חומר רקע
שימוש בזרעו של
מת
1
.הצגת הנושא
ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי הרפואה ,בכלל
והפוריות
,בפרט נושאות בחּו
בן שאלות אתיות מורכבות
–
ואחת מהן
.היא שאלת השימוש בזרעו של נפטר טכניקות רפואיות בנות ימינו מאפשרות שאיבת זרע מן
המת ב תוך עשרים וארבע השעות
ה סמוכות
לפטירתו, ו מאליה עולה
השאלה:
האם מותר וראוי ליטול זרע
מן המת במטרה להפרות את אלמנתו או אישה אחרת החפ
צה בכך?
,שאלה דומה אך חמורה
פחו
ת ,
עשויה
ל
הישאל
כאשר האדם הקפיא
את זרעו לצ
ו
רכי שימוש עתידיים (כגון לפני טיפולים כימותרפיים), ונפטר
קודם שהשתמש בו . מורכבות נוספת עשויה להתעורר במקרה של ויכוח בין אלמנת הנפטר ובין הוריו באשר
לשימוש בזרע:
,למשל כאשר
האלמנה אינה מעוניינת להרות מן הזרע,
ההורים מבקשים להפרות בו אישה
אחרת על מנת לשמר את זכרו של בנם, ו אילו האלמנה טוענת
ש
הנפטר לא היה מעוניין ב
מעשה זה . נייר
ע .מדה זה ידון במכלול ההיבטים של השימוש בזרע הנפטר
2
.הדילמה האתית
כדי לסדר את הדיון, נבחין בין המקרים השונים ובין הדילמות השונות המצויות בכל אחד מהם . בעד
השימוש בזרע המת
עומד הרצון האנושי
, המובן ו
הנוגע ללב,
המבקש
להותיר זכר לנפטר.
כאשר הנפטר
ביקש זאת
במפור ש, מתווסף גם השיקול של כבוד המת
ש מתקיים כאשר מממשים
את רצונו. נוסף לאלו,
ישנם שיקולים הקשורים ב אנשים שעודם חיים: אלמנת הנפטר מבקשת להיבנות ממנו כדי לממש את ברית
הנישואין שלהם, ו גם בני משפחתו עשויים לבקש
י שי
וותר ממנו זכר בעולם. במצב ים
ש בהם האלמנה
קרובה לסוף גיל הפ ריון יש לשקול גם את.הבטחת סיכוייה להרות ולהביא ילדים לעולם
מנגד, עומדים מספר שיקולים.
ראשית, אין זה ברור כי אכן רצונו של אדם הוא
שי שתמשו
בזרעו גם
לאחר
מותו, ושימוש המנוגד לרצו
ן המת
הנו
פגיעה בכבוד
ו .
בנוסף, ייתכנו :שיקולים הקשורים בטובת הילד עצם
הל ידה
ליתמות מתוכננת הִ נָּה סיכון מסוים; ו ,מלבד זאת
א הי עשוי
ה ל הטיל על שכמו' של הילד
ית ו תו
'חברתית
של מי שנולד כדי
לשמר את זכרו של אביו ותו לא .כאשר האלמנה מתנגדת, ניתן ל טעון כי היא
ה קרובה
ב יותר לנפטר ולכן יודעת היטב מהו.רצונו
הסוג יה טרם הוסדרה.בחקיקה1
בשנת2003
פורסמו ה
נחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא,2 ו הן התירו
שימוש בזרעו של הנפטר כאשר הייתה לו בת זוג קבועה אשר מעוניינת כעת בשימוש בזרע
ו מתוך
ההנחה
־
השערה
כי אכן .זהו רצונו עוד קבעו ההנחיות כי
במקרה שהנפטר היה רווק, מ ותר
ה שימוש בזרעו רק אם
גילה במפורש את דעתו
החיובית
, או שישנ
ן ראיות המוכיחות ש זה היה
רצונ
ו .
