חומר רקע

ראמ"ה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך משרד החינוך Ministry of Education
وزارةا  وا תפי סת האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות: בראי שאלוני המיצ"ב, תשע"ג מאי 2016
אייר תשע" ו בית אבגד, ז'בוטינסקי5 ,, רמת גן5252006
:'טל03-5205555 :, פקס03-5205509 דוא : ל"[email protected]
אתר : http://rama.education.gov.il 1 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים כותבי הדוח : ד"ר אושרית כהן קדושאי - מנהלת גף מחקר כמותי, ראמ"ה ד"ר יוסי מחלוף - מנהל תחום עיבוד נתונים, ראמ"ה 2 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תוכן עניינים פתח דבר ................................ ................................ ................................ ...................... 6 תקציר ................................ ................................ ................................ .......................... 8 רקע כללי ................................ ................................ ................................ .................... 12 שיטה ................................ ................................ ................................ ......................... 12 קבוצות המחקר ................................ ................................ ................................ ............ 12 לוח 1 :שכיחות תלמידים עולים במדגם נתוני אקלים תשע "ג 13 לוח 2 :שכיחות תלמידים בני עולים במדגם נתוני אקלים תשע "ג 13 מדדי האקלים ואופן חישוב המדד ................................ ................................ ..................... 13 שאלות המחקר ................................ ................................ ................................ ............ 14 חלק – ' א מבט- על מהזווית של אוכלוסיות המחקר ................................ ............................... 16 פרק 1 - האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים עולים לבין תלמידים ילידי ישראל ? ................................ ................................ ............................ 16 1.1 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים משכבת כיתה 'ה -' ו לבין תלמידים ילידי ישראל פי על , קבוצות ארץ המוצא 18 1.2 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים משכבת כיתה 'ז -' ט לבין תלמידים ילידי ישראל פי על , קבוצות ארץ מוצא 25 1.3 שינויים בפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים לבין תלמידים ילידי ישראל , פי על שכבת כיתה ) שוני בין -גילי ( 32 1.4 סיכום ודיון בממצאי פרק 1 :האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים עולים לבין תלמידים ילידי ישראל ? 37 פרק 2 - האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים בני עולים לבין תלמידים דור " שני " בישראל ? ................................ ................................ ........... 38 2.1 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים ילידי ישראל שרק אחד מהוריהם עולה לבין תלמידים דור " שני " בישראל 38 2.2 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים בני עולים משכבת כיתה 'ה -' ו לבין תלמידים דור " שני " בישראל פי על , קבוצות ארץ מוצא 41 2.3 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים בני עולים משכבת כיתה 'ז -' ט לבין תלמידים דור " שני " בישראל פי על , קבוצות ארץ מוצא 47 2.4 שינויים בפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים בני עולים לבין תלמידים דור " שני " בישראל פי על , שכבת כיתה ) שוני בין -גילי ( 53 2.5 סיכום ודיון בממצאי פרק 2 :האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים בני עולים לבין תלמידים דור " שני " בישראל ? 57 המשך מחקר ................................ ................................ ................................ ............... 59 חלק – ' ב ניתוח פרטני מהזווית של התחומים והמדדים בסקר האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר ................................ ................................ ................................ ......................... 60 פרק 3 - תוצאות סקר שאלון אקלים וסביבה פדגוגית , עולים ובני עולים ................................ ....60 3.1 שביעות רצון מבית הספר 61 3.2 יחסים אישיים בין באי בתי הספר 62 3.2.1 יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים ................................ ................................ ..... 63 3.2.2 יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים ................................ ................................ .......... 65 3.2.3 יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה ................................ ................................ ..67 סיכום הממצאים בתחום היחסים הבין -אישיים בין באי בית הספר ................................ .................. 68 3.3 תחושת מוגנות וביטחון 69 3.3.1 היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ................................ ................................ ............ 69 4 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.3.2 מידת הביטחון והמוגנות ................................ ................................ .............................. 70 3.3.3 מעורבות באירועי אלימות ................................ ................................ ............................ 72 3.3.4 חשיפה לקללות בבית הספר ................................ ................................ ........................ 74 3.3.5 חשיפה ללעג , העלבה או השפלה בבית הספר ................................ ................................ 75 3.3.6 חשיפה ללעג בגין צבע העור , המוצא או הדת ................................ ................................ ..77 3.3.7 שבר או הרס של ציוד בבית הספר ................................ ................................ ................ 79 3.3.8 גניבת חפצים אישיים או ציוד ................................ ................................ ........................ 80 3.3.9 חבורות אלימות של תלמידים בבית הספר ................................ ................................ ...... 82 3.3.10 מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות ................................ ................................ ...83 3.3.11 לעג , העלבה או השפלה מהמורים ................................ ................................ ............... 85 3.3.12 אלימות פיזית מכוונת מצד המורים ................................ ................................ .............. 86 סיכום הממצאים בתחום תחושת המוגנות והביטחון ................................ ................................ ..... 88 3.4 היבטים של משמעת והתנהגות 89 3.4.1 התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה ................................ ................................ ............ 89 3.4.3 איחורים לשיעורים ................................ ................................ ................................ ...... 92 3.4.4 היגד בודד ביחס למספר היעדרויות מימי לימודים ................................ ............................ 94 סיכום הממצאים בתחום משמעת והתנהגות ................................ ................................ .............. 95 3.5 הסביבה הפיזית 96 3.6 היבטים רגשיים מוטיבציוניים 98 3.6.1 תפיסות תלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולותיהם ................................ ...98 3.6.2 תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים ................................ ................................ ...99 3.6.3 מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים ................................ .............................. 101 3.6.4 מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ................................ ................................ ....103 3.6.5 היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ................................ ................................ ...104 סיכום הממצאים בתחום היבטים רגשיים ומוטיבציוניים ................................ .............................. 106 3.7 קבלת משוב מהמורים 106 3.8 שי של לוב תקשוב בלמידה 107 3.8.1 שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב ................................ ................................ .............. 108 3.8.2 שימוש באינטרנט לצורכי למידה ................................ ................................ ................. 110 סיכום הממצאים בתחום שילוב תקשוב בלמידה ................................ ................................ ........ 111 3.9 מעורבות חברתית 112 3.10 למי דה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר 113 3.10.1 הקפדה על בדיקה של שיעורי בית ידי על המורים ................................ ........................ 114 3.10.2 היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ "ב ................................ ................................ ..116 סיכום הממצאים בתחום הלמידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר ................................ ......... 117 נספחים ................................ ................................ ................................ .................... 118 נספח 1 - פירוט המדדי ם וההיגדים מסקר האקלים והסביבה הפדגוגית המדווחים בדוח זה 118 נספח 2 - הפערים בתפיסות התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , בשכבת כיתה ה'-ו' 121 נספח 3 - הפערים בתפיסות התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , בשכבת כיתה ז'-ט' 125 5 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נספח 4 - הפערים בתפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים דור " שני " בישראל , בשכבת כיתה ה' -ו' 130 נספח 5 - הפערים בתפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים דור " שני " בישראל , בשכבת כיתה ז' -ט' 133 6 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים פתח דבר קליטת עלייה היא אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל מיום הקמתה והיא ניצבת בראש סולם העדיפויות של ממשלת ישראל . בשנות ה- 90 הגיעו לישראל כמיליון עולים בעיקר מברית המועצות לשעבר . קבוצות עולים נוספות הגיעו מאתיופיה ב עיקר במבצע משה )1984 , 1985 ( ובמבצע שלמה )1991 (, וכ מו כ ן הגיעו עולים מאמר יקה הצפונית וממערב אירופה . על פי נתוני המשרד לעלי י ה ולקליטה , החל משנת 2008 )עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ( ועד סוף שנת 2015 עלו ארצה166,097 עולים חדשים , ו השיא היה בשנת 2015 , ש בה הגיעו לישראל 31,013 עולים1. ה עלייה מברית המועצות לשעבר כמו גם מ אתיופיה )בעיקר של בני הפלשמורה החל משנת 2011 (עדיין נמשכת ומהווה חלק משמעותי מן העלייה , ולצידה בעשור האחרון גברה מאוד העלייה ממדינות מערב אירופה )צרפת ובריטניה ועוד ( וצפון אמריקה ) ארצות הברית וקנדה . ( לדוגמה , שיעור העולים מצרפת מכלל העולים לישראל תפח מכ- 11% בשנת2008 לכ- 25% בשנ ים2014 ו- 2015 . כל קבוצת אוכלוסייה מארצות ה מוצא ה שונות נתקלת באתגרים הייחודיים לה ב תהליך השתלבות ה בארץ ה חדשה. תהליכי ההגירה אינם כרוכים ב רק מעבר על פני גבולות פיזיים י וג אוגרפיים אלא גם בחציית גבולות שפה ותרבות , ו במידה רבה בשינויים ובקונפליקטים לגבי זהות , על רבדיה השונים )אתנית, חברתית, תרבותית(, הן ברמת הקהילה והן ברמה האישית )סטבנס וגולדצויג, 2009 ( 2. בתוך כך גם תלמידים עולים נתקלים באתגר העולה מ השאיפה להשתלב בחברה ובתרבות הקולטת וב עת ובעונה אחת לשמר את הייחוד האתני ו את המנטליות של ארץ המוצא. לא פעם הגבול בין הייחוד האתני ובין ה השתלבות בחברה הקולטת הוא דק מאוד, ועל כן מדובר ב תהליך מורכב עבור התלמיד העולה. לתהליך זה נוסף גם הקושי השפתי ו לעתים ג ם קושי פיזי-חומרי , שכן עולים ממדינות מסוימות משתייכים ל רקע חברתי-כלכלי נמוך , וכפועל יוצא עליהם להתמודד עם קשי ים כלכלי ים ועם תנאי מחייה ירודים . אתגרים אלו דורשים מענה ייחודי ל צרכים ה מיוחד ים של בני אותה קבוצה במגוון מישורים: הקוגניטיבי, הפסיכולוגי, הרגשי, הכלכלי, התרבותי ועוד . במדיניות הקליטה של גלי יה י על ה )או ה הגירה ( הננקטים בידי החברה בכלל ו בידי מערכת החינוך בפרט , י ש כדי לקבוע במידה רבה את רמת ה שתלבו תם של העולים בחברה הקולטת – תהליך שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות עמוקות , הן השלכות ישירות בהיבט של העולים עצמם והן השלכות עקיפות לטווח הארוך בהיבט של החברה בכללותה . ניתן לראות במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר בפרט מעין כור היתוך ש בו משתלבים יחד תלמידים עולים ממדינות שונות ותלמידים ילידי הארץ. בית הספר פועל להגשמת ה מטרות ו ה חזון הנובעים מערכי השוויון והדמוקרטיה בתחומים ה לימודי ים וה חינוכי . ים בכפוף לכך, פועל בית הספר בראש ובראשונה להבטיח את הצלחתם הלימודית של התלמידים כולם ובכלל ם של התלמידים העולים, ובמקביל הוא פועל להכשיר את התלמידים לתפקד בעולם ש בו אנשים מרקעים שונים המחזיקים ב דעות שונות מכבדים זה את זה, חולקים רעיונות וערכי ם ביניהם ומשתפים פעולה זה עם זה. א ולם לשם כך כ תנאי מקדים והכרחי נדרשות תשתית של אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית התורמות לתחושת הביטחון של התלמידים והמחזקות את רצונם להשתייך אל בית ספר. ,קליטת העלייה מציבה אתגרים גם בפני בית הספר ו שאלות רבות בתחום מדיניות קליטת העלי י ה ושילוב העולים בכיתות נותרו פתוחות ; לדוגמ ה, מהו השיעור האופטימלי של תלמידים עולים בכיתה? כמה חשיבות יש לייחס לפיזור התלמידים בכיתות לפי ארצות 1 המשרד לקליטת עלייה, מתוך אתר האינטרנט http://www.moia.gov.il/Hebrew/InformationAndAdvertising/Statistics/Pages/default.aspx כניסה בתאריך21.01.2016 2 ) סטסנב ענת וגולדצויג גיל2009( קליטת העלייה : היבטי חברה ותרבות 'מעוניינים או צריכים?': עברית כשפה שנייה בעיני עולים מאתיופיה ומברית המועצות. הד האולפן החדש, גיליון 95 , עמודים37-49 .קישור למאמר . 7 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים מוצא ם ולפי המעמד החברתי-כלכלי ש אליו הם משתייכים ? מה ההשפעות של מאפייני הרקע של אוכלוסיית התלמידים בבית הספר הקולט על קליטת התלמידים העולים בו ועל תפקודם ? אין ספק כי נקודת המבט שדרכה נבחנת שאלה אחרונה זו הינה משמעותית, שכן נקודת ה מבט ה בית ספרית אינה זהה בהכרח לזו של התלמידים העולים . מדינות קולטות הגירה מ תאפיינות בתשומת הלב הרבה המושקעת בהן ב עיסוק ב השלכות קליטת התלמידים המהגרים על תפקוד מערכת החינוך הקולטת ועל הי שגיה , לא פחות מאשר המאמץ המוקדש בהן ל בחינה מתמדת של תפקוד ם הלימודי של התלמידים העולים . משאבים ומאמצים לא מבוטלים הושקעו גם בישראל ב ניסיון ל אתר עדויות ותובנות מתוך השטח , י שי תנו מענה לשאל ות אלו ול דומותיה ן , תוך בחינ ה לאורך זמן של הישגי התלמידים העולים אל מול הישגי התלמידים ילידי המקום . לעומת זא ת, תשומת לב מועטה בהרבה הופנתה לבחינת התפיסות והעמדות של התלמידים העולים כלפי מערכת החינוך שקלטה אותם, ו לתובנות ש ניתן ל הפ יק מ הן על אודות י חוו ית הקליטה של התלמידים ועל אודות מערכת החינוך הקולטת. מחקרים רבים עסקו בהשוואת ההישגים של תלמידים עולים מארצות מוצא שונות3 , ,ולעומתם מטרתו הייחודית של דוח זה א יה בחינת תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית ב בית ה ספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים . כידוע, אקלים בית ספרי חיובי הינו משמעותי להתפתחות אישית ו מהווה עוגן להצלחה במערכת החינוך. מחקר זה מתבסס על ההשערה כי תפיסות דומות בנוגע לאקלים ו ל סביבה הפדגוגית הבית ספרית בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל ו לתלמידים שהם והוריהם נולדו בישראל )להלן - "תלמידים "דור שני בישראל ( , בהתאמה - מעידות על השתלבות הראשונים בחברה הקולטת ובעיקר בסביבה הבית ספרית . לעומת זאת, פערים המשקפים עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים והתלמידים בני העולים בהשוואה ל תלמידים ילידי ישראל ו תלמידים ו "ד ר שני" בישראל, יש בהם כדי להעיד על חסמים ואתגרים ב תחומים שונים המעמיד ים קושי בפני השתלבות שכזו, על פי תפיסת התלמידים. בדוח זה ייבחנו תפיסות האקלים של תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות, בהשוואה לתפיסות האקלים הבית ספרי של תלמידים ילידי ישראל ותלמידים "דור שני" בישראל, בהתאמה . 