הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דוברת ועדת העבודה והרווחה
ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בהצעת החוק להסדרת ההכרה במשפחות החטופים והנעדרים
נציג המשפחות קורא להרחבה מיידית של הסכם ההכרה הזמני: "אל תתנו להורים לרדוף אחרי
הדבר הזה"
25 באוקטובר 2023, י' בחשון תשפ"ד, בשעה 13:00
ועדת העבודה והרווחה החלה בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק שמקדם יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר להכרה במשפחות החטופים. ההכרה במשפחות אושרה בהסכם זמני בין הביטוח הלאומי לממשלה על מנת לתת מענה מיידי למשפחות. הצעת החוק, עליה חתומים 83 חברי כנסת, תעגן את ההכרה, הזכאויות והתגמולים למשפחות בחקיקה ראשית.
הצעת החוק קובעת שבני משפחות החטופים והנעדרים יקבלו זכאויות שיהיו משולות לבן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או חללי פעולות איבה. עם זאת ההצעה מאפשרת לשר הממונה לקבוע שינויים והתאמות בזכאויות ובתגמולי המשפחות, באישור ועדת העבודה והרווחה, כדי להתחשב בצרכיהם הייחודיים של משפחות החטופים והנעדרים. בדיון הובהר כי ההכרה נוגעת לכלל החטופים והנעדרים ללא מגבלה על אוכלוסיות כאלה ואחרות, וכולל גם את ועדות החריגים המאפשרות להכיר באדם לפנים משורת הדין (ועדות למ"ד). בתקווה לשובם של החטופים, הובהר כי ההכרה במשפחה אינה גורעת מזכותו העתידית של החטוף עצמו לכל תגמול או הטבה המגיעים לו על פי חוקים אחרים.
הצ"ח מציעה בנוסף שהתשלום שניתן היום לפדויי שבי על פי חוק התשלומים יינתן גם לפדוי שבי אזרחי וכן הובהר שוב כי תגמול זה אינו מונע מפדוי השבי כל זכאות אחרת. כיום קובע החוק כי חייל שחזר מהשבי לאחר 14 ימים ויותר יקבל תשלום חודשי של 1,200-1,300 ש"ח לחודש. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ ציין במהלך הדיון כי סכומים אלה, שנקבעו בחקיקה בשנת 2008 אינם רלוונטיים להיום ויש לעדכנם בהתאם לתקופה ולצרכים כיום.
עוד מבקשת הצעת החוק להרחיב את נושא מימון ההוצאות והפגיעה הכלכלית במשפחות. כיום פועלת ועדה המאשרת כיסוי הוצאות של משפחות השבויים הנוגעות לקידום שחרורם, כגון נסיעות ועלויות הסברה. כעת מבקשת הצעת החוק להכיר גם באובדן הכנסה של נציג אחד מבני המשפחה ולהעניק בגינו סיוע כלכלי, כשההגדרה כוללת גם אחים בוגרים וילדים ללא הגבלת גיל. סעיף זה נועד לתת מענה לסוגיה שהעלו נציגי משפחות החטופים בדיון הקודם, לפיה בני משפחה רבים, שאינם בהכרח מהמעגל הראשון, עזבו הכל כדי לעסוק בקידום שחרור החטופים ופרנסתם נפגעה.
עו"ד רז נזרי, המסייע משפטית למשפחות החטופים: "שתי הבקשות הבסיסיות של המשפחות עדיין לא נענו: הרחבת מעגל המשפחות ומתן שכר דיפרנציאלי לפי מה שאנשים מפסידים". עוד ציין כי חוק מימון הוצאות מ-2008 מגדיר שבויים באופן שלא מתאים לסיטואציה הנוכחית, לדבריו: "מדובר בבני ערובה שנחטפו, הם לא שבויים וזה דבר שאנחנו נאבקים להוכיח אותו גם כלפי העולם. אי אפשר לשלוח אותם לשום ועדה, המענה צריך להיות כאן ועכשיו בחוק, אל תתנו להורים לרדוף אחרי הדבר הזה". עו"ד נזרי שב וביקש ממשרדי הממשלה והביטוח הלאומי לשתף את נציגי המשפחות בדיונים אודות הרחבת ההסכם.
ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות, משרד הביטחון: "החלטנו לקחת את החוק שנותן את המעטפת הכי גדולה מבחינת הכיסוי הכלכלי והתמיכה הרגשית ולעשות תמונת מראה שלו לכאן. אנחנו מבינים שזה עדיין לוקה בחסר ביחס לצרכים שמעלה לראשונה המצב הנוכחי ואנחנו עובדים על מתווה מותאם שיעניק בין היתר תגמולים חודשיים גם לבני משפחה שבחוקים אחרים אינם זכאים לו, בהם אחים בגירים וילדים בוגרים של החטוף או הנעדר".
מנכ"לית המוסד לביטוח הלאומי ירונה שלום ציינה כי כבר גובש מתווה מוסכם עם משרד הביטחון להרחבות משמעותיות של ההסכם הזמני להכרה במשפחות, אשר יובא לדיון בוועדה בהקדם. רו"ח שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי הוסיף: "אנחנו רואים עין בעין עם משרד הביטחון ומקבלים את הטענות שיש מעגל משפחתי שלא קיבל עד כה מענה וצריך לקבל".
ח"כ גלעד קריב הצטרף לדרישה להביא בהקדם לאישור תיקונים והרחבות להסכם הזמני: "בעת אישור ההסכם הזמני קיבלנו התחייבות שיבוצע מהלך מול נציגי המשפחות ושתובא היום גרסה משופרת של ההסכם. למיטב ידיעתי היו דיונים ושיחות אבל נציגי המשפחות לא קיבלו עדכון וגם אנחנו לא. לקונה מרכזית שחייבת לקבל מענה היא הכרה וסיוע לילדים בגירים ולנציג משפחה שאינו במעגל הראשון".
ח"כ יוראי להב הרצנו ביקש לוודא כי החוק החדש יחול כלשונו גם על בני משפחותיהם של נעדרים ושבויים לה"טבים, מבלי שיהיה צורך בפרשנות או בפניה לבית משפט בכדי שיוכרו. ח"כ צגה מלקו ביקשה לוודא כי החוק יחול גם על מקרים של נעדרים ושבויים שהתרחשו לפני המתקפה האחרונה.
ח"כ לימור סון הר מלך הציעה להכיר בבני המשפחה הגרעינית של חטוף או נעדר כנפגעי פעולות איבה בעצמם, ולא כבני משפחה של חלל. ארגון נפגעי פעולות האיבה ונציגי לשכת עורכי הדין, המסייעים גם הם למשפחות החטופים והנעדרים, הצטרפו לבקשה ואף דרשו שההכרה בבני המשפחה הגרעינית תהיה אוטומטית, ללא צורך בהגשת בקשה.
יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס אמר: "המספרים שאנחנו שומעים עליהם בהקשר של המתקפה הזאת הם בלתי נתפסים וצריך להתחשב בכל משפחה על פי הצרכים שלה. צריך גם להבין מה יהיה מצבם של החטופים עצמם אם וכאשר יחזרו. באיזה סטאטוס יהיו אז? איך יטפלו באנשים האלה". עוד ציין מוזס כי הארגון, שפועל ומסייע לנפגעי פעולות האיבה מתקשה לעמוד בהוצאותיו ההולכות וגדלות: "הכסף הזה הולך ישירות למשפחות, ליתומים והמדינה צריכה להירתם לכך, זה לא פחות חשוב מהמענים שניתנים מהמדינה עצמה". ח"כ אייכלר קיבל את הטענות ואמר: "התמיכה בארגונים צריכה להיות תלויה במספר האנשים שנתמכים על ידו".
בתום הדיון הנחה יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר את גורמי המקצוע לשבת עוד היום, לדון בהערות שהעלו משתתפי הדיון, הן לגבי הצעת החוק והן לגבי ההרחבה להסכם הזמני, ולהביא לאישור הוועדה בהקדם פתרונות לסוגיות שעדיין לא קיבלו מענה.