בנוסף, נקבע בהנחיות היועץ
המשפטי לממשלה
כי להורי הנפטר אין מעמד משפטי עצמאי בנושא
,זה
וכן
כי כדי לאשר את השימוש
בזרע יש לערוך תסקיר(על ידי עובדת סוציאלית)
במטרה לברר את רצון הנפטר ואת חופשיות הסכמתה של
.האלמנה
1 אמנם בתזכיר חוק בנק הזרע אשר נוסח על ידי משרד הבריאות ישנה התייחסות ארוכה לסוגיה ,כך שייתכן שבשנים
הקרובות יאמר המחוקק את דברו בסוגיה זו.
2
'נטילת זרע לאחר המוות ושימוש
'בו
,הנחיות היועץ המשפטי
לממשלה1.2202
(התשס"ג)
http://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12202.pdf
.
הנחיות היועץ המשפטי לא עסקו במקרים
ש בהם רצון ההורים מתנגש עם רצון האלמנה. עניין כזה נידון
לאח
רונה בפסיק
תו של בית המשפט העליון,
אשר קבע(בהכרעת הרוב)
כי לא ניתן לעשות שימוש בזרע
כנגד רצונה של האלמנה, משום שסביר שהאלמנה היא ש
יודעת, בצורה המדויקת ב יותר, מה היה רצונו של
.הנפטר3
3
.המבט היהודי
1.3
.שיקולים בעד השימוש בזרע
1.1.3
.הותרת זכר למת וזיכויו
: היהדות רואה ערך רב בהותרת זכר לנפטר,
ואילו הטרגדיה של מוות ערירי
בלא ז
י.כרון נחשבת לקללה ולעונש חמור ביותר4 מסיבה זו,
מצווה התורה לכתחילה שאלמנתו של מי שמת
ללא
ילדים תינשא לאחיו והילד שייוולד להם יקום על שם המת;
5
ואכן יש שכתבו כי
ניתן ללמוד מכ
אן
ש
הפרי
ה לאחר המוות מתאימה לרצון התורה ו
עושה
.חסד עם הנפטר6
מלבד זאת, רואה היהדות את
המצוות והמעשים הטובים של צאצאי המת כ זכות
עבורו,7
וממילא שימוש בזרעו להפריית אישה עשוי
י לה
חשב לגמילות חסד עם המת.8
2.1.3
.
ִא
מהּות וזוגיות: ישנם מקרים שבהם האלמנה מצויה
בגיל שבו אין סבירות שתינשא שוב ותספיק
להביא ילדים לעולם. אמנם
אישה אינה חייבת במצוות פר
י
יה ורבי
י
ה, אך היא יכולה ל
השתתף ב מימוש
ה ערך החשוב
של יישוב העולם, המכונה אצל חז"ל,, בעקבות הנביא 'לא תוהו בראה לשבת יצרה'.9
מלבד
,זאת, במקומות מספר הושוותה העריריות למוות10
וייתכן שב סיוע לאישה להביא
ילדים
לעולם ובהגשמת
.הצורך הנפשי העז בצאצאים יש משום גמילות חסד עם האישה
,ואכן
הצורך בילדים
, ובמיוחד ר צון האם
,בהמשכיות ובמשענת כשתזקין מתי ר עקרונית לאישה לתבוע גט מבעלה אם הוא אינו יכול להביא ילדים
.לעולם11
ברור ש כאשר האישה יכולה
לה
ינשא לבן זוג אחר ולהוליד
עמו
ילדים,
שיקולים אלו אינם
רלוונטיים
; אולם במקרים מעין אלו יש ל
התחשב
בשיקול הקמת זכר לנפטר, ואפשר גם שיש לקחת בחשבון
גם
את רצון האישה
העמוק
בילד
.דווקא מבן זוגה האהוב
2.3
.
שיקולים נגד
השימוש בזרע
1.2.3
.
