חומר רקע
26/11/2023
י"ג כסלו תשפ"ד
:לכבוד
ח"כ יוסף טייב
, יו"ר
ח"כ
אלי דלל
, יו"ר
ועדת החינוך
הו
ועד
ה המיוחד ת
לזכויות הילד
"התמודדות מסגרות הגיל הרך בתקופת מלחמת "חרבות ברזל בנושא נייר עמדה מטעם עמותת "אותי" לדיון :הנדון
לקראת הדיון ביום.23
1
.1
7
2
""אותי–
עמותה ישראלית לאוטיזם
מודה
על קיומו של הדיון החשוב
ו
תבקש ל הביא בפני הוועדה אתגרים במסגרות הגיל הרך
ל
פעוטות ו
ילד ים עם
צורך במענים מיוחדים בכלל וע
ל רצף ה אוטיזם בפרט בתקופת"מלחמת "חרבות ברזל.
"אותי" ה
יא
.עמותת אנשי מקצוע מתחומי הרפואה ומקצועות הבריאות, העוסקת בטיפול וקידום ילדים, בני נוער ובוגרים עם אוטיזם
מזה34
שנה עומדת העמותה בחוד החנית של חקר וטיפול באוטיזם. העמותה פועלת בכ-
500
מסגרות ברחבי הארץ בדגש על
הפריפריה. כמו כן, פועל מטעם העמותה מ רכז "חוסן" ע"ש כהן האריס, שהינו הגוף המוביל בפיתוח תכניות חוסן מקצועיות לכלל
.האוכלוסייה ובעל מומחיות בהתערבות בטראומה ואסון המוני
:אחד הענפים המקצועיים המרכזיים אותו יזמה ובו עוסקת עמותת "אותי" הוא הענקת הטיפול הבריאותי המקדם (להלן
הטב"מ )
לילדים בגילאי0-7. כיום מעניקה העמותה מענה טיפולי של טב"מ ב-
320
גני תקשורת (גילאי3-7) ו-
11
מעונות יום שיקומיים
(
גילאי0-3
) לכ-
3000
ילדים
על ר
צף האוטיזם ובני משפחותיהם.
לאור אירועי מלחמת"
"חרבות ברזל’
פעוטות ותלמידים רבים פונו מביתם בגבולותיה הדרומיים והצפוניים של הארץ. לפיכך, בגני
תקשורת רבים ברחבי הארץ
בהם מעניקה עמותת "אותי" את טיפולי הטב"מ, ואף במעון היום השיקומי בעיר אילת שבו מעניקה
העמותה את הטב"מ, קולטים פעוטות ותלמידים על רצף האוטיזם שפונו מביתם .
העמותה אף הקימה מרכז טיפולי באילת
ומעניקה בו ובמסגרות חינוכיות
לתלמי
ד ים עם מוגבלויות
שהו קמו בעיר
עבור ה .מפונים טיפולים
לצד זה, יש
נם
תלמידים שפונו
ממסגרות בהן פועלת העמותה. עם המשך הפעילות המבצעית, יתכן שתמשך פעולת הפינוי וקליטת הת.למידים
,מעברים אלה
לצד חיוניותם לאור המצב הב
י
טחוני
, מציבים מציאות לא פשוטה עבור התלמידים והצוותים המטפלים בהם:
1
.
אתגרים ב
פתיח ת מסגרות
ה
גיל הרך בשל סו
גיות מיגון ישנ ן רשויות מקומיות שבהן מסגרות
לא חזרו לשגרה מלאה,
למרות
שהנחיות פיקוד העורף אפשרו זאת, בשל מחסור במקומות ממוגנים:
,מקומות בהם לא היה ממ"ד, ממ"ד לא תקין גודל
ה
ממ"ד
לא אפשר לכל
הילדים ו אנשי הצוות
י לה .כנס אליו
במקרים אחרים היעדר מיגון מספק הובילה ל
מניעת טיפו לים
,במסגרות חינוכיות. כלומר
ישנן מסגרות חינוכי
ו ש ת בשל היעדר מיגון במבנה הגן
הועברו
למבנה חליפי
ממוגן ,אך ב
של גודלו
של המ
רח
ב המוגן ,הונחו צוותי ה טיפול לא להגיע בשל.מחסור במקום אין צורך להכביר ב דבר חשיבות הטיפולים הבריאותיים
המקדמים
לפעוטות וילדים עם אוטיזם
בפרט בימי
החירום והפגיעה ה
עלולה לה
י.גרם מאי מתן הטיפולים יודגש עוד,
כי
המבנים הזמניים אינם ערוכים לתת מענה מתאים לילדים על רצף האוטיזם בגיל הרך, חלק מהמבנים ללא חצר, רובם ללא
חדרי טיפול כך שלא ניתן לתת לילדים טיפולי
בריאות מקדמים באופן
מותאם.
2
.
סוגיות כוח אדם
חינוכי וצוות טיפולי לפתיחת
מסגרות הגיל הרך:
א.
צוותי
חינוך שפונו מביתם ישנן מסגרות חינוכיות ש ,היה קושי להפעילן
שכן
הצוותים החינוכיים העובדים בהן מתגוררים
בישובים שפונו בהוראת המדינה
. מציאות כזו הובילה ל
פתיחות חלקיות של מסגרות (
פעילות בחלק מהימים או קיצור
)יום עם צוות חינוכי
ש את כולו
או את רובו הילדים אינם מכירים, ו
במקביל שלא אפשר להורים חזרה ל
עבודה, בהידרשם
להיו ת סמוכים למסגרת הגנית(להביא ולאסוף).
ב.