3 למשל הישגי תלמידים עולים ממדינות חבר העמים , אתר ראמ"ה : http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Olim_Hever_Haamim.htm או למשל הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה, אתר ראמ"ה : http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Ethiopia.htm :כניסה לאתר22.02.16 8 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תקציר בדוח זה מוצגת תמונת מצב של התפיסות והעמדות בנוגע למדדי האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בקרב התלמידים העולים ובני העולים במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בראי שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית ב מיצ"ב )מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית( של שנת תשע"ג4 . לשם כך נותחו נתוני שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית במיצ"ב של תלמידים בבתי ספר דוברי עברית , תוך התמקדות ב תלמידים משכבת כיתה ה' - 'ו' ומשכבת כיתה ז- .'ט הנתונים פולחו לפי שתי קבוצות מרכזיות שבמוקד המחקר: • תלמידים עולים , קרי תלמידים שלא נולדו בישראל . בקבוצה זו נכללים, על פי ארץ הלידה של התלמידים: תלמידים עולים מבר ית המועצות לשעבר , תלמידים עולים מאתיופיה , תלמידים עולים מצפון אמריקה )ארה"ב וקנדה( ותלמידים עולים ממערב אירופה )צרפת, אנגליה ועוד( . קבוצת ההשוואה ל קבוצות ה תלמידים העולים היא תלמידים ילידי יש ראל )ללא תלות מהי ארץ המוצא של הוריהם( . • תלמידים בני עולים , קרי תלמידים שנולדו בישראל אולם שני הוריהם לא נולדו בישראל ב . קבוצה זו נכללים, על פי ארץ הלידה של הורי התלמידים , תלמידים ששני הוריהם נולדו בבר ית המועצות לשעבר, תלמידים ששני הוריהם נולדו באתיופיה ותלמידים ששני הוריהם נולדו במדינות ערב . קבוצת ההשוואה המרכזית ל קבוצות ה תלמידים בני עולים היא תלמידים "דור שני" בישראל )תלמידים שגם הם וגם שני הוריהם נולדו בישראל(. הדוח מתמקד בפערים ב תפיסות התלמידים ב- 32 מדדי אקלים וסביבה פדגוגית בקרב ה קבוצות שבמוקד המחקר )תלמידים עולים ו תלמידים בני עולים( , לעומת תפיסות התלמידים בקרב קבוצות ההשוואה )תלמידים ילידי ישראל ו תלמידים "דור שני" בישראל, בהתאמה( בכל אחת משכבות הכיתה שנבדקו. כמו כן נבחן אם דפוס השוני הבין- 'גילי )תפיסות בקרב תלמידים בשכבת כיתה ז- ט' לעומת אלו בשכבת כיתה ה'-ו'( בקרב קבוצות המחקר שונה מן הדפוס בקרב קבוצות ההשוואה ומה ם שיעורי השוני . בחינת שאלות מחקר אלו תאפשר לקבל מידע שיש בו כדי להעיד על מידת ההשתלבות של התלמידים העולים והתלמידים בני העולים במסגרת הבית ספרית , גם תוך התייחסות להבדלים בין השכבה היסודית ) ה'- ('ו וחטיבת הביניים )ז'- .('ט בכל ה נוגע לתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב קבוצות העולים , בהשוואה לתפיסות בקרב תלמידים ילידי ישראל , הממצאים העיקריים הם כדלהלן : • בשכבת כיתה ה'-'ו , נמצאו בקרב התלמידים העולים הן מצפון אמריקה והן ממערב אירופה תפיסות דומות מאוד לתפיסות של תלמידים ילידי ישראל. לעומת זאת, נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר ברבע מהמדדים לערך )8 ( , ופערים משמעותיים בתפיסות תלמידים עולים מאתיופיה בכמחצית מהמדדים )17 ( ., בהשוואה לתפיסות ילידי ישראל בעוד התלמידים העולים מבר ית המועצות לשעבר אוחזים בתפיסות שהן בעיקרן שליליות יותר )בעיקר מידה נמוכה יותר של תחושת מוגנות וב י טחון(, הרי שהתלמידים העולים מאתיופיה אוחזים בתפיסות שהן ברובן חיוביות יותר )בעיקר בתחום היחסים הבין- אישיים בין באי בית הספר, הערכה כלפי משוב מקדם למידה מן המורים, מידה רבה יותר של מעורבות חברתית, והיבטים מסוימים הן בתחום של תחושת ב י טחון ומוגנות והן בתחום של משמעת והתנהגות ( ובחלקן שליליות יו תר )בעיקר שיעור גבוה יותר של מוטיבציה כפויה ושיעור גבוה של איחורים, ופחות שימוש באינטרנט לצ ו רכי 4 דוח נתוני אקלים וסביבה פדגוגית ממבחן המיצ"ב תשע"ג זמין ב אתר ראמ"ה : http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Report_Aklim_2013_g.htm 9 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים למידה , ו כן היבטים מסוימים בתחום של תחושת מוגנות וב י טחון ( כל זאת בהשוואה לתפיסות בקרב תלמידים ילידי ישראל. לא נמצאו פערים משמעותיים מבחינת שביעות ה רצון ה כללית מבית הספר בין אף לא אח ת מקבוצות העולים בשכבת כיתה זו בהשוואה לשביעות הרצון בקרב ילידי ישראל . • בשכבת כיתה ז ' - ', ט נמצא ו בקרב התלמידים העולים מצפון אמריקה תפיסות דומות מאוד לתפיסות תלמידים ילידי ישראל, בדומה לממצאים בשכבת כיתה ה'-ו'. לעומת זאת, נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים ממערב אירופה ו התלמידים העולים מבר ית המועצות לשעבר ב כשישית )5 ) ( ובכרבע8 ( מה מדדים , בהתאמה, בהשוואה ל תפיסות תלמידים ילידי ישראל. כל הפערים מייצגים תפיסות שליליות יותר בקרב קבוצות אלו של תלמידים עולים, ו בעיקר בכל ה נוגע ל תחום תחושת מוגנות ו ביטחון . התלמידים העולים מאתיופיה אוחזים בתפיסות שהן בחלקן שליליות יותר )8 מדדים- בעיקר מידה נמוכה יותר של שביעות רצון מבית הספר וכן דיווח מופחת על תקשוב בלמידה, לצד שיעורים גבוהים יותר של איחורים ושל היעדר מוטיבציה ללמידה, וכן היבטים מסוימים בתחום של תחושת ב י טחון ומוגנות שהתבטאו בחשיפה רבה יותר לאלימות (, ובחלקן חיוביות יותר ) בעיקר הערכה כלפי משוב מקדם למידה מן המורים, פחות היעדרויות, מידה רבה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה, ו כן היבטים מסוימים הן בתחום של תחושת ב י טחון ומוגנות והן בתחום של הקפדה על בדיקת שיעורי בית ע ל ידי המורים ( כל זאת בהשוואה לתפיסות בקרב תלמידים ילידי ישראל. • הן בשכבת כיתה ה'- 'ו' והן בשכבת כיתה ז-ט' התלמידים העולים מבר ית המועצות לשעבר ובעיקר אלו מאתיופיה דיווחו על שיעורים כפולים ואף למעלה מכך של חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת. נוסף על כך, תלמידים עולים מבר ית המועצות לשעבר )בשתי שכבות הכיתה( , אך גם אלו מאתיופיה ו מ מערב אירופה )בשכבת כיתה ז '- 'ט ( דיווחו על חשיפה מוגברת להיבטים שונים של אלימות מילולית ז ופי ית. • התלמידים העולים מאתיופיה בשתי שכבות הכיתה מציגים תפיסות שהן שונות מאוד מאלו של תלמידים ילידי ישראל, הן מבחינת כמות המדדים ש בהם נמצאו פערים משמעותיים והן מבחינת גודל הפערים. תפיסות העולים מאתיופיה הן בחלקן חיוביות יותר ובחלקן שליליות יותר בהשוואה לתפיסות ה תלמידים ילידי ישראל )ואילו כאשר נמצאו פערים בין תפיסות עולים ממדינות אחרות בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל, הרי שהן ייצג ו אך ורק עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים(. הדבר מעיד על קיטוב ב תפיסות התלמידים העולים מאתיופיה ומדגיש את החוויה הייחודית של קבוצות עולים שונות בנוגע ל השתלבות במערכת החינוך . • בבחינת הש ונ י הבין- ,גילי כפי שנמצא גם בסקר האקלים הארצי, מהשוואת תפיסות תלמידים ילידי ישראל בשכבה היסודית )כיתות ה'- ('ו לעומת אלו ש בחטיבת הביניים )כיתות ז' - ('ט עולה דפוס שברובו משקף עמדות שליליות יותר בנוגע לאקלים הבית ספרי והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים הבוגרים יותר. דפוס דומה נמצא בקרב כל קבוצות העולים . בבחינת גודל ה שוני הבין-גילי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין העולים מצפון אמריקה ומ מערב אירופה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. לעומת זאת נמצאו הבדלים משמעותיים בגודל ה שוני הבין-גילי ב- 3 ו אף ב- 17 מדדים בקרב התלמידים העולים מבר ית המועצות לשעבר ו התלמידים העולים מאתיופיה , בהתאמה . בקרב האחרונים, מרבית ההבדלים מייצגים פער שלילי , כלומר עם המעבר לחטיבת הביניים חל שינוי לרעה בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים , שינוי ש הוא חד וניכר יותר בקרב התלמידים העולים מאתיופיה )בעיקר בתחומים הבאים: שביעות רצון, יחסים בין- ,אישיים תחושת ב י טחון 10 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ומוגנות, משמעת והתנהגות, סביבה פי ז ית, מעורבות חברתית (, ורק מיעוט ההבדלים מייצגים שינוי לטובה )בעיקר בנוגע לשימוש במחשב במקצועות המיצ"ב או חשיפה ללעג או העלבה במילים(. בהתייחס לתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב קבוצות בני העולים , בהשוואה לתפיסות בקרב תלמידים "דור שני" בישראל , הממצאים העיקריים הם: • בשכבת כיתה ה '-'ו , נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים בני העולים מאתיופיה ו התלמידים מברית המועצות לשעבר בכרבע )8 "( מהמדדים בהשוואה לתפיסות תלמידים "דור שני בישראל. מרבית הפערים, מייצגים עמדות חיוביות יותר בקרב בני העולים ממדינות אלו , בעיקר בתחומי הסביבה הפדגוגית, שהתבטאו במוטיבציה אוטונומית ללמידה גבוהה יותר, הערכה רבה של קבלת משוב מקדם למידה מן המורים, דיווח בשיעור גבוה יותר על שימוש בתקשוב ללמידה , וגם בתחומי האקלים - דיווח מופחת על העלבה או השפלה מצד המורים ועוד. התלמידים בני העולים ממדינות ערב אוחזים בתפיסות מאוד דומות לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, ופערים משמעותיים נמצאו ב- 3 .מדדים בלבד שלושה מדדים בלבד משקפים עמדות שליליות יותר בקרב בני העולים: חשיפה מוגברת ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת )בקרב כל קבוצות בני העולים( לצד דיווח על שיעור גבוה יותר של איחורים )בקרב בני עולים מאתיופיה וממדינות ערב( והיעדרויות )בקרב בני עולים מבר ית המ ועצות לשעבר(. מן המספר הנמוך יחסית של מדדים ש בהם נמצאו פערים משמעותיים בין תפיסות תלמידים בני עולים בהשוואה לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, ומכך שמרבית הפערים מייצגים דווקא תפיסות חיוביות יותר בקרב התלמידים בני העולים, ניתן ללמוד על השתלבותם הטובה בבתי הספר היסודיים . לצד זאת לכל קבוצת בני עולים מאפיינים ייחודים של ההשתלב ות וקשיים מסוימים, חלקם מש ותפים, ש אותם הם חווים במערכת החינוך. • בשכבת כיתה ז'- ', ט נמצאו פערים משמעותיים במספר רב יותר של מדדים )לעומת מספרם בשכבת כיתה ה '-ו' (, בין תפיסות התלמידים בני העולים ותפיסות תלמידים "דור שני" בישראל . מרבית הפערים , משקפים תפיסות שליליות יותר בקרב בני העולים בהשוואה לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, בעיקר בכל האמור ל מידה נמוכה יותר של תחושת המוגנות והביטחון )בקרב בני עולים הן ממדינות ערב והן מבר ית המועצות לשעבר(, יותר איחורים ו פחות שביעות רצון )בקרב בני עולים ממדינות ערב ומאתיופיה(. בנוסף, בשכבת גיל זו נמצא ו ש יעורים גבוהים יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה מאשר בקרב בני העולים )יוצאי בר ית המועצות לשעבר ו יוצאי אתיופיה(. • התלמידים בני העולים מבר ית המועצות לשעבר ובעיקר אלו מאתיופיה )ובמידה פחותה בני העולים ממדינות ערב ( דיווחו ב שיעורים כפולים ויותר מכך ל ע חשיפה ללעג בגין צבע אור, מוצא או דת בהשוואה לתלמידים " דור שני " בישראל . פערים דומים בדיווח נמצאו גם בקרב התלמידים העולים ממדינות אלו , בשתי שכבות הכיתה. ב מדד זה התגל ו הפער ים הניכר ים ביותר בדיווח ים ביחס לתלמידים בקבוצות ההשוואה. זה המדד היחיד ש בו כל קבוצות התלמידים בני העולים )וגם קבוצות התלמידים העולים המקבילות( בשתי שכבות הכיתה מציגות פער משמעותי בעמדות ביחס לתלמידים "דור שני " בישראל, מה שמעיד על חשיפה מוגברת לאלימות מילולית על רקע גזעי , אתני או דתי בקרב כל קבוצות בני העולים שנבחנו . • בחינת ה שוני הבין-גילי מגלה שלא זו בלבד שהדפוס, ש לפיו כאמור מש תקפות עמדות שליליות יותר בקרב תלמידי חט יבת הביניים לעומת תלמידי השכבה היסודית , נשמר גם בקרב כל קבוצות בני העולים, אלא שנמצאו פערים משמעותיים במדדים רבים המייצגים שינוי לרעה במרבית התחומים הנמדדים ) למעשה בכל התחומים למ עט היבטים רגשיים מוטיבציוניים, קבלת משוב מהמורים, ולמידה מעבר לשעות הלימודים(. הבדלים משמעותיים בגודל ה שוני הבין-גילי בהשוואה לתלמידים 11 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים "דור שני" בישראל נמצאו בעיקר בקרב בני העולים מאתיופיה )12 (מדדים , ובמידה פחותה בקרב בני העולים ממדינות ערב )8 מדדים(, ואף אלו מ ברית המועצות לשעבר )4 .(מדדים באופן כללי, הממצאים מצביעים על כך שהפערים בתפיסות קבוצות העולים ובני העולים את האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר, ביחס לתלמידים ילידי ישראל ו"דור שני" בישראל בהתאמה, הולכים ומתרחבים עם המעבר מן השכבה היסודית )כיתות ה'-ו'( לחט יבת הביניים )כית ות ז'-ט'(. הדבר ה תבטא בכך שנמצאו יותר מדדים ש בהם קיימים פערים בתפיסות העולים ובני העולים ביחס לקבוצות ההשוואה, בכיתות ז'- 'ט' )לעומת אלו שנמצאו בכיתות ה-ו'(, וכן בהתרחבות ה שוני הבין-גילי בקרב התלמידים העולים ובני העולים. הללו מעידי ם על תהליך ש בו עמדות התלמידים העולים ובני העולים נעשות שליליות אף יותר, ביחס לקבוצות ההשוואה, עם המעבר בין שכבות הכיתה, וביתר שאת בקרב יוצאי אתיופיה. נראה אם כן שבמעבר לחט יבת הביניים תלמידים עולים ובני עולים חווים מעין משבר אישי וקבוצתי , המתבטא בתפיסות שליליות יותר של האקלים הבית ספרי ו של הסביבה הפדגוגית . לאור הממצאים העולים מדוח זה, חשוב לעמוד על המקורות ל פערים שבין תפיסות התלמידים העולים ובני העולים ובין ה תלמידים בקבוצות ההשוואה בכל אחד מתחומי האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר , ובייחוד בכל האמור לתחושת הביטחון והמוגנות. עוד יש לבחון אם נעשות פעולות בתחומים אלו ואם כן - מהן הפעולות הננקטות לשם טיפול בשורש הגורמים הללו ו לשם צמצום הפערים בתפיסות, ו כן להציע תכנית ממוקדת להתמודדות עם הפערים שהתגלו בבי ת הספר היסודי )כיתות ה' -ו'(, ולמי גור התרחבות הפערים עם המעבר לחטיבת ה ביניים )כיתות ז'-ט'(. לאור זאת, על התכנית להיות מקיפה מחד גיסא וממוקדת באוכלוסיות הרלוונטיות והתפיסות המיוחדות להן מאידך גיסא , ועליה להיות מוחלת הן ב בית הספר היסודי ו הן ב חטיבת הביניים, תוך הלימה לפערים שהתגלו בכל שכבת כי תה . חשוב להקצות משאבים מתאימים כדי להפעיל באופן רציף מערכת שתעקוב אחר יי שום התכנית, תבחן את השפעותיה, ו תתמקד באופן מושכל באותם כלים וחלקים בתכנית המחוללים תמורות רצויות בשטח, המתבטאות ב שינויים בתפיסות התלמידים העולים ובני העולים. כמו כן, לאור הפערים בתפיסות התלמידים העולים מדוח זה, יש מקום לנקוט בפעולות לא רק בקרב התלמידים אלא גם בקרב המורים ) פעילויות בנושאים כגון אלימות כלפי תלמידים, יחסים עם התלמידים, מסרים הנוגעים לציפיות ועוד(, ובקרב הנהלות בת י הספר. התפיסה ש לפיה החינוך נמשך גם מעבר לשעות הלימוד ב בית הספר, מעלה צורך לפעילות משלימה ותומכת גם בקרב הורי התלמידים, לדוגמ ה ב נוגע ל הגברת מודעות ההורים לחשיבות ההשכלה, והקניית כלים שיסייעו להם בשיקולים ובהכרעה לגבי בחירת בית הספר, דרך ה שימוש במחשב )של ההורים וילדיהם כאחד( וגם בקידום המעורבות והשיח בין ההורים ובית הספר. 12 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים רקע כללי בפרק זה נציג את שיטת המחקר , קבוצות המחקר, מדדי האקלים ושאלות המחקר. שיטה הנתונים בדוח זה נאספו מתוך שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית במסגרת סקרי ה מיצ"ב )מדדי יעילות וצמיחה בית- (ספרית ב שנת תשע"ג . המיצ"ב הוא מערכת מבחנים וסקרים ארצית , והוא מועבר בקרב תלמידים, מורים ומנהלים. מטרת ו לתת למנהל ולסגל ההוראה בבית הספר תמונת מצב הן לגבי הישגי התלמידים בכיתות ה' ו- ח' והן לגבי האקלים והסביב ה הפדגוגית בבית הספר בכיתות ה'-'ט5 . השאלונים והסקרים פותחו על ידי הרשות הארצי ת למדידה והערכה בחינוך )ראמ"ה( , והם הועברו במהלך ינואר - מרץ2013 ל תלמידי כיתות ה ' עד ט ב , ' מדגם מייצג של בתי ספר דוברי עברית . בסך הכול , על השאלונים השיבו ל - 150,871 תלמידים )שיעור השבה90% (מ- 631 בתי ספר יסודיים ומ- 234 .