:מבנה המשפחה הרצוי ה
יהדות רואה במבנה המשפחה המסורתי
–
הכולל: איש, אישה ו
ילדיהם
–
את המ ודל המשפחתי
הרצוי. כבר פרקי
ה
הראשונים
של ה
תורה עוסקים במוסד הנישואין,
והם מתארים
3 בע"מ
7141/15
פלונית נ 'פלונית (פורסם
,בנבו22.12.2016
).
4 ויקרא כ, כ–כא; ירמיהו כב, ל;
בראשית ל, א. ראה גם
שו"ת ישכיל עבדי
.ו, אה"ע, קט, אות ב
5 דברים כה, ה–ו. וראה בראשית לח ו
פירוש הרמב"ן
.שם על פסוק ח
6
,הרב זלמן נחמיה גולדברג'על תרומת ביצי
ו
ת, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק, ונטילת זרע מן המת' ,
:בתוך הרב
,)ד"ר מרדכי הלפרין (עורך ספר אסיא י ,ג ,ירושלים תש"ע'עמ
111
,. לדעה חולקת הסבורה שאין ללמוד דבר ממצווה זו
,'ראה הרב אשר וייס, 'הזרעה מלאכותית לאחר מיתה
בית הלל י (תשס"ב), עמ' עג–
.עד
7 ראה למשל סנהדרין קד, א; בית יוסף
יורה דעה, שעו. אחד היישומים של רעיון זה מצוי במנהג אמירת הקדיש על ידי
צאצאי
.הנפטר
8
,'הרב מרדכי הלפרין, 'גמילות חסדים עם המת וקיום מצוות פרו ורבו
רפואה, מציאות והלכה ', ירושלים תשע"ב, עמ
342
–
346
(וראה גם את דברי הרב אביגדור נבנצל שם בהערות8
,א37
.)
9 גיטין מא, ב ; בית שמואל אבן העזר, א, ב; ערוך השולחן אורח חיים, קנג , טו. במצב שבו הבעל בחיים, יכולה האישה
להיות שותפה בקיום המצווה של האיש (ראה
ר"ן קידושין טז ,ב
מדפי הרי"ף), אולם כאן אנו עוסקים במת הפטור
ממצוות.
10
תיאורים אלו מתחילים במקרא בסיפוריהם של רחל (בראשית ל, א(
וחנה (שמ"א א) וממשיכים במקורות חז"ל
(לדוגמה בראשית
רבה עא, ט;
.)ברכות לא, ב
11
יבמות סה, ב; שולחן ערוך
.אבן העזר, קנד, ו
.אותו כמבנה אחדותי אשר נועד לכרוך זוגיות, הורות ומיניות כמכלול אחד12
חז"ל מוסיפים כי מבנה זוגי
שכזה יכול ל
שמש כ.מוקד של קדושה13
מצוות רבות הנוגעות לחינוך הצאצאים ולהתפתחותם מוטלות על
.האב או מניחות קיום הורות זוגית14
נית ן אפוא לומר כי
היהדות מדריכה ו
מכוונת ל מודל משפחתי של
הורות זוגית, אולם מובן
ש
זהו אינו
.שיקול מכריע
2.2.3
.
:לזּות שפתיים באופן עקרוני,
מרחיקה
ההלכה מ עשים שמחשידים את העושה אותם בעב.רות15
מסיבה זו, יש ש טענו כי אישה שמתעברת בנסיבות מיוחדות
שכ אלה עשויה לעורר
חשד לזנות;
16
אולם
אחרים טענו
שאין בכך כדי ל
חדש איסור של ממש.
17
3.2.3
יתמות מתוכננת : לצד העדפת
מבנה המשפחה המסורתי ,
ישנם גם שיקולים
הקשורים ל
טובת הילד ,
אשר פורטו בפרק2
.
