החלטות ועדה
סימוכין:2023-087329
ירושלים, ט"ז בחשוון תשפ"ד
31 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, ט"ז בחשון תשפ"ד, 31.10.2023 בנושא:
דוח מיוחד בנושא פינוי אוכלוסייה בעת המלחמה
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – הדוח נכתב בעקבות הלקחים של מלחמת לבנון השניה. מטרת הדיון היא לבדוק האם תוקנו הפערים והליקויים שהוצגו בדוחות. כרגע ישובים שלמים פונו מבתיהם ועל המדינה להתמודד עם ההשלכות הביטחוניות, הכלכליות והסוציאליות. פינוי יזום הוא אחת השיטות להגן על שלומה של אוכלוסייה באזור סכנה, ועפ"י כל ההערכות אנו נמצאים במערכה לא קצרה. במצבי חירום האחריות לשלום האוכלוסייה באזור הסכנה מוטלת על הממשלה, גופי החירום והביטחון והרשויות המקומיות. במלחמת לבנון השניה תושבים רבים עזבו את ישוביהם בעצמם ואחרים פונו ע"י גופים מתנדבים ותורמים פרטיים. במלחמת חרבות ברזל הוראת הפינוי התקבלה ממערכת הביטחון והממשלה. בדרום הארץ הצבא פינה עד 4 ק"מ מהגבול ובצפון הארץ עד 3 ק"מ מהגבול. ישובים שהם מעבר לטווחים אלה פונו עצמאית בסיוע ראשי הערים. אבקש לדעת מה ההגדרות המדויקות של האוכלוסייה המיועדת לפינוי יזום ע"י הצבא והממשלה? והאם הממשלה מתייחסת לאוכלוסייה שהתפנתה מרצון באופן דומה מבחינת מעטפת הסיוע?
תכנית הפינוי "מלון אורחים" נכתבה בעקבות לקחי מלחמת לבנון השניה. בדוח מבקר המדינה משנת 2016 נכתב כי התכנית אינה בת ביצוע, ובשנת 2020 נכתב כי חלה התקדמות בהיערכות משרדי הממשלה אך עדיין התגלו פערים.
ראשי ערים יודעים הרבה יותר טוב לתכלל את בקשות התושבים ולתת מענה לדרישותיהם מאשר משרדי הממשלה. לפי דוח המבקר משנת 2020 משרד האוצר סירב להתחייב לשלם מקדמות לרשויות מקומיות עבור צרכי המפונים. על משרד האוצר לתת את הכסף הדרוש, ואח"כ יועברו הדוחות.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבת הביטחון – דוח מעקב נערך בשנת 2019 ופורסם בשנת 2020. הדוח עסק בהיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה).
נושאים שנבדקו:
ההיערכות לפינוי אוכלוסייה
הסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים (בט"פ) בטיפול בעורף
תכניות עבודה לטיפול בעורף
פערי מיגון
מערך הגילוי וההתרעה.
התמקדנו כעת בנושא הראשון - פינוי אוכלוסייה.
יש 2.6 מליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם נכון למועד הביקורת.
יש להיערך לפינוי 300 אלף תושבים על פי החלטת ממשלה.
סוגיית המקלטים שנמצאים בבניניים פרטיים היא נקודת תורפה היות ואין חשמל, מים ושירותים. משרד הבינוי נתן מענה בחלק המקומות, אך חייב טיפול בנושא.
משרד מבקר המדינה העיר כי על הרשויות המקומיות לספק למפונים "סל קליטה" שיאפשר תנאי מחיה בסיסיים (שירותי כביסה, הסעות וכד'). בביקורת המעקב עלה כי עבודת המטה שעשתה רח"ל בעניין היערכות הרשויות המקומיות לאספקת "סל הקליטה" לא הושלמה.
