החלטות ועדה
סימוכין:2023-087091
ירושלים, ט"ו בחשוון תשפ"ד
30 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום שני, ט"ו בחשון תשפ"ד, 30.10.2023 בנושא:
דוח מיוחד – פעילות הגופים התורמים וההתנדבותיים והתיאום בינם ובין רשויות השלטון בעת מלחמה
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – דוח זה נכתב בעקבות מלחמת לבנון השניה אך הוא רלוונטי גם כעת. בעשרה הימים הראשונים של המלחמה מאות גופים חוץ-ממסדיים, בהם ארגוני החברה האזרחית (המגזר השלישי), נתנו את הטון והושיטו עזרה לאזרחים, ארגונים וגופים עסקיים. הפעולות כללו: מתן ואיסוף תרומות (מים, מזון וציוד), ארגון קייטנות וקליטת תושבי הצפון (כולל השלטון המקומי שפתח את שעריו) ועוד. ראינו כיצד כל המדינה נרתמת בהעברת ביגוד, משחקים, סיוע נפשי וחברתי לאותם אנשים שנעקרו מבתיהם. במקום שהשלטון איננו - נמצאים האזרחים. אזרחי מדינת ישראל/עם ישראל במיטבו.
משרד מבקר המדינה – מירה רזין-מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי – תקופת הביקורת: ספטמבר 2006 עד מרץ 2007.
הביקורת נעשתה ב- 7 רשויות מקומיות בצפון: טבריה, נהריה, צפת, קריית שמונה, מע'אר, שלומי ומרום הגליל.
נושאים שנבדקו: * משרד מבקר המדינה בדק את פעילות הגופים התורמים וההתנדבותיים בעת המלחמה ואת התיאום בינם ובין רשויות השלטון - משרדי הממשלה והרשויות המקומית.
* היקף פעילותם של הגופים התורמים וההתנדבותיים ומאפייניה; פעילותם של גופים אלה בתחומים שבאחריות רשויות השלטון; היערכות רשויות השלטון לפעילות מתואמת עמם בעת חירום; התיאום וההכוונה של פעילותם במישור הלאומי ובמישור המוניציפלי והשימוש שעשו הרשויות המקומיות בתרומותיהם; פעילות גופים תורמים והתנדבותיים בקרב יחידות וחיילים בצה"ל.
בעת מלחמת לבנון השנייה פעלו בצפון הארץ מאות גופים חוץ-ממסדיים, בהם ארגוני החברה האזרחית הידועים גם כארגוני המגזר השלישי, ארגונים מן המגזר העסקי וכן מאות בני אדם בעלי רצון טוב שפעלו בהתנדבות.
פעילותם התמקדה בשלושה תחומים עיקריים: מתן תרומות כספיות; אספקת מזון וציוד; ארגון קייטנות לילדי תושבי הצפון ופינוי תושבים להתרעננות במקומות אירוח במרכז הארץ ובדרומה.
הגופים נכנסו ופעלו במקומות שהשלטון המרכזי והמקומי לא ביצעו את עבודתם.
הגופים הממשלתיים לא נערכו כראוי לתיאום ולהכוונת פעילות הגופים התורמים וההתנדבותיים. היו פניות ישירות מצה"ל על מחסור בציוד והגופים האלה סייעו ישירות לחיילים.
לא הייתה התאמה בין הפעולות שעשו הגופים התורמים וההתנדבותיים ובין צורכי האוכלוסייה.
עקב ההיערכות הלקויה של הרשויות - הגופים התורמים וההתנדבותיים בחרו לסייע לתושבים ישירות, בלי לפנות אליהן.
כשבועיים לאחר תחילת המלחמה, משרד ראש הממשלה הפעיל מרכז ניהול לאומי שנועד לרכז ולתאם את מתן הסיוע לתושבי הצפון, אולם פעילותו הייתה מצומצמת והוא לא היה ערוך לתאם ולכוון את פעילותם של מאות הגופים שפעלו בצפון.
לא תמיד הרשויות שנבדקו הקפידו על רישום מסודר ודקדקני של הפריטים שנתרמו, הפריטים שחולקו והפריטים שנותרו.
המלצות עיקריות:
האחריות לאספקת צורכי התושבים בעתות חירום מוטלת על רשויות השלטון המרכזי והמקומי, שאמורות לסייע לאוכלוסייה כדי להבטיח את הישרדותה.
מציאות שבה גופים תורמים והתנדבותיים הם גורם מרכזי ומוביל באספקת צורכי האוכלוסייה בעת חירום ופועלים גם בתחומים שבאחריות רשויות השלטון – הינה מציאות עגומה המשקפת כשל יסודי של הממשל.