,אכן
יש
נם
,פוסקים שחששו לשיקולים אלו
אולם לדעתנו אין בהם כדי לאסור הולדת
ילדים ליתמות:מתוכננת משום ש לא ברור
שקיימת חובה כלפי ילד שטרם נולד;
18
משום שזו
נה אי
פגיעה
שתוביל בוודאות לתוצאות חמורות;
19
.ואולי גם מתוך מתן משקל לצערה של האלמנה20
3.3
שיקולים במצבים מורכבים יותר: הוצאת זרע מן המת, ומעמד ההורים מול האלמנה
1.3.3
.
:נטילת זרע מגוף הנפטר
נקודת המוצא של ההלכה היא שגופו של הנפטר אינו שייך
אך לו,
וחובה
לנהוג בו בכבוד
–
גם אם הנפטר ציווה אחרת.
21
,ואכן ההלכה אוסרת את,ניוול גופתו של הנפטר22
וכן
אוסרת כל.הנאה מגופו23
יש
נם
פוסקים שקבעו
כי
בשל
איסור הניוול א
ין
להוציא זרע מן הנפטר, ובשל
איסור ההנאה.מן המת אסור לעשות שימוש בזרעו24
אולם מדיוני הפוסקים ב
סוגיות של
ניתוחי מתים
12
האדם נברא כ 'זכר ונקבה' (בראשית א, כז; שם ב, כא–כה) אשר הצטוו לפרות ולרבות (שם א, כח;
שם ט, א). מעבר
לפונקציית ההורות שבזוגיות, מתארת התורה את חיבור האיש והאישה במילים 'ודבק באשתו והיו ,לבשר אחד' (שם ב
:כד), שהתפרשו כמתארים את חשיבות הקשר הרגשי והמיני במוסד הנישואין (ראה רש"י ורמב"ן שם). להרחבה ראה
:הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, "'נישואין', בתוך
אדם וביתו ,תל אביב
2009
,
'עמ55
–
81
;
,הרב חיים נבון
שיעורי בית , תל
'אביב תשע"ז, עמ182
–
183
.
13
וכלשונם: 'איש ואישה, זכו–
.)שכינה ביניהן' (סוטה יז, א
14
ראה
שו"ת במראה הבזק ד, קכט. בין מצוות אלו ניתן למנות את מצוות כיבוד הורים;
את המצווה לספר לילדים על
יציאת מצרים בליל הסדר; את המצווה המוטלת על האב למול את בנו;
.ואת המצווה ללמדו תורה
15
:ראה למשל
משלי ד, כד; יבמות כד, ב;
.גיטין עט, ב
16
ראה: נשמת אברהם
(מהדורה
שנייה), חלק ג,
עמ' מט(בשם הרב שלמה זלמן אויערבך);
,הרב יצחק זילברשטיין
שיעורי תורה לרופאים ד,, בני ברק תשע"ב
'עמ
317
.
17
' ,הרב מרדכי הלפרין
הזרעה מלאכותית איסור והיתר ,'רפואה, מציאות והלכה
, יר 'ושלים תשע"ב, עמ301
–
303
.
18
יש שהבינו כי דברי הגמרא קוראים לאדם להימנע מנישואין למשפחות שנפוצות
,בהן מחלות גנטיות מסוכנות
משום שאסור להוליד ילדים כאשר יש סיכון שיסבלו ממחלות
.קשות
:ראה שולחן ערוך אבן העזר ב ,ז ;שו"ת דברי
מלכיאל ד ,קז ;שו"ת שיח נחום צו .בהתאם לשיטה
,זו ישנם פוסקים שאסרו יתמות מתוכננת ,
:ראה לדוגמה הרב
יצחק
,שילת 'שיכפול גנטי לאור
'ההלכה ,תחומין
,)יח (תשנ"ח עמ '
141
–
142
;
,הנ"ל
רפואה ,הלכה וכוונות התורה,
ירושלים תשע"ד, עמ'
211
–
212; ובעידון קל אצל הרב יעקב אריאל
,ואחרים 'הפרייה לאחר
:המוות היבטים משפטיים
'והלכתיים ,הרפואה
139
ט–
י (נובמבר2000
)
.