המענה המקיף לאכלוס בבתי הספר הוא יותר מורכב מפינוי לבתי מלון. כשסיירנו בבתי המלון ראינו שיש בעיות, אך בתי המלון יצאו מגדרם מבחינת ניקיון ומזון. יש פערים בנושאי: לימודים, טואליטיקה, כביסה וכו' וראינו שאין גורם מתכלל. סוגיית הילדים בבתי המלון היא מורכבת מאוד, כבר שבוע שלישי שהם נמצאים בבתי המלון. כמו כן ראינו בשטח שיש אבחנה בין קהילות, אם אין פתרון מערכתי - הפער נשמר. בבתי המלון שנכחנו בהם לא ראינו נציגי צה"ל. אני סבור שהפינוי לבתי המלון היתה החלטה נכונה מאוד.
נקודה לשימור: ביולי 2012 הממשלה אישרה את תכנית "מלון אורחים" לפינוי ולקליטה של 300,000 מפונים.
הקצאת כספים לתושבים המפונים - הסכומים שניתנו כעת גבוהים יותר (1,000 ₪ לתושב ו- 5,000 ₪ למשפחה). תושבי עוטף עזה צריכים לקבל הרבה יותר קשב מהמפונים האחרים, הם חסרי כל. הפינוי העצמאי צריך גם לקבל קשב. בפינוי למועצות קולטות, יש ערים שהכפילו את הסד"כ שלהן, כמו אילת.
אוכלוסיית נכי צה"ל ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – בלא מעט מועצות העבירו את כל הנתונים, והרגישו שבעת הפינוי לא היתה מוכנות מספיקה. אוכלוסיית הצרכים מיוחדים צריכה קשב ומעקב.
תכנית "מלונית" לא אושרה והושלמה באופן מלא. יישובי הצפון לא נכללו במועד הביקורת.
תכנית "מרחק בטוח" - תכנית לפינוי יישובים בטווח של 4-0 ק"מ בגבול לבנון, רמת הגולן ועוטף עזה. בביקורת המעקב עלה כי תכניות הפינוי של הערים קריית שמונה ושדרות טרם הושלמו. רשות פינוי סעד חללים (פס"ח) לא הגדירה יעד קליטה ל-17 יישובים. ההתרשמות שלנו בשטח היתה טובה, אנשים מצאו את עצמם תוך שעות בתוך בתי המלון, אולם תושבי קרית שמונה פוזרו בכל רחבי הארץ.
עפ"י נתונים מרח"ל יש פינוי רחב של למעלה מ-125 אלף תושבים.
ההסדרה והסמכויות בין משרד הבטחון למשרד ביטחון לאומי הוא פער שעלה ומחייב הסדרה. בשנת 2007 הוטלה אחריות על שר הביטחון לטפל בכל הנושאים.
המשרד מקיים סיורים מיום פרוץ המלחמה בצפון ובדרום, ודיברנו עם אנשים רבים כולל המפונים. ראינו בשטח הרבה פעולות חיוביות, אולם ראינו גם בעלי עסקים שנמצאים באי-וודאות. כמן כן עסקנו בכיתות כוננות ומיגוניות.
המלצה שלי היא לוודא שבכל מרכז מפונים יש צוות שמתכלל את עבודת משרדי הממשלה ויודע לתת פתרונות בשטח.
איל זוננפלד-מנהל אגף – אוכלוסיית עוטף עזה היא אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים. יש הרבה צרכים שלא ניתנים להם, כגון: טואליטיקה, תחליפי חלב לתינוקות ועוד. יש לתת לה העדפה בראש ובראשונה לאוכלוסיה זו.
מירה רזין-מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי – משרד מבקר המדינה בדק את ההיערכות של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לפינוי האוכלוסייה בזמן המלחמה ואת תהליכי הפינוי לסוגיו.
תקופת הביקורת: ספטמבר 2006 - מרס 2007
הגופים המבוקרים היו רשויות מקומיות מפונות ורשויות מקומיות קולטות.
