חומר רקע

מבקר המדינה דוח ביקורת על ההתנתקות • סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע • היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים מבקר המדינה דוח ביקורת על ההתנתקות סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים ירושלים , אדר התשס , ו" מרס 2006 ' מס קטלוגי 2006-005-A ISSN 0793-1948 ניתן לקבל גירסה אלקטרונית של דוח זה באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה בכתובת : www.mevaker.gov.il סדר : אונית שרותי מחשב בע "מ הדפסה : דפוס כתר בע "מ הדוחות המוגשים כאן והעוסקים בנושא ההתנתק ות , נוגעים להיערכות משרד ראש הממשלה ומשרדי ממשלה אחרים לתהליך ההתנתקות וכן להיערכות הרשויות המקומיות לקליטת המפונים . שני דוחות אלה מצטרפים לדוח שכבר הוגש בחודש ינואר בנושא מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה . הביקורת בנושא ההתנתקות בוצעה בזמן אמת , בעת שהדברים הת רחשו . כפי שצוין בעבר , בדיקה זו עדיפה במקרים כאלה על בדיקה " היסטורית " הנעשית זמן רב לאחר מעשה . זוהי מדיניותו החדשה של משרד מבקר המדינה . נזכיר בקצרה כי בנושא מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה הערנו על ניהולו של התהליך באופן בלתי סביר , בלתי יעיל ועקר , על עיכובים בתהליך ועל דיונים שהסתיימו ללא תוצאות של ממש . מצב זה נמשך עד מועד ההתנתקות , ויתרה מזו , הוא נמשך עד נובמבר 2005 , מועד סיום הביקורת של משרד מבקר המדינה . נוסיף כי בדוח על מיגון היישובים ציינו כי מן הראוי להפיק לקחים מההתנהלות שהתגלתה ואשר אפשר לסכמה כבעייתית ביותר בכל הנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות ולביצוען , בייחוד בנושאים חיוניים , דחופים ורגישים הנוגעים לשמירה על חיי אדם . האחריות מוטלת תמיד על בעל התפקיד הבכיר ביותר , ובמקרה זה שר הביטחון . כבר הדגשנו בעבר כי הטלת אחריות אישית היא לב לבה של ביקורת המדינה במדינת ישר . אל תכנית ההתנתקות ויישומה היו , כידוע , העניין המרכזי שעל סדר היום הציבורי , עניין שעורר מחלוקת עמוקה , והעיסוק בו עדיין לא הסתיים . אין ספק שלתכנון וליישום של התכנית נדרש מאמץ לאומי עליון בעל היבטים מדיניים , ביטחוניים , כלכליים וחברתיים , ומעל לכול אנושיים . כד י להוציא לפועל את התכנית מחד גיסא , ולצמצם במידת האפשר את הפגיעה במפונים מאידך גיסא , היה על הממשלה לפעול שלא בדרך של שגרה . הקמת מינהלת סל " ע במשרד ראש הממשלה הייתה אחת הפעולות שנועדו לרכז תחת קורת גג אחת את הפעילות הממשלתית בתחום האזרחי . אנו ערים לכך שהמערכו ת שהוקמו במינהלת סל " ע וברשויות המקומיות לצורך פינוי התושבים וקליטתם נדרשו לפעול בתנאים לא שגרתיים ולעמול ללא לאות . אולם משני הדוחות המוגשים כאן עולים כשלים חמורים בתחום ההיערכות של גופים אלה לקליטת המפונים , שפגעו בטיפול במפונים וגרמו לסבל מיותר בתהליך שגם כך היה טעון ומכאיב ביותר . הליקויים בהיערכות , העיכובים בהעברות תקציביות , בגיוס של כוח אדם חיוני למינהלת סל ע " ובקליטת המפונים ברשויות המקומיות לא נבעו , בעיקרם , מהיעדר חוקים ונהלים מתאימים , אלא מסחבת בפעילות הגורמים המופקדים על פעולות אלה . דרך פעולה זו אינה מ תיישבת כלל עם הצורך בריכוז מאמץ לאומי עליון ובהגדרה ברורה של הסמכות והאחריות , בעיקר בנסיבות הדורשות פעולה נחושה ונמרצת . מאמץ לאומי עליון וממוקד נדרש מכל המשרדים שעסקו בנושא ההתנתקות , ובראשם משרד ראש הממשלה ומינהלת סל . ע" במיוחד אדגיש את הסחבת הביורוקרטית בה תנהלות משרד האוצר כפי שעולה מן הממצאים בדוחות על מיגון היישובים ועל מינהלת סל . ע" על משרד האוצר והעומד בראשו היתה מוטלת האחריות ליזום פעולה מהירה וממוקדת להסרת הבלמים והחסמים במועדם . חובה לבדוק לעומק את הכשלים המתוארים בדוחות אלה . אין ספק כי המפונים , ילדים ובוגרים , קשישים וטף , סבלו מטראומה קשה ביותר בשל פינוים ובשל דרך פינוים מרצועת עזה . המפונים שילמו עקב הפינוי מחיר אישי כבד . הטבת מצבם ותנאי חייהם כיום היא חובה רבת חשיבות המוטלת על המדינה ומוסדותיה . חלפו חודשים רבים מאז ההתנתקות ועדיין משפחות רבות שוהות בד יור ארעי ללא תעסוקה . בל ייוותר אפילו מפונה אחד שלא יזכה לאוזן קשובה של השלטונות המוסמכים ולסיועם המלא . כל הדרכים מובילות בדוחות אלה אל המדינה ומוסדותיה , היא חייבת להתגבר על המכשולים התקציביים והבירוקרטיים ולתת עדיפות ראשונה במעלה ליישובם מחדש ולשיקומם של ה מפונים . כל השתהות בעניין זה יש בה משום ביטוי ברור של מחדל מתמשך . המפונים זכאים לסיוע מידי ויפה שעה אחת קודם . מיכה לינדנשטראוס מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ירושלים , אדר התשס "ו מרס 2006 7 דוח ביקורת על ההתנתקות סוגיות בפעילותה של מינהלת סל ע " תקציר ב- 6.6.04 אישרה הממשלה תכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובים באזור צפון השומרון ) להלן - תכנית ההתנתקות (. לשם כך הוקמה במשרד ראש הממשלה מינהלת ביצוע ) להלן - מינהלת סל ע"1 או המינהלה , ( והיא החלה לפעול באוגוסט אותה שנה . בפברואר 2005 התקבל בכנסת חוק יישום תכנית ההתנתקות , התשס "ה- 2005 ) להלן- החוק , ( ובו פורטו תפקידיה של מינהלת סל " ע וסמכויותיה . בחודשים אוגוסט- נובמבר2005 בדק משרד מבקר המדינה במשרד ראש הממשלה ) להלן - משרד רה ( מ" ובמינהלת סל " ע כמה סוגיות הנוגעות להיערכותה של המינהלה לביצוע תכנית ההתנתקות ולטיפול ה במי שפונו מיישוביהם במסגרת התכנית ) להלן - המפונים (. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר , במשרד הביטחון ובמשרד הבינוי והשיכון . נתונים אחדים עודכנו עד פברואר 2006 . תקציב להקמת המינהלה בהחלטת הממשלה מיוני 2004 נקבע , בין היתר , כי הממונה על התקציבים במשרד האוצר , בתיאום עם מנכ " ל משרד רה " מ ומנכ " ל משרד המשפטים , יעמיד לרשות מינהלת סל , ע" בתוך חודש ימים ממועד קבלת ההחלטה , כלומר עד תחילת יולי אותה שנה , תקציב מתאים ומשאבים נוספים לפעולותיה . הביקורת העלתה שמשרד האוצר עיכב באופן בלתי סביר את הקצאת המשאבים הדרושים לתחילת פעי לותה של מינהלת סל : ע" משרד האוצר הגיש בקשה בעניין זה לוועדת הכספים של הכנסת רק בסוף אוגוסט 2004 ,והודיע למשרד רה " מ על אישור הבקשה רק בסוף ספטמבר אותה שנה , כחודשיים וחצי לאחר המועד שקבעה הממשלה . __________ ________ 1 ע " סל- סיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון . דוח ביקורת על ההתנתקות 8 כוח אדם מנכ " ל משרד רה " מ וראש מינהלת סל , ע" וכן נציב שירות המדי נה והממונה על התקציבים במשרד האוצר , פעלו בעצלתיים ולא איפשרו קליטה מהירה של עובדים הנחוצים למינהלה . עקב כך לא קלטה המינהלה במועד בעלי תפקידים חיוניים , כמפורט להלן . היעדר עובדים אלה היה אחד הגורמים המרכזיים לליקויים בטיפולה של המינהלה במפונים מיד לאחר הפינו . י 1. בסוף אפריל2005 ,כשלושה חודשים וחצי לפני הפינוי , היו במינהלת סל ע "15 עובדים ושני יועצים בלבד . באותו מועד עדיין לא גויסו אחראי ליום הפינוי , מנהל תחום סיוע חברתי , מרבית העובדים שתוכנן להעסיק באזור הדרום ושניים מארבעת העובדים שתוכנן להעסיק באזור הצפון . 2. באפריל2005 הוקמה על פי החלטת ממשלה מאותו חודש ועדה שחלק מחבריה היו מנכ " לים של משרדי ממשלה ) להלן - ועדת המנכ לים " , ( כדי לתאם ולקדם את יישום תכנית ההתנתקות ולסייע למינהלת סל " ע בביצוע תפקידיה . לפיכך היה על הוועדה לסייע למינהלה בהסרת חסמים ביורוקרטיים המע כבים גיוס כוח אדם , בייחוד כאשר היו צפויים קשיים בעניין זה . ואולם נמצא שהיא לא פעלה כאמור כאשר נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים במשרד האוצר , המופקדים על אישור קליטת עובדים , השתהו באישור עובדים למינהלה . רק באמצע יולי 2005 , כאשר ההיערכות לפינוי כבר הייתה אמו רה להיות בשלביה האחרונים , אושר למינהלה לקלוט עשרות עובדים , בהם עובדים שהיא נזקקה להם למשימות שהיו צריכות להיעשות לפני הפינוי . 3. מינהלת סל " ע איחרה להגיש חלק מהבקשות לאישור העסקת עובדים שהיו חיוניים לפעילותה לפני הפינוי : אף שקבלת האישורים האלה הייתה עלולה ל הימשך חודשים אחדים , והיה ידוע שיידרש זמן להכשרת העובדים לתפקידיהם , רק במאי 2005 הגישה המינהלה בקשה לקבלת אישור להעסקת מקצת העובדים האלה . 4. תהליך האישור של ההתקשרות עם יועץ התקשורת של המינהלה ארך כחמישה חודשים , והתהליך שנדרש לקליטת יועץ לענייני התיישבות חל ופית , שמתפקידו לעסוק בתחום מרכזי בעבודת המינהלה , ארך שלושה חודשים וחצי . לדעת משרד מבקר המדינה , הגורמים הנוגעים בדבר במשרד רה " מ לא ייחסו את החשיבות הראויה לגיוסם המהיר של שני היועצים והשתהו בביצוע הפעולות שנדרשו לאישור ההתקשרות עמם . 5. ראש מינהלת סל " ע היה ע ר לקשיים בגיוס כוח אדם למינהלה , ואף התבטא בחריפות בנוגע לכך במסמך פנימי של המינהלה . אולם לא נמצא שהוא העלה את הבעיות במלוא חריפותן לפני ההנהלות הבכירות במשרד רה " מ ובמשרד האוצר כדי לנסות למצוא להן פתרון - גם לא בשלבים מתקדמים של ביצוע תכנית ההתנתקות ולאחר ש חוקק החוק . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 9 הטיפול במפונים מיד לאחר הפינוי- שלב הדיור הארעי החוק מחייב את מינהלת סל " ע לסייע למפונים בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות מגורים חדשים , וכן לתת להם סיוע במשך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ומקומות תעסוקה חדשים . הדבר עולה הן מהסעי ף המפרט את מטרות החוק והן מהסעיף המפרט את תפקידי המינהלה . מהחלטות הממשלה ומפעולות המינהלה עולה כי הממשלה קיבלה עליה לסייע למפונים בתהליך המעבר וההסתגלות באמצעות הקצאת מקומות לדיור ארעי מיד לאחר הפינוי . יישוב המפונים נעשה בדרך כלל בשלושה שלבים : שלב הדיור הא רעי - הימים הראשונים שלאחר הפינוי ; שלב הדיור הזמני - פרק זמן מוגדר עד להשלמת הכנתו של דיור הקבע ; שלב דיור הקבע . עד תחילת יולי 2005 שכרה הממשלה באמצעות משרד הביטחון800 חדרים לדיור ארעי , ובתחילת אוגוסט , ערב הפינוי , היא החליטה להגדיל את מספרם לכ- 1,800 . בתום מבצע הפינוי הגיע מספר החדרים השכורים ל- 2,806 . מרבית החדרים השכורים היו בבתי מלון והשאר בישיבות , באולפנות ובמכללות . 1. בחודשים שקדמו למועד הפינוי עסקה מינהלת סל " ע בהכנת פתרונות דיור זמניים למתיישבים . סביר להניח שבמידת מה התעכבה השלמת הכנתו של הדיור הזמני גם בגלל חוסר שיתוף הפעולה של המתיישבים עם המינהלה . עם זאת , נמצא שעוד לפני הפינוי מינהלת סל " ע ומשרד רה " מ לא הסיקו ממכלול המידע שהיה לפניהם כי יש מחסור בפתרונות דיור זמניים מוכנים , וכי בשל מחסור זה יישארו רבים מהמפונים בדיור הארעי זמן ממושך . 2. במסמכי מינהלת ס ל" ע נמצאו הערכות בדבר מספר המפונים שיזדקקו לדיור ארעי , וראש המינהלה היה ער לצורך להתכונן לתרחישים שונים . אולם המינהלה לא נערכה מראש לקלוט בדיור ארעי את מספר המשפחות התואם את הערכותיה . אמנם הממשלה שכרה מספר רב של חדרים בתוך פרק זמן קצר , אולם הדבר נעשה בעיקר סמוך למועד תחילת הפינוי ולאחריו , ולכן היא נאלצה להקים מרכזים רבים לדיור ארעי שלא כמתוכנן , ועקב כך לא היו במינהלת סל " ע די עובדים לטיפול במפונים בכל המרכזים האלה . 3. בסוף יולי היה ידוע למינהלת סל " ע שמשך השהייה של המפונים בבתי המלון יהיה כחודש . על אף זאת , סב ר מנכ " ל משרד רה , מ" שעמד כאמור בראש ועדת המנכ לים " , שיש לאפשר למפונים2 להתגורר בבתי המלון שבועיים לכל היותר . בפועל , כמחצית המשפחות שפונו למרכזי דיור ארעי שהו בהם כחודשיים לאחר הפינוי וכ- 40% שהו במרכזים גם כשלושה חודשים לאחריו . 4. בתכנית של מינהלת סל " ע לקליט ת המפונים במרכזי דיור ארעי לא נקבע כמה עובדים מכל תחום , למשל עובדים סוציאליים , יהיו בהם כדי לסייע בקליטת המפונים . המינהלה גם לא נערכה כנדרש לאיוש מרכזים אלה באנשי מקצוע בתחום הרווחה ובאחראים לענייני לוגיסטיקה , בין השאר משום שחודשים אחדים לפני __________ ________ 2 חוץ מהמפונים שהגיעו להסכם עם המינהלה על העתקת יישובם , לפי סעיף 85 לחוק . דוח ביקורת על ההתנתקות 10 הפינוי חסרו ל ה עובדים חיוניים , כגון מנהל תחום סיוע חברתי ויועצים לאחראי ליום הפינוי . 5. על פי תרחיש שצפתה מינהלת סל " ע הייתה קיימת אפשרות שהיא תידרש לטפל במרבית המפונים במספר רב של מרכזי דיור ארעי , אולם היא לא נערכה כנדרש לאפשרות זו : עד סמוך למועד הפינוי היא תכננה להקי ם 7 מרכזי דיור ארעי בלבד , ובפועל הוקמו 31 מרכזים כאלה . במינהלה לא היו די עובדים לתכנון מרכזי הדיור הארעי ולאיושם : לפי התכנית של המינהלה היו אמורים להיות שני נציגים בכל מרכז דיור ארעי , ובסך הכול 62 נציגים ב- 31 מרכזים . אולם בפועל היו 37 עובדים בלבד ב- 25 מרכז י דיור ארעי ; בשישה מרכזים לא היו למינהלה נציגים כלל ; בארבעה מרכזים לא היו מנהלים אדמיניסטרטיביים מטעם המינהלה ; בארבעה לא היו נציגי ועדות זכאות ; ובארבעה לא היו מנהלים מקצועיים בתחום החברתי מטעם המינהלה . בשל המחסור בכוח אדם לא קיבלו המפונים את מלוא הסיוע שהם היו זכאים לו בתחום הרווחה הנפשית והחברתית . יוצא שמינהלת סל " ע לא מילאה במלואו אחד מתפקידיה . כתוצאה מכך נפגעו המפונים ונגרם להם סבל . 6. מרכזי הדיור הארעי פעלו באמצעות מספר מצומצם של נציגי מינהלת סל ע " ובאמצעות עובדים שגויסו והוכשרו לתפקידם בחופזה . משום כך הי ה חשוב שהמינהלה תקבל דיווחים שוטפים ומסודרים על המתרחש במרכזים כדי שתוכל לסייע למנהליהם לפתור בעיות שיתעוררו בהם . ואולם בפועל , 16 ממרכזי הדיור הארעי לא דיווחו לה כלל , והשאר דיווחו לה פעם אחת בלבד . יתר על כן , במרבית הדיווחים שקיבלה המינהלה חסר מידע חיוני שה יה יכול לייעל את עבודתה במרכזי הדיור הארעי . 7. משרד רה " מ שילם עבור העסקת עובדי קבלן במרכזי הדיור הארעי בלי לפקח בסדירות על עבודתם . 8. לשם ביצוע אחד מהתפקידים החשובים שנקבעו למינהלה בחוק , הטיפול בתחום החברתי - תפקיד הכולל , בין היתר , סיוע וייעוץ בכל הקשור לפ ינוי ותיאום בין רשויות המדינה לגופים אחרים בכל הקשור לסיוע למפונים - העסיקה המינהלה שלושה עובדים שהיה ידוע מלכתחילה שבשל העסקתם במעמד של יועצים חלות מגבלות על עבודתם שיקשו עליהם למלא כראוי את תפקידם . יתר על כן , היועץ לריכוז התחום החברתי , שהיה העובד הבכיר ב מינהלה בתחום זה , לא הועסק בה ברציפות ; ושני האחרים החלו לעבוד בה רק בסוף מאי 2005 , כחודשיים וחצי לפני מועד הפינוי . לדעת משרד מבקר המדינה , גיוס שני היועצים הנוספים רק כחודשיים וחצי לפני הפינוי , פגע ביכולתה של המינהלה לתכנן כנדרש את כוח האדם במרכזי הדיור הארע י ולאייש אותם . העברת האחריות לטיפול במפונים מצה " ל למינהלה במהלך הבדיקה הגיעו למשרד מבקר המדינה תלונות של מפונים על סבל שנגרם להם בנסיעתם מחבל עזה למרכזי הדיור הארעי . התברר כי חלוקת האחריות בין הגופים השונים שהשתתפו בפינוי המתיישבים התמקדה בסוגיה של אבטחת כלי סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 11 הרכב שהסיעו את המפונים ומניעת חזרתם ליישובים שמהם פונו , ולא ניתנה הדעת על סוגיות אחרות , כמו הצורך בליווי המפונים גם בידי נציג רווחה והצורך בעצירה להתרעננות בעת נסיעה ארוכה . התנהלות זו הייתה בלתי ראויה . על פי טענות המפונים , יש שאוטובוסים הסיעו מפונים ב רציפות במשך שעות רבות בלי לעצור כדי לאפשר להם להתרענן . הקמת מרכז מידע טלפוני מנכ " ל משרד רה " מ וגורמים מקצועיים במינהלה סברו כי יש להקים מרכז מידע טלפוני שמטרתו לסייע למתיישבים , להקל את הקשר עמם ולאפשר להם לקבל מידע מגוון בתחומים שונים ; וכי להקמת מרכז המידע יש חשיבות רבה , בעיקר משום שהוא יאפשר לפנות אליו גם בעילום שם . אף שהמינהלה החלה לפעול להקמת מרכז המידע כבר בפברואר 2005 ואף שהוא היה חיוני ליצירת קשר עם המתיישבים , התעכבה הקמתו , והוחל בהפעלה ניסיונית שלו רק כמה ימים לפני מועד הפינוי . הקמתו המאוחרת של מרכז המידע הפחיתה במידה רבה את תרומתו . מכולות לאחסון המיטלטלין של המפונים הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול של משרד הביטחון ושל מינהלת סל " ע בתלונות של מפונים על נזקים שנגרמו לרכושם שהועבר במכולות . עוד הועלה , שמשפחות רבות שעדיין שוהות במרכזי דיור ארעי אינן רשאיות ל הוציא חפצים ממכולותיהן המאוחסנות באתר קסטינה . ♦ מבוא ב- 6.6.04 אישרה הממשלה תכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובים באזור צפון השומרון ) להלן - תכנית ההתנתקות (. על פי החלטה זו ) להלן - החלטת הממשלה מיוני2004 ( , תיעשה עבודת הכנה ליישום תכנית ההתנתקות , ולאחר סיו מה יתקיים דיון בממשלה כדי לקבל החלטה בדבר פינוי יישובים . בהחלטה האמורה אישרה הממשלה להקים מסגרת ארגונית שמטרתה לטפל ולסייע בכל הנושאים הקשורים לביצוע תכנית ההתנתקות . נקבע שהמסגרת הארגונית תכלול , בין השאר , ועדת היגוי שתהיה אחראית לתיאום הנושאים הנוגעים לבי צוע התכנית ) להלן - ועדת ההיגוי , ( ובראשה יעמוד ראש המועצה לביטחון לאומי ) להלן - המל ; (ל" וכן מינהלת ביצוע במשרד ראש הממשלה ) להלן - משרד רה , (מ" שתהיה כפופה לוועדת ההיגוי ) להלן - מינהלת סל " ע או המינהלה (. ועדת ההיגוי דוח ביקורת על ההתנתקות 12 הוקמה ביוני2004 ,ומינהלת סל " ע החלה את פעילו תה באוגוסט אותה שנה כיחידה במשרד . מ" רה ב- 4.8.04 מינה ראש הממשלה את מר יונתן בשיא לתפקיד ראש מינהלת סל . ע" ראש המינהלה הוא בדרג של מנכ " ל משרד ממשלתי , כנקבע בהחלטת הממשלה מיוני 2004 . בפברואר2005 התקבל בכנסת חוק יישום תכנית ההתנתקות , התשס "ה- 2005 ) להלן- החוק , ( ובין השאר פורטו בו תפקידיה של מינהלת סל " ע וסמכויותיה . חוק התקציב לשנת הכספים 2005 , התשס "ה- 2005 ) להלן- חוק התקציב , ( התקבל בכנסת רק בסוף מרס אותה שנה , ועל פיו תקציב המינהלה לשנת 2005 ,מעודכן לאוקטובר אותה שנה , הסתכם בכ- 1.9 מיליארד ש , ח" מזה כ- 1.8 מיליארד ) ח "ש95% (תקציב לפיצויים והשאר להוצאות על שכר ואמרכלות . באפריל 2005 הוקמה על פי החלטת ממשלה מאותו חודש ועדה בראשות מנכ " ל משרד רה , מ" מר אילן כהן , שחלק מחבריה היו מנכ " לים של משרדי ממשלה ) להלן - ועדת המנכ לים " (. על הוועדה הוטל " לתאם ולקדם את יישום תכנית ההתנתק ות בתחום הסיוע למתיישבים והתיישבות חלופית " ולסייע למינהלה בביצוע תפקידיה על פי החוק . בחודשים אוגוסט- נובמבר2005 בדק משרד מבקר המדינה במשרד רה " מ ובמינהלת סל " ע כמה סוגיות הנוגעות להיערכותה של המינהלה לביצוע תכנית ההתנתקות ולטיפולה במי שפונו מיישוביהם במסגרת התכנית ) להלן - המפונים (. בדיקות השלמה נעשו במשרד הביטחון , במשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון . נתונים אחדים עודכנו עד פברואר 2006 . תפקידי המינהלה והמשאבים שהוקצו לפעילותה הקמת מינהלת סל " ע לוותה בקשיים רבים , ובהם אי : - הוודאות הפוליטית ששררה בתחילת שנת 2005 ;הליכי החקיקה של החוק ליישום תכנית ההתנתקות עדיין לא הסתיימו באותה עת , וחוק התקציב לשנת 2005 טרם אושר ; פרק הזמן הקצר יחסית שעמד לרשות המינהלה להשלמת פעולות ההקמה וההתארגנות לקראת ביצוע המשימה המורכבת והייחודית שהוטלה עליה . יוצא אפוא שהיה על מינהלת סל " ע להיע רך לביצוע תפקידה הרגיש בתנאי אי-ודאות . תפקידי המינהלה 1. בהחלטת הממשלה מיוני2004 נקבע שתפקידה של מינהלת סל " ע הוא ליישם את ההחלטה בכל הקשור ל " פינוי האזרחי " ולפיצוי המפונים . 2. בחוק מוגדרים תפקידיה של המינהלה , ובהם : לקבל , לאסוף , לבדוק ולאמת כל מידע ומסמכ ים הדרושים לשם בירור תביעות וקביעת זכאות לפיצויים לפי חוק זה ; לתת למפונים סיוע וייעוץ מיוחדים בכל הקשור לפינוי , לרבות סיוע נפשי וסיוע בתחום הרווחה , במהלך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ומקומות תעסוקה חדשים ; לתאם בין רשויות סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 13 המדינה , וכן בי ן רשויות המדינה לבין רשויות מקומיות וגופים אחרים , בכל הקשור לסיוע למפונים בתקופה האמורה . 3. במרס2005 הפיץ המשנה לראש המל , ל" בשם ועדת ההיגוי , מסמך הכולל גם פירוט של משימות שונות ביישום תכנית ההתנתקות ושל הגופים האחראים לביצועה של כל משימה . במסמך נקבע שמינה לת סל " ע תהיה אחראית , בין היתר , לקליטת המפונים ; לפיצוי המתיישבים שיתפנו מרצון ; ליישוב קבוצות של מפונים ביישובים משותפים על פי רצונם . התקציב להקמת המינהלה בהחלטת הממשלה מיוני 2004 נקבעו הכללים להקצאת המשאבים לפעילותה של מינהלת סל . ע" לפי החלטה זו , הממונה ע ל התקציבים במשרד האוצר , בתיאום עם מנכ " ל משרד רה " מ ומנכ ל " משרד המשפטים , יעמיד לרשות הגורמים השונים שהוזכרו בהחלטה , בהם מינהלת סל , ע" בתוך חודש ימים ממועד קבלת ההחלטה , תקציב מתאים ומשאבים נוספים לפעולותיהם ; תקציבי שנת 2005 והשנים שאחריה יותאמו , בין השאר , להחל טות שתקבל הממשלה בנושא מפעם לפעם ; לצורך תחילת פעילותה של המינהלה יוקצו לה " , בשלב הראשון , " עשרה תקני כוח אדם . ÈÂÈÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ „ÚÂÓÓ ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÂÏ˘ ËÚÓÎ ¯Â·ÚÎ ˜¯˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ 2004 , ËÒ‚‡ ÛÂÒ· 2004 , ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó· ÌȷȈ˜˙‰ Û‚‡ ˘È‚‰ ) ÔÏ‰Ï - Û‚‡ ÌȷȈ˜˙‰ ( ÚÂÂÏ ˙˘Ï ˙ȷȈ˜˙ ‰¯·Ú‰Ï ‰˘˜· ˙ÒΉ Ï˘ ÌÈÙÒΉ ˙„ 2004 , ÍÒ· 5 ˘ ÔÂÈÏÈÓ "  ‰‡ˆÂ‰Ï Á -2 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ·ÈÈÁ˙‰Ï ‰‡˘¯‰ Á , Ï˘ ‰˙Ó˜‰ ·Âˆ˜˙ Ì˘Ï ÏÒ ˙ωÈÓ " Ú . ‰˙˘‚‰ ÌÂÈ· ‰„Ú· ‰„ ‰˘˜·‰ . ‰„ ‰·˘ ‰·È˘È‰ ϘÂ˯ÙÓ ‰˘‚‰ ‰˘˜·‰˘ ÍÎ ÏÚ ‰¯ÈÚ‰ ‰„Ú‰ Ï˘ ˙ÈÏÎÏΉ ˙ˆÚÂȉ˘ ‰ÏÂÚ ‰˘˜·‰ ˜¯ ‰„ÚÂÂÏ ÌÂȉ Â˙‡· . ‰·È˘È ‰˙‡· ‰¯˘Â‡ ‡Ï ‰˘˜·‰ . מתשובת היועצת הכלכלית של ועדת הכספים של הכנסת למשרד מבקר המדינה מנובמבר2005 עולה כי נהוג שלא לדון בבקשות לשינויים מהותיים בתקציב בלי להודיע על כך מראש לכל חברי הוועדה . אגף התקציבים השיב למשרד מבקר המדינה ב אותו החודש כי פעמים רבות ועדת הכספים מקיימת הצבעות בעניין בקשות לשינוי התקציב ביום שבו הוגשו לה הבקשות . ב- 14.9.04 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הבקשה האמורה , והאישור התקציבי הרשמי לבקשה ניתן למשרד רה מ ב "- 26.9.04 ,כשבועיים לאחר מכן . Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ÏÒ ˙ωÈÓ Ï˘ ·Èˆ˜˙‰˘ ‰ËÈÏÁ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ " „ÓÚÂÈ Ú ÈÏÂÈ ˙ÏÈÁ˙· ¯·Î ‰Ï‰ÈÓ‰ ˙¢¯Ï 2004 , ˙„ÚÂÂÏ ‰Ê ÔÈÈÚ· ‰˘˜· ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó ˘È‚‰ ‰˘ ‰˙‡ ËÒ‚‡ ÛÂÒ· ˜¯ ˙ÒΉ Ï˘ ÌÈÙÒΉ , ‰¯ „¯˘ÓÏ ÚȄ‰ " ¯Â˘È‡ ÏÚ Ó ¯·ÓËÙÒ ÛÂÒ· ˜¯ ‰˘˜·‰ , ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜˘ „ÚÂÓ‰ ¯Á‡Ï ȈÁ ÌÈÈ˘„ÂÁÎ . ¯˜·Ó „¯˘Ó ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ˆ˜‰Ï ÂÈ˙ÂÏÂÚÙ· ·ÂÎÈÚ‰˘ ¯ˆÂ‡‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ÏÒ ˙ωÈÓ Ï˘ ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙ÏÈÁ˙Ï ÌÈ˘Â¯„‰ " ¯È·Ò È˙Ï· ‰È‰ Ú . ‡ÈˆÓ‰ ‡Ï ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó ·ÂÎÈÚ‰ ˙‡ ÌȯȷÒÓ‰ ÌÈÎÓÒÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ . דוח ביקורת על ההתנתקות 14 כוח אדם 1. בסוף יולי2004 כתבה הסמנכ " לית הבכירה למינהל ולמשאבי אנוש במשרד רה ) מ " להלן - הסמנכ לית " ( לאגף התקציבים את הנחות היסוד שגובשו בעניין הקמת המינהלה , ולפיהן המינהלה תוקם כיחידה במשרד רה " מ ותסתייע ביחידות הקיימות בו , ובהן יחידות המינהל וכוח האדם והחשבות . היא ציינה שלהיערכות להקמת המינהלה נדרשים תקציבים ואישורים ייעודיים , בין השאר , לשם העסקת עובדים . במסמכי נציבות שירות המדינה ) להלן - נש ( מ" מאוגוסט ומאוקטובר 2004 צוינו העקרונות שמינהלת סל " ע אמורה לפעול על פיהם בכל הנוגע להעסקת עובדים , ובהם : עובדי המינהלה יהיו עובדי מדינה לכל דבר ועניין , ולפיכך יחולו עליהם חוקי שירות המדינה וכללי התקש י"ר3 ; הם יועסקו במשרות בלתי צמיתות ; יינתן פטור מחובת מכרז פומבי לקבלת עובדים , ובלבד שהמועמדים יתאימו לדרישות המשרה ; חלק מהעובדים יועסקו בשכר מומחים , ברמת שכר שתקבע נש " מ בהתאם לכישוריהם ולניסיונם בעבודה . קליטת עובד מדינה במינהלת סל ע " הותנתה , בין השאר , בקיומ ם של תקן פנוי ושל תקציב מתאים . 2. בספטמבר2005 עבדו במינהלת סל ע "55 עובדי מדינה שמשרותיהם אושרו עד אותו מועד ושבעה יועצים : שלושה יועצים בתחום החברתי , יועץ לתחום ההתיישבות החלופית , יועץ תקשורת ושני יועצים למטה הפינוי ) להלן - היועצים ; (12 מ- 55 עובדי המדינה ה חלו לעבוד במינהלה במהלך שנת 2004 ,ו- 43 העובדים האחרים החלו לעבוד בה בשנת2005 , מרביתם ביוני אותה שנה . בפברואר 2005 החל משרד ראש הממשלה בהליכי התקשרות עם חמישה משרדי עורכי דין , ובמרס אותה שנה הוא החל בהליכי התקשרות עם עשרה משרדי שמאים לצורך קבלת שירותי ייעו ץ וטיפול בכל הנוגע לתביעות של מפונים ; כמו כן התקשר המשרד עם שישה משרדים של רואי חשבון - עם שניים מהם במרס2005 ועם ארבעת האחרים באוגוסט אותה שנה . להלן בתרשים פירוט מספרם של עובדי המדינה והיועצים שהועסקו במינהלת סל " ע בכל חודש מאוגוסט 2004 ,מועד הקמת המינהלה , עד ספטמבר 2005 . יצוין כי באוגוסט2005 בוצע פינוי המתיישבים . __________ ________ 3 תקנון שירות המדינה . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 15 Ïȯه ÛÂÒ·˘ ‰ÏÂÚ ÌÈ˘¯˙‰Ó 2005 , ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ÈˆÁ ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÂÏ˘Î , ˜ÒÚ‰ ÏÒ ˙ωÈÓ· " Ú 17 ÌÈ„·ÂÚ ) 15 ÌȈÚÂÈ È˘Â ‰È„Ó È„·ÂÚ .( ‡Ï ÔÈÈ„Ú „ÚÂÓ Â˙‡· ˜ÒÚ‰ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ÈÂÈÙ‰ ÌÂÈÏ È‡¯Á‡ , ÈÒ ÌÂÁ˙ ωÓ È˙¯·Á Ú , ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙È·¯Ó ÔÂÙˆ‰ ¯Âʇ· ˜ÈÒÚ‰Ï ÔÎÂ˙˘ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙Ú·¯‡Ó ÌÈÈ˘Â ̯„‰ ¯Âʇ· ˜ÈÒÚ‰Ï ÔÎÂ˙˘ . ÏÒ ˙ωÈÓ ˙¢¯Ï „ÓÚ ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ÌȯÂÙÒ ÌÈ˘„ÂÁ˘ Ô‡ÎÓ " ̈ÓÂˆÓ Ì„‡ ÁÂÎ Ú ¯˙ÂÈ· , ¢È‡ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ‰˙ÂίÚÈ‰Ï ÌÈÈÂÈÁ ÌȄȘÙ˙ . Ï˘ ‰˙ÂίÚȉ· Ú‚Ù ¯·„‰ ‰ ˙ËÈÏ˜Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ̉· ÏÂÙÈË· ˙ÂϘ˙Ï ÌÈÈ˘˜Ï ̯‚ ÈÂÈÙ‰ ¯Á‡Ï „ÈÓ ÌÈÂÙÓ ) ‡¯ ÔÏ‰Ï .( קליטת עובדי מדינה במינהלה קליטת עובד מדינה במינהלת סל " ע הותנתה , כאמור , בקיומם של תקן פנוי ושל תקציב מתאים ובהשלמת כל הליכי הקליטה המתחייבים מנהלים של נש , מ" של משרד האוצר ) אגף התקציבים ( ושל משרד רה . מ" כמו כן היא הותנתה באישורה של ועדת החריגים העליונה שבמשרד האוצר , שבראשה עומד הממונה על התקציבים ; שכן בעקבות החלטת ממשלה מ- 30.7.02 , שתוקפה הוארך עד 31.12.06 ,הוקפאה קליטתם של עובדים חדשים במשרדי הממשלה , וכל בקשה חריגה לקליטת עובד חדש בהם טעונה איש ור של ועדת החריגים העליונה4. __________ ________ 4 על פי חוזר של נש נצ ) מ "2003 - 492 (מ- 14.7.03 , "לא תאושרנה ולא תווספנה משרות חדשות ... אלא באישור ועדת החריגים העליונה , בהרכב הממונה על התקציבים ונציב שירות המדינה ". דוח ביקורת על ההתנתקות 16 ‰¯ „¯˘Ó Ï˘ ̄˜Ù˙ ÔÙ‡ Ï˘· ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ " ˘ Ï˘Â Ó " ÌȷȈ˜˙‰ Û‚‡Â Ó Ì„‡ ÁÂÎ ÒÂÈ‚Ï Ú‚Â‰ Ïη ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó·˘ , Ï˘ Ì„‡‰ ÁÂη Ï„Ȃ‰ ·ˆ˜ ̇˙ „ÈÓ˙ ‡Ï ‰ÈÏÚ ÂÏˉ˘ ˙ÂÓÈ˘Ó‰ ˙ÂÙÈÁ„ ÁΠ˘Â¯„‰ Ï„Ȃ‰ ·ˆ˜ ˙‡ ‰Ï‰ÈÓ‰ : 1. בפברואר , במאי וביונ י 2005 הגיש סגן ראש המינהלה לסגן נציב שירות המדינה ) להלן - סגן הנציב ( בקשות לתוספת תקנים למינהלה , כדלקמן : באמצע פברואר הוגשה רשימה של 18 בעלי תפקידים נוספים שדרושים למינהלה , בהם עוזרים לראש המינהלה , לסגנו וליועץ המשפטי וכן אחראי ליום הפינוי ; באמצע מאי הוגש ה בקשה לאשר ארבעה תקנים למשרד הדרומי של המינהלה , ששכן בשדרות ) להלן - המשרד הדרומי , ( אשר היה אמור לטפל בכל המפונים מחבל עזה ; ביוני הוגשה בקשה ובה פירוט של בעלי תפקידים נוספים שדרושים למינהלה , בהם תשעה תקנים למשרד הדרומי וארבעה תקנים למחלקה המשפטית . תוספת הת קנים למשרד הדרומי נומקה בצורך לספק שירות מיטבי למתיישבים , לתת להם מענה ולפנות אליהם ישירות . נמצא שוועדת החריגים העליונה אישרה את מרבית הבקשות מפברואר 2005 רק ביוני וביולי , וכי הבקשות ממאי 2005 אושרו ביולי . יצוין שחלק מהעובדים התחילו לעבוד במינהלה עוד לפני מועד האישור של העסקתם . עוד נמצא שעד תחילת יוני 2005 אישרה הוועדה את העסקתם של שלושה עובדים בלבד במשרד הדרומי : שני עובדים בשנת 2004 ועובדת נוספת באפריל2005 . בתגובה על הבקשה מיוני2005 כתב סגן הנציב באותו החודש לסמנכ " לית שמדובר בתוספת תקנים ש " מחייבת אותנו ל גלות רגישות , ולקדם את הבחינה המקצועית בלוח זמנים מזורז ; " וביקש לקיים דיון דחוף בהשתתפות נציגי אגף התקציבים , כדי שיהיה אפשר להציג " עמדה משותפת " בעניין לפני ועדת החריגים העליונה . רק באמצע יולי 2005 אישרה ועדת החריגים העליונה " הפשרה כללית לקליטת עובדים למינהל ת " סל ע עד ] סוף השנה , [ ובלבד שקיים כיסוי תקציבי להעסקה ". בעקבות זאת החליטה הוועדה באמצע יולי לאשר למינהלת סל ע "42 משרות , בהן אחראי ליום הפינוי , מנהל תחום חברתי , עוזר לראש המינהלה ומשרות למשרד הדרומי . ˘˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó " Âȉ˘ ˙·¯ ˙¯˘Ó ¯Â˘È‡Ï ˙ÂÈˇ· ‰ÏÚÙ Ó ˙Â˘Â¯„ ‰Ï‰ÈÓÏ : ȇӷ ¯‡Â¯·Ù· 2005 ÏÒ ˙ωÈÓ ‰˘È‚‰ " ‰Ï ¯˘‡Ï ˙¢˜· ·Èˆ‰ Ô‚ÒÏ Ú ÌÈÙÒ ÌÈ„·ÂÚ ˙ËÈϘ ; ÈÂÈ ÛÂÒ· ˜¯ Ìχ , ˙ÙÒ ‰˘˜· ‰˘È‚‰˘ ¯Á‡Ï , Ô‚Ò ËÈÏÁ‰ ÔÈÈÚ· ÛÂÁ„ ÔÂÈ„ ÌÈÈ˜Ï ·Èˆ‰ , ÌȂȯÁ‰ ˙„Ú ‰ËÈÏÁ‰ ÔÎÓ ¯Á‡Ï ÌÈÈÚ·˘Î ˜¯Â ¯˘Ú ‰Ï‰ÈÓÏ ÛÈÒÂ‰Ï ¯˘‡Ï ‰ÂÈÏÚ‰ ÌȄȘÙ˙ ÈÏÚ· ˙ . ÏÒ ˙ωÈÓ˘ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ‰ÏÂÚ „ÂÚ " ˙˜ÒÚ‰ ¯Â˘È‡Ï ‰È˙¢˜·Ó ˜ÏÁ ˘È‚‰Ï ‰¯Áȇ Ú ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ „ÂÚ ‰˙ÂÏÈÚÙÏ ÌÈÈÂÈÁ Âȉ˘ ÌÈ„·ÂÚ - ÌÈ„·ÂÚ ÈÓ¯„‰ „¯˘ÓÏ ÌÈ„·ÂÚ ÂÓÎ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰˜ÏÁÓÏ . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙‚˘‰Ï ÏÚÙ˙ ‰Ï‰ÈÓ‰˘ ‰È‰ ȇ¯ ÂÈ Ì„˜ÂÓ ‰Ï‡ ÌÈ¯Â˘È‡ ¯˙ , ÌÈÈÂÙˆ Âȉ Ì˙Ï·˜· ÌÈÈωÈÓ‰ ÌÈÈ˘˜‰ Ô΢ , ÚÂ„È ‰È‰ ̂ ̉ȄȘÙ˙Ï ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙‡ ¯È˘Î‰Ï È„Î ÔÓÊ ˘¯„ÈÈ˘ . משרד רה " מ השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2005 כי " העיכוב באישורן של משרות על ידי אגף התקציבים ונש " מ הביא לכך שהיה צורך ' להיאבק ' על משרות רבות ועל תנאי השכר שנלוו להן " נש ". מ ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2005 כי " במקרים בהם חל עיכוב , נבע הדבר מהעדר האישורים התקציביים הנדרשים ". סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 17 ראוי לציין כי בתקציב מינהלת סל " ע לשנת 2005 תוקצבה העסקתם של33 עובדים . כלומר כבר באפריל 2005 היה תקציב להעסקתם של עוד18 עוב דים במינהלה נוסף על 15 עובדי המדינה שהיא כבר העסיקה במועד האמור . לפיכך תשובת נש " מ בדבר " העדר האישורים התקציביים הנדרשים " אינה מדויקת . ¯ÂӇΠ, ÎÓ‰ ˙„Ú " ‰˙ÂÓ ÌÈÏ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ÏÒ ˙ωÈÓÏ ÚÈÈÒÏ È„Î " ‰È„ȘÙ˙ Úˆȷ· Ú . ÌÈÓÒÁ ˙¯Ò‰· Ì‚ ‰Ï‰ÈÓÏ ÚÈÈÒÏ ‰ÈÏÚ ‰È‰˘ Ô‡ÎÓ ÁÂÎ ÒÂÈ‚ ÌÈ·ÎÚÓ‰ ÌÈÈ˯˜Â¯ÂÈ· Ì„‡ , ‰Ê ÔÈÈÚ· ÌÈÈ˘˜ ÌÈÈÂÙˆ Âȉ ¯˘‡Î „ÂÁÈÈ· . ‰„Ú‰˘ „ÓÏÓ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ Ìχ ÎÓ " ‰¯ „¯˘Ó Ï " ˘ ¯˘‡Î ÌÈÓÒÁ‰ ˙¯Ò‰Ï ÂÏÚÙ ‡Ï ‰˘‡¯· „ÓÚ˘ Ó " Û‚‡Â Ó ÌȷȈ˜˙‰ , ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ Ì˙ËÈϘ ¯Â˘È‡ ÏÚ ÌÈ„˜ÙÂÓ‰ , ‰Ï‰ÈÓÏ ÌÈ„·ÂÚ ¯Â˘È‡· ‰˙˘‰ . 2. משרד מבקר המדינה בדק את הליכי יצירתן ואיושן של שתי משרות של עובדי מדינה במינהלת סל ע "- אחראי ליום הפינוי ומתאם למערכת הביטחון , ולהלן הפרטים : )א( È Â  È Ù ‰ Ì Â È Ï È ‡ ¯ Á ‡ : כאמור , באמצע פברואר 2005 פנה סגן ראש המינהלה לסגן הנציב וביקש להוסיף למינהלה , בין היתר , גם תקן של אחרא י ליום הפינוי . בבקשה צוין שהמועמד למשרה זו " צריך להיות אדם בעל נסיון בתפעול ולוגיסטיקה ) כגון קצין במיל ( ' בעל נסיון בעבודה מול המערכת הצבאית ובמערכות גדולות ". המינהלה סברה שיש חשיבות רבה לאיוש המשרה בשל היקף המשימות הכלולות בה , וכי יש לאיישה באדם מנוסה ובעל כישורים מגוונים . È‡Ó ÚˆÓ‡· ˜¯ ÈÎ ‡ˆÓ 2005 ˘Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰ÁÏ˘ " ‚ȈӉ ·˙ÎÓ Ó , ¯‡˘‰ ÔÈ· , ˙‡ ‰¯˘ÓÏ „ÓÚÂÓ‰ . ȇ˙ ˙‡Â „ÓÚÂÓ‰ ˙˜ÒÚ‰ ˙‡ ·Èˆ‰ Ô‚Ò ¯˘È‡ ˘„ÂÁ‰ Â˙‡ ÛÂÒ· Â˙˜ÒÚ‰ , ÔÎÓ ¯Á‡Ï ˘„ÂÁÎ ˜¯ Ìχ , ÈÏÂÈ ˙ÏÈÁ˙· , ‰¯ „¯˘Ó ‰Ù " ÌȂȯÁ‰ ˙„Ú χ Ó ‰ ˙‡ ¯˘‡Ï ‰˘˜·· ‰ÂÈÏÚ‰ ‰˜ÒÚ‰ . Ï˘ Â˙ËÈϘ ˙‡ ‰„Ú‰ ‰¯˘È‡ Ú·˘Î ¯Â·ÚÎ „·ÂÚ‰ . ‰¯ „¯˘Ó ÈÎÓÒÓ ÈÙ ÏÚ ÈÎ ÔÈÂˆÈ " Ó , ȇӷ ‰Ï‰ÈÓ· Â˙„·ڷ ÏÁ‰ „·ÂÚ‰ 2005 , ¯ÂÓ‡‰ ·˙ÎÓ‰ Íȯ‡˙ ÈÙÏ ÌÈÈÓÂÈ . משרד רה " מ השיב למשרד מבקר המדינה שבקשת המינהלה לקליטת העובד הוגשה כחודש לאחר מתן האישור התקציבי למשרה ו , כי לדעתו , זהו פרק זמן סביר לאיתור , ולגיוס עובד בכיר במעמד זה ולקבלת אישור ביטחוני להעסקתו . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ȇ¯Á‡ ˙ËÈÏ˜Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰ÒÁÈÈ˘ ‰·¯‰ ˙Â·È˘Á‰ Ï˘· ÈÂÈÙ‰ ÌÂÈÏ , Ì„˜ÂÓ „ÚÂÓ· Â˙˜ÒÚ‰Ï ¯Â˘È‡ ˘˜·Ï ÂÊ ‰¯˘ÓÏ „ÓÚÂÓ ‚Ȉ‰Ï ‰ÈÏÚ ‰È‰ ¯˙ÂÈ . È„Ó‰ ·Èˆ˜˙ ÌÓ‡ Ò¯Ó ÛÂÒ· ˜¯ ¯˘Â‡ ‰ 2005 , ¯˙‡Ï ‰Îȯˆ ‰˙Èȉ ‰Ï‰ÈÓ‰ ͇ ÔÎ ÈÙÏ „ÂÚ ‰¯˘ÓÏ ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈ„ÓÚÂÓ . )ב( Ô Â Á Ë È · ‰ ˙ Î ¯ Ú Ó Ï Ì ‡ ˙ Ó : באמצע נובמבר2004 פנתה המינהלה במכתב למשרד רה " מ בבקשה לאשר את התקינה ואת תנאי השכר למשרת מתאם המינהלה למערכת הביטחון ) להלן - מתאם (. במכתב נאמר שבמסגרת ההיערכות לקראת יישום תכנית ההתנתקות נקבעו מישקים ותחומי אחריות בין המינהלה לגופים שונים , והמישק עם מערכת הביטחון , המופקדת על ביצוע הפינוי בפועל , הוא המורכב והבעייתי ביותר בעת ההיערכות לפינוי ובעת הפינוי עצמו . במכתב צוין שמו של מועמד שלדעת ראש המינ הלה מתאים לתפקיד , וצורף אליו מסמך ובו קורות החיים של המועמד . דוח ביקורת על ההתנתקות 18 שלושה ימים אחרי תאריך המכתב האמור ביקש ראש המינהלה מסגן הנציב לאשר את התקן ואת תנאי השכר של המתאם , ובאמצע דצמבר הוא פנה בעניין זה גם לממונה על התקציבים . ב- 21.12.04 הודיע סגן הנציב למשרד רה " מ שהב קשה תועבר לוועדת החריגים העליונה " רק לאחר שבוועדת הכספים תאושר מתן משרה נוספת למינהלת סל " ע בהתאם לחוק ". כעבור ימים אחדים השיב לו משרד רה " מ שהוא " נכון להעמיד לטובת העניין תקן פנוי וזאת עד לאישור תקציב המינהלה לשנת 2005 ." בתחילת ינואר2005 אישרה ועדת החריגים העליונה ליצור משרה למתאם , בכפוף לקיום מקור תקציבי למימונה . ͯˆ‰ ÏÚ ‰Ú„È ‡È‰ ‰Ï‰ÈÓ‰ Ï˘ ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙ÏÈÁ˙Ï ÍÂÓÒ· ¯·Î˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ̇˙Ó ˙˜ÒÚ‰· , ¯Â˘È‡Ï ‰˘˜· ‰˘È‚‰ ‡Ï ˙˘¯„‰ ˙ÂÙÈÁ„· ‰ÏÚÙ ‡Ï ‡È‰ Ìχ ̇˙Ó‰ ˙ËÈÏ˜Ï Ì„Â˜ ‰¯˘Ó‰ . ˙‡Ê ˙Á˙ , ˆÓ‡· ¯·Î ˜ÈÒÚ‰Ï ‰ÏÁ‰ ‡È‰ ¯·Â˘‡ Ú , Â˙¯˘Ó ˙‡ ¯˘‡Ï ‰¢‡¯‰ ‰ÈÈÙ‰ ÈÙÏ ˘„ÂÁÎ ÂÈȉ„ . התקשרות עם יועצים חיצוניים העסקת יועץ חיצוני במעמד קבלני ) להלן - יועץ ( במינהלת סל " ע מותנית בקיומו של תקציב מתאים ובאישור ועדת היועצים של משרד רה "מ5 , לאחר שביצעה את ההליכים המתחייבים מתקנות חובת ה מכרזים , התשנ "ג- 1993 ) להלן- התקנות , ( והוראות תקנון כספים ומשק ( ם" תכ ) שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר . ÏÒ ˙ωÈÓ ÈÎÓÒÓÓ " ˙ÓÈ˙ÁÏ ÂÓ„˜˘ ÌÈÎÈω‰ „Â‡Ó Â΢Ó˙‰ ˙·¯ ÌÈÓÚÙ˘ ‰ÏÂÚ Ú ÌȈÚÂÈ ÌÚ ˙¯˘˜˙‰ ÈÊÂÁ , ‰Ï‰ÈÓ‰ ˙„·ڷ ÌÈ·ÂÎÈÚÏ Ì¯‚ ¯·„‰Â : 1. באמצע דצמבר2004 כתב ראש מינהלת סל " ע לממונה על התקציבים שהמינהלה מתקשה לקלוט שלושה יועצים חיצוניים באמצעות מכרזים פומביים או סגורים . הוא הוסיף שיש צורך דחוף להתחיל בהעסקתם והציע לפעול לקבלת פטור ממכרז להתקשרות עמם . 2. במסמך פנימי שכתב ראש המינהלה בסוף פברואר2005 נאמר ש " התקשרויו ת עם ספקים ועם עובדים חיצוניים הן מסורבלות ולא יעילות ". במסמך צוין ש " שלושת היועצים עובדים על חשבונם כבר 4 חודשים , " והועלתה האפשרות לקיים אצל ראש הממשלה דיון בהשתתפות שר האוצר כדי לאשר למינהלה פטור מחובת המכרזים . יצוין כי בסוף מרס 2005 כתב המשנה ליועץ המשפט י לממשלה ) ייעוץ ( ליועצת המשפטית של משרד רה " מ וליועץ המשפטי של המינהלה שלדעתו אין מקום לקבוע בתקנה מיוחדת פטור מהחובה לקיים מכרז פומבי בנוגע להתקשרויות הנדרשות בדחיפות לשם ביצוע תכנית ההתנתקות . שכן בתקנות יש מגוון של סעיפי פטור , ובהם פטור מחמת דחיפות ופטור מחמת נסיבות מיוחדות ונדירות , אשר ניתן וראוי לעשות בהם שימוש , בנסיבות המתאימות , תוך שימת לב למאפיינים המיוחדים של פרויקט ההתנתקות . __________ ________ 5 ועדת היועצים היא ועדת מכרזים הפועלת במשרד רה " מ לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרז , ים התשנ "ג- 1993 . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 19 3. משרד מבקר המדינה בדק כמה זמן נמשכו ההליכים שקדמו להתקשרות של משרד רה " מ עם שלושת היועצים האמורים לשם עבודתם במינהלת סל ו , ע" להלן הממצאים : )א( ¯ ˙ ˘ ˜ ˙ ı Ú Â È : ממסמך שכתב ראש המינהלה עולה שיועץ התקשורת עסק בתחום רגיש ובעל חשיבות מרבית , ולכן הסדרת ההתקשרות עמו הייתה דחופה ביותר . באמצע אוקטובר 2004 אישרה ועדת היועצים במשרד רה " מ להתקשר עם יועץ תקשורת למינהלת סל " ע בהיקף של 60 שעות בחוד ש עד סוף דצמבר 2005 ,עם אפשרות להארכת ההתקשרות עמו בשנה נוספת . על פי הוראות התכ " ם התקשרות עם יועץ תקשורת חיצוני טעונה אישור של ועדה במשרד האוצר שהרכבה זהה להרכב ועדת הפטור ממכרז ) להלן - הוועדה המיוחדת (. נמצא כי רק לאחר יותר מחודש , באמצע נובמבר 2004 ,פנתה ה סמנכ " לית בבקשה לאשר את ההתקשרות עם היועץ לסגן בכיר לחשכ ל "- המשמש יו " ר ועדת הפטור ממכרז במשרד האוצר ) להלן -" יו ר ועדת הפטור ( ועומד גם בראש הוועדה המיוחדת . לדברי יו " ר ועדת הפטור , הוא הודיע למשרד רה " מ שכדי שיהיה ניתן לדון בבקשה יש לבצע שתי פעולות נוספות : לצר ף אליה מכתב ממנכ " ל המשרד ובו הנימוקים להגשתה ; לכנס שוב את ועדת היועצים כדי לספק לוועדה המיוחדת נתונים חיוניים נוספים . מן המסמכים שנבדקו ומשיחות בעל פה עם יו " ר ועדת הפטור ועם הסמנכ " לית לא היה ניתן לדעת מתי ניתנה ההודעה האמורה . באמצע דצמבר 2004 פנתה שוב הסמ " נכ לית אל יו " ר ועדת הפטור בעניין יועץ התקשורת , ובאותו היום פנה אליו גם מנכ " ל משרד רה " מ ונימק את הצורך בהתקשרות עם היועץ . בסוף אותו החודש אישרה הוועדה המיוחדת למשרד רה " מ לבקש הצעות מחמישה מועמדים לתפקיד ולבחור אחד מהם . בתחילת פברואר 2005 הודיע סגן ראש המינה לה לסגן בכיר לחשכ " ל המשמש יו " ר ועדת החריגים המיוחדת6 ,שהוועדה המוסמכת לאשר התקשרות עם יועצי תקשורת שבראשה עומד יו " ר ועדת הפטור אישרה למינהלה להתקשר עם יועץ תקשורת , וביקש שוועדת החריגים המיוחדת תאשר למשרד רה " מ לפתוח בהליך של קבלת הצעות מחיר עוד קודם לאישור תקציב המדינה לשנת 2005 .מיד לאחר מכן אישרה הוועדה את הבקשה האמורה , וכעבור חודש החל יועץ התקשורת לעבוד במינהלה . ‰˘ÈÓÁΠͯ‡ ˙¯Â˘˜˙‰ ıÚÂÈ ÌÚ ˙¯˘˜˙‰‰ Ï˘ ¯Â˘È‡‰ ÍÈω˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ÔÓ ÌÈ˘„ÂÁ . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰¯ „¯˘Ó Ï˘ ÂÈ˙ÂÏÂÚÙ " ¯Â˘È‡Ï ڂ‰ Ïη Ó ˜˙‰‰ ¯È·Ò È˙Ï· ÔÓÊ Â‰˙˘‰ ˙¯˘ . )ב( ˙È Ù Â Ï Á ˙  · ˘ È È ˙ ‰ Ï ı Ú Â È : באמצע נובמבר2004 החליטה ועדת היועצים במשרד רה " מ לאשר התקשרות עם יועץ להתיישבות חלופית . ממסמכי המינהלה מתחילת פברואר 2005 עולה כי הוועדה אישרה לקיים מכרז סגור לתפקיד היועץ ; וכי הכנת מסמכי המכרז הסתיימה ו היה אפשר לפרסמו , אולם משרד האוצר לא איפשר את הפרסום משום שתקציב המדינה לשנת 2005 עדיין לא אושר . עוד עולה ממסמכי המינהלה כי היא ביקשה מוועדת החריגים המיוחדת לאשר את פרסום המכרז עוד לפני אישור תקציב המדינה לשנת 2005 , משום שמדובר במכרז לבחירת יועץ שנועד לעסוק בנושא מרכזי בעבודתה שיש לטפל בו בתוך פרק זמן קצר , ודחייה __________ ________ 6 לפי הוראת שעה כספי2005/2 מ- 2.1.05 , הואיל וחוק התקציב לשנת2005 עדיין לא אושר באותו מועד , לא היה ניתן לפרסם מכרזים חדשים אלא באישור ועדת חריגים מיוחדת שמונתה לצורך זה באגף החשכ " ל במשרד האוצר . דוח ביקורת על ההתנתקות 20 נוספת בפרסום המכרז עלולה להקשות מאוד את פעילותה . כמו כן עולה מהמסמכים האמורים כי בהצעת התקציב לאותה שנה היה מקור תקציבי להתקשרות עם יועצים חיצוניים כגון היועץ לענייני התיישבות . התברר שבאמצע פברואר 2005 ,כשבועיים לאחר הגשת הבקשה האמורה , החליטה ועדת החריגים המיוחדת לאשר התקשרות עם יועץ לענייני התיישבות חלופית למינהלה , וכשלושה שבועות לאחר מכן נבחנו במשרד רה " מ ארבע הצעות שהוגשו בעקבות מכרז סגור , והוקמה ועדת משנה כדי לבחור את הזוכה במכרז . באמצע מרס בחרה ועדת המשנה את הזוכה במכרז , ולמחרת נחתם חוזה התקשרות בינו לבין המשרד . ¯·Ó·Â ÚˆÓ‡· ¯·Î˘ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó 2004 ˘Â¯„‰ ÍÈω˙· ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰ÏÁ‰ ˙ÈÙÂÏÁ ˙·˘ÈÈ˙‰ ÈÈÈÚÏ ıÚÂÈ ˙ËÈÏ˜Ï , ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÂÏ˘ ¯Â·ÚÎ ˜¯ ‰Ê ÍÈω˙ ÌÈÈ˙Ò‰ ȈÁ . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌÚ ˙¯˘˜˙‰· ˙ÈÙÂÏÁ ˙·˘ÈÈ˙‰Ï ıÚÂȉ , ¯Â˘È‡· ÂÓÎ ˙¯Â˘˜˙ ıÚÂÈ Ï˘ Â˙˜ÒÚ‰ , ‰¯ „¯˘Ó· ÂÒÁÈÈ ‡Ï " ¯È‰Ó ÒÂÈ‚Ï ˙˘¯„‰ ˙Â·È˘Á‰ ˙‡ Ó Â˙¯ÈÁ·Ï ʯÎÓ‰ ÚÂˆÈ·Ï ÌÈÎÈω‰ ˙ÓÏ˘‰· ‰„ÈÓ‰ ÏÚ ¯˙È Â‰˙˘‰Â ıÚÂȉ Ï˘ . Ì‚ ‰Ï‰ÈÓÏ ÈÂÈÁ ‰È‰˘ Ì„‡ ÁÂÎ ÒÂÈ‚· ‰È‡¯ È˙Ï· ˙Âω˙‰ ‰¯ÎÈ ‰Ï‡ Ìȯ˜Ó· . )ג( ı Ú Â È È ˙ ¯ · Á ‰ Ì Â Á ˙ ‰ Ê Â Î È ¯ Ï : בסוף ספטמבר2004 אישרה ועדת היועצים במשרד רה " מ התקשרות עם יועץ לריכוז התחום החברתי במינהלת סל . ע" אישור הוועדה ניתן בתנאי שיוצגו לפניה מסמך ובו קורות החיים של המועמד לתפקיד ונימוקי המינהלה לבחירתו . יצוין כי היועץ נועד לשמש העובד הבכיר ב מינהלה בתחום החברתי . נמצא שרק כחודש וחצי לאחר מועד האישור מסרה המינהלה למשרד רה " מ את עמדתה המנומקת בעניין בחירת היועץ לריכוז התחום החברתי וביקשה להשלים את הליכי ההתקשרות עמו . משרד " רה מ מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא חתם עם היועץ על שני חוזים : אחד מתחילת אוקט ובר 2004 עד סוף אותה שנה ואחד מאמצע מרס2005 ואילך . ¯‡ÂÈÓ Ì‚ ‰Ï‰ÈÓ· „·Ú È˙¯·Á‰ ÌÂÁ˙‰ ÊÂÎÈ¯Ï ıÚÂȉ˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ 2005 „Ú ‰˘ ‰˙‡ Ò¯Ó ÚˆÓ‡ . ‡Â‰ ¯ÂÓ‡‰ ÔÓʉ ˜¯Ù· ÈÎ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ ¯ÒÓ ıÚÂȉ ˙·„˙‰· ‰Ï‰ÈÓ· „·Ú . ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó " Ó , ÈÓ ˙·¯Ï ÏÒ ˙ω " Ú , ÌÚ ˙¯˘˜˙‰‰˘ ‚‡„ ‡Ï È˙¯·Á‰ ÌÂÁ˙· ¯Èη „ȘÙ˙ ÂÏ ‰È‰˘ Û‡ ‰ÙȈ¯ ‰È‰˙ ıÚÂȉ . תלונות של המינהלה על מחסור בכוח אדם משרד מבקר המדינה בדק כיצד פעלה המינהלה נוכח המחסור בכוח אדם , שהיא עצמה חשה בו . להלן הממצאים : 1. במחצית השנייה של פברואר2005 שלח סגן רא ש המינהלה לסמנכ " לית מסמך ובו פירוט הבעיות שהתעוררו במינהלה , ובהן חוסר יכולת לקבל אישור להוסיף למינהלה כ- 20 תקנים של עובדי מדינה משום שבאותה עת עדיין לא אושר תקציב המדינה לשנת 2005 ; והנהלים סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 21 המסורבלים הקיימים בנוגע להתקשרויות עם יועצים חיצוניים וספקים , שאינם מתאימים לנסיבות ולצרכים המיוחדים של המינהלה . 2. במסמך פנימי שכתב ראש המינהלה במחצית השנייה של פברואר2005 נאמר , בין השאר , ש" לא ניתן לגייס כיום עובדים נוספים , על אף המטלות הרבות ו לוח ] [ הזמנים הקצר , הן בגלל תקציב המדינה והן עקב הנוהל הארוך " ; " עד עתה לא קיבל ו כל עובדי סל " ע לפחות שתי משכורות " ; " על אף הרצון הטוב של כל הנוגעים בדבר , במבחן התוצאה נכשלנו " ) ההדגשות במקור ; ( התקשרויות עם ספקים ועם עובדים חיצוניים הן מסורבלות ולא יעילות " ; אין התחשבות של נש " מ וחשכ " ל בייחודיות של סל , ע" ולעובדה שעובדיו באו מהסקטור הפרטי לתקופת זמן קצרה מאוד " ; " המשרד הדרומי טרם נפתח עקב נוהלי הדיור הממשלתי ". ראש המינהלה פירט במסמך הפנימי כמה אפשרויות לפתרון בעיית כוח האדם במינהלה : לרכוש מספקים חיצוניים את " כל צרכי סל ; "ע" לזמן דיון אצל ראש הממשלה ; להביא לממשלה החלטה גורפת על תקני המינהלה , תקציבה ונוהלי עבודתה , שתאפשר " דילוג על חלק ממהמורות החיים ". ב- 9.3.05 התקיים בנש " מ דיון שבו השתתפו , בין היתר , נציב שירות המדינה , " מנכ ל משרד רה , מ" " מנכ ל משרד המשפטים וראש מינהלת סל . ע" בסיכום הדיון ובסיכום של דיון נוסף שהתקיים בנש " מ באותו היום הוחלט שנש " תס " מ ייע להחשת התקדמות ההליכים , בסיוע הגורמים הרלבנטיים ". 3. בסוף מאי2005 כתב סגן ראש המינהלה לראש המינהלה ש " בפועל מתנהלים דיונים ו' מאבקים ' על כל מישרה ומישרה כאשר התוצאות אינן משביעות רצון ". ÏÒ ˙ωÈÓ ˘‡¯˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó " ÈÓÏ Ì„‡ ÁÂÎ ÒÂÈ‚· ÌÈÈ˘˜Ï ¯Ú ‰È‰ Ú ‰Ï‰ , ÍÎÏ Ú‚Â· ˙ÂÙȯÁ· ‡Ë·˙‰ ۇ , ‰Ï‰ÈÓ‰ Ï˘ ÈÓÈÙ ÍÓÒÓ· ¯˜ÈÚ· . ‡ˆÓ ‡Ï Ìχ ‰¯ „¯˘Ó Ï˘ ˙¯Èη‰ ˙Âω‰‰ ÈÙÏ Ô˙ÂÙȯÁ ‡ÂÏÓ· ˙ÂÈÚ·‰ ˙‡ ‰ÏÚ‰ ‡Â‰˘ " Ï˘Â Ó Ô¯˙Ù Ô‰Ï ‡ÂˆÓÏ ˙ÂÒÏ È„Î ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó - ˙ÈÎ˙ Úˆȷ Ï˘ ÌÈÓ„˜˙Ó ÌÈ·Ï˘· ‡Ï Ì‚ ˜ÂÁ‰ ˜˜ÂÁ˘ ¯Á‡Ï ˙˜˙˙‰‰ . ÔÈÂˆÈ ÏÒ ˙ωÈÓ· Ì„‡ ÁÂη ¯ÂÒÁÓ‰ ÈÎ " ‡È·‰ Ú ÈÂÈÙ‰ ¯Á‡Ï „ÈÓ ÌÈÂÙÓ· ÏÂÙÈË· ˙ÂϘ˙Ï ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ .( ‰¯ „¯˘Ó " ¯·Óˆ„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ Â˙·Â˘˙· ¯ÒÓ Ó 2005 ÈÎ " ÁÂÎ ˙ËÈϘ Èω ÈÏ˘Èȯ٠Û‚ Ï˘ ‰¯È‰Ó ‰ÈÈ· ¯˘Ù‡Ï ˙Ó ÏÚ Â¯ˆÂ ‡Ï ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘· Ì„‡‰ È„ÂÚÈÈ ." ÈÎ ˘È‚„‰ ‡Â‰ " Ôȇ ˜ÂÁ‰ ˙¯‚ÒÓ· ÌÂÈÎ , ˙ÂÈÁ‰‰Â ÌÈÏÏΉ , ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈÏÎ ¯·˘Ó È·ˆÓ· ÏÂÙÈËÏ ‰¯È‰Ó ˙ÂίÚÈ‰Ï - Úˆȷ ˙·˜Ú· ‰¯ˆÂ˘ ‰Èˆ‡ÂËÈÒÏ ‰Ó„· ¯˙ÂÈ· ¯ˆ˜ ÔÓÊ· ˙˜˙˙‰‰ ˙ÈÎÂ˙ , ˙ÈÒÁÈ ." ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌȘÂÁ ¯„ÚÈ‰Ó ÂÚ· ‡Ï Ì„‡ ÁÂÎ ˙ËÈϘ·Â ÒÂÈ‚· ÌÈ·ÂÎÈÚ‰ ‰Ó ‡Ï‡ ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈω ¯˘‡Î ÍÎ ÏÚ ÌÈ„˜ÙÂÓ‰ ÌÈӯ‚‰ ˙ÂÏÈÚÙ· ‰˙Èȉ˘ ˙·ÁÒ ˙ˆ¯Ó ‰˘ÂÁ ‰ÏÂÚÙ Â˘¯„ ˙·ÈÒ‰ . ‰ÂÈÏÚ‰ ÌȂȯÁ‰ ˙„Ú , Ï˘ÓÏ , ÔÂÎÏ ‰‡ˆÓ ¯È˙‰Ï " ÏÒ ˙ωÈÓÏ ÌÈ„·ÂÚ ˙ËÈÏ˜Ï ˙ÈÏÏÎ ‰¯˘Ù‰ " Ú " ÈÏÂÈ ÚˆÓ‡· ˜¯ 2005 . ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , „„ÂÓ˙‰ Ì˘Ï ÌÈÈ„ Ï˘ ˙„¯Ù ˙ίÚÓ Ú·˜Ï ͯˆ Ôȇ ÌÚ ˙ ˙˜˙˙‰‰ ˙ÈÎ˙ ˙ӂ„ΠÌÈ˘È¯٠. ÌÈÓÈȘ‰ ÌÈÏÏΉ ÌȘÂÁ‰ , Èω ˙‡ ÌÈڷ˜‰ ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘· Ì„‡‰ ÁÂÎ Ï˘ ‰˜ÒÚ‰‰Â ‰ËÈϘ‰ , ÌÈÈËÙ˘Ó‰ ÌÈÏΉ ˙‡ ÌÈ„ÈÓÚÓ Ì„‡ ÁÂÎ Ï˘ ˘ÈÓ‚Â ¯È‰Ó ÒÂÈ‚ Ì˘Ï ÌÈ˘Â¯„‰ ÌÈÈωÈӉ . דוח ביקורת על ההתנתקות 22 ✩ ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓ ÈÙÏ ÈˆÁ ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÂÏ˘Î , ÏÒ ˙ωÈÓ· Âȉ " Ú 17 „·Ï· ÌÈ„·ÂÚ , ¯ÒÁ ÈÂÈÙ‰ ¯Á‡Ï „ÈÓ ÌÈÂÙÓ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂίÚÈ‰Ï ÌÈÈÂÈÁ Âȉ˘ ÌȄȘÙ˙ ÈÏÚ· ‰· . ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ÎÓ " ‰¯ „¯˘Ó Ï " ÏÒ ˙ωÈÓ ˘‡¯Â Ó " Ú , ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘ ·Èˆ ÔΠÌȷȈ˜˙‰ ÏÚ ‰ÂÓӉ , ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ ‰¯È‰Ó ‰ËÈϘ ¯˘Ùȇ ‡Ï ÌÈÈ˙ψڷ ÂÏÚÙ ‰Ï‰ÈÓÏ ÌȈÂÁ‰ . הטיפול במפונים מיד לאחר הפינוי- שלב הדיור הארעי לפי נתוני משרד רה , מ" גרו ביישובים שפונו 1,751 בתי אב ) להלן - משפחות , ( מהם 1,530 ) 8,961 נפשות ( בחבל עזה ו- 221 בצפון השומרון . החוק מחייב את מינהלת סל " ע לסייע למפונים בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות מגורים חדשי , ם וכן לסייע להם במשך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ומקומות תעסוקה חדשים . הדבר עולה הן מהסעיף המפרט את מטרות החוק והן מהסעיף המפרט את תפקידי המינהלה . יישוב המפונים נעשה בדרך כלל בשלושה שלבים : שלב ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ - הימים הראשונים שלאחר הפינ ; וי שלב ÈÓʉ ¯ÂÈ„‰ - שאמור להימשך פרק זמן מוגדר עד להשלמת הכנתו של דיור הקבע ; שלב Ú·˜‰ ¯ÂÈ„ . מהחלטות הממשלה ומפעולות המינהלה עולה כי הממשלה קיבלה עליה- נוסף על המתחייב מהחוק - לסייע בתהליך המעבר וההסתגלות באמצעות הקצאת מקומות דיור ארעי למפונים7 .משרד רה " מ מסר למשרד מבקר המדינה שכל פעולות הממשלה בתחום הדיור הארעי נעשו לפנים משורת הדין . לדעת משרד מבקר המדינה , גם אם הממשלה פעלה לפנים משורת הדין , החלטותיה ופעולותיה מעידות כי היא סבורה שמחובתה לספק למפונים פתרונות דיור ארעיים . לפיכך על הממשלה להעניק טיפול הולם למפונים בנושא הדיור הארעי , על כל היבטיו . עד יולי 2005 שכרה הממשלה כ- 800 חדרים לדיור ארעי למפונים ; בתחילת אוגוסט היא הגדילה את מספרם לכ- 1,800 ;ובתום מבצע הפינוי הגיע מספר החדרים השכורים ל- 2,806 8 . בתחילת ספטמבר היו בהם קרוב ל- 900 משפחות של מפונים . משרד מבקר המדינה בדק את טיפולה של מינהלת סל " ע בתכנון דיור ארעי למפונים ואת טיפולה במפונים שהתגוררו במקומות הדיור הארעיים , ולהלן הממצאים . __________ ________ 7 ראו , למשל , החלטות 3900 , 4176 , 4222 ו- 4238 , שקיבלה הממשלה בחודשים יולי- ספטמבר2005 . 8 2,201 מהם היו מאוכלסים באותה עת . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 23 דיור ארעי 1. במסמך של מינהלת סל " ע מיולי 2005 שכותרתו " תכנית הקליטה והסיוע " ) להלן - תכנית הקליטה ( מפורטות משימות המינהלה ותכניו תיה לביצוען , ובהן קליטת המפונים במתקני קליטה ) להלן - מרכזי דיור ארעי (. בתכנית נקבע שמרכזי דיור ארעי מיועדים לתושבים שיבחרו להישאר ביישוביהם עד רגע הפינוי , ובהם " מתנגדים פסיביים אשר ינסו להקשות על הפינוי אך לא ינקטו פעולה יזומה נגד המפנים " ; " תושבים שבחרו של א להכין תכניות ליום הפינוי ולבטא בכך את התנגדותם "ו ; " תושבים שיתנגדו באופן פעיל ואף באלימות ". לפני הקמתם של מרכזים לדיור ארעי היה על המינהלה להעריך כמה מפונים יישארו ביישוביהם עד מועד הפינוי בלי להכין לעצמם מקום מגורים ליום שלאחר הפינוי . נציגים של משרדי ממש , לה נציגים של מתנדבים שסייעו למפונים וכן מתיישבים שפונו , מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה שככלל , בחרו המפונים שלא לשתף פעולה עם הממשלה , ובייחוד עם מינהלת סל . ע" משום כך הדעת נותנת שהמינהלה נתקלה בקשיים בבואה להעריך לכמה מפונים עליה להכין מקומות מגורים במרכזי די ור ארעי . 2. משרד מבקר המדינה בדק מה היו ההערכות של מינהלת סל " ע באשר למספר המפונים שיזדקקו לעזרת המדינה במציאת דיור ארעי . )א( בדצמבר 2004 העריך ראש מינהלת סל ע ש "- 750 ) 50% (מ- 1,500 המשפחות שהתגוררו ביישובי חבל עזה יתיישבו מחדש ללא התערבות המינהלה ; בתחילת פב רואר 2005 הוא העריך ששיעור המתפנים מרצון מקרב המתיישבים יהיה גדול מ- 50% ; בסוף יולי2005 סיכמה המינהלה את הערכותיה בעניין פינוי המתיישבים כדלקמן : 20% יתפנו בהסכמה ; 30% יפונו אגב " התנגדות אקטיבית ו ; "- 50% יפונו אגב " התנגדות פסיבית ". כן הוערך כי לחלק מהמתיישבי ם שיפונו שלא בהסכמה יש פתרון דיור מוכן , ולשאר אין פתרון מוכן ; לא צוין לכמה מהמתיישבים אין פתרון . )ב( בשני דיונים שהתקיימו במינהלת סל " ע בהשתתפות נציגי הגופים השונים שהשתתפו ביישום תכנית ההתנתקות , ציין ראש המינהלה שיש להתכונן לתרחישים שונים : בתחילת יוני 2005 הוא אמר שיש " לבצע תכנון ... בחוסר וודאות לגבי היקף המתיישבים שיגיעו להסכמה ויתפנו מרצון ... יש להתכונן לכל האופציות כולל לאופציה המחמירה דהינו , רוב המתפנים יחכו עד ליום הפינוי ; " ובתחילת יולי הוא אמר שעדיין " אין לנו תמונה ברורה ומדויקת לגבי היקף הגרעין הקשה ומספר המתפנים מרצון , עובדה המחייבת אותנו לעבוד בתרחישים שונים תוך יצירת עתודות ו ] חלופות [ למקומות דיור ". )ג( באוגוסט 2005 הוצג לפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מידע , ולפיו " עפ " י נתוני מינהלת סל " ע כ- 50% מבתי האב ביישובי ] חבל עזה [ המהווים כ- 800 משפחות מעוניינ ים להתפנות מרצון עד ה- 17 באוגוסט ". )ד( על פי נתוני המינהלה , עד 1.7.05 הוגשו לה288 תביעות בגין בית מגורים ממתיישבים שהם בעלי זכות חכירה או שוכרים בדיור הציבורי , ועד 15.8.05 הוגשו לה868 תביעות כאלה . שיעור המשפחות שהגישו תביעות בשני התאריכים האמורים מכלל המ שפחות שנועדו לפינוי היה 16% ו- 50% ,בהתאמה . הגשת תביעה הייתה תנאי לקבלת סיוע מהממשלה לדיור זמני ולדיור קבע . הנתונים שלעיל מלמדים שעד מועד תחילת הפינוי כמחצית התושבים לא הגישו תביעה לפיצויים , ולכן הם לא יכלו לקבל מהממשלה באותה עת סיוע במגורים . דוח ביקורת על ההתנתקות 24 Ú ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ‰Ï , ˙Âίډ ‰ÓÎ ‰Ï‰ÈÓÏ Âȉ ÈÂÈÙ‰ Úˆ·Ó ÈÙÏ ÌÈ„Á‡ ÌÈ˘„ÂÁ ÈÎ Ôˆ¯Ó ÂÙ˙È ‡Ï˘ ÌÈ·˘ÈÈ˙Ó‰ ¯ÙÒÓ È·‚Ï , ΢ ͯÚ‰ Է¯·Â - 50% ‰ÊÚ Ï·Á È·˘ÈÈ˙ÓÓ )Î- 870 ˙ÂÁÙ˘Ó ( Ôˆ¯Ó ÂÙ˙È ‡Ï . ËÒ‚‡ ˙ÏÈÁ˙Ó ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÎÓÒÓÓ 2005 ÏÚ ‰È‰ ‰Ï‰ÈÓ‰ È„È· ÈÂˆÓ ‰È‰˘ Ú„ÈÓ‰ ÈÙ ÏÚ˘ ‰ÏÂÚ ÌÈÂÙÓÏ Ì‚ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÔÈÎ‰Ï ‰È ¯ÂÈ„ ˙¯˙Ù Ì‰Ï Â‡ˆÓ ¯·Î˘ . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ˙ÏÈÁ˙ „ÚÂÓ „Ú˘ ÚÂ„È ‰È‰ ‰Ï‰ÈÓÏ ÌÈȈÈÙÏ ‰ÚÈ·˙ Â˘È‚‰ ‡Ï ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ˙ȈÁÓÎ ÈÂÈÙ‰ , Ï·˜Ï ˙ÂȇÎÊ Âȉ ‡Ï Ô‰ ÔÎÏ Ìȯ‚ӷ ÚÂÈÒ ‰Ï˘ÓÓ‰Ó . ÔÈÎ‰Ï ‰ÈÏÚ˘ ÍÈ¯Ú‰Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰ÏÎÈ ÈÂÈÙ‰ ·¯Ú ¯·Î˘ Ô‡ÎÓ ¯ÂÈ„ Ï ˙ÂÁÙÏ ÈÚ¯‡ - 870 Ôˆ¯Ó ÂÙ˙È ‡Ï˘ ˙ÂÁÙ˘Ó , ÂÙ˙È˘ ˙ÂÁÙ˘Ó‰Ó ˜ÏÁÏ ÔΠ‰˘ÏÎ ÌÈ¯Â‚Ó Ì˜ÓÏ ÈÂÈÙ‰ ¯Á‡Ï˘ ÌÈ¢‡¯‰ ÌÈÓÈ· ˜˜„ÊÈ Ìχ Ôˆ¯Ó , ͯÚȉÏ ÍÎÏ . ÏÒ ˙ωÈÓ ÈÎÓÒÓ· " ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„Ï Â˜˜„ÊÈ˘ ÌÈÂÙÓ‰ ¯ÙÒÓ ¯·„· ˙Âίډ ‡ˆÓ Ú , ˘‡¯Â È˘ÈÁ¯˙Ï ÔÂÎ˙‰Ï Í¯ÂˆÏ ¯Ú ‰È‰ ‰Ï‰ÈÓ‰ ÌÈ¢ Ì . ˘‡¯Ó ‰Î¯Ú ‡Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ Ìχ ‰È˙Âίډ ˙‡ ̇Â˙‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ¯ÙÒÓ ˙‡ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„· ËÂÏ˜Ï . ¯˙ȉ ÔÈ· Ú· ¯·„‰ ÈÂÈÙÏ ÂÓ„˜˘ ÌÈ˘„ÂÁ· ‰Ï‰ÈÓ· ‰È‰˘ Ì„‡ ÁÂη ¯ÂÒÁÓ‰Ó ; ¯˙ÂÈ Ì„˜ÂÓ ÒÂÈ‚ Ô΢ ‰Ï ¯˘Ù‡Ó ‰È‰ ÌÈÙÒ ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ , ¯‡˘‰ ÔÈ· , ÌÈÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ˜Ï È‡¯Î ͯÚÈ‰Ï . ÌÂ˘Ó ÍÎ ÍÂÓÒ Ô‰ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ Ìȯ„Á‰ ¯ÙÒÓ ˙‡ ˙ÂÙÈÁ„· ÏÈ„‚‰Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰ˆÏ‡ ÈÂÈÙ‰ ˙ÏÈÁ˙ ¯Á‡Ï ԉ ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓÏ , ËÂÏ˜Ï ÂÚÈÈÒÈ˘ ÌÈ„·ÂÚ· Ì˙‡ ˘ÈÈ‡Ï ‰˙˘˜˙‰Â ÌÈÂÙÓ‰ ˙‡ . 3. מינהלת סל " ע קבעה את מספר החדרים הדרוש לשם שיכון המתיישבים ומסרה אותו למשרד הביטחון , והמשרד הת קשר עם בתי מלון ועם גופים אחרים בעניין זה , באמצעות חברה פרטית . להלן פרטים על מספר מקומות הדיור הארעי שהכינה המינהלה במרכזי הדיור הארעי . )א( נמצא שעד תחילת יולי 2005 נעשו התקשרויות עם שלושה בתי מלון באשקלון ובבאר שבע , ונשכרו בהם 540 חדרים9 ;ובאמצע יולי החלי טה הממשלה להגדיל ב- 200 עד300 את מלאי חדרי המלון המיועדים לדיור ארעי למפונים ב ; - 9.8.05 כתב מנכ " ל משרד רה " מ לממונה על התקציבים במשרד הביטחון שיש להסדיר את הזמנתם של 1,000 חדרים נוספים בבתי מלון לפרק זמן של עד חודש ימים . )ב( " מנכ ל משרד רה " מ ציין בדיון ב- 14.8.05" ש הערכות מערכת הביטחון השתנו ובתוך ימים אחדים ולא יאוחר מ ... 18.8.05 ,כ- 60% עד70% מהמתיישבים יעזבו את חבל עזה ". שלושה ימים לאחר מכן , ביום שבו החל צה " ל בפינוי , כתב מנכ " ל משרד רה " מ למנכ " ל משרד הביטחון ולסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי " בתרחיש קיצ ון המתברר בשעות אלה מדובר במעל אלף משפחות בבת אחת אשר ייצאו מהגוש ] קטיף [ היום או מחר , " וביקש לאפשר לשכור חדרים בבתי מלון " בנוהל חירום במידת הצורך הלילה ומחר ". )ג( על פי נתוני משרד רה " מ ליום 24.8.05 ) לאחר הפינוי , ( שכרה הממשלה בסך הכול 2,806 חדרים : 2,380 חד רים ב- 28 בתי מלון , מהם היו מאוכלסים באותו יום 1,810 ) כ- 76% ( ;ו- 426 חדרים ב-6 אתרים , בהם ישיבות , אולפנות ומכללות , מהם היו מאוכלסים באותו יום 391 )כ- 91% .( לרשות הממשלה עמדו גם280 חדרים במתקנים של הצבא , אולם הם לא נוצלו . עוד __________ ________ 9 כמו כן נאסף מידע על510 חדרים נוספים בבתי מלון , בדיור מוגן בשדרות ובמעונות סטודנטים בשדרות , כדי שיהיה ניתן להוסיפם למאגר החדרים המיועדים לדיור ארעי , אולם לא נעשתה התקשרות בעניינם . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 25 עולה מהנתונים כי בשני בתי מלון ל א היו מפונים באותו היום , ובבית מלון אחר שהתה משפחה אחת בלבד , ובסך הכול היו מפונים ב- 31 מרכזי דיור ארעי . מהאמור לעיל עולה כי עד יולי שכרה הממשלה כ- 800 חדרים לדיור ארעי למפונים ; בתחילת אוגוסט היא הגדילה את מספרם לכ- 1,800 ; ובתום מבצע הפינוי הגיע מספר החדרים השכורים ל- 2,806 . יצוין כי עד סמוך למועד הפינוי תכננה המינהלה להקים7 מרכזי דיור ארעי . בפועל היו , כאמור , 31 מרכזים . אגף התקציבים מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2005 שעלות שכירת החדרים בבתי המלון הסתכמה עד אז בכ- 200 מיליון ש "ח. משרד רה " מ השיב שהערכות המינהלה התבססו על הערכות של מערכת הביטחון , ולפיהן משך הפינוי המתוכנן יהיה כארבעה עד חמישה שבועות , ובפועל " הפינוי כולו ארך 9-8 ימים וכ , - 80% מהמתיישבים פונו בתוך יומיים בלבד ". הוא ציין שהערכות המינהלה נעשו בגמישות שאיפשרה לה להתאים את עצמה בתוך זמן קצר לשינויים בהער כות של מערכת הביטחון על משך הפינוי , והדגיש ש " במבחן התוצאה נמצא שלכל מתיישב ומתיישב נמצאו מגורים ארעיים , מיד עם פינויו ". ¯ˆ˜ ÔÓÊ ˜¯Ù ÍÂ˙· Ìȯ„Á Ï˘ ·¯ ¯ÙÒÓ ‰¯Î˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÌÓ‡ ÈÎ ÔÈÈˆÏ È‡¯ ‰Ê ÔÈÈÚ· , ÂȯÁ‡Ï ÈÂÈÙ‰ ˙ÏÈÁ˙ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ ¯˜ÈÚ· ‰˘Ú ¯·„‰ Ìχ , ‰ ÔÎÏ ÌȘ‰Ï ‰ˆÏ‡ ‡È ÔÎÂ˙ÓÎ ‡Ï˘ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„Ï ÌÈ·¯ ÌÈÊÎ¯Ó , ÏÒ ˙ωÈÓ· Âȉ ‡Ï ÍÎ ·˜Ú " ÌÈ„·ÂÚ È„ Ú ‰Ï‡‰ ÌÈÊίӉ Ïη ÌÈÂÙÓ· ÏÂÙÈËÏ ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ .( 4. משרד מבקר המדינה בדק את ההערכות של מינהלת סל " ע באשר למשך שהייתם של מפונים במרכזי הדיור הארעי . )א( הנחת העבודה בתכנית הק ליטה הייתה שהשהייה של מפונים במרכזי הדיור הארעי תארך 10 עד14 ימים "ו , מעבר לתקופה זו יחויב התושב עבור שהייתו ". בתכנית הודגש שדיור ארעי אינו מיועד לשהייה ארוכה ואינו תחליף למקום מגורים זמני . נמצא כי ועדת המנכ " לים סברה באמצע יולי 2005" ש יש לנקוט מדיניות המפנ ה מתיישבים ... מבתי- מלון לדיור זמני ) לשכירות או לאתרי מבנים יבילים ( בתוך 7- 10 ימים מיום הגעת המתיישבים לבתי המלון . למעט מקרים מיוחדים , לא תותר שהייה בבתי-מלון מעבר ל- 10 ימים ". אולם ימים אחדים לאחר מכן נרשם במסמך של המינהלה שזמן השהייה של מפונים במרכזי הדיור הארעי " שהיה מתוכנן לימים בודדים מוערך כרגע בכחודש ימים עקב בעיית החיבור לציוד האישי המשפחתי ". על אף ההערכה האמורה של המינהלה , בדיון שהתקיים בלשכת מנכ " ל המשרד ב- 14.8.05 הוחלט שמתיישבים שזכאים לדיור בבתי מלון יתגוררו בהם עשרה ימים עד שבועיים לכל היותר , ולא יאוחר מ- 31.8.05 ,בתנאי פנסיון מלא ; מתיישבים שזכאים לדיור זמני ביישובים מסוימים ובדירות שכורות יוכלו להתגורר בבתי המלון יומיים לכל היותר ; ומתיישבים שהגיעו להסכם עם המינהלה על יישובם בהסדר של " העתקת יישובים " לפי סעיף 85 לחוק , ישהו בבתי המלון " מעבר לנקבע ; "ל לעי המינהלה תכין הודעה כתובה שתימסר למתיישבים עם הגעתם לבתי המלון , ולפיה אם מתיישב לא יעזוב במועד שנקבע , לרוב כאמור בתוך עשרה ימים , תנוכה עלות שהייתו במלון לאחר אותו מועד מהפיצויים שהוא זכאי להם על פי החוק . )ב( לפי נתוני מינהלת סל ב , ע"- 18.8.05 היו במרכזי ד יור ארעי 595 משפחות שפונו מ- 13 יישובים ב ; - 1.9.05 היו בהם896 משפחות שפונו מ- 15 יישובים ב ; - 15.9.05 היו בהם796 דוח ביקורת על ההתנתקות 26 משפחות שפונו מ- 14 יישובים , 13 מהם מחבל עזה ב ; - 26.10.05 היו בהם450 משפחות של מפונים ; ועד 21.12.05 היו בהם372 משפחות10. ÂÈ ÛÂÒ· ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ÈÏ 2005 ÏÒ ˙ωÈÓÏ ÚÂ„È ‰È‰ " Ï˘ ‰Èȉ˘‰ ͢Ӣ Ú ÎÓ‰ ˙„Ú ‰Îȯډ˘ ‰ÊÓ ˙ÂÁÙÏ ÏÂÙÎ ‰È‰È ÔÂÏÓ‰ È˙·· ÌÈÂÙÓ‰ " ÌÈÏ . ˙‡Ê Û‡ ÏÚ ÎÓ ¯·Ò " ‰¯ „¯˘Ó Ï " Ó , ÎÓ‰ ˙„Ú ˘‡¯· ¯ÂӇΠ„ÓÚ˘ " ÌÈÏ , ÌÈÂÙÓÏ ¯˘Ù‡Ï ˘È˘ ) Ì·Â˘ÈÈ ˙˜˙Ú‰ ÏÚ ‰Ï‰ÈÓ‰ ÌÚ ÌÎÒ‰Ï ÂÚÈ‚‰˘ ÌÈÂÙÓ‰Ó ıÂÁ , ÛÈÚÒ ÈÙÏ 85 ÁÏ ˜Â ( ¯˙Âȉ ÏÎÏ ÌÈÈÚ·˘ ÔÂÏÓ‰ È˙·· ¯¯Â‚˙‰Ï . ÏÚÂÙ· , ˜¯ 100 ) 11% ( Ó - 896 ˙ÂÁÙ˘Ó‰ · ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊίӷ Âȉ˘ - 1.9.05 „Ú ÌÈÊίӉ ˙‡ ·ÊÚ 15.9.05 ; „Ú Â·ÊÚ Ô˙ȈÁÓÎ ˜¯ ¯·Â˘‡ ÛÂÒ 2005 ; Î ÌÈÊίӷ Âȉ ÔÈÈ„Ú ‰˘ ‰˙‡ ¯·Óˆ„ ÛÂÒ·Â - 40% ˙ÂÁÙ˘Ó‰Ó Ì‰Èχ ÂÂÙ˘ . הסיבות להתמשכו ת השהייה של מפונים במרכזי הדיור הארעי משרד מבקר המדינה בדק מה היו הגורמים להתמשכות שהייתם של מפונים במרכזי הדיור הארעי , ולהלן הממצאים : " מל ל מסרה למשרד מבקר המדינה שכבר בפברואר 2004 היא העסיקה יועץ חיצוני , ודוח שהוא הגיש על עבודתו11 נמסר למינהלת סל " ע עם הקמ תה . בדוח מובאות חלופות אחדות ליישוב המפונים במגורי קבע , בהן רכישת דירות או בתים קיימים , עיבוי יישובים קיימים באמצעות הרחבתם והקמת יישובים חדשים . בדוח נאמר כי " כל מענה התיישבותי מאורגן בהתיישבות כפרית או עירונית , ידרוש זמן העולה על משך הזמן עד למועד שננקב כ מועד הפינוי ... יש לשער שגם בלוח זמנים מקוצר ומואץ תהיה דרישה לפתרונות ביניים של שיכון זמני ) למגורים , מבני חינוך ושירותים אחרים ( עד להתארגנות קבע ". בפרק הזמן שעבר ממועד סיום חקיקת החוק , פברואר 2005 , עד מועד הפינוי הועלו בממשלה כמה אפשרויות למתן פתרונות דיו ר זמניים למפונים , ובעיקר דובר בהקמת מבנים יבילים12 ובאיתור דירות בשוק החופשי , שכירתן בידי הממשלה והצעתן למפונים לפרק זמן של שנתיים . באמצע אפריל 2005 החליטה הממשלה , בין השאר , להטיל על מינהלת סל " ע ועל משרד הבינוי והשיכון להגיש לוועדת השרים להתנתקות תכנית לפת רונות מגורים זמניים למתיישבים זכאים המעוניינים להמשיך ולהתגורר במסגרת קהילתית מיד לאחר הפינוי . ÌÈÂÙÓ‰ ˙ÂÁÙ˘ÓÓ ˙·¯˘ ÍÎÏ ÌÈÓÈÒ Âȉ ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ˘„ÂÁ΢ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ÌÂ˘Ó ˙ÈÒÁÈ Í¯‡ ÔÓÊ ˜¯Ù Ì˘ ¯‡˘È‰Ï ˙ÂÈÂ˘Ú ÈÂÈÙ‰ ÌÂÈ· ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„Ï Â˜˜„ÊÈ˘ Ú ÈÓʉ ¯ÂÈ„‰ ˙Ή˘ ˙Ú ‰˙‡· ‰ÓÏ˘Â‰ ‡Ï ÔÈÈ„ , ÔÏ‰Ï Ë¯ÂÙÓÎ . __________ ________ 10 לפי נתוני המינהלה , בסוף ינואר 2006 היו במרכזי הדיור הארעי251 משפחות . 11 " עו ד גדעון ויתקון , קליטת תושבי חבל עזה באזורי עדיפות לאומית ; הוגש לוועדת ההיגוי בראשות ראש המל " ל באפריל 2004 . 12 מבנה יביל- מבנה שניתן להובילו ממקום למקום . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 27 1. È  Ó Ê ‰ ¯ Â È „ ‰ Û ˜ È ‰ : בסוף יוני2005 תכננה המינהלה להשלים לקראת יום הפינוי את הכנתן של 1,010 יחידות דיור זמניות . מספר היחידות לדיור זמני שהיו מתוכננות באותה עת היה נמוך בכ- 600 ממספר המשפחות בחבל עזה שהיו זכאיות לסיוע ב דיור . באמצע יולי אותה שנה הודיע מנכ " ל משרד רה " מ בישיבת הממשלה כי בסך הכול מתוכננות 1,500 יחידות לדיור זמני , בהן 450 מבנים יבילים ובין850 ל- 900 דירות שכורות . יצוין , כי דירות אלה איתר ושכר משרד הבינוי והשיכון , באמצעות חברת עמיגור13 ,למשך שלושה חודשים בהסדר ש " ל ברירת זכות " ) אופציה ( לשכור אותן לפרק זמן ארוך יותר ) להלן - דירות שכורות (. 2. ˙ Â È  Ó Ê ¯ Â È „ ˙  „ È Á È ˙ Ó ˜ ‰ : )( א עד אמצע יולי 2005 - כחודש לפני הפינוי - הגישו מתיישבים329 בקשות לקבלת קרווילות14 ביישוב ניצן . היות שרק 171 מהבקשות היו של מתיישבים שבאותו מועד כ בר הגישו בקשות לפיצויים , והיות שהגשת תביעה לפיצויים הייתה תנאי לזכאות להגשת בקשה לקבלת קרווילה , לא יכלו לקבל אישור לקרווילה קרוב למחצית ממגישי הבקשות האמורות . עד סוף אותו חודש הושלמה ביישוב ניצן הקמתן של 142 מ- 320 הקרווילות שתוכננו לאותו מועד , ורק 42 משפחו ת הוזמנו לקבל קרווילה . בעניין הקרווילות באתר ניצן מסר משרד הבינוי והשיכון למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2005 כי עד 15.8.05 הושלמו הליכי מסירתן של203 קרווילות למפונים ו , - 150 מהן אוכלסו ב . - 17.8.05 היו ביישוב ניצן249 קרווילות בלבד , 16 מהן עדיין לא היו מוכנות לא כלוס . )ב( ב- 17.4.05 החליטה הממשלה להסמיך את משרד הבינוי והשיכון " להתקשר ] עם קבלנים [ לצורך ] עבודות [ פיתוח " ביישובים אחדים , ובין השאר לשם הקמת 57 יחידות דיור ביישוב כרמיה . באמצע יוני 2005 התריע יועץ בכיר לראש הממשלה שעסק , בין השאר , במציאת פתרונות דיור חלופיי ם למפונים "ש , לא ניתן יהיה לעמוד בלו " ז אכלוס המבנים בכרמיה ... עבודות התשתית טרם הסתיימו ... המבנים היבילים עדיין לא הורכבו ולא הוצבו בשטח ". היועץ פירט את הצעדים שיש לנקוט כדי להשלים את הכנת יחידות הדיור , וציין כי אי "-עמידה בלו , ז" העדר דירות מוכנות לאכלוס תו , ביל להשארתן של 78 משפחות ללא קורת גג בתאריך15.8.2005 ." )ג( באמצע יולי החליטה הממשלה , בין השאר , להקים ביישוב יד חנה 30 יחידות דיור זמניות למפונים ולכלול את היישוב האמור בין היישובים שמשרד הבינוי והשיכון יוסמך " להתקשר לצורך ביצוע עבודות פיתוח " בהם . בסיכום ד יון שהתקיים בלשכת מנכ " ל משרד רה " מ שלושה ימים לאחר מכן נרשם , בין השאר , " כי תשתיות יד- חנה תהיינה מוכנות תוך45 יום מיום מתן צו התחלת העבודה , בשל עיכוב שייווצר עד יום האכלוס , מינהלת סל " ע תפעל לשכן את המתיישבים בבית הארחה בהתאם ". )ד( מנתוני מינהלת סל " ע עולה כי בחודש הראשון שלאחר הפינוי רק מאות אחדות של משפחות עברו לדיור הזמני , שכן ב- 18.8.05 גרו בדיור זמני כמו קרווילות וקרוונים ) לא כולל דירות שכורות ( 299 משפחות ב ; - 1.9.05 - 304 משפחות וב ; - 15.9.05 - 310 משפחות בלבד . משרד רה " מ הסביר ש " פתרונות המגורים הקהילתיים כרוכ ים מטבעם בעלויות כספיות משמעותיות , ומובן כי הערכות לביצועם מחייבת שיתוף פעולה עם המתיישבים עצמם ". הוא הוסיף כי בהיעדר שיתוף פעולה לא היה ניתן לדעת היכן יבקשו המתיישבים להתגורר , ולכן לא __________ ________ 13 חברת עמיגור ניהול נכ סים בע , מ" בבעלות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל , עוסקת בניהול , בהשכרה ובמכירה של דירות המושכרות או המיועדות להשכרה לזכאים של משרד הבינוי והשיכון . 14 מבנים יבילים . ביישוב ניצן תוכננה באותו מועד הקמתן של 320 קרווילות , חלקן בעלות שטח של 60 מ" ר וחלקן בעלות שטח של 90ב . ר" מ- 14.7.05 הוזמנו מבנים יבילים נוספים . דוח ביקורת על ההתנתקות 28 היה מוצדק להשקיע משאבים בהכנת אתרי מגורים . המשרד ציין כי מספטמבר עד נוב מבר 2005 היו בכל נקודת זמן יותר מ- 70 קרוונים מוכנים לדיור שהמפונים לא ניצלו . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ¯ÂÈ„Ï ÌÈ·Ó‰ Ï˘ Ì˙Ó˜‰ ·ˆ˜Ï ڂ· ‰„ÓÚ Ú·˜Ï ÈÏ· ÈÓÊ , ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ¯È·Ò ÔÓÊ ˙Ú„Ï Ô˙È ‰È‰ ÏÈÚÏ Â‡·Â‰˘ ÌÈÂ˙‰ ÈÙ ÏÚ Ì‚ , ÌÈ·Ó ÂÏȇ ÂÈ· Ìȯ‚ÓÏ ÌÈÎÂÓ ÂÈ‰È ‡Ï ÈÂÈÙ‰ Ì , ¯Â‚Ï ˙„ÚÂÈÓ Âȉ˘ ˙ÂÁÙ˘Ó‰Ó ‰ÓÎ ‡ÏÈÓÓ ‰Ï‡ ˙ÂÁÙ˘ÓÏ ÚÈÈÒÏ È„Î Í¯Âˆ ‰È‰È ÌÈ„·ÂÚ ‰Óη ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„Ï Â˜˜„ÊÈ Ì‰· : ‰Ï‰ÈÓ‰ ˙ÂÎÂÓ ÂÈ‰È ‡Ï ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓ· ÈÎ ‰˙¢¯· ‰È‰˘ Ú„ÈÓ‰ ÍÓÒ ÏÚ ÍÈ¯Ú‰Ï ‰ÏÂÎÈ ‰˙Èȉ Ó Ï„‚ ˜ÏÁ - 320 ÔˆÈ ¯˙‡· ˙ÂÏȯ˜‰ , ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ˘¯„ÈÈ ÔÎÏ ˙ÂÏȯ˜‰˘ ˙ÂÁÙ˘ÓÏ ˙ÂÎÂÓ Âȉ ‡Ï ÔÈÈ„Ú Ô‰Ï˘ ; ‰¯ „¯˘Ó Ú„È ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ˘„ÂÁÎ " ‰È‰È ÈÂÈÙ‰ ÌÂÈ·˘ Ó ‰Á „È ·Â˘ÈÈ· ÈÓÊ ÔÙ‡· ¯Â‚Ï ÌȯÂÓ‡˘ ÌÈÂÙÓ‰ ˙‡ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊίӷ ÔÎ˘Ï Í¯Âˆ , ¯Â‚Ï ÌȯÂÓ‡˘ ÌÈÂÙÓÏ ÌÈÈÚ¯‡ ˙¯˙Ù· ͯˆ ‰È‰È˘ Ú„È ‡Â‰ ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ÌÈÈ˘„ÂÁΠ‰Èӯη . 3. ˙  ¯  Π˘ ˙  ¯ È „ :מנתוני מינהלת סל " ע וחברת עמיגור ל- 21.9.05 עולה כי באותה עת היו כ- 1,540 יחידות דיור זמני למפונים , מהן 840 ) כ- 55% ( דירות שכורות- יחידות או במקבצי דירות15 .עלות שכירת הדירות הייתה כ-5 מיליון ש , ח" ומהן שכרו המפונים רק 63 דירות )7.5% .( ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÈΉ˘ ˙¯Ȅ‰ Ï˘ ÚȯÎÓ‰ Է¯˘ ‰„·ÂÚ‰ ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ÏˆÂ ‡Ï ÈÓÊ ¯ÂÈ„ Ô¯˙ÙÎ ÌÈÂÙÓÏ , ÏÒ ˙ωÈÓÏ ˘Ó˘Ï ‰Îȯˆ ‰˙Èȉ " Ú ÈÂÈÙ‰ ¯Á‡Ï „ÈÓ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„Ï Â˜˜„ÊÈ ˙ÂÁÙ˘Ó Ï˘ ·¯ ¯ÙÒÓ˘ ÍÎÏ ÛÒ ÔÓÈÒ . 4. Ì È Ó È Â Ò Ó Ì È ·  ˘ È È Ï È  Ó Ê ¯ Â È „ : )א( מינהלת סל " ע מס רה למשרד מבקר המדינה נתונים על משפחות של מפונים מכמה יישובים ששהו בדיור ארעי ב- 1.9.05 , לרבות הדיור הארעי שעמד לרשותן באותו מועד והדיור הזמני שתוכנן עבורן . מהנתונים עולה כי באותה עת כ- 430 משפחות היו צפויות להישאר במרכזי דיור ארעי לפחות עד אמצע אוקטובר , ומרב יתן )כ- 80% (עד סוף אוקטובר , משום שהכנת הדיור הזמני שיועד להן עדיין לא הושלמה . )ב( בסוף יולי 2005 התקיים דיון שהשתתפו בו , בין היתר , ראש המינהלה , ראש מטה פיקוד דרום בצה " ל וחברי ועד היישוב נווה דקלים , שהיה הגדול שביישובים המיועדים לפינוי16 . הדיון עסק , בין השאר , בפתרונות דיור לתושבי היישוב , ונאמר בו שהקמתן של 100 קרווילות ביישוב ניצן , שתושבי היישוב היו אמורים לגור בהן לאחר הפינוי , לא תושלם עד מועד הפינוי . בדיון סוכם שלכ- 30 משפחות ברוכות ילדים תחפש המינהלה " פתרון ' יצירתי ', או בדירות גדולות באשקלון או בקרווילות גד ולות ". ÎÏ „ÚÂÈÓ‰ ÈÓʉ ¯ÂÈ„‰˘ ÚÂ„È ‰È‰ ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓ ÈÙÏ ÌÈÈÚ·˘Î ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ - 130 ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓ· ÔÎÂÓ ‰È‰È ‡Ï ÌÈϘ„ ‰ÂÂÓ ˙ÂÁÙ˘Ó , ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„Ï Â˜˜„ÊÈ Ô‰Â . __________ ________ 15 מקבץ דירות הוא קבוצת דירות במבנה אחד . שאר יחידות הדיור הזמני היו במבנים יבילים ב , מבנים ט רומיים וב מבנים קונבנציונליים . 16 לפי נתוני המינהלה התגוררו בו467 משפחות . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 29 ÏÒ ˙ωÈÓ ‰˜ÒÚ ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓÏ ÂÓ„˜˘ ÌÈ˘„ÂÁ·˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó " ˙Ή· Ú ÌÈ·˘ÈÈ˙ÓÏ ÌÈÈÓÊ ¯ÂÈ„ ˙¯˙Ù . ¯È·Ò Ï˘ Â˙Ή ˙ÓÏ˘‰ ‰·ÎÚ˙‰ ‰Ó ˙„ÈÓ·˘ ÁÈ‰Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ÌÚ ÌÈ·˘ÈÈ˙Ó‰ Ï˘ ‰ÏÂÚÙ‰ ÛÂ˙È˘ ¯ÒÂÁ ÏÏ‚· Ì‚ ÈÓʉ ¯ÂÈ„‰ . „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó , ÏÒ ˙ωÈÓ " ‰¯ „¯˘ÓÂ Ú " ÏÂÏÎÓÓ ÂÏÚ˘ ˙˜ÒÓ‰ ˙‡ ˜ÈÒ‰ ‡Ï Ó ÈÓʉ ¯ÂÈ„‰ ˙¯˙Ù ·ˆÓ ÏÚ Ì‰ÈÙÏ ‰È‰˘ Ú„ÈÓ‰ , ̯ÙÒÓ ˙Ï„‚‰Ï ȇ¯Î ÂίÚ ‡ÏÂ Ï˘ ÈÈÈÚÏ Ìȇ¯Á‡Â ‰Á¯‰ ÌÂÁ˙· Úˆ˜Ó È˘‡ ˙Ù҉ϠÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊÎ¯Ó ÌÈÊίӉ ˘ÂÈ‡Ï Â˘¯„˘ ‰˜ÈËÒÈ‚ÂÏ ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ .( ÍÎ ÌÂ˘Ó , ÌÈ„·ÂÚ· ¯ÂÒÁÓ‰ Ï˘· ÔΠÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ÌÈ„Á‡ ÌÈ˘„ÂÁ ‰Ï‰ÈÓ· ‰È‰˘ , ‰¯ „¯˘Ó Ï˘Â ‰Ï‰ÈÓ‰ Ï˘ ˙ÂίÚȉ‰ " Ó ‰ÈÂ˜Ï ‰˙Èȉ ÌÈÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ˜Ï . כוח אדם לטי פול במפונים במרכזי הדיור הארעי בחוק נקבע , כאמור , שתפקידי מינהלת סל " ע הם , בין השאר , לתת למפונים סיוע וייעוץ מיוחדים בכל הקשור לפינוי " , לרבות סיוע נפשי וסיוע בתחום הרווחה , במהלך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים ; " לתאם בין רשויו ת המדינה לבין עצמן ולבין רשויות מקומיות וגופים אחרים , בכל הקשור לסיוע למפונים בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות אלה . בתכנית הקליטה מיולי 2005 שהכינה מינהלת סל " ע נקבע שהאחריות הכוללת להפעלת מרכזי הדיור הארעי תחול על המינהלה , ושהמינהלה תפעל באמצעות ה מחוזות של משרדי הממשלה באזור הדרום ובאזור הצפון . כמו כן נקבע בתכנית שבכל מרכז יפעל צוות ניהולי ומקצועי " אשר ייסמך על צוותים ומתקנים מקומיים ) מרפאות , בתי חולים , " מתנ ס וכו ' (". תכנון כוח האדם שיידרש למרכזי הדיור הארעי 1. בתכנית הקליטה נקבע שלהפעלת מרכז דיור ארעי דרושים העובדים האלה : מנהל אדמיניסטרטיבי שהוא נציג המינהלה , מנהל מקצועי , אחראי לתחום החינוך מטעם משרד החינוך , התרבות והספורט , נציג ועדת זכאות של מינהלת סל " , ע" גורמי רפואה " מטעם משרד הבריאות , " כוח עזר וסיוע לטיפול במתפנים - חיילים וחיילות מצה פ , רב , "ל" סיכולוג , חיילות ומידען . כן צוין בתכנית שצוות העובדים במרכז הדיור הארעי יעבוד בשתי משמרות ויקיים תורנות לילה . ÌÂÁ˙ Ïη ÂÈ‰È ÌÈ„·ÂÚ ‰ÓÎ ¯Ó‡ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ ˙ÈÎ˙· Ìχ ; ¯Ó‡ ‡Ï , Ï˘ÓÏ , ‰ÓÎ ÏÒ ˙ωÈÓ ‰ˆ˜˙ ÌÈÈχȈÂÒ ÌÈ„·ÂÚ " ÊÎ¯Ó ÏÎÏ Ú , ÌÂȉ ˙ÂÚ˘Ó ‰Ú˘ Ïη˘ ‰Á‰· ÓÚÈ ÌÈÂÙÓ‰ ˙¢¯Ï ÈχȈÂÒ „·ÂÚ „ , ˙¯Ó˘Ó Ïη ͯˆ ˘È ˙ÂÏÈÈÁ ‰Óη ‡ . ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ÏÒ ˙ωÈÓ˘ „ÓÏÓ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ " ÁÂΠۘȉ ˙‡ ȇ¯Î ‰Î˙ ‡Ï Ú ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίÓÏ ˘¯„ÈÈ˘ Ì„‡‰ . ÈÏÚ· ˙¯„‚‰· ˜Ù˙Ò˙ ‡Ï ‰Ï‰ÈÓ‰˘ ‰È‰ ȇ¯‰ ÔÓ Ú·˜˙ Ì‚ ‡Ï‡ ÌÈÊίÓÏ Â˘¯„ÈÈ˘ ÌȄȘÙ˙‰ ÌÈÈÂÙˆ˘ ÌÈÂÙÓ‰ ¯ÙÒÓ ÈÙ ÏÚ Ì¯ÙÒÓ ˙‡ ÌȯÁ‡ ÌÈÈËÂÂϯ ÌÈ˙˘Ó ÊÎ¯Ó Ïη ˙‰˘Ï . דוח ביקורת על ההתנתקות 30 2. במינהלת סל " ע היו שלושה עובדים בתחום החברתי . עובדים אלה לא היו עובדי מדינה אלא במעמד של יועצים . בעניין העסקת יועץ במשרד ממשלתי נקבע בתקשי " ר כדלקמן : יועץ הוא עובד במשרד ממשלתי שאי נו במעמד של עובד המדינה ; הוא יועסק בדרך כלל בנושא מוגדר ובמשך פרק זמן קצוב ; יש לדאוג , ככל האפשר , שלא יהיה מעורב בפעולות ביצוע של המשרד ולא ישתלב בהיררכייה של המשרד . כמו כן נקבע בתקשי " ר כי יועץ לא ייצג את המשרד כלפי חוץ אלא אם נקבעו לכך סידורים מיוחדים ומוג דרים ; וכי הוא אינו רשאי להשתמש בתוארו , חוץ מאשר במסגרת פעילותו כיועץ . ‰Ï˘ÓÓ È„¯˘Ó· ÌȈÚÂÈ Ï˘ Ì˙„Â·Ú ÏÚ ˙ÂÏ·‚Ó ˘È˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó . ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ˜ÂÁ· ‰Ï‰ÈÓÏ ÂÚ·˜˘ ÌÈ·Â˘Á‰ ÌȄȘÙ˙‰Ó „Á‡ Úˆȷ Ì˘Ï˘ , ÌÂÁ˙· ÏÂÙÈˉ È˙¯·Á‰ - ÏÏÂΉ „ȘÙ˙ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ıÂÚÈÈ ÚÂÈÒ Ô˙Ó ÔÈ· ̇È˙ ÈÂÈÙÏ ¯Â˘˜‰ Ïη ÌÈÂÙÓÏ ÚÂÈÒÏ ¯Â˘˜‰ Ïη ÌȯÁ‡ ÌÈÙÂ‚Ï ‰È„Ó‰ ˙ÂÈ¢¯ - ‰˘ÂÏ˘ ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰˜ÈÒÚ‰ ÏÚ ˙ÂÏ·‚Ó ˙ÂÏÁ ÌȈÚÂÈ Ï˘ „ÓÚÓ· Ì˙˜ÒÚ‰ Ï˘·˘ ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ ÚÂ„È ‰È‰˘ ÌÈ„·ÂÚ Ì„È˜Ù˙ ˙‡ ȇ¯Î ‡ÏÓÏ Ì‰ÈÏÚ Â˘˜È˘ Ì˙„Â·Ú . היועץ לריכוז התחום החברתי , שהוא העובד הבכי ר בתחום זה , החל לעבוד במינהלה כבר באוקטובר 2004 .אולם כאמור , הביקורת העלתה שהוא לא עבד במינהלה ברציפות : העסקתו בה הופסקה בסוף שנת 2004 וחודשה באמצע מרס2005 . שני היועצים הנוספים החלו לעבוד במינהלה רק בסוף מאי 2005 . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌȈÚÂȉ È˘ ÒÂÈ‚ ÈÂÈÙ‰ ÈÙÏ ÈˆÁ ÌÈÈ˘„ÂÁÎ ˜¯ ÌÈÙÒ‰ ˘ÈȇÏ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ Ì„‡‰ ÁÂÎ ˙‡ ˘¯„Î ÔÎ˙Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ Ï˘ ‰˙ÏÂÎÈ· Ú‚Ù Ì˙‡ . 3. משרד מבקר המדינה בדק את היערכות מינהלת סל " ע לקליטתם של המפונים ב- 31 מרכזי דיור ארעי . ממסמכים שמסר היועץ לריכוז התחום החברתי במינהלה למשרד מבקר המדינה עולה שעבודת המטה של המינהלה בנושא זה הייתה מגוונת . בין השאר גובשו הערכות במישור הנפשי- חברתי , ונבחנו צורכי המפונים בתהליך המעבר למקום המגורים החדש וההיקלטות בו , לרבות חיבור בין קהילות , והפעולות הנדרשות בתחומים החברתי , הפסיכולוגי , החינוכי , הכלכל י והתעסוקתי . ÏÈÚÏ ¯ÂӇΠ, ÏÒ ˙ωÈÓ ‰Î˙ ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ „Ú " ÌȘ‰Ï Ú 7 ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊÎ¯Ó „·Ï· , ÂӘ‰ ÏÚÂÙ·Â 31 ÌÈÊÎ¯Ó . ˙˙Ï Ì„È˜Ù˙˘ ÌÈ„·ÂÚ È„ ‰Ï‰ÈÓ· Âȉ ‡Ï˘ ‡ˆÓ ‰Á¯‰ ÌÂÁ˙· ÚÂÈÒÂ È˘Ù ÚÂÈÒ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ÌÈÂÙÓÏ : ממסמכי המינהלה עולה שהיא הקצתה עובדים רק ל- 25 מ- 31 מרכזי הדיור הארעי . לבית מלון אחד בטבריה , שב- 24.8.05 שהו בו12 משפחות , ולחמישה מרכזי דיור ארעי שהיו בישיבות , באולפנות ובמכללה לא הוקצו עובדים כלל . משרד רה " מ הסביר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2005 כי לא היה צורך בנציג המינהלה בבית המלון בטבריה משו ם ש " המפונים לשם שהו במלון כפתרון ביניים עד למוכנות בתיהם שהיו בשיפוצים ... ולכן מצבם לא חייב הצבת נציג ] של המינהלה [". היועץ לריכוז התחום החברתי סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 31 במינהלת סל " ע הסביר שבחמשת מרכזי הדיור הארעי שהיו בישיבות ובמכללה לא היה צורך בנציגים של המינהלה משום שהיישובים שב הם נמצאות הישיבות והמכללות סיפקו את כוח האדם הדרוש לטיפול במפונים . ÔÂÂ‚Ó ‰È‰ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ˙˙Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ȂȈ ÏÚ ‰È‰˘ ÚÂÈÒ‰ , ÚÂÈÒ Ï˘ÓÏ ÏÏΠÌÈȈÈÙÏ ˙ÂÚÈ·˙ ˙˘‚‰· . ÍÎ ÌÂ˘Ó , ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰Îȯˆ ‰˙Èȉ ‰Ï‰ÈÓ‰ ÊÎ¯Ó Ïη ‚Ȉ ‰Ï ‰È‰È˘ ‚‡„Ï . ÏÚ ¯˙È ÔÎ , ÔÈ· ÌÈÂÙÓÏ ÚÈÈÒÏ ˙·ÈÈÁ ‰˙Èȉ ‰Ï‰ÈÓ‰ ÌÈÎÂÓ Ìȇ˘ ÔÈ·Â ÌÈÎÂÓ ÌÈ˘„Á‰ Ì‰È¯Â‚Ó˘ . היקף כוח האדם במרכזי הדיור הארעי 1. ‰ Ï ‰  È Ó ‰ ‰ ˙ ˆ ˜ ‰ ˘ Ì È „ · Â Ú : כאמור , קצב גיוס העובדים למינהלת סל " ע היה אטי בהתחשב במשימות שהוטלו עליה . באפריל 2005 ,כשלושה חודשים וחצי לפני מ ועד הפינוי , עדיין לא החלו לעבוד במינהלה עובד שאחראי ליום הפינוי , מנהל תחום סיוע חברתי , מרבית העובדים שתוכנן להעסיק באזור הדרום ושניים מארבעת העובדים שתוכנן להעסיק באזור הצפון . עובדים אלה היו נחוצים , בין השאר , כדי שיהיה אפשר לקיים קשר לפני הפינוי עם מתיישבי ם שמעוניינים בכך , וכדי לתכנן את כוח האדם במרכזי הדיור הארעי . ˘¯„‰Ó Ô˘ ‰È‰ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ‰Ï‰ÈÓ‰ ˙¢¯Ï „ÓÚ˘ ÌÈ„·ÂÚ‰ ¯ÙÒÓ Ì‚ : ‰Ï‰ÈÓ‰ Ï˘ ÌȂȈ È˘ ÊÎ¯Ó Ïη ˙ÂÈ‰Ï ÌȯÂÓ‡ Âȉ ‰ËÈϘ‰ ˙ÈÎ˙ ÈÙÏ - ωÓ ˙‡ÎÊ ˙„Ú ‚Ȉ ȷÈ˯ËÒÈÈÓ„‡ - ¯ÓÂÏÎ 62 · ÌȂȈ - 31 ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊÎ¯Ó . ÏÚ Ìχ ‰Ï‰ÈÓ‰ ÈÂ˙ ÈÙ , ‰˙ˆ˜‰ ‡È‰ 37 Ï ÌÈ„·ÂÚ - 25 ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊÎ¯Ó , ȈÁ ‰¯˘ÓÎ ¯ÓÂÏÎ ÊίÓÏ , ÚˆÂÓÓ· ; ÏÏÎ ÌȂȈ Âȉ ‡Ï ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊÎ¯Ó ‰˘È˘·Â . ˜¯ Âȉ ÏÚÂÙ·˘ Ô‡ÎÓ Î- 60% ÌÈ˘Â¯„‰ ÌȂȈ‰Ó : )א( ב- 21 מ- 25 מרכזי הדיור הארעי שהמינהלה הקצתה להם עובדים היו רק 12 מנהלים אדמיניסטרטיביים , ושבעה מהם היו אחראים ליותר ממרכז אחד . בארבעת המרכזים הנותרים לא היו כלל מנהלים אדמיניסטרטיביים מטעם המינהלה . )ב( ב- 25 המרכזים האמורים היו בסך הכול שישה נציגים של המשרדים האזוריים של המינהלה , שהיו למעשה נציגים של ועד ות הזכאות : עובד אחד היה אחראי ל- 11 מרכזי דיור ארעי , רובם בירושלים ; שני עובדים היו אחראים לארבעה מרכזים ; שני עובדים אחרים היו אחראים לחמישה מרכזים ; ועובד אחד היה אחראי למרכז אחד . בארבעת המרכזים האחרים לא היו כלל נציגים של ועדות זכאות . 2. Ô Ï · ˜ È „ · Â Ú : ממסמכים שמסרה המינהלה למשרד מבקר המדינה , עולה כי 26 מ- 37 העובדים שהקצתה המינהלה למרכזי הדיור הארעי היו עובדי קבלן שהועסקו בידי שני קבלנים שמשרד הביטחון התקשר עמם . התברר שעובדים אלה עבדו במרכזים בחודשים יולי- ספטמבר 2005 . יצוין כי12 עובדי קבלן אחרים שימשו דוברים ב מרכזים באוגוסט 2005 . )א( 19 מ- 26 עובדי הקבלן שצוינו לעיל היו מנהלים מקצועיים בתחום החברתי , בהם גם עובדים סוציאליים . עובדים אלה הועסקו ב- 21 מ- 25 מרכזי הדיור הארעי שהמינהלה הקצתה להם דוח ביקורת על ההתנתקות 32 עובדים , שלושה מהם היו אחראים כל אחד לשני מרכזים . בארבעת המרכזים האחרים לא היו מנהלים מקצועיים בתחום החברתי . )ב( החשבת של משרד רה " מ מסרה למשרד מבקר המדינה שהיא לא הייתה מעורבת בפעולות שנקטה המינהלה לקבלת העובדים האמורים , למעט חתימתה על שתי התחייבויות כספיות של משרד רה " מ למשרד הביטחון , שכללו גם התחייבות בגין תשלום לקבלני כוח אדם . „Ú ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈ„·ÂÚ‰ ÒÂÈ‚˘ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ ‰¯È‰·‰ ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó È„È· ÔÏ·˜ È„·ÂÚ ˙˜ÒÚ‰· ÌÈίΉ ÌÈÈωÈÓ‰ ÌÈÎÈω‰ ˙‡ ¯ˆ˜Ï . ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ ÏÚ „·Ï· ȘÏÁ Ú„ÈÓ ‰È‰ ‰Ï‰ÈÓÏ˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ÈÎ ÔÈÂˆÈ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ÌÈÏ·˜ ˙ÂÚˆÓ‡· ˜ÒÚ‰˘ ÈÚ¯‡‰ ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ .( משרד רה " מ השיב למשרד מבקר המדינה ש " בתקופת הפינוי רוב רובו של צוות ] המינהלה , [ כמו גם כמחצית מעובדי משרד ראש הממשלה ... הסתובבו יום ולילה בבתי המלון ובמרכזי הקליטה ... ] שני עובדים [ בעלי ניסיון ענף ... פיקחו על המערך כולו ושלטו בפעילותם של המנ הלים האדמיניסטרטיביים ... בוצעה בחינת מצב מתמדת של הצרכים במוקדי הקליטה אל מול סגן ראש ה] מינהלה [". ÏÚ ‰Ï‰ÈÓ‰ Ï˘ ‰Á˜ÈÙÏ Ú‚Â‰ Ïη ÏÈÚÏ˘ ‰·Â˘˙‰Ó ˙Ù˜˙˘Ó‰ ·ˆÓ‰ ˙ÂÓ˙ ˙¯Â˜È·‰ ȇˆÓÓÓ ˙Ù˜˙˘Ó‰ ÂÊ ÌÚ ˙·˘ÈÈ˙Ó ‰ȇ ÔÏ·˜‰ È„·ÂÚ Ï˘ Ì˙„Â·Ú : „¯˘Ó ÌÈÓÚÙ ˘˜È· ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ Ì„‡‰ ÁÂÎ ÏÚ ÌÈÂ˙ ‰Ï‰ÈÓ‰Ó ˙„Á‡ ÈÚ¯‡‰ , ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊÎ¯Ó ÈωÓ Ï˘ ÌÈÁÂÂÈ„Â ˙¯˘Ó‰ ¯ÙÒÓ ÏÚ ÌÈÂ˙ ˙·¯Ï , Ìχ ˘˜Â·Ó‰ Ú„ÈÓ‰ ÏÎ ˙‡ ϷȘ ‡Ï ‡Â‰ , ÈωÓÓ ˜ÏÁÓ ˜¯ ÌÈÁÂÂÈ„ ‰Ï·È˜ ‰Ï‰ÈÓ‰ Ô΢ ÌÈÊίӉ , ÚÈÈÏ ÏÂÎÈ ‰È‰˘ ÈÂÈÁ Ú„ÈÓ ¯ÒÁ ‰Ï ¢‚‰˘ ÌÈÁÂÂÈ„·Â ‰˙„Â·Ú ˙‡ Ï ) ‡¯ ÔÏ‰Ï .( ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , „¯˘Ó ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈ„·ÂÚ‰ ÒÂÈ‚ ÏÚ ‰„ÓÚ ÚÈ·‰Ï ÈÏ· ÔÂÁËÈ·‰ , ‰¯ „¯˘Ó˘ „ÓÏÓ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ " Á˜ÙÏ ÈÏ· ÌÈ„·ÂÚ ˙˜ÒÚ‰ ¯Â·Ú ÌÏÈ˘ Ó Ì˙„Â·Ú ÏÚ ˙¯Ȅҷ . 3. Ì È ¯ Á ‡ Ì È Ó ¯  ‚  ˆ ˜ ‰ ˘ Ì È „ · Â Ú : ) ( א היועץ לריכוז התחום החברתי במינהלה הסביר ל נציגי משרד מבקר המדינה כי במרכזי הדיור הארעי היו גם עובדים סוציאליים שהעסיקו הרשויות המקומיות , וכי את המידע על היקף עבודתם במרכזים קיבלה המינהלה באמצעות הדיווחים של מנהלי המרכזים . ÌÈÈχȈÂÒ‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ¯ÙÒÓ ÏÚ ˜¯ ÌÈÂ˙ Âȉ ‰Ï‰ÈÓ‰ È„È·˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , Ú ‡ÏÂ Ï Ì‰È˙¯˘Ó ۘȉ . ˙ÂÚ˘ ˜¯ „·Ú ÌÈÂÒÓ ÈχȈÂÒ „·ÂÚ Ì‡ ˙Ú„Ï Ô˙È ‡Ï ÍÎ ÌÂ˘Ó ÌÂÈ· ˙„Á‡ ) ÌÂȉ ˙ÂÚ˘ ¯‡˘Ï ÛÒ „·ÂÚ ˘¯„ Ï˘ÓÏ ÔÎÏ ( ˙ÂÚ˘ ͢ӷ „·Ú ‡ ˙·¯ . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίÓÓ ¯ÎÈ ˜ÏÁÓ ÌÈ·Â˙Î ÌÈÁÂÂÈ„ ‰Ï·È˜ ‡Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ ( , Ú ‰˙¢¯· ‰È‰˘ Ú„ÈÓ‰ ÔÎÏ ÌÈÊίӷ ÌÈÈχȈÂÒ‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ Ï˘ Ì˙„Â·Ú Ï „·Ï· ȘÏÁ ‰È‰ . )ב( עוד בנובמבר 2004 כתב ראש המינהלה לאגף המבצעים ולקצין החינוך הראשי בצה ל " ש" במסגרת הערכת מצב של מנהלת סל , ע" אנו רואים כי לא תהיה לנו אפשרות לקליטה סדורה סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 33 וטיפול באוכלוסיה ב ] נקודות [ קליטה , לאחר הפינוי ", וביקש סיוע של 30 מורות חיילות . אולם התברר שבסוף יולי , כשבועיים לפני הפינוי , עובדים שהיו אמורים לעסוק בקליטת מפונים במרכזי הדיור הארעי , בהם יועץ המינהלה לתחום החברתי , לא ידעו כמה חיילות יסייעו בטיפול במפונים שבמרכזים . " צה ל השיב למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2005 שבקליטת המפונים במרכזי הדיור הארעי סייעו כ- 200 חיילים- 140 מורות חיילות וכ- 60 קצינים ; וכי הם עסקו בתפקידים שונים , בהם רישום של המפונים וטיפול בבקשותיהם . 4. Ì È  · ¯ : בתכנית הקליטה נקבע כאמור שבכל מרכז דיור ארעי יהיה נציג מינהלה שהוא , רב אולם לא נמצא שהדב ר יושם . 5 . Ì È · „  ˙ Ó :בעת הבדיקה שמעו נציגי משרד מבקר המדינה טענות של מפונים , ולפיהן במרכזי הדיור הארעי לא היו נציגים של מינהלת סל , ע" ולא היו די עובדים סוציאליים . במסמכי המינהלה מסוף אוגוסט 2005 נרשם כי " רוב כ " א לא מציג עצמו כעובדי סל " ע בגלל התגובה הקשה של ה אוכלוסייה ... תופעה חמורה ] בירושלים [ היא שמשפחות שרוצות לשתף פעולה עם " סל ע נתונות תחת איומים ולחץ קבוצתי קשה ביותר ; " וכי " יש גל עצום של מתנדבים ". משרד רה " מ השיב למשרד מבקר המדינה שמינהלת סל " ע " אפשרה למתנדבים לפעול על פי בקשת המפונים כי אנשי מקצוע המוכרים לה ם יעבדו עימם ". 6. Ì „ ‡ Á  Π· ¯ Â Ò Á Ó Ï Ú Ì È Á Â Â È „ :ממסמכי המינהלה , בהם דיווחים שהיא קיבלה ממרכזי הדיור הארעי , עולה שלפחות במרכזים אחדים היה מחסור בכוח אדם לקליטת המפונים . להלן הפרטים : במסמך של המינהלה מסוף אוגוסט 2005 נרשם , שבירושלים , במרכז ובצפון " לא היה תהליך הכנה "ו , " אנשי מקצוע גויסו בחטף חלקם מתפקדים היטב חלקם פחות ". כן צוין כי יש מחסור בכוח אדם בשלושה בתי מלון בירושלים שמספר המפונים בהם קטן ; מנהלת מרכז דיור ארעי בבית מלון ביהוד כתבה בדיווח מ- 20.8.05 שהיא " זקוקה לסיוע ובאופן מיידי , " וביקשה להקצות למרכז הדיור הארעי ארבעה עובדים , בהם גם אחראי לוגיסטיקה ; בדיווח של מנהל מרכז דיור ארעי בבית מלון בנווה אילן מ- 15.9.05 נאמר כי " בזמן קליטת המשפחות במלון טרם גוייס הצוות המקצועי ... הצוות המקצועי ] לרבות מנהל המרכז [ גוייס והחל בעבודתו יום לאחר הגעת רוב המתיישבים ". המנהל צ יין שמתנדבים רבים סייעו למפונים בהגיעם לבית המלון וחלק להם שבחים . ÏÒ ˙ωÈÓ˘ Û‡ ÈÎ „ÓÏÓ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ " Ú , ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ÌÈӯ‚ ÚÂÈÒ· , ‰¯ÂÓ‡ ‰˙Èȉ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ÌÈÂÙÓ· ÏÙËÏ , ÂÊ ‰ÓÈ˘ÓÏ ÌÈ„·ÂÚ È„ ˆ˜Â‰ ‡Ï ; ÏÚÂÙ·Â , ˜ÏÁ ÌÈ·„˙Ó È„È· Ô˙È ÏÂÙÈË‰Ó . Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰È„ , È„·ÂÚ Ï˘ ¯˙ÂÈ Ì„˜ÂÓ ÒÂÈ‚ ÌÈÂÙÓ· ÏÂÙÈË Ì˘Ï ‰Ï‰ÈÓ , ̯„·Â ÔÂÙˆ· ‰Ï‰ÈÓ‰ È„¯˘ÓÏ ÌÈÙÒ ÌÈ„·ÂÚ ‰Ê ÏÏη , ˘˜·˙ÓÎ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊÎ¯Ó ˙‡ ˘ÈÈ‡Ï ‰Ï‰ÈÓÏ ÚÈÈÒÓ ‰È‰ . הפיקוח של המינהלה על מרכזי הדיור הארעי כאמור , מינהלת סל " ע טיפלה במפונים במרכזי הדיור הארעי באמ צעות מספר מצומצם של עובדים ובאמצעות עובדים שגויסו והוכשרו לתפקידם בחופזה . בנסיבות אלה , כדי לדעת כיצד נעשית דוח ביקורת על ההתנתקות 34 קליטת המפונים ומהו הטיפול המקצועי שניתן להם , היה עליה לקבל באופן שוטף ממרכזי הדיור הארעי דיווחים מקצועיים ומקיפים ובעלי מתכונת אחידה . משרד מבקר המדינ ה בדק את המידע שהיה בידי מינהלת סל " ע על הטיפול במפונים במרכזי הדיור הארעי . במסמכי מינהלת סל " ע נמצאו בתחילת אוקטובר 2005 , 16 דיווחים בלבד ממרכזי הדיור הארעי : 14 מרכזים דיווחו פעם אחת ; ומרכז אחד דיווח פעמיים . יוצא אפוא שבידי המינהלה לא היו דיווחים על הדרך ש בה נקלטו המפונים ב- 16 ממרכזי הדיור הארעי ועל הטיפול שקיבלו בהם . זאת ועוד , התברר שמתכונת הדיווחים שהיו בידי המינהלה לא הייתה אחידה : הם נמסרו במועדים שונים , יש שללא ציון תאריך ; בשבעה מהם לא היו נתונים ברורים על מספר המפונים השוהים במרכז הדיור הארעי ; בכל דיוו ח הוצגו הנתונים על העובדים במתכונת שונה , וברוב הדיווחים לא היו נתונים שניתן ללמוד מהם כמה שעות ביום עמד הצוות המקצועי לרשות המפונים . ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίÓÓ ˙‡ ÁÂÂÈ„ ‰Ï·È˜ ‡Ï ‰Ï‰ÈÓ‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó : ˙˘˘ ‰¯˘Ú ÔΠ‰ÓÚËÓ ÌÈ„·ÂÚ ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰·Èˆ‰ ‡Ï ̉·˘ ÌÈÊίӉ Ó - 25 Âȉ˘ ÌÈÊίӉ ÏÏÎ ‰Ï ÂÁÂÂÈ„ ‡Ï ‰ÓÚËÓ ÌÈ„·ÂÚ Ì‚ ̉· , „·Ï· ˙Á‡ ÌÚÙ ÂÁÂÂÈ„ ¯‡˘‰Â . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ‰˙„Â·Ú ˙‡ ÏÚÈÈÏ ÏÂÎÈ ‰È‰˘ ÈÂÈÁ Ú„ÈÓ ¯ÒÁ ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰Ï·È˜˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙È·¯Ó· ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ . ✩ ˙¢ ˙·ÈÒÓ˘ ÌÈ„ÓÏÓ ÏÈÚÏ Â‡·Â‰˘ ÌȇˆÓÓ‰ , ÏÁ Ï˘ ¯Á‡Ӊ ÌÒÂÈ‚ Ô‰·Â ˜ ÏÒ ˙ωÈÓÏ ÌȈÂÁ Âȉ˘ ÌÈ„·ÂÚ‰Ó " Ì˘Âȇ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊÎ¯Ó ÔÂÎ˙ Ì˘Ï Ú , ‡Ï ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊÎ¯Ó Ï˘ ·¯ ¯ÙÒÓ· ÌÈÂÙÓ‰ ˙È·¯Ó· ÏÂÙÈËÏ È‡¯Î ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰Î¯Ú , Û‡ ˙‡ÊÎ ˙¯˘Ù‡ ‰˙Ùˆ˘ . ÈÚˆ˜Ó Ì„‡ ÁÂÎ È„ ÌÈÊίÓÏ ‰Ï‰ÈÓ‰ ‰˙ˆ˜‰ ‡Ï ÍÎ ÌÂ˘Ó ÌÈÂÙÓ· ÏÂÙÈˉ ˙‡ ÊÎ¯Ï È„Î ÈωÈÓ ,  Âȉ ̉˘ ÚÂÈÒ‰ ‡ÂÏÓ ˙‡ ÂϷȘ ‡Ï ÌÈÂÙÓ‰ ˙È˙¯·Á‰Â ˙È˘Ù‰ ‰Á¯‰ ÌÂÁ˙· ÂÏ ÌȇÎÊ . ‡ˆÂÈ , ÏÒ ˙ωÈÓ˘ " ‡ÂÏÓ· ‰‡ÏÈÓ ‡Ï Ú ‰È„ȘÙ˙Ó „Á‡ ˙‡ . Ï·Ò Ì‰Ï Ì¯‚ ÌÈÂÙÓ‰ ÂÚ‚Ù ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î . העברת האחריות לטיפול במפונים מצה " ל למינהלה 1. במסמך שהפיץ המשנה לראש מל " ל בשם ועדת ה היגוי במרס 2005 ,כמפורט לעיל , נקבע כי " צה ל והמשטרה יהיו אחראים לפינוי המתיישבים מבתיהם וממבנים אחרים , ואילו מינהלת סל ע " תהיה אחראית ל " קליטת המתיישבים המפונים בזמן מבצע הפינוי ". 2. פינוי המתיישבים נעשה באמצעות191 כלי רכב . במהלך הבדיקה הגיעו למשרד מבקר המד ינה עדויות ותלונות של מפונים על סבל שנגרם להם בנסיעתם מחבל עזה למרכזי הדיור הארעי . בין השאר נטען שההמתנה לאוטובוסים והנסיעה בהם נמשכו זמן רב , ויש שאף עשר סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 35 שעות ; וכי למרות הנסיעה הארוכה היו אוטובוסים שלא עצרו בדרך כדי לאפשר לנוסעים להתרענן . המשטרה השיבה למש רד מבקר המדינה בנובמבר 2005 שהיא הייתה האחראית להבאת המפונים לאתרים שקבעו צה , ל" משרד הביטחון ומינהלת סל ; ע" וכי " במקרים שהאזרחים המפונים הוסעו שעות רבות עד ליעדם , נבע הדבר , בעיקר , משינוי יעדים ומקשיים בצירים ". )א( מינהלת סל " ע מסרה שהיא תכננה להקים באחד ממרכ זי הדיור הארעי מוקד ניתוב ראשוני ) להלן -( ר" מנ לשם " איתור וניתוב המתיישבים למגורים הארעיים ב ] מרכזי דיור ארעי [ ביעילות , ברגישות ובזמן קצר ככל האפשר ". מפונים ומתנדבים שהיו מעורבים בתהליך הפינוי מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה שבתחילת מבצע הפינוי הוקמה תחנת רענו ן למפונים במרכז שפירא , סמוך לאשקלון , וכי חלק מהאוטובוסים שהסיעו מפונים עצרו ליד התחנה בדרכם למרכזי הדיור הארעי כדי שהמפונים יוכלו להתרענן , לאכול ולשתות . משרד רה " מ השיב שתחנת הרענון האמורה הוקמה בידי מועצת יש , ע" ולמינהלה נודע על כך ביום הפינוי עצמו ; וכי בע קבות זאת החליט האחראי ליום הפינוי במינהלה לשנות את התכנית להקמת " המנ ר ולאחד אותו עם מרכז הרענון של מועצת יש "ו , ע" זאת מתוך התחשבות מלאה באוכלוסייה ומניעה של ' טרטור ' נוסף ". )ב( ממסמכי המינהלה עולה כי במחצית השנייה של יולי 2005 היא תכננה לצרף עובד רווחה לכל אוטובוס שיוצא בעת הפינוי ממחסום כיסופים . הביקורת העלתה שבפועל ליווה את המפונים באוטובוס רק נציג של המשטרה . היועץ לריכוז התחום החברתי במינהלה מסר לנציגי משרד מבקר המדינה שהמינהלה חזרה בה מהחלטתה לצרף עובד רווחה לכל אוטובוס , אולם בביקורת לא נמצאו מסמכים המא ששים זאת , וממילא גם לא נמצא הסבר לשינוי ההחלטה . )ג( משרד מבקר המדינה בדק במשטרה אם לקצינים שליוו את המפונים בנסיעתם ניתנו הנחיות בכתב כיצד יש לנהוג במהלך הנסיעה . המשטרה השיבה בינואר 2006 כי " לשוטרים שליוו את האוטובוסים ניתנו הנחיות בעל פה בנושא שמירת הסדר הציבורי למניעתן של הפרות סדר מצד הנוסעים המפונים ". היא ציינה שמינהלת סל " ע קבעה את יעד הנסיעה של כל אוטובוס , וכי " נקודות העצירה בדרך היו פועל יוצא ממרחק הנסיעה ומצורכי הנוסעים ". יצוין כי המשטרה לא המציאה למשרד מבקר המדינה מסמך עם ההנחיות לשוטרים . ‰ ˙¯Â˜È·· ÌÈ·˘ÈÈ˙Ó‰ ÈÂÈÙ· ˜ÒÚ˘ ÌÈ¢‰ ÌÈÙ‚‰ ÔÈ· ˙ÂȯÁ‡‰ ˙˜ÂÏÁ ÈÎ ‰ÏÚ Ì‰Ó˘ ÌÈ·Â˘ÈÈÏ Ì˙¯ÊÁ ˙ÚÈÓ ÌÈÂÙÓ ÂÚÈÒ‰˘ ·Î¯‰ ÈÏÎ ˙ÁË·‡ Ï˘ ‰È‚ÂÒ· ‰„˜Ó˙‰ ÂÂÙ , ˙¯Á‡ ˙ÂÈ‚ÂÒ ÏÚ ˙Ú„‰ ‰˙È ‡Ï , ‚Ȉ È„È· Ì‚ ÌÈÂÙÓ‰ ÈÂÂÈÏ· ͯˆ‰ ÂÓÎ ‰Î¯‡ ‰ÚÈÒ ˙Ú· ˙ÂÚ¯˙‰Ï ‰¯ÈˆÚ· ͯˆ‰Â ‰Á¯ . ‰È‡¯ È˙Ï· ‰˙Èȉ ÂÊ ˙Âω˙‰ . ÌÈÂÙÓ‰ ˙ÂÚË ÈÙ ÏÚ , ¯˘Ù‡Ï ÈÏ· ˙·¯ ˙ÂÚ˘ ͢ӷ ˙ÂÙȈ¯· ÂÚÒ ÌÈÒ·Âˇ˘ ˘È ÔÚ¯˙‰Ï Ì‰Ï . דוח ביקורת על ההתנתקות 36 הקמת מרכז מידע טלפוני למשרד מבקר המדינה נמסר שככלל , בחרו המפונים שלא לשתף פעולה עם הממשלה , ובייחוד עם מינהלת סל . ע" חוסר שיתוף הפעולה הקשה על המינהלה לבצע את עבודתה . נמצא שכדי לסייע למתיישבים ולהקל את הקשר עמם ביקשה המינהלה , בין היתר , ליצור מרכז מידע טלפוני שיאפשר להם לקבל את המידע הדרוש להם בתחומים שונים . 1. עוד באמצע פברואר2005 עמדה המינהלה " להקים מרכז מידע ממוחשב ו / או טלפוני אשר ירכז את כל המידע הנחוץ למתיישבים לפני , במהלך ולאחר תקופת הפינוי ויוכל להעניק להם סיוע ]ב[ זמן אמת ". באפריל אותה שנה ציין מנכ " ל משרד רה " מ את החשיבות של מרכז המידע ומסר " שניתן לפנות אליו גם באופן אנונימי ". במסמך של המינהלה ממאי 2005 הוסברה חשיבותו של מרכז המידע הטלפו ני וצוין כי עלות הקמתו היא כמיליון ש , ח" וכי לשם הקמתו יש לפרסם מכרז , ו" הליך המכרז יעכב במספר שבועות יקר את הקמת המרכז והפעלתו ". במסמך אחר של המינהלה מתחילת יולי אותה שנה נאמר שמרכז המידע הוקם , ודווח על " בעיה תקציבית ". 2. בסיור של נציגי משרד מבקר המדינה במש רד הדרומי של המינהלה ב , - 9.8.05 , הציג מנהל המשרד הדרומי את מרכז המידע הטלפוני והסביר שכמה ימים לפני כן הוחל בהפעלה ניסיונית של המרכז . ÎÓ˘ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó " ‰¯ „¯˘Ó Ï " ˘È˘ ¯·Ò ‰Ï‰ÈÓ· ÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈÓ¯Â‚Â Ó ÈÂÙÏˉ Ú„ÈÓ‰ ÊÎ¯Ó Ï˘ Â˙Ó˜‰Ï ‰·¯ ˙Â·È˘Á , ˘Ó ¯˜ÈÚ· Ì‚ ÂÈχ ˙ÂÙÏ Ô˙È˘ ÌÂ Ì˘ ÌÂÏÈÚ· , ¯‡Â¯·Ù· ¯·Î ‰Ê ÔÈÈÚ· ÏÂÚÙÏ ‰ÏÁ‰ ‰Ï‰ÈÓ‰˘ ۇ 2005 , ‰·ÎÚ˙‰ Ú„ÈÓ‰ ÊÎ¯Ó ˙Ó˜‰ , ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓ ÈÙÏ ÌÈÓÈ ‰ÓÎ ˜¯ ‰ÏÁ‰ ˙ÈÂÈÒȉ Â˙ÏÚى . ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ¯˘˜ ˙¯ÈˆÈÏ ÌÈÈÂÈÁ‰ ÌÈÚˆÓ‡‰ „Á‡ ‰È‰ ÈÂÙÏˉ Ú„ÈÓ‰ ÊÎ¯Ó ÌÈ·˘ÈÈ˙Ó‰ ÌÚ ,  Â˙Ó¯˙ ˙‡ ‰·¯ ‰„ÈÓ· ‰˙ÈÁÙ‰ ÈÂÈÙ‰ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ ˜¯ Â˙Ó˜‰ . מכולות לאחסון המיטלטלין של המפונים במסמך שהפיץ כאמור המשנה לראש מל " ל בשם ועדת ההיגוי במרס 2005 נקבע שמשרד הביטחון ) להלן - משהב ( ט" יהיה אחראי , בין היתר , לפינוי רכוש המפונים . בחודשים יולי ואוגוסט 2005 שכר ורכש משהב " ט מכולות לאחסון רכוש של המפונים וכן ציוד של משרדי הממשלה ומוסדות ציבור שנמצא ביישובים שנועדו לפינוי ב . - 3.8.05 החליטה הממשלה להודיע לתושבי היישובים המיועדים לפינוי על האפשרות לקבל סיוע בפינוי תכולת דירותיהם . משרד רה " מ השיב למשרד מבקר המדינה בפברואר 2006 שעל פי החוק " , המדינה אינה אחראית ואינה מחוייבת לפינוי המיטלטלין שנותרו בשטח המפונה לאחר יום הפינוי , אף שהיא רשאית לעשות כן . החלטת הדרג המדיני לבצע פינוי רחב היקף של מיטלטלין פרטיים התקבלה לפנים משורת הדין , מתוך רצון לסייע ככל הניתן למתיישבים ש פונו ". סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 37 מהחלטת הממשלה מ- 3.8.05 ומפעולות של משהב " ט ושל מינהלת סל " ע עולה כי הממשלה קיבלה עליה לסייע למתיישבים לפנות את רכושם מהיישובים המפונים אף שהדבר אינו מתחייב מהחוק . לדעת משרד מבקר המדינה , גם אם הממשלה פעלה לפנים משורת הדין , החלטותיה ופעולותיה מעידות כי היא הייתה סבורה שמחובתה לספק למפונים סיוע בפינוי רכושם . לפיכך על הממשלה להעניק למפונים טיפול הולם בפינוי המיטלטלין . על פי נתוני משהב מ , ט"- 4.8.05 עד24.8.05 הוא פינה את המיטלטלין של כ- 700 משפחות )כ- 44% מכלל המשפחות שפונו (17 ואת הציוד של משרדי הממשלה ומוסדות הציבור . בתהליך הפינוי השתמש משהב ט ב "- 1,440 מכולות בסך הכול , מהן 1,047 שימשו לאחסון רכוש המפונים , והשאר בעיקר לשימושם של משרדי ממשלה . מהנתונים עד כה עולה , כי בתנאים המורכבים והמשתנים שהיו בשטח עשה משרד הביטחון מאמץ כדי לעמוד במשימה מורכבת זו ולהשלימה במועד . משהב " ט אחסן את המכולות באתר סמוך לצומת קסטינה ) להלן - אתר קסטינה (. מנתוני משהב ט " ומינהלת סל " ע עולה כי באתר אוחסנו 1,309 מכולות ; וכי 131 המכולות האחרות הועברו ישירות ליעדן על פי דרישת המפונים ומשרדי הממשלה ב . - 1.1.06 עדיין נותרו באתר269 מכולות , מהן 221 שב הן רכוש של מפונים והשאר מכולות שברובן רכוש של משרדי ממשלה . ·‰˘Ó Ï˘ ÏÂÙÈË· ÌÈȘÈÏ ‰ÏÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " ÏÒ ˙ωÈÓ Ï˘Â Ë " ˙ÂÂÏ˙· Ú ˙ÂÏÂÎÓ· ¯·Ú‰˘ Ì˘ÂÎ¯Ï ÂÓ¯‚˘ ÌȘÊ ÏÚ ÌÈÂÙÓ Ï˘ . ˙ÂÂÏ˙· ˙ÂÙÈÁ„· ÏÙËÏ ˘È ÌÈÂÙÓÏ ÚÈÈÒÏ È„Î ‰Ï‡ . ‰ÏÚ‰ „ÂÚ , ÈÈ„Ú˘ ˙·¯ ˙ÂÁÙ˘Ó˘ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊίӷ ˙‰¢ Ô ‰ÈËÒ˜ ¯˙‡· ˙ÂÒÁ‡Ӊ Ô‰È˙ÂÏÂÎÓÓ ÌȈÙÁ ‡ÈˆÂ‰Ï ˙Âȇ˘¯ Ôȇ . ȇ¯‰ ÔÓ Ô‰ÈˆÙÁÏ ‰˘È‚ ‰Ï‡ ˙ÂÁÙ˘ÓÏ ¯˘Ù‡Ï ˘È ̇ Ϙ˘˙ ·Â˘˙ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ . ÔÏ‰Ï ÌÈ˯ى : 1. עד נובמבר2005 קיבל משהב ט "19 תלונות של מפונים בדבר נזקים שנגרמו לרכושם שהועבר במכולות במ סגרת הפינוי . הביקורת העלתה שבשל חילוקי דעות בין משהב " ט לבין מינהלת סל " ע בשאלת האחריות לטיפול בתלונות אלה הן לא טופלו : )א( ב- 21.7.05 התקיים דיון שהשתתפו בו , בין השאר , " מנכ ל משהב " ט וראש מינהלת סל . ע" בסיכום הדיון שהפיץ עוזר מנכ " ל משהב " ט נרשם ש " סוכם שכל תביעו ת המתיישבים כנגד משהב " ט בגין נזקים נטענים שנגרמו להם כתוצאה מפינוי רכושם , יתוקצבו ויטופלו ע " י מנהלת ; "ע" סל בסוף נובמבר כתבה ראש חטיבת תביעות וביטוח באגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים במשהב " ט לראש מינהלת סל " ע שעל פי סיכום הדיון האמור המינהלה " תתקצב ותטפל בתביעות המתיישבים ... נא טיפולכם בפניות הקיימות ... ובפניות עתידיות כאחד ". )ב( בתחילת דצמבר 2005 כתב היועץ המשפטי של מינהלת סל " ע ליועצת המשפטית של מערכת הביטחון שבדיון האמור " לא נדונה ולא הוכרעה שאלת חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה השונים בכל הנוגע לטיפול בתביעות בגי ן נזקים שייגרמו עקב פינוי המיטלטלין ; " וכי " הניסיון להטיל על מינהלת סל " ע את האחריות לטיפול בתביעות החלה על משרד הביטחון , יגרור ויכוחים אינסופיים ... והדבר יפגע בסופו של דבר בתובעים , שהטיפול בתביעתם יתעכב ". __________ ________ 17 יתר המשפחות ארזו את מיטלטליהן והוציאו אות ם מיישוביהם בכוחות עצמן . דוח ביקורת על ההתנתקות 38 ¯‡ÂÈ· 2006 ÂÏÙÂË ‡Ï ÔÈÈ„Ú 19 ˙¯ÂÓ‡‰ ÌÈÂÙÓ‰ ˙ÂÂÏ˙ Ì˘ÂÎ¯Ï Ì¯‚˘ ˜Ê ¯·„· ÈÂÈÙ‰ ·˜Ú . ·‰˘Ó ˙·Â˘˙Ó " ¯‡ÂÈÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ Ë 2006 „¯˘Ó ˙·Â˘˙Ó ‰¯ " ÏÂÙÈËÏ ˙ÂȯÁ‡‰ ÔÈÈÚ· ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ˙˜ÂÏÁÓ‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ ‰˘ ‰˙‡ ¯‡Â¯·ÙÓ Ó ‰¯˙Ù ‡Ï ‰Ï‡Î ˙ÂÂÏ˙· . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ·‰˘Ó ÏÚ " ÏÒ ˙ωÈÓÂ Ë " Ú ‰ ˙˜ÂÏÁ ˙‡ ¯˙Ï‡Ï ¯È„Ò‰Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÂÏ˙· ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ÏÙËÏ ‰Ê ÔÈÈÚ· ˙ÂȯÁ‡ . ÍÎÏ ÌȇÎÊ Â‡ˆÓÈÈ˘ ÌÈÂÙÓÏ ˘ÂÎ¯Ï ÌȘÊ ÏÚ ÈˆÈÙ Ô˙Ó ÚÂÓ ÏÂÙÈË· ·ÂÎÈÚ‰ . 2. ב- 5.7.05 הודיע שר הביטחון לוועדה המשותפת לוועדת החוקה , חוק ומשפט ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת , כי המשפחות יוכלו להוציא פריטים מהמכולו ת המאוחסנות באתר קסטינה . כחודש לאחר מכן , בהחלטת הממשלה מ- 3.8.05 , נקבע כי " לא ניתן יהיה להוציא חפצים מתוך מכולה הנמצאת באתר האכסון של משרד הביטחון , וניתן יהיה לקבל רק את תכולת המכולה בשלמותה ". נציג משהב " ט ונציג מינהלת סל " ע באתר בקסטינה מסרו לנציג משרד מבקר המדינה שהם לא רשמו את הבקשות להוצאת ציוד מהמכולות שהגישו להם מפונים , ולכן לא ניתן לדעת כמה בקשות כאלה היו . הם הוסיפו שחמש בקשות נענו בחיוב והשאר נדחו . ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ ¯Á‡Ï , ¯‡Â¯·Ù ÚˆÓ‡· 2006 , ¯˙‡· Âȉ 210 ÂÂÙ˘ ˙ÂÁÙ˘Ó Ï˘ ˙ÂÏÂÎÓ . ˘Ó· Ô„ÂÈˆÓ ˙˜˙ÂÓ ‰Ï‡ ˙ÂÁÙ˘Ó ‰˘ ȈÁÎ Í . ·‰˘Ó˘ ‰È‰ ȇ¯ ‰Ï‡ ˙·ÈÒ· " Ë ÏÒ ˙ωÈÓ " ˙ÂÏÂÎÓ‰Ó „ÂȈ ‡ÈˆÂ‰Ï ÌÈÂÙÓÏ ¯˘Ù‡Ï ÌÂ˜Ó ˘È ̇ ·Â˘ ÂÁ·È Ú ‰ÈËÒ˜ ¯˙‡·˘ , Ô΢ ÂËÈÏÁÈ Ì‡Â - ‰ËÏÁ‰ Ï·˜˙˘ È„Î ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÙÏ ˙‡Ê Â‡È·È ÔÈÈÚ· ‰˘„Á . ✯ ביוני2004 אישרה הממשלה תכנית התנתקות מרצועת עזה ומיישובים ב אזור צפון השומרון , ובפברואר 2005 התקבל בכנסת חוק יישום תכנית ההתנתקות , התשס "ה- 2005 .במסגרת יישום התכנית הוקמה מינהלת סל " ע במשרד ראש הממשלה , והוטל עליה לבצע בתוך פרק זמן קצר משימות מורכבות ביותר . יישום תכנית ההתנתקות דרש מהממשלה , לרבות מינהלת סל , ע" לפעול בת נאים לא שגרתיים ולהתמודד עם חוסר שיתוף פעולה של חלק מהמתיישבים באזורים שפונו . עם זאת , ניתן לקבוע כי בתפקודם של משרד ראש הממשלה , לרבות מינהלת " סל ע ושל משרד האוצר , לרבות נציבות שירות המדינה , בכל הנוגע לתכנית ההתנתקות היו ליקויים כבר משלב ההיערכות ליישומה . סוגיות בפעילותה של מינהלת סל "ע 39 ב הקמת מינהלת סל " ע נוצר גוף ממשלתי בתוך זמן קצר ביותר , בבחינת " יש מאין , " שהתרבות הארגונית והזיכרון הארגוני שלו בראשית התהוותם . בשל חסמים ביורוקרטיים ובשל תפקודם הלקוי של שלושת הגופים האמורים , קצב התפתחות המבנה הארגוני של המינהלה וקצב הגידול במספר עובדיה היו אטיים ולא תאמו את הקצב הנדרש נוכח דחיפות המשימות שהוטלו עליה . כדי להסיר חסמים ביורוקרטיים המעכבים ביצוע משימות דחופות ולהאיץ את קצב קבלת ההחלטות וקצב הפעולות המקובלים במשימות שגרתיות , היה על השרים הנוגעים בדבר להטיל את כל כובד משקלם כדי לקדם את הנושא ולהוצ יא לדרג המבצע הנחיות ברורות ונחרצות . הסחבת של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה בכל הנוגע לאישור עובדים למינהלה מלמדת שראש הממשלה ושר האוצר לא הנחו את העובדים כנדרש . גם ההנהלה הבכירה בכל אחד מהמשרדים הללו- מנכ " ל משרד רה , מ" נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים- לא פעלו בדחיפות הנדרשת נוכח המשימות שעמדו לפני הממשלה בכל הנוגע לתכנית ההתנתקות . היערכותה של מינהלת סל " ע לסייע למפונים מיד לאחר הפינוי וטיפולה במפונים שבמרכזי הדיור הארעי היו לקויים : מספר העובדים שהוקצו למרכזים לא תאם את הנדרש על פי תכנית הקליטה של המינה לה , והבקרה של המינהלה על פעילותם לקתה בחסר . טיפולה של המינהלה במפונים לא הסתיים . בעת פרסום דוח זה עדיין שוהות כ- 250 משפחות במרכזי דיור ארעי , ומאות משפחות נוספות עדיין נמצאות בתהליך של התארגנות ושל הסתגלות למקומות מגורים ותעסוקה חדשים . על משרד רה " מ לוודא שה ליקויים שנמצאו בטיפול במפונים מיד לאחר הפינוי לא יישנו בהמשך הטיפול של הגורמים הממשלתיים השונים בעניינם . לדעת משרד מבקר המדינה , על הממשלה , ובייחוד משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר , לבחון את הליקויים בתפקודם של הדרגים השונים בשני משרדים אלה בכל הנוגע למשימות שני דונו בדוח זה . כמו כן עליהם לגבש דפוסי עבודה מתאימים להתמודדות עם פרויקטים מורכבים מאוד הדורשים ביצוע משימות לאומיות רחבות בתוך פרק זמן קצר ובמצב של חוסר ודאות . 41 דוח ביקורת על ההתנתקות ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים תקציר משרד מבקר המדינה בדק את ההיערכות לקליטת מפוני תכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשלוש רשויות מקומיות שקלטו מספר רב של מפונים . הרשויות הן : עיריית אשקלון , המועצה האזורית חוף אשקלון והמועצה האזורית נחל שורק . היערכות טרם הפינוי בהחלטה ליישום תכנית ההתנתקות יזמה הממשלה פרויקט רחב היקף אשר דרש שיתוף פעולה ניכר בין משרדי הממשלה השונים , כמו גם בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי . בעקבות ההחלטה על תכנית ההתנתקות הוטלו לפתחן של הרשויות המקומיות הקולטות ) להלן - הרשויות המקומיות הקולטות ( מטלות החורגות באופן מיוחד מהיקף הפעילות הרגילה שלהן , ואשר כרוכ ות בהוצאות ניכרות ובהקצאת משאבים מיוחדים . נסיבות קבלת ההחלטה בממשלה על הפינוי , ואי-הוודאות שהייתה כרוכה בה , מדגישות את הצורך בקביעת מערכת מפורטת וברורה של כללים והנחיות עבור השלטון המקומי , על מנת לוודא שאי- הוודאות שהייתה כרוכה במצב לא תגרום לסיכול הפעולות הנחוצות ליישום תקין של תכנית ההתנתקות ולקליטה מיטבית של המפונים . ה ממצאים העיקריים מעלים , כי ההנחיות שקיבלו הרשויות המקומיות ממשרדי הממשלה , ובעיקר משרד ראש הממשלה , משרד הפנים , משרד החינוך התרבות והספורט ) להלן - משרד החינוך ( ומשרד הרווחה , היו חלקיות ולא מפו רטות די הצורך . חלק מה ן ניתן ב איחור וללא אסמכתה בכתב . בעיקר לקו ההנחיות בכך ש א ל צוינו בהן מקורות המימון של הפעולות הדרושות ל קליטת המפונים ברשויות המקומיות . היעדרן של הנחיות מפורטות פגעה בהיערכותן של הרשויות המקומיות בקליטת המפונים . אי-ק בלת מידע מוקדם על המפ ונים , שנבע בחלקו מחוסר שיתוף פעולה של המועצה ה אזורית חוף עזה בראשות , מר אבנר שמעוני , ושל המפונים עצמם פגע אף הוא בהיערכות . דוח ביקורת על ההתנתקות 42 תיקצוב הרשויות המקומיות היערכות הרשויות המקומיות הקולטות לביצוע הפעולות הנדרשות לקליטת המפונים חייבו את משרדי הממשלה להקצות את המשאבי ם הנדרשים לרשויות המקומיות כבר בתחילת ההיערכות לפינוי , על פי הצ רכים ועל פי אמות מידה ברורות . ב ביקורת עלה , כי אף שפעולות ההכנה ל קליטת המפונים החלו חודשים לפני מועד הפינוי , לא נענו פניות הן י הח וזרות ונשנות של הרשויות להקצות ל מ הן שאבים . ח לק מהפעולות נעשו על יד י הרשויות המקומיות הקולטות ללא אישור תקציבי , בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב . כך למשל , הרשויות הוציאו כספים בגין הסעות תלמידים , הקמת מבנים , רכישת ציוד וקליטת כוח אדם בלא שהיה להם מקור תקציבי לכך . ה ממשלה קבעה את סכום המימון שיינתן לרשויות המקומיות עבור כל בית אב רק בספטמבר 2005 .העברת הכספים שהובטחו לרשויות המקומיות התעכבה , ובמשך תקופה ארוכה נאלצו הרשויות לממן את ההוצאות מתקציביהן . הממשלה יצרה חוסר ודאות בכך שלא קבעה כללים ברורים וידועים מראש לגבי אופן הקצאת הכספים לרשויות המקומיות . עולה חשש כי חוסר הוודאות והעמימות פתחו פתח ל " חיזור על הפתחים " מצד ראשי הרשויות המקומיות ולאי- שוויון בין הרשויות המקומיות הקולטות . מ שרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העיכוב המתמשך בהעברת מלוא התקציבים שאושרו לרשויות המקומיות , עיכוב שנבע מעמימות באשר למודל התקציבי שנקבע לתיקצוב הרשויו ת המקומיות ומבזבוז זמן וחילופי דברים בין הרשויות המקומיות לממשלה . מן הראוי , שמשרד ראש הממשלה ומשרד הפנים יפעלו ל ה עברתם בהקדם . תשתיות א חזקת מערכות התשתית , על אף שהוקמו בידי משרדי הממשלה , תוטל בעתיד על הרשויות המק ו מיות ש התשתיות נמצאות ב תחומן , ולכן ראוי היה לערב את ה ר שויות בתכנון העבודות , באיתור האתרים המיועדים לפיתוח ובפיקוח עליהן , ולהעמיד לרשויות המקומיות מקורות מימון לביצוע הפיקוח עליהן . הרשויות המקומיות לא ש ותפו בפיקוח על עבודות התשתית שנעשו באתרי הדיור הזמניים , אף שה ן אמורות לתחזק אותן בעתיד . בבדיקות מעק ב נתגלו תקלות רבות בתשתיות של מערכות המים , הביוב והחשמל בפרוייקטים שהיו באחריות משרד הבינוי והשיכון ) להלן - משרד השיכון (. באתרים אחרים לא נתנו פתרונות ניקוז הולמים . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 43 הסעות התלמידים המפונים נוהל משרד החינוך , הקובע כללים למימון הסעות התלמידים המפונים מגוש קט יף וצפון השומרון לשנת הלימודים ) שנה ( ל"- תשס ) ו " להלן - הנוהל ( הגיע לרשויות המקומיות באיחור , לאחר שכבר נאלצו לממן הסעות מתקציבן . הגבלות המימון שבחוזר עוררו בהן ספקות אם אכן יוחזרו להן הכספים שהוציאו . מעונות וגני ילדים באתרי הקליטה על אף החשיבות הרבה שבפתי חתם של מעונות יום סמוך למועד הפינוי , דבר שהיה בו כדי לסייע למפונים בעיקר בנושא תעסוקה , גרמו חילוקי דעות שנתגלעו בין המועצה האזורית חוף אשקלון וב ין משרדי הממשלה בעניין האחריות למימון רכישת ציוד למעונות הי ום באתר ניצן לעיכוב ניכר בפתיחת . ם שבועות לאחר הפינוי פעלו באתר גני ילדים חסרי ציוד בסיסי י בל , שהושלמו בהם כל עבודות הפיתוח . גם כשלבסוף רכשה המועצה האזורית את הציוד החסר , לא הועברו לה הכספים בגין הרכישות שביצעה בטענה שכספים אלו מהווים חלק מההקצבה הכוללת שקיבלה . טיפול בנושאי רווחה פ עולות רווחה התעכבו , או לא נעשו כלל , בשל מחסור בכוח אדם . עקב מחסור זה , לא בוצע מיפוי מלא למשפחות סמוך להגעתם לאתרים בהם נקלטו . גם פעילותן של סדנאות ופעילות קהילתית נפגעה עקב חוסר במבנים ועיכוב בקבלת ההחלטה לגבי מימונם . הטיפול במפונים במרכזי הדיור הארעי באשקלון א ף שההחלטה להקים באש קלון מרכזיים לדיור ארעי התקבלה זמן רב ל פני הפינוי , וה נחיות המשרדים הייעודיים היו ידועות באותו מועד , לא הצליחו מינהלת סל ע " ועיריית אשקלון להגיע להסכמה ל גבי מידת מ עורבותה ש ל העירייה בקליטת המפונים במרכזי הקליטה , וביחוד בשאלת העסקת העובדים הסוציאליים , אלא ימי ם ספורים בלבד לפני מועד הפינוי המתוכנן , דבר שפגע בהיערכות לקליטת המפונים . מ ינהלת סל " ע שיכנה כ- 30 משפחות של מפונים ב מ לון באשקלון שלא היה לו רישיון עסק במשך השבועיים הראשונים של חודש אוגוסט . גם בתקופה שמ- 31.10.05 ועד ינואר 2006 ,פ על אחד המלונות ל לא היתר זמנ י או רישיון עסק , כך שמינהלת סל ע " דוח ביקורת על ההתנתקות 44 שיכנה מפונים , עד ליום האחרון לפעי ל ותו של מרכז הקליטה , במלון שלא היה לו רישיון עסק . מינהלת סל " ע הורתה למנהלי מרכז הקליטה של א לטפל ב מ שפחות שהגיעו למרכז לפני ה- 15.8.2005 ,לא ל ך רו ע רישום של המשפחות שהגיעו ו צ של רכיהן , ולא לתת לה ש ם ירותי רווחה , חינוך או כל ש יר ות , חר א למרות ששיכנה אותם במלון . על השירות הפסיכולוגי ש ל משרד החינוך ) להלן - שפ ( ח" ועל מינהלת סל , ע" היה ל הנחות את העירייה באשר להיקף הסיוע הפסיכולוגי שינתן במרכזי הדיור הארעיים ולמימונו . היעדרן של הנחיות ברורות לשירות הפסיכול וגי העירוני גרם לאי-הבנת חובתו בהיקף הקצאת הפסיכולוגים ו במימונה ו , הקשה על מ תן הסיוע הנדרש . על מנהלת סל " ע והשפ " ח שבמשרד החינוך היה לתת את דעתם לכך כי עם תחילת שנת הלימודים ב- 1.9.05 ,לא יוכלו עובדי השפ " ח העירוני להקצות את כל זמנם לטיפול בילדים ובמבוגרים במר כזי הקליטה , ולכן היה עליהם להיערך מבעוד מועד לתת מענה , ככל שהמחלוקת נגעה לחוסר עבודה . עקב כך , ובשל חילוקי דיעות בין מנהלי מרכזי הדיור הארעי לבין עיריית אשקלון לגבי היקף הסיוע הנדרש , הייתה פעילותו של השפ " ח העירוני , לאחר 1.9.05 מוגבלת . ♦ בוא מ ל שם ניהול תכנ ית ההתנתקות וניתוב המאמצים המקצועיים לפינוי התושבים וקליטתם ביישובים החדשים , הוקמה מינהלת ביצוע במשרד רא ש הממשלה , ותפקידה יהיה ליישם את החלטות הממשלה בכל הקשור לפינוי האזרחי ולפיצוי הכספי ) להלן - מינהלת סל " ע או המינהלה (. המינהלה תהיה כפופה לוועדת ההיגוי ע . ם חקיקת חוק יישום תכנית ההתנתקות , התשס "ה- 2005 ) להלן- החוק , ( המכונה גם " חוק פינוי פיצוי , " קיבלה מינהלת סל ע"1 מעמד סטטוטורי . י ישומה של תכנית ההתנתקות חייבה את מעורבותם של כל משרדי הממשלה כמעט , וכן של הרשויות ה מ קומיות שייקלטו בהן מפוני היישובים . ק ליטת תושבים חדשים ברשויות מקומיות היא תהליך שגרתי ב דרך כלל , ומימושה אינו מחייב היערכות מיוחדת מצדן . לא כך המצב כשמדובר בקליטה ש ל מאות או אלפי תושבים בתקופה קצרה , שהמעבר לא נעשה ביזמתם ומרצונם החופשי מ . צב זה חייב היערכות מיוחדת של הרשויות המקומיות ושל משרדי הממשלה . ע ל פי נוהל שפרסמה מינהלת סל ) ע " ראו להלן (, היערכות הרשויות המקומיות תעשה בהתחשב ב אופן ההתיישבות של המפונים בתחומם : מגורים ארעיים ) בעיקר בבתי מלון (, מגורים זמניים ) דירות שכורות ובמבנים זמניים ו , ( מגורי קבע . מידת המעורבות הנדרשת ו איכותה ש ונה בכל __________ ________ 1 ע " סל- " סיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון ". ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 45 מקרה ומקרה . יש ל ציין , כי במסמכים שהוציאה מינהלת סל " ע נכתב , כי בשל מעמדם האזרחי של המפונים בדיור הארעי , תהיה המינהלה עצמה אחראית לטיפול בהם . מדובר בתושבים המתגוררים בבתי מלון ובבתי הארחה לתקופות קצרות , ולכן אינם נחשבים תושבי הרשות המקומית . לעומתם נחשבים התושבים המתגוררים ב דיור הזמני , עד העברתם לאתרי הקבע , תושבי הרשות לכל דבר ועניין , ולכן על פי הדינים החלים על הרשויות המקומיות הן מחויבות לספק להם שירותים . יש לציין , כי על פי החלטה מאוחרת יותר של מנהלת סל " ע ינתנו גם השירותים בדיור הארעי על ידי הרשויות המקומיות והרשויות יקבלו ע בור שירותים אלו מימון נפרד . ב חודשים אוגוסט- ספטמבר2005 בדק משרד מבקר המדינה את היערכות שלוש הר שויות המ קומיות שקלטו את המספר הגדול ביותר של מפונים בהתיישבות ארעית ובהתיישבות זמנית . הבדיקה נערכה בעיריית אשקלון ובמועצות האזוריות חוף אשקלון ונחל שו בש ק ר לושה תח ומים עיקריים : ההיערכות של הרשויות לקליטה והקמת התשתיות הפיזיות הדרושות לכך , היערכות מערך החינוך ברשויות והפעלתו וטיפולן בנושאי רווחה . בדיקות השלמה נערכו במינהלת סל ע " במשרד הפנים , במשרד החינוך התרבות והספורט ) להלן - משרד החינוך ( ובמשרד הרווחה . להלן נתונים ע ל שלוש הרשויות המקומיות שנבדקו ) לפני הפינוי (: העיר אשקלון מ ונה כ- 115,000 תושבים , ומשתרעת על שטח של כ- 53,000 דונם . תקציבה הרגיל ה סתכם ב שנת 2004 בכ- 397 מיליון ש . ח" החל במחצית אוגוסט 2005 קלטה אשקלון כ- 300 משפחות בדיור ארעי ובדיור זמני . המועצה האזורית חוף אש קלון מונה כ- 9,500 תושבים ומ , שתרעת על שטח של 172,500 דונם . ת קציבה הרגיל ה סתכם בשנת 2004 בכ- 45 מיליון ש . ח" במועצה 19 ישובים . המועצה קלטה , עד סוף 2005 ,כ- 550 משפחות בעיקר בשלושה יישובים , מתוכן כ- 460 משפחות באתר הדיור הזמני בניצן , ועוד כ- 80 משפחות בקיבוץ כרמיה ובמושב מבקיעים . המועצ ה האזורית נחל שורק מונה כ- 2,200 תושבים ומ , שתרעת על שטח של כ- 28,000 דונם . תקציבה הרגיל ה סתכם בשנת 2004 ב- 21 מיליון ש . ח" במועצה שישה יישובים . עד ס ף ו2005 נקלטו ב ה ב דיור זמני ב " יד בנימין " משפחות ויחידים ה מונים 1,384 נפש2. ˘ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ¯ÂÚÈ Ó ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ · ˙ÂȯÂʇ‰ ˙ˆÚÂÓ‰ È˙˘ ‰È‰ È
Óʉ ¯ÂÈ„· : ‰ˆÚÂÓ· Î ÔÂϘ˘‡ ÛÂÁ ˙ȯÂʇ‰ - 35% , Î ˜¯Â˘ ÏÁ
˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓ·Â - 60% . ‰È‰ ÔÂϘ˘‡ ¯ÈÚ· ¯ÂÚÈ˘ Ó Ì Î ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ - 1% . ה יערכות הרשויות המקומיות טרם הפינוי 1. בחוק נקבע , בין היתר , ת כי פקיד ה של מינהלת סל " ע לתאם בין רשויות המדינה ו ין ב הרשויות המקומיות וגופים אחרים , בכל הקשור לסיוע למפונים בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות המגורים והתעסוקה החדשים . __________ ________ 2 ב מספר זה כלולים תלמידי המכינה הקדם צבאית עצמונה , שלא יתגוררו במועצה באופן קבוע . דוח ביקורת על ההתנתקות 46 ההתנהלות התקינה של רשויות השלטון בישראל מובטחת בדרך כלל באמצעות מערכת כללים מסועפת ובה חקיקה , חקיקת משנה , סעיפי תקציב והנחיות פנימיות , וכן הלכות פסוקות , בהם מפורטים , בין היתר , אמות מידה המנחים את הרשות בהפעלת שיקול דעתה , וקובעים את הצורך בתיעוד של החלטות ובמתן הודעה מראש על ביצוען . בהחלטה ליישום תכנית ההתנתקות יזמה הממשלה פרויקט רחב היקף אשר דרש שיתוף פעולה ניכר ב ין משרדי הממשלה השונים , כמו גם בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי . בעקבות ההחלטה על תכנית ההתנתקות הוטלו לפתחן של הרשויות המקומיות הקולטות ) להלן - הרשויות המקומיות הקולטות ( מטלות החורגות באופן מיוחד מהיקף הפעילות הרגילה שלהן , ואשר כרוכות בהוצאות ניכרות ובהקצ את משאבים מיוחדים . רשות מקומית אמורה להתנהל על בסיס תקציב שנתי מאוזן , ועליה להימנע מפריצת המסגרת של תקציבה . אמנם , אחת מפעילויותיה המובנות של רשות מקומית היא קליטת תושבים חדשים , אולם תהליך רגיל של קליטה של תושבים חדשים ידוע בדרך כלל זמן מה מראש , מתבצע באופ ן הדרגתי ולכן אינו דורש בדרך כלל הקצאת תקציבים מיוחדים . במקרה הנדון , בעקבות החלטת הממשלה על יישום תכנית ההתנתקות , נאלצו הרשויות המקומיות הקולטות להתמודד עם קליטה של מאסה של תושבים חדשים , שהובאו בעל כורחם , תוך פרק זמן קצר ולאחר מתן התראה של חודשים ספורים בל . בד קליטת המפונים הצריכה נקיטה מהירה של מספר רב של פעילויות בלתי שגרתיות על ידי הרשויות המקומיות הקולטות ) למשל , הרשויות המקומיות נאלצו להיערך להסעות תלמידים לבתי ספר בהיקפים חריגים , בשל מדיניות הממשלה להיענות לבקשות התלמידים להירשם לבתי ספר שלא באזור הרישו ם שלהם (. מצב דברים זה חייב הקצאת תקציבים מיוחדים מטעם השלטון המרכזי לרשויות המקומיות על מנת שאלו לא יצאו נפסדות , ולא יפערו גירעונות בתקציבן - דבר אשר יפגע בתושביהן הקבועים , כמו גם החדשים . נסיבות קבלת ההחלטה על הפינוי בממשלה ואי-הוודאות שהייתה כרוכה בה מחזק ות את הצורך בקביעת מערכת של כללים והנחיות בהירה ומפורטת עבור השלטון המקומי , כדי להבטיח שהעמימות שהייתה כרוכה בתכנית ההתנתקות לא תפגע בפעולות הנחוצות ליישומה התקין , ולקליטתם המיטבית של המפונים . הרשויות המקומיות ציפו לקבל הנחיות ברורות בשלב מוקדם ככל האפשר בנוגע לתפקידן בקליטת המפונים . המשימות החריגות שהשלטון המרכזי יזם כפה עליהן " הר כגיגית ". למרות האמור לעיל , יש להתחשב בכך שהנסיבות המיוחדות היקשו גם על הממשלה עצמה לגבש הנחיות ונהלים מפורטים עבור השלטון המקומי בשלב מוקדם של התהליך . חוסר הוודאות בקשר לביצועה של תכנית ההתנתקות עד שלב מאוחר יחסית , והיעדר שיתוף פעולה מצד המפונים , ומצד המועצה האזורית חוף עזה הם חלק מהקשיים שהכבידו על השלטון המרכזי . ‰ÏÚ‰ , ÂÚ·˜
‡Ï ÈÎ · ˜ÂÁ , Ô‰È˙ÂÈÂÎÓÒ ԄÓÚÓ ˙ÂÈω
ÈÓ ˙ÂÈÁ
‰· ‡ ‰
˘Ó ˙˜È˜Á· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ‰ ˙ÂËϘ ‰ËÈϘ‰ È·‚Ï Ï ˙¢¯„
‰ ˙ÂÏÂÚى ΠÍ, Ì‚Â Ï Â¯„Ò‰ ‡ ÔÂÓÈÓ‰ ˙Â¯Â˜Ó Ô¯Â·Ú . ˙ÂÏÏÂÎ ˙ÂÈÁ
‰ ¯„Úȉ· Ù ‰ ÂÏÚ ¯ ˙‡ Ô˙
·‰ ·ËÈÓ ÈÙÏ ˙ÂÈ¢ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙Â
ÂÂÎ , Ô˙È
˘ ÈÏ· ‡ ‰·Â˙Î ‰˙ÎÓÒ‡· ‰ÂÂÏÓ È·Èˆ˜˙ ¯Â˘È , ¢ڢ ˙ÂÏÂÚÙÏ · Ô˙ÂίÚÈ‰Ï ÌÈ
¢‡¯‰ ÌÈ·Ï˘ ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ .( ÏÚ· Â
˙È
·Èˆ˜˙ ˙Ï·˜Ï ˙ÂÁË·‰Ó ˜ÏÁ - ‰Ù . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 47 ‰ÏÂÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂËÏÁ‰ ˙¯È˜ÒÓ , ÌÈ·Ï˘· ˙˜˙
˙‰‰ Úˆ·Ó ˙‡ ‰˙‡¯ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÎ Â
Â
Î˙ Ï˘ ÌÈÓ„˜ÂÓ‰ , ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈ„¯˘ÓÏ ˙Ú‚Â
‰ ‰ÏÂÚÙÎ ÏΠ̄˜ . ˙ÂËÏÁ‰· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÌÚ ÌÈ„¯˘Ó‰ Ï˘ ˙·ÏÂ˘Ó ‰ÏÂÚÙ ÏÚ È‡¯ ˘‚„ Ì˘Â‰ ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÌÈ˙Â¯È˘ ÂÏ·˜È Ì‚ Ô‰Ó ËÏ˜È‰Ï ÌÈ
ÂÙÓ‰ ÌȯÂÓ‡ Ô‰·˘ . ˙ÂÒÁÈÈ˙‰‰ ¯ÒÂÁ Ú˜¯ ÏÚ ¯˙ÂÈ „ÂÚ ËÏ· ÌÈ
¢‡¯‰ ÌÈ·Ï˘· ‰ËÈϘ‰ ÍÈω˙· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ԄȘÙ˙Ï ˙ÂÈÁ
‰· ¯ÒÂÁ‰ , ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙‡Ê Ïη ÂÏ·˜˙‰˘ Âχ Ï˘ Ô˙¯·Ú‰· ·ÂÎÈډ . ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ¯‰ ÔÓ ÈÎ ‡ ‰È‰ È , ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ „ÓÚÓ˘ Ô‰È˙ÂÈÂÎÓÒ ËÈÏ˜Ï ¯˘˜· ‰ ˙ ÙÓ ÌÈ
 ·˙η ˙ÂÈ
˯٠˙ÂÈÁ
‰·Â ˙ÂÏÏÂÎ ˙ÂÈÁ
‰· „ÚÂÓ „ÂÚ·Ó Â¯„ÒÂÈ , Ô‰· Â
ȈȠ‚ ‰ Ì „ Ì
ÂÓÈÓÏ ÌÓ¢ÈÈÏ ÌÈί . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙ÂÈ
Î˙Â ˙ÂÈÁ
‰ ˘·‚Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ‰È‰ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ÁÎÂ
ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈϘ· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ Ô˜ÏÁÏ Ú‚Â
· ˙Â˯ÂÙÓ ‰ÏÂÚÙ , Ì„˜ÂÓ ·Ï˘· ˘Ù‡‰ ÏÎÎ ¯ . ‰ÏÂÚÙ‰ ÛÂ˙È˘ ˙„ÈÓ ˙‡ ‰¯È·‚Ó Û‡ ‰˙Èȉ ÂÊ Í¯„·˘ ÔÎ˙ÈÈ , ˙Ó¯Â˙ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ Ï˘ ÔȘ˙ ÏÈÚÈ Ì¢ÈÈÏ . 2. בהחלטת הממשלה נאמר , " כי משרדי הממשלה ימשיכו לבצע , כל אחד בתחומו , את הנדרש ליישום תכנית ההתנתקות בתחום הסיוע למתיישבים וההתיישבות החלופית , בתאום עם מנהלת סל"ע וועדת המנכ לים " ב ". עקבות החלטה זאת אמורים היו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר , ובעיקר משרד הפנ , םי בגלל מעמדו הסטטוטורי הנוגע לרשויות המקומיות , להנחות את הרשויות המקומיות ביישום תהליך ההתנתקות ובאופן מימונו . ‡ˆÓ
, ˘ ˙ÂËÚÓ‰ ˙ÂÈÁ
‰· ÈÎ
Â
˙ ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó , ¯‰ „¯˘Ó ÏÒ ˙ω
Ó ‰Á " Ú , ‡Ï Ȉ
Úˆȷ‰ Èί„ Â˯ÂÙ ‡Ï ÔÂÓÈÓ‰ ˙Â¯Â˜Ó Â . ÚÏ ˙ ‰Ù ÏÚ·Â ¯ÂÁȇ· ˙ÂÈÁ
‰ Â
˙È
ÌÈ , ·˙η ‰˙ÎÓÒ‡ ‡ÏÏ , ˜ÙÒ· „ÈÓÚ‰˘ ¯·„ , ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ È
ÈÚ· , Ï˘ Ì˙·ÈÂÁÓ ˙‡ ̉È˙ÂÁË·‰Ï ÌÈ„¯˘Ó‰ . ‰ ÂÓ¯‚
˘ ÍÎÏ Ì¯‚ ˙Â˯ÂÙÓ ˙‡ÏÓ ˙ÂÈÁ
‰ ¯„ÚÈ ÁÏ ˙ÂÈ¢¯‰Ó ˜Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ‰Â ˙‡ˆ ˙‚ȯÁ . ÏÚ ÂÒÒ·˙‰ Ô‰ ‰ ÏÚ· Â
˙È
˘ ˙ÂÁË·‰ ÏÚ Ìȯ˙È - ‰Ù , · ˙‡¯Â‰Ï „‚È
Á ˜Â ·Èˆ˜˙‰ ˙„ÂÒÈ , Ó˘˙‰ " ‰ - 1985 ) ÔÏ‰Ï - ·Èˆ˜˙‰ ˙„ÂÒÈ ˜ÂÁ ( , ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ÏÚ ¯Ò‡‰ ‰·Èˆ˜˙· ¯˘Â‡ ‡Ï˘ ˙‡ˆÂ‰ ‡ÈˆÂ‰Ï . Ó ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÈÎ
˙ÂÙˆÏ ‰È‰ Ô˙È , Ó˘ ¯Â¯· ÌÈω
ÔÈÎÈ ÌÈ
Ù‰ „¯˘ ÌÈ ÂÙÈ˜È˘ ÌÈ˯ÂÙÓ ‡ ÏÚ˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÂÏÎÓ ˙ ¯‰ ˘ ÂÈ ˙Â¯Â˜Ó ˙‡Â Úˆ·Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ ÔÂ‚Î Ì¯Â·Ú ÔÂÓÈÓ‰ : ‰ ˙ÂÈ˙˘˙ ˙Ó˜ , ˙ ‰‡Â¯· , ÍÂ
ÈÁ ¯Â ‰Á . ¢¯„
‰Ï‡ ˙ÂÈÁ
‰ Î È„ Ï Ë·‰ ÈÁ ˙‡ ˘‰ ÌÈ˙Â¯È ÌÈ
˙È
‰ ÌȘÈ˙‰ ÌÈ·˘Â˙Ï Ô‰ , ÌÈ
ÂÙÓÏ Ô‰Â , ˙„„ÂÓ˙‰‰ ˙Ú· ÈÂ
ÈÙ‰ ¯·˘Ó ÌÚ . ‡˜Ú ‡„ , Î ˙ÂÈÁ
‰˘ Â
˙È
‡Ï ‰Ï‡ . ‰ ˙ÂÈÁ
‰ ‰ ˙ÂÈ„‡¯ÂÙÒ ˘ Ï Ó È„¯˘ ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ Î ÂÒÈ ÌÈÓÂÁ˙‰ ÏÎ ˙‡ , ¯˜ÈÚ·Â ‡ È
ÂÓÈÓ‰ ˷ȉ‰ ˙ , Ï ÂÏÎÈ ‡Ï ˘ ˘Ó ÔÈÚÓ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï " ÍÂ¯Ú ÔÁÏ¢ " ‰¯ˆÂ
˘ ˜Á„‰ ˙Ú˘· . 3. די כ שהרשויות המקומיות יוכלו להיערך לקל מ טת י שפחות ר בות ב תקופה קצרה יחסית יו ה , דרוש ים להם נ תונים על מספר המשפחות הא מורות להגיע פ , ילוח גיל י הילדים , מוסדות וך ני הח של מדו בהם , נזקקות לשירותי רווחה ועוד . דוח ביקורת על ההתנתקות 48 ב- 14.6.05 הכינה מינהלת סל " ע לרשויות המקומיות " נוהל עבודה במועצה ) רשות ( קולטת " ) להלן - הנוהל (. הנוהל סקר את הצעדים שעל הרשויות לנקוט כדי להיערך לקליט ת המפונים במגורים הארעיים ובמגורים הזמנים . ע ל פי הנוהל , על הרשות הקולטת לפעול לאיתור המשפחות המפונות , לבדוק את צ ייע ס ול ןה רכי להן. בנוהל צ וין איך ייעשה האיתור ומהם התחומים שב הם נ דרש סיוע ה . ומלץ למנות אחראי יא לת ום קליטת מ שפחות בודדות ו , למנות צ וות מקצועי מצומ צם וצוות עירוני רב-מקצועי ל ק ליטת משפחות רבות . ע וד נקבע בנוהל , כי על הרשויות המקומיות לערו ך מיפוי של המידע הקיים בכל התחומים לצורך הכנת תכנית יישובית לקליטת המפונים . המיפוי יכלול אפיון המשפחות , קיומם של פתרונות דיור זמניים או קבועים , מצב התעסוקה , צורכי המש פחה בתחומי חינוך , רווחה , בריאות , שירותי דת ופנאי ו צרכים מיוחדים . מנהלי ה מ חלקות התבקשו ל הכין תכנית יישובית המבוססת על המידע הקיים ו , לקיים קשר עם הרשות המפנה . ב נוהל צוי , ן כי ביצוע התכנית היישובית מחייב קשר הדוק עם משרדי הממשלה בתחומי הפיקוח , התקצוב והתקנון ש ל שירותים וכוח אדם כו , ן עם מינהלת סל "ע האחראית על תכלול התהליך .