אולם פוסקים אחרים ראו בדברי הגמרא הללו עצה טובה ותו לא, ראה
:למשל
שו"ת מעשה חושב ד, לח; שו"ת בגדי שש
.טו
19
יש לציין כי גם מי שסבור שזוהי אינה 'עצה טובה' אלא מדובר באיסור של ממש, יודה כי הסבל שעלול להיות מנת
חלקו של בן למשפחת מצורעים אינו בר
־
השוואה לסבלו של ילד למשפחה חד
־ הורית. לכן, גם אם קיים איסור במקרה
.הראשון, דומה שלא ניתן לגזור ממנו איסור למקרה השני
20
שיק ול כזה הופעל בנוגע לתרומת זרע לרווקה בידי מיעוט מהפוסקים (ראה לדוגמא תשובת הרב אהרון ליכטנשטיין
,'המובאת אצל הרב שמואל דוד, 'תשובות בעל פה של הרב אהרון ליכטנשטיין
צהר
'מ [תשע"ו], עמ32
), אולם במקרה
שלפנינו האישה יכולה להינשא לאח ר ולכן ספק אם ניתן להתחשב ב.שיקול זה
21
שולחן ערוך
יורה
ד,עה שמח, ב–
.ג
22
בבא בתרא קנד, ב; חולין יא, ב;
.)סנהדרין מז, א (איסור הלנת המת
23
עבודה זרה כט, ב;
.סנהדרין מז, ב
24
,'הרב יגאל שפרן, 'אבהות לאחר מיתה
תחומין
'כ (תש"ס), עמ347
–
352
.
ו
השתלת איברים25
ניתן להעלות
פתרונות ל בעיות
אלו
: בעיית ניוול המת נפתרת בהסתמך על כך שבפעולה
זו
יוצרים
זכר ושארית לנפטר,
26
וכן בהסתמך על כך שפעולה שעושים כמוה גם לאדם בריא אינה נחשבת
למבזה;
27
ו בעיית
ה
הנאה מן המת נפתרת בהסתמך על הסברה שאיסור ההנאה קיים רק כ אשר אותו חלק
,מגופו נחשב כמת ואילו כאשר החלק עתיד להתחבר לגוף חי, כמו במקרה של זרע שעתיד ליצור חיים
חדשים, השימוש בו
ו אינ
נחשבת
להנאה מן מת ה;
28
סברה נוספת שניתן להסתמך עליה היא
ששימוש
בזרע
הנפטר נחשב'שלא כדרך הנאתו,'
כלומר שלא,כדרך ההנאה הרגילה
29 ופוסקים רבים מקלים ב
שימוש ה כז.
30
3.3.2
הזרעה
:בלא הסכמה
עשיית שימוש בזרעו של אדם אך ורק
ל שם
הנצחתו,
וכאשר כאדם חי הוא לא
,הביע כל רצון בכך .מעוררת בעיות נוספות
נדמה ששימוש כזה מ
ורה כי
הזרע אינו אלא
משאב טכני
ו
אמצעי הנתון לשימושם של בני האדם
. יחס כזה
אל זרע האדם גובל בבעייתיות רבה שכן תאי הזרע הם
.תמצית הקיום האנושי, והם ראויים ליחס אחר לחלוטין מעמדם הייחודי של תאי הזרע
בא לידי ביטוי
באיסור החמור על הוצאת זרע לבטלה;
31
בהתחבטויות הפוסקים באשר ל תנאים שבמסגרתם ניתן להוציא
זרע לצורך בדיקה
;רפואית או הפריה מלאכותית32
ובחששות ההלכתיים והמשפטיים
ש
עולים
באשר
לשכפול גנטי.