בהוראות שהיו לא היתה הבחנה בין פינוי לזמן ארוך לבין פינוי לזמן קצר או קצוב. התכניות לפינוי תושבים לא נתנו מענה לתרחישים שונים - חלק מהמתקנים שלפי התכניות נועדו לקליטת מתפנים נמצאו באזורים מופגזים וחלקם לא היו זמינים.
בזמן המלחמה לא הופעלו תוכניות הפינוי. הממשלה לא דנה ולא קיבלה החלטה מערכתית בעניין פינוי אוכלוסייה. הפינוי נעשה ע"י גורמים פרטיים ללא הודעה על כך למועצות.
הרשויות המקומיות שבאזורי הסיכון הוציאו את התושבים לרענון של יום-עד כמה ימים, בעיקר בזכות פעילותם של מוסדות וולונטריים וארגונים ללא כוונת רווח. כמה גופים טיפלו בפינוי התושבים בנפרד וללא תיאום.
תדירות הביקורת שעשתה רשות פס"ח ברשויות המקומיות בעניין היערכותן למצב חירום הייתה נמוכה מהנדרש.
המלצות עיקריות: *המלחמה המתמשכת חייבה לטפל בפינוים של תושבים רבים ששהו באזורי הסיכון. תכניות הפינוי שהכינה הממשלה לא הופעלו, חלק מהתושבים התפנו בעצמם וחלק פונו בסיוע גופי שלטון מרכזי ומקומי וגופים מתנדבים.
*התכניות הקיימות לפינוי לא היו מעשיות וברות ביצוע; תוכניות שעת פינוי ופתרונות פס"ח לא היו רלוונטיים במצב בו כמחצית המדינה נמצאה תחת איום הרקטות.
*מן הראוי שהשלטון המרכזי בשיתוף השלטון המקומי יפיקו לקחים מאירועי המלחמה ויבחנו את מכלול הפתרונות הנדרשים לפינוי בחירום על יסוד המגבלות שנחשפו בתחום זה.
*על ממשלת ישראל להכין תוכנית המספקת פתרונות פינוי באופן מיידי לאוכלוסייה הנמצאת באזורי סיכון, שניתן יהיה להפעילה במצבי חירום כגון בשעה שמוכרז "מצב מיוחד בעורף", וייקבעו בה הגופים האחראים להפעלת מערך ההיסעים, לפינוי האוכלוסייה ולתיאום בין הגופים הממלכתיים לבין הרשויות המקומיות.
*ראוי שבמסגרת היערכותן של הרשויות המקומיות לפינוי אוכלוסייה בעת חירום הן יכינו בשיתוף עם משרד הפנים נוהל פינוי המגדיר את תפקידו של כל גורם בתהליך הפינוי, דרך ביצוע הפינוי על-ידי הרשות המקומית, לרבות תיעדוף סוגי האוכלוסיות המיועדות לפינוי, והכנת מערך ממוחשב לניהול מעקב וקשר עם המתפנים.
*ראוי, כי משרד הפנים יבחן פתרונות לבעיות הנוגעות לשיפויין של רשויות מקומיות מאמצות בגין ההוצאות שנגרמו בשל פעולות אימוץ.
אפרת אוריין-סגנית למנהל האגף – בראיה עתידית משמעותי מאוד לפנות את הקהילות יחד כי זה תורם להן לנהל איזושהי שגרה בתוך הפינוי.
מרכז המחקר והמידע – נורית יחימוביץ' כהן-חוקרת – נוהל התשלומים של פס"ח לא מגדיר במדויק מועדים לתשלום. לוחות הזמנים של שיפוי הרשויות המקומיות לתחזוק המפונים אינם ברורים, ולא ברור מתי הם ישופו ע"י משרד האוצר. מדוח מבקר המדינה משנת 2020 אנו למדים על תלונות של רשויות שביקשו לקבל מקדמות וסורבו. כמו כן, סכומי השיפוי לא עודכנו משנת 2012, למרות שבהחלטה המקורית נרשם שעלות מלון אורחים צריכה להיות צמודה למדד המחירים לצרכן. בעקבות דיווחים ששמענו בתקשורת על בתי מלון שסירבו לקלוט מתפנים, גילינו שיש אופציה לתפוס מתקנים ע"י הוצאת צו בשעת חירום.
