדש נמצא במחסנים מסודרים, וכל שנה אנו עורכים ביקורת במתקנים. בשנת 2022 ערכנו תרגיל למקרה של רעידת אדמה. אנו כל הזמן בעשיה ובשת"פ עם עיריית רמת גן.
שירותי בריאות כללית – רפאל קמחי-מנהל מחלקת אנרגיה ואחזקה – יש לנו 14 בתי חולים שמופעלים ע"י צוותי כללית. בכל בתי החולים, למעט בי"ח אחד, אנו עומדים בדרישות של איגום מים ל- 72 שעות.
רח"ל – אברהם מישרים –ראש יחידת הביקורת – בשנת 2018 מונתה ועדה לאסדרה בתוך מערכת הביטחון, שדנה בחלקה של רח"ל בהיערכות לחירום ברשויות המקומיות ומה תפקידו של פיקוד העורף. ביישום ההמלצות נאמר שהיערכות הרשויות המקומיות עוברת לטיפול פיקוד העורף. פיקוד העורף החל לעשות עבודה ענפה בתחום, ובימים אלה הוא פועל עפ"י יעד השירות של אספקת מזון ומים ראויים כדי להטמיע באמצעותו את ההיערכות של הרשויות המקומיות. השנה אנו עורכים ביקורת ב-25 רשויות מקומיות בשבר הסורי אפריקאי ובשבר יגור, בשיתוף עם הרשות הלאומית למים וביוב. עד עכשיו בדקנו 19 רשויות, ונותרו לנו עוד שש רשויות שאני מניח שיידחו ל-2024 נוכח המלחמה. הביקורת כללה בדיקה של תיק נתונים ותכנונים עם מכלולים שונים, בעיקר לתרחיש של רעידת אדמה. יש חלוקת משימות ברורה בין התאגיד לבין הרשות המקומית. אחרי כל ביקורת יוצא סיכום לראש הרשות, מטה הרשות ולצוות כדי ליישם את הלקחים, מתוך כוונה שלאחר סיום הביקורות נבצע ביקורת מעקב לבדיקת יישום ממצאי הביקורת.
רשות המים – יחזקאל ליפשיץ-מנכ"ל הרשות ויו"ר המועצה – אנו מקבלים את הביקורת, וכרגע מתנהלות 5 ביקורות במקביל ע"י משרד מבקר המדינה.
משק המים מחולק ל- 3 חלקים: 1. 56 תאגידי מים וביוב שנותנים שירות לרוב תושבי המדינה. הקמת תאגיד נתנה שיפור דרמטי במוכנות לשעת חירום. מתחילת המלחמה אני מקיים פגישות זום עם מנכ"לי התאגידים.
2. 23 רשויות שטרם תואגדו (מדובר ב- 400 אלף תושבים). יש שוני בהן כי יש כאלה שמוכנות יותר ויש כאלה שפחות. הבוקר קיימנו פגישה איתן וחידדנו את הנהלים.
3. המרחב הכפרי הוא גדול, ומשק החי צורך מים בכמויות גדולות. המענה החדש שניתן הוא הכנסת 3 מועצות אזוריות להסדרה. אנו בדין ודברים עם 12 מועצות אזוריות לצירופן.
אנו מאותגרים וחושבים כל הזמן על הצעד הבא. צוות אדום נבחר לפני המלחמה ואמור לאתגר אותנו. אנו עושים הרבה תרגילים כדי לשפר את משק המים והביוב לתרחישים שלא חשבנו עליהם עד היום.
דני לקר- מנהל יחידת בטחון ומים - חלק מהליקויים שהוצגו בדוח מבקר המדינה תוקנו וחלק בתהליך לקביעת הגורם המטפל. מערכת שליטה ובקרה אינה עומדת בפני עצמה. התעקשתי להתחבר למערכת שעובדת מהשטח למטה, דרך רשות המים. יש לנו גם מחוזות עד לפיקוד העורף, רח"ל ומשרד האנרגיה. היום קיימת מערכת השוע"ל האזרחי, שמופעלת בכל תאגידי המים והביוב ועוברת בכל שרשרת האספקה. אמנם היה עיכוב כי לא רצינו לעבוד במערכות מקבילות אך ההמתנה היתה כדאית. המערכת היא בבעלות של פיקוד העורף ורח"ל ולכן לוקח מעט זמן להוסיף יישומים והתאמות.
אגירת מים הוא נושא חשוב, ורשות המים החלה בתהליכים של סקרים כדי להבין איפה להתמקד בהנחיות להחזקת מים. אני סבור שלא נכון שרשות המים תוציא הנחיה לתושבים, אלא שזה יהיה במהלך משולב עם פיקוד העורף ורשות חירום לאומית. הדבר הזה מבוצע היום בהנחיות פיקוד העורף, אולם הוא לא צובר מספיק תהודה ותאוצה.
