חומר רקע

‏13 נובמבר 2023 ‏כ"ט חשון תשפ"ד לכבוד: ועדת החינוך של הכנסת הנדון:  הערות לתזכיר חוק חינוך מיוחד (הארכת זכאות), התשפ"ד - 2023 לכולם שלום, בתאריך 5.11.23 עבר תזכיר חוק חינוך מיוחד (הארכת זכאות), התשפ"ד - 2023 להלן ("החוק") בוועדת שרים לענייני חקיקה. קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים (להלן: "הקואליציה") שלחה נייר עמדה הנוגע לתזכיר זה ובו הצעות נוספות לתיקונו. אנו מבקשים לפרט את הרציונל להצעות שלנו לתיקון התזכיר, ומציעים כי ניפגש לדון בהן, בכדי שננסה להגיע לדיוני ועדת החינוך של הכנסת עם הסכמות רבות ככל האפשר, דבר שיקצר את משך הדיונים ויקרב את ההצבעה על החוק לקריאה שניה ושלישית: סעיף 10(א) נוגע לחובה של מנהל מסגרת להביא לדיון חוזר את עניינו של תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים (להלן: "שח"מ"), מקץ שלוש שנות זכאות, ואילו סעיף 10(ב) נוגע לאפשרות של הורה או אחרים לבקש דיון חוזר גם אחרי פחות משלוש שנות הזכאות. התזכיר מתייחס לסעיף 10(א) ומאפשר הארכת תקופת הזכאות לשח"מ משלוש שנים לארבע שנים. לטענת הכותבים, הנוסח מאפשר למי שרוצה בכך לבקש קיומה של ועדה ולא הארכה אוטומטית. להבנתנו, מהנוסח עולים מספר קשיים שעלולים להוות לקונה: קביעה א-פריורית של הארכה לכל מי שתמה תקופת זכאותו (קרי, חלפו שלוש שנים), מחייבת בהכרח את כלל הזכאים שהגיעו לתום תקופת הזכאות, באופן שמי שירצה לקיים ועדה בכדי לדון מחדש באחד ממרכיבי הסל אישי, יאלץ בפועל להגיש השגה. מאחר שס"ק (א) מתייחס לתום תקופת זכאות של שלוש שנים בעוד שס"ק (ב) נותן מענה למי שמבקש דיון חוזר בתוך תקופת הזכאות בטרם חלפו שלוש שנים, ניתן לכאורה לפרש שלא תתאפשר הגשת בקשה לדיון חוזר בתום 3 שנים, אלא רק אם עדין נמצאים בתוך תקופת הזכאות. נוסח התזכיר מתייחס לשנים תשפ"א עד תשפ"ג, אולם בפועל תום תקופת זכאות מתייחסת רק למי שקיבל זכאות בשנת תשפ"א. לכאורה, אין סיבה להתייחס לשנים האחרות, אלא אם הכוונה לכך שניתנות זכאויות שמשכן פחות משלוש שנים, כנדרש בחוק. מאחר ובעליה לתיכון משתנה המפתח של השעות השבועיות, חשוב לציין ברחל בתך הקטנה, כי הארכת הזכאות מתייחסת לאותו היקף סל. אנו מציעים לתקן את נוסח הסעיף כך שתידרש הסכמה פוזיטיבית למתן הארכה רק למי שחפץ בכך, ומי שלא יתן הסכמה פוזיטיבית יוכל לקבל דיון חוזר של ועדת זכאות ואפיון. כמו כן, להוסיף לנוסח התייחסות מפורשת באשר לזכות להגיש בקשה לדיון חוזר וכן לזכות לבקש שינוי סוג מסגרת גם אם התקבלה הסכמה להארכת הזכאות בשנה נוספת. בנוסף לאמור, לאור תובנות נזקי מגפת הקורונה ובהתייחס לעובדה שהמלחמה על כל המשתמע מכך גורמת בהכרח לקשיים רגשיים, אנו מציעים להקדים תרופה למכה ולהוסיף באופן אוטומטי לכל תלמיד המשולב בחינוך הכללי, 1 ש"ש של טיפול רגשי. אין צורך בתוספת כאמור לתלמידים הבוחרים ללמוד במסגרות הנפרדות, משום שעבורם מדובר בשירותים הכלולים מראש במסגרת. להלן הנוסח המוצע: "על אף האמור בסעיף 10(א) לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח - 1988 (להלן – החוק העיקרי), תלמיד שוועדת זכאות ואפיון כהגדרתה בחוק העיקרי קבעה עבורו בשנת הלימודים התשפ"א זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, ולמעט