אורלי אלמגור לוטן-ראש צוות – אחת ההחלטות של הממשלה היא פינוי חלק מתושבי אשקלון (חסרי מיגון וקשישים חסרי עורף משפחתי). בהחלטה נרשם שמדובר ב- 24 אלף תושבים חסרי מיגון, ולמעשה מדובר ב- 24 אלף בתי אב. יש לנו נתונים של רח"ל מהקיץ שמדובר על 70,000 אנשים.
יש לשים לב לעניין התיעדוף, נמסר לנו שמעט אנשים יצאו מאשקלון במסגרת הריענון.
מועצה אזורית מטה אשר – כבר בשלב הראשון יו"ר הרשות החליט לקדם פינוי מקדים מרצון. המועצה מונה 33 אלף תושבים, שמתוכם 13 אלף איש אינם נמצאים בביתם. יש לנו 8 ישובים שהשארנו בהם את כיתות הכוננות, צוות צחי ועובדים חיוניים. הקמנו צוותי צחי בכל אחד מהמוקדים ובתי המלון, ולאט לאט אנו מנסים לחבר את הסיוע של משרדי הממשלה. לכל דבר יש פתרונות - מההיבטים הסוציאליים ועד היכולת לייצר מסגרות חינוך כדי ליצור אפשרות להורים לשוב לעבודה. חייב להבין שרשות עירונית/מועצה אזורית יודעת אילו תושבים נמצאים בתוכה ומי פונה, וכן לייצר את המענים הנכונים כדי לשמור על יציבות תפקודית בתוך הלחימה. משרד הנגב והגליל הבין שיש צורך במתן תקציב גמיש תוך כדי המלחמה.
פיקוד הצפון ופיקוד העורף עושים כאן עבודה מדהימה, כולם מבינים שהקונספציה של כיתת כוננות קרסה, ולכן תוך כדי המלחמה אנו בקשר עם אנשי מקצוע וגורמי הצבא.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – תרחישי הייחוס שנערכנו אליהם היו שונים ממה שקרה כעת בהיבט של פרקי זמן. לא נתנו את הדעת למתן שירותים לטווח ארוך, וגם הרשויות הקולטות והרשויות המפנות לא נערכו להיקף כזה. יש הרבה מפונים שיש להם עמימות לגבי העתיד. לצערי, כראש רשות לשעבר, השלטון המרכזי שומר על ריכוזיות במקום לתת חופש ניהולי לרשויות מקומיות כרשות מבצעת. יש לעשות חשיבת עומק כבר עכשיו עבור אוכלוסיית הדרום לגבי הטווח הבינוני והארוך.
אין פתרון למסגרות חינוך לילדי עובדים חיוניים, ויש לתת לכך תגובה מהירה.
אשכול גליל מערבי – אורי פרידלנד-מנהל המחלקה לפיתוח חברתי – אשכול גליל מערבי מאגד 18 רשויות מקומיות.
הפינוי הראשון של התושבים היה קל ועבד טוב. היו קהילות שפוצלו במס' בתי מלון.
רוב הרשויות הערביות והדרוזיות לא התפנו, וצריך לבדוק מה המענה שינתן למי שמחליט להישאר בביתו. יש פחד אמיתי בקרב תושבי הגדר, אני מבין שאלפים לא ירצו לחזור הביתה ויש להיערך לכך.
אנו רואים שאין מענים טובים לתושבים מטעם משרד החינוך. אין רצף חינוכי ומשמעותי של עשייה. יש ואקום אדיר בתחום החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי.
משרד הפנים – אלי רגב-מנהל מינהל חירום – האוכלוסייה הלא-יהודית מקבלת יחס זהה לחלוטין בכל מה שקשור לתכנון. ישובים דרוזים שנמצאים על גדר הגבול לא רצו להתפנות (חורפיש, רג'ר). הצענו להם כל מה שניתן להציע בדומה לאוכלוסיית עוטף עזה.