שמירה על כוח האדם הטיפולי ליום שאחרי המלחמה הטיפול
ים הבריאות
ים י המקד
ם מי
, שחשיב
ם ות
הרבה
ל
ילדי
ם ע ל
רצף ה
אוטיזם ידועה, ניתנים ב תוך
גני התקשורת. בשל המצב הב
י,טחוני
לעיתים
נמנעת האפשרות
להגיע ולתת את
הטיפולים בגני :ם
ישנם
גנים שנסגרו( בהנחיית המדינה ,למשל
בצפון
,הארץ בגליל
הע
ליון והמערבי) עד למצב רגיעה ;
ישנ ם גנים
הפועל
םי באופן חלקי ו/או במספר מצומצם של ילדים (שפונו מבתיהם בישובים סמוכים", טסו לחו
ל
.)וכיו"ב
התוצאה היא שהצוות הטיפולי של מסגרות חינוכיות אלה
מתפזר, ו בהתחשב במחסור הגדול במטפלות ממקצועות
הבריאות, יהיה קשה מאוד לגייסו לעבו דה.כשיחזרו הגנים לפעול
ברור"שיש לשמר את "היום שאחרי המלחמה .
לפיכך
יש ל דאוג לרשת ביטחון תקציבית שתאפשר לעמותות להמשיך ולשמר את המטפלות ממקצועות הבריאות העובדות
במסגרות המצויות
כיום .באזורי העימות
יש להתייחס לעבודה במסגר
ות החינוכיות
לגיל הרך כמקום חיוני שיש לשמר
את העובדים ליום של אחרי המלחמה.
3
.
פערי
ם
:בין הנחיות המשרדים
א.
פער בין משרדי הנחיות משרד
החינוך ו משרד
הרווחה
–
ב ימי הלחימה הראשונים מסגרות הגיל הרך שבאחריות
משרד
הרווחה ל
א יישרו קו עם מסגרות החינוך :ב מספר
רשויות מקומיות הודיע
ו מ הרווחה
שמ
עונות היום השיקומיים
יי שארו פתוחים (גילאי לידה עד3
) ובמקביל( המסגרות החינוכיות לגיל הרך באחריות משרד החינוך גילאי3-6
)
הונחו
י לה שאר .בבית
נוצר מצב אבס ורדי ולא בטיחותי ל של
חץ על פתיחת מסגרות לגילאים הצעירים
.יותר החשש הוא שא ,ם
,חס וחלילה תסלים הלחימה ,בגבול הצפוני
נ עמוד בפני אותו פער
בלתי אפשרי
בין
הנחיות המשרדים.
נדרשת אחידות בין הנחיות המשרדים הקובעת את סגירת מסגרות הרווחה כאשר
ה
מסגרות החינוכיות נסגרות .
ב.
הנחיות מתואמות בין החינוך ו
הבריאות למול הנחיות פיקוד העורף שיאפשרו הגעת מטפלות למסגרות .
הטיפולים
הבריאותיים ניתנים בתוך המסגרות החינוכיות .
מעבר
גני תקשורת למקומות חלופיים צמודי
,ממ"ד/מקלט הוא נדרש
אולם לעיתים, בעקבותיו מתבקשות מטפלות ממקצועות הבריאות על ידי רשויות מקומיות לא להגיע, בשל הקשחתן את
הנחיות פיקוד העורף לגבי שהייה במרחב המוגן. מצב כזה מעמיד
מטפלת בפני דילמה בלתי הגיונית שבין הגעה למתן
.טיפול תוך הסתכנות בהישארות מחוץ למרחב מוגן לבין אי הגעה
מומלץ כי
תפורסמנה הנחיות משותפות של ,כלל המשרדים המעורבים
החינוך
, הרווחה והבריאות לשגרת החירום,
שיאפשרו
לתלמידים על רצף האוטיזם המשך מתן הטיפולים.
4
.
שיבוץ
ילדים על ר
צף האוטיזם
במסגרות
מותאמות לצרכיהם
–
המטרה
היא שילדים מפונים ישתלבו במקומות מותאמ
ים
להם .כעת , יש עוד
פעוטות וילדים ש
טרם שובצ
ו למסגרות. מ ההבנה כי המפתח
ל שגרת חירום מהירה היא חזרה למסגרות
החינוכיות ,
יש לפעול
לשיבוצם של כלל הילדים.
חשוב להדגיש שצרכי הילדים
על ר צף האוטיזם לא תמיד מאפשרים להם
להיות חלק מקבוצות גן כלליות שהוקמו בבתי מלון והם זקוקים לקבוצה מותאמת על מנת לקבל מענה.
5
.
שימור סביב ת
עבודה בצוותים מעורבים
העבודה במסגרות החינוכיות נעשית באמצעות צוותים מעורבים, מהחברה היהודית
והערבית. לאור המצב המלחמתי עולים
קשיים ו חששות בנוגע להמשך עבודה
משותפת באופן מיטבי , ויש
ל בחון את הדרך
לשמ
רו על
יחסי עבודה.תקינים יוער, כי
""אותי
, כ
עמותה מגוונת שבה כ-
10%
הם מטפלים ערבים ישראליים
והפועלת
בערים
מעורבות ובאזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית בלבד,
יצרה תכנית בליווי ייעוץ מקצועי לצורך התוויית הדרך.למטרה זו
ב,ברכה
עו"ד הדס ארנון-שרעבי
"מנהלת קשרי ממשל, "אותי
העתקים:
מנהל
ו
ת הוועדה ו
חברי הוועד
ות הנכבדים
"עו"ד ציפי נגל אדלשטיין, מנכ"לית, "אותי