חומר רקע

-דחוף- תכנית עבודה להבאת פועלים זרים בענף הבניין ממדינות גוש הבלקן WB6 - WESTERN BALKAN SIX סרביה | מקדוניה | מונטנגרו | אלבניה | בוסניה | קוסובו נימוקים ודרכי פעולה :מאת אלעד קימלמן [email protected] : | מייל054-8060323 ’טל תקציר מנהלים מפרופיל מדינות שנכון לנו לגייס מהן: אוהדות ישראל ותלויות אסטרטגית במערב, יציבות יחסית פוליטית .וביטחונית, וקרובות גיאוגרפית ותרבותית בעלי פרופיל מקצועי נכון: איכותיים (הם “הבנאים של מערב אירופה”), מנוסים בבנייה מודרנית, ונכונים .להגר לצרכי עבודה במסות משמעותיות בעלי פרופיל כלכלי נכון: העבודה בישראל תהיה להם אטרקטיבית כי ציפיות השכר שלהם נמוכות מרמות השכר שמשולמות לעובדים זרים בענף הבניין בישראל. לכן, הם גם לא יכבידו על המשק הישראלי ועל חברות .הנדל”ן שמצויות במשבר חריף עובדים מתאימים ברמתם המקצועית1,000 לפעול על מנת לספק כמות של לפחות- ברמה המקצועית ,שיעברו בהצלחה בחינה בארץ המוצא שתתבצע עלי ידי הגורמים המוסמכים מטעם ישראל (משרד השיכון .התאחדות הקבלנים וכיו”ב), את הבדיקות הרפואיות, ואת בדיקות הרקע הדרושות לשם הוצאת ויזת עבודה לפעול שעובדים אלו יגויסו בכפוף לתנאים ולנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה- ברמה החוקית והאתית ,במשרד הפנים, ובכפוף לכל דרישות הדין הישראלי, בפרט בכל הנוגע לגובה דמי התיווך שמותר לגבות מהם .על מנת למנוע חלילה סחר בבני אדם מיום1002 ’עקב המלחמה נוצר בישראל מחסור חמור בכוח אדם בענף הבניין. לכן, אישרה הממשלה בהחלטה מס בהחלטה “לבצע את כל7 איש את מכסות העובדים הזרים בענף, ובפרט כאמור בסעיף20,000 להגדיל ב27.10.2023 .”מדינות נוספות הפעולות הנדרשות לקידום חתימה על הסכם בילטרלי עם הודו או עם לעניין המדינות הנוספות, תכנית עבודה זו מציעה למקבלי ההחלטות להתמקד בהבאת עובדים זרים לענף , סרביה, מקדוניה- WB6 , ובקיצורWestern Balkan Six הבנייה בישראל ממדינות גוש הבלקן המכונות : מהטעמים הבאים- מונטנגרו, אלבניה, בוסניה, קוסובו על פי התרשמות משיחות אישיות עם שחקני כוח אדם מקומיים וגדולים בתחום הבניין בבלקן- זה אפשרי לביצוע מיידי המתמחים בנושא יש להם את הידע והיכולת להביא פועלים זרים בענף הבניין לישראל בכמות משמעותית, ברמה .מקצועית גבוהה, וברמת השכר הרלוונטית : כי בניתוח אובייקטיבי של הנתונים שבחנתי פועלי הבניין שניתן להביא מהבלקן הם- זה כדאי לטווח הארוך .1 .2 .3 ,צדדיים) נוספים-ובמקביל לגיבוש הסכמים בילטרליים (דו ,מעבר לנימוקים מדוע נכון להביא פועלי בניין מהבלקן ,דרך פעולה נוספת וזמנית ,שלוקח זמן לגבש, ולכן לא נכון להסתמך עליהם בלעדית בשעת חירום זו, נייר זה מציע ,להבאת הפועלים מהבלקן, כמו גם ממדינות רלוונטיות נוספות, במהירות יחסית, תוך עמידה בדרישות החוקיות .