החלטת הממשלה בנוגע ל"מלון אורחים" משנת 2012 היא התשתית הנורמטיבית היחידה שהייתה עד האירוע ב-7 באוקטובר ומחולקת לשלושה חלקים: 1. סמכות הפינוי
2. סמכות הקליטה והטיפול בשהיית אנשים בבתי ספר. בהתאם לכך אנו מחזיקים 25,000 מורים שאנו מאמנים אותם ומכינים אותם להפוך ממורים ואנשי הוראה לאנשי קליטה ומטפלים באוכלוסייה בחירום, והם מרותקים לצווים של משרד העבודה עפ"י חוק.
בנוסף, יש מערך לוגיסטי שלם שאנו מחזיקים ב-25 מחסנים בכל הארץ כדי לתת ציוד בסיסי לאותה אוכלוסייה שתצטרך לשהות שם תקופה כזו או אחרת.
3. איתור נקודות קליטה. השהייה והטיפול בשוהים מתבצע באמצעות הרשויות המקומיות. ראוי לציין שאנו מתואמים לגמרי עם משרד האוצר סביב קבלת מקדמות לרשויות מקומיות עם הפעלת התכנית. יש למדינת ישראל באמת יכולת להתגאות בהתארגנות, ונקווה שלא נשתמש בזה. אני חושב ששינוי ההחלטה היה נכון, אבל יש להבין שהוא שונה ממה שהתארגנו אליו. תוכנית "מרחק בטוח" היא תוכנית צה"לית שלא הייתה מגובה בהחלטת ממשלה ונעוצה בתשתית נורמטיבית, ואנו נתנו לה גיבוי מוחלט בתהליכים. כעת ניתנה תשתית נורמטיבית, כלומר כשבוע לאחר פרוץ המלחמה היתה החלטת ממשלה לפינוי. האחריות על שהיית האנשים בבתי המלון הוטלה על רח"ל ופקע"ר.
משרד הפנים פינה את אוכלוסיית עוטף עזה החל מהיום הראשון. הייתה צעקה מוצדקת בקרב הרשויות שהכסף לא הועבר בזמן לבתי המלון. היו עיכובים כספיים שלא היו תלויים במשרדנו, אך ביום שקיבלנו את הכסף הוא עבר לבתי המלון והחברה לתשלום עבור החובות. עדיין יש יתרה שלא שולמה, ואנו מדייקים אותה מול הרשויות המקומיות כדי לדעת כמה עוד חייבים להעברת הכסף מיידית.
שתי שכונות היו אמורות להתפנות משדרות עפ"י פקודה, אבל היא הורחבה לכל העיר וניתן מענה מלא במתכונת "משב רוח" . ההתחשבנות בערים הגדולות היא בין העיריות למשרד הביטחון.
קיבלנו הנחיה לפנות את תושבי הצפון, ותוך מס' שעות סיימנו לשבץ אותם בבתי מלון כקהילות כדי לשמר את החוסן הקהילתי. משרד הפנים פינה לבתי מלון 24 ישובים בדרום ו-28 ישובים בצפון. הוחלט להעביר את הטיפול בנושא למשרד התיירות החל מ-25 בחודש משיקולים שאני לא רוצה להיכנס אליהם.
אני ושר הפנים הגענו למועצות האזוריות (למשל בתמר ובאילת) כדי לגבות את הרשויות הקולטות, וגם דאגנו שתהיה החלטת ממשלה לתקצב את הרשויות האלו. יש צרכים שהרשות נדרשת אליהם מעבר לשהייה במלון כמו חינוך, רווחה וכו' , שאמורים להיעשות באמצעות משרדי הממשלה.
הפתרון שניתן כרגע ע"י מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא הקמת צוות, באופן מיידי, בראשות נציג ממשרד רה"מ ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה כדי לתת מענה.