‡ˆÓ , ÏÒ ˙ω
ÈÓ ‰ÁÏ˘˘ ωÂ
‰ ÈÎ " Ú È
ÂÈ ˙ȈÁÓ· 2005 , Úˆȷ È
ÙÏ ÌÈÈ˘„ÂÁÎ ˙˜˙
˙‰‰ , ÈÏÂÈ ˙ÏÈÁ˙· ˜¯ ˙ÂÈ¢¯Ï ÚÈ‚‰ , Î Í È„ÎÓ ¯ÁÂ‡Ó ‰È‰˘ È˘ ÂÓ˘ÈÈÏ ÂÏΠ‡ÂÏÓ· , Âڈ· ‡Ï ¢¯„
˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰Ó ˜ÏÁ ÔÎÏ . ˘ÓÏ ÍÎ Ï , Ï˘ ‡ÏÓ ÈÂÙÈÓ ÚˆÂ· ‡Ï ωÂ
· Ú·˜
˘ ÈÙÎ Ú„ÈÓ‰ , ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ˜Ï ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ˙ÂίÚȉ‰ ˙ÏÂÎÈ· Ú‚Ù˘ ¯·„ . Ú ‡ˆÓ
„ , ÏÒ ˙ω
Ó ÈÎ " ÌÈ
Â˙
˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ‰¯È·Ú‰ ‡Ï Ú , ÌÈȘÏÁ ÂÏ , Ú Ï ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ÂÁÙ˘Ó , Ô‚Π: ˙Ï ÚÈ‚‰Ï ˙ÂÈÂÙˆ ˙ÂÁÙ˘Ó ‰ÓÎ Á ÔÓ , ‰Ó ‚ ÏÈ Ì‰È„ÏÈ , Í¯ÂˆÏ ÂίÚȉ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ÍÂ
ÈÁ‰ ˙ίÚÓ ˙ . ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˆχ
‰Ê ·ˆÓ· Ï ‡ ÛÒ Ú„ÈÓ ÌÓˆÚ· . ¯ÒÁ ‰È‰ ÛÒ‡
˘ ËÚÂÓ‰ Ú„ÈÓ‰ Ì‚ , ȇ Ï˘· - ˆ¯
Ì Ï˘ ‰ ‰ˆÚÂÓ‰ Ï˘Â ÌÈ
ÂÙÓ ‰ÏÂÚÙ Û˙˘Ï ‰ÊÚ ÛÂÁ ˙ȯÂʇ‰ . ‰˘˜ ‰È‰ ˙¯‡Â˙Ó‰ ˙·ÈÒ
· , ȯ˘Ù‡ È˙Ï· „Ú , ‡ÏÓÏ ˙ÂÈÁ
‰‰ ¯Á‡ ·˙Î
˘ · ωÂ
. Ó ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ ‰ ¯ÈÚ Ï Ó ÏÒ ˙ω
È " Ú ÍÎ ÏÚ ‰˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙ÈÈÁ
Ï ˙ÂίÚȉ Ï ‰ËÈϘ‰ ˙‡¯˜ , ˙ÂȯÁ‡ ˙ÚÈ·˜ · Ô Ú„ÈÓ‰ ˙¯·Ú‰Â ÌÈ
ÂÙÓ· ÏÂÙÈË
ÏÚ È
Â˙ ¯ÒÁ· Â˜Ï ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ÂÈÒÂÏ· , ‰Â ˘˜  ˙ÂίÚȉ ÏÚ ˘ Ô ˙ÂÈ¢¯‰ Ï Ú·Ó „ÚÂÓ „ . ‚ ȇ Ì - ÌÈ
ÂÙÓ‰Ó ˜ÏÁ Ï˘ ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ ˘ Ô˙ÏÂÎÈ ÏÂÎÈÒ· ÚȯÎÓ Ì¯Â‚ ‰È‰ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï „ÚÂÓ· ͯÚÈ‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ . Ú ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ „ , Ï ÈÎ ¯ ˙ÂÈ¢ ÏÚ Ì„˜ÂÓ Ú„ÈÓ· ͯˆ ‰È‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ Ï ˙Â˘Â¯„‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˜ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ , ˜‰Ï ˘È˘ ÌÈ˙ˆ‰ ˆ ÍÎÏ ÔÂÓÈÓ‰ ˙¯˜ÓÂ Ô‰Ï ˙ . ÏÒ ˙ω
ÈÓ ÏÚ " Ú, Î ÏÏÎ˙Ó ̇˙Ó Û‚ , ÏÚÂ Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ , Ó „¯˘Ó ¯ˆÂ‡‰ „¯˘ ÌÈ
Ù‰ ‰È‰ Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ÌÈ¯Â˘È‡‰Â ˙Â˘È¯„‰ ˙‡ ¯ÂÒÓ , È„¯˘Ó˘ ‡„ÂÂÏ Â‡ Ì˙‡ ¯ÒÓÈ ‰Ï˘ÓÓ‰ . ב תשובת משרד ראש הממשלה מ- 3.1.06 נמסר , כי בה יע דר מידע אודות כוונות המתיישבים לא ניתן היה לגבש הנחיות שיטתיות . מידע זה היה הכרחי , שכן למאפייני המתיישבים יש השפעה על יע הה רכו ת הנדרשת . דרכיהן המגוונות של הקהילות השונות בכל יישוב חייבו מתן מענה " תפור ע ל פי המידה " של כ ל קהילה . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 49 ע וד נמסר בתשובה , כי " לאנשי המקצוע במועצה האזורית חוף עזה ניתנה הנחיה חד משמעית על ידי ראש המועצה דאז לא לשתף פעולה עם המנהלת . הנחיה זו של ראש מועצת חוף עז ה כללה , על פי הידוע לנו , איום בפיטורין מיידים על אלו אשר ימסרו מידע לרשויות המדינה או ישתפו פעולה ... הגדילה לעשות המועצה האזורית חוף עזה - שהיא רשות שהוקמה על פי דין- שלא רק שנמנעה מלהעביר מידע רלוונטי אלא אסרה על מסירתו תוך הפעלת אמצעים פסולים ומנוגדים וק לח , וחיבלה באופן משמעותי באפשרות משרדי הממשלה להיערך - כפי שהיו מעוניינים ויכולים - לביצוע תכנית ההתנתקות ". גם חלק מה יי מת שבים ה חלו לשתף פעולה ר ק בשלבים המ אוחרים שלפני הפינוי עצמו , וחלקם לא עשו זאת גם לאחר מכן מ . נהלת סל " ע קיימה פגישות עבודה עם הרשויות הקול טות הפוטנציאליות , ואף סייעה בביצוע תהליכים של חשיבה , תכנון , הכשרה והכנה של הצוותים ברשויות ג . ם משרדי הממשל ה האחרים נערכו כדי להתמודד עם אי-הוודאות שהייתה כרו כה במצב . ת שובה דומה לתשובת משרד ראש הממשלה מסר גם משרד הפנים ב- 11.12.05 . עוד ציין משרד הפנים ד ע כי , - 12.9.05 לא הייתה למשרד מסגרת תקציבית מאושרת ש לפיה יכול היה להנחות את הרשויות המקומיות לפעול . ב תשובתו מ- 20.11.05 ציין משרד הרווחה כי , אומנם היה לו מידע ע ל צרכים מיוחדים של נכים או ק שישים ג ם טרם הפינוי , אך לא דע י לאן מועדות פניהם ול , כן לא יכול היה להעביר ו ל רשויות . עוד ציין , כי מטעמים מע ש יים לא ניתן היה להעביר את תיקי המטופלים עד הגעת המטופלים עצמם למקום בי , ום הפינוי עצמו . ב תשובתו מ- 15.11.05 מסר משרד האוצר , ה כי יה ע ל המפונים ל מצוא בעצמם פתרון חלופי לתקופת הביניים , במימונה של המדינה ול , כן לא עסק החוק וד ע . כך ב ציין המשרד " : בהיעדר מקור תקציבי לנושא בתקציב המדינה בעת ב י צוע הפעולה , מוטלת החובה על הרשות המקומית המבצעת לוודא כי יש בתקציבה מקור תקציבי לבצע את הפעילות במסגרת סדרי עדיפויות של אותה רשות . חובה זו אינה מוטלת על המדינה וע ל הרשות לבצע פעולות במסגרת סדרי העד יפויות שלה במסגרת תקציבה המאושר . " עוד מסר המשרד פ כי , עולות בנושאים של ר וחה ו וחינוך אינן מצריכות תוספת תקציבית , וניתן לבצען גם ללא מקור כלשהו מתקציב המדינה . לעניין ההנחיות לב יצוע הפ עולות והמקור המימוני לביצוען השיב משרד האוצר , כי תפקיד זה מוטל על הגוף המנהל את פעולות ההתנתקות ואינו מתפקיד ו של משרד האוצר . ˙È
Î˙ Ï˘ ˙„ÁÂÈÓ ‰Ó‡˙‰· ͯˆ‰ ÈÎ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ‰Ïȉ˜ ÏÎÏ ‰ËÈϘ ") ‰„ÈÓ ÈÙÏ ¯ÂÙ˙ (" ˙È
Î˙ Ï˘ ‰˘Â·È‚Ó ˙ÂÚ
Óȉ ˜È„ˆ‰Ï ÏÂÎÈ Â
ȇ ˙ÏÏÂÎ ‰ÏÂÚÙ , ‰È˯ٷ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ÔÚ„ÈÈ . Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰
È„Ó‰ ¯˜· , Ì‚ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ¯ÂÊÈÙ Ï˘ ÌȇÏÓ‰ ÌÈ
Â˙
‰ ÂÚ„Â
̇ , ¯ÁÂ‡Ó ·Ï˘· ̉È˙ÂÏȉ˜ ÏÚ , ̇ Ì‚Â ˙Â
¢ ˙ÂÏȉ˜· ÏÂÙÈË· ÌÈÓÈÂÒÓ ÌÈÏ„·‰ ÌÈÓÈȘ , ˙È
·˙ ˘‡¯Ó Ú·˜Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ‰È‰ ‰ÏÂÚÙ ˙ËÈ˘Â ‰„ÈÓ ˙ÂÓ‡ ‰·Â ˙ÈÏÏÎ , ˙ˆ·˜Ï ÌÈÈ„ÂÁÈÈ ˙Â
¯˙٠¯ʂÈÈ ‰ÎÂ˙Ó˘ ˜Ó‰ ˙ÂÈ¢¯Ï ÌÈ
ÂÙÓ‰ ÛÂÒ·Ï Ô‰· ÂËϘ
˘ ˙ÂÈÓ . ¯ÈÚ‰ ÔÎ Ó Â‡‰ „¯˘ÓÏ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ ¯ˆ , ¯Ú
˙‰Ï Â
ÂÈÒÈ
· ˘È˘ ‰¯ÓÂÁ‰ ÏÚ ‰˙ÂȯÁ‡ ÌÂÁ˙· Ì˙‡ ‰¯È„‚‰ ‰ÓˆÚ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÔÂÓÈÓÏ ˙ÂȯÁ‡‰Ó . ‰Ê Ôȇ ‡È‰ ‰Á
‰‰˘ ˙ÂËϘ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ÂÏÂÎ ÏÂÙÈ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈϘ ÏË
˘ ¯È·Ò ˙ÂÎȯˆ Ô‰˘ " ¯„˙Ò‰Ï " ԉȷȈ˜˙ ˙¯‚ÒÓ· . דוח ביקורת על ההתנתקות 50 ה יערכות עיריית אשקלון לפני הפינוי ע יריית אשקלון יועדה לקלוט מפונים בשלוש דרכים : קליטת משפחות ב ודדות בדיור זמני או י בד ור קבוע ) בשכר דירה או ברכישה ; ( קליטת ק בוצת מ שפחות במקבצי דיור מני ז ; אירוח מ פונים ב מרכזי דיור ארעי ב מרכזי קליטה בעיר . עד י נואר 2006 , קלטה עיריית אשקלון93 משפחות ששכרו או רכשו דירות בעיר וכ , - 50 משפחות נוספות מכפר דרום במקבץ דיור זמני . קליטתן של המשפחות הללו לא הצריכה היערכות מיוחדת . לפני הפינוי קבעה מינהלת סל , ע" כי חלק מהמפונים ישוכנו בדיור ארעי בשלושה מרכזי דיור ארעי בעיר מ : " לון שירת הים , " מלון " המלך שאול " וכפר הנופש של האגודה למען החייל ) להלן - כפר הנופש (. בשלושת המרכזים נקלטו כ- 850 נפש . א חד מעקרונות ההיערכות שפורסם ב נ והל שהכין משרד הרווחה ב" היערכות משרד הרווחה ליישום תכנית ההתנתקות " מדצמבר 2004 היה , " כי יש חשיבות לעבודה עם רשויות מקומיות להיערכות חברתית- קהילתית לקליטת מתיישבים חדשים שהעתיקו את מקום מגוריהם בעקבות תהליך השינוי ". כן הודגש ש " יש חשיבות בהכנת תכנית מערכתית בשותפות כל משרדי הממשלה הרלבנטיים ברמת מטה וברמת הרשויות המקומיות מ ". שרד החינוך ומשרד הרווחה קבעו את אופן תפ קוד הצוותים שיועסקו במרכזי הדיור הארעי ובאתרי הדיור הזמני , ואת מידת המעורבות הנדרשת מהרשויות המקומיות . הם מסרו זאת ל מינ הלת סל מ , ע" תאמת ת הליך הקליטה , והיא העבירה את הנחיות המשרדים הייעודיים לרשויות המקומיות . ל פי ההנחיות שפרסם משרד הרווחה י , ועסקו העובדים הס וציאליים שבמרכזי הדיור הארעי ב אמצעות הרשות המקומית הקולטת . ‰ Ú ‰Ï , ÈÎ ‡ ·¯ ÔÓÊ ÈÚ¯‡ ¯ÂÈ„ ÈÊÎ¯Ó ÔÂϘ˘‡· ÌȘ‰Ï ËÏÁ‰˘ Û Ï È
Ù ÈÂ
ÈÙ‰ , ‰ ˙ÂÈÁ
ÌÈÈ„ÂÚÈȉ ÌÈ„¯˘Ó‰ Ô‰È
ÙÏ Âȉ ÌȯÂÓ‡‰ , ÏÒ ˙ω
ÈÓ ÂÁÈψ‰ ‡Ï " ÚÈ‚‰Ï ‰ÈȯÈÚ‰Â Ú Ô‰È
È· ‰ÓÎÒ‰ ÏÏÎÏ Ï ˙„ÈÓ È·‚ Ó ‰˙·¯ÂÚ ˘ ÈÚ‰ Ï ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈϘ· ‰Èȯ ÈÂ
ÈÙ‰ È
ÙÏ ÌȯÂÙÒ ÌÈÓÈ ‡Ï‡ ÈÚ¯‡‰ . ¯ÈÚ‰ Ï˘ ‰˙·ÈÂÁÓ ÌˆÚ ÏÚ Â·Ò
˙ÂÚ„‰ ȘÂÏÈÁ ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ÌÈ
ÂÙÓÏ ÚÂÈÒ Ô˙Ó· ÔÂϘ˘‡ , ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙‡ ˜ÈÒÚÈ˘ ̯‚‰ ˙χ˘· Ì˙˜ÒÚ‰ ˙‡ ÔÓÓÈ ÌÈÈχȈÂÒ‰ , ÔÈÈ
Ú·Â " ÌÈ
ˆÈ
˙È
Î˙ " 3. מ שרד הרווחה מסר בת שובתו מדצמבר 2005 ,כי המשרד קיים פגישות עם העירייה לפני הפינוי , ובכולן הבהירה העירייה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאינה מוכנה לקבל על עצמה את העסקת העובדים הסוציאליים . בעניין המימון ד רשה העירייה לק בל התחייבות בכתב ממשרד הרווחה או ממינהלת סל , ע" שהמימון ל םת סק עה של העובדים הסוציאליים לא יוטל עליה . מ שרד הרווחה מסר בתשובתו מנובמבר 2005 , ל יכ ו עצמו א ן נית ישור תקציבי ל העסקת העובדים ר ק בסוף חודש יולי 2005 .ב גלל חילוקי הדעות עם העירייה ה ועבר האישור התקציבי באופן זמני למועצה האזורית ח ו ף אשקלון , כדי שזו תעסיק את העו בדים הסוציאליים שיפעלו במרכזי הדיור __________ ________ 3 "תכנית ניצנים " לקביעת אזורי מגורים , שאישרה הממשלה בנובמבר 2005 , חלה גם על שטח בצפון העיר אשקלון ול , פי החלטות הממשלה מיוני 2005 ומאוגוסט אותה שנה תחום התכנית יתוכנן כרשות מקומית עצמאית והיא תכלול 3-4 ישובים קהילתיים . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 51 הארעי באשקלון . עם השגת הסדר בין ראש מ ינ הלת סל בין ו ע " ר אש עירית אשקלון , כמה ימים לפני מועד הפינוי המתוכנן , שהבהיר במידת מה את מידת מעורבותה של העירייה במרכזי הדיור הארעי , הוציא משרד הרווחה אישור תקציבי עבור עירית אשקלון . עיריית אשקלון השיבה , כי מרגע שהתקבלו האישורים וגובשו ההסכמות בקשר למימון כוח האדם , נרתמה העירייה מיד להעסקתם ככתוב באישור . מ נהלת מרכז מלון " שירת הים " מסרה ינ למ הלת סל ע ב "- 15.9.05 ," י כ בשל העיכוב בהסכם עם עירית אשקלון לא קלטנו מראש צוות עובדים ומטבע הדברים אף לא יכולנו להיערך בצורה מסודרת . המפ ג ש הראשון עם העובדים התקיים רק ב- 15.8.2005 , לאחר קליטת המתיישבים הראשונים ". ה משפחה הראשונה הגיעה למלון " המלך שאול ב " - 31.7.05 , רוב ו המפונים הגיע ת ן ה יב ו אריכים 7.8.05 - 18.8.05 .עד מועד הפינוי התגוררו במ ל ון כ- 30 משפחות ללא טיפול . קליטה מסודרת של המשפחות בידי הצוות המקצועי החלה רק ב- 15.8.05 . Ó ÏÒ ˙ω
ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ " ÔÂϘ˘‡ ˙ÈȯÈÚÏÂ Ú , ÈÎ ¯Â˙ÙÏ ‰È‰ ȇ¯‰ ÔÓ ˙‡ ÈÂ
ÈÙ‰ È
ÙÏ ¯˙ÂÈ Ì„˜ÂÓ „ÚÂÓ· Ô‰È
È· ˙ÂÚ„‰ ȘÂÏÈÁ , Ô΢ ȇ - ‰ÏÂÚÙ‰ ÛÂ˙È˘ Ô‰È
È·
ÂÙÓ‰ Ï˘ ˙È
¢‡¯‰ ‰ËÈϘ‰ ÏÚ ‰˘˜‰ ÌÈ Ó· ÔÂÏ " ˘ Ìȉ ˙¯È " Ó·Â ÔÂÏ " ‰ χ˘ ÍÏÓ ". הטיפול והסיוע במרכזי הדיור הארעי ח לוקת התפקידים שבין מינהלת סל " ע ובין משרד הביטחון בעניין שכירת החדרים לשיכון המפונים היא , שהמינ הלה הייתה הגוף , המתכנן והמנחה ו , אילו מ שרד הביטחון ה יה הגוף המבצע את תכניות המינהלה ואת החלטותיה . בהנחיית מינ ה לת סל " ע איתר משרד הביטחון שלושה מרכזי אכלוס באשקלון לתקופת הפינוי , החל ב- 15.8.05 . המשרד התקשר עם מלון " המלך שאול , " מלון " שירת הים " וכפר הנופש של האגודה למען החייל . התניית הפעלתו של עסק במבנה , בקבלת רישיון עסק או היתר זמני , נעשית על מנ ת להבטיח שישמרו בו כללי בטיחות והגיינה נאותים נ . מצא , שמשרד הביטחון התקשר עם המ לונות כאשר עדיין לא ניתן ל ה ם היתר זמני . עיריית אשקלון נתנה היתרים זמניים להפעלת המלונות ר ק סמוך לה געת המפונים מ מש א , ו אף כ י מה מים לאחר מכן . ‡ˆÓ
, ÈÎ Ó ÏÒ ˙ω
È " Î ‰
ÎÈ˘ Ú - 30 ÂÁÙ˘Ó · ÌÈ
ÂÙÓ Ï˘ ˙ Ó ÔÂÏ " χ˘ ÍÏÓ‰ " ‡Ï˘ ËÒ‚‡ ˘„ÂÁ Ï˘ ÌÈ
¢‡¯‰ ÌÈÈÚ·˘‰ ͢ӷ ˜ÒÚ ÔÂÈ˘È¯ ÂÏ ‰È‰ . Ó ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ ÏÒ ˙ω
ÈÓÏ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ " ȇ ÏÚ Ú - ÂÏ Ôȇ˘ ÔÂÏÓ ÌÚ ˙¯˘˜˙‰·˘ ˙Â
Ș˙‰ È
ÓÊ ¯˙ȉ ÂÏÈÙ‡ . ÏÒ ˙ω
ÈÓ " Èω
ÓÏ ‰˙¯Â‰ Ú ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÊÎ¯Ó Ï˘ · ÏÙËÏ ‡ Ó ˙ÂÁÙ˘ ÊίÓÏ ÂÚÈ‚‰˘ ‰ È
ÙÏ - 15.8.2005 , Ï ‡Ï Ú Â¯ Í ÂÚÈ‚‰˘ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ Ï˘ ÌÂ˘È¯ Â Ï˘ ˆ Ô‰Èί , ˙˙Ï ‡ÏÂ Ì‰Ï ˘ ‰Á¯ È˙Â¯È , ˘ ÏΠ‡ ÍÂ
ÈÁ ¯È ˙ ‡ ¯Á . דוח ביקורת על ההתנתקות 52 בתשובתו הודיע משרד הביטחון , כי אירוח המפונים לפני ה- 15.8.05 נ עשה ישירות על ידי מינהלת " סל ע ובאחריותה וללא ידיעתו . מ שרד החינוך מסר בתשובתו מנובמבר 2005 , מ" כי מנהלת סל " ע נתקבל אי ש ור לקלוט את המפונים במלונות החל ב- 15.8.05 ואילך , ולא קודם לכן ... לפיכך , ועפ " י תאום עם מנהלת סל ע " נערך משרד החינוך והצוות הבין מקצועי עפ " י לוח זמנים זה ו ... אף על פי כן נערך באופן לא פורמלי ושלח צוות חינוכי לטי פול במפונים . " מש רד הביטחון מסר בתשובתו מנובמבר 2005 , כי ההתקשרויות עם בתי המלון נ עשו ה י פל נחיות ינ מ הלת סל , ע" וכי המשרד התקשר עם בתי מלון שה תאימו לצרכי המפונים ו ה יו פנויים באזור ובתקופה הדרושים . מ שרד ראש הממשלה השיב , כי בחירת המלונות נעשתה מת וך שיקולים של זמינות י וכ , דרגתם הייתה דרגת תיירות טובה . עוד ציין , כי למתיישבים הוצעו דירות בשכירות , אולם הם העדיפו את בתי המלון . גם עניין רישיונות העסק הוסדר במהירות , והליקויים טופלו . Ó ˘È‚„Ó ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ‰„·ډ ˙˜ÂÏÁ ÈÎ ·˘ ÏÒ ˙ω
ÈÓ ÔÈ·Â ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ÔÈ " Ú ‰ ˙‡ ‰ÏÈËÓ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰˙Â
Ș˙Ï ˙¯˘˜˙‰‰ ̈ÚÏ ˙ÂȯÁ‡ , ËÈÚÓ‰Ï ÈÏ· Ó Ï˘ ‰˙ÂȯÁ‡·
È Ï‰ ˙ ÏÒ " Ú . Ï ÌÈÊίӉ Èω
Ó ÈÁÂÂÈ„ ÈÙ ,
¯‚Ò ÔÂÏÓ· ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÊÎ¯Ó " Ìȉ ˙¯È˘ " ·- 31.10.05 ,  ÔÂÏÓ " χ˘ ÍÏÓ‰ " ·- 31.12.05 . ‡ˆÓ
, Ó ÈÎ - 31.10.05 ¯‡Â
È „Ú 2006 , Ù ÏÚ Ó ÔÂÏ " χ˘ ÍÏÓ‰ " Ï ˙ȉ ‡Ï
ÓÊ ¯ È ˜ÒÚ ÔÂÈ˘È¯ ‡ , ÏÒ ˙ω
ÈÓ˘ ÍÎ " ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙‡ ‰
ÎÈ˘ Ú Ô¯Á‡‰ ÌÂÈÏ „Ú ÈÚÙÏ Ï ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÊÎ¯Ó Ï˘ Â˙ , ‡ ˜ÒÚ ÔÂÈ˘È¯ ‡ÏÏ „·Ú˘ ÔÂÏÓ· È
ÓÊ ¯˙ȉ . ÏÒ ˙ω
ÈÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " ÔÂÎÈ˘·˘ ‰¯ÓÂÁ‰ ÏÚ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘ÓÏÂ Ú ˜ÒÚ ÔÂÈ˘È¯ ‡ÏÏ ÏÚÙ˘ ÔÂÏÓ· ÌÈ
ÂÙÓ‰ . ב מרכזי הדיור הארעי פעלו גורמים רבים : עובדים סוציאליים , אנשי חינוך , פסיכולוגים , אחיות בריאות הציבור , נציגי העירייה צנ , יג לשכת התעסוקה , נציגי מינהלת סל , ע" חיילים ומתנדבים . ה צוותים המרכזיים ה יו צוות י רווחה וח ינוך מה . - 15.8.05 ,מועד תחילת הפינוי , ועד 31.8.05 פעלו צוותי עבו דה מתוגברים , והחל ב- 1.9.05 צומצמו הצ וותי ם לפ ע י ומס העבודה . ה פסיכולוגים החינוכיים באשקלון מועסקים בידי השירות הפסיכולוגי החינוכי בעירייה פוף כה , מקצועי "פ לש ת ח במשרד החינוך . בש לב הק ליטה במהלך חודש אוגוסט נ כחו ה פסיכולוגים במרכזים והגישו סיוע לכל פונה בת . קופה ש החלה ב- 1.9.05 ע ברה הפעילות ל התערבויות פי ל קריאה של מנהלי המרכזים . 1. בתחילת חודש אוגוסט , נערך יום עיון באשקלון בהשתתפ ו ת נציגים ממינהלת סל , ע" הפסיכולוגית המחוזית של מחוז הד רום במשרד החינוך ופסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי , כדי לבחון ביחד את ההיערכות לקליטת המ פונים . מנהל השפ "ח העירוני מסר לביקורת כי באותו מועד לא קיבל הנחיות ממשרד החינוך , או ינ ממ הלת סל , ע" כמה משרות )א ו שעות עבודה (, יש להקצות לכל מרכז , וכיצד עליו להיערך בעניין זה . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 53 2. במהלך חודש אוגוסט2005 הגיש השפ " ח העירוני סיוע לילדים , להוריהם ולמבוגרים אחרי ם במוקדי הקליטה . מתחילת ספטמבר 2005 ה ופנו המ בוגרים לשירותי בריאות הנפש בבית החולים יהו , לדים - למסגרות החינוך הקולטות ב . המשך אותו חודש הופנו הנזקקים לסיוע למרכז הארצי ל טיפול פסיכולוגי בשער הנגב . נ מצא , כי ממועד פתיחת שנת הלימודים התגלעו חילוקי דעות בין השפ "ח העירוני וב ין מנהלי מרכזי הדיור הארעי במלון " שירת הים " ובמלון " המלך שאול " לגבי הסיוע הנדרש שם . מנהלי המרכזים מסרו לנציג משרד מבקר המדינה ולמינהלת סל ה יכ , ע" פניות "פ לש ח העירוני נ תקלו בקשיים ו ל א תמיד נענו הד . בר הביא , לטענתם , לירידה הדרגתית בפ ניות מהמרכזים ה עד פסק תם הג מורה ל . עומת זאת ט ענו מנהל " שפ ה ח העירוני והפסיכולוגית המחוזית , כי הסיוע הפסיכולוגי ניתן ככל שנ דרש . מ הממצאים עולה , כי יא הת היי-תה אמה בי צ ן יפיות הם י ל ש מנהלי מרכזי הדיור הארעי ובין ציפיותיהם ש ל השפ גבי ל ח " היקף הסיוע . המנהלים סברו ש על השפ " ח לסייע לאוכ לוסיית המפונים ככל שיידרש ב , עוד שהשפ " ח סבר שעליו להתערב רק במקרים מיוחדים ה . דבר גרם ל אי- הבנות , ולבסוף - לרתיעה מבקשת עזרה . ב תשובתו הודיע משרד ראש הממשלה , כי הנחיות ה ח "פש שב משרד החינוך ה ועברו למנהל השפ " ח בעירייה . השפ " ח העירוני הבהיר , כי על פי הנחיות העיריי " ה עניי עירך קודמים , " ועליו לטפל קודם ב צ רכים של בתי הספר באשקלון . המסר ש ה עביר היה " נשתדל לסייע , אולם אתם לא בעדיפות ראשונה ". Ó ¯˘ „ ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó , È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ˙Â¯È˘Ï ˘ ÂÏ ÏÒ ˙ω
ÈÓÏ " Ú , ÈΠ̉ÈÏÚ ‰È‰ , Ì˙˘È‚Ù· Ú Ì ÌÈÈË
ÂÂϯ‰ Úˆ˜Ó‰ ÈÏÚ· · „ÂÁ ˙ÏÈÁ˙ ËÒ‚‡ ˘ , Ï ˙‡ ˙ÂÁ
‰ Â
ÂÓÈÓϠȈ¯‰ ‰˜ÒÚ‰‰ Û˜È‰Ï Ú‚Â
· Ì‚ ‰ÈȯÈÚ‰ . ˙Â¯È˘Ï ˙¯¯· ˙ÂÈÁ
‰ Ï˘ Ô¯„Úȉ È
¯ÈÚ‰ È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ È‡Ï Ì¯‚ - ˙
·‰ ÌÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ˙‡ˆ˜‰ ۘȉ· Â˙·ÂÁ  ‰
ÂÓÈÓ· ,  ÏÚ ‰˘˜‰ Ó ˘¯„
‰ ÚÂÈÒ‰ Ô˙ . ÏÒ ˙ω
ÓÏ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ „ÂÚ " Ù˘ÏÂ Ú " Á ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó·˘ , Î · ÌÈ„ÂÓÈω ˙
˘ ˙ÏÈÁ˙ ÌÚ˘ ÍÎ ÏÚ Ì˙Ú„ ˙‡ ˙˙Ï Ì‰ÈÏÚ ‰È‰ È - 1.9.05 , Ù˘‰ È„·ÂÚ ÂÏÎÂÈ ‡Ï " ÈÊίӷ˘ ÌÈ„ÏÈ· ÏÂÙÈËÏ Ì
ÓÊ ÏÎ ˙‡ ˙ˆ˜‰Ï È
¯ÈÚ‰ Á ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ , ‰
ÚÓ ˙˙Ï „ÚÂÓ „ÂÚ·Ó Í¯ÚÈ‰Ï Ì‰ÈÏÚ ‰È‰ ÔÎÏ , ‰Ú‚
˙˜ÂÏÁÓ‰˘ ÏÎÎ ‰„Â·Ú ÒÓÂÚÏ . Ó Ù˘‰ ω
ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ " Ú· Á ˙ÈÊÂÁÓ‰ ˙È‚ÂÏÂÎÈÒÙÏ ‰ÈÈ¯È , ‰È‰ ÈÎ Â‰Ó ÌÈÊίӉ Èω
ÓÏ ¯È‰·‰Ï ̉ÈÏÚ Ó Á ‰¯˜ È Ì¯ Ó‰ Ï˘ ˙È„ÈÈÓ ˙·¯Ú˙‰ ˜È„ˆ Ù˘‰ " È
¯ÈÚ‰ Á ,  È˙Ó
Ô˙È ˙ÈÎÂ
ÈÁ‰ ˙¯‚ÒÓ·˘ È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ͯÚÓ‰ Ï˘ ÚÂÈÒÏ ÔÈ˙Ó‰Ï . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˜ÙÒ Ï˘ ‰¯˜Ó Ïη , ˙ÂÚ„ ȘÂÏÈÁ Ï˘ ‡ , Ù˘‰ ÏÚ " Á È
¯ÈÚ‰ , Û‚‰ ‰ ÈÚˆ˜Ó Ó‰ ÍÓÒ , Ï „ÈÓ ‰‡È¯˜Ï ˙Â
Úȉ Ï ‰¯˜Ó‰ ˙‡ ÂÓˆÚ· ÔÁ·‡ ,  ˜¯ Â¯È·Ú‰Ï ÔÎÓ ¯Á‡Ï , ͯˆ Íη ˘È ̇ , ˙ÈÎÂ
ÈÁ‰ ˙¯‚ÒÓ‰ Ï˘ ‰ÏÂÙÈËÏ . דוח ביקורת על ההתנתקות 54 תקצוב הרשויות המקומיות הקולטות היערכות הרשויות המקומיות לקליטת המפונים חייבו את משרדי הממשלה להקצות להן את המשאבים הנדרשים עוד בתחילת ההיערכות לפינוי על פי הצ רכים שיועלו ועל פי אמות מידה ברורות . · ‰ÏÚ ˙¯Â˜È· , ‰
Ή‰ ˙ÂÏÂÚÙ˘ Û‡ ÈÎ Ï „ÚÂÓ È
ÙÏ ÌÈ˘„ÂÁ ÂÏÁ‰ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈϘ ÈÂ
ÈÙ‰ , Â
Ú
‡Ï ˙ÂÈ
Ù È Ô‰ Á‰ ˙Â
˘
 ˙¯Ê ˘ Ï ˙ˆ˜‰Ï ˙ÂÈ¢¯‰ Ï Ô‰ Ó ÌÈ·‡˘ . Á ˜Ï ËϘ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ È„È ÏÚ Â˘Ú
˙ÂÏÂÚÙ‰Ó È·Èˆ˜˙ ¯Â˘È‡ ‡ÏÏ ˙ , „‚È
· ·Èˆ˜˙‰ ˙„ÂÒÈ ˜ÂÁ ˙‡¯Â‰Ï . Ï˘ÓÏ ÍÎ , ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˙ÂÚÒ‰ ÔÈ‚· ÌÈÙÒÎ ˙ÂÈ¢¯‰ ‡Ȉ‰ , ÌÈ
·Ó ˙Ó˜‰ , ÍÎÏ È·Èˆ˜˙ ¯Â˜Ó Ì‰Ï ‰È‰˘ ÈÏ· Ì„‡ ÁÂÎ ˙ËÈϘ „ÂȈ ˙˘Èί . ע וד עלה , כי בהחלטת ממשלה מ- 3.8.05 שנתקבלה סמוך לפינוי נקבע , שמ שרדי הממשלה יעבירו תק ציבים ) כגון מענק האיזון , ( שי ועדו למועצה האזורית חוף עזה לר , שויות המקומיות ש יקלטו מספר יכר נ של מתיישבים , עבור התקופה שבין מחצית חודש אוגוסט ועד סוף שנת 2005 . Ó ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÈÎ ¯ ¯È‰·‰Ï ‰È‰ ȇ Ï ˘‡¯Ó ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯ ˙¯‚ÒÓ‰ È‰Ó · Ô˙¢¯Ï ˙„ÓÂÚ‰ ˙ȷȈ˜˙‰ ÌÂÁ˙ ÏÎ . ˙‡ ÌˆÓˆÏ ‰˙Èȉ ‰ÏÂÎÈ ˙ÂÈÁ
‰ Ï˘ ‰ÙÂÙˆ ˙˘¯ ˙¯ȉ·‰ ¯ÒÂÁ , ˙ÂÈ¢¯Ï ¯˘Ù‡ÏÂ Ï Ô‰Ó ˙Ú„ Ù‰ Úˆ·Ï Ô˙ÏÂÎÈ· ˘È˘ ˙ÂÏÂÚ . בעקבות ההחלטה ליישם את תכנית ההתנתקות , נדרשה הממשלה לקבוע את אופן התקצוב למימון הוצאות הרשויות המקומיות עבור קליטת המפונים . החלופות שעמדו בפני , ה בין היתר , היו : 1 .קביעת סכום אחיד לבית אב . 2 . קביעת סכומים על פי עלותם של פעולות ופרויקטים שונים . 3 .שילוב של שתי השיטות הקודמות : כל רשות מקומית תקבל סכום קבוע לפי מספר הנפשות שנקלטו בתחומה , וכן מענקים חד פעמיים נוספים . ע ל פי החלטה נ וספת של המ משלה מ- 12.9.05 , הקצה משרד ראש הממשלה למימון קליטת המפונים ברשויות המקומיות 16 מיליון ש הת מ , ח" קציבי ם של משרד הפנים ו מ שרד האו . רצ על פי אותה החלטה , בתום הרבעון האחרון של שנת 2005 , יעבירו הרשויות ה קולטות ד וח הוצאות רבעוני מבוקר בידי רואה חשבון , וידווחו על ביצו ע הפעולות למשרד ראש הממשלה ולמשרד הפנים . ע ל פי ההחלטה , תקבל כל רשות מקומית סכום של 12,000" ש ח לכל יחידת מגורים שתג ה ב ור משפח ה בדיור זמני או באופן קבוע " , ובלבד שלא מדובר בקליטה זמנית בבתי מלון ובבתי הארחה , " לכיסוי הוצאות מיוחדות ש י היו לה בגין פעולות הקליטה כל בו , ל זה הפטור שיש סבירות שיינתן למשפחות המפונים מתשלומי ארנונה עד סוף 2005 .בדברי ההסבר להחלטה צוין , כי הס כום הז ה אמור לכסות הוצאות בגין : שירותים מוניציפליים מתוגברים , קליטת כוח אדם , רכישת ציוד , פעילויות חברתיות והוצאות מיוחדות ובהן שמירה , תשתיות והסעות . ע וד נקבע בהחלטה , כי משרד הפנים יעביר את הסכומים הנ ר ל " ק לאחר שייעשו הפ עולות הבא : תו1. הרשויות המקומיות יגישו תכניות קליטה למשרד ראש הממשלה ולמשרד הפנים ; 2 .המשרד י ם יאשרו את תכניות הקליטה ש ה וגשו ; 3. משרד ראש הממשלה י אשר שיחידות ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 55 המגורים ברשויות הקולט ות אכן מאוכלסות ב פועל . נוסף לכך העבירו משרדי הממשלה תקציבים מיוחדים למטרות מיוחדות מוגדרות מעין " תקציב בלתי רגיל ". ל החלטה על ה קצ בת12,000 ש" ח למשפחה לא צורפו התחשיבים שעליהם התבססה . בדרך כלל נפלו סכומים אלו מהסכומים שדרשו הרשויות המקומיות בתכניות הק ודמות ש הגישו , ובהן פ ו ט ור הה וצאות הצ פויות . יוצא אפוא , שעד שלב מאוחר ביותר ) כמה שבועות לאחר ביצוע תכנית ההתנתקות , ( עדיין לא החליטה הממשלה באופן חד משמעי באיזה שיטת תקצוב תבחר . בסופו של דבר נקטה הממשלה בשיטה המשולבת . גם בשלבים המוקדמים שלאחר הפינוי , וגם לאחר ההחלטה על שיטת התקצוב , עדיין לא נמסר לרשויות המקומיות מידע מדויק על אופן התקצוב ועל שיעורו . ˙ÂÈ¢¯Ï ÌÈÙÒΉ ˙‡ˆ˜‰ ÔÙ‡ È·‚Ï ˘‡¯Ó ÌÈÚ„È Ìȯ¯· ÌÈÏÏÎ ‰Ú·˜ ‡Ï˘ Íη ˙‡„ ¯ÒÂÁ ˙ÂÓÈÓÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰¯ˆÈ ˙ÂÈÓ˜Ӊ , Ï Á˙Ù ÂÁ˙Ù˘ " ÌÈÁ˙Ù‰ ÏÚ ¯ÂÊÈÁ " ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ È˘‡¯ „ˆÓ . ·„‰ È‡Ï Ì¯‚ ¯ - ˙ÂÈ¢¯· ÌȷȈ˜˙ ˙Ï·˜· ÔÂÈ¢ ˙ÂËϘ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ , ˙ÂÈ¢¯‰ È˘‡¯ Ï˘ Á˜ÈÓ‰ ˙ÏÂÎÈÓ ˙Â
Ï„˙˘‰ ¯˘ÂÎÓ Ú·
˘ ˙Â
¢‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ . כך למשל , בנושא תקצוב הפיקוח על עבודות הפיתוח שנעשו בתחומן של הרשויות המקומיות נמצא , כי המועצה האזורית נחל שורק קיבלה מימון לצורך ז ה ואילו למועצה האזורית חוף אשקלון לא אושר תקציב הפיקוח למרות פניות חוזרות ונשנות ) ראו להלן - בפרק על התשתיות (. ב תשובתו מסר משרד האוצר , כי הממשלה הטילה על צוות בראשות משרד ה פ נים וב השתתפות משרד האוצר ונציג משרד ראש הממשלה , להגיש וע לו דת השרים לענייני התנתקות ע , ד סוף אוגוסט 2005 , הצעת החלטה בעניין הסיוע ה כולל שיינתן ל רשויות הקולטות עד סוף 2005 פי ל הת כניות ש י גישו . לו הצוות גיבש כ ללים לסי . עו משרד האוצר ציין , ה כי סכום שהוקצב לא היה אמור להספיק לכל דרישותיהן של הרשויות המקומיות . לעמימות ששררה לטענתן בעניין המימון ל א הייתה כל הצדקה , שכן החלטת הממשלה שהקצתה סכומי תמיכה בגין כל בית אב הבהירה , כי זהו הסכ ו ם הכולל שהוקצב לרשויות המקומיות , ולא יינתן להן סיוע נ וסף . Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ‰ËÏÁ‰‰ ˙‡ Ï·˜Ï ‰È‰ ¯˘Ù‡ ÈÎ È
ÙÏ ‰·¯‰ ·‡ ˙È· ÏÎ ÔÈ‚· Ô˙
ÈÈ˘ ÌÂÎÒ‰ ¯·„· ˙˜˙
˙‰‰ „ÚÂÓ , ‰È¯Á‡ ‡Ï , ÈÙÎ ‰˘Ú
˘ , Ï ·Èˆ‰ · ÍÎ Ó ˙ÈÏÏÎ ˙ȷȈ˜˙ ˙¯‚Ò . Ì‚ ¯ÂÁÈ‡Ï Ì¯‚ ‰ËÏÁ‰‰ ˙Ï·˜· ¯ÂÁȇ‰ ÌÈÙÒΉ ˙¯·Ú‰· . ¯ÈÚ‰ „ÂÚ Ó ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ‰ÏÂÚ ÌÈ„¯˘Ó‰ ˙·¢˙Ó ÈÎ , ÂϷȘ ˙ÂÈ¢¯‰˘ Ì‚ ·‡ ˙È· ÏÎ ÔÈ‚· ÌȷȈ˜˙‰ „·ÏÓ ˙¯„‚ÂÓ ˙¯ËÓÏ ÌÈ„ÁÂÈÓ ÌȷȈ˜˙ . Ï Ó ˙Ú„ „¯˘ ‰ ÔÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó ¯ ˘ ‰È‰ ȇ ‰ ˙ˆ‰ ˙‡ ÂÁ
‰˘ ÌÈÏÂ˜È˘ · ÏÎÏ ÚÂÈÒ‰ ÈÓÂÎÒ ˙ÚÈ·˜ ·‡ ˙È· È ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ È
Ù· ‡·Â , Î È„ È˘ ̉ÈÏÚ ·È‚‰Ï ÂÏΠ, ˙‡ˆÂ‰ ÏÚ ÚÈ·ˆ‰Ï ˙ÂÈÂÙˆ Ï˘ ‡
Ô·˘Á· ÂÁ˜Ï . ȇ - Á˙Ù ‰Á˙Ù ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ È
Ù· ÌÈÏÂ˜È˘‰ ˙‡·‰ ‰ ˙¯‚ÒÓ· ˙ÂÙÒÂ
˙Â˘È¯„Ï " Ȉ˜˙ ÌÈÏÈ‚¯ È˙Ï·‰ ÌÈ· ." ל מרות החלטות הממשלה , לא הועברו התקציבים הדרושים לרשויות המקומיות סמוך לביצוע הפעולה , אלא זמן רב לאחר מכן כ . בר ב- 28.8.05 , ה תריע "ו י , ר מרכז המועצות האזוריות ב , מכתב דוח ביקורת על ההתנתקות 56 ששלח ל ראש הממשלה , לשר האוצר ולשר הפנים כ , י עד אותו מועד " לא הועברו הכספים ע בור הוצאות היערכות בגין קליטת המשפחות למרות התחייבויות מפורשות והסכמים חתומים ת . הליך ההתנתקות אמנם הסתיים אך תהליך קליטת המשפחות והטיפול באנשים שהינו מורכב ורגיש לא פחות עדין לפנינו . לא נוכל להסכים כי מועצה אזורית תקרוס בשל עיכובים בירוקרטיים מיותרים ". ב בר כ- 26.7.05 פנה הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים למנכ " ל המשרד בעניין המועצה האזורית חוף אשקלון וציין , " כי המשמעויות התקציביות הנובעות מקליטה של מאות משפחות הינן רבות ואינן מקבלות ביטוי בתקציב השנתי השוטף של מועצה אזורית חוף אשק . ון ל יודגש , כי מועצה זו עברה ת כניות הבראה קשות ונכון לעכשיו הינה מאוזנת ומתנהלת בצורה ראוייה . ללא סיוע תקציבי תפגע , משמעותית , קליטת התושבים בתחומי המועצה ומצבה הכספי של המועצה עלול להדרדר . יש להעביר מקדמות לרשויות המקומיות הקולטות ולבצע התחשבנות עם סיום הפינוי וקליטת המתיישבים וזאת על מנת לאפשר לרשויות הקולטות היערכות ראוייה ומתאימה ". ב תשובתו מסר משרד ראש הממשלה , כי בהיעדר נתונים על מספר המפונים שייקלטו בכל רשות לא יכ ול היה משרד הפנים להקצות את המשאבים הדרושים מה , בוססים על מספר הנפשות . עם תום ההתנתקות נערך משרד הפנים להעביר מרזרבת השר סכום של 2.5 מליון ש " ח לרשויות הקולטות ע . ד ספטמבר 2005 נדון עניין תקצוב הרשויות הקולטות , והתקבלה החלטה על הס כום המוקצב לכל משפחה . תקציב זה ועד נ לכסות הוצאות שנכללו בתקציב הרגיל עב , וד שאת הה וצאות עבור פעולות מיוחדות וחד פעמיות שנבעו מקליטת המפונים ש , ילמו משר די הממשלה בעצמם או מימנו אותם בנפרד . ע וד הסביר המשרד , כי העיכובים שחלו בהעברת הכספים נבעו מהאיחור בהעברת תכניות הע בודה של הרשו י ות המקומיות שנכללו בהן מסגרות תקציביות . עם הגשת התכניות ואישורן בנובמבר 2005 ש ולמו לרשויות , תוך ימים ספורים , כשמונים אחוזים מהסכו מים שאושרו . ב תשובתו מסר משרד האוצר , כי העביר א ת התקציבים הדרושים ב אם ו מל לפי החלטת הממשלה . עוד מסר מ שרד האוצר , כי אין הוא בטוח כ לל כי על הממשלה לממן את כל הפעולות שנעשית בידי הרשויות המקומיות ל ק ליטת המפונים . ב ביקורת עלה , כי למועד סיום הביקורת בספטמבר 2005 , עדיין לא התקבלו התקציבים שאושרו ע" י הממשלה . כך לדוגמה ק יבלה ה מועצה האזורית חוף אשקלון מ קדמה על חשבון מענק האיזון בסך 500,000, ח" ש ועוד מקדמה של 350,000" ש ח ממשרד הפנים בש , עה שהוצאותיה עד אותו מועד היו גבוהות ב הרבה מסכום זה . Ó ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ‰ „¯˘Ó ÈÎ ÌÈÓÂÎÒ‰ ˙‡ ¯È·Ú‰ Ì
Ó‡ ¯ˆÂ‡ , ‡Ï Âχ Ìχ ÂÚÈ‚‰ Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯ , ¯·Ú‰ ‡Ï‡ ˜ Ì„Â Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó , ÌȯÂÓ‡ ̉ Ìȯ·ÚÂÓ ˙ÂÈ‰Ï , ÚÏ ˙ ÌÈ Î· È„ÂÚÈȉ „¯˘Ó‰ ¯Â˘È‡Ï ÛÂÙ , ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯Ï . ·„‰ ¯ ‰ Íȯ‡ ÔÓʉ Í˘Ó ˙‡ ˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ÌÈÙÒΉ ˙Ï·˜ „Ú ¯·Ú . ¯ÈÚ‰ „ÂÚ Ó „¯˘ Ó „Ó‰ ¯˜· ¯ˆÂ‡‰ „¯˘ÓÏ ‰
È , Â˙
ÚË ‰‰ÂÓ˙ ÈÎ Ú˘ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï ÔÓˆÚ· ÔÓÓÏ ˙ÂÈÓ˜Ӊ , ‰Ï˘ÓÓ‰ Ï˘ ˙ȘÏÁ ‰ÎÈÓ˙· ‡ , ‡ ˙˜˙
˙‰‰ ˙ÂÏÂÚÙ ˙ . ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂËÏÁ‰ ˙‡ ˙¯˙ÂÒ ‰
Úˉ , ‰ÓˆÚ ÏÚ ‰Á˜Ï˘ , ÌÈÓ„˜ÂÓ‰ ÌÈ·Ï˘· ¯·Î , ˙‡ ˜Â¯È‰ ˜‰ ÈÓÂÁ˙· ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ˜Ï ˙ÂȯÁ‡‰ . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 57 Ú ·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ „ ˜ ‰
È„Ó‰ ¯ , ÈÎ ‰ ¢¯ Â˘È‚‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ ‰„Â·Ú ˙ÂÈ
ÎÂ˙ · Ô‰ Ó ˙¯‚Ò ˙ÂÈÙÒÎ Ú ˙˜˙
˙‰‰ Úˆȷ È
ÙÏ „ . ‰˘È‚‰ Ï˘ÓÏ ÍÎ Ó‰ ‰ˆÚ ‡‰ ÛÂÁ ˙ȯÂÊ ÏÒ ˙ω
ÈÓÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ÔÂϘ˘‡ " Ú , ÈÏÂÈ· 2005 ˙È
Î˙ , ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÎ Â˯ÂÙ ‰·Â Ô‰· ‰Î¯Ή ˙ÂÏډ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ˜Ï ˙Â

ÎÂ˙Ó‰ . Ó ÓÂÁ· ‰‡Â¯ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ ÌȷȈ˜˙‰ ‡ÂÏÓ ˙¯·Ú‰· ͢Ó˙Ó‰ ·ÂÎÈÚ‰ ˙‡ ‰¯ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ¯˘Â‡˘ . ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ·Âˆ˜˙‰ ÔÙ‡ ÏÚ ‰ËÏÁ‰‰ ˙Ï·˜· ˙‰˙˘‰‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÔÈ·Â ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÔÈ· Ìȯ·„ ÔÈ„ ÏÚ ¯˜È ÔÓÊ ÊÂ·Ê·Ï Ì¯‚ ˙ÂÈÓ˜Ӊ . ÔÓ È‡¯‰ , Ï ÂÏÚÙÈ ÌÈ
Ù‰ „¯˘Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó˘ ‰ Ì„˜‰· ÌÈÙÒΉ ˙¯·Ú . מועצה אזורית חוף אשקלון ע ל פי הדוחות הכספיים המבוקרים ש ל המועצה האזורית חוף אשקלון ה , סתיימה שנת 2004 בעודף של17,000. ח" ש הגירעון המצטבר בתקציב הרגיל לאותה שנה הסתכם ב- 4.2 מיליון ש . ח" הכנסותיה והוצאותיה הסתכמו בכ- 50 מיליון ש . ח" המועצה נמצאת בתכנית הבראה שא ושרה במליאת המועצה ב- 24.6.04 . ב ביקורת עלה , כי המועצה נדרשה להיערך בזמן קצר לקלוט מפונים בג ודל של כ- 35% מאוכלוסייתה . אין אפשרות לקלוט אוכלוסייה בהיקף כזה מתקציבי המועצה הקיימים והיא מחייבת היערכות ארגונ , תי חלוק ה של תפקידים וסמכויות ותוספת נ יכרת של תקציבים לצרכים דחופים מ . שרדי הממשלה השונים דרשו מ ה מועצה ל הכין תכנית להיערכות לקליטת המפונים וההוצאות הצפויות בגינה י ש דכ , יוכלו ל העביר לה כספים . נמצא , ב כי סוף חודש יולי 2005 ,כשבועיים לפני הפינוי , הגישה המועצה א ת תכנית ההוצאות הצפויה שהסתכמה בכ- 13 מיליון ש , ח" בגין קליטת אוכלוסייה בסדר גודל של כ- 3,500 נפש . ב תוספת התקציב נכ ,ו לל בין היתר , פעולות בתחומים של רווחה , חינוך , תברואה ותחבורה . התכנית התבססה על תחשיב שנעשה בכל מחלקה ומחלקה . בביקורת עלה , ל כי א נתקבלו מ משרדי הממשלה ת שובות כלשהן ל בקשות ש נכללו בתכנית , ולכן נאלצה ה מועצה לבצע פעולות תקציביות תוך חריגה מהוראות חוק יסודות התקציב . נמצא , כי פעולות המ ו עצה בעת הה יע רכות להתנתקות ובשבועות הראשונים שלאחר הפינוי נעשו ב לי שקיבלה היתר תקציבי לפעולותיה , ובה נכללו , בין היתר , הגדלת שעות העבודה לעובדי המועצה , תגבור מערך הסעות התלמי דים , רכישת ציוד , הקמת מבנים , קליטת כ ח ו אד ם נוסף , עבודות תברואה ו עוד . ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ˙‡ ‰ˆÏȇ ÌÈ
¢‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó „ˆÓ ˙ÂÓÏÚ˙‰‰ ÈÎ „Ú ‰˙¢¯Ï „ÓÚ˘ ÌÈÚˆÓ‡· ‰ËÈÏ˜Ï Í¯ÚȉÏ ‰ÈÏÚ ÌÈÏÁ‰ ÌÈ
È„‰Ó ‚¯ÁÏ ‰ˆÚÂÓ‰ ¯˘Ù‡˘ ‰ÓÎ . ע ל פי החלטת המ משלה מיום 12.9.05 ,כא ז ית הייתה המועצה ל , קבל כום ס של 6.6 מיליון ש ח " בגין קליטת 550 משפחות . מסכום זה קוזזה מקדמה בסך 850,000ש ח " ש קיבלה ממשרד הפנים . על פי אישור משרד ראש הממשלה מ- 20.12.05 נקלטו570 משפחות ביישובי המועצה . דוח ביקורת על ההתנתקות 58 ב אוקטובר מסרו נציגי המועצה לעובדי משרד מבקר המדינה , כי על א ף החלטת הממשלה ו ע ל אף ה בטחות שניתנו לה בעל-, פה גרמה אי- הבהירות בנושא הת קצוב לחוסר אמון מצד ם כל פי משרדי הממשלה ו כ לפי מ ינהלת סל , ע" ולחשש מפ גיעה בש ירותים הניתנים לתושבים . כך למשל , סירבה המועצה לממן ציוד עבור מעונות היום בטענה הש , ובטח לה במ פורש , ת כי קבל ל מעונו צ ת יוד שפ ונה מ המ ועצה הא זורית חבל עזה , או לחילופין מ יב צ תק יוחד לכך . כמו כן הצהירה המועצה , כי תפסיק את ה הסעות לתלמידים המפונים אם לא תקבל עבורן מימון מלא ממשרד החינוך . כמו כן ה וציאה ה מועצה כ- 300,000" ש ח לרכישת מכלי אשפה מתקציבה עבור המתחם בניצן , למרות ה תחי יב ב ות רורה של משרד הביטחון לרכוש בעצמו את המיכלים . ב תשובתו של משרד ראש הממשלה נמסר , כי הפער בין התקציב שנכלל בתכנית שהגישה המועצה האזורית חוף אשקלון , בנובמבר 2005 , ובין התקציב שאושר על פי החלטת הממשלה היה כ- 15% , וכי ה קצאת הכספים עפ " י החלטת הממשלה עולה לאין ע רוך על השתתפות משרד הפנים במ ענקי האיזון הניתנים לרשויות המקומיות באופן רגיל . ב תשובתו מ- 11.12.05 הסביר משרד הפנים כי עד ה חלטת הממשלה מ- 12.9.05 לא עמד לרשותו תקציב לקליטת ה מפונים . בדברי ההסבר להחלטה צויי שם ל ן מה מיועדים הכספים שהוקצו לכל בית אב . עוד צויי כ , ן י בבדיקה שנערכה במשרד עלה שדרישותיהן התקציביות של הרשויות יו ה ג בוהות יותר מצ רכיהן . ב תשובתה הודי ע ה המועצה האזורית חוף אשקלון , כי ביקשה להעביר 40% ממענק האיזון שהיה מיועד למועצה הא זורית חוף עזה כתוספת למענק האיזון של המועצה לשנתיים הקרובות . כמו כן ביקשה לשנו ת את הדירוג הסוציו-אקונומי של המועצה מ-6 ל-4 כ די לה מו י תא למצב החדש שנוצר ו חית פה ל די כ את הצורך במענקים " חד פעמיים שאינם ודאיים ". עוד הוסיפה המועצה , כי א עד מצע נובמבר 2005 לא נ יתנו לה הכספים המובטחים למימון קליטת המפונים . Ó ˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ ‰Ï , ÈÎ Ï Ó „· ‰ ÌÈÓÂÎÒ „˘ ‰ˆÚÂÓ‰ ‰˘¯ , Ï˘ ‰·ˆ˜‰ ÈÙ ÏÚ ‰Ï ÌÈÚÈ‚Ó‰ 12,000 ˘ " ·‡ ˙È· ÏÎÏ Á , ˘È ‚ Ì „ ˙Â˘È¯
ÙÒ Â˙ ‡Ï˘ ‡ÏÓ˙‰ , Ï˘ÓÏ , ˙„ È˙Â¯È˘Â ÍÂ
ÈÁ ȇ˘Â
· . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ „ÂÚ , Ș
ÚÓ ÈÎ È‚· ÌÈ·˘Â˙‰ ÌÈÓÏ˘Ó˘ ÌÈÓÂÎÒÏ ˙ÙÒÂ˙Î ÏÏΠͯ„· ÌÈ
˙È
˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ÔÂÊȇ‰ Ô ‰
Â
¯‡ . · ˙‚ȯÁ ˙‡ˆÂ‰ ˙ˆÚÂÓÏ Âȉ ‰Ê‰ ‰¯˜Ó , ÈÓÂÏ˘˙ ˙ÂÚˆÓ‡· Â
ÓÂÓ ‡Ï ¯˘‡ ‰
Â
¯‡‰ . ע יריית אשקלון ל פי הדוח הכספי השנתי המבוקר סיימה עירית אשקלון את שנת 2004 בעודף שוטף של64,000 ש" ח בתקציבה הרגיל , ובגירעון מצטבר של כ- 16.3 מיליון ש . ח" הוצאותיה הסתכמו באותה שנה בכ- 400 מיליון ש . ח" לפי החלטת הממשלה מ- 12.9.05 יוקצה לעירי יה מענק בגין 150 משפחות בס ך של 1.8 מיליון ש" ח ובכפוף לקליטת המפונים בפועל ב . החלטת ממשלה נוספת מ- 24.11.05 נקבע , כי נוכח הקליטה הצפויה של משפחות מכפר דרום , תקבל העירייה בגין כל משפחה מכפר דרום סך של 12,000 .ח" ש ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 59 נמצא , כי משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים קבעו את הז כאות ל פי חישוב של 210 משפחות שנקלטו בפועל , כלומר זכאות לכ- 2.5 מיליון ש " ח והעבירו מקדמה בסך 1.58 מיליון ש "ח4 , בעוד של פי נתוני העירייה נקלטו בתחומה , עד ינואר 2006 , רק143 משפחות ) ובכללן המשפחות מכ פר דרום (. ÌÈ
Ù‰ „¯˘ÓÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ˙Îȯڷ ͯˆ‰ ÏÚ ÏÚÂÙ· ÂËϘ
˘ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ¯ÙÒÓ Ï˘ ˙¯ÊÂÁ ‰˜È„· , Ì
È‚· ‰ÚÈ‚Ó‰ ‰·ˆ˜‰‰ Ï˘Â . ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙˜ÒÚ‰Ï ÔÂÓÈÓ‰ ˙Â¯Â˜Ó ÂÈ‰È ‰Ó ÔÂϘ˘‡ ˙ÈȯÈÚ ‰Ú„È ‡Ï ˙˜˙
˙‰Ï ÍÂÓÒ „Ú ÏÒ ˙ω
ÈÓ ‰
ÓÓ Â˘¯„˘ ÌÈÈχȈÂÒ‰ " ‰Á¯‰ „¯˘ÓÂ Ú ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„· ÏÈÚىϠÒÈÈ‚Ï ‰ËÈϘ‰ ÈÊίӷ˘ . · ˜¯ - 9.8.05 ÏÒ ˙ω
ÈÓÓ ·˙η ¯Â˘È‡ ÔÂϘ˘‡ ˙ÈȯÈÚ ‰Ï·È˜ " Ú ÈÚ¯‡‰ ¯ÂÈ„‰ ÈÊίӷ ÌÈÈχȈÂÒ‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ Ï˘ Ì¯Î˘ ˙‡ ÔÓÓÈ ‰Á¯‰ „¯˘Ó˘ . לצורך מתן סיוע פסיכולוגי במרכזי הקליטה הקצתה העירייה את הפסיכולוגים המועסקי ם על ידה ממערך השפ " ח העירוני . בביקורת עלה , כי ב- 15.8.05 התחייב ו ראש תחום חברה במינהלת סל ע " והפסיכולוגית המחוזית בפני העירייה , כי מינהלת סל "ע תממן את עלות שכרם של הפסיכולוגים שיוקצו לטיפול ב מרכזי הקליטה ב . - 22.8.05 פנה ראש מינהל החינוך למינהלת סל " ע בבקשה למ מן את הוצאות שכר הפסיכולוגים כפי שהובטח .