המקצועיות והאתיות הנהוגות בנוגע להעסקת עובדים זרים בישראל צדדי), הסדר רגולטורי המתיר באופן זמני-לפי דרך פעולה זו, מדינת ישראל תגדיר, באופן יונילטרלי (חד לגורמים פרטיים בעלי ידע ויכולת לגייס ולהכניס לישראל באופן מיידי ותוך תקופת הלחימה הנוכחית עובדים זרים חדשים לענף הבניין, שלא במסגרת הסכמים בילטרליים. זאת בדומה להסדר הזמני לגיוס ישיר של עובדים זרים בענף החקלאות שלא במסגרת הסכמים בילטרליים, אך בהבדל אחד מרכזי: בגלל השוני בין הענפים בכמויות שיש לגייס (מסה משמעותית יותר בענף הבניין) וברמת המקצועיות הנחוצה (רמה מקצועית גבוהה יותר בענף הגיוס הישיר לענף הבניין יהיה מול חברות כוח אדם זרות בארצות המוצא שמתמחות בגיוסי מסות - )הבניין .)מקצועיים כאלו (ולא מול לשכות מקומיות בישראל כמו בענף החקלאות כדי להגדיר את ההסדר הזמני הזה בסד זמנים קצר ככל הניתן, מוצע שמדינת ישראל תתבסס במסגרתו על מודל המיון והגיוס שכבר קיים במסגרת ההסכם הבילטרלי שנחתם בעבר מול סין, כיוון ששם הוסדרה כבר פעילות של בהסדר הזמני החדש חברות :חברות כוח אדם זרות בארץ המוצא לאיתור וגיוס העובדים, אך בהבדל אחד מרכזי כוח האדם הזרות בארץ המוצא יפעלו ישירות מול הנציגות מטעם מדינת ישראל. כלומר, בשונה מהמודל הסיני, שהוא תוצר של הסכם בילטרלי כאמור, ולכן יש שם את ‘שכבת הביניים’ של צ’ינקה, שהיא זרוע של הממשל הסיני, שעובדת כעת לא תהיה אותה ‘שכבת- מול הנציגות של מדינת ישראל מחד, ומול חברות כוח האדם הסיניות הפרטיות מאידך :חברות כוח האדם הזרות המעוניינות בכך יתחייבו ישירות מול מדינת ישראל ביניים ממשלתית’ בארץ המוצא, ולכן .1 .2 .רקע עליי, כותב תכנית העבודה, מובא בסוף הנייר ) פרופיל מדינות “נכון”: אוהדות ישראל1( ?למה הבלקן ותלויות במערב, יציבות יחסית, קרבה גיאוגרפית ותרבותית כיום, ישראל מביאה עובדים זרים ממספר מדינות - מדינות אוהדות ישראל ותלויות אסטרטגית במערב הסתמכות.שממשלותיהן מבקרות בחריפות את התנהגות ישראל ואינן רואות עצמן כחלק מהגוש המערבי עליהן בשעת חירום היא בגדר “משענת קנה רצוץ” כי הן עלולות חלילה לקרוא לפועלים שלהן לעזוב את ישראל מדינות גוש הבלקן כולן ,כחלק מהחרפת המערכה. בעיקר הכוונה לרוסיה, סין, טורקיה ובנות בריתן. לעומתן .תומכות בישראל ורואות עצמן כחלק בלתי נפרד מהמערב כיום, ישראל מביאה עובדים זרים ממספר מדינות בלתי- מדינות יציבות יחסית מבחינה פוליטית וביטחונית למשל, אוקראינה שנמצאת במצב מלחמה. או הודו שבוחנים להביא ממנה עובדים ושחלקים ממנה.יציבות קיים חשש שעובדים זרים שיגיעו ממדינות כאלו יעדיפו להישאר בישראל כשוהים בלתי .סובלים מחוסר יציבות מדינות גוש הבלקן כולן יציבות יחסית ,חוקיים גם בתום אשרת העבודה שלהם עקב אותו חוסר יציבות. לעומתן .ברמה הפוליטית והביטחונית קיים סיכוי שהגידול במכסת העובדים הזרים יהיה בגדר “הוראת- מדינות קרובות גיאוגרפית ותרבותית גמישות ,ברמה הטכנית .שעה” זמנית עד שנשוב לשגרה. לכן, רצוי להבטיח גמישות בהבאתם ובהחזרתם כזו נוחה ליישום כאשר ניתן לבצע תחלופה גבוהה של העובדים: למשל, לתת אשרות עבודה לתקופות קצובות תחלופה כזו אפשרית כאשר מדובר .