אין ספק, שאנשים שנמצאים מחוץ לבתיהם ועתידים לשהות שהייה ארוכה בבתי המלון צריכים טיפולים מעמיקים. יתכן שנצטרך בהמשך לפנות אוכלוסייה נוספת מעבר לקיימת, ויהיו גם מתפנים עצמאית. אנו כרגע עובדים מול משרד האוצר לייצר תקציב גמיש לרשויות המקומיות, ובפרט לרשויות הקולטות. הן קיבלו 35 מיליון שקל שמחולקים כרגע לפי אותו מפתח שנקבע, וכלל הרשויות קיבלו עוד 70 מיליון שקל עפ"י פרמטרים שנקבעים במשרד. כמו כן, במסגרת האחריות שלי, אני נותן עוד 50 מיליון שקל בעיקר לרשויות העוטף ורשויות צפון כדי להכין אותם למצב חירום.
אנו חושבים שנוכח הצפי לשהות ארוכה בבתי המלון, יש צורך בהגדלת התקציב מעבר ל-80 מיליון שקל, וזו עבודתנו כרגע מול המשרד.
מועצה מקומית שלומי – יוסף לוצי-מנכ"ל המועצה – ב- 8 הימים הראשונים ניהלנו שגרת חירום, ואח"כ פיננו את מרבית הסד"כ . 800 איש נשארו בשלומי וקיימנו פעמיים סיורים בבתיהם, ו- 5,000 תושבים נמצאים בבתי מלון. חברנו למחלקות החינוך, הרווחה והמרכזים הקהילתיים ויש גיבוש בצורה טובה.
ברגע שהודיעו על פינויים בתקשורת, התושבים עמדו כמה דקות אחרי עם מזוודות במועצה. בפעם הבאה יש לעשות זאת בצורה טובה יותר, ולשייך קהילות שלמות בתוך בתי מלון. אני חייב לציין את השת"פ עם החמ"ל של רח"ל.
יש להפיץ מנגנון שיפוי כדי להוריד לחץ. אנו לא מקבלים יותר הקצאות לחדרים בבתי מלון. פרסום מתווה הסיוע למי שמתפנה באופן עצמאי יאפשר מרווח נשימה.
המועצה המקומית חורפיש – פרח סאבק – עד עכשיו לא התקיים דיון רציני על חורפיש. מתוך 1,300 בתי אב, כמעט 800 בתי אב השיבו לסקר ונראה שאחוז ניכר רצה להתפנות. האופציה שניתנה לי היא לפנות את התושבים לבית ספר במשמר העם.
אני מתריע כבר שנים על פערי מיגון, ולא ניתנה התייחסות לכך.
צה"ל – פיקוד העורף - אל"מ יניב וולפר – מיגון הצפון תוקצב בשנה שעברה ב- 250 מיליון ש"ח, והשנה ב- 100 מיליון ש"ח. אנו עדיין בשלב הראשון של טווח הקילומטר הראשון מגבול הלבנון ב-21 ישובים. כ- 3,500 דירות דורשות מענה מיגוני, וכרגע יש לנו תקציב לביצוע באלף יחידות דיור. יחד עם מינהל התכנון אנו בתהליך לקבלת פטור מהיתר בניה להאיץ את התהליך. ככל שיתוקצב ונקבל משאבים, אנו נתקדם מהר יותר.
סא"ל עמירם מלכא - צה"ל הוא לצורך העניין קבלן הביצוע לפינוי פעם אחת, ולאחר מכן במידת הצורך הוא מסייע למשרד הפנים ורח"ל ביעדי הקליטה. יעדי הקליטה הם באחריות הגופים שאחראים על הקליטה. ראוי לציין ששיטת הפינוי משתנה. אנו מפיקים תכנית שמעמידה חיילים ואוטובוסים לסייע בפינוי, אך 95% מהפינויים היו באופן עצמאי ברכבים פרטיים או באוטובוסים שסופקו ע"י הרשויות המקומיות. כמעט בכל בית מלון יש חיילים שמסייעים בתחום הקליטה. פיקוד העורף לוקח סד"כ ופורס אותו במרחב האזרחי לכל מיני משימות.