טיפול לקוי של רשויות מקומיות בתרומות יש בו כדי לפגוע ביעילות השימוש בתרומות, ולעתים אף באמון התורמים והציבור בשלטון המקומי. על הרשויות המקומיות להשקיע מאמץ רב גם בהיערכות לוגיסטית לטיפול בתרומות המתקבלות אצלן בעת חירום.
הסדרת מערכת היחסים בין משרדי הממשלה לבין הגופים התורמים וההתנדבותיים בעת חירום מחייבת דיון משותף עם נציגיהם כדי לברר את השאלה העקרונית באשר למקומם במערך הסיוע לאוכלוסייה בעת חירום ולקבוע עקרונות מוסכמים להשתלבותם בו.
הדיון צריך להוביל להקמת מערכת שתבטיח את קיומם של ערוצי תקשורת ותיאום בין הממשלה לגופים האמורים בעתות חירום. שיתוף פעולה זה חייב להיעשות תוך הקפדה על שמירת האוטונומיה של הגופים ההתנדבותיים.
מן הראוי שעל יסוד ההיערכות שתיעשה במישור הממלכתי בנושא האמור יגבשו גם הרשויות המקומיות נוהל לעבודה עם גופים תורמים והתנדבותיים בעת חירום.
זק"א – רס"ן במיל' חיים אוטמזגין-מפקד יחידות מיוחדות – עד כה לא היתה התייחסות לדוחות המבקר משנים 2016-2017 שמתעדים כשלים או פערים משנים של 2007-2008.
יש 2 חוסרים עיקריים: הראשון – סוגיית ריתוק המתנדבים ותגמולם. מתנדבים בתפקידי פיקוד וראשי צוותים אינם מתוגמלים, וזה משפיע על יכולת התפקוד שלהם. יש לתת את הדעת בנושא כדי לשמר את המתנדבים החזקים. החלק האופרטיבי הוא להכריז עלינו כמרותקים בשעת חירום עפ"י צו של משרד הכלכלה. השדרה השלדית היא בסדר גודל של 100 איש ותחתם יש בין 10 ל-15 מתנדבים שמתחלפים.
השני – ציוד מיגון למתנדבים. יש מחסור למרות שקיבלנו תרומות, משום שעשרות אלפי פריטים שיובאו מחו"ל לארץ נבלמים במערכות המכס. כלומר המכס גורר את הציוד לטובת המדינה בדרך אחרת.
אם היו מקשיבים לנו בעת שגרה, עבודת הזיהוי היתה נעשת בצורה מקצועית יותר.
איחוד הצלה – משה טייטלבאום-יו"ר – בשבוע שעבר מבקר המדינה ביקר אצלנו בחמ"ל והעלינו בפניו את הנקודות העיקריות. הוא אמר שהוא יטפל בהן ואני מעלה אותן גם כאן:
*מידע לכוננים – לצערי, למרות חוזרי מנכ"ל ופניות למשרד הבריאות, אנחנו מנותקים ממידע שמאפשר לנו להציל חיים. ל- 7,000 איש שמצוידים בציוד, באופנועים ובאמבולנסים אין את המידע בזמן אמת, והמצב היה זהה גם לפני המלחמה. כמו כן, האפליקציה GPS לא עובדת והמערך לא פועל כראוי. בעבר היה ניסיון לאחד את מוקדי חירום באמצעות חקיקה ובתמיכת מערך הכבאות והמשטרה, אך היו גם מתנגדים ולכן המהלך לא התקדם. עם פרוץ המלחמה אין ספור שיחות נכנסו למוקדי החירום ולא קיבלו מענה. איחוד מוקדים הוא דבר מחייב כיום במדינה בניגוד למדינות רבות בעולם היות וכל מערכת מתנהלת באופן עצמאי. אנחנו לא רק סביב מלחמה, אלא גם סביב כ- 2,000 אירועים ביום שאנו נותנים להם מענה.
*הפעלת מסוקים – יש לנו 5 מסוקים, ולצערי מסיבות לא ענייניות משרד הבריאות החליט לא לתת את הסכמתו לבצע פינויים. המסוקים פינו ביום הראשון של הלחימה עשרות פצועים, וביום השני הפינוי הופסק, ולא בגלל מערך מקביל. המערך שלנו הוא מערך מקצועי ביותר שפעל במשך 17 שנה ע"י חברת להק לפינוי חולים ופצועים. סוגיה זו תמוהה ונמצאת בסימן שאלה גדול. ב-2015 משרד הבריאות הוציא RFI – רשימת דרישות איך צריך להיראות מסוק פינוי, ומד"א עובדת עם חברה שאינה עומדת בתנאי ה-RFI. קבלנו על כך למשרד הבריאות, והגשנו עתירה לבג"ץ. בג"ץ לא נתן תשובה עניינית בנושא מאפריל 2023.
איחוד הצלה הוא ארגון אזרחי שמגיע מתוך הקהילה, חלקו מגויס, אבל חלקו הגדול לא מגויס. אנחנו צריכים להמשיך להפעיל את הארגון הזה. כל המטריה שמדברים עליה בהיבט הכלכלי ובהיבט הנפשי צריכה להינתן גם למתנדבים שלנו שעשו עבודת קודש.
אלעד בכר-מנהל אגף רפואה – בסופו של דבר צריך להבין שאנו ארגון שהוא חלק מהקהילה, ולא משתתף בהמון תרגילים במדינה, כולל תרגיל שהיה לפני המלחמה ודימה את תרחיש הייחוס. צריך להבין שאם אנחנו לא מעורבים מבחינת הרשות והמדינה, אי אפשר לצפות שבחירום הדברים האלה יעבדו.
ער"ן-עזרה ראשונה נפשית – דוד קורן-מנכ"ל – מה שיעבוד בשגרה יעבוד בחירום. יש 2 שפות שמדברים אותן ומתקשות לתקשר ביניהן: המדינה שהיא סוג של נושאת מטוסים והארגונים שלנו שהם סוג של סיירות. אנחנו מתארגנים מאוד מהר, והקושי של המדינה הוא לתקשר איתנו ולסייע לנו.
אנחנו מנסים להגיע לאסדרה עם משרד הבריאות כדי לתקצב אותנו. מנכ"ל המשרד מבין את הנושא והודיע לנו שהוא בוחן את הנושא בחיוב, אך הבעיה עדיין לא נפתרה.
אנו מנסים לקצר תהליכים באיתור פיזי של אנשים בסיכון. כמו כן אנו מקבלים כ-2,000 פניות ליום, ובתחילת המלחמה קיבלנו 3,500 פניות. כל שיחה אצלנו נמשכת 20-25 דקות והיא מאוד מורכבת. אני יכול להגיד לכם שאין מוקד בנושא סיוע נפשי שדומה לנו. פנינו לקבל פתרון במסגרת הצ"ח לתיקון חוק התקשורת, שתסייע לנו להציל חיים של אנשים שנמצאים על הקצה, אך בנתיים היא טרם התקדמה.
דבר נוסף שקשה לנו לראות הוא העמסת מידע שאינו רלוונטי לציבור בשעת חירום, נושא שנופל בין הכיסאות. גופים עסקיים מנסים למכור תוך ניצול המצוקה הנפשית של אנשים.
בית איזי שפירא- עו"ד ולרי זילכה – אני רואה את ההנחיות שיורדות ממשרדי הממשלה והם עושים כמיטב יכולתם. הבעיה היא בחיבור ביננו לבין הרשויות. אף אחד אינו יודע להגיד מה הצרכים של הילדים עם צרכים מיוחדים, ואנו מכתתים רגלים כדי למצוא אותם. צריך לחשוב איך לאפשר לנו לתעל את הידע והיכולת שלנו לטובת ילדים אלה. לא ניתן להגיע למנהלי בתי הספר ומנהלי המסגרות שתלמידיהם פונו מהם לישובים אחרים. עלו טענות שלא ניתן לקבל מידע נוכח סודיות רפואית. יש התארגנויות במלונות ואנו רואים שבחלק מהמקומות מצליחים לקיים מערך לימודי. אבקש לראות איך אפשר לפלח אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כדי שהארגונים יוכלו לסייע בידם.
ח"כ טטיאנה מזרסקי – בכל בית מלון נמצאים נציגים של פיקוד העורף, אולם אין להם הגדרת תפקיד. אם היה מנהל בכל בית מלון ואתר שמרכז את הרשימות, היה קל יותר לנהל סטטיסטיקה לצורך מיפוי האוכלוסייה שנמצאת במקום כזה או אחר. עוד לא מאוחר לעשות את זה. בשלב הבא - ויתור סודיות והנגשת המידע לעמותות כדי לתת טיפול או לסייע לאוכלוסייה.
השומר החדש - שרה אסקין חזוני-רכזת פיתוח וקשרי ממשל - כל תשתיות הארגון הופנו למאמץ המלחמתי או התגייסות לצבא. אנו עושים 3 דברים עיקריים:
הקמת משמר שכונות ברחבי הארץ בשיתוף פעולה עם החברה החרדית.
סיוע לפיקוד העורף בגיוס ג'יפאים, שהם אחרי שירות מילואים, למתן עזרה בצירי הכבישים בישראל.
הצלת המזון - התנדבות בחקלאות, תשואה חקלאית בפריסה ארצית.
אנו מבקשים סיוע במתן שני דברים: אנו נתקלים בבירוקרטיה בדיוק כמו בעת שגרה, והיא לא הגיונית בזמני חירום. דבר שני, סיוע בתשתיות המדינה כדי לשנע עובדים. אנחנו משנעים אלפי מתנדבים בכל יום, ועושים את כל הלוגיסטיקה, התשתית והתפעול. האם משרד התחבורה יכול לסייע לנו בכך באמצעות שימוש בתשתיות ציבוריות?
המדינה לא יכולה להתגייס כ"כ באיחור, אנחנו במצב מלחמה. החברה האזרחית עושה רישום וגיוס, אבל המדינה צריכה לסייע לנו. כרגע אנחנו נתקלים בבירוקרטיות שמעכבות ומסכנות את הגופים האזרחיים.
מרכז השלטון המקומי – ענבל טולקציר-מנהלת פיתוח עסקי וחדשנות – מרכז השלטון המקומי, כגוף שמאגד בתוכו 259 רשויות מקומיות במדינת ישראל, מודע מאוד לצורך בתכלול מושכל של הצרכים והבקשות לסיוע מחד, והתרומות והמשאבים האנושיים והוולונטריים שמגיעים מאידך. מפרוץ המלחמה אנו עסוקים באיסוף מידע מהשטח לגבי הצרכים שעולים בכל רשות מפונה, קולטת או נערכת לשלב הבא במערכה. מפת הצרכים משתנה תדיר וכל רשות מתמודדת עם צרכים משתנים.
הצורך באיגום הידע והמשאבים הוא ברור עבורנו כדי למנוע כפילויות בתרומות שמגיעות, ולוודא שהמשאבים מפוזרים ומתאימים באמת לצרכים בשטח.
אנחנו משקיעים, מאז פרוץ המלחמה, מאמצים רבים לייצר מיפוי של הצרכים הרבים והדחופים למספר רשויות במקביל למרות שיש מחסור בנתונים. הביצוע בפועל מתאפיין כרגע בקשר ישיר עם ראשי הרשויות המקומיות, המנכ"לים ומנהלי המערכים השונים. הרשויות המקומיות לא תמיד פנויות לשתף לנו את המצב הקיים וההיערכות העתידית.
הציפייה והתקווה הגדולה שלנו היא שמערכת "ישראל מתגייסת", שפותחה תחת פיקוד העורף בשותפות איתנו, תאפשר לנו לקבל דשבורד עדכני שממפה את הצרכים ומאפשר לנו לתעדף בין הדחוף לבהול. המטרה היא להעניק לרשויות המקומיות כלי שהן תוכלנה להזין באופן עצמאי את הצרכים והנתונים. כלי זה יאפשר לנו לנטר באופן טכנולוגי ומתקדם את המצב בשטח ולעדכן סטטוס טיפולי בכל צורך שהרשויות מעלות.
אנו עמלים יחד עם: פיקוד העורף, רח"ל, מרכז השלטון האזורי, הפורום הכלכלי-חברתי, פורום הקרנות בישראל ונשיאות המגזר העסקי בדסק פילנתרופי ועסקי, ליצירת פלטפורמה שתנהל ותתכלל את המעבר של התרומות והמתנדבים באופן מושכל על בסיס data. אנחנו כבר בהרצה שאפשרה מתן פתרונות למספר רשויות מקומיות, כגון: ציוד מחשבים, מזרנים ומים שהיו נדרשים למקלטים. בשבוע הבא אנחנו נריץ את הקמפיין. אנחנו מאמינים מאוד בהתנהלות שהיא רב-מגזרית ומקווים שהפלטפורמה הזו תצלח לא רק בזמן המלחמה, אלא גם בזמן השיקום.
משרד האוצר – טל ישראלי-רפרנטית שלטון מקומי באג"ת - אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. אנו מקבלים מהן צרכים ומנסים לתת מענה כמה שיותר מהיר בסיוע משרד הפנים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. הרשויות המקומיות מייצרות את ההתקשרויות או את החיבור לחברה האזרחי ואנו מאפשרים להן גמישות. יש משרדי ממשלה שפועלים דרך החברה האזרחית.
משרד רה"מ – לירון הנץ-סמנכ"לית אגף ממשל וחברה – אבקש להביע הערכה עמוקה על השותפות עם החברה האזרחית, הפילנתרופיה והמגזר העסקי.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2008 עברה החלטת ממשלה להקמת יחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד רה"מ. מרכז הכובד הרגיל שלה הוא סביב שולחנות עגולים ויש מהלכים נוספים. כיממה לאחר פרוץ המלחמה כבר הפעלנו את השולחן הרב-מגזרי בחירום יחד עם עשרות שותפים. סיכמנו יחד שהמיקוד המרכזי יהיה סביב האזרחים והחוסן הרגשי. בהמשך לזה הקמנו צוותי משנה ושולחנות עגולים נוספים. כרגע פועלים כשישה שולחנות בנושאים: פסיכו-סוציאלי, שיקום והתחדשות עירונית, קהילתית ופיזית בשיתוף עם מנהלת תקומה. במקביל יש שולחנות שמתעסקים בחוסן הכלכלי מזווית הפרט ומזווית העסקים והמשק. בשולחנות אלה חברים מעל 200 מלכ"רים, גופים עסקיים וגורמי ממשל.
הרעיון הוא לקרב כמה שיותר את השיח בין המטה לדרג הביניים-גורמי המקצוע בחברה האזרחית ובממשלה. הארגונים מציפים לנו כלפי מעלה סוגיות שאין להן תחליף ושום דיווח מסודר או דברור, וזו הדרך שלנו לשאוב ולשלוף דברים דחופים.
כל המסמכים מצויים באתר של אגף ממשל וחברה, ואנחנו דוגלים בשקיפות כסלע קיומנו.
משרד ראש הממשלה יחד עם הפורום הכלכלי-חברתי הציע את הפלטפורמה הדיגיטלית – "ישראל מתגייסת" בימים הראשונים של המלחמה. סייענו למרס"ל (המרכז לסיוע לאזרח בפיקוד העורף) ולשותפים הנוספים להפעיל את הפלטפורמה החשובה הזו כלקח ותובנות מהעבר. היא מחברת בין פתרונות פילנתרופיה לבין צרכים מהשטח.
בעולמות של סיוע רוחבי לארגוני החברה האזרחית אנחנו עובדים בשילוב כוחות עם פורום מנהיגות אזרחית שיש מאחוריו מאות מלכ"רים, והוא מפנה אלינו את סוגיות הליבה שמבחינתו המערכת הציבורית או הממשלית צריכה לסייע בהן.
היתה הבטחה שיוכרו המלכ"רים במסגרת מעטפת סיוע כלכלי לעסקים בשינויים המחויבים. יש כל מיני פעולות שאנו עושים להפחתת הנטל הבירוקרטי מול רשות המיסים ומול אזורים אחרים.
ראוי להזכיר את המועצה הלאומית להתנדבות, שהוקמה לפני הרבה שנים, והיא אמורה לתת מענים גם להיבטים של מתנדבים, ואנחנו מסייעים לפתור כל מיני אתגרים שעולים.
ככל שיש המלצות או בקשות שהן בעולמות המדיניות או דברים שצריך לשחרר בנוגע אליהם החלטה, וצריך יצירה של קשב ניהולי או דחיפה מול פורום המנכ"לים, ניתן לפנות אלינו. משרד האוצר הקים מעין חמ"ל לפניות דחופות ועשינו בו שימוש כבר כמה פעמים.
יש לציין שהוקמו מכלולים של חוסן רגשי במלונות. מדובר במודל עבודה של תיאום בין משרד הרווחה למשרדי בריאות, ביטוח לאומי ומשרד החינוך לפעול יחד במרכזי הקליטה ובמלונות אל מול הקהילות באופן מסודר ומסונכרן. חשוב שהמלכ"רים יכירו את זה, כי הם הכתובת בקצה.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מודה לאגף ממשל וחברה במשרד רה"מ על פועלו.
הוועדה פונה למנכ"לי משרדי רווחה, אוצר וביטחון בנוגע להסדרת מעמד שרשרת הפיקוד עד רמת ראשי הצוותים בזק"א ובאיחוד הצלה, כלומר בחינת הוצאת צווי ריתוק לאנשים שנחוצים בשעת חירום.
הוועדה תפנה למשרד הבריאות להשבת ההפעלה של מסוקי הפינוי - איחוד הצלה ע"י חברת להק.