חטיבות ביניים השאלונים הועברו בבתי הספר באמצעות זכיין , והתלמידים השיבו באמצעות נייר ועיפרון , באופן אנונימי . קבוצות המחקר מוקד הבחינה בדוח זה הם תלמידים עולים ותלמידים בני עולים )ראו הגדרה להלן( . המידע ביחס לא רץ המוצא של התלמידים נאסף משאלת דיווח עצמי , ש בה התלמיד מדווח על ארץ המוצא שלו ו על ארץ המוצא של אביו ו של אמו . המידע שימש להגדרת שתי קבוצות : קבוצה אחת של "תלמידים עולים" וקבוצה שנייה של "תלמידים בני עולים". תלמידים עולים הם תלמידים ש לא נול דו בישראל . התלמידים העול ים חולקו לארבע קבוצות , בהתאם לארץ ש בה נולדו התלמידים : 1 . תלמידים עולים מצפון אמריקה )ארה"ב וקנדה( 2 . תלמידים עולים ממערב אירופה )צרפת, אנגליה ועוד( 3 . תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר 4 . תלמידים עולים מאתיופיה . תלמידים עולים ממדינות אחרות , למשל ממדינות ערב , לא נכללו בניתוח , מאחר שרק מעטים מביניהם השתתפו במדגם . קבוצת ההשוואה לתלמידים העולים הינה תלמידים ילידי ישראל ) ללא תלות מהי ארץ הלידה של הוריהם . ( בנוסף, בקבוצת התלמידים ילידי ישראל הוגדרה קבוצות תלמידים בני עולים - תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל . התלמידים בני העול ים חולקו ל שלוש קבוצות , בהתאם לארץ ש בה נולדו הוריהם : 1 . תלמידים ששני הוריהם נולדו במדינות ערב ) מרוקו, תוניס, ג'רבה, מצריים, לוב, ירדן, לבנון, עיראק, אירן, תימן, סוריה, טורקיה, כורדיסטן , אלג'יר, פרס ( 2 . תלמידים ששני הוריהם נולדו ב ברית המועצות לשעבר 3 . תלמ ידים ששני הוריהם נולדו באתיופיה תלמידים בני עולים שהוריהם הגיעו ממדינות אחרות לא נכללו בניתוח מאחר שרק מעטים מביניהם השתתפו במדגם . קבוצת ההשוואה לתלמידים ה בני עולים הינה תלמידים ש הם והוריהם נולדו בישראל . 5 שאלו ני האקלים מועברים בכיתות ה'- 'יא . הדגש בדוח זה הוא תלמידי כיתות ה' - ' . ט 13 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נעשתה הבחנה בין אלו ששני הוריהם נולדו בישראל ) קרי תלמידים "דור " שני בישראל ( ו בין אלו שרק אחד מהוריהם נולד בישראל ואילו ההורה השני הוא עולה . בדוח זה הוגדרו שתי שכבות כיתה : שכבת כיתה ה' -' ו ושכבת כיתה ז' - '. ט לוח מספר 1 מציג את שכיחות התלמידים העולים , על פי ארצות ה מוצא, מול שכיחות קבוצת ההשוואה , ולוח מספר 2 מציג את השכיחות של התלמידים בני העולים , על פי ארצות ה מוצא, מול שכיחות קבוצות ההשוואה . לוח1 : שכיחות תלמידים עולים במדגם נתוני אקלים תשע"ג6 שכבת כיתה מדד תלמידים עולים קבוצת השוואה ילידי בריה"מ לשעבר ילידי אתיופיה ילידי צפון אמריקה ילידי מערב אירופה סך הכול עולים ילידי ישראל שכבה ה'- 'ו שכיחות927 661 1054 710 3352 58542 אחוז28% 20% 31% 21% 100% 100% שכבה ז'- 'ט שכיחות2075 1156 1355 984 5570 80707 אחוז37% 21% 24% 18% 100% 100% לוח2 : שכיחות תלמידים בני עולים במדגם נתוני אקלים תשע"ג7 תלמידים בני עולים קבוצות השוואה שכבת כיתה מדד הורים ילידי ברה"מ לשעבר הורים ילידי אתיופיה הורים ילידי מדינות ערב סך הכול בני עולים שני ה הורים ילידי ישראל הורה אחד יליד ישראל והורה אחר עולה שכבה ה'- 'ו שכיחות5722 1580 782 8084 38388 6084 אחוז71% 20% 10% 100% 86% 14% שכבה ז'- 'ט שכיחות8309 2167 1081 11557 52736 9386 אחוז72% 19% 9% 100% 85% 15% מדדי האקלים ואופן חישוב המדד סקר האקלים והסביבה הפדגוגית בוחן עמדות ותפיסות של באי בית הספר , תלמידים , מורים ומנהלים , בנושאים שונים. הסקר מורכב ממספר רב של היגדים העוסקים בנושאים שונים בתחומי האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר . בדרך כלל התבקשו המשיבים לציין באיזו מידה הם מסכימים עם הנאמר בהיגד, וזאת על פני סולם בן חמש דרגות הנע מ- ) ""מסכים מאוד5 ) "( ועד "מאוד לא מסכים1 (. לצורכי הדיווח על הממצאים , סווגו המשיבים שציינו את שני הערכים הגבוהים ביותר בסולם )4 או5 ,( כמסכימים עם ההיגד וחושב שיעורם )באחוזים(. בעבור מרבית הנושאים חושב מדד מסכם , שהוא ערך המחושב לרוב על פני מספר היגדים המתייחסים להיבטים שונים של הנושא . המדד חושב כממוצע של אחוזי המסכימים עם 6 לא נכללים בטבלה תלמידים עולים שנולדו בארצות שאינן נמנות על אלו שצוינו ב- 4 קבוצות העולים ב מחקר . 7 לא נכללים בטבלה תלמידים בני עולים שלפחות אחד מהוריהם נולד בארץ שאינה נמנית על אלו שצוינו ב- 3 קבוצות בני העולים במחקר, או כאלו שהוריהם נולדו בארצות שונות שאינן משתייכות לאותה קבוצת ארצות מוצא . 14 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ה היגדים השונים המתארים את הנושא, ו ערכיו של המדד נעים בין 0 ל- 100 . בחלק מן המקרים הוצג למשיבים סולם תשובות אחר, דוגמת סולם תדירות )אף פעם, פעם אחת, פעמיים וכו'( או שאלות שהתשובות עליהן הן "כן" או "לא". במקרים אחרים הוצגו למשיבים היגדים המתארים היבטים "שליליים" של נושא נבדק. לצ ו רכי הדיווח בפרקים 1 ו- 2 בדוח זה, נוסחו היגדים אלה מחדש, כך שהם עדיין מייצגים את ההיבט, אולם סולם התשובות, שבמקור ביטא סכמה ש יוצגה באמצעות דרגות 2-1 , התהפך כדי לעמוד בהלימה עם הדפוס הכללי. בדוח זה התמקדנו ב- 32 מדדים והיגדי ם מרכזי , ים שמוינו לעשרה תחומים , בחלוקה לשתי קבוצות : האקלים הבית ספרי והסביבה הפדגוגית . התחומים הנכללים תחת ה אקלים בית ספרי : הם 1 .שביעות רצון מבית הספר ) תחושה חיובית כללית( 2 . (יחסים אישיים בין באי בית הספר )יחסי קרבה והוגנות בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לתלמידים 3 .תחושת מוגנות וב י טחון )אלימות ישירה, אלימות עקיפה ואלימות מילולית( 4 . משמעת והתנהגות ) התנהגות נאותה של תלמידים, איחורים והיעדרויות( 5 .הסביבה הפי ז ית בבית הספר )מידת הטיפוח והניקיון של הסביבה בבית הספר( התחומים הנכללים תחת ה סביבה הפדגוגית : הם 6 . היבטים רגשיים ומוטיבציוניים בלמידה )ציפיות מורים, תחושת מסוגלות ומוטיבציה פנימית, או מוטיבציה חיצונית וכפויה ללמידה( 7 . קבלת משוב מהמורים )היבטים שונים של קבלת משוב מהמורים( 8 . (שילוב של תקשוב בלמידה )שימוש במחשב ללמידה במקצועות המיצ"ב 9 . (מעורבות חברתית )מידת המעורבות החברתית של תלמידים 10 למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר )מידת הבדיקה וההקפדה על הכנת שיעורי הבית ו הסתייעות בשיעורים פרטיים(. ל פירוט כלל ההיגדים, המדדים ו החלוקה לתחומים הנכללים בדוח זה , ראה נספח 1 . בעת קריאת הנתונים חשוב לזכור כי הם מייצגים תפיסות ועמ דות סובייקטיביות של התלמידים , ו יש לבחון אותן, על כן, בפרופורציה הנדרשת . בנוסף, ידוע כי לקבוצות משיבים שונות, הנבדלות זו מזו מבחינת רקע ן ה תרבותי, שיוכן ל שכבות גיל ועוד, יש נטייה לפרש היגדים באופנים מעט שונים , ולהשיב ב אופן שונה על שאלות הסקרים. על כן יש לפרש הבדלים כאלה בזהירות הראויה. שאלות המחקר ב מטרה להעריך את מידת ההשתלבות של התלמידים העולים ובני העולים במערכת החינוכית , נ בדקו שתי שאלות מרכזיות: השאלה הראשונה היא האם יש הבדל בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים ובני עולים ל בין תלמידים ילידי ישראל ותלמידים " דור " שני בישראל , בהתאמה ? שאלה זו חשובה מאחר ש התשובה שתימצא לה מאפשרת לזהות פערים בתפיסות בין אוכלוסיות המחקר, שיתכן ש יש בהם כדי להעיד על קשיים העומדים בפני אוכלוסיות אלו . ממצאים אלה עשויים לסמן הזדמנויות להתערבות , שכן הבדלים משמעותיים בין קבוצות העולים השונות לקבוצות ההשוואה יאפשר ו בחינה של הפע לת תכניות ממוקדות ו מותאמות לפי הצרכים השונים כל של קבוצה . 15 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים דוח מ האקלים הארצי8 עולה כי תלמידי חטיבות הביניים דיווחו על רמה נמוכה יותר של שביעות רצון , ו כי באופן כללי הם אוחזים בתפיסות שליליות יותר בהשוואה ל תלמידי היסודי במרבית מדדי סקר האקלים . כן על השאלה השנייה עוסקת בהבדלים בין שכבות הכיתה השונות , תוך בחינה של שיעור הדמיון /ה י שונ ב דפוס השינוי בין שכבות הגיל ב תוך כל אחת מקבוצות העולים ובני העולים בהשוואה לשינוי ב קבוצות ה השוואה . 'חלק א של הדוח , הכולל את פרקים 1 ו- 2, עוסק בשאלות המחקר במבט- על מן הזווית של אוכלוסיות המחקר . בהתייחסות ל מאפייני של ם האוכלוסיות ש במוקד המחקר, דהיינו ק בוצות העולים וקבוצות בני העולים , עוסק ה פרק הראשון בפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים לתלמידים ילידי ישראל , הן בשכבת הכיתה ה'- ) 'ו תת-פרק 1.1 '( והן בשכבת ז- ) 'ט תת-פרק 1.2 ( . כמו כן עוסק הפרק הראשון תת ) -פרק 1.3 ( ב פערים בתפיסות בין תלמידים ב שכבות הכיתה השונות )ה שוני הבין- גילי ( בקרב התלמידים העולים לעומת השינויים ה מקבילים בקרב התלמידים ילידי ישראל. הפרק השני פותח באפיון קבוצות ההשוואה - תלמידים "דור שני" בישראל לעומת אלו שרק אחד מהורי ה ם נולד בישראל ואילו ההורה השני עולה ) תת-פרק 2.1 ,(בהמשך מתמקד הפרק בקבוצת בני העולים , והוא בנוי באופן דומה לפרק הראשון ומציג את הממצאים עבור אותן שאלות, תוך השוואת קבוצות בני העולים , לתלמידים "דור " שני בישראל תת ) -פרק ים 2.2 עד2.4 .(, בהתאמה 'חלק ב של הדו ח עוסק בשאלות המחקר מן הזווית של התחומים ומדדי האקלים והסביבה הפדגוגית . ,על כן ה פרק השלישי מציג את תוצאות המחקר המלאות עבור כל מדד בנפרד , תוך פירוט ההיגד ים / המרכיב / ים אותו , ודן בתוצאות אלה עבור קבוצות העולים ובני העולים ובכל אחת משכבות הגיל. כמו , כן מוצג ניתוח של המדדים המרכיבים תחום מסוים , כדי לתת תמונה מצב בתחום הנידון ע ל כלל קבוצות ההשוואה בשתי שכבות הכיתה. 8 אתר ראמ"ה )כניסה בתאריך26.01.2015 :( http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Aklim_2014.htm המדען הראשי – הישגים לימודיים של תלמידים עולים )כניסה בתאריך 18.06.2015 :( http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Scientist/Mehkar/Mechkarim/MechkarBalishca.htm 16 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 'חלק א – מבט-על מ ה זווית של אוכלוסיות המחקר ,כאמור העיסוק בשאלות המחקר י יבחן תחילה בנפרד בקרב אוכלוסיות התלמידים העולים )פרק 1 ( והתלמידים בני העולים )פרק2 (, וזאת מתוך תיי רא ההבדלים בין מאפייני האוכלוסיות הללו לבין מאפייני קבוצות ההשוואה, תלמידים ילידי ישראל ותלמידים "דור שני", בהתאמה. פרק1 - האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים עולים ל בין תלמידים ילידי ישראל? תלמידים עולים הם תלמידים שלא נולדו בישראל . תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב ארבע אוכלוסיות המחקר, קרי תל מידים עולים מארצות מוצא שונות, ביחס ל קבוצת ההשוואה , קרי תלמידים ילידי ישראל , מוצגות ב טבלה 1 . לאור שאלות המחקר, מידת ההסכמה עבור כל מדד מוצגת עבור תלמידים ילידי ישראל )ערכי ייחוס( , ואילו עבור כל אחת מקבוצות התלמידים העולים מוצג הפער במידת ההסכמה בהשוואה לקבוצת התלמידים ילידי ישראל. לשם נוחות, נעשה שימוש בצבע ירוק לשם הצגת עמדות או תפיסות חיוביות יותר בקרב התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, ובצבע אדום לשם הצגת עמדות או תפיסות שליליות יותר9 . כמו כן, הוגדר סף לציון פערים משמעותיים בעמדות התלמידים העולים ביחס לתלמידים ילידי ישראל ש , נקבע על 5% )לבד מ היגדים שמידת ההסכמה עימם בקרב ילידי ישראל הייתה נמוכה מ- 20%, ו שב עבורם נקבע סף של 3% .(כפער משמעותי מן התצוגה הטבלאית ניתן ללמוד על הפערים בתפיסות בין כל אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, וכן על הדומה והשונה ב דפוס הפערים בתפיסות בין תלמידים בכיתות ה'- 'ו' לאלו בכיתות ז- .' ט הנתונים המלאים עבור כל מדד מפורטים ונידונים בפרק 3 . נבחן את ההבדלי ם בעמדות בקרב תלמידים עולים מ- 4 קבוצות המוצא שהוגדרו, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, תחילה בשכבת כיתה ה'- 'ו', ולאחר מכן בשכבת כיתה ז- ט'. על כן, תיאור הממצאים יתמקד באותם תחומים ומדדים ש בהם נמצאו פערים משמעותיים, כפי שהוגדרו לעיל, בעמדות ו ב תפיסות של התלמידים העולים בהשוואה לאלו של ילידי ישראל. 9 עמדות או תפיסות חיוביות יותר בקרב התלמידים העולים )המסומנות בירוק לשם נוחות( משמען שביחס לקבוצת ההשוואה נרשם שיעור הסכמה גבוה יותר עבור היגד "חיובי" )לדוגמה: ש ביעות רצון מבית הספר(, או שיעור הסכמה נמוך יותר עבור היגד שלילי )לדוגמה: היעדר תחושת מוגנות בקרב התלמידים(. בהתאמה, עמדות או תפיסות שליליות יותר )המסומנות באדום לשם נוחות( משמען שביחס לקבוצת ההשוואה, בקרב התלמידים העולים נרשם שיעור הסכמה נמוך יותר עבור היג ד "חיובי", או שיעור הסכמה גבוה יותר עבור היגד שלילי. 17 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים טבלה1: פערים בין תפיסות תלמידים עולים.לתפיסות תלמידים ילידי ישראל, בשתי שכבות הכיתה 'שכבת כיתה ה-ו', ילידי שכבת כיתה ז' -ט', ילידי מדד מסכם ישראל ברה"מ לשעבר אתיופיה צפון אמריקה מערב אירופה ישראל ברה"מ לשעבר אתיופיה צפון אמריקה מערב אירופה תחום: שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר 76.5% -3.4% 2.7% -0.7% 0.5% 70.1% -5.8% -11.9% -2.0% -2.3% תחום: יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים 64.8% -0.8% 7.1% -1.4% 0.8% 43.8% -2.2% -1.6% -1.9% 0.5% יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים 71.9% 0.8% 3.9% -1.0% 1.7% 53.6% 4.4% 2.6% 0.9% -0.5% יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה 70.8% -5.3% 5.0% 1.5% 2.6% 63.2% -8.1% -4.9% 3.2% 0.8% תחום: תחושת מוגנות וב י טחון !^ היעדר תחושת מוגנות של התלמידים 4.9% 2.2% 0.1% -0.5% 0.0% 5.8% 0.5% 1.4% -0.3% -0.5% מידת ב י טחון ומוגנות* 82.4% -8.0% 2.7% 0.3% 1.4% 75.8% -7.6% -7.7% -0.8% -2.9% !^ מעורבות באירועי אלימות 11.7% 4.5% -1.6% 1.2% 1.7% 9.0% 2.8% 2.0% 1.9% 1.2% בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי*^ 30.4% 7.8% -6.1% 0.0% 0.5% 25.9% 6.2% 1.0% 0.7% 1.5% ^*חשיפה ללעג, העלבה, או השפלה במילים 28.9% 0.5% -9.6% 2.0% -1.9% 28.0% 2.2% -5.9% 1.1% -1.1% !^*חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת 11.2% 10.5% 23.1% -0.1% 2.7% 12.8% 10.6% 18.1% 1.5% 4.5% ^*שבר או הרס של ציוד בבית הספר 27.5% -1.7% -6.6% 3.1% 2.7% 45.3% 3.1% -9.7% 3.5% -0.7% !^*גניבת חפצים אישיים או ציוד 10.7% 5.2% 3.3% 2.6% 1.2% 13.7% 0.2% 5.5% 2.5% 3.5% ^*נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר 21.0% 2.9% -1.2% -0.6% -1.3% 23.3% 7.7% -1.5% -1.3% -1.5% מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות 79.5% 1.4% 3.0% -4.8% -3.4% 55.7% 0.8% -4.9% -8.6% -8.2% !^*לעג, העלבה, או השפלה מהמורים 12.8% -0.7% -2.7% 0.6% 0.5% 20.9% -2.3% 0.8% -0.2% 0.4% !^*אלימות פיזית מכוונת מצד המורים 3.0% 0.4% 2.4% -0.8% 0.0% 4.9% 1.6% 7.0% 1.1% 0.2% תחום: משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה 42.0% -1.0% 11.5% -0.8% 3.8% 31.6% -4.2% 3.5% -1.1% 1.3% כללי התנהגות בבית הספר 79.8% -1.9% 7.7% -1.3% -1.1% 65.8% -1.6% 0.3% -1.6% -0.3% דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון*^ 32.3% 0.4% 6.5% 4.8% 5.3% 48.3% 3.4% 16.8% 1.8% 7.7% דווח על שני ימי ה י עדרות או יותר בחודש האחרון*^ 52.7% 5.0% -12.7% 2.6% 1.5% 62.8% 3.2% -6.6% 0.6% -3.1% תחום: הסביבה הפי ית ז הסביבה הפי ז ית של בית הספר 57.4% -0.2% 7.9% -1.0% -1.0% 43.8% -5.2% -0.7% -5.3% -1.9% תחום: היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם 86.5% -1.8% 4.4% -1.8% -0.7% 76.0% -1.0% 0.2% -0.9% -2.0% תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים 92.7% -3.4% 0.0% -3.9% -3.1% 90.6% -4.3% 0.8% -3.6% -2.0% מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 69.4% 3.3% 16.7% -7.1% -2.3% 56.4% 3.7% 13.3% -4.6% 1.1% ^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים 22.5% 5.7% 6.6% -2.0% 1.9% 20.6% 4.7% 4.4% -0.4% 2.3% !^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים2.7% 1.8% 1.8% -0.5% 1.2% 3.4% 2.2% 4.5% -0.2% 1.2% תחום: קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים71.2% 2.3% 13.1% -2.0% 0.1% 50.0% 3.3% 10.0% -3.5% -0.1% תחום: תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב 48.7% 3.1% -4.6% -1.4% -4.8% 29.8% 0.9% 2.3% 1.0% -2.1% שימוש באינטרנט לצ ו רכי למידה 43.4% 0.7% -9.7% 1.2% -3.0% 34.1% -1.5% -9.0% -0.7% -1.6% תחום: מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים 65.8% -4.3% 11.7% 0.8% -1.2% 47.0% -7.8% 4.4% -3.3% -0.2% תחום: למידה מעבר לשעות הלימודים בביה"ס הקפדה על בדיקת ש יעורי בית על ידי המורים70.5% 2.2% 4.2% -2.6% 0.4% 48.7% 2.7% 5.5% -4.5% -3.9% !^ היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב 14.4% 2.4% -1.2% 0.4% 3.1% 19.2% -1.2% -1.4% -0.1% 3.1% :מקרא * - ממד חד היגדי; ^ - ממד ש בו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה; ! - ממדים שב עבורם הוגדר ערך סף של 3% )ולא5%( לציון פער משמע ותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה 18 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 1.1 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים משכבת כיתה ה'- 'ו ל בין תלמידים ילידי ישראל , על פי קבוצות ארץ ה מוצא בתת- פרק זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים בשכבת כיתה ה'- 'ו בין כל אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בתרשים 1 מוצגים הפערים בתפיסות התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, כך ש תפיסות או עמדות חיוביות יותר בקרב התלמידים העולים מכיתה ה' לעומת מקביליהם ילי די ישראל מצוינ ות על ידי עמודות הפונות ימינה, ו אם הפער בין העמדות הוא משמעותי , צבע העמודה הוא ירוק. באופן דומה, תפיסות או עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים מכיתה ה' לעומת מקביליהם ילידי ישראל מצוינ ות על ידי עמודות הפונות שמאלה, ו במקרה של פער משמעותי בין העמדות צבע העמודה הוא אדום. עמודה הפונות ימינה וצבוע ה ירוק, תציין , לפיכך, פער חיובי משמעותי במדד שהיא מתארת , ואילו עמודה אדומה הפונה שמאלה תציין פער שלילי משמעותי במדד שהיא מתארת בהשוואה לקבוצת הביקורת, תלמידים ילידי ישראל. בנספח 2 מוצגים אותם הנתונים , אלא ש המדדים ממוינים על פי גודל הפערים , מן ה מדדים שלגביהם התפיסות בקרב ה תלמידים ה עולים שליליות יותר ביחס לילידי ישראל ועד אלו שלגביהם התפיסות חיוביות יותר. 19 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מ צפון אמריקה , שכבת כיתה ה'- 'ו בכלל המדדים לא נמצא פער משמעותי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים העולים מצפון אמריקה בהשוואה ל תלמידים ילידי ישראל , למעט תפיסה שלילי ת יותר בתחום של היבטים רגשי ם י מוטיבציוניים , שה תבטא ה ב רמה נמוכה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה )62% בקרב העולים מצפון אמריקה בהשוואה ל- 69% בקרב ילידי ישראל .( תרשים1 א: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ צפון אמריקה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- ו' )לפי (תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 20 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מ מערב אירופ ה, שכבת כיתה ה'- ' ו גם בקרב התלמידים העולים ממערב אירופה לא נמצא ו פערים משמעותי ים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית, ב השוואה לתלמידים ילידי ישראל , ב מרבית ההיגדים , למעט תפיסות שלילי ות יותר הן בתחום של משמעת והתנהגות , שה תבטא ו הן בשיעור גבוה יותר של דיווח על שני איחורים או יותר )38% בקרב העולים ממערב אירופה בהשוואה ל- 32% בקרב ילידי ישראל ( , והן בתחום של למידה מעבר לשעות הלימודים, דבר שהתבטא ב שיעור דיווח גבוה יותר על שיעורים פרטיים ב מקצועות המיצ "ב )17% בהשוואה ל- 14% (, בהתאמה . תרשים 1ב: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ מערב אירופה בהשוואה לתלמידים ילידי בישראל, כיתות ה'- ו' )לפי (תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 21 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר , שכבת כיתה ה'- ' ו נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות בקרב עולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל עבור רבע מן ה מדדים )8 ( , אשר מרביתם )7 (נוגעים ל אקלים ה בית ספרי ומיעוטם )1 ( נוגעים לסביבה הפדגוגית בבית הספר . כל הפערים המשמעותיים מייצגים תפיסות שליליות יותר בקרב העולים, בהשוואה לתפיסות מקבילות בקרב תלמידים ילידי הארץ. העולים מ ברית המועצות לשע ב ר מציגים תפיסה שלילית יותר בכל הנוגע ליחסים האישיים בין באי בית הספר , אשר ה תבטא ה ב שיעור דיווח מופחת על יחסים חיוב י ים עם החברים לכיתה )66% בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה ל- 71% (בקרב ילידי הארץ . מרבית ההבדלים משקפים תפיסה שלילי ת יותר בתחום של תחושת מוגנות וב י טחון שה , תבטא ה מחד גיסא במידה מופחתת של ביטחון ומוגנות בבית הספר )74% בהשוואה ל- 82% , (בהתאמה , ומאידך גיסא ב שיעור דיווח גבוה יותר על מעורבות באירועי אלימות )16% בהשוואה ל- 11% , בהתאמה( וכן פה י חש ב רבה יותר לקללות )38% בהשוואה ל- 30% בהתאמה , ( ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת )22% בהשוואה ל- 11% , (בהתאמה , ולגניבת ציוד )16% בהשוואה ל- 11% , (בהתאמה . בנוסף עולה מן ההשוואה עמדה שלילי ת יותר הן בתחום של משמעת והתנהגות, ש ה תבטא ה ב שיעור דיווח גבוה יותר על היעדרויות )58% בהשוואה ל- 53%, בהתאמה (, והן בתחום של היבטים רגש י ים מוטיבציוניים , שה תבטא ה ב רמה גבוהה יותר של מוטיבציה כפויה ללמידה )28% בהשוואה ל- 22% , (בהתאמה . 22 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים1ג: פערים בין תפיסות תלמידים עולים בר מ ה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- ו' )לפי (תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 23 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מאתיופיה , שכבת כיתה ה'- ' ו נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות בקרב עולים מאתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל עבור כמחצית מן ה מדדים )17 ( ) , בפיזור כמעט שווה בין מדדי אקלים57% , 12 מתוך21 מדדי אקלים( ומדדי סביבה פדגוגית )45% , 5 מתוך11 מדדי הסביבה הפדגוגית ( . להבדיל מקבוצות העולים מארצות המוצא האחרות, הרי שהפערים המשמעותיים במרבית המדדים )12 לעומת5 ( משקפים תפיסות חיוביות יותר בקרב העולים מאתיופיה בהשוואה לילידי ישראל , עם נטייה לתפיסות חיוביות יותר במדדי האקלים )43% , 9 מתוך21 ) ( ומעט פחות במדדי הסביבה הפדגוגית27% , 3 מתוך11 ( ,. עם זאת עבור כמחצית ממדדים אלו )8 ( נמצא כי הפער בין מידת ההסכמה בקרב ה תלמידים ה עולים מאתיופיה בהשוואה לילידי הארץ ע מד על שיעור של כ- 10% או יותר )ו אף עד 23%, וזאת לעומת מדד יחיד בכל שלוש קבוצות העולים האחרות גם יחד המצביע על פער כזה בהשוואה לילידי הארץ .( התלמידים העולים מאתיופיה , בהשוואה לילידי ישראל, בעלי תפיסה חיובית יותר בכל הנוגע ליחסים האישיים בין באי בית הספר , דבר שה תבטא בשיעורים גבוהים יותר של תלמידים שדיווחו ע הן ל יחסי קרבה ו אכפתיות בין המורים לתלמידים )72% בהשוואה ל- 65% , (בהתאמה והן על יחסים חיוביים עם החברים לכיתה )76% בהשוואה ל- 71% , (בהתאמה . כמו כן, הם מציגים תפיסה חיובית יותר ביחס לסביבה הפי ז ית של בית הספר )65% בהשוואה ל- 57% ,(, בהתאמה ביחס לקבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מן המורים )84% בהשוואה ל- 71% ) בהתאמה(, וגם ביחס למעורבות חברתית78% בהשוואה ל- 66% .(, בהתאמה בתחום ה משמעת ו ה התנהגות , התלמידים העולים מאתיופיה מציגים לרוב תפיסה חיובית יותר, דבר שהתבטא ב שיעור דיווח גבוה יותר על התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה )54% בהשוואה ל- 42% , בהתאמה( ועל הבנה של כללי ההתנהגות ת בבי הספר ושמירה עליהם )88% בהשוואה ל - 80% , בהתאמה ( , לצד שיעור נמוך יותר של היעדרויות )40% בהשוואה ל- 53% ,, בהתאמה(. עם זאת התלמידים עולי אתיופיה מציגים שיעור גבוה יותר של איחורים )39% בהשוואה ל- 32% בהתאמה .( לרוב, התלמידים העולים מאתיופיה הם בעלי תפיסה חיובית יותר לגבי תחושת ה מוגנות ו הבי טחון בבית הספר , דבר שה תבטא ב רמה נמוכה יותר של חשיפה ל אלימות מילולית שביטויה קללות )24% בהשוואה ל- 30% , (בהתאמה , ללעג או העלבה במילים )19% בהשוואה ל- 29% , (בהתאמה . כמו כן ה תגל ו בקרב תלמידים אלו תפיסות חיוביות יותר גם ביחס לאלימות פיזית שביטוי ים שיעורי דיווח מופחת ים על שבר או הרס ציוד )21% בהשוואה ל- 27% , (בהתאמה . עם זאת, דיווחו התלמידים העולים על חשיפה גבוהה יותר לגניב של ה חפצים אישיים או של ציוד )14% בהשוואה ל - 11%, בהתאמה(, ובעיקר על חשיפה גבוה ה משמעותית ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת ) פי 3 ,בהשוואה לילידי ישראל34% בהשוואה ל- 11% , בהתאמה (. במדד זה נמצא הפער הגדול ביותר בין תפיסות העולים לילידי ישראל בשכבת כיתות ה' - ,'ו ובמקרה זה ערכיו מייצג ים הרעה או תפיסה שלילית יותר בקרב העולים . בתחום של היבטים רגש י ים מוטיבציוניים , שיעורי הדיווח של התלמידים העולים מאתיופיה על מוטיבציה אוטונומית ללמידה היו גבוהים במידה ניכרת )86% בהשוואה ל- 69% , (בהתאמה , וזאת לצד שיעור דיווח גבוה יותר על מוטיבציה כפויה ללמידה )29% בהשוואה ל- 22% , (בהתאמה . העולים מאתיופיה מציגים תפיסה שלילית יותר בתחום של שימוש בתקשוב לצורכי למידה , דבר שה תבטא ב שיעור דיווח מופחת על שימוש באינטרנט לצורכי למידה )34% בהשוואה ל- 43% (בהתאמה . יי תכן ש הדבר נובע מזמינות נמוכה יותר לאמצעי תקשוב ו ל גישה לאינטרנט בבתי התלמידים העולים מאתיופיה, ש הם לרוב מ רקע חברתי-כלכלי נמוך עד בינוני. 24 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים1 ד: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- (ו' )לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה לסיכום , במבט- על על שכבת כיתה ה'-', ו כפי שניתן ללמוד מטבלה 1 ומתרשים1 , כמעט אין פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים מצפון אמריקה ומערב אירופה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בהנחה שתפיסות האקלים הן חלק מתהליכי ההשתלבות והקליטה בחברה הישראלית , נראה כי שתי קבוצות עולים אלו התאקלמו היטב במערכת החינוך היסודית. לעומת זאת, נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה לילידי ישראל שהתבטא ו ב רבע )8 ( מן המדדים, כולם מבטאים תפיסה שלילית יותר בקרב העולים. בהתאם לכך התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר אוחזים בתפיסה שלילית יותר לגבי מגוון היבטי אקלים וסביבה פדגוגית, יחסים אישיים בין באי בית הספר, משמעת והתנהגות, היבטי ם רגשיים ומוטיבציוניים בלמידה, ובעיקר הם מרגישים פחות מוגנים ובטוחים. בקרב התלמידים העולים מאתיופיה נמצאו פערים משמעותיים אף יותר עבור כמחצית מן המדדים )17 (, אך חלק ניכר מן הפערים מייצגים עמדות חיוביות יותר בהשוואה לילידי ישראל. -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 25 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ,כך, התלמידים העולים מאתיופיה מציגים תפיסות חיוביות יותר בנוגע ליחסים אישיים בין באי בית הספר ל מעורבות חברתית, ל קבלת משוב מן המורים, ל סביבה הפי ז ית, ובמידה רבה גם ב נוגע ל תחומי המשמעת וההתנהגות , להיבטים מסוימים בתחושת המוגנות והביטחון ול היבטים רגשיים ומוטיבציוניים . עם זאת, הם אוחזים תפיסות שליליות יותר בתחום התקשוב בלמי דה, כמו גם במדדי המוטיבציה הכפוי ה והאיחורים וב היבטים מסוימים של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון. בהשוואה לקבוצות העולים האחרות, בקרב העולים מאתיופיה הפערים בעמדות לעומת ילידי ישראל בולטים במיוחד, שכן שיעורם ניכר ו בתחומים רבים מגיע ל כדי 10% פער ואף למעלה מכך. ממצאים אלו מעידים על הבדלים וקיטוב ניכרים בתפיסות העולים מאתיופיה בהשוואה לילידי ישראל, שכן הראשונים אוחזים בעמדות חיוביות הרבה יותר עבור הרבה מדדים מסוימים ובעמדות שליליות הרבה יותר עבור לא מ עט מדדים אחרים. למעט התלמידים העולים מאתיופיה, הפערים בין עמדות התלמידים העולים משאר הקבוצות בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל מעידים על תפיסות שליליות יותר ברוב מדדי האקלים והסביבה הפדגוגית הבית ספרית. ייתכן שחלק מן ההבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב תלמידים עולים מאתיופיה לעומת אלו מ ברית המועצות לשעבר, בהשוואה לתלמידים ילידי הארץ, נובעים מהבדלים תרבותיים מוקדמים בין שתי קבוצות התלמידים העולים , ויש מקום להעמיק בבחינת ממצא זה. בחינה של ה תחומים מגלה כי התחום היחיד ש בו אין פערים משמעותיים בין אף אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל בבתי ספר היסודיים )כיתות ה'- ('ו הוא שביעות רצון כללית מבית הספר . התחום בו ש בולט הפער בין התלמידים עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל הוא תחושת מוגנות י וב טחון, ובעיקר ב נוגע ללעג בגין צבע עור , דת או מוצא, מדד שלגבי ו שיעורי הדיווח בקרב העולים מאתיופיה ואלו מ ברית המועצות לשעבר היו גבוהים פי 3 ו פי 2 ,, בהתאמה בהשוואה למקביליהם ילידי ישראל . ממצא זה מייצג עמדה שלילית באופן ניכר , בקרב התלמידים העולים, וחשיפה מוגברת לאלימות מילולית על רקע גזעני או אתני . ממצא זה גם מעלה את הצורך לבחון דרכים להעצמת תחושת המוגנות והביטחון של ה תלמידים העולים ולפעול באופן ממוקד להפחתת האלימות הפיזית והמילולית ובעיקר להפחתת הלעג בגין צבע עור, מוצא או דת המכוונים כלפי עולים מאתיופיה ו ברית המועצות לשעבר. 1.2 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים משכבת כיתה ז'-ט' ל בין תלמידים ילידי ישראל , על פי קבוצות ארץ מוצא בתת- פרק זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים בשכבת כיתה ז'- 'ט בין כל אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל . בתרשים 2 מוצגים הפערים בתפיסות התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בדומה למתואר ב תת-ה פרק הקודם, בתרשים זה המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר . בנספח 3 , מוצגים אותם הנתונים , כאשר המדדים ממוינים על פי גודל הפערים, מן המדדים ש בהם התפיסות בקרב העולים שליליות יותר ביחס לילידי ישראל ועד אלו ש בהם התפיסות חיוביות יותר . 26 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מ צפון אמריקה , שכבת כיתה ז'- ' ט 'בדומה לשכבת כיתה ה- ,'ו לא נמצא ו פער ים משמעות יים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים העולים מצפון אמריקה בכיתות ז'- 'ט בהשוואה ל תלמידים ילידי ישראל , בכלל המדדים , למעט תפיס ות שלילי ו ת יותר הן בתחום של תחושת מוגנות י וב טחון, כפי שהתבטא ב שיעור דיווח מופחת על מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )47% בקרב התלמידים העולים מצפון אמריקה בהשוואה ל- 56% בקרב התלמידים ילידי ישראל(, והן בתחום של סביבה הפי ז ית של בית הספר )38% בהשוואה ל - 44% .(, בהתאמה שני מדדים אלה נוגעים לאקלים הבית הספרי. תרשים2 א: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ צפון אמריקה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז' - ט' )לפי (תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 27 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים ממערב אירופה , שכבת כיתה ז'- ' ט 'להבדיל משכבת כיתה ה-' ו בה תפיסות התלמידים העולים ממערב אירופה היו דומות לתפיסות תלמידים ילידי ישראל , הרי שבהשוואת תפיסות התלמידים בשכבת כיתה ז' - 'ט נמצא ו פערים משמעותי ים במספר גדול יותר של מדדים )2 לעומת5 (, בהתאמה , כולם משקפים עמדות שליליות יותר בקרב העולים ממערב אירופה . הפערים בתפיסות ניכרו בעיקר בתחום של תחושת מוגנות וב י טחון ו , התבטא ו בשיעור דיווח נמוך יותר על מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )47% בקרב התלמידים העולים ממערב אירופה בהשוואה ל- 56% בקרב תלמידים ילידי ישראל(, בשיעור דיווח גבוה יותר על חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא ) דת או 17% לעומת13% , בהתאמה( כמו גם על גניבת חפצים אישיים או ציוד )17% לעומת14% , בהתאמה(. גם בתחום של משמעת והתנהגות אוחזים התלמידים העולים ב תפיסות שליליות יותר , דבר שהתבטא בשיעור דיווח גבוה יותר על שני איחורים או יותר )56% בהשוואה ל- 48%, בהתאמה (, ו כך גם בתחום של למידה מעבר לשעות הלימודים, דבר שהתבטא בשיעור דיווח גבוה יותר על שיעורים פרטיים ב מקצועות המיצ ) "ב22% בהשוואה ל- 19% (, בהתאמה . ארבעת המדדים הראשונים נוגעים לאקלים ת בי ה ספרי, ואילו המדד האחרון נוגע לסביבה הפדגוגית בבית הספר. 28 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים2 ב: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ מערב אירופה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז' - ט' )לפי (תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר', שכבת כיתה ז- 'ט בשכבת כיתה ז'- 'ט נצפו ב- 8 מדדים פערים משמעותיים בין עמדות התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה ל עמדות ה תלמידים ילידי ישראל ו , כולם משקפים תפיסות שליליות יותר של התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר , בעיקר בתחום האקלים הבית ספרי )7 (מדדים . התלמידים העולים דיווחו על תפיסה שלילי ת יותר בתחום שביעות הרצון הכללית מבית הספר )64% בקרב התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה ל- 70% בקרב התלמידים ילידי ישראל (. ,כמו כן תפיס תם שלילית יותר בכל הנוגע ליחסים האישיים בין באי בית הספר , דבר שה תבטא בדיווח מופחת ביחס ל יחסים חיובי י ם עם החברים לכיתה )55% בהשוואה ל- 63% , (בהתאמה וב , עמדה שלילי ת יותר בהיבטים רבים בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון הש , תבטא ה ב שיעור דיווח נמוך יותר על -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 29 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תחושת ביטחון ומוגנות בבית הספר )68% בהשוואה ל- 76% , (בהתאמה לצד שיעור דיווח גבוה יותר על חשיפה לקללות )32% בהשוואה ל- 26% , (בהתאמה , לעג בגין צבע עור, מוצא או דת )23% בהשוואה ל- 13% , (בהתאמה ואף חשיפה לחבורות אלימות )31% בהשוואה ל- 23% , (בהתאמה . עוד נמצא ו עמדות שלילי ות יותר הן ביחס לתפיס ת הסביבה פיז ה ית של בית הספר )39% בהשוואה ל - 44% , (בהתאמה והן ביחס למעורבות ה חברתית )39% בהשוואה ל- 47% , (בהתאמה . תרשים2 ג: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז'- ט' )לפי (תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 30 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מאתיופיה', שכבת כיתה ז- 'ט בדומה לממצאים בשכבת כיתה ה'- ,'ו גם ב שכבת כיתה ז'- 'ט נצפו פערים משמעותיים רבים בתפיסות התלמידים העולים מאתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל . נמצאו פערים ב- 14 מדדים בסך הכול , בפיזור כמעט זהה בין מדדי אקלים )43% , 9 מתוך21 ) מדדי אקלים( ומדדי סביבה פדגוגית45% , 5 מתוך11 .