הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דוברת ועדת העבודה והרווחה
בצל מלחמת "חרבות ברזל":
דיון חירום בכנסת על הפעלת תכניות חירום ברווחה והקמת מוקד אקטיבי למניעת פוסט טראומה בקרב אזרחים
16 באוקטובר 2023, א' בחשון תשפ"ד, בשעה 15:00
משרד הרווחה מדווח בדיון על פינוי של מעל 10 מסגרות רווחה וכן של מאות קשישים ואנשים עם מוגבלות המתגוררים בקהילה; רשימות חסויות של קשישים, נכים ופגועי נפש פתוחות לשימוש הרשויות לצורך מתן סיוע יזום; יו"ר איגוד העו"סים ענבל חרמוני: "אם לא יתחילו לגייס ולקלוט כבר היום אלפי אנשי טיפול- נמצא עצמינו בקטסטרופה לאומית"
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בראשות ח"כ מיכאל ביטון קיימו דיון חירום משותף לאור הצרכים והמצוקות הרבות בתחום הרווחה שמביאה עמה מלחמת חרבות ברזל. הדיון עסק בהפעלת תכניות לשעת חירום בשירותי הרווחה ובהקמת מוקד ארצי למתן מענה מיידי ואקטיבי לאזרחים למניעת פוסט טראומה.
בראשית הדיון אמר יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר: "שנים רבות אנחנו עוסקים כאן ובוועדות אחרות במוכנות לתרחישים כאלה ואחרים של הגנה, פינוי וטיפול באוכלוסיות הרווחה בעת חירום במחשבה שאם וכאשר יגיע הצורך. זמן רב אנחנו מפצירים במשרד הרווחה וברשויות לוודא שהם מחזיקים ברשימות מסודרות של כל הקשישים, האנשים עם מוגבלות, מי הם, איפה הם נמצאים מה הצרכים שלהם. כעת זהו זמן אמת, עכשיו צריך לדאוג להם ואנחנו כאן כדי לשמוע מה עושים כלל הגורמים ולסייע בקידום כל צעד שנדרש כדי לשפר את המענים ואת המעטפת לכל מי שצריך סיוע".
בהמשך הדיון קרא ח"כ אייכלר להכיר מיידית במשפחות החטופים כנפגעי פעולות איבה "כדי שנוכל לתת מעטפת נדרשת למשפחות החטופים כבר מעכשיו", וביקש להגיש באופן מיידי לאישור הוועדה תקנות שיאשרו את ההכרה על פי סעיף קיים בחוק העוסק בנפגעי פעולות איבה מאושפזים.
ח"כ מיכאל ביטון קרא להקים מיידית מרכז טראומה ייעודי הוליסטי (מטרי"ה) משותף לפיקוד העורף, משרד הרווחה והביטוח הלאומי, משרדי הבריאות, החינוך והביטחון הלאומי וארגוני בחברה האזרחית, אשר יפעל אקטיבית להגיע ולהעניק טיפול לכל מי שזקוק לסיוע נפשי עקב המלחמה. לדבריו: "הייתי בשטח וראיתי את חוליות פיקוד העורף, עו"סים וגורמי הרווחה עובדים בשטח ואני רוצה להודות לכל אנשי המקצוע על פועלם. לנו כחברי כנסת יש כוח לדחוף את הממשלה לטפל בנושאים שצריך להשלים אותם, וכאן אנחנו רוצים לדחוף טיפול ראשוני ומניעתי בכל נפגעי הטראומה. חשוב מאוד שאדם שחווה טראומה יפגש בשבועות הראשונים שלאחר האירוע עם גורמי טיפול- עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר. אנשים רבים לא יפנו בעצמם לקבלת סיוע ולכן חייבים להגיע אליהם אקטיבית. הם אלפים רבים אבל זה אפשרי. מי שיטופל- אולי נציל את עתידו, ומי שיפול בין הכסאות נפגוש אותו אחר כך בביטוח הלאומי עם פוסט טראומה לכל החיים".
ח"כ דבי ביטון, תושבת שדרות, שיתפה בדמעות כי בעת המתקפה התקרבו המחבלים לבתיהם של בני משפחה בשדרות ובכפר עזה: "אני מנהלת שיחות עם בתי שנמצאת עם נכדיי בכפר עזה ומחבלים מסביב ביתה והיא שואלת אותי 'איפה הצבא? יורים בשכנים'. אבל זה לא הסיפור האישי שלי, אלא הסיפור של כל עם ישראל. ואני פה כדי להשמיע את קולם של החלשים שאין להם אפילו ממ"ד. תתנו להם הכל, אחר כך נתחשבן. התחושות הן קשות מאוד והכאב הזה ילווה אותנו שנים רבות, אבל אנחנו מזה נתרומם. אנחנו עם חזק".
מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני סקר בדיון את פעילות המשרד שממשיך בהפעלת שירותי השגרה לצד הקמת מטה מיוחד העוסק במענה לצרכי המלחמה, בהם ליווי פיסי וטלפוני למשפחות אבלות, משפחות של פצועים, חטופים ונעדרים, על ידי עובדים סוציאלים: "עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות עובדים סביב השעון מהרגעים הראשונים כדי לתת שירות מיטבי לאזרחי המדינה. לקח כמה ימים לבנות תשתית ארגונית וכעת אנחנו פועלים בצורה שוטפת למתן מענה רחב ככל הניתן. מוקד 105 שמיועד בשוטף לדיווח על אלימות ברשת ושייך למשטרה, ולמשרדי הרווחה והחינוך הוסב גם לקבלת פניות לפתיחת תיקים לאנשים שנעדרים, קיבל 12,000 שיחות. במעל 100 מלונות שבהם שוהים מפונים יש עו"ס אחראי - מהמשרד או מהרשות המקומית, שעושים מאמץ לתכלל את האירוע הזה ונותנים טיפול פרטני בעצמם או באמצעות מתנדבים. פינינו כבר כ- 10 מסגרות רווחה של אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים ועוד על פי הערכות מצב שאנמחנו מקיימים. שתיים מהן נפגעו- אחת יום למחרת הפינוי ועוד אחת יומיים אחרי. בנוסף פונו מהצפון ומהדרום כבר מעל 600 אנשים המתגוררים בקהילה על פי תכנית סדורה, בהם אנשים חסרי עורף משפחתי, אזרחים ותיקים או אנשים עם מוגבלות".
אילן ברוש, ראש אגף החרום במשרד הרווחה, דיווח כי רשימות "כספת נצורה", הכוללות אנשים המטופלים באמצעות קצבאות בביטוח הלאומי אך אינם מוכרים למחלקות הרווחה, נפתחו מיידית לשימוש של מעל 100 רשויות שאישרו בעבר את המחויבות לשמירה על צנעת הפרט, ונפתחות לכל רשות המאשרת גם כעת. מטרת הרשימות היא לאפשר לרשויות לתת מענה יזום בעת חירום לאותם נכים, קשישים מתמודדי נפש ועוד, אשר בשגרה אינם מוכרים להן.
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העו"סים אמרה: "ברשויות המקומיות, במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי וגם קב"נים בצה"ל עושים עבודה מדהימה. המשרד העושה כל מה שהוא יכול כדי להתארגן. במקביל ישנן קרוב ל-2,000 עו"סיות שמתנדבות בימים אלה והשטח זועק לעוד אנשים אנשי טיפול. חייבים להתחיל כבר היום לגייס ולקלוט עוד אלפי עובדים ועובדות סוציאליות, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. אנחנו כבר היום במצב קשה ואם לא יתחילו נמצא את עצמנו בשנים הבאות בקטסטרופה לאומית. בנוסף חייבים לדאוג לתכלול של כל הפן האזרחי- שיכון, ביטוח לאומי, רווחה ובריאות וחינוך. לצערינו גם בימי שגרה משרדי הממשלה לא יודעים לעבוד יחד ואם לא נדע להסתכל על זה ביושר לא נדע לפתור את זה".
בהמשך הדיון סקרו נציגי ארגונים שונים את פועלם למען האוכלוסיה האזרחית בימי המלחמה, העלו צרכים מהשטח, בהם ציוד ואוכל למפונים, תמיכה במשפחות הנפגעים, איתור פעיל וסיוע לאוכלוסיות שזקוקות לסיוע. הארגונים דרשו מהמדינה להירתם פיסית ותקציבית לסיוע במענים וכן להקל על ביורוקרטיות המקשות על הענקת סיוע אזרחי, כמו לדוגמא בתחום המזון.
בתום הדיון סיכם מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני ואמר: "כרגע אנחנו עוסקים בכאן ועכשיו, אבל צוות אסטרטגי של המשרד כבר החל לעבוד על תכניות ליום שאחרי, כדי להבין מה עושים אל מול האוכלוסייה בעוטף ובכלל. המערכת עושה כל מאמץ לגבש תכנית כזו בתוך מספר ימים". יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אייכלר קבע כי הוועדות יקיימו בקרוב דיון המשך בו יבקשו לשמוע על התכניות שמגבש בימים אלה משרד הרווחה, לימים שלאחר המלחמה.