חומר רקע
הצגה בוועדה לענייני ביקורת המדינה
המאבק הדיפלומטי-
תקשורתי
בתנועת החרמות
ובגילויי האנטישמיות בחו"ל
נובמבר2023
–
חשוון
התשפ"ד
פורסם בדוח66
ג–
מאי2016
תקופת הביקורת :
גופים מבוקרים עיקריים:
נושאים שנבדקו
פעולות הביקורת
סיווג2
מרץ2015
עד ינואר2016
•המאבק הממשלתי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם
•פעילות מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ נגד ארגוני החרמות בחו"ל
•סמכויות הניהול הבין-
משרדי של המאבק התקשורתי בתנועת החרמות(
BDS
)
משרד החוץ
גופים נוספים :
המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה(דאז)
,
ומשרד התפוצות
מידת האהדה לישראל במדינות העולם בשנת2012
(באחוזים)
שקף3
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
59
48
47
45
39
39
35
34
34
34
31
30
24
19
14
7
3
2
3
9
17
23
24
13
17
8
20
16
10
9
32
13
13
20
1
11
12
3
32
35
30
31
48
44
57
46
50
56
60
38
63
68
66
92
86
86
94
יחס עוין
יחס ניטרלי
יחס אוהד
היחס השלילי לישראל במדינות העולם(באחוזים)
בשנת2014
–
לאחר מבצע"צוק איתן "בעזה
שקף4
52
30
21
19
13
12
21
19
14
11
28
17
33
29
24
22
13
4
23
36
55
58
41
45
35
64
72
61
67
23
44
46
50
67
34
49
50
49
0
10
20
30
40
50
60
70
80
ארה"ב
קנדה
ברזיל
פרו
מקסיקו
ארגנטינה
צרפת
בריטניה
ספרד
גרמניה
רוסיה
טורקיה
ניגריה דרום
קוריאה
אוסטרליה
הודו
סין
יפן ממוצע
עולמי
בעיקר חיובי
בעיקר שלילי
בנוסף ,
בשנת2014
נרשמה עלייה חדה בגילויי אנטישמיות ברחבי העולם במסגרת גל המחאה נגד
מבצע"צוק איתן "בעזה ובעקבותיו.
העברת הסמכויות בין משרדי הממשלה
שקף5
החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני ,
אוקטובר2015
:
להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים את האחריות להנחות
ולתכלל את הפעילות
הממשלתית והחוץ-ממשלתית במאבק ב-
BDS
שקף6
סמכויות ניהול המאבק בתנועת החרמות
משרד
החוץ
2014-2009
המשרד לנושאים
אסטרטגיים
2021-2015
יתרונות הפעלה•בעל פריסה תשתיתית בשדה
הפעולה-
103נציגויות בעולם
•בעל ידע וניסיון מקצועיים
•
מקיים ממשקי עבודה עם גורמי
ממשל מקומיים
•בעל נגישות לגופי חברה האזרחית
ולתקשורת המקומית
•בעל תפיסה וראייה מערכתית
•
בעל נגישות לגופים ביטחוניים
•מגובה בתקצוב ייעודי
חסרונות•
מחסור בכוח אדם
•מחסור במשאבים חומריים
•מחסור ב שירותי מטה(
יעוץ
משפטי ,חשבות ,רכש ועוד)
•ללא
רקע וניסיון מקצועי בתחום
•נטול
מערך תפעול בשטח
המלצות
שקף7
המאבק הבין-משרדי ב-
BDS
•על
הקבינט
המדיני-ביטחוני
לבחון
את
הדגם
התפקודי
הקיים
של
המאבק
הממשלתי
ב-
BDS
,על
יסוד
הערכה
שתתבצע
מעת
לעת
בנוגע
לאופן
יישום
התכניות
של
המשרד
הממונה
על
תכלול
הפעילות,בהתאם
למדדים
ברורים
שייקבעו.
ליקויים
הסמכויות
והמשאבים
שנתנה
הממשלה
למשרד
התפוצות
הקשו
על
משרד
החוץ,שהמשיך
לרכז
בפועל
את
המאבק
בגילויי
האנטישמיות.
משרדי
החוץ
והתפוצות
לא
שיתפו
זה
את
זה
בתכניות
האסטרטגיות
שהם
גיבשו
בנושא.עד
תחילת2016פעלו
שני
המשרדים
באפיקים
מקבילים
שלא
הניבו
הישגים
ניכרים.
בשנת2015עדיין
לא
הציג
משרד
החוץ
מתווה
פעולה
לגיבוש
אסטרטגיה
משותפת
של
כלל
הארגונים
היהודיים
הנאבקים
באנטישמיות
במדינותיהם.
שקף8
הטיפול הבין-משרדי בגילויי האנטישמיות בחו"ל
המלצות
שקף9
הטיפול הבין-משרדי בגילויי האנטישמיות בחו"ל
תופעת
האנטישמיות
לסוגיה
מתפשטת
ברחבי
העולם
ואף
הולכת
ומחמירה
ולכן:
על
הממשלה
לייעל
את
הטיפול
הרב-תחומי
בתופעה
ולאגם
את
המשאבים
הלאומיים
המוקצים
לשם
כך;
במסגרת
זו,על
הממשלה
לבחון
את
המועילות
של
הפעילות
הדו-
משרדית
הקיימת–של
משרד
החוץ
ושל
משרד
התפוצות–ולקבוע
חלוקה
ברורה
של
סמכויות,זירות
פעולה
ותפקידים
ביניהם.