(מדדי סביבה פדגוגית כ מחצית מ ן המדדים ש בהם נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות תלמידים )8 מתוך14 ( משקפים עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים ביחס לאקלים ול סביבה הפדגוגית בבית הספר . עם זאת, במרבית ממדדי האקלים ש בהם נמצאו פערים משמעותיים בין התלמידים העולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז' -ט' בהשוואה למקבילי ה ם ילידי ישראל, הרי שהללו משקפים עמדות שליליות יותר בקרב העולים )6 מתוך9 (מדדים , וזאת לעומת מדדי הסביבה הפדגוגית שבמרבי תם הפער מייצג עמדות חיוביות יותר בקרב העולים )3 מתוך5 .(מדדים התלמידים העולים אוחזים בת פיסות שליליות יותר הן בתחום שביעות הרצון הכללית מבית הספר )58% בקרב התלמידים העולים מאתיופיה בהשוואה ל- 70% בקרב התלמידים ילידי ישראל ( , והן בתחום של תקשוב בלמידה , שהתבטא ב שיעור דיווח מופחת על שימוש באינטרנט לצורכי למידה )25% בהשוואה ל - 34% .(בהתאמה בתחום של תחושת ה מוגנות והבי טחון , התלמידים העולים אוחזים בתפיסות שליליות שה תבטא ו ב שיעור נמוך יותר של דיווח על ביטחון ומוגנות בבית הספר )68% בהשוואה ל- 76% , בהתאמה ( וב שיעור דיווח גבוה יותר על גניבת ציוד )19% בהשוואה ל- 14% ,בהתאמה (, על אלימות פיזית מכוונת מצד המורים )12% בהשוואה ל- 5% ,בהתאמה , נתון מפתיע וחריג בשיעורו הגבוה , לאור ייחוס האלימות למורים ו , על אחת כמה וכמה אלימות פיזית (, ובעיקר בשיעור דיווח גבוה משמעותית על ללעג בגין צבע עור , מוצא או ) דת31% בהשוואה ל- 13% , בהתאמה . ( גם הם דיווחו בשיעור נמוך יותר על מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )50.8% בהשוואה ל- 55.7% ) , בהתאמה(, כאשר הפער נושק לערך הסף4.9% .( לצד אלו , התלמידים העולים מחזיקים גם בעמדות חיוביות , כפי שהתבטא בשיעור נמוך יותר של דיווח על חשיפה הן ללעג או השפלה במילים )22% בהשוואה ל- 28% , בהתאמה ( והן ל שבר או הרס ציוד )36% בהשוואה ל- 45% , בהתאמה .( בתחום של משמעת והתנהגות , שיעורי הדיווח בקרב התלמידים העולים על איחורים היו גבוהים יותר )65% בהשוואה ל- 48% , בהתאמה , ( בעוד שיעורי הדיווח ע ל היעדרויות היו נמוכים יותר )56% בהשוואה ל- 63% , בהתאמה (. בתחום של היבטים רגש ים י מוטיבציוניים , התלמידים העולים מאתיופיה מתאפיינים ב רמה גבוהה יותר הן של מוטיבציה אוטונומית ללמידה )70% בהשוואה ל- 56% , בהתאמה , ( והן יה של עדר מוטיבציה ללמידה )8% בהשוואה ל- 3% ,בהתאמה (. הפער במדד ראשון המייצג תפיסה חיובית ואילו הפער במדד השני מייצג תפיסה שלילית , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל . כמו כן, התלמידים העולים מאתיופיה מציגים תפיסה חיובית יותר הן ביחס לקבלת פידבק ומשוב )60% בהשוואה ל- 50% , (בהתאמה , והן בתחום של למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר, דבר שה תבטא ב שיעור דיווח גבוה יותר ביחס להקפדת המורים על בדיקת ש יעורי בית ה )54% בהשוואה ל- 49%, בהתאמה (. 31 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים2ד : פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז'- (ט' )לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה ,לסיכום במבט- על על שכבת כיתה ז' -ט' , כפי שניתן ללמוד מטבלה 1 ומתרשים2 , בכל התחומים שנבחנו בסקר האקלים והסביבה הפדגוגית נמצאו הבדלים לפחות עבור מדד אחד לפחות ב אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. כמעט אין פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים מצפון אמריקה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , כפי שגם נמצא בקרב תלמידי שכבת כיתה ה'-'ו , ו הדבר מהווה עדות נוספת להתאקלמותם במערכת החינוך. לעומת זאת, נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים ממערב אירופה ובעיקר בקרב התלמיד מ ים ברית המועצות לשעבר בהשוואה לילידי ישראל )ב- 5 ו - 8 מדדים, בהתאמה , לפחות 80% מהם מדדי אקלים בית ספרי ( , כולם מבטאים תפיסה שלילית יותר בקרב .העולים בקרב התלמידים העולים מאתיופיה נמצאו פערים משמעותיים אף יותר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, הן ב יחס ל כמות המדדים ש בהם נמצא פער משמעותי )14( והן ב יחס ל גודל ם של פערים אלו . בדומה ל מה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 32 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ש נמצא בשכבת כיתה ה'- ,'ו עבור כמחצית )8 ( מן המדדים ש בהם נמצא פער משמעותי , הרי שהפער ייצג עמדות שליליות יותר בהשוואה לילידי ישראל , ואילו במחצית השנייה של המדדים )6( הפער מייצג עמד ות חיוביות יותר בהשוואה לילידי ישראל . הדבר מהווה עדות לשימור הקיטוב והפער בתפיסות התלמידים העולים מאתיופיה, כפי שנמצא בקרב תלמידים בשכבת כיתה ה'-'ו . עם זאת, בחינת דגמי הפערים בקרב העולים מאתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, בין השכבה היסודית לזו העל -יסוד ית, מגלה כי בשכבת ז'- 'ט הפערים נוטים יותר לכיוון התפיסות השליליות דווקא , בעיקר בתחומי ם של תחושת המוגנות והביטחון, המשמעת וההתנהגות, ה יחסים ה אישיים בין באי בית הספר, המעורבות החברתית, הסביבה ה פיזי ת של בית הספר ואף שביעות הרצון מבין הספר. באופן כללי, התחום ש בו נמצאו הפערים הרבים ביותר בין קבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל הוא תחום תחושת המוגנות והביטחון. בעוד בקרב התלמידים העולים מאתיופיה ואלו מ ברית המועצות לשעבר נמצאו שיעור ים גבוה ים משמעותית של דיווח על חשיפה ללעג בגין צבע, מוצא או דת בהשוואה לתלמי דים ילידי ישראל )18% ,יותר בקרב העולים מאתיופיה11% יותר בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר( , הרי שהתלמידים העולים מצפון אמריקה ואלו העולים ממערב אירופה אוחזים בתפיסה שלילית דווקא עבור מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )כ- 8.5% פחות בממוצע בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל(. עוד נמצאו פערים משמעותיים בהשוואה בין מידת שביעות הרצון של התלמידים העולים מברית המועצות לשעבר וגם של אלו מאתיופיה ובין ומידת שביע ות רצונם של התלמידים ילידי ישראל – פערים ל ש)6% ו- 12% , (בהתאמה המעידים על כך שהתלמידים העולים פחות שבעי רצון מבית הספר בהשוואה למקביליהם ילידי ישראל . באופן כללי, הפערים בין עמדות התלמידים העולים מכל קבוצות ארצות המוצא בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל מעידים בעיקר על תפיסות שליליות יותר של הראשונים ב חלק מ מדדי האקלים והסביבה הפדגוגית הבית ספרית. הדבר מעלה את הצורך לעמוד על מקור הפערים ולבחון דרכי פעולה לצמצומם, בייחוד בתחומים של תחושת מוגנות וביטחון וכן לגבי שביעות ה רצון מבית הספר. גם בקרב תלמידי שכבת כיתה ז'- 'ט ייתכן שחלק מן ההבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב תלמידים עולים מקבוצות המחקר שנבדקו ) אתיופיה , ברית המועצות לשעבר, צפון אמריקה ומערב אירופה( בהשוואה לתלמידים ילידי הארץ, נובעים מהבדלים תרבותיים מוקדמים , מ שיוך ל רקע חברתי-כלכלי מסוים , או מהשפע ות הסביבה הנגזרות משיוך למגזר פיקוח בית ספרי )ממלכתי או ממלכתי- (דתי . 1.3 שינויים בפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידי ם עולים לבין תלמידים ילידי ישראל , על פי שכבת כיתה ) שוני בין-גילי ( עסקנו עד כה בבחינת הפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים העולים בהשוואה לתפיסות אלו בקרב תלמידים ילידי ישראל . לצורך כך נבחנו בנפרד הפערים בין קבוצות המחקר לקבוצ ת ההשוואה בקרב תלמידי היסודי )שכבת כיתה ה' - 'ו'( ותלמידי החטיבה )שכבת כיתה ז- .('ט תת- הפרק הנוכחי מתמקד בהבדלי התפיסה בין שכבות הכיתה השונות )שוני בין- (גילי ובשינויים שחלו בהן בתוך כל אחת מ קבוצות העולים , בהשוואה לשינויים המקבילים שחלו בין שכבות הכיתה בקבוצת התלמידים ילידי ישראל . אחד הממצאים הבולטים והעקביים בדוח האקלים הארצי הינו שתלמידי שכבת כיתה ז'- ט' מציגים תפיסות אקלים שליליות יותר בהשווא ה לשכבת כיתה ה'- ' כל ב ו תחומי )ומרבית מדדי( סקר האקלים והסביבה הפדגוגית . 33 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים בחינה של השינוי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב תלמידים ילידי ישראל בשכבת כיתה ה'-' ו לעומת אלו בשכבת כיתה ז '- 'ט מגלה כי ב מדדים רבים, ב כל אחד מעשרת התחומים , תפיסות התלמידים נעשו שליליות יותר עם המעבר לחטיבת הביניים . הבדלים אלו בין שכבת ה'- 'ו' לשכבת כיתה ז-ט ' נצפו גם ב כל אחת מקבוצות העולים, 'כלומר עמדות התלמידים בכיתות ז- ט' הינן לרוב שליליות יותר בהשוואה לאלו של ה תלמידים בכיתות ה'- .'ו ,עם זאת אין מטרת תת- הפרק לפרט את המדדים ש בהם נמצא שינוי משמעותי בעמדות התלמידים ) ילידי ישראל או עולים( בשכבת כיתה ז'- 'ט' לעומת אלו בשכבת כיתה ה- 'ו או לפרט את גודל השינוי וכיוונו )מבטא עמדה חיובית יותר או פחות(, אלא לבחון האם דפוס השינויים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין שכבות הכיתה )ה' - 'ו' לעומת ז- ('ט בקרב התלמידים העולים שונה מדפוס השינויים בקרב תלמידים ילידי ישראל. במידה ש אכן יתגלו שינויים, נרצה לעמוד על טיבם, תוך בחינת גודל השינוי וכיוונו . לאור שאלת המחקר השנייה, הנוגעת לדפוסי השינוי בין שכבות הגיל בכל אח ת מקבוצות המחקר לעומת דפוסי השינוי ב קבוצות ההשוואה , מוצג ב טבלה 2 'השינוי בעמדות התלמידים ילידי ישראל בכיתות ז- 'ט לעומת עמדות התלמידים בכיתות ה'- ו', ואילו עבור כל אחת מקבוצות התלמידים העולים מוצג הפער בין מידת השינוי בעמדות ה תלמידים ה עולים בכיתות ז' -ט' לעומת עמדותיהם ב כיתות ה' - ו' בהשוואה לזה של קבוצת התלמידים ילידי ישראל. לשם נוחות, נעשה שימוש בצבע ירוק לשם הצגת עמדות או תפיסות חיוביות יותר בקרב התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, ובצבע אדום לשם הצגת עמדות או תפיסות שליליות יותר . בדומה לניתוח בשאלת המחקר הקודמת , הוגדר סף לציון פערים משמעותיים ב שינוי ב עמדות התלמידים העולים ביחס ל שינוי בעמדות תלמידים ילידי ישראל , אשר נקבע ע ל 5% ) למעט היגדים שמידת ההסכמה עימם הייתה נמוכה מ - 20% בקרב ילידי ישראל, ועבורם נקבע סף של 3% .(כפער משמעותי לשם הבהרת אופי הניתוח, ניקח כמקרה בוחן את תחום שביעות הרצון. מידת ההסכמה עם המדד הנוגע ל " תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר" עמדה על 76.5% בקרב תלמידים ילידי ישראל בשכבת כיתה ה'- ו', ועל70.1% 'בקרב אלו בשכבת כיתה ז- ט'. מכאן שתפיסת התלמידים ילידי ישראל נעשתה שלילית יותר ) שינוי של 6.4% - (. מידת ההסכמה עם מדד זה בקרב תלמידים עולים מאתיופיה בשכבות ה'-ו' ו- 'ז- ט' עמדה על79.2% ו- 58.2% , בהתאמה. מכאן שגם תפיסת התלמידים העולים מאתיופיה נעשתה שלילית יותר ) שינוי של 21.0% - .( השוואת השינויים בתפיסות התלמידים העולים מאתיופ יה בהשוואה לאלו ילידי ישראל מגלה פער של 14.6%, ומכיוון שפער זה גדול מ - 5% הרי שמדובר ב פער משמעותי. כלומר, בשתי האוכלוסיות, הן העולים מאתיופיה והן ילידי ישראל יש שינוי תפיסה שלילי בין שכבות הגיל, אך גודל הפער בתפיסות בין שכבות הגיל בקרב העולים מאתיופיה, בהשו ואה לזה בקרב ילידי ישראל, משקף תפיסה שלילית באופן משמעותי יותר בקרב העולים מאתיופיה. מסיבה זו נצבע ה תא הרלוונטי ב אדום. נשים לב כי הסימון מינוס )"- (" "בעמודה "ישראל מייצג כי מידת ה הסכמה עם היגד נתון בקרב תלמידי ם ילידי ישראל בכיתות ז'- 'ט נמוכה יותר ש זו מ בקרב מקביליהם מ כיתות ה'-'ו . הסימון מינוס )"-"( בעמ ודות "עולים" משמעותו ש ה שוני הבין-גילי במידת ההסכמה עם היגד נתון גדול יותר בקרב קבוצת העולים בהשוואה לשוני הבין- גילי בקרב ילידי ישראל. אין משמעות הדבר כי הנתון משקף בהכרח עמדות שליליות יותר. משמעות השוני הבין- לי גי בקרב העולים מסומלת כאמור באמצעות ה צבע ים , אדום וירוק , לציון שינוי עמדות שלילי וחיובי יותר , בהתאמה. את הנתונים המלאים עבור כל מדד ניתן למצוא בפרק 3 . 34 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים טבלה2: פערים בין תפיסות עולים לתפיסות תלמידים ילידי ישראל, בשתי שכבות הכיתה)שוני בין-גילי( פערים בין עמדות תלמידי שכבת ז' - 'ט' לתלמידי שכבת ה - 'ו מדד מסכם ישראל ברה"מ לשעבר אתיופיה צפון אמריקה מערב אירופה תחום: שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר -6.3% -2.5% -14.7% -1.3% -2.8% תחום: יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים -21.0% -1.4% -8.7% -0.5% -0.3% יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים -18.3% 3.6% -1.3% 2.0% -2.2% יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה -7.6% -2.8% -9.9% 1.7% -1.7% תחום: תחושת מוגנות וב י טחון !^ היעדר תחושת מוגנות של התלמידים 0.9% -1.6% 1.4% 0.2% -0.6% מידת ב י טחון ומוגנות* -6.6% 0.4% -10.4% -1.2% -4.3% !^ מעורבות באירועי אלימות -2.7% -1.7% 3.5% 0.6% -0.5% ^*בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי -4.5% -1.6% 7.1% 0.7% 1.1% ^*חשיפה ללעג, העלבה, או השפלה במילים -0.9% 1.7% 3.7% -0.9% 0.8% !^*חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת 1.6% 0.1% -5.0% 1.6% 1.8% ^*שבר או הרס של ציוד בבית הספר 17.8% 4.7% -3.1% 0.5% -3.4% !^*גניבת חפצים אישיים או ציוד 3.0% -5.0% 2.1% -0.1% 2.3% ^*נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר 2.3% 4.9% -0.3% -0.7% -0.2% מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות -23.8% -0.5% -7.9% -3.8% -4.9% !^*לעג, העלבה, או השפלה מהמורים 8.1% -1.5% 3.5% -0.8% -0.1% !^*אלימות פיזית מכוונת מצד המורים 2.0% 1.2% 4.6% 1.8% 0.2% תחום: משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה -10.5% -3.2% -8.0% -0.4% -2.5% כללי התנהגות בבית הספר -14.0% 0.3% -7.4% -0.3% 0.8% ^*דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון 16.0% 3.0% 10.3% -3.0% 2.5% ^*דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון 10.0% -1.9% 6.1% -2.0% -4.5% תחום: הסביבה ה פיזי ת הסביבה הפי ז ית של בית הספר -13.6% -5.1% -8.6% -4.4% -1.0% תחום: היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם -10.6% 0.8% -4.2% 0.9% -1.3% תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים -2.1% -1.0% 0.8% 0.4% 1.2% מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים -13.1% 0.4% -3.4% 2.5% 3.4% ^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים -1.8% -1.0% -2.2% 1.6% 0.4% !^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים 0.7% 0.4% 2.6% 0.3% 0.0% תחום: קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים -21.1% 1.0% -3.1% -1.5% -0.2% תחום: תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב -18.9% -2.2% 6.8% 2.4% 2.7% שימוש באינטרנט לצ ו רכי למידה -9.3% -2.1% 0.7% -1.9% 1.4% תחום: מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים -18.8% -3.5% -7.3% -4.2% 1.0% תחום: למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת ש יעורי בית על ידי המורים -21.8% 0.4% 1.3% -1.9% -4.2% !^ היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב 4.9% -3.6% -0.2% -0.5% 0.0% :מקרא * - ממד חד -היגדי; ^ - ממד ש בו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה; ! - ממדים שב עבורם הוגדר ערך סף של 3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה תלמידים עולים מ צפון אמריקה ותלמידים עולים ממערב אירופה , שוני בין-גילי לא נמצא ו פערים משמעותי ים ב דפוס ה שוני הבין-גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים העולים , אלו מצפון אמריקה וגם אלו ממערב אירופה, בהשוואה ל דפוס ה שוני הבין-גילי בקרב תלמידים ילידי ישראל . 35 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר , שוני בין-גילי בבחינת דפוס ה שוני הבין-גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב העולים מב רית המועצות לשעבר בהשוואה ל דפוס המקביל בקרב תלמידים ילידי ישראל נמצאו פערים משמעותיים בשלושה תחומים בלבד: בתחום תחושת המוגנות והביטחון, מבטא השינוי בין שכבות הגיל שינוי תפיסה חיובי יותר בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר , דבר המשתקף ב מגמה הפוכה בשיעור החשיפה ל גניבת חפצים אישים או ציוד ) שינוי של 2% - בין שכבות הגיל בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר , כלומר חשיפה מופחתת , בהשוואה ל שינוי של 3% בין שכבות הגיל בקרב תלמידים ילידי ישראל+ , כלומר חשיפה מוגברת (. מעניין לציין כי בתחום זה נמצאו שני מדדים ש בהם השינויים בעמדות בין שכבות הגיל אמנם לא הגיעו לכדי ערך הסף )5% (, אך הם מציינים שינוי תפיסה שלילי ששיעורו ניכר והוא בעל משמעות : חשיפה מוגברת לוונדליזם הבא ה לידי ביטוי ב שבר או הרס של ציוד בבית ספר )שינוי של 22.6% + בהשוואה ל- 17.8% (, בהתאמה+לו בריונות הבאה לידי ביטוי ב נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר )שינוי של7.2% +בהשוואה ל- 2.3% ,+בהתאמה (. גם בתחום של למידה מעבר לשעות הלימודים בבי ת הספר השינוי ים בין שכבות הגיל מבטאים שינוי תפיסה חיובי יותר בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר , שה תבטא בשינוי בשיעור נמוך יותר של שיעורים פרטיים במקצועות המיצ "ב )שינוי של 1.2% בהשוואה ל - 4.8% , בהתאמה(. לעומת זאת בתחום של הסביבה ה פיזי ת נמצא שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב העולים )שינוי של 13.6% - בהשוואה ל- 19.3% - .(, בהתאמה תלמידים עולים מאתיופיה , שוני בין-גילי בבחינת דפוס ה שוני הבין-גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב העולים מאתיופיה בהשוואה ל דפוס המקביל בקרב תלמידים ילידי ישראל נמצאו פערים משמעותיים בשבעה מבין עשרת תחומי האקלים והסביבה הפדגוגית בסקר . כמעט כל הפערים משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב העולים מאתיופיה . נוכח העובדה שהשוני הפנימי בין שכבות הגיל בקרב שתי האוכלוסיות הוא שלילי ) דבר ה מעיד על שינוי שלילי בתפיסה ב קרב שכבת הגיל הבוגרת(, הרי ש השינוי בקרב העולים מאתיופיה חד ושלילי יותר באופן משמעותי לעומת זה ש בקרב ילידי ישראל. הפער הבולט ביותר נמצא בתחום תחושת המוג נות והביטחון, ש בו שינוי התפיסה בין שכבות הגיל בקרב העולים מאתיופיה היה שלילי הרבה יותר )שינוי של 21.0% - בין שכבות הגיל בקרב העולים מאתיופיה בהשוואה שינוי של 6.4% - .(בין שכבות הגיל בקרב תלמידים ילידי ישראל גם בתחום ה יחסים ה אישיים בין באי בית הספר השינויים בתפיסות בין שכבות הגיל בקרב העולים , בהשוואה לשינויים בתפיסות בקרב תלמידים ילידי ישראל, משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב העולים . שינוי שלילי זה עולה הן בנוגע ל יחסי ה קרבה וה אכפתיות בין מורים לתלמידים )שינוי של 29.7% - בהשוואה ל- 21.0% - (, בהתאמה והן בנוגע ל יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה )שינוי של 17.5% - בהשוואה ל - 7.6% - .(, בהתאמה הדבר נכון גם ב תחום משמעת והתנהגות , בו הפערים בדפוס י השוני הבין- גילי משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב העולים , הן של התנהגות נאותה של תלמידים לתלמידים )שינוי של 18.5% - בקרב תלמידים עולים מאתיופיה בהשוואה ל- 10.4% - בקרב תלמידים ילידי ישראל (, והן של כללי התנהגות בבית הספר )שינוי של 21.4% - בהשוואה ל - 14.0% - ,(, בהתאמה כמו גם שינוי לרעה ועל י יה חדה יותר במיד ת האיחורים )שינוי של 28% בהשוואה ל- 16% (, בהתאמה וההיעדרויות )שינוי של 16.2% בהשוואה ל- 10.1% .(, בהתאמה 36 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים גם בתחום של תחושת ה מוגנות ו ה ביטחון ההשוואה בין דפוסי השוני הבין-גילי בקרב העולים מאתיופיה ו בקרב תלמידים ילידי ישראל, מלמדת על שינוי י תפיסה שלילי ים יותר בקרב העולים . שינוי ים שלילי ים אלו ה תבטא ו ב ירידה חדה יותר בתפיסת ה ביטחון וה מוגנות )שינוי של 17% - בהשוואה ל- 6.6% - (, בהתאמה ובתפיסת מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )שינוי של 31.7% - בהשוואה ל- 23.8% - , בהתאמה(, לצד י לי ע ה חדה יותר ב שיעור ה דיווח על אלימות מצד המורים , ב צורת לעג , העלבה או השפלה )שינוי של 11.6% בהשוואה ל- 8.1%, בהתאמה( או אלימות פיזית מכוונת )שינוי של 6.6% בהשוואה ל- 1.9% .(, בהתאמה כמו כן, נמצאה מגמה הפוכה ושלילית באופייה בשינוי במידת המעורבות באירועי אלימות )על י יה של 0.8% לעומת ירידה של 2.7% , בהתאמה( ובחשיפה לקללות )על י יה של 2.7% לעומת ירידה של 4.5% , (בהתאמה . באופן מפתיע, שינוי תפיסה חיובי יותר בין תלמידים עולים מאתיופיה בשתי שכבות הגיל, בהשוואה לשינוי בקרב מקביליהם ילידי ישראל , מתגלה דווקא במדד של חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא ) דת או ירידה של 3.5% לעומת על י יה של 1.6% , בהתאמה(. יש לתת את הדעת לכך שעל אף שינוי זה, הרי שעדיין שליש בקירוב מן העולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז' - 'ט דיווחו על כך שהם נחשפו ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת , פי 2.5 משיעור הדיווח על כך בקרב ילידי הארץ בשכבת גיל זו. בנוסף, נצפ ו פערים בדפוס י ה שוני הבין -גילי המייצג ים תפיס ות שלילי ות יותר בקרב תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר בנושאים הבאים: ירידה חדה יותר בתפיסת הסביבה ה פיזי ת של בית הספר )שינוי של 22.2% - בהשוואה ל- 13.6% -, בהתאמה( ובמידת המעורבות ה חברתית )שינוי של 26.1% - בהשוואה ל- 18.8% -, בהתאמה(. דווק א בתחום התקשוב בלמידה מסתמנת ירידה חדה פחות ב כל הנוגע ל מידת הדיווח על שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב )שינוי של 12% - בהשוואה ל- 18.9% -(, ה משק פת שינוי תפיסה שלילי פחות בקרב העולים. ,לסיכום במבט- על על השינויים בתפיסות התלמידים בין שכבת כיתה ז'-ט' לשכבת כיתה ה'- ו', כפי שניתן ללמוד מטבלה 2 , ניתן לומר כי דפוס השינויים בקרב עולים מצפון אמריקה איננו שונה משמעותית מדפוס השינויים בקרב תלמידים ילידי ישראל, וכך גם הדבר עבור דפוס השינויים בקרב העולים ממערב אירופה . לעומת זאת, נמצאו פערים משמעותיים ב דפוס ה שוני הבין-גילי בקרב התלמידים העולים מאתיופיה ובין ה דפוס המקביל בקרב תלמידים ילידי ישראל . פערים אלה ניכרו בשבעה תחומים, מרביתם )6 ( משקפים שינויי תפיסה שליליים יותר , למעט תחום התקשוב בלמידה . פערים אלה התגלו בין היתר בתחומי שביעות רצון מבית הספר, ה יחסים בין ה- ,אישיים בין באי בית הספר ה משמעת ו ה התנהגות ו ה מעורבות ה חברתית. בנוסף, נמצאו גם פערים משמעותיים ב דפוס ה שוני הבין-גילי בקרב תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר ובין ה דפוס המקביל בקרב תלמידים ילידי ישראל . פערים אלו ניכרו בשלושה תחומים, מרביתם )2 ( משקפים שינויי תפיסה חיוביים יותר בקרב העולים מברית המועצות לשעבר , בעיקר בתחום ה למידה מעבר לשעות הלימוד בבית הספר. המשותף בין שתי קבוצות עולים אלו, מאתיופיה ו מ ברית המועצות לשעבר, הוא שינויי תפיסה שליליים יותר בין שכבות הגיל )בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל( , הנוגעים לסביבה ה פיזי ת בבית הספר . לעומת זאת נבדלות שתי קבוצות העולים זו מזו בדפוס השינוי של התפיסה בתחום תחושת המוגנות והביטחון : בקרב העולים מאתיופיה נמצא שינוי תפיסה שבעיקרו הוא שלילי יותר, ואילו בקרב העולים מ ברית המועצות לש עבר לא נמצא פער משמעותי בין שכבות הגיל, להוציא שינוי תפיסה חיובי יותר ב נוגע לגניבת חפצים או ציוד. 37 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 1.4 סיכום ודיון בממצאי פרק 1 : האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים עולים ל בין תלמידים ילידי ישראל? בעיקר תלמידים עולים מצפון אמריקה ו גם תלמידים עולים מ מערב אירופה, בעיקר בשכבת כיתה ה'- 'ו ובמידה פחותה במעט בשכבת כיתה ז'- ט', מציגים תפיסות אקלים וסביבה פדגוגית הדומות ברובן לאלו של תלמידים ילידי ישראל. לאור ה הנחה שדמיון ב תפיסות אלו מהוו ה עדות למרכיב מרכזי בתהליכי ה קליטה ו ה השתלבות בבית הספר, ניתן לומר ש קבוצ ו ת עולים אלו התאקלמו היטב במערכת החינוך . לעומתם, התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר ו התלמידים העולים מאתיופיה, הן בשכבת כיתה ה ' - 'ו וביתר שאת בשכבת כיתה ז'- ,'ט מציגים תפיסות אקלים וסביבה פדגוגית השונות באופן משמעותי מ אלו של תלמידים ילידי ישראל. בעוד הפערים בעמדות בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל בשתי שכבות הגיל משקפים עמדות שליליות יותר, הרי שהעמדות בקרב העולים מאתיופיה חיוביות יותר בחלקן )בעיקר בשכבת כיתה ה '-'ו ( ושליליות יותר בחלקן )בעיקר בשכבת כיתה ז'- 'ט ( לעומת אלו של תלמידים ילידי ישראל. באופן כללי, ניתן לראות כי התחום ש בו בולטים הפערים הוא תחושת ה ביטחון ו ה מוגנות . בעיקר שיעורי הדיווח בקרב התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר בשתי שכבות הגיל על תחושת מוגנות וב י טחון היו נמוכים יותר , לצד שיעורי דיווח גבוהים יותר על חשיפה לצדדים שונים של אלימות מילולית . ממצא ב ט בול שתי שכבות הכיתה הוא שיעורי דיווח גבוהים משמעותית על חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת , בקרב מרבית קבוצות העולים , וביתר שאת בקרב תלמידים עולים מאתיופיה ו תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר . התלמידים העולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר דיווחו שנחשפו לאלימות מילולית מסוג זה בשיעורים משולשים וכפולים, בהתאמה, בהשוואה ל שיעורי הדיווח בקרב תלמידים ילידי ישראל . באופן מפתיע, פערים משמעותיים ב שיעורי ה דיווח על אלימות מצד מורים קיימים בעיקר בקרב עולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז' - 'ט )חשיפה מוגברת (. בתחום ה משמעת ו ה התנהגות , תלמידים עולים מאתיופיה ) בשתי שכבות הגיל , ובעיקר בחטיבה העל - יסודית( מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של איחורים וב שיעור נמוך יותר של חיסורים , ואילו התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר )בשכבת כיתה ה'-'ו בלבד( מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של היעדרויות . שיעור גבוה יותר של חיסורים נמצא גם בקרב התלמידים העולים ממערב אירופה )בשתי שכבות הגיל(. פערים בשביעות ה רצון מבית הספר נמצאו רק בקרב תלמידים עולים ) מאתיופיה ומ ארצות ערב ב ( שכבה העל-יסודית ,( המציגים שביעות רצון פחותה ביחס לעמיתיהם ילידי ישראל. באופן כללי, ניכר כי ה שוני הבין-גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית, בין תפיסות העולים לאלו של ילידי ישראל מעיד על התרחבות הפער השלילי ב נוגע ל תפיסות האקלים. כלומר , בקרב תלמידי חטיבת הביניים הפער בתפיסות בין התלמידים העולים לתלמידים ילידי הארץ גדול יותר מן הפער בקרב תלמידי השכבה היסודית , והוא מעיד על תפיסות שליליות הרבה יותר בקרב העולים בשכבת גיל זו . המגמה בולטת בעיקר בקרב העולים מאתיופיה. נראה שבמעבר לחטיבה תלמידים ה עולים חווים מעין משבר המוביל לכך שתפיסותיהם בנוגע לאקלים והסביבה הפדגוגית הבית ספרית נעשות שליליות יותר, הן ביחס לתפיסות יהם שלהם כפי שהיו בבית הספר ה יסודי והן ביחס לתפיסות תלמידים ילידי ישראל באותה שכבת כיתה . 38 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים פרק2 - האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים בני עולים ל בין תלמידים "דור שני" ב ישראל? תלמידים בני עולים הוגדרו תלמידים שנולדו בישראל ו אשר שני הוריהם לא נולדו בישראל . סך הכ ו ל הוגדרו שלוש קבוצות בני עולים , על פי ארץ הלידה של הוריהם : תלמידים ששני הוריהם נולדו ב ברית המועצות לשעבר , תלמידים ששני הוריהם נולדו באתיופיה ותלמידים ששני הוריהם נולדו במדינות ערב . מהנתונים שנאספו נמצא כי קבוצות ה תלמידים בני ה עולים שהוריהם נולדו בצפון אמריקה או ב מערב איר פה ו , הן קבוצות קטנות מדי, ועל כן הושמטו קבוצות אלו מן הניתוח. קבוצת ההש וואה היא תלמידים ששני הוריהם נולדו בישראל ) להלן - תלמידים "דור שני" ב ישראל (. נוסף על כך הוגדרה קבוצ ת השוואה נוספת של תלמידים שנולדו בישראל , אך רק אחד מ הוריהם נולד בישראל )להלן "צבר"( ואילו השני נולד בחו"ל. השוואה לקבוצה נוספת זו תספק מענה ל השאלה המעניינת : האם תלמידים ש רק אחד מהוריהם "צבר" דומים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית ל תלמידים ששני הוריהם ילידי ישראל או דווקא לאלו ששני הוריהם לא נולדו בישראל ? תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב חמש אוכלוסיות המחקר, קרי ה תלמידים בני העולים מ שלוש קבוצות ארצות ה מוצא ה שונות, ו שתי קבוצות ההשוואה, ובעיקר תלמידים "דור שני" ב ישראל, מוצגות ב טבלה 3 ". לאור שאלות המחקר, מידת ההסכמה מוצגת עבור תלמידים "דור שני ב ישראל, ואילו עבור כל אחת מקבוצות התלמידים בני העולים מוצג הפער במידת ההסכמה בהשוואה לקבוצת התלמידים "דור שני" ב ישראל. לשם נוחות, ובדומה למתואר בפרק 1 , נעשה שימוש בצבע ירוק לשם הצגת עמדות או תפיסות חיוביות יותר בקרב התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל, ובצבע אדום לשם הצגת עמדות או תפיסות שליליות יותר . כמו כן, הוגדר סף לציון פערים משמעותיים בעמדות התלמידים בני העולים ביחס לתלמידים "דור שני" ב ישראל, אשר נקבע על 5% )למעט היגדי ם שמידת ההסכמה עימם הייתה נמוכה מ- 20% "בקרב תלמידים "דור שני ב ישראל, ו שב עבורם נקבע סף של 3% .(כפער משמעותי מן התצוגה הטבלאית ניתן ללמוד על הפערים בתפיסות בין כל אחת מקבוצ ות בני העולים, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, וכן על הדומה והשונה בין דפוס הפערים בתפיסות בין תלמידים בכיתות ה'- 'ו' לאלו בכיתות ז- .' ט הנתונים המלאים עבור כל מדד מפורטים ונידונים בפרק 3 . נבחן את ההבדלים בעמדות בקרב תלמידים בני עולים מ שלוש קבוצות ארצות המוצא שהוגדרו, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, תחילה בשכבת כיתה ה'- 'ו', ולאחר מכן בשכבת כיתה ז - ט'. על כן, תיאור הממצאים יתמקד באותם תחומים ומדדים ש בהם נמצאו פערים משמעותיים, כפי שהוגדרו לעיל, בעמדות וב תפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה ל תלמידים "דור שני " בישראל. 2.1 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים ילידי ישראל שרק אחד מהוריהם עולה ל בין תלמידים "דור שני" ב ישראל לא נמצאו פערים משמעותיים בין תפיסות תלמידים ששני הוריהם נולדו בישראל )כאמור, "דור שני" בישראל , ( לבין תפיסות תלמידים שאחד מהוריהם עולה ואחר "צבר", למעט במדד יחיד ובשכבת כיתה אחת. מבין 32 המדדים , הממפים 10 ,תחומי אקלים וסביבה פדגוגית בית ספרית נמצא פער משמעותי בין קבוצות התלמידים הללו רק במדד " חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת " ורק בקרב תלמידי שכבת כיתה ה' - ו' )פער של4% ( . ) בשאר המדדים לא זו בלבד שלא נמצאו פערים משמעותיים, אלא שברובם24 (מדדים עמדו הפערים על 39 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים שיעורים של עד 2% . בקרב תלמידי חטיבת הביניים הפערים הללו היו קטנים אף יותר, ולא נמצא פער משמעותי אף לא במדד יחיד וכמעט ב כל המדדים )28 (מדדים עמדו הפערים על שיעורים של עד 2% . ממצאים אלו מצביעים על הדמיון הניכר בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים "דור שני" בישראל לבין תלמידים ש רק אחד מהוריהם "צבר" ו אילו ההורה האחר עולה , ויש בהם כדי לרמוז ה על תרומה המכרעת של הורה "צבר" , אחד או יותר, להשתלבות של התלמיד בבית הספר . לאור הדמיון הניכר בין שתי קבוצות ההשוואה הללו , יוצגו בפרק זה ממצאי ההשוואה בין תלמידים בני ה עולים ל תלמידים "דור שני" בישראל בלבד , ובמידת הצורך תובא התייחסות ספציפית ל קבוצת ההשוואה שהושמטה . 