‡ˆÓ , ‰Ù ÏÚ· ω
˙‰ È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ÚÂÈÒ‰ ÔÈÈ
Ú· Ô˙Ó ‡˘Ó‰ ÈÎ , ÔÂϘ˘‡ ˙ÈȯÈÚÏ˘ ÍÎ ˙‡ ÌÈ
ÈȈӉ ÌÈÎÓÒÓ Ôȇ Ó ÌÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ˙˜ÒÚ‰ Ï˘ ÔÂÓÈÓ‰ ¯Â˜ , ÚÂÈ҉ ÌÂÏ˘˙‰ „ÚÂÓ ¯˘Â‡Ó‰ . ¯‡Â
È· ‰Î¯Ú
˘ ·˜ÚÓ ˙¯Â˜È·· 2006 , ˜ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ‰ ÈÎ ‰ÏÚ‰ ¯ÊÁ‰ ‰Ï·È Ó‰Ó ˙‡ˆÂ‰
È ‰Ï‰ , „ÂÚ ‰˘‚‰˘ ‰˙˘˜·Ï ‡Â‰˘ ‰
ÚÓ ÏΠ‡ ËÒ‚‡· 2005 . מ שרד ראש הממשלה השיב , כי ציפה שעירייה שתקציבה השנתי מסתכם ב- 397 מיליון ש ח " תשכיל להיערך לקליטת המפונים במסגרת " תקציביה המשמעותיים ". עוד ציין , כי העירייה דרשה בתכנית שהגישה בנובמבר 2005 3.2 מיליון ש , ח" סכום הגבוה מזה שאישר לה המשרד )2.5 מיליון ש , (ח" ובדצמבר 2005 הועבר לה סך של880 אלף ש , ח" נוסף על 700,000" ש ח שכבר הועברו לה לטענתו . ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , Ï˘ ‰·Èˆ˜˙ τ‚ ÔÈ· ¯˘˜ ÏÎ Ôȇ ÈÎ ÔÂÓÈÓ ÔÈ·Â ‰ÈȯÈÚ‰ ‰‰ ˜‰ ˙‡ˆÂ ‰ËÈϘ‰ ÈÊίӷ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈϘ· ˙Â¯Â˘ , ̉˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ Ï˘ ‰˙ÂȯÁ‡· . Ú ‰ ˙ÏËÂÓ ‰ÈȯÈÚ‰ Ï Á ÔÙ‡· ωÂ
È ‰·Èˆ˜˙˘ ÍÎÏ ‚‡„Ï ‰·Â ˙‚ȯÁ ‡ÏÏ ÔȘ˙ . ¯ÈÚ‰ „ÂÚ Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÂÈ˙ÂÁË·‰· „ÂÓÚÈ˘ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ÌÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ˙˜ÒÚ‰ ˙‡ ÔÓÓÏ ÔÂϘ˘‡ ˙ȯÈÚÏ . ‡ ‰ ‰¯·Ò ÂÏÈ Ó
È ‰Ï‰ , ‰ÏÂÚ˘ ÈÙÎ ‰È¯·„Ó , Ó ÌÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ˙˜ÒÚ‰ ˙‡ ‚ÂÙÒÏ ‰ÈȯÈÚ‰ ÏÚ˘ " ÌÈÈ˙ÂÚÓ˘Ó‰ ‰È·Èˆ˜˙ " ‰È‰ ‰ÈȯÈÚ‰ È
Ù· ‰˙„ÓÚ ˙‡ ‚Ȉ‰Ï ‰ÈÏÚ Ï Ó È
Ù ˙ È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ÚÂÈÒ‰ Ô . __________ ________ 4 על פי רישומי מערכת החשבונות של העירייה היא קיבלה סך של1.38 מיליון ש " ח בלבד . דוח ביקורת על ההתנתקות 60 מ ועצה אזורית נחל שורק ע ל פי הדוח הכספי המבוקר סיימה המועצה את שנת 2004 בעודף שוטף של48,000, ח" ש ובגירעו ן מצטבר של כחצי מיליון ש " ח בתקציבה הרגיל . ההכנסות וההוצאות הסתכמו בכ- 23 מיליון ש "ח. ב- 23.8.05 הכינה המועצה תחשיב עלויות צפוי לחודשים אוגוסט- דצמבר2005 לקליטת מפוני גוש קטיף , והוא הסתכם ב- 3.13 מיליון ש . ח" תחשיב זה הי ה חלק מהתקציב הרגיל , ובו נכללו הוצאות בגי ן כוח אדם , תברואה , ביטחון , שמירה , תאורה , מוקד עירוני , חינוך , תרבות , רווחה ואגרות ביוב . בהחלטת הממשלה מ- 17.9.05 , הוקצה למועצה מענק בגין300 משפחות בס ך של 3.6 מיליון . ח"ש עד סוף 2005 קיבלה המועצה מענק של3.16 מליון ש כ , ח"- 90%ס מ כום המענק המאושר . ‡ˆÓ
, „Ú ÈÎ ÛÂÒ 2005 Î ‰ˆÚÂÓ‰ ÌÂÁ˙· ÂËϘ
- 225 „·Ï· ˙ÂÁÙ˘Ó . ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÙÒÓ Ï˘ ˙¯ÊÂÁ ‰˜È„· ͯÚÏ Í¯Âˆ‰ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ̇˙‰· ˜
ÚÓ‰ ÌÂÎÒ ˙‡ Ô΄ÚÏ ÂËϘ
˘ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ . ✩ Ó ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ Ú‰ ¯È , ·È˘Á˙ ÈÙ ÏÚ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ÌȷȈ˜˙ ˙¯·Ú‰ ÈΠȇ˘ Â
ÙÓ ÚÙ‰ Ô‰Ó Ë¯ ÔÓÓÏ ¯ÂÓ‡ ‡Â‰˘ ˙ÂÏ , Ô˙ÏÂÎÈ· ‰Ú‚Ù Ô
Î˙Ï Â Ï‰
ÈÓ ÈÏÏÎ ÈÙ ÏÚ ÏÂÚÙÏ ÔȘ˙ . Ì‚ ‰‰ ˙ÂÁË·
˘ ˙ Â

ÌÈ„¯˘Ó‰ ȂȈ · ‰Ù ÏÚ , ·˙η ¯Â˘È‡ ‡ÏÏ , È Â¯ˆ ˙˘ÂÁ˙ Ô‰Ï Â¯ÊÁÂÈ ‡Ï˘ ˘˘ÁÓ ˙ÂÈ
ÂÈÁ ˙ÂÏÂÚÙ Úˆ·ÏÓ Ì˙‡ ‡È
‰Â ˙ÂÈ¢¯· ˙‡„ ¯ÒÂÁ Ô¯Â·Ú ˙‡ˆÂ‰‰ . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ÏÈÚÏ ÔÈȈ˘ ÈÙÎ , ‰„„ÂÚ ·Èˆ˜˙‰ ‡˘Â
· ˙ÂÓÈÓÚ‰ , Ï˘ ·ˆÓ " ÌÈÁ˙Ù‰ ÏÚ ¯ÂÊÈÁ " È‡Ï Á˙Ù ‰Á˙Ù ˙ÂÈ¢¯‰ È˘‡¯ „ˆÓ - ÔÂÈ¢ . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰ÎȯˆÓ ˜ ˙ËÈÏ Ó · ÌÈ
ÂÙ Ó ÌÈ„ÓÈ ‰Ï‡Î , ˙È
ÓÊ ‡È‰ ̇ Ì‚ , ÌÈ·‡˘Ó ˙‡ˆ˜‰
ÌȯÎÈ , ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ÛË¢‰ ԷȈ˜˙ ÏÚ ÌÏÈË‰Ï Ôȇ . ˙
˘Ï ·Èˆ˜˙‰ ˘Â·È‚ ˙‡¯˜Ï 2006 , ¯·ÚÓ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ÚÈÈÒÏ ÌÈ
Ù‰ „¯˘Ó ÏÚ ˜
ÚÓÏ ‰ Ô‰ÈÏÚ ÂÏˉ˘ ˙ÂÙÒÂ
‰ ˙‡ˆÂ‰· „ÂÓÚÏ ÂÏÎÂÈ˘ È„Î ÏÈ‚¯ . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 61 ה קמת התשתיות והפיקוח עליהן לצ ורך ק ליטת המפונים הכינה ממשלת ישראל כמה פתרונות דיור , וביניהם הקמת אתרי דיור זמני ם ש י ב הם הוצבו מבנים יבילים חדשים5 שכו " נו קרא ו וילות , " וכן מבנים יבילים משנות ה- 90 שש ופצו , ושכונו " אלמורים ". א תרים כאלו הוקמו בתחומן של כעשר רשויות מקומיות אה . תרים ה ע יקריים נ מצאים בתחום המועצה הא זורית חוף אשקלון כ )- 550 מבני ם יבילים , ( ובתחום המועצה הא זורית נחל שורק )כ- 300 מבנים יבילים . ( ה קמת א תרים , הכנת יחידות המ גורים ו ביצוע עבודות פיתוח התשתיות , כרוכים במכלול של פעולות תכנון , מימון ופית . חו פעולות אלה מצריכות שיתוף פעולה בין גורמים שונים , ביניהם מ שרדי הממשלה האחראים להקמת האתר , והמועצה שבתחומה הוא מוקם אה , חראית ל תחזוקת התשתיות השונות , כגון : מים , ביוב , כבישים ומבני ציבור , לאחר מסירת העבודות מהגורם שביצע אותן . ה תשתיות שבאתרי ה מ גורים הזמניים נעשו בעיקר בידי משרד הביטחון , משרד הבינוי והשיכון ) להלן - משרד השיכון ( ומינהל מקרקעי ישראל (. י" ממ ) על חלק מ ה ן ישענו בעתיד גם מבני הקבע של המפונים . בנוהל של משר ד השיכון שקדם להתנ קות ת " , תדריך הפעלה למינהל לבנייה כפרית " מאוגוסט 2001 ,וסק עה בת פקידן של המועצות המקומיות והאזוריות בביצוע עבודות פיתוח ו תשתיות , נאמר , " כי המשרד יהיה בקשר שוטף עם המועצות וכי הפיקוח העליון והפיקוח הצמוד באתר יהיו באחריות המועצה בלבד ". ‡ ˜ÊÁ ˙È˙˘˙‰ ˙ÂίÚÓ ˙ , ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó È„È· ÂӘ‰˘ Û‡ ÏÚ , ÏÚ „È˙Ú· ÏËÂ˙ ˜Ó‰ ˙ÂÈ¢¯‰  ˙ÂÈÓ ˘ ˙‡ˆÓ
˙ÂÈ˙˘˙‰ · ÔÓÂÁ˙ , ‰È‰ ȇ¯‰ ÔÓ ÔÎÏ ÔÂ
Î˙· Ô˙‡ Û˙˘Ï ˙„·ډ , Ô‰ÈÏÚ Á˜ÈÙ·Â ÁÂ˙ÈÙÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ Ìȯ˙‡‰ ¯Â˙ȇ· , ˙Â¯Â˜Ó Ô‰Ï „ÈÓډϠԉÈÏÚ Á˜ÈÙ‰ ÚÂˆÈ·Ï ÔÂÓÈÓ . נמצא , כי בחלק מהר שויות המקומיות הוקמו התשתיות ללא שיתוף פעולה מלא עם נציגי הרשויות ומבלי שיעשה פיקוח נאות : ה מועצה האזורית חוף אשקלון בתחום המו ע צה האזורית חוף אשקלון נבנו שלושה אתרים זמניים : אתר מרכזי ליד היישוב ניצן , אתר ביישוב מבקיעים ואתר בקיבוץ כרמיה . האתר בניצן הוקם ב ידי משרד הביטחון והוצבו בו כ- 500 קרא ו וילות שאוכלסו ברובן . האתרים במבקיעים וכרמיה הוקמו בידי משרד השיכון . עד סוף 2005 אוכלסו באתר בכרמיה56 קרא ו וילות מבו , בקיעים 26 קראווילות . __________ ________ 5 מבנה יביל הוא מבנה שניתן להובילו ממקום למקום . דוח ביקורת על ההתנתקות 62 כ די להבטיח שהעבודה תבוצע לפ י ה ת קנים הנדרשים ה , יה ע ל המועצה ל פקח באופן נאות על פית וח התשתיות . פיקוח לקוי , או אי-מעורבות של המועצה בפי וח ק , עלולים להביא לידי כך שהמועצה תקבל לידיה עבודות תשתית לקויות שיגרמו לתקלות ו , עלויות שיקומן יוטלו עליה . למועצה האזורית חוף אשקלון ח ש י ברה עירונית - " החברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון " ) מ" בע להלן - החברה ה כלכלית ( - המבצעת עבורה את הפיקוח על עבודות התשתית בתחומה ואת אחזקתן . בשנים האחרונות עסקה החברה בעיקר בפיקוח על עבודות התשתית בהרחבות הישובים שבתחומי המועצה . ˙ÈÏÎÏΉ ‰¯·ÁÏ Ìȯ˙‡· ˙ÂÈ˙˘˙‰ Úˆȷ ÏÚ Á˜ÈÙ‰ ˙Â„Â·Ú ˙‡ ¯ÂÒÓÏ ‰˘¯„ ‰ˆÚÂÓ‰ ‰Ï˘ , Î È„ Ô˙‡ ˜ÊÁ˙Ï ÏÎÂ˙˘ ‰˙‡
‰¯Âˆ· „È˙Ú· . Ï˘ ˙·¯‰ ˙ÂÈ
Ù‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ ‡ˆÓ
‰ˆÚÂÓ‰ ˘‡¯ ÏÒ ˙ω
Ó Ï‡Â ÔÂÎÈ˘‰ „¯˘Ó χ " Ú , ‰ˆÚÂÓ‰ ˙˘È¯„ ‰˙
Ú
‡Ï , ‡Ï Ìȯ˙‡‰ ˙Ó˜‰ ÏÚ ‰ÓˆÚ· Á˜ÙÏ ˙¯˘Ù‡ ‰Ï ‰
˙È
, ÚÂˆÈ·Ï ÔÂÓÈÓ ‰Ï Ô˙È
‡Ï Ì‚Â ‰ÓÚËÓ Á˜ÈÙ
ÛÒ ÏÚ ‰ Ù ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ‡ ÔÂÎÈ˘‰ „¯˘Ó ÌÈÏÈÚÙÓ˘ ÁÂ˜È , η Í ˙ÂÈ˙˘˙‰ ˙Ó˜‰ ÏÚ Á˜ÈÙÏ ˙¯˘Ù‡‰ ‰
ÓÓ ‰Ú
Ó
. ˘˘Á ‰ÏÂÚ , ‰ÏÂÏÚ ‡È‰ „È˙Ú· ÈÎ ÌÓÂ˜È˘· ˙ÂίΉ ˙ÂÈÂÏÚ ‡ˆÓÈ˘ ˙ÂϘ˙Ó ‰‡ˆÂ˙Î ˜Ê
È‰Ï . כך לדוגמא , מסרה המועצה האזורית חוף אשקלון כי בשל שיפועי הקרקע ומפלסי הבתים שנבנו באתר המרכזי בניצן ובאתר בכרמיה קיים חשש ולהיווצר ות של בעיות ניקוז ולהצפות . ר שות הניקוז שקמה-בשור השיבה ב- 17.11.05 ,כי הא ת ר בניצן נבנה ללא תיאום עם רשות הניקוז . בסיור ראשוני בשטח נצפו כמה בעיות ניקוז . כך למשל , הוקמה הסוללה האקוסטית ללא מעבירי מים שיזרימו את הנגר העילי מתחום הישוב אל תעלת הניקוז . מ שרד הב יטחון השיב למשרד מבקר המדינה , כי התעלמותו מהצורך לערב את הרשויות המקומיות נבעה מהמהירות הרבה שבה נדרשו לתכנן ולבצע את העבודות באתר , ומחוסר המודעות לחשיבות הרבה שבדבר . ב תשובתו מ- 11.12.05 מסר משרד השיכון , כי לדעתו מי שמנהל את הפרוייקט ובק י א בכל פרטיו הוא זה שצריך גם לפקח עליו . החברה הכלכלית חוף אשקלון אינה חברה המתמחה בפיקוח , ולכן לא התאימה לכך שימסרו לידיה את עבודות הפיקוח . לרשות יש סמכות לבדוק את העבודות ולדרוש לתקן ליקויים בעת שהתשתיות יועברו לידיה . ¯ÈÚÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ¯˘Ó ωÂ
· ÔÈÎÂÓÈ˙ Ôȇ ÂÊ ‰·Â˘˙Ï ÈÎ ÔÂÎÈ˘‰ „ . ȇ - ‰ÙÂ˙È˘ „¯˘Ó‰ Ï˘ ÌÈÈÓÈ
Ù‰ ÂÈω
Ó ‰‚ȯÁ ‡È‰ ˙ÂÈ˙˘˙‰ ˙Ó˜‰ ÏÚ Á˜ÈÙ· ‰ˆÚÂÓ‰ Ï˘ . מ שרד ראש הממשלה השיב , כי הממשלה ראתה בהקמת אתרי דיור זמני בפריסה ארצית פרוייקט לאומי , ונטלה על עצמה את האחריות להובלתו . בשל לוח הזמנים הצפוף וגודלו של הפרויקט לא ניתן היה למסור את הפיקוח לידי המועצה האזורית , שהיא " מועצה קטנה במיוחד ללא ניסיון קודם בפיקוח על פרויקטים מורכבים בסדר גודל משמעותי ". במהלך העבודות התברר כי המועצה גם לא נרתמה לקידומו של הפרוייקט , אולי בשל " יחסו המסויג של ראש המועצה ביחס לתכנית ניצנים שקידמה הממ שלה , ואשר ראש המועצה היה מעוניין בצמצומה ". ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 63 È ÔÈÈˆÏ ˘ , ‡Ï ‰ˆÚÂÓ‰˘ ÍÎ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó ˙
ÚËÏ ÔÈÎÂÓÈ˙ ‡ˆÓ
‡Ï ÈÎ ÌÈ˘È¯ٷ ˙·¯ÂÚÓ ˙ÂÈ‰Ï ‰˘¯„ . ÌÈ·¯ ÌÈÎÓÒÓ Â‚ˆÂ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó È
Ù· ‰Ó˜‰‰ È·Ï˘ Ïη ‰ÓÂÁ˙· ‰˘Ú
· ˙·¯ÂÚÓ ˙ÂÈ‰Ï ‰˘¯„ ‰ˆÚÂÓ‰˘ ÍÎ ÏÚ ÌÈÚÈ·ˆÓ‰ ¯˙‡ Ï˘ È
Óʉ ¯ÂÈ„‰ È . ‰ˆÚÂÓ‰ Ï˘ ˙ÈÏÎÏΉ ‰¯·ÁÏ˘ ‰
ÚËÏ Ì‚ ÔÈÎÂÓÈ˙ Ôȇ , Ôȇ ˙ÂÈ˙˘˙ ÏÚ Á˜ÈÙ ˙„·ڷ ÔÂÈÒÈ
, ˙Â„Â·Ú ˙‡ ‰ˆÚÂÓ‰ ¯Â·Ú ‰ÚˆÈ· ‰¯·Á‰ Ô΢ ‰ÓÂÁ˙· Âڈ·˘ ˙·Á¯‰· Á˜ÈÙ‰ . ‰ÓˆÚ ‰ˆÚÂÓÏ˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó ¯·Ò ̇ Ì‚ Á˜ÈÙ ÚÂˆÈ·Ï ˘¯„
‰ ÔÂÈÒÈ
‰ ˙‡ Ôȇ , ‰Ï ‰È‰ Ô˙È
˘ ȯ‰ ıÂÁ ¯Â˜ÈÓ· ¯ÊÚÈ , ¯˘Â‡˘ ÈÙÎ ˜¯Â˘ ÏÁ
˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓÏ . במעקב שערך משרד מבקר המדינה בינואר2006 הועלה , כי בפרויקטים שהקים משרד השיכון בקיבוץ כרמיה ובמושב מבקיעים התגלו תקלות במערכות התשתית כלהלן : במערכת אספקת המים היו תקלות בשל לחץ גבוה מדי , הצפות של מי ביוב בב תים בשל תקלות במערכת הסניקה וחדירת חול למערכת הביוב והצפות ביוב . כן הועלו תקלות בפינוי פסולת ובמערכת החשמל . ב- 25.12.05 פנה קיבוץ כרמיה , שבתחומו הוקם האתר , למשרד השיכון בעניין התקלות הרבות שהתגלו במערכות התשתית . הוא ציין , כי לא נמסר לו שנעשו התיקונים שנדרשו , ואם אכן בוצעו הת שתיות כמתוכנן מלכתחילה . בשל התקלות הרבות הפך הקיבוץ לכתובת הישירה לפניות בכל בעיות המפונים , והוא נאלץ לשאת בעלויות גבוהות של התיקונים במערכת התשתית . Ï ÛÂÁ ˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓÏ ¯˘Ù‡Ï ‰È‰ ȇ¯‰ ÔÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„ ˙Â
ÓÏ ÔÂϘ˘‡ ˙Ú· ‰ÓÚËÓ ÌÈÁ˜ÙÓ ˙„·ډ Úˆȷ , ÂÓˆÚ „¯˘Ó‰ ÏÈÚÙ‰˘ Á˜ÈÙ‰ ÏÚ ÛÒÂ
. Á˜ÈÙ Âڈ·˘ ˙„·ډ ·ÈË ÏÚ ‰‡ÏÓ ‰
ÂÓ˙ ˙˙Ï È„Î Â· Ôȇ ˙„·ډ ÌÂÈÒ ¯Á‡Ï ‰˘Ú
‰ . ˘È ‰ÓÚËÓ Á˜ÙÏ ÔÂÓÈÓ ‰Ï·È˜ ˜¯Â˘ ÏÁ
˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓ‰ ÈÎ ÔÈÈˆÏ ) ÔÏ‰Ï Â‡¯ .( ‰Ê Á˜ÈÙ ÂÏ‚˙
˘ ÌÈ·¯‰ ÌÈȘÈω ÁÎÂ
˘Â¯„ ‰È‰ . Ó ¯˜·Ó „¯˘ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘ÓÏ ÔÂÎÈ˘‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ , ‰È‰ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ , ˙ÂÈ˙˘˙‰ ˙‡ ˜ÊÁ˙Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈ¢¯‰ ÌÚ ÛÂ˙È˘· ‰˘ÚÈÈ ÁÂ˙ÈÙ‰ ˙Â„Â·Ú ÏÚ Á˜ÈÙ‰˘ „È˙Ú· , ÌȘÊ
ÚÂ
ÓÏÂ ˙ÂÈÂÏÚ· ÍÂÒÁÏ È„Î . „ÂÚ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ , ÏÚ ÈÎ ÔÂ
Î˙· ˙ÂÈ¢¯‰ ˙‡ Û˙˘Ï ÌÈ„¯˘Ó‰ , ¯˙‡‰ ÏÚ Á˜ÈÙ Úˆȷ È
·Ó ÏÚÂ ÌÈÙÒÂ
‰ ÌÈ ÌÈ
ÂÙÓÏ Â
·ÈÈ˘ Ú·˜‰ , ¯˙Ï‡Ï Ê˜È
˙Â
¯˙Ù ‡ÂˆÓÏ Í¯Âˆ‰ ÏÚ Ì˙Ú„ ˙‡ ˙˙Ï . ה מועצה ה אזורית נחל שורק ה קמת האתר לדיור זמני ביד בנימין שבתחום המועצה האזורית נחל שורק נעשתה בידי כמה גופים : משרד הביטחון , משרד השיכון והחטיבה להתיישבות מטעם הסוכנות הציונית העולמית . בפיתוח המגרשים עסק מינהל מקרקעי ישראל ) להלן - ממ (. י" ב ביקו ר ת עלה , כי המועצה האזורית נחל שורק הייתה מעורבת בכל השלבים של התכנון ושל הקמת המבנים בתחום היישוב , אך לא פיקחה עליהם . דוח ביקורת על ההתנתקות 64
‡ˆÓ , Ó È„È· ‰˙˘Ú
˘ ˙ÂÈ˙˘˙‰ ˙Ó˜‰ ÏÚ Á˜ÈÙ ‰ÏÈÚÙ‰ ‡Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ÈÎ Ó "È , ‡Ï‡ ÓÓ ‰˘Ú˘ Á˜ÈÙ‰ ÏÚ ‰ÎÓÒ " ÂÓˆÚ È , ·ÈË ÏÚ „·Ï· ÈÒÈÒ· Ú„ÈÓ ‰È„È· ‰È‰ ÔÎÏ ¯˙‡· ÂÁ
‰˘ ˙ÂÈ˙˘˙‰ . ר ק בסוף אוגוסט 2005 , בעקבות ביקורת של משרד מ בקר המדינה , פנתה המועצה למינהלת סל ע " ולמשרד ראש הממשלה , כדי לקבל את אישורם להעסקת חברה פרטית שתפקח על הבנייה באתר . דבר העסקת החברה אושר בישיבה של ועדת המנכ " לים שהתקיימה במועצה ב- 4.9.05 . מ שרד ראש הממשלה מסר בתשובתו , כי שיתוף הפעולה ע ם המועצה בנושא התשתיות היה הדוק בשל הנכונות , היוזמה והיכולת שגילתה המועצה . כשהעלתה המועצה לראשונה את בקשתה ליטול חלק פעיל בפיקוח ניתן לכך מענה מהיר . לדעתו אין לצפות לקשיים בטיפול בתשתיות בעתיד משום שהן חדשות . Ó ‰ˆÚÂÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ‰˙ÏÂÎÈ· Ú‚Ù ˙Á˜ÙÓ‰ ‰¯·Á‰ ˙˜ÒÚ‰· ·ÂÎÈÚ‰ ÈÎ ¯˙‡· ¯·Î ÂÁ
‰˘ ˙ÂÈ˙˘˙‰ ÏÚ Á˜ÙÏ - „È˙Ú· ÌȘÊ
‰Ï ̯‚Ï ÏÂÏÚ‰ ¯·„ . ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , „Ú‰ ÈÎ ÏÁ
˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓ‰ ˙Ù ‰‰ÂÓ˙ Á˜ÈÙ‰ ÔÂÓÈÓ ‡˘Â
· ÔÂϘ˘‡ ÛÂÁ ˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓ‰ È
Ù ÏÚ ˜¯Â˘ . ȇ¯‰ ÔÓ È
ÂÈ¢ ÔÙ‡· ‰˘ÚÈ˙ Á˜ÈÙ‰ ‡˘Â
· ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙˜ÂÏÁ˘ ‰È‰ . היערכות שילוב ילדים במוסדות חינוך ש ילוב התלמידים המפונים במוסדות חינוך ש ילובם של תלמידים ופעוטות במוסדות ח ינוך , הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתהליך החזרתן של משפחות המפונים לשגרת החיים , ובהשתלבותן בקהילה . ק ליטת התלמידים המתגוררים בדיור הזמני במוסדות החינוך , הוטלה על הרשויות המקומיות בהנחייתו ובפיקוחו של משרד החינוך . מ שרד החינוך נערך , עוד לפני ההתנתקות , כדי ל הבטיח שלכל תלמיד תימצא מסגרת לימודית מתאימה בתחומי הרשויות הקולטות . המשרד ריכז נתונים על מספרי התלמידים ב מ ועצה האזורית חוף עזה , לעומת פתרונות השיבוץ הקיימים במועצות הקולטות . חשוב לציין , כי אי-הידיעה לאילו ישובים אמורים התושבים להתפנות לא איפשרה לעמוד על ה צרכים שנוצרו בפועל בעת הפינוי . מ שרד החינוך עמד בקשר עם הרשויות הקולטות , ובדק את הצרכים של כל אחת מהן . עם זאת עלה , כי ההבטחות שנתן משרד החינוך לרשויות , ניתנו לעתים קרובות בעל פה , או ישירות למנהלי בתי הספר , בלי להעלות אותן על הכתב . ב חודשים שקדמו לפינוי ביקשה המועצה האזורית חוף אשקלון פרטים על התלמידים שיעברו להתגורר בתחומה . פרטים אלו לא נמסרו לה על ידי מינהלת סל " ע או על ידי משרד החינוך . גם ניסיונות המועצה לקבל מידע זה ממערכת החינוך במועצה האזורית חוף עזה לא צלחו , אף שבידי ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 65 מינהלת סל , ע" היה מידע על חלק מהמפונים , למשל , ליישובים מבקיעים וכרמיה . כתוצאה מכך , התקבלו התלמידים המפונים למוסדות החינוך החדשים , בלי שיהיה בידי הצוות המקצועי כל מידע מקדים עליהם . ג ם בחינוך המיוחד לא התקבל ידע מ , וילדים שולבו בכיתות , על-פי אישור בעל- פה שנתנה מפקחת מטעם משרד החינוך . היא אישרה כי השיבוץ בחינוך המיוחד נקבע על פי החלטת ועדת ההשמה של מחוז הדרום במשרד החינוך . ג ם המועצה האזורית נחל שורק לא קיבלה מידע מיהם ה תלמידים העתידים להתגורר בתחומה , מהו פילוח גילם ומי מהם אותר כנזקק לחינוך מיוחד . ממינהלת סל " ע התקבל מידע חלקי על מספר התלמידים ביישו ב גני טל , אך המועצה נאלצה להשלימו בבירור שנעשה ישירות עם נציגי היישוב . ב תשובתו מסר משרד ראש הממשלה , כי היעדר המידע נבע מהתנהגותם של המפונים שלא שיתפו פעולה ולא מסרו את המידע המבוקש , ומהוראתה של המועצה האזורית חוף עזה לעובדיה לא למסור מידע . אף על פי כן הכי ן משרד החינוך חלופות של כ- 8,000 מקומות פנויים במסגרות החינוך השונות . ב תשובתו מ- 22.11.05 מסר משרד החינוך , כי חרף מאמצים רבים שהשקיע כדי לקבל מידע על אודות הילדים במועצה האזורית חוף עזה , לא הצליח להשיג מידע שלם ומדויק . משרד החינוך ציין , כי המידע על הילדים הז קוקים לחינוך מיוחד נמסר בעל פה כדי לזרז תהליכים , ולאפשר לילדים המשובצים בו לה ש תלב בשנת הלימודים מיומה הראשון , ובהמשך נשלחו ההודעות הפורמאליות . ÏÒ ˙ω
ÈÓÏÂ ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " ȇ ÏÚ Ú - ÌÈ
Â˙
˙¯·Ú‰ , ̇ Ì‚ ÌÈȘÏÁ ÌÈ
Â˙
Âχ Âȉ , ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ˙ÂËϘ‰ ˙ , ‰¯Âˆ· Í¯Ú‰Ï ÂÏÎÂÈ˘ ˙
Ó ÏÚ ˙È·ËÈÓ‰ . פ תיחת מעונות יום וגני ילדים באתר הדיור הזמני בניצן לק ליטת ילדים במעונ ו ת יום ובגני ילדים יש חשיבות רבה בעצם שילובם במסגרות הקהילתיות , וכן בכך שהיא מאפשרת להוריהם להתפנות כדי לחפש מקומות תעסוקה . 1.