יחסית, ומדי תקופה מגדירים מחדש את כמות אשרות העבודה הכוללת והתרבותית. בשונה מפועלים שיעברו “חצי עולם” גיאוגרפי בפועלים ממדינות קרובות ברמה הגיאוגרפית , פועלים ממדינות קרובות יראו בהתחייבות קצרת מועד- ותרבותי ויכוונו מלכתחילה להגיע לתקופה ארוכה מאוד במדינה בעלת אופי תרבותי דומה יחסית לזו שלהם, כאופציית תעסוקה אטרקטיבית עבורם, וזה יביא לכך שיהיו יותר מועמדים ממדינות אלו. בנוסף, הקרבה תקל על הפועלים ממדינות אלו לצאת לחופשות ולנסיעות חירום במהלך תקופת העבודה בפשטות יחסית, וגם זה יהפוך את העבודה בישראל לאטרקטיבית ויביא ליותר מועמדים שעות טיסה בלבד וברמה התרבותית הן3 מדינות גוש הבלקן הן כולן במרחק ,ממדינות אלו. בהקשר זה .מדינות “אירופאיות” שקרובות באופיין לאופי שלנו גושית-על רקע השלכות המלחמה על מארג היחסים הבינלאומיים של ישראל, ועל החרפת היחסים ברמה הבין (ארה”ב, אירופה ובנות בריתן בצד אחד עם ישראל. רוסיה, סין ובנות בריתן בצד השני נגדה), חשוב לתת משקל רב מבעבר לשאלת אופי *המדינות* מהן נכון לגייס את העובדים הזרים, במקביל לשאלת הרמה המקצועית .והעלות הכלכלית של *העובדים* המגיעים ממדינות אלו על ישראל “לפזר סיכונים” ולגוון את “פורטפוליו” המדינות מהן היא מגייסת עובדים זרים לישראל, בענף הבנייה ובכלל, על מנת להימנע מתלות במספר מצומצם של מדינות שפועלים שלהן עלולים לעזוב את ישראל בשעת חירום מטעמים שונים. בהקשר זה, נכון לישראל להגדיר פרופיל מדינות מסוים שקיים סיכוי סביר שגם - בשעת חירום יידעו לספק לנו עובדים. ורק אז לבחון האם פרופיל העובדים במדינות הללו ‘נכון’ אף הוא .בהיבטים של מקצועיות, עלות וכיו”ב בהתאם, כשבאים לבחון מהו פרופיל המדינות הנוספות מהן נכון שישראל תגייס עובדים זרים, לענף הבנייה :ובכלל, וגם בשעת חירום, עולים כמה קריטריונים בעלי חשיבות )”מתוך אתר “יד ושם( אלבניה הצילה את כל היהודים שחיו בשטחה ושברחו אליה בתקופת השואה ציוץ תמיכה בישראל של רה”מ אלבניה בפרוץ המלחמה)כתבה( )!( קוסובו פתחה שגרירות בירושלים מקדוניה | מונטנגרו | סרביה מדינות עם רוב נוצרי ויחס חיובי לישראל אלבניה | בוסניה | קוסובו *מדינות עם רוב מוסלמי (לא ערבי) שאוהדות *מאוד את ישראל מאז ועד היום ענף הבניין הוא הענף המוביל בו עובדים מהגרי העבודה הגברים *מכל* מדינות גוש הבלקן שהגיעו . מדובר במאותOECDלמדינות ה אלפי עובדים, בעיקר ברחבי .מערב אירופה כלל מספר מהגרי העבודה *החוקיים* בכל התחומים שעברו מגוש הבלקן למדינות , ובעיקר למערב אירופה, עמד נכוןOECDה . מיליון איש3 על סך כולל של מעל2015/6ל פרופורציות עצומות ביחס לגודל האוכלוסייה . מיליון איש17במדינות המקור שעומד על כ ! מהגרי עבודה20% כמעט התרשים להלן מציג את מספר מהגרי העבודה מכל אחת ממדינות גוש הבלקן, בחלוקה .לרשימת המדינות המרכזיות אליהם היגרו ,למשל, במקרה של גרמניה שוק העבודה הגדול והמפותח 10 מתוך4 ,באירופה השגרירויות שלה שהעניקו הכי 2020 הרבה ויזות עבודה בשנת ,ממוקמות בגוש הבלקן (סרביה ,) אלבניה קוסובו, בוסניה, במדינות קטנות משמעותית באוכלוסייתן מהמדינות בהן השגרירויות האחרות6 מצויות , הודו ויטנאם, (פיליפינים, .)טורקיה, אוקראינה, רוסיה ) כוח אדם איכותי ומודרני הנכון להגר2( ?למה הבלקן בכמויות גדולות למטרות עבודה כוח האדם בענף הבניין במדינות הבלקן מקצועי ומנוסה בבנייה מתועשת ומודרנית כפי שמתקיימת בישראל. הדבר מתבטא בגידול עצום בכמות הבנייה המודרנית במדינות הבלקן גופא, ובעיקר בהגירה נרחבת של פועלי בניין .”מהבלקן למערב אירופה. הם למעשה היום “הבנאים של אירופה .אלו אינדיקציות לכך שלישראל יכולים להגיע ממדינות אלו אלפי עובדים מיומנים בענף הבניין בנושא מהגרי עבודה מגוש2022 משנתOECDבהקשר זה, להלן נקודות עיקריות הרלוונטיות לענייננו מדו”ח של ארגון ה :)כאן הבלקן (קישור לדו”ח המלא עוד נקודה חשובה בעניין גרמניה: שם הבינו את התרומה האיכותית של כוח האדם מגוש הבלקן מחד, וביקשו במקביל לבלום שעת חרום מבחינתם (עקב זרם המסתננים ולכן במה שהיה- הגעת מסתננים בלתי חוקיים מהמזרח התיכון ואפריקה מאידך הסדר רגולטורי זמני, שלא במסגרת הסכמים בילטרליים (שגם הם מעדיפים בשגרה לפעול העצום) הם הגדירו המאפשר בקלות יחסית לאזרחי מדינות אלו להגר למטרותTHE WESERN BALKAN REGULATION , בשם)באמצעותם ) ושיש מקום עבודה שיקלוט אותם. הסדר רגולטורי זה שעומד בתוקף2( ) שעברו בחינה מקצועית1( עבודה לגרמניה, בתנאי .עד היום אכן בלם את הגעת המסתננים במסות היות וגרם לשוק העבודה הגרמני לתעדף כניסת מהגרים חוקיים מהבלקן (!) ממהגרי העבודה44% שתקף עד היום THE WESTERN BALKAN REGULATION תחת ההסדר הרגולטורי הזמני .)כאן - שהגיעו לגרמניה מגוש הבלקן השתלבו בענף הבנייה (הסבר קצר על ההסדר עם הפניה למקורות נוספים KOSOVO 693$ 280$ ) רמות השכר בישראל אטרקטיביות עבור3( ?למה הבלקן הפועלים ולכן לא יכבידו על כלכלת ישראל אינדיקטור לכך שבהתאמה עלות העסקת עובדים זרים- המשכורות הנמוכות באירופה משולמות במדינות גוש הבלקן כלכלית, ובפרט עבור חברות הבנייה שממילא מתמודדות עם קשיים-ממדינות אלו לא תהווה מכשלה ברמה המקרו כלכליים בעת הזו. יתר על כן, מבחינת הפועלים ממדינות אלו רמות השכר הניתנות בישראל לעובדים זרים בענף הבניין . וזה יכול להוות שיקול מכריע עבורם להגיע לכאן אף בזמן מלחמה- אטרקטיביות במיוחד בנושא רמת השכר2023 משנתTECH REPORT בהקשר זה, להלן נקודות עיקריות ממחקר משווה של :)כאן במדינות אירופה (קישור למחקר המלא המחקר מציג טבלה משווה של כל מדינות אירופה, הן ברמת השכר הממוצע בכל מדינה והן ברמת שכר (הוספתי את הנתונים של המדינות המופיעות בתחתית הטבלה הזו11 להלן פירוט .המינימום בכל מדינה .)קוסובו מאתר אחר, כיוון שלא הופיעו בטבלה במקור דולר בחודש, וששכר המינימום שלהן הוא עד1,000 המדינות הללו שהשכר הממוצע שלהם הוא עד11 מתוך ! הן מדינות גוש הבלקן6 - דולר בחודש570 שאר המדינות, למעט בולגריה, הן רוסיה ובת בריתה בלארוס שאינן ידידותיות לישראל בעת הנוכחית, ומנגד .אוקראינה ובת בריתה מולדובה שסובלות בעת הנוכחית מחוסר יציבות כתוצאה ממצב המלחמה מול רוסיה איך מתקדמים מכאן? הצעה לדרך פעולה נוספת לשעת חירום: הסדר רגולטורי זמני מול חברות כוח אדם זרות לגיוס עובדים לענף הבניין על פי העקרונות המקצועיים, החוקיים והאתיים שתקבע מדינת ישראל עובדים מתאימים ברמתם המקצועית שיעברו1,000 לפעול על מנת לספק כמות של לפחות- ברמה המקצועית ,בהצלחה בחינה בארץ המוצא שתתבצע עלי ידי הגורמים המוסמכים שיזומנו מטעם מדינת ישראל (משרד השיכון .התאחדות הקבלנים וכיו”ב), את הבדיקות הרפואיות, ואת בדיקות הרקע הדרושות לשם הוצאת ויזת עבודה להבטיח שעובדים אלו יגויסו בכפוף לתנאים ולנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה- ברמה החוקית והאתית במשרד הפנים, ובכפוף לכל דרישות הדין הישראלי, בפרט בכל הנוגע לגובה דמי התיווך שמותר לחברות הללו .לגבות מהעובדים, על מנת למנוע חלילה סחר בבני אדם קודם כל החברות הזרות יגישו הצעות מפורטות לביצוע הגיוס במדינות המוצא מבהן אותן חברות פועלות, על פי .עקרונות ההסדר הזמני שתפרסם המדינה, ולפי הצרכים המקצועיים שהמדינה תגדיר אז- במידה וההצעה “עושה שכל” בעיני הנציגים מטעם המדינה ברמה הכלכלית, המקצועית, החוקית והאתית : עובדים לפחות1,000 החברות הפרטיות יקבלו “אור ירוק” להמשיך בהליך ביצוע הליך האיתור בפועל לשם הבאת שיווק ופרסום, גיבוש רשימת מועמדים קונקרטית, קיום בחינות המקצועיות, בדיקות הרפואיות וכל ההליכים הבירוקרטיים .הרלוונטיים בתיאום עם הנציגים מטעם מדינת ישראל, החתמת העובדים על הסכמים, והטסתם למדינת ישראל כיום, ההסכמים הבילטרליים הם “דרך המלך” להביא עובדים זרים בענף הבנייה. הסכמים אלו נועדו להבטיח מימוש של שני )2( ,קיום תהליך מקצועי וחוקי לגיוס עובדים שעברו בחינות מעשיות, בדיקות רקע, ונמצאו כשירים רפואית )1( :על-עקרונות וקיום תהליך ”נקי” ברמה האתית, באמצעות ביצוע שלו דרך גופי התעסוקה הממשלתיים במדינות המוצא, על מנת להימנע .מסחר בבני אדם, למשל בדמות מתשלום דמי תיווך מופרזים על ידי המועמדים לגורמים פרטיים בזמני שגרה ההסכמים הללו הם דרך יעילה להביא עובדים זרים. אך בעת החירום בה אנו מצויים לא נכון לפעול רק בנתיב נכון באופן זמני שמדינת ישראל תגבש הסדר ,הזה, כיוון שלוקח זמן רב לגבש הסכמים כאלו מול מדינות ספציפיות. בהתאם רגולטורי שיאפשר לשחקנים פרטיים שרוצים ויכולים להביא עובדים זרים בענף הבניין לעשות כן, ובלבד ויובטח שיפעלו בליבת ההחלטה להשתמש בכלי ההסכמים הבילטרליים עקרונות מקצועיים, חוקיים ואתיים שעמדו מלכתחילה על פי אותם .)(כמובן שיש לכלי זה גם יתרונות נוספים מעולמות הדיפלומטיה, אך הם לא בעלי נגיעה ישירה לענייננו חוקיים מהמזה”ת וגיבשה-בהתאם, כפי שגרמניה נדרשה בשעת חירום לפעול בזריזות על מנת לבלום את זרם המסתננים הלא לשם כך הסדר רגולטורי זמני, שלא במסגרת הסכמים בליטרליים, להבאה ישירה של עובדים זרים מגוש הבלקן; וכשם שמדינת ישראל גיבשה הסדר זמני כזה בשעת החרום הנוכחית שלה עבור ענף החקלאות, המאפשר הבאה ישירה של עובדים זרים נכון יהיה לגבש הסדר זמני כזה גם- ממגוון מדינות באמצעות הלשכות המקומיות בישראל שלא במסגרת הסכמים בילטרליים נדרש לגיוסי מסות של כוח אדם ברמה מקצועית גבוהה ,בענף הבניין. עם זאת, היות וענף הבניין, בשונה מענף החקלאות נכון יהיה שמדינת ישראל תקיים את הסדר ההבאה הישירה של העובדים הזרים מול חברות כוח האדם - ומודרנית .במדינות המוצא, שאוחזות בידע ובכישורים לאתר ולגייס במסות עובדים מקצועיים בזמן קצר שמדינת ישראל כבר היום מקיימת מודל של גיוס עובדים זרים לענף הבניין בתיווך של חברות כוח בהקשר זה חשוב לציין היא עושה כן במסגרת ההסכם הבילטרלי מול סין. הסכם זה מאפשר לחברות כוח אדם זרות- אדם פרטיות בארצות המוצא (סיניות במקרה זה) לפעול תחת צ’ינקה, הרשות המוסמכת מטעם הממשל הסיני, לאתר ולגייס עובדים באופן פרטי. במסגרת המודל, פועלים שמתקבלים לעבודה בישראל משלמים דמי תיווך לחברות הסיניות בגובה המוגדר בחוק הישראלי, והתאגידים הישראלים משלמים על כל פועל שמתקבל סכום נוסף מצידן שנועד לכסות את עלות הליך המיון והגיוס שהתקיים בסין על ידי אך בהבדל .כך שיש כבר “מודל מדף” שאפשר לאמץ במסגרת בניית ההסדר הזמני לענף הבניין .אותן חברות פרטיות - אחד משמעותי מהמודל הקיים: הפעם אין צ’ינקה כ”שכבת ביניים” בין מדינת ישראל לחברות כוח האדם הפרטיות הזרות ומדינת ישראל תידרש לעבוד ישירות ,)כלומר, אין רשות ממשלתית בארץ המוצא לעבוד מולה (כי אין הסכם בילטרלי כאמור , לכן, על החברות הללו, במידה והן רוצות לגייס פועלי בניין לעבודה בישראל.מול חברות כוח האדם הזרות בארצות המוצא :להתחייב בפני מדינת ישראל צריך להביא עובדים בכמות משמעותית, בזמן קצר ככל הניתן, כאשר המלחמה- היות ו”תנאי הפתיחה” מאתגרים במיוחד , נכון לפתוח את האופציה להבאת עובדים זרים לחברות כוח אדם פרטיות רבות ככל הניתן- ברקע מקשה על הבאתם :כלומר .ממדינות רבות ככל הניתן, ורק אז לפסול את מי שלא רלוונטי .1 .2 :אודות כותב התכנית נעים מאוד, שמי אלעד קימלמן. עקב המחסור החריף הצפוי בפועלים בענף הבניין בישראל הקדשתי את זמני ואת הניסיון המעשי והעיוני שלי לחשיבה על פתרונות יישומיים, מהירים וחסכוניים לנושא. על הרקע הזה, גיבשתי תכנית עבודה להבאת פועלים זרים בענף הבניין ממדינות גוש הבלקן על בסיס התרשמות מקצועית, מחקרית .ואישית מהשטח נדל”ן (לשעבר סמנכ”ל :אני בעל ניסיון מקצועי עשיר במספר עולמות עשייה רלוונטיים תפעול ופרוייקטים בחברת יזמות נדל”ן), כוח האדם (לשעבר מנהל גיוס בחברת אנרגיה סולארית), עבודת הממשלה (לשעבר במשרד הכלכלה), ודיפלומטיה (לשעבר בשגרירות כך שאני מבין מכיוונים שונים את האתגר בגיוס עובדים זרים,)האיחוד האירופי בישראל .לענף הבניין בישראל בשעת החירום הנוכחית מדע,אני גם בעל ניסיון מחקרי בתחומים רלוונטיים באקדמיה: תואר ראשון בכלכלה כך שאני ,אילן-ותואר שני במדיניות ציבורית באוני’ בר המדינה ופילוסופיה באוני’ העברית יודע לנתח ולעבד את הנתונים הדרושים למציאת פתרון לאתגר המורכב לכדי תכנית .עבודה מנומקת וסדורה קיימתי כאן שיחות בנושא עם שחקנים.אני שוהה כרגע פיזית באזור הבלקן ,בנוסף התרשמתי אישית שהם רוצים ויכולים מקומיים גדולים בענף כוח האדם לבנייה, ובמהלכם .לספק כמות משמעותית של עובדים זרים לענף הבניין בישראל בשעת החירום הנוכחית .אני זמין לכל שאלה בנוגע לתכנית העבודה שכתבתי 054-8060323 [email protected] רחובות, כרגע במונטנגרו