סא"ל שאולי סרוסי – ברוב בתי המלון (מתקני הקליטה) יש חוליית שליטה של מפקד וחיילים שמטרתם לחבור לנציג הרשות כדי לתת תמונת מצב פיקודית בנוגע למלונות, לעלות צרכים ובעיות ולתאם את משרדי הממשלה. אני מדבר עם תושבים והפידבק הוא חיובי.
רח"ל – איציק גיא-רת"ח מל"ח מחוז דן – הצבא הוא סוג של קצה ומחולל שנותן שירותים לכלל הסקטורים: בריאות, חינוך, רווחה, עובדים סוציאליים, כביסה וכו'. רח"ל עובדת יחד עם פיקוד העורף ונמצאת בקשר רציף מול משרדי הממשלה כדי להציף את הפערים והבעיות.
תפקיד תוכניות הפינוי הוא להציל חיים. יש מרחבים שונים שהם בבחינת מרחק בטוח - 0 עד 4 בדרום ו-0 עד 2 בצפון. הפינוי יכול להיות תחת אש או תחת התרעה מודיעינית שעלול להיווצר מגע מבצעי. דוגמאות לכך ניתן לראות בישובי הדרום ביום הטבח וגם בקריית שמונה.
יש תכנית צה"לית מגובה בתוכנית לאומית שעברה את אישורי שרי הביטחון. התשתית הנורמטיבית היא מלון אורחים שאושרה בהחלטת ממשלה בשנת 2012. עשינו עבודת מטה של שנה וחצי שהסתיימה בסוף 2022, ולצערי, בשל היבטים תקציביים ההחלטה הייתה לא להתקדם. לו הייתה לנו החלטה מתואמת, היינו מעבירים אותה בצורה הרבה יותר מהירה ומדויקת גם בהקשרים תקציביים ובהקשרים טכניים-ארגוניים.
במהלך שלושת הסבבים האחרונים: שומר חומות, עלות השחר ומגן וחץ הפעלנו מנגנון חדש עם מענה תקציבי שאינו מדינתי – "משב רוח". צה"ל המליץ שלא להפעיל את תוכנית "מרחק בטוח" לפינוי, ולכן הלכנו על מנגנון אזרחי מתוך הבנה לאפשר פינוי והתפנות עצמאית. אנו מסייעים יחד עם פס"ח והרשויות לתאם בתי מלון בפעולה סדורה שאינה תחת אש.
כ- 250,000 איש נמצאים מחוץ לביתם. יש תושבים שנאמר להם ע"י המועצות להתפנות ממרחבים שלא פונו ע"י המדינה או אנשים שהתפנו באופן עצמאי עפ"י שיקול דעתם. יש פה החלטה שלא התקבלה בעבר כי תכנית המדינה היתה להלין בבתי ספר.
לאחר כחודש מפרוץ המלחמה יש התארגנות מדינתית בכלל ההיבטים המקצועיים. השלב המידי היה הצלת חיים. בשלב הביניים, שאנו נמצאים בו כעת, נדרש כל משרד ממשלתי לתת את המענה. והשלב הארוך טווח, שלצערנו הרב נוגע באותה אוכלוסייה שחרב עליה ביתה ועולמה, הוא שלב שמטופל על ידי מינהלת תקומה. הוקמה מפקדת שליטה ע"י פיקוד העורף ומשרדי הממשלה שמאפשרת מנגנון שמתחיל מחוליות השליטה. קצין ממלא דוח שמאפשר לרח"ל, לפיקוד העורף ולמשרדי הממשלה להבין היכן יש בעיות מרמת הכביסה דרך השירותים של בריאות, חינוך ורווחה. אנו כיום שולטים באופן מלא ב-150 מתוך 300 בתי מלון, ואני מקווה שעד סוף השבוע נשלוט באופן מלא בכל בתי המלון כדי להבין את הבעיות. כדי להשלים את המענה הלאומי, הרשויות והמועצות המקומיות יקבלו תקציב.