אנו בוחנים את תרחיש הייחוס, והצוות האדום שמאתגר אותנו, לצערנו, אינו פנוי כעת. העתודה נותנת מענה בהיבטי מים, סוגרת פערים בהיבטי ביוב ומוכיחה את עצמה באירועים שונים, כולל באירוע הנוכחי.
עברו כללים לאירוע פגיעה במים. כיום יש כלי חוקי שנכנס לתקופו בחודש אוגוסט 2023 שמאפשר למנהל הרשות הרבה מאוד פעילויות, בעיקר בשלב היערכות אבל גם בשלב הפעילות. אם במהלך הלחימה יהיה אתגר גדול מאוד בנושא המים, מנהל הרשות רשאי, בהכרזה חוקית, לחייב את כל מתקני יצרני בקבוקי המים ורשתות השיווק לרכז את המאמצים ולחלק מים, כולל בחינם, באותם מקומות שיוגדרו. זה כלי משמעותי שסוגר פער משמעותי אל מול היכולת.
מערכת השליטה הארצית של חברת מקורות תהיה פעילה להערכתה באופן מלא ב-2027. אנחנו בקשר רציף עם מקורות, ואנחנו מקבלים כבר היום חלק מהנתונים במגבלות מסוימות. רשות המים עם יד על הדופק בנושא ומסייעת בהגדרות.
תאגיד מים וביוב אחראי בעת מלחמה, ברעידת אדמה או אפילו בשגרה, לבצע את הפעולות הבאות: א. לתקן את התשתית שנמצאת באחריותו המלאה.
ב. חלוקת מים לתושבים שמתבטאת בפריסת ציוד, בהבאת המים אל נקודות החלוקה ובמילוי שלהם. יש צורך להחזיק את הציוד מראש, לאמן ולהתאמן.
הרשות המקומית נכנסת לתמונה ברגע שיש מגע עם התושב, והיא אחראית על נושא ההסברה. רשימות של אוכלוסיית תל"ם נמצאות בידי הרשות המקומית. היא חוברת לתאגיד ויחד מוציאים את המענה הנכון.
הגדרנו שמי שמנהל את האירוע הוא גורם אחד כפי שהוגדר בכללים לביטחון מים. תפיסתנו היא שזה צריך להיות מנהל הרשות המקומית או ע"י מישהו מטעמו.
54 מתוך 56 תאגידי המים והביוב ערוכים היטב. אנו מבצעים המון תרגילים, ביקורות והדרכות עם הרשויות המקומיות ביחד. ערכנו ביקורות ייעודיות יחד עם רח"ל ברשויות חלשות כדי לבדוק את מצבן ולנסות לשפר ולסייע. לכן אני חושב שהנתון שהוצג בביקורת לא משקף את המציאות של היערכות תאגידי המים והביוב. יש הבדל בין היכולת לתקן את התשתית ולפרוס נקודות חלוקה לבין יכולת ניהול רשות המקומית.
רשויות שאינן מתואגדות מצבן פחות טוב מרשויות מתואגדות, ויש לנו יותר כלים לטפל בהם כרגולטור. כל ועד במגזר הכפרי הוא ספק מים בפני עצמו. הכלי של כללים לביטחון מים מחייב את המועצות האזוריות או ספק מטעמם להתחיל לעסוק בנושא זה. אנחנו גם מחייבים אותם בכתב לעשות הסכמי סיוע הדדי מראש עם שכנים.
סוגיית המפעלים החיוניים - אין שיניים לאף משרד ממשלתי לאכוף את הכלים. רשות המים אמנם מתרגלת מול בתי חולים, אך אינה יכולה לחייב אותם או מפעלים חיוניים לשים איגום. אם יש פער אמיתי הוא החקיקה והיכולת לאכוף עליהם. משרד הבריאות בקשר איתנו, מכיר את הנתונים ופועל איתנו על מנת לסגור את פערים.
עו"ד תהל ברנדס- סגנית בכירה ליועצת משפטית - לצד השינוי בכללים לביטחון מים, החל משנה זו אנו מקדמים רפורמה באספקת שירותים במרחב הכפרי. הישובים שייכנסו לרפורמה זו מבחירה יקבלו מעטפת שכוללת את המועצה האזורית וגם תמיכה תעריפית שמדויקת יותר לצרכים. יש כאן פתח לקדם את התחום ואיתו קפיצה לתחום ביטחון מים שהוא מאוד חשוב בהקשרים שלנו.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מהיועצת המשפטית של רשות המים להעביר נוסח להצעת חוק לפיקוח על מפעלים חיוניים ובתי החולים לאגירת מים.