33 לאור כל זאת נראה ש
הורי הנפטר
לבדם אינם יכולים להביע עמדה
בנושא זה.
3.3.3
:הזרעה כחלק מהברית הזוגית הברית הזוגית שכרת הנפטר עם אלמנתו , כאשר נישאו, כוללת גם
התחייבות של
ו
.להביא עמה ילדים לעולם
ממד זה של הברית (כפי שהמקרא אכן מתאר את הקשר הזוגי34
)
מתואר
בפסוק''ודבק באשתו והיו לבשר אחד
–
אשר לדברי חלק מהמפרשים מ
תאר
את השותפות הזוגית
שנוצרת על ידי הולדת ילדים.
35
לכן,
כאשר ,הנפטר הקפיא זרע לשימוש עתידי או כאשר האלמנה מעוניינת
,בשאיבת זרעו השימוש בזרע הנו
חלק מהברית הזוגית ו אינו ניצול .משאב טכני
אכן, ממד הברית רלוונטי
רק
;כאשר מדובר בהפריית האלמנה עצמה ו אם היא אינה מעוניינת בכך, הרי שהיא'נית
קה את הברית'
ולכן
אין לה
כל מעמד ב שאלת
הפריית
ן
של
נשים אחרות
מזרע
בעלה לשעבר . כמו כן, מסתבר
כי
לאחר
שה
אלמנה נישאה ל אדם אחר, או
כאשר ע בר פרק זמן משמעותי מהרגע
ש בו
יכלה לעשות שימוש בזרע ו עד
25
,להרחבה ראה הרב אברהם שטיינברג אנציקלופדיה
הלכתית רפואית (מהדורה שניה
, ירושלים תשס"ו ), ערך
''השתלת איברים
'עמ142-115
'וערך 'נִתוח המת
'עמ599-593
,
610-606
.
26
:ראה
שו"ת הרשב"א א, שסט; שו"ת הרדב"ז
א, תפד. לכך ניתן להוסיף כי יש המתירים את ניוול המת במקרה שבו
ניתנה הסכמתו (ראה
שו"ת בנין ציון קע ); אחרים מתירים ניוול קל גם במקרה של הסכמה משוערת (הרב יצחק אייזיק
,הלוי הרצוג
פסקים וכתבים
ה, יורה דעה, קנז); ויש שהתירו את ניוול המת לשם צורך גדול (ראה במקורות המובאים
ב
שו"ת יביע אומר
.)ג, יורה דעה, כג
27
שו"ת בניין ציון קעא; שו"ת אגרות משה
,יורה דעה, ב
קנא;
' ,הרב אברהם שטיינברג
מיהו אב בימינו?
,'תחומין
לב
'(תשע"ב), עמ355
.. יש להעיר שההיתר מותנה בכך שהוצאת הזרע אינה נעשית על ידי כריתת האשך
28
,הרב איסר יהודה אונטרמן
שבט מיהודה (מהדורת מוסד הרב קוק), עמ' נה; שו"ת מנחת שלמה
,מהדורה תניינא
.סימן צז
29
ראה
שו"ת אגרות משה
יורה דעה, א, רכט, ענף ה, הסבור שצורכי רפואה נחשבים 'שלא כדרך הנאתו', ומאידך ראה
את דבריו של בעל
שו"ת ציץ אליעזר
.'(יג, צא) שחולק על סברה זו ומחשיב זאת 'כדרך הנאתו
30
:ראה לדוגמה
שו"ת רדב"ז ג, תקמח; שו"ת הר צבי רעז. נושא זה נתון במחלוקת משמעות ית ופוסקים רבים לא
:קיבלו את ההיתר הנזכר, ראה
הגהות ר' עקיבא איגר על שו"ע יורה דעה, שמט; שו"ת אגרות משה
לעיל הערה29
;
שו"ת מנחת שלמה
לעיל הערה28
.