משרד התיירות – כפיר איבגי-מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר – כאשר זוהה הצורך הלאומי, פתחנו חמ"ל יחד עם התאחדות המלונות. כמו כן, נפתח מוקד למקומות אירוח כדי שאנשים יציעו את מקומותיהם. החלטת הממשלה נועדה לתת למפונים תנאים מיטביים יותר. הסכם חשכ"ל קובע כללים בהיבטים שונים, כגון: כשרות, החלפת מצעים ועוד. אנו מבינים שאנו אחראים על 3 דברים: שיבוץ במתקני האירוח יחד עם הרשות המקומית שמפנה, השמה (צרכים של אנשים) וכלכלה בתוך המלון. אנו נוקטים בגישה מרחיבה למרות שהאחריות היא בסמכות רח"ל.
יש עשרות אלפי תושבים שתופסים חדרים, ויש סיכוי שנצטרך חדרים נוספים. המוסד לביטוח לאומי צפוי לתת לכל אדם מבוגר שמפונה 200 ₪ ליום ולילד 100 ₪ עבור מגורים אצל בני משפחה.
משרד האוצר – עדי פרנקפורטר-רפרנטית ביטחון באג"ת- אנו עושים מאמצים כדי להמציא מקורות כמה שיותר מהר. ההקצאות שצריכות לעבור נמצאות בפתחה של ועדת הכספים.
משרד ראש הממשלה – רון מרגלית-מנהל צוות מדיניות פנים וחוסן – משרד ראש הממשלה עובד בשיתוף פעולה עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא הפינויים, ובפרט עם משרד הביטחון בקידום החלטות "מרחק בטוח" ו"משב רוח".
נציגים ממשרדי הרווחה, החינוך, הבריאות וקופות החולים נוכחים הן ברמה האזורית והן ברמת בתי המלון. בכל אחד מבתי המלון נמצאים: פיקוד העורף וינאי, המשל"ט וחוליות שליטה, והם אחראיים להיבטים התפעוליים בבתי המלון, כולל כביסה.
משרד ראש הממשלה הקים מערך ניהול אזורי ממשלתי החל משבוע עבר לטובת מתן מענה לתכלול עבודת משרדי הממשלה ברמה האזורית נוכח פערים שקיימים. לכל מקבץ מלונות בכל אזור מונה מנהל וצוות אזורי. המטרה היא לזהות פערים רוחביים ברמה האזורית, לתת להם את המענה, ולהציף למעלה.
בכל יומיים מנכ"ל משרד רה"מ מכנס את פורום המנכ"לים וצפות בו כל הסוגיות הקשורות בניהול המערכה האזרחית. בנוסף, הקבינט החברתי כלכלי, ששר האוצר הוא ממלא מקום קבוע בו, מתכנס ממש כעת לדון בסוגיות שקשורות בהיבטים של ניהול המערכה.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
ח"כ צבי ידידיה סוכות יבדוק את סוגיית תקציב מיגון הגליל מול שר האוצר.
הוועדה מבקשת ממשרד הפנים את פירוט התקציבים שהועברו לרשויות המקומיות.
הוועדה סבורה שמשרד האוצר צריך להיות בקשר ישיר עם מרכז השלטון המקומי לבירור הצרכים כדי לתת תקציב גמיש.
הוועדה סבורה שמשרד רה"מ חייב לנהל ישיבות מעקב שבועיות על תכלול המשרדים במתן מענה בבתי המלון.
הוועדה מבקשת ממשרד רה"מ לבצע תחקיר מבצעי, עפ"י הניסיון שנצבר, כדי להסיק מסקנות לסבב הבא אם יתרחש.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב חצי שנה לאחר סיום המלחמה כדי לבדוק האם בוצע תחקיר והוכנה תכנית עבודה.