40 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים טבלה3 :פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, בשתי שכבות הכיתה 'שכבת כיתה ה-ו', הורי ם ילידי שכבת כיתה ז' -ט', הורי ם ילידי מדד מסכם "דור שני" בישראל ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב רק הורה אחד עולה "דור שני" בישראל ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב רק הורה אחד עולה תחום: שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר 76.8% 0.9% 1.1% 0.8% -1.9% 71.1% -3.9% -7.0% -5.2% -1.5% תחום: יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים 64.7% 3.1% 1.7% 1.9% -1.3% 44.3% -0.8% -4.9% -1.5% -1.7% יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים 71.4% 6.1% 3.4% 0.1% -1.5% 53.4% 3.2% -1.8% -3.0% -1.2% יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה 71.4% -2.7% 0.8% 1.0% -1.2% 64.0% -4.6% -5.4% -3.4% -0.5% תחום: ת חושת מוגנות וב י טחון !^ היעדר תחושת מוגנות של התלמידים 4.6% 0.9% 0.4% 0.8% 0.5% 5.7% 1.0% -1.6% 0.4% 0.0% מידת ב י טחון ומוגנות* 83.0% -1.6% 0.5% -2.3% -2.3% 77.0% -5.8% -4.7% -5.2% -1.7% !^ מעורבות באירועי אלימות 11.3% 2.0% -2.0% 1.5% 1.5% 8.5% 2.1% -1.5% 3.5% 1.0% בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי*^ 29.5% 4.8% -4.1% 0.1% 3.4% 24.5% 7.2% -3.6% 6.2% 2.8% ^*חשיפה ללעג, העלבה, או השפלה במילים 28.4% 2.5% -8.7% -1.3% 3.1% 26.8% 5.8% -8.1% 4.8% 2.9% !^*חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת 8.4% 13.2% 22.8% 5.2% 4.0% 10.1% 12.9% 21.6% 4.6% 2.1% ^*שבר או הרס של ציוד בבית הספר 27.3% -2.3% -3.1% -0.3% 2.9% 44.6% 3.3% -4.8% 5.2% 1.7% !^*גניבת חפצים אישיים או ציוד 10.1% 1.9% -0.2% 2.4% 1.9% 13.2% 1.2% 0.9% 5.5% 1.3% ^*נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר 20.3% 3.9% 1.7% 4.2% 1.0% 22.2% 7.7% -0.9% 4.0% 1.2% מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות 79.3% 4.4% 2.2% -0.8% -1.4% 56.2% 1.6% -1.1% -4.1% -1.9% !^*לעג, העלבה, או השפלה מהמורים 13.1% -3.1% -3.6% -0.1% 1.4% 20.9% -1.6% -2.5% 4.3% 1.5% !^*אלימות פיזית מכוונת מצד המורים 2.9% -0.7% 1.3% 2.2% 0.5% 4.7% -0.3% 2.2% 3.4% 0.6% תחום: משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה 42.1% 0.4% 3.1% 3.5% -0.8% 32.1% -2.4% -3.7% -0.3% -0.9% כללי התנהגות בבית הספר 79.8% 1.3% 4.2% 1.8% -1.6% 66.0% 0.3% -0.8% -2.0% -0.4% די ווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון*^ 31.5% -2.1% 11.5% 6.6% 3.0% 47.6% -4.2% 19.4% 7.8% 2.6% די ווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון*^ 51.9% 7.1% -4.4% -1.1% 2.9% 62.8% 2.4% -6.8% 1.0% 0.0% תחום: הסביבה ה פיזי ת הסביבה ה פיזי ת של בית הספר 57.3% 4.3% 1.6% 1.7% -2.6% 44.6% -3.0% -5.1% 0.8% -1.2% תחום: היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם 86.2% 3.2% 3.8% 0.5% -0.5% 75.9% 2.0% 0.2% -1.3% -0.6% תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים 93.1% -0.9% 0.2% 0.9% -0.8% 91.0% -0.9% -0.4% -2.4% -0.7% מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 68.7% 6.3% 12.0% 4.6% -0.8% 55.5% 6.1% 10.1% 1.9% -0.1% ^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים 21.6% 4.9% 2.8% 2.9% 0.8% 19.9% 4.3% 3.8% 3.9% 0.8% !^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים2.6% 0.0% 0.1% 0.6% 0.1% 3.3% 0.1% 1.6% 1.2% 0.4% תחום: קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים70.5% 5.3% 8.5% 3.6% -0.8% 49.5% 4.7% 7.2% -0.8% -0.5% תחום: תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב 47.6% 9.1% 1.3% 3.2% 1.3% 29.5% 3.1% -4.0% -1.0% -0.3% שימוש באינטרנט לצ ו רכי למידה 42.7% 8.2% -2.0% 5.6% 0.2% 34.4% 2.1% -9.5% -3.3% -1.0% תחום: מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים 66.2% -1.0% 6.7% 1.6% -1.7% 48.0% -5.5% 0.1% -0.1% -2.0% תחום: למידה מעבר לשעות הלימודים בביה"ס הקפדה על בדיקת ש יעורי בית על ידי המורים70.1% 5.0% 0.9% 2.4% -0.9% 48.4% 4.0% 1.7% 2.4% -0.9% !^ היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב 14.6% 0.8% -4.1% -1.0% -1.3% 20.1% -1.0% -11.0% -1.2% -1.7% :מקרא * - ממד חד -היגדי ^ ;- ממד ש בו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! ;- ממדים שב עבורם הוגדר ערך סף של 3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות 41 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה 2.2 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים בני עולים משכבת כיתה ה'- 'ו ל בין תלמידים "דור שני" ב ישראל , על פי קבוצות ארץ מוצא בתת- פרק זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים בין כל אחת מקבוצות בני העולים בהשוואה לת למידים "דור שני" בישראל בשכבת כיתה ה' - .' ו בתרש ים 3 מוצגים הפערים בתפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל. בתרשים זה המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, ואילו בנספח 4 המדדים ממוינים על פי גודל הפערים , מן המדדים ש בהם התפיסות בקרב בני העולים שליליות יותר ביחס ל תלמידים "דור שני" ב ישראל ועד למדדים ש בהם התפיסות חיוביות יותר. תלמידים בני עולים ממדינות ערב , שכבת כיתה 'ה- 'ו ב השוואה בין תפיסות תלמידים בני עולים ממדינות ערב ותפיסות תלמידים " דור שני " בישראל נמצאו פערים משמעותיים ב שיעורי ה דיווח עבור שלושה מדדים בלבד: בני העולים ממדינות ערב אוחזים בתפיסה שלילית יותר הן בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון, כפי שהתבטא בשיעור גבוה יותר של דיווח על חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת )14% בקרב בני העולים ממדינות ערב בהשוואה ל- 8% לתלמידים "דור שני" ב ישראל(, והן בתחום של משמעת והתנהגות , שהתבטא ב שיעור גבוה יותר של דיווח על שני איחורים או יותר ) 38% בהשוואה ל- 31% , בהתאמה(. לעומת זאת, לתלמידים העולים עמדה חיובית יותר בכל האמור לשימוש בתקשוב לצורכי למידה, שהתבטא ברמה גבוהה יותר ביחס לשימוש באינטרנ ט לצורכי למידה )48% בהשוואה ל- 43% .(, בהתאמה 42 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים3א : פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ מדינות ערב בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות ה'- (ו' )לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 43 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר , שכבת כיתה 'ה- 'ו נ מצאו פערים משמעותיים עבור ש מונה מדדים ב השוואה בין תפיסות תלמידים בני עולים מברית המועצות לשעבר ותפיסות תלמידים " דור שני " בישראל . הפערים ב מרבית המדדים )6 ( משקפים תפיסות חיוביות יותר של התלמידים בני העולים מ ברית המועצות לשעבר , והדבר בולט בעיקר בתחום הסביבה הפדגוגית בבית הספר . בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון, נמצא כי בדומה לתלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר בשכבת כיתה ה'- ו', גם בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר שיעורי הדיווח על חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא , דת או , היו גבוה ים יותר כמעט פי 3 לעומת שיעורי הדיווח ב קבוצ ו ת ההשוואה )22% בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה ל- 8% בקרב תלמידים "דור שני" בישראל (. עם זאת, תפיסתם של התלמידים בני העולים מ ברית המועצות לשעבר היא חיובית יותר ו הם דיווחו על שיעור מופחת של חשיפה ללעג , העלבה או השפלה ממורים )10% לעומת13% .(, בהתאמה תחום נוסף בו ש נמצאה עמדה שלילית יותר בקרב התלמידים בני העולים מ ברית המועצות לשעבר, הוא תחום המשמעת וההתנהגות, דבר שהתבטא ב שיעור דיווח גבוה יותר על היעדרות בת יומיים או יותר בחודש האחרון )59% לעומת52%, בהתאמה (. גם פער זה בתפיסה משו תף הן לתלמידים בני העולים מ ברית המועצות לשעבר )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל( והן לתלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר )בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל(. בחלק ניכר מהתחומים האחרים התלמידים בני העולים אוחזים בתפיסות חיוביות יותר עבור מדדים מסוימים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. כך בתחום יחסים אישיים בין באי בית הספר , דבר שה תבטא בשיעורים גבוהים יותר של בני עולים שדיווחו על יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים )77% בהשוואה ל- 71% , (בהתאמה , וכך גם בתחום של היבטים רגשי ם י מוטיבציוניים , דבר שה תבטא ב רמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה )75% בהשוואה ל- 69% , (בהתאמה . תפיסה חיובית יותר באופן משמעותי נמצאה גם בתחום של שימוש בתקשוב לצ ו רכי למידה, שכן שיעורי הדיווח בקרב בני העולים גב היו והים יותר הן על שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב )57% בהשוואה ל - 48% (, בהתאמה והן על שימוש באינטרנט לצורכי למידה )51% בהשוואה ל- 43% , (בהתאמה . כמו כן נמצאה תפיסה חיובית באופן משמעותי בקרב התלמידים בני העולים גם בתחום של קבלת משוב מהמורים )76% בהשוואה ל - 71% , (בהתאמה ובמדד הקפדה על בדיקת שיעורי בית ידי על מורים )פער של5% ,ה נושק לערך סף ה , 75.1% בהשוואה ל- 70.1% ,בהתאמה (. 44 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים3 ב: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות 'ה- (ו' )לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 45 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים בני עולים מאתיופיה , שכבת כיתה 'ה- 'ו גם בקרב התלמידים בני העולים מאתיופיה נ מצאו פערים משמעותיים עבור ש מונה מדדים ב השוואה לתלמידים " דור שני " בישראל . במרבית המקרים )6( משקפים הפערים עמדות ותפיסות חיוביות יותר של התלמידים בני העולים מאתיופיה, בעיקר בכל האמור במדדי הסביבה הפדגוגית בבית הספר . בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון נמצא כי בדומה לתלמידים העולים מאתיופיה בשכבת כיתה ה'- ,'ו גם בקרב בני העולים מאתיופיה מן השכבה היסודית שיעור הדיווח על חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא , או דת, היה גבוה יותר כמעט פי 4 לעומת שיעור הדיווח ב קבוצת ההשוואה )31% בקרב בני העולים מאתיופיה בהשוואה ל- 8% .(בקרב תלמידים "דור שני" בישראל עם זאת, התלמידים בני העולים מאתיופיה היו בעלי תפיסה חיובית יותר ו נמצאו שיעורים נמוכים יותר של דיווח ה ן על חשיפה הן ללעג , העלבה או השפלה ממור ים )10% לעומת13%, בהתאמה( והן על חשיפה ל לעג , העלבה או השפלה במילים )20% לעומת28% .(, בהתאמה תחום נוסף ש בו נמצאה עמדה שלילית יותר בקרב התלמידים בני העולים מאתיופיה, הוא תחום המשמעת וההתנהגות, דבר שהתבטא ב שיעור דיווח גבוה יותר על שני איחורים או יותר בחודש האחרון )43% לעומת32% , בהתאמה(. פער זה בתפיסה משותף הן לתלמידים בני העולים מאתיופיה )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל( והן לתלמידים העולים מאתיופיה )בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל(. בחלק לא מבוטל מ התחומים האחרים התלמידים בני העולים אוחזים בתפיסות חיוביות יותר עבור מדדים מסוימים, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. כך , למשל, בתחום של היבטים רגש י ים מוטיבציוניים, דבר שהתבטא ב רמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה )81% בהשוואה ל- 69% (, בהתאמה , בתחום של מעורבות חבר תית ש , בו התלמידים בני העולים הציגו שיעור דיווח גבוה יותר )73% בהשוואה ל- 48% ,(, בהתאמה וכן בתחום של קבלת משוב מהמורים )79% בהשוואה ל- 71% .(, בהתאמה 46 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים3 ג: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות ה'- 'ו ()לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה ,לסיכום במבט - על על שכבת כיתה 'ה-, 'ו כפי שניתן ללמוד מטבלה 3 ומתרשים3 , במעט מאוד )2 ( תחומים נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב תלמידים בני עולים מ מדינות ערב בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, מה שמעיד על השתלבותם במערכת החינוך הבית ספרית. תלמידים בני עולים, הן אלו מאתיופיה והן אלו מ ברית המועצות לשעבר , נבדלים בתפיסותיהם בתחומים רבים יותר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, אך מרבית הפערים מייצג ים עמדות חיוביות יותר בקר ב התלמידים בני העולים . בעוד בתחום של שביעות רצון כללית מבית הספר, לא נמצאו פערים משמעותיים בין כל אחת מקבוצות בני העולים ל בין קבוצת ה תלמידים "דור שני" ב ישראל , הרי שדווקא בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון שיעורי הדיווח בקרב כל קבוצות בני העולים על חשיפה לל עג בגין צבע עור, מוצא או דת , היו גבוהים משמעותית ב השוואה ל שיעורי הדיווח בקרב תלמידים " דור שני " -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 47 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים בישראל. לעומת זאת נמצאו עמדות חיוביות יותר בנוגע להעלבה או השפלה מהמורים )בני עולים מ ברית המועצות לשעבר וגם בני עולים מאתיופיה, כאשר תפיסה חיובית יותר נמצאה רק בקרב האחרונים גם ביחס ללעג , העלבה או השפלה במילים ל (, מוטיבציה אוטונומית ללמידה ול קבלת משוב והערכה מקדמי למידה )בשני במקרים בקרב בני העולים מאתיופיה ובני העולים מ ברית המועצות לשעבר (. לעומת זאת, עמדות שליליות נמצאו דווקא בתחום של משמעת והתנהגות – שיעורים גבוהים יותר של בני העולים דיווחו על חיסורים )בני עולים מ ברית המועצות לשעבר ( או איחורים )בני עולים מאתיופיה ובני עולים מ מדינות ערב (, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. נמצא דמיון חלקי בפערים ב תפיסות תלמידים בני עולים מאתיופיה ובני עולים מ ברית המועצות לשעבר , בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל , ודמיון מוגבל בעיקר למדדים מסוימים, כמו למשל חשיפה מוגברת ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת, שיעורי דיווח גבוהים יותר על מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים )הללו נמצאו גם בקרב קבוצ ות בני העולים בשכבות ז'- ט', כפי שנראה להלן(, חשיפה מופחתת ללעג, העלבה או השפלה מהמורים, וכן שיעורי דיווח גבוהים יותר על קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים. בשאר המדדים נמצאו פערים משמעותיים רק בקרב אחת מקבוצות בני העולים, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישרא ל . ממצאים אלו ממחישים כי קיימים היבטים בהם בני עולים מארצות מוצא שונות חווים קשים או אתגרים משותפים, לצד קשיים ואתגרים ייחודיים לבני עולים מארצות מוצא מסוימות. 2.3 פערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים בני עולים משכבת כיתה ז' - 'ט ל בין תלמידים "דור שני" ב ישראל , על פי קבוצות ארץ מוצא בתרש ים 4 מוצגים הפערים בתפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל. בדומה למתואר ב תת-ה פרק הקודם , בתרשים זה המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, ואילו בנספח 5 המדדים ממוינים על פי גודל הפערים , החל ב מדדים ש בהם התפיסות בקרב בני העולים שליליות יותר ביחס ל תלמידים "דור שני" ב ישראל ו עד אלו ש בהם התפיסות חיוביות יותר. תלמידים בני עולים ממדינות ערב , שכבת כיתה ז'- 'ט נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות תלמידים ב התייחס ל עשרה מדדים הקשורים בשלושה תחומים של אקלים בית ספרי , מרבית המדדים )8/10 (בתחום של מוגנות ובטחון . כל הפערים משקפים תפיסות שליליות יותר בקרב בני העולים ממדינות ערב, בהשוואה ל תפיסות תלמידים "דור שני" בישראל. בעיקר, ניכר ש בני העולים מ מדינות ערב חשים פחות בטוחים ומוגנים. הדבר התבטא בשיעור נמוך יותר של דיווח על תחושת בי טחון ומוגנות )72% בקרב בני העולים ממדינות ערב בהשוואה ל- 77% בקרב תלמידים "דור שני" בישראל ,( לצד שיעורי דיווח גבוהים יותר על מעורבות רבה יותר באירועי אלימות )12% בהשוואה 9% ) , בהתאמה(, ועל חשיפה מוגברת לקללות31% בהשוואה ל- 25% ,בהתאמה(, ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת )15% בהשוואה ל- 10%, בהתאמה(, לשבר ל או הרס של ציוד ) 50% בהשוואה ל - 45% , (בהתאמה , לגניבת חפצים אישיים או ציוד ) 19% בהשוואה ל- 13% ,בהתאמה ( , וכן לאלימות מצד מורים הבאה לידי ביטוי ב לעג , העלבה או השפלה )25% בהשוואה21% , בהתאמה( ואף ל אלימות פיזית )8% בהשוואה ל- 5% .(, בהתאמה תחומים נוספים ש בהם נמצאו עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים בני העולים ממדינות ערב, הם תחום שביעות הרצון הכללית מבית הספר, ש בו שיעורים נמוכים יותר של תלמידים בני העולים דיווחו על 48 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים שב יעות רצונם )66% בהשוואה ל- 71% ,, בהתאמה( ותחום המשמעת וההתנהגות דבר שהתבטא ב שיעור דיווח גבוה יותר על שני איחורים או יותר בחודש האחרון ) 55% בהשוואה ל- 48% (, בהתאמה . תרשים4 א: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ מדינות ערב בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות ז'- (ט' )לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 49 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר , שכבת כיתה ז'- 'ט נמצאו פערים משמעותיים ב התייחס ל שבעה מדדים, מרביתם )6 (משקפים תפיסה שלילית יותר בקרב התלמידים בני העולים מברית המועצות לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל . הדבר בולט בעיקר בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון , אשר לגביו , בדומה לתלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר בשכבת גיל זו , גם בני העולים מ ברית המועצות לשעבר חשים באופן ניכר פחות בטוחים ומוגנים ביחס לקבוצות ההש וואה. הדבר התבטא ב שיעור נמוך יותר של דיווח על תחושת בי טחון ומוגנות )72% בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה ל- 77% בקרב תלמידים "דור שני" בישראל (, ועל חשיפה מוגברת לקללות )32% בהשוואה ל- 25% ,(, בהתאמה ללעג , העלבה , או השפלה במילים )33% בהשוואה ל- 27% ,(, בהתאמה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת )23% בהשוואה ל- 10% , בהתאמה(, ואף ל נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר )30% בהשוואה ל- 22% .(, בהתאמה מלבד הפערים בתפיסות הנוגעים למדדים בתחום של תחושת מוגנות וביטחון, שיעורים נמוכים יותר של תלמידים בני העולים מברית המועצות לשעבר דיווחו ע ל מעורב ות חברתית )42% בהשוואה ל- 48% , (בהתאמה , אך הם גם א וחזים בתפיסות חיוביות יותר בתחום של היבטים רגש י ים מוטיבציוניים, דבר שהתבטא ב שיעורי דיווח גבוהים יותר ל ע מוטיבציה אוטונומית ללמידה )62% בהשוואה ל - 56% , (בהתאמה . בחמישה מבין שבעת המדדים בהם נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות בין בני העולים ובין תפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, נמצאו פערים דומים בתפיסות גם בין התלמידים העולים מ ברית המועצות ובין תלמידים ילידי ישראל. ממצא זה מדגיש היבטים, שלרוב מייצגים קשיים ואתג רים משותפים לקבוצות העולים ובני העולים מברית המועצות לשעבר, בשכבת כיתה ז'- .' ט 50 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים4 ב: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות 'ז- (ט' )לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 51 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים בני עולים מאתיופיה , שכבת כיתה ז'- 'ט נ מצאו פערים משמעותיים בהתייחס ל- 11 מדדים ב השוואה לתלמידים " דור שני " בישראל. הפערים בכמחצית )5 ( מן המדדים משקפים עמדות ותפיסות חיוביות יותר של התלמידים בני העולים מאתיופיה, ואילו ביתר המדדים )6 .( הפערים משקפים עמדות ותפיסות שליליות יותר בין 11 ,מדדים אלו שבעה מתייחסים להיבטי האקלים ו ארבעה להיבטי סביבה פדגוגית, אך בבחינת טיב הפער בעמדות התלמידים, הרי ש שלושה מבין חמשת ה היגדים ש בהם נמצאו עמדות חיוביות יותר בקרב בני העולים , משתייכים לתחום הסביבה ה פדגוגית דווקא. התלמידים בני עולים מאתיופיה הציגו רמה נמוכה יותר של שביעות רצון מבית הספר )64% בקרב בני העולים מאתיופיה בהשוואה ל- 71% .(בקרב תלמידים "דור שני" בישראל הם גם א וחזים בתפיסות שליליות יותר הנוגעות לתחום היחסים האישיים בין באי בית הספר, דבר שה תבטא בשיעור נמוך יותר של דיווח על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה )58.6% בהשוואה ל- 64.0% (, בהתאמה . נוסף על כך, הפער ב שיעור הדיווח ) המופחת בקרב בני העולים( על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים הגיע כמעט לערך ) סף ה 39.4% בהשוואה ל- 44.3% ,בהתאמה (. בתחום תחושת ה מוגנות והביטחון , שיעור גבוה פי שלושה של תלמידים בני עולים מאתיופיה דיווחו של חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת )32% בהשוואה ל- 10% , בהתאמה(, לצד שיעור נמוך יותר שדווחו על חשיפה ל לעג , העלבה או השפלה במילים )19% בהשוואה ל - 27% , (בהתאמה . ב תחום של משמעת והתנהגות שיעור גבוה יותר של בני העולים מאתיופיה דיווחו ל ע איחורים )67% בהשוואה ל- 48%, בהתאמה(, לצד שיעור נמוך יותר שדיווחו על היעדרויות )56% בהשוואה ל - 63% , (בהתאמה . בני העולים מאתיופיה אוחזים גם בתפיסות שליליות יותר הנוגעות לתחום של שימוש בתקשוב לצורכי למידה, דבר שהתבטא ב שיעור נמוך יותר של דיווח על שימוש באינטרנט לצורכי למידה )25% בהשוואה ל- 34% (, בהתאמה , ולתחום הסביבה ה פיזי ת של בית הספר ) 39% בהשוואה ל - 45% (, בהתאמה. למעט ה תחום ה אחרון, פערים דומים בעמדות הנוגעות ל חמשת המדדים הראשונים נמצאו גם בקרב התלמידים העולים מאתיופיה בשכבת כיתה זו )ז'- .('ט לעומת זאת, בני העולים מאתיופיה מתאפיינים בתפיסות חיוביות יותר במספר תחומים, ביניהם היבטים רגשי י ם מוטיבציוניים , דבר שה תבטא ברמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה )66% בהשוואה ל- 56% ,(, בהתאמה וכן בנוגע ל קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה )57% בהשוואה ל - 49% , (בהתאמה ל , ו למידה מעבר לשעות הלימודים, דבר שהתבטא ברמת דיווח נמוכה יותר ביחס להסתייעות בשיעורים פרטיים במקצועות מיצ ) "ב9% בהשוואה ל- 20% , (בהתאמה . עבור שני המדדים הראשונים, נמצאו פערים דומים גם בקרב התלמידים העולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז'- .' ט 52 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים4 ג: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות ז'- 'ט ()לפי תחום תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5%( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה ,לסיכום במבט - על על שכבת כיתה ז'-ט' , כפי שניתן ללמוד מטבלה 3 ומתרשים4 , בכל התחומים בסקר האקלים והסביבה הפדגוגית נמצאו פערים משמעותיים בין לפחות אחת מקבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. פערים משמעותיים נמצאו בתחום שביעות ה רצון ה כללית מבי ת הספר , כאשר שיעורי הדיווח בקרב בני העולים ממדינות ערב ו בני העולים מאתיופיה ע ל שביעות רצון היו נמוכים יותר . מרבית המדדים ש לגביהם נמצאו פערים משמעותיים משתייכים לתחום תחושת המוגנות והביטחון, שלגביו בעיקר בני העולים ממדינות ערב ובמידה פחותה בני העולים מ ברית המועצות לשעבר הציגו תפיסות שליליות יותר בנוגע למדדים רבים של אלימות מילולית ו פיזי ת , ובתוך כך בקרב בני העולים ממדינות ערב נמצאו שיעורים גבוה ים יותר של דיווח על אלימות מצד המורים )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל(. שוב, בדומה לממצאים בקרב קבוצות בני העולים בשכב ו ת ה' - ו' וגם בדומה ל קבוצות -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% תחום : שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחום : יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תחום : תחושת מוגנות וביטחון היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות באירועי אלימות ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחום : משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ תחום : הסביבה הפיסית הסביבה הפיסית של בית הספר תחום : היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תחום : קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים תחום : תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב שימוש באינטרנט לצורכי למידה תחום : מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים תחום : למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " 53 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ,העולים בשתי השכבות הפערים המשמעותיים ביותר ב שיעורי הדיווח בקרב בני העולים מאתיופיה ו בני העולים מ ברית המועצות לשעבר בשכבת ז'- 'ט נגעו ל מידת חשיפתם ללעג בגין צבע עור , או דת מוצא )פי 3 ופי2, בהתאמה, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל בשכב ז' ת ו- '(. ט מבין קבוצות בני העולים, בקרב בני העולים מאתיופיה נמצאו הכי הרבה מדדים )11 (ש בהם קיים פער משמעותי בין תפיסות בני העולים ותפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, אשר בכ מחציתם )5 ( הפערים משקפים תפיסות חיוביות יותר בקרב בני העולים מאתיופיה . לעומתם, בקרב בני העולים ממדינות ערב, נמצא מספר דומה של מדדים )10 (ש בהם קיים פער משמעותי בין תפיסות בני העולים ותפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, אך כולם משקפים תפיסות שליליות יותר בקרב בני העולים ממדינות ערב . בקרב בני העולים מברית המועצות לשעבר, נמצאו מעט פ חות מדדים )7 ( שבהם קיים פער משמעותי בין תפיסות בני העולים ותפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, ורובם )6 ( משקפים תפיסות שליליות יותר בקרב בני העולים מברית המועצות לשעבר. 2.4 שינויים בפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידי ם בני עולים לבין תלמידים "דו ר שני" ב ישראל , על פי שכבת כיתה )שוני ב ין- (גילי בפרק זה עסקנו עד כה בבחינת הפערים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב התלמידים בני העולים בהשוואה לתפיסות אלו בקרב תלמידים "דור שני" ב ישראל . פערים אלו נבחנו בנפרד בקרב תלמידי היסודי )שכבת כיתה ה'-ו'( ו בקרב תלמידי החטיבה )שכבת כיתה ז'- .('ט תת- הפרק הנוכחי י תמקד בהבדלים בין שכבות הכיתה השונות. במחקר זה נמצא ש תלמידים "דור שני" בישראל בשכבת כיתה ז ' - 'ט אוחזים בעמדות ו ב תפיסות שליליות יותר בהשוואה לעמיתיהם בשכבת כיתה ה '-', ו תמונה דומה נצפתה גם בקרב קבוצות התלמידים בני העולים. בדומה לניתוח המפורט ב תת- פרק1.3 ,ש בו נבחנו פערים בדפוסי שינויי התפיסה בין התלמידים בשכב ות ז'-ט' ו בין תלמידי שכבות ה'- ,ו' בקרב התלמידים העולים ובקרב תלמידים ילידי ישראל נעמוד תת ב- פרק זה על פערים והבדלים בין תבנית השינויים בתפיסות בין תלמידי השכבה היסודית ותלמידי חטיבת הביניים בקרב תלמידים "דור שני " בישראל , לעומת תבנית השינויים המקבילים בקרב תלמידים בני עולים . נרצה לבחון אם דפוס השינויים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין שכבות הכי תה )ה'- 'ו' לעומת ז- ט'( בקרב התלמידים בני העולים שונה מדפוס השינויים בקרב תלמידים "דור שני" ישראל. במידה ששינויים כלשהם אכן יתגלו, נרצה לעמוד על טיבם, מבחינת גודל השינוי וכיוונו . לאור שאלת המחקר, ב טבלה 4 'מוצג השינוי בעמדות התלמידים "דור שני" בישראל בכיתות ז- ט' לעומת תלמידי ם "דור שני" בישראל בכיתות ה'- ו', ואילו עבור כל אחת מקבוצות התלמידים בני העולים מוצג הפער בין מידת השינוי בעמדות תלמידים בני עולים בכיתות ז'- 'ט' לעומת כיתות ה- ו' בהשוואה לזה של קבוצת התלמ ידים "דור שני" בישראל. לשם נוחות, נעשה שימוש בצבע ירוק לשם הצגת עמדות או תפיסות חיוביות יותר בקרב התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ישראל, ובצבע אדום לשם הצגת עמדות או תפיסות שליליות יותר. בדומה לניתוח תת ב- פרק1.3 , הוגדר סף לציון פערים משמעותיים בשינוי בעמדות התלמידים בני העולים ביחס לשינוי בעמדות תלמידים "דור שני" ישראל, ש נקבע על 5% )למעט היגדים שמידת ההסכמה עימם הייתה נמוכה מ - 20% בקרב תלמידים "דור שני" ב ישראל, ו שב עבורם נקבע סף של 3% .(כפער משמעותי בהתאם לכך, הסימון מינוס )"- "( בעמודה "דור שני" בישראל מסמן כי מידת ה הסכמה עם היגד נתון בקרב תלמידים "דור שני" ישראל בכיתות ז' - 'ט נמוכה יותר לעומת מידת ההסכמה בקרב מקביליהם מכיתות ה' - ") ו'. הסימון מינוס - "( בעמודות "בני 54 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים עולים" מייצג כי ה שוני הבין-גילי במידת ההסכמה ל היגד נתון הוא גדול יותר בקרב קבוצת בני העולים בהשוואה לפער בקרב תלמידים "דור שני" ישראל. אין משמעות הדבר כי הדבר משקף בהכרח עמדות שליליות יותר. משמעות השינוי מסומלת כאמור באמצעות צבע ים: צבע אדום לציון שינוי שלילי בעמדות העולים וצבע ירוק לציון שינוי חיובי ב עמדות יהם . את הנתונים המלאים עבור כל מדד ניתן למצוא בפרק 3 . טבלה4: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים לתפיסות תלמידים "דור שני" ישראל, בשתי שכבות הכיתה)שוני בין-גילי( 'פערים בין עמדות תלמידי שכבת ז - 'ט' לתלמידי שכבת ה - 'ו מדד מסכם "דור שני" בישראל בני עולים מברה"מ לשעבר בני עולים מאתיופיה בני עולים ממדינות ערב הורה אחד עולה תחום: שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר -5.6% -4.7% -8.1% -6.0% 0.4% תחום: יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים -20.4% -3.9% -6.7% -3.4% -0.4% יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים -17.9% -2.9% -5.2% -3.1% 0.3% יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה -7.4% -1.8% -6.2% -4.3% 0.7% תחום: תחושת מוגנות וב י טחון !^ היעדר תחושת מוגנות של התלמידים 1.1% 0.1% -2.0% -0.4% -0.6% מידת ב י טחון ומוגנות* -6.0% -4.2% -5.2% -2.9% 0.6% !^ מעורבות באירועי אלימות -2.8% 0.1% 0.5% 2.0% -0.6% ^*בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי -5.0% 2.3% 0.5% 6.1% -0.6% ^*חשיפה ללעג, העלבה או השפלה במילים -1.6% 3.4% 0.6% 6.1% -0.2% !^*חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת 1.7% -0.3% -1.2% -0.6% -1.9% ^*שבר או הרס של ציוד בבית הספר 17.3% 5.5% -1.7% 5.4% -1.2% !^*גניבת חפצים אישיים או ציוד 3.1% -0.7% 1.1% 3.1% -0.6% ^*נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר 1.9% 3.7% -2.6% -0.2% 0.2% מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות -23.1% -2.9% -3.3% -3.3% -0.6% !^*לעג, העלבה או השפלה מהמורים 7.9% 1.5% 1.0% 4.3% 0.1% !^*אלימות פיזית מכוונת מצד המורים 1.8% 0.4% 1.0% 1.2% 0.1% תחום: משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה -10.0% -2.8% -6.7% -3.8% -0.1% כללי התנהגות בבית הספר -13.9% -1.0% -5.0% -3.7% 1.2% ^*דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון 16.1% -2.0% 7.9% 1.2% -0.4% ^*דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון 10.9% -4.7% -2.4% 2.1% -2.9% תחום: הסביבה ה פיזי ת הסביבה ה פיזי ת של בית הספר -12.7% -7.3% -6.7% -1.0% 1.3% תחום: היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם -10.4% -1.2% -3.5% -1.8% -0.1% תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים -2.1% 0.0% -0.5% -3.3% 0.1% מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים -13.2% -0.3% -1.9% -2.7% 0.8% ^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים -1.7% -0.6% 1.0% 1.0% 0.0% !^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים 0.6% 0.0% 1.5% 0.7% 0.3% תחום: קבלת משוב מהמורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים -21.0% -0.6% -1.3% -4.3% 0.3% :תחום תקשוב בלמידה שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב -18.2% -6.0% -5.3% -4.1% -1.6% שימוש באינטרנט לצ ו רכי למידה -8.4% -6.0% -7.5% -8.8% -1.2% תחום: מעורבות חברתית מעורבות חברתית של התלמידים -18.1% -4.6% -6.7% -1.7% -0.2% תחום: למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר הקפדה על בדיקת ש יעורי בית על ידי המורים -21.8% -1.0% 0.8% 0.0% 0.0% !^ היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב 5.5% -1.8% -6.9% -0.2% -0.4% :מקרא * - ממד חד -היגדי; ^ - ממד ש בו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה; ! - ממדים ד עבורם הוגדר ערך סף של 3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה 55 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים בני עולים ממדינות ערב , שוני בין-גילי בבחינת דפוס השוני הבין- גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב בני העולים ממדינות ערב בהשוואה לדפוס המקביל בקרב תלמידים "דור שני" בישראל נמצאו פערים משמעותיים בשבעה מדדים הנוגעים לשלושה תחומים, שניים מתוכם נוגעים להיבטי אקלים ואחד מהם להיבטי סביבה פדגוגי