31
משנה תורה הלכות איסורי ביאה כא, יח; שולחן ערוך
.אבן העזר, כג, ב
32
,ראה למשל: הרב אברהם שטיינברג
אנציקלופדיה הלכתית רפואית,
'ערך 'זרע', עמ370
–
391
;
הרב יצחק
,זילברשטיין שיעורי
תורה לרופאים
'ד, בני ברק תשע"ב, עמ282
–
290
.
33
:ראה למשל
שו"ת ציץ אליעזר טו, מה;
,בנימה מתונה יותר אצל הרב אברהם שטיינברג אנציקלופדיה הלכתית
רפואית
)ערך 'שבוט אדם ותאי גזע' (א; וכן ב
חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי הרבייה )
התשנ"ט–
1999
.
34
.ראה למשל מלאכי ב, יד
35
בראשית ב, כד וראה
רש"י ו
רד"ק
.שם
שהיא מבקשת לעשות זאת–
איבדה האלמנה
את מעמדה המשפטי בעניין זה . השראה לקביעה זו ניתן
למצוא בדיני מזונות הא ישה: כחלק מהתחייבויות הבעל
בכתובה הוא מחויב לזון א ת אלמנתו עד שתתבע
;את כתובתה36 ואילו לאחר שהיא מתקדשת ל אדם
אחר פוקע הקשר שלה לבעלה הקודם
, והיא אינה
זכאית
יותר.למזונות37
4.3.3
:עדיפות האישה על ההורים בשאלות אלו ראשיתו של
הפסוק שהובא בסעיף הקודם מדגישה את
המעבר שמתרחש בזמן הנישואים, מזיקה להורים לזיקה לאישה: '
על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק
באשתו והיו לבשר אחד'.
38
,בהתאם לכך מסתבר
כי בעניינים הקשורים בהולדה יש
לאישה עדיפות על
ההורים, והיא רשאית להטיל וטו על רצונם של אלו בשימוש בזרעו של
בנם
–
אף אם היינו מכריעים
ש
כאשר מדובר ב
רווק,
.ההורים יכולים להציע שימוש בזרעו לרווקה
4. מסקנות
1.4
.
אם הנפטר הותיר
צוואה
ברורה לגבי השימוש
בזרעו,
יש לקיים
אותה,
למעט מקרים של חוסר סבירות
משמעותי .
2.4
.חשוב לברר בצורה מדויק ת את אמִ תּות רצונם של הנפטר ובת
ו זוג .הנחיית ו של היועץ המשפטי
לממשלה
מסדיר
ה זאת באמצעות תסקיר של עובד סוציאלי
, ודומה שמדובר בנוהל ראוי ונכון.
3.4
.
אם הנפטר
לא הותיר הוראות והיה נשוי,
שיקול
דעת
ה
של אלמנתו;הוא הקובע ו בתנאי שטרם נישאה
לאחר, וכן שלא עבר זמן משמעותי מהרגע
ש בו יכלה לעשות שימוש בזרע. אין עדיפות לרצון האלמנה ביחס
להפריית נשים אחרות,
.לא לחיוב ולא לשלילה
4.4
.כאשר הנפטר לא היה נשוי,
.אין לעשות שימוש בזרעו
5.4
.
בני
משפחתו האחרים של הנפטר
, כולל הוריו,
.אינם בעלי מעמד בנושא זה
6.4
.
העקרונות שהוזכרו כאן חלים
הן
כאשר הנפטר הקפיא את
זרע
ו בעודו חי
, ו הן כאשר הזרע נשאב ממנו
לאחר מותו.
36
שולחן ערוך
.אבן העזר צג, ג ובסעיפים הסמוכים
37
שם סעיף ז. וראה את הדיון ב
רמ"א
.ובמפרשים שם מהו הדין במקרה שהשתדכה לאחר אך לא התקדשה לו
38
לעיל הערה35
וראה
רמב"ן
.שם