‡ˆÓ , ˙¯ÓÏ˘ ‡˘Â
‰ ˙Â·È˘Á , Ï˘ ‰Â·‚‰ ¯ÂÚÈ˘‰ ÁÎÂ
Û˜Â˙ ‰
˘Ó Ï·˜Ó‰ ÌÈ
ÂÙÓ‰ ·¯˜· ÌÈ„Ïȉ , ˜ÏÁ ˜¯ ÂÁ˙Ù
¯·ÓËÙÒ· Ì‰Ó Ô˘ 2005 , ÂÏÚÙ‰ Âχ Ì‚Â ˘¯„
‰ Ô˜˙· ÌÈ„ÓÂÚ Ì
ȇ˘ ÌÈÈÂ˜Ï Ìȇ
˙· . ‰ÏÚ‰ , ÌÈ„ÂÓÈω ˙
˘ ˙ÁÈ˙Ù· ÈÎ Ó‰ Ï˘ ˙ÂÏÂ΢‡ ‰˘ÈÓÁ ÍÂ˙Ó „Á‡ ÌÈ„ÏÈ ÔÂÚÓ ˜¯ ÔˆÈ
¯˙‡· ÏÚÙ ¯·ÓËÙÒ· ˙Â
ÂÚ ÌÈ

ÎÂ˙Ó‰ . ˙ÂÏȇ¯˜‰ È
·ÓÓ „Á‡ ÍÂ˙· ÏÚÙ ÔÂÚÓ‰ , ÌÈ„ÏÈ ÔÂÚÓ ˙ÂÈ‰Ï „ÚÂÈÓ Â
ȇ˘ , Â˙ÏÚÙ‰Ï ÌÈ˘¯„
‰ ÌÈÈ
ÈȂȉ‰Â ÌÈÈ˙ÂÁÈË·‰ ÌÈ
˜˙· „ÓÂÚ Â
ȇ . ‡Ó‚Â„Ï ÍÎ , ÔÂÚÓ· ÌÈÎÂÓ
ÌÈÈÏÓ˘Á ÌÈÚ˜˘ Âȉ Á˙Ù
˘ , ‡Ï ÍÂÓ
È
ˆÈÁ ¯Ú˘Â Ìȉ·‚ ÌȯÂÈΠ˙ÂÏÒ‡ È
˜˙ . ‰˘ ÔÂÚÓ· 33 È„ÏÈ Ô˜˙‰ ÈÙ ÏÚ ¯˙ÂÓ‰Ó ‰Ï„‚‰ ˙ÂÙÈÙˆ· Ì . ¯¯·˙‰ , ˙ÁÈ˙Ù ÈÎ ¯˘˜· ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÔÈ·Â ‰ˆÚÂÓ‰ ÔÈ· ˙ÂÚ„ ȘÂÏÈÁ Ï˘· ‰·ÎÚ˙‰ ÌÈÙÒÂ
‰ ˙Â
ÂÚÓ‰ Ì˙ÏÚÙ‰Ï ˘Â¯„‰ „ÂȈ‰ ˙˘Èί ÔÂÓÈÓÏ . דוח ביקורת על ההתנתקות 66 ב מכתב שנשלח למשנה למנכ " ל משרד הפנים , ממשרד ראש הממשלה , נאמר , " כי למרות ההחלטה שגובשה בממשלה להקצו ת 6.5 מיליון ש ל ח " מועצה האזורית חוף אשקלון לתקצב את הפעילויות המוניציפליות הנדרשות לביצוע בעיקר ביישוב הזמני ניצן , המועצה אינה מבצעת את הנדרש ובין היתר היא מונעת את פתיחת מעונות היום על ידי עיכוב רכישת ציוד הנדרש לאותם מעונות . מאחר שמתוכננים בניצן 5 מעונות יום , יש לעיכוב זה השלכות קשות ככלל ועל ציבור האמהות העובדות בפרט ". ה מועצה מסרה למשרד מבקר המדינה , כי אין לה תקציב לרכישת הציוד , וכי הובטח לה שהציוד לגני הילדים ולמעונות יועבר אליה מהמועצה האזורית חוף עזה . עלות הציוד החסר כ- 600,000 , ח"ש ואין ביכולתה לפתוח את המעונות הנוספים כל עוד לא קיבלה את הציוד הנדרש . 2. ב אתר בניצן נפתחו חמישה גני ילדים במבנים תקניים שיועדו לגן ילדים . הגנים נפתחו עם תחילת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר2005 . בגני הילדים למדו בסוף שנת2005 - 188 ילדים . ב סיור שערך נציג משרד מבקר המדינה ב- 20.9.05 בשני גני ילדים הועלה , כי הגנים נפתחו בלי שהושלמו עבודות הפיתוח , חסר בהם ציוד רב , וגם הציוד הקיי ם ישן . הילדים שהו במשך שעות פעילות הגן בתוך המבנה משום שלא הייתה גדר חיצונית סביב הגן , ומשום שהמתקנים בחצר טרם הוקמו . ב- 27.9.05 מסר קצין הביטחון של מחוז הדרו ם במשרד החינוך למשרד מבקר המדינה , כי מאזור גוש קטיף הוצא רק כ- 50% מהציוד שהיה בגני הילדים והמעונות , וגם הציוד שהוצא היה בחלקו פגום . מ שרד החינוך השיב , כי הגנים נפתחו כשהם מאובזרים , אך לחלקם אכן חסר ציוד ב . - 2.11.2005 נרכש ציוד וריהוט לגנים הפועלים , ורובו כבר הגיע . מ שרד ראש הממשלה השיב , כי פתיחת מעונות היום התעכבה בשל ההמתנה לאישורים הנדרשים ממשרד התעשייה , המסח ר והתיירות ) להלן - משרד התמ , (ת" וכי לא היה מנוס מההמתנה להשלמת ההליכים הנדרשים . מ שרד הביטחון השיב , כי עבודות הפיתוח באזור גני הילדים לא הושלמו מאחר שהוז מנו באיחור . רב ככל שתלוי הדבר במשרד הביטחון נעשה הכול כדי לאפשר את פתיחתם במועד . ה מועצה האזורית חוף אשקלון השיבה , כי הכנסת הציוד לגני הילדים התעכבה בשל ההנחיה לצייד את הגנים בציוד המיושן והפגום שהועבר מגוש קטיף . המועצה נאלצה לדאוג לציוד חד , ש שנרכש ב- 9.11.05 .המימון עבור הרכישה טרם התקבל . Ó ÔÂϘ˘‡ ÛÂÁ ˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘ÓÏ , ˙ω
ÈÓÏ ÏÒ " ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏÂ Ú , ȘÂÏÈÁ ˙‡ Ì„˜‰· ¯Â˙ÙÏ Ì˙¢ÈÁ
¯ÒÂÁ·˘ ‰¯ÓÂÁ‰ ÏÚ ÌÂȉ ˙Â
ÂÚÓ ˙ÂÏÈÚÙÏ „ÂȈ‰ ˙˘ÈÎ¯Ï ÌÈ˘¯„
‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙¯·Ú‰ È·‚Ï ˙ÂÚ„‰ È
·Ó· Ì˙ÁÈ˙ÙÏÂ ÌÈ
Ș˙ Ì . Ó˙‰ „¯˘ÓÓ ÌÈ¯Â˘È‡‰ ˙‚˘‰· ÈÂ‰È˘‰ " ÈÂ
ÈÙ‰ È
ÙÏ „ÂÚ ˙ , ÈÂ
ÈÙ‰ ¯Á‡Ï˘ ÌÂÈ· ÌÈÈÁ‰ ˙¯‚˘Ï ‰¯‰Ó· ¯ÂÊÁÏ ÌÈ
ÂÙÓ‰ Ï˘ ÈÒÈÒ·‰ ͯˆ· Ú‚Ù . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 67 ה סעות התלמידים למוסדות החינוך ה סעות תלמידים במערכת החינוך נגזרות מישום הוראות חוק לימוד חובה , התש "ט- 1949 , והן מבוצעות על פי הוראות הקבע בחוזר מנכ " ל משרד החינוך ) להלן - חוזר המנכ (. ל" לתלמידים שאין להם בית ספר באזור מגוריהם , או שבית הספר נמצא במרחק ניכר מביתם מוסדרת הסעה . הבסיס להפעלת מערכת ההיסעים מושתת על קביעת מיפוי אזורי רישום , ומתבצע על פי אמות מידה שנקבעו במשרד החינוך . מער ך ההיסעים הוא פתרון חלופי להקמת מוסדות חינוך , בעיקר ביישובים קטנים , שמספר התלמידים שבהם אינו מצדיק הקמת מוסד חינוכי . חובת ארגון ההסעות וביצוען חלה על הרשות המקומית שהתלמידים מתגוררים בתחומה . משרד החינוך משתתף במימון חלקי של מערך ההיסעים , על פי אמות מידה שנ קבעו בחוזר המנכ . ל" בחוזר נקבעו הכללים להפעלת מערך ההיסעים , התנאים המצדיקים הסעה של תלמיד למוסד החינוכי , והשתתפות משרד החינוך בעלויות ההסעה . עוד נקבע בחוזר , כי השתתפות משרד החינוך תינתן רק עבור מסלולי נסיעה שמתקיימים בהם אמות המידה המפורטים בחוזר , וקיבלו את אישור ועדת ההסעות המחוזית .
‡ˆÓ , · ˜¯ ÈÎ - 29.8.05 ) ÈÂ
ÈÙ‰ ¯Á‡Ï ( ˙ÂÈ¢¯Ï „ÁÂÈÓ Ï‰Â
ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó ÌÒ¯Ù ˙ÂÚÒ‰ ‡˘Â
· ˙ÂÈÓÂ˜Ó ) ÛÈ˘ ˘Â‚Ó ˙Â
Ù˙Ó‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ È„ÈÓÏ˙ ˙ÂÚÒ‰ ¯Â˘È‡Ï ωÂ
Ô¯Ó¢‰ ÔÂو - ‰
˘ " Ò˘˙ Ï " ) ( ÔÏ‰Ï - ˙ÂÚÒ‰‰ ωÂ
.( ÌÈ
ÂȯËȯ˜‰ ÂÚ·˜
ωÂ
· ‰‰ ÌÂÈ˜Ï ÌÈ
ÂÙÓ‰ È„ÏÈÏ ˙ÂÚÒ . ב היעדר נוהל הסעות מפורט ) נוהל ההסעות המיוחד שהוכן הגיע לרשויות רק בתחילת שנת הלימודים , ( התמודדו הרשויות המקומיות עם מצבים שלא פורטו בחוזר מנכ " ל משרד החינוך , כגון הסעות תלמידים למקומות מרוחקים שלא על פי המיפוי . י צוין , כי משרד החינוך הנחה בעל פה את מנהלי בתי הספר , לרשום תלמידים על פי בחירתם , או על פי מקום לימודיהם הקודם , כך שלטענת הרשויות המקומיות לא היה ברור להן כיצד עליהן לנהוג במקרים שבהם נרשמו תלמידים שלהסעתם לא היה ניתן אישור על פי המיפוי של המשרד . כך למשל , כתב גזבר המועצה האזורית חוף אשקלון למנכ " ל משרד הפנים , " כי למרות התחייבות מפורשת של ראש הממשלה ונציגיו כי התושבים יוסעו לבתי ספר לפי בחירתם ובמימון מלא של משרד החינוך , לא התחייב המשרד לכך עד היום . כך שלהוצאה צפויה של מעל 4 מליון ש , ח" אין עדיין מקור כספי , ומעבר לכך , לא יצא עדיין מכרז עקב מחסור בנתונים לגבי הילדים ורישומם ". Ó ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÌÈÚÒȉ‰ ωÂ
ÌÂÒ¯Ù· ¯ÂÁȇ‰ ÈÎ , ·ÎÈÚ˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙‡ , ÌÈÚÒ‰‰ È
Ï·˜ ÌÚ ÔÓÊ· ¯˘˜˙‰Ï Ô‰Ó Ú
Ó , Íη Ú‚Ù ÌÈ„ÂÓÈω ˙
˘ ˙ÁÈ˙Ù ˙‡¯˜Ï Ô˙ÂίÚȉ· . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ „ÂÚ , ωÂ
‰ ÈÎ ÏÚ˙‰ ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó ˙ËÏÁ‰Ó Ì , ÈÂÙÈÓ‰ ÈÙ ÏÚ ‡Ï˘ Ì‚ ÍÂ
ÈÁ ˙„ÒÂÓÏ ÌÂ˘È¯ ‰¯È˙‰˘ Ú·˜
˘ . להלן פרטים על מערך ההסעים בשתי רשויות מקומיות : דוח ביקורת על ההתנתקות 68 מ ועצה אזורית חוף אשקלון במ ערכת ההיסעים של המועצה האזורית חוף אשקלון פועלים שבעה אוטובוסים ורכב מסחרי אחד שבאחזקת המועצה , וכלי רכב נו ספים מהתקשרות עם קבלני משנה להסעת תלמידים , לפי הצרכים המשתנים . בעקבות קליטת התלמידים מאתרי הדיור הזמני , הגדילה המועצה באופן ניכר את היקף התקשרויותיה עם קבלני משנה לצורך הסעת התלמידים . ה מועצה נערכה לפעול על פי החלטות משרד החינוך במלואן , ובנתה מערך הסעות חדש שיענה על צרכיו של כל תלמיד ותלמיד . אף שרוב משפחות המפונים התיישבו בשלושה ריכוזים עיקריים ) ניצן , מבקיעים וכרמיה ( היו כמה משפחות שבחרו להתגורר ביישובים אחרים , והדבר היה כרוך בעלויות גבוהות , משום שחייב הסעות מיוחדות למוסדות חינוך רבים עבור מספר קטן של תלמידי . ם כך נוצר מצב שדרש מערך הסעות מורכב ויקר מאוד . על פי נתונים שמסרה המועצה למשרד מבקר המדינה , הסתכמה עלותו בכ- 20,000" ש ח ליום . ה מועצה העלתה את הנושא בדיונים עם משרד החינוך , ודרשה לקבל החזר מ ל א של כל הוצאות מערך ההסעות בגין הסעת התלמידים המפונים . בעניין זה פ נה משרד ראש הממשלה ב- 29.6.05 למנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך , ודרש ממנה , להוציא הנחיות מתאימות כדי שהעלויות לא יוטלו על המועצה וכי אין כל הצדקה לחייב את המועצה באופן גורף בעלויות קליטת המפונים . בפגישות שקיימו נציגי המועצה עם נציגי משרד החינוך , הובהר להם כי , עליהם לקבל את אישור משרד החינוך לתכנית ההסעות , וזאת בתנאי , שההסעות יתבצעו במקרה שבית הספר יהיה במרחק סביר ממקום המגורים של התלמ . די עוד הובהר להם , כי המימון הממשלתי ימשך עד שתתחיל גביית הארנונה מהתושבים . עם זאת הרגישה המועצה מחויבות להסיע כל ילד למוסד החינ וכי שנרשם אליו , הן בשל התחייבות המשרד לאפשר לתלמידים להמשיך את לימודיהם בבתי הספר שלמדו בהם לפני הפינוי , והן בשל העובדה , כי הרישום למוסדות שמחוץ למועצה לא היה בשליטתה . מ האמור לעיל עולה , כי המועצה פעלה , בכל הקשור להתקשרות עם קבלני משנה להסעות , ולארגון תכנית ההיסעים שלה , בלי שהיה לה מידע כיצד תממן אותם , שכן בקשותיה לאישור ההסעות במשרד החינוך טרם נענו . בפרוטוקול מליאת המועצה מ- 5.9.05 צוין , בין היתר , " כי לאור המשימה הלאומית בקליטת המפונים , המועצה תמשיך לתת את כל השירותים הדרושים בכל אתרי המפונים , בהסתמך על הבטח ות של כל הגורמים השונים לכיסוי מימוני של השירותים הנ . ל" יחד עם זאת אם לא נקבל את המימון הדרוש לכיסוי כל ההוצאות הדרושות תוך חודש ימים המועצה תפסיק לתת שירותים , וזאת למנוע קריסה כלכלית של המועצה ופגיעה בשירותים הניתנים לכלל תושבי המועצה ". ע ד סוף 2005 הסתכמה עלות ההסעות לילדי המפונים במועצה לסך של 1.8 מיליון ש , ח" ומה ם קיבלה המועצה 820,000" ש ח כמקדמה . המ ועצה האזורית חוף אשקלון השיבה למשרד מבקר המדינה , כי עד ל- 15.11.05 , למרות התחייבויות חוזרות ונשנות של משרד ראש הממשלה ושל משרד החינוך , לא חתמו המשרדים על ההתחיי בות למימון עלות זו במלואה ו כמ , בטח . מ שרד החינוך השיב , כי המשרד התחייב , עוד לפני הפינוי , כי יממן במלואן את הסעות התלמידים . מידע זה הועבר באופן חד משמעי לכל הרשויות המקומיות העתידות לקלוט את המפונים . נוהל ההסעות הבהיר את התחייבות המשרד למימון מלא ואת הגמישות בשיבוץ התלמידים שלא על פי מיפוי . ע וד מסר משרד החינוך כי אף שהמועצה האזורית חוף אשקלון לא העבירה לו את תכנית ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 69 ההיסעים בזמן , בכל זאת ניתנו לה מקדמות . על המועצה להעביר בקשות חריגות למנהלת המחוז במשרד החינוך . Ó ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÏÎ
˘ ÌÈ‚ÈÈÒ‰ ÈÎ Ú‚Â
· ˙ÂÚÒ‰‰ ωÂ
· ÂÏ ÈÙ ÏÚ ˙ÂÚÒ‰ ¯Â˘È‡Ï ¯ÒÂÁ Ï˘ ‰˘ÂÁ˙ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ¯ˆÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙¯ÈÁ· ˙ÂÚÒ‰‰ ¯˘Â‡È Ô· ̇ ˙‡„ . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ „ÂÚ , ¯˘Ù‡Ï ‰ËÏÁ‰‰ ÈÎ „ÂÓÏÏ ÌÈ
ÈÈ
ÂÚÓ ÌÈ„Ïȉ ̉·˘ ¯ÙÒ‰ È˙·· ÌÂ˘È¯ , ÈÂ
ÈÙ‰ È
ÙÏ Ì‰· „ÓÏ˘ ‡ , ‰˙Èȉ ·Â‚Ó ˙ÂÈ‰Ï ‰Îȯˆ ¯Â¯· ÔÂÓÈÓ ¯Â˜Ó· ‰ . ÔÓÓÏ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ÏÚ ÏÈË‰Ï È‡¯ ‡Ï ȷȈ˜˙ ¯Â˜Ó ÍÎÏ ÁÈË·‰Ï ÈÏ· ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˙ÂÚÒ‰ ¯Â·Ú ˙‰·‚ ˙ÂÈÂÏÚ . ÌȈ¯˘ Ì‚ ÌÈ
ÂÙÓÏ ˙È·ËÈÓ ‰ËÈϘ ¯˘Ù‡Ï , ˙ÂÏÈÚȉ ˙Â˘È¯„Ï ·Ï ˙Ó¢˙ ÍÂ˙ ‰˘ÚÈ˘ Íȯˆ , ‰
È„Ó‰ ÈÙÒÎ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘‰Â ÔÂÎÒÈÁ‰ . ה מועצה האזורית נחל שורק נה מ ל מחלקת החינוך במועצה האזורית נחל שורק מסר למשרד מבקר המדינה , כי המועצה נערכה להסעת כל הילדים שבתחומה למוסדות הלימוד שנרשמו אליהם . למועצה ניתנה הבטחה בעל- פה שיוחזרו לה הכספים שתוציא בגין הסעת הילדים , וביניהם הסעות הילדים המתגוררים באופן ארעי בקיבוץ חפץ חיי ם ולומדים ביד בנימין . ה מועצה לא הסיעה ילדים הלומדים בפנימיות וגם לא ילדים הלומדים ב " עיר האמונה " שבנתיבות , וזאת על פי הנחית משרד החינוך . ב תשובתה מסרה המועצה , כי ביצוע הסעות התלמידי ם הסתמך על ההבטחות שקיבלה בעל פה ממשרד החינוך , ועל כן לא סיכנה את איזונה התקצ יבי , ושמרה על כללי מינהל תקינים . בתשובתו מ- 20.11.05 מסר מ שרד החינוך , כי הל ח ץ מצד הרשויות הביא לידי כך שנציגי המשרד שפעלו בשטח נתנו הבטחה בעל פה . עם קבלת ההחלטה בהנהלת המשרד ניתנה מיד הבטחה רשמית בכתב למימון מלא . ב בדיקת השלמה שנערכה בינואר 2006 הועלה , שהמו עצה הגישה למשרד החינוך רשימת קווי הסעות עבור 146 תלמידים ממפוני גוש קטיף בעלות כוללת של1 מיליון ש " ח עבור שנת מ הלי ודים תשס ב . ו"- 3.1.06 העביר משרד החינוך סכום של230,000" ש ח כמקדמה עבור הסעות התלמידים . Ó ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ , ÏÚ· Â
˙È
˘ ˙ÂÁË·‰ ÏÚ ˙ÂÎÓ˙Ò‰ ÈÎ - ȷȈ˜˙ È·Ȃ ‡ÏÏ ‰Ù , ÒÎ ˙ÂÏÂÚÙ Úˆȷ È„ÈÏ ‰ˆÚÂÓ‰ ˙‡ ‡È·‰Ï ‰ÏÂÏÚ Ù „È˙Ú· ‰· ÂÚ‚ÙÈ˘ ˙ÂÈ , ÔÓ ÔÎ ÏÚ Ì„˜‰· ¯„ÒÂÈ ¯·„‰˘ ȇ¯‰ . ˙ÂÙÈÁ„·Â ıÁÏ È‡
˙· ¢Ú
ÈÂ
ÈÙ‰ ˙ÂÏÂÚÙ˘ Û‡ , ˘È ‰ÏÂÚÙ ÏÎ Ï˘ ÌÈÓȇ˙Ó „ÂÚÈ˙ ÌÂ˘È¯ ÌÈ·ÈÈÁÓ‰ ÌÈ
Ș˙ ω
ÈÓ ÈÏÏÎ ÏÚ „ÈÙ˜‰Ï . ✩ דוח ביקורת על ההתנתקות 70 Ó ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ ÈÚ‰ ¯ , ͯˆ ‡Â‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÚÒ‰ ͯÚÓ ÈÎ ¯˙ÂÈ· ·Â˘Á È
ÂÈÁ , ˙ÈÙÒÎ ‰
ÈÁ·ÓÂ ˙È
‚¯‡ ‰
ÈÁ·Ó ˙È·ËÈÓ ˙ÂίÚȉ ·ÈÈÁÓ‰ . ÂÈÏÚ „ÁÓ ÌÈίˆÏ Ìω ‰
ÚÓ ˜ÙÒÏ , Í„È‡Ó È
ÂÎÒÁ ÏÈÚÈ ÔÙ‡· Úˆ·˙‰Ï . ה יערכות לטיפול בנושאי רווחה 1. מהלך ההתנתקות גרם לשינוי דרמטי בסדרי החיים של קהילות שלמות . במצב דברים זה נזקקו משפחות רבות לטיפול ולסיוע נפשי וחברתי , גם אם לא טופלו בעבר במחלקת הרווחה . אחד מעקרונות ההיערכות לפי נוהל שהכין משרד הרווחה " הערכות משרד הרווחה ליישום תכנית ההתנתקות " מדצמבר 2004 , היא " הכנה מוקדמת ) נפשית ואי נסטרומנטלית ( של כל מי שיהיו מעורבים בהתנתקות ויחשפו לקונפליקטים עם עצמם , סביבתם הקרובה ועם אוכלוסיה שונות ". ל צורך היערכות למתן סיוע למשפחות המפונים יזמו משרד הרווחה ומינהלת סל ש ע ה " תלמויות להדרכת הצוותים בטיפול במפונים . 2. מיפוי הצרכים הפרטיים והצרכים החברת יים-קהילתיים של המפונים , עוד לפני הגעתם ליישובים הקולטים , היה בו כדי לסייע להיערכות מוצלחת של שירותי הרווחה . )א( בחודשים יוני- יולי2005 ,כחודשיים לפני הפינוי המתוכנן , שלחה עיריית אשקלון עובדים סוציאליים מטעמה לעבוד יום בשבוע במועצה האזורית חוף עזה כ , די לע מוד מקרוב על מאפייני האוכלוסייה , ולהכשיר את העובדים הסוציאליים מבעוד מועד לקליטת המשפחות . ע ם הפינוי שלחה העירייה צוותי עובדים ומתנדבים כדי למפות את הצרכים של כל משפחה ששוכנה בכל אחד משלושת מרכזי הקליטה בעיר . )ב( המועצ ה האזורית חוף אשקלון שלחה עובדים מטעמה למועצה האזורית חוף עזה , אולם לדבריה , לא שיתפו עמה עובדי המועצה האזורית פעולה , ולא מסרו מידע . )ג( במועצה האזורית נחל שורק , לא אותרו מקרים המצריכים טיפול פרטני דחוף . 3. שלוש הרשויות המבוקרות מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה , כי לא קיבלו מידע על משפחות המפונים , ובו מיפוי , ולו חלקי בלבד , ממינהלת סל " ע או ממשרד הרווחה , והדבר פגע ביכולתן לתת שירות הולם בעת הצורך . מ שרד ראש הממשלה מסר בתשובתו , כי בשל הנחיה שקיבלו עובדי הרווחה במועצה האזורית חוף עזה שלא לשתף פעולה עם אנשי המינהלה , לא נמסר לה מידע שהייתה יכולה להעביר אות ו לרשויות . גם עיריית אשקלון סירבה במשך תקופה ארוכה לשתף פעולה . למרות זאת נערכה המינהלת להכשרת צוותים ולהכנתם ברשויות הקולטות . Ó ÏÒ ˙ω
ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ " ‰Á¯‰ „¯˘ÓÏÂ Ú , ˙ÂÈ¢¯Ï ̉È˙ÂÈÁ
‰ ÈÎ ˘Â¯„‰ Ú„ÈÓ‰ ˙‡ ˜ÙÒÏ È„Î È„ ̉· ‰È‰ ‡Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ Ï Ù ˙È
Î˙ ˙
Ή ÌÂÁ˙· ‰ÏÂÚ ‰Á¯‰ . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 71 וח כ-אדם כדי שהרשויות המקומיות יוכלו לסייע למשפחות המפונים , אמור היה משרד הרווחה להקצות משרות נוספות כדי לתגבר את העובדים הסוציאליים ברשויות . במצבת כוח האדם באגף הרווחה שבמועצה האזורית חוף אשקלון יש שש עובדות , מהן ארבע עובדות סוציאליות במ שרה מלאה , ושתיים במשרות של 80% ו- 70% . א רבע מבין העובדות הסוציאליות טיפלו במשפחות לפי חלוקה ליישובים . כל עובדת קיבלה לטיפולה כמה יישובים , על פי מפתח של האזור והרמה סוציו-אקונומית של היישוב .
‡ˆÓ , Ó ‰ËÈϘ‰ ȯ˙‡· ˙‡ˆÓ
˘ ˙ÂÁÙ˘Ó· ˙ÂÏÙËÓ‰ ˙ÂÈχȈÂÒ‰ ˙„·ÂÚ‰ ÈÎ ÌÈÚȘ· ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈϘ È
ÙÏ Â˘Ú˘ ‰„·ډ ÏÚ ÛÒÂ
˙‡Ê ˙¢ÂÚ ‰ÈӯΠ. Ì‚ ‰
ÂÓÓ Ô‰Ó ˙Á‡ ‰ˆÚÂÓ· ÌȯÈÚˆ·Â ¯ÚÂ
· ÏÂÙÈˉ ÊÂÎȯ ÏÚ ÌÈ˘È˘˜· ÏÂÙÈˉ ÏÚ . ˙„·ÂÚ‰ ÏÚ ·ÈÈÁ˙ÓÎ Ìω ÏÂÙÈË ˙˙Ï Ô˙ÏÂÎÈ· Ú‚Ù ‡Â‰Â ·¯ ‰„Â·Ú ÒÓÂÚ Ïˉ ˙ÂÈχȈÂÒ‰ ԄȘÙ˙Ó . ה מועצה האזורית חוף אשקלון ה גישה למשרד הרווחה בקשה ל תקציב נוסף לצורך היערכות אגף הרווחה לקליטת המפונים . על פי תכנית הצרכים שהכין האגף , יש לקלוט ארבעה עובדים סוציאליים ושני פסיכולוגים נוספים במשרה מלאה . תכנית הצרכים הוגשה למשרד הפנים , למשרד הרווחה ולמינהלת סל ב . ע"- 27.7.05 ,אישר משרד ה רווחה הוספה זמנית של שנ י תקנים לעובדים סוציאליים , ותקן למזכירה בחצי משרה , למצבת כוח האדם באגף הרווחה .
‡ˆÓ , ‰ˆÚÂÓ· ‰Á¯‰ Û‚‡ ¯Â·‚˙· ÛÂÁ„‰ ͯˆ‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ , ÌÚ ‰ˆÚÂÓ‰ ‰„„ÂÓ˙‰ ‰Ï˘ Ú·˜‰ Ì„‡‰ ÁÂη ÌÈ
ÂÙÓ‰ Ï‚ ˙ËÈϘ , „·Ï· ˙Á‡ ˙ÈχȈÂÒ ˙„·ÂÚ ˙ÙÒÂ˙· Á Íωӷ ‰ËϘ
˘ ËÒ‚‡ ˘„ , · ˜¯ ÔˆÈ
· ¯˙‡· „·ÚÏ ‰ÏÈÁ˙‰Â - 21.8.05 . ע וד עולה , כי באתר הקליטה המרכזי בניצן נעשה המיפוי של המשפחות הנקלטות בעיקר על ידי מתנדבים , שהעבירו את המידע שנאסף לעובדת אגף הרווחה של המועצה . באתר מבקיעים ערכה עובדת הרווחה של המועצה ביקור ראשוני בלבד . · ‰¯Âˆ· ÏÙËÏ Ô˙ÏÂÎÈ ‰Ú‚Ù
‰Á¯‰ ˙„·ÂÚ ÏÚ Ïˉ˘ ÒÓÂډ ̄‡ ÁÂη ¯ÂÒÁÓ Ï˘ ˙Â
ÂÙÓ‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ˙ËÈϘ· ‰¯È‰Ó ‰ÏÈÚÈ . ˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ˙Â·È˘Á‰ Û‡ ÏÚ ÈÎ Ì‚ ÔÈÈˆÏ ˘È ¯ÚÂ
Ï ˙ÂÈ
„ÚÂÓ ˙‡
„Ò , ÂÁ˙Ù
‡Ï Âχ , ÌÈ
·Ó· ¯ÂÒÁÓ Ï˘· Ô‰ , ¯ÒÂÁ Ï˘· ԉ ˙È˙Ïȉ˜ ˙„·ÂÚ Ï˘ ÈÂÂÈÏ ‰¯ÊÚ· , ‡Ï˘ ‰Ï·˜˙‰ . ב פגישה של נציגי משרד מבקר המדינה עם מנהל מחוז הדרום במשרד ה רווחה ב- 9.10.05 נמסר , כי כבר הובהר למועצה בשלב מוקדם יותר , לפני מתן האישור הרשמי , כי היא יכולה להיערך לקליטת עובדים נוספים שיתגברו את מחלקת הרו ו חה לקראת ההתנתקות . האישור להוספת תקנים התעכב עקב התהליך הבירוקרטי שחייב את אישורו של משרד האוצר לתקציב מיוחד עבור ההתנתקות , ואת ההחלטה על חלוקת התקציב במשרד הרווחה . אחת הסיבות לעיכוב בקליטת העובדים היא ההתנהלות האיטית של המועצה בנושא , בין השאר בגלל חוסר הסכמתה להיענות לדרישות המועמדים שהפנה משרד הרוו , חה שחייבו אותה לשלם להם תוספות שכר מתקציבה . דוח ביקורת על ההתנתקות 72 המ ועצה האזורית חוף אשקלון השיבה למשרד מבקר המדינה , כי אכן לא הסכימה לשלם תוספות שכר שהיו מקובלות במועצה האזורית חוף עזה ללא התחייבות לכיסוי תקציבי מצד משרד הרווחה , ולכן לא קלטה את כל העובדים הסוציאליים מיד עם ב יצוע ההתנתקות . מ שרד הרווחה השיב למשרד מבקר המדינה , כי התכנית להקצות שלושה עובדי רווחה ל- 40 משפחות לא התממשה , שכן משרד האוצר אישר תקצוב רק לשליש מהעובדים הסוציאליים המתוכננים אי . - הוודאות ברשויות נוצרה בשל העיכוב באישור התכנית שהוגשה למשרד האוצר עוד בינואר 2005 , אולם אושרה על ידו רק בסוף יולי2005 . למועצה האזורית חוף אשקלון הוקצו שני תקנים , אך בעקבות קשיים בירוקרטיים במועצה הם לא נקלטו מייד . כמו כן הקצה משרד הרווחה שלוש מועדוניות שפתיחתן מתעכבת עקב מחסור במבנים . Âʇ‰ ‰ˆÚÂÓÏ ‰Á¯‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ‰‡Â¯ ‡Â‰ ÈÎ ÔÂϘ˘‡ ÛÂÁ ˙ȯ ‰ˆÚÂÓÏ ÌÈÈχȈÂÒ ÌÈ„·ÂÚ ÒÂÈ‚· ÂÏÈ‚˘ „ȉ ˙Ïʇ ˙‡ ‰¯ÓÂÁ· . ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï È‡¯ ‡Ï ‰
È„Ó‰ , ÈÎ " ÌÈ˯˜Â¯È· ÌÈÎÏ‰Ó " Ï ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ÏÂÎÈ· ÂÚ‚ÙÈ ˜ ÌÈ„·ÂÚ ËÂÏ ÌÈÙÒÂ
, ˙Â¯È˘· ‰ÚÈ‚ÙÏ Ì¯‚˘ ·ÂÎÈÚ , ÔˆÈ
¯˙‡· „ÁÂÈÓ· , ¢¯„˘ ÌÈ·ˆÓ ¯ˆÂ
·˘ È„ÈÈÓ ˙Â
¯˙Ù ÌÈ . בשל נתוני האוכלוסייה של המפונים שהגיעו למועצה האזורית נחל שורק , היה צורך , לדעת מנהלת מחלקת הרווחה במועצה , להפעיל סדנאות קבוצתיות לילדים , נוער ומבוגרים . הסדנאות יכולות לסייע בהתמודדות עם השלכות הפינוי ועם תהליכי ההתנתקות והשיקום של קבוצות בקהילה . ב קריטר יונים למימון פעולות בתחום הרווחה שפרסמה מינהלת סל " ע לא הוזכר כלל מימון עבור הפעלת הסדנאות הקבוצתיות , על אף נחיצותן הרבה בתקופה הראשונה שלאחר הפינוי . מ שרד ראש הממשלה השיב , כי עם הגעת המפונים לאתרי המגורים הארעיים והפעלת תכניות מיוחדות בתחום הסיוע החברתי , הת עורר הצורך לתקן את הקריטריונים הראשוניים לתקצוב ע הפ ולות ולהוסיף אפשרויות תמיכה בפעולות מסוגים נוספים . הקריטריונים הותאמו לצרכים החדשים ואושרו בנובמבר 2005 . Ó ÏÒ ˙ω
ÈÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ " ‰È‰ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘ÓÏÂ Ú Âχ ˙ÂÏÂÚÙ Ï˘ Ô
ÂÓÈÓ˘ , Ô˙Ó¯˙˘ ¯˙ÂÈ· ‰·Â˘Á Ì˙·Ï˙˘‰Ï ÌÈ
ÂÙÓ‰ ˙ËÈÏ˜Ï , ‡Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ÂÏËÂÈ , ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ï˘ ÔÓÂȘ ̈ڷ Ú‚ÙÏ ÏÂÎÈ˘ ¯·„ , · ‡ ¯ ˙Ó ÌÈÓÂÁ˙ Ì˙‡· ÌȘÈ˙‰ ÌÈ·˘Â˙Ï ˙
˙È
‰ ˙Â¯È˘‰ . ✯ מהלך ההתנתקות היה מבצע מורכב מבחינה לוגיסטית וחברתית . המרכיב המרכזי בו היה חוסר הוודאות , שכ ן מהלכים רבים של הגורמים המעורבים בתהליך לא היו ידועים מראש . ה יערכות הרשויות המקומיות ו ק ליטת המפונים 73 מטבע הדברים י , כולת התכנון והניהול במצב מעין זה היא מוגבלת , אולם ניתן היה לצמצם את חוסר הוודאות באמצעות הכנת תכניות וקביעת רשת של הנחיות מפורטות לתרחישים שונים . כל הגורמים המעורבים , וביניהם משרדי ממשלה , רשויות מקומיות , מינהלת , ע" סל מתנדבים רבים וארגוני סיוע השקיעו בביצוע המהלך מאמצים , ופעולותיהם התקיימו בתנאים קשים . יחד עם זאת , הצביע ה דוח על ליקויים רציניים ומשמעותיים במהלך ביצוע תכנית ההתנתקות . חלקם נובעים מהמצב שתואר ואת חלקם ניתן היה למנוע בתכנ ון ראוי . הממצאים מצביעים על חוסר תיכנון , מיעוט בהנחיות מתאימות , והיעדר מימון לפעולות נדרשות . כל אלה נבעו מכך שמשרד ראש הממשלה , מינהלת סל " ע וחלק מהמשרדים הייעודים לא נתנו את דעתם די הצורך להיבט החברתי והרגשי של קליטת המפונים ועיקר מאמציהם הושקע במהלך הלוגיס טי של הפינוי . על מינהלת סל " ע ועל משרד ראש הממשלה , להשלים את התחייבויותיהן הכספיות כלפי הרשויות לשנת2005 בהקדם . יש לבחון את המשך הטיפול באוכלוסיית המפונים , נוכח הליקויים שהועלו , ולהבטיח את תמיכתם בתקציבי הרשויות המקומיות הקולטות לשנת2006 . כל עיכוב בביצוע העברות הכספים שהובטחו , יש בו כדי להסב נזקים לרשויות המקומיות , לפגוע בתזרים המזומנים שלהן ובמתן השירותים לתושבים הוותיקים ולתושבים החדשים . יש לזרז את העברת המפונים הנמצאים עדיין בבתי מלון או בכפרי נופש , לדיור זמני או לדיור קבוע . ישיבה ממושכת של התושבים בדיו ר הארעי עלולה להסב להם ולמדינה נזקים בלתי הפיכים , שכן היא מעודדת תלות של המפונים , פוגעת בהשתלבותם התקינה בחברה ומסבה למדינה הפסדים כספיים . על מינהלת סל " ע לפעול לשלבם במסגרות נורמטיביות עצמאיות וזאת בדחיפות מיידית כדי למנוע סבל מיותר מהמפונים . ע וד מצביע מש רד מבקר המדינה על הצורך לקבל בהקדם החלטות אופרטיביות בנוגע להעברת המפונים מהדיור הזמני לבתי קבע , כדי שה " זמני " לא ייהפך ". עו קב "ל