ליקויים
ליקויים
המלצות
שקף10
טיפול משרד החוץ בגילויי האנטישמיות בחו"ל
באוגוסט2014
,לאחר
מבצע"צוק
איתן"בעזה,הכין
מערך
הדיפ"צ
תכנית
עבודה
מדינית-משפטית-תקשורתית-חינוכית
למאבק
באנטישמיות,אולם
התכנית
לא
הוצאה
לפועל
עקב
היעדר
משאבים
ואי-הסמכת
משרד
החוץ
לתכלל
את
הטיפול
בנושא.
על
הנהלת
משרד
החוץ
להעריך
מחדש
את
הכלים
והמשאבים
שניתן
להעמיד
למערך
הדיפלומטיה
הציבורית,כדי
שיוכל
לממש
את
יעדי-העל
הממשלתיים
בתחום
המאבק
באנטישמיות.
ליקויים
למכלול
הקשרים
שבין
המדינה
לעולם
הנוצרי
נודעת
השפעה
על
המאבק
באנטישמיות
ובדה-לגיטימציה
של
ישראל.אולם
קיים
ביזור
מנהלי
של
גופי
ממשל
שונים
המטפלים
בקשר
עם
העדות
הנוצריות.
למעט
במקרים
מסוימים,לא
הייתה
למשרד
החוץ
אסטרטגיית
פעולה
רחבה
וארוכת
טווח,בנוגע
לפעילות
הנדרשת
בקרב
כלל
מוסדות
הדת
של
הזרמים
הנוצריים
השונים,לשם
הרחבת
שיתופי
הפעולה
המדיניים
וההסברתיים
עמם.
לא
הוצגה
תוכנית
פעולה
מפורטת
לקידום
השיח
עם
המנהיגות
של
הקהילות
המוסלמיות
המתונות
באירופה.
שקף11
ניהול השיח הבין-דתי
המלצות
שקף12
ניהול השיח הבין-דתי
ראוי
שמשרד
החוץ
ירכז
את
השיח
המדינתי
עם
הכנסיות
של
הזרמים
השונים
בעולם
הנוצרי
ועם
גורמי
אסלאם
מתון
בחו"ל,ויתאם
את
הטיפול
המערכתי
בעניינים
אלה.
•תנועת
החרמות(
BDS
)כוללת
מקבץ
בלתי
מאוגד
של
ארגונים
בין-לאומיים
אנטי
ישראלים
המקדמים
את
השימוש
בחרם,סנקציות
והסטת
השקעות
נגד
גורמי
ממשל,מוסדות
ציבוריים,גופי
תרבות
ומדע,חברות
מסחריות
ואישים
הקשורים
לישראל.
•החל
בשנת2005פועלת
תנועת
החרמות
במטרה
לפגוע
בישראל,לבודד
אותה
בזירה
הבינ"ל-הדיפלומטית
וההסברתית(דה-לגיטימציה)
-ולגרום
לה
נזקים
רב-תחומיים.
•מדיווחי
נציגויות
ישראל
בחו"ל
עלה
כי
חלק
מהאירועים
שמארגנים
גורמי
ה-
BDSנגועים
באנטישמיות.
שקף13
תנועת החרמות וגילויי האנטישמיות–רקע כללי
תקצוב המאבק ב-
BDS בדוח הביקורת ולאחריו
שקף14
128מיליון ש"ח
תקציב המשרד לנושאים אסטרטגיים למאבק
בתנועת החרמות בשנת2016
שאלת הביצוע התקציבי של משאבים עליהם החליטה הממשלה
בשנים2022-2018
-
החלטה3299
מדצמבר2017
,מומשו כ-
23מיליון ,כ-
20%
מהתקציב
שהוקצה
הקצאה תקציבית לשנים2025-2022
-
החלטה1017
מינואר2022
ליקויים
המערך
פעל
נגד
תנועת
החרמות
ללא
מדדים
ברורים
להשגת
יעדי
המאבק.
משרד
החוץ
התקשה
להציג
הישגים
במאבק
בניסיונות
הדה-לגיטימציה
של
ישראל
בקרב
חוגי
האקדמיה,התרבות,האיגודים
המקצועיים
והציבור
הרחב
במדינות
העולם.
לא
הוצאו
לפועל
תכניות
פרטניות
בקמפוסים
במוסדות
להשכלה
גבוהה
בצפון
אמריקה
ובבריטניה.
שקף15
פעילות מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ נגד ה-
BDS
סיכום
שקף16
בעת הזו-
התגברות דרמטית
של האיומים
איום מתמשך ורב
מימדי
מבנה תפקודי
ממשלתי מפוצל
שינויים ומעברי
סמכויות בין-
משרדיים
אסטרטגיה ,
תכנית כוללת ,
יעדים
משאבים ומיצויים