מי שבסוף שנת הלימודים התשפ"ד יסיים את חוק לימודיו במערכת החינוך הרגיל או במסגרת נפרדת של חינוך מיוחד, לפי העניין, יהיה זכאי להמשיך ולקבל שירותי חינוך מיוחדים באותו היקף לשנה נוספת, ללא צורך בקיום דיון חוזר כמשמעו בסעיף 10(א) לחוק העיקרי. תלמיד אשר הוא והוריו בחרו בשילוב במסגרת חינוך כללית, יקבל תוספת של 1 ש"ש לסל השירותים שלו, לצורך טיפול רגשי. אין באמור לפגוע בזכותם של התלמיד והוריו לבקש שינוי סוג מסגרת, וכן בזכותם לבקש כינוסה של ועדת זכאות ואפיון לצורך שינוי רמת תפקוד, או אפיון מוגבלות או היקף סל השירותים שנקבעו לתלמיד זה מכבר." לגבי ועדות אשר כן יתקיימו: סעיף 11(א) לחוק קובע את המניין הדרוש לדיוני ועדת זכאות ואפיון והחלטותיה. לאור המצב הרגשי והנפשי הקשה שבו נמצאים תלמידים והורים בשל המלחמה בכלל והשבת השחורה בפרט, נדרשים צוותי השירות הפסיכולוגי החינוכי והייעוצי לעשייה מקצועית בשטח, ויהיה זה חבל אם במקום לבצע את תפקידם זה, יאלצו לכלות את זמנם היקר על הכנת תיקים והשתתפות בוועדות לאורך ימים שלמים. מוצע לקבוע כי במניין החוקי הנדרש לקיומה של ועדת זכאות ואפיון, לא תידרש נוכחותו של הפסיכולוג החינוכי, וזאת במידה וחתמו התלמיד (ככל שהוא בגיר ולא מונה לו אפוטרופוס) או הוריו על מסמך בו הם מוותרים על נוכחותו, לאחר שהוסברה להם משמעות הוויתור. הוראה זו נועדה לשחרר את הפסיכולוגים החינוכיים לעבודה בשטח עם התלמידים וצוותי החינוך, ברחבי הארץ בכלל ועם תלמידים שפונו מבתיהם בפרט. רק במקרים שבהם ההורים או התלמיד זקוקים לנוכחותו של הפסיכולוג החינוכי (למשל לצורך שינוי אפיון מוגבלות או קביעת אפיון מוגבלות מורכב), נוכחותו תידרש כחלק מן המניין החוקי של חברי הוועדה. באשר לדיונים של קביעת זכאות לראשונה, מאחר ולרוב מדובר על מסמכים קבילים עם אבחנות ברורות, אין באמת משמעות לנוכחותו של הפסיכולוג לצורך קביעת סוג האפיון (למשל במקרים של אוטיזם, מוגבלות שכלית, תסמונת דאון, מוגבלויות פיזיות וכד'), והיא נדרשת בעיקר במקרים שבהם יש דיון בנוגע לאפיון או לצרכיו של התלמיד. לכן, גם במקרים אלו כדאי לשקול את האפשרות לפטור את הפסיכולוג מהגעה לדיונים לצורך קיומו של מניין כחוק. לעומת האמור, בוועדות השגה, יש משמעות לנוכחותם של כל חברי הוועדה, לאור חשיבות הדיון מבחינה מנהלית, כתחנה אחרונה בטרם פנייה לערכאות משפטיות. להלן הנוסח המוצע: על אף האמור בסעיף 11(א) לחוק העיקרי, נוכחותו של פסיכולוג הרשות בוועדה לא תידרש כחלק מן המניין החוקי לדיוני הוועדה, זאת במידה וחתמו התלמיד (ככל שהוא בגיר ולא מונה לו אפוטרופוס) או הוריו על מסמך בו הם מוותרים על נוכחותו, לאחר שהוסברה להם משמעות הוויתור. לאור ניסיון העבר בהתנהלות לאחר תיקון 11 לחוק, אנו סבורים כי יש לחייב את הרשויות להעביר להורים מסמך כתוב המפרט את התהליך ואת זכויותיהם ולהחתים אותם על קבלת המסמך ובהמשך להחתימם על הסכמה או אי הסכמה להארכת זכאות והסכמתם או אי הסכמתם לקיומה של ועדה ללא נוכחותו של הפסיכולוג. חתימה זו תהווה את הדרישה הפרוצדורלית להסכמה פוזיטיבית. בברכה, עו"ד רויטל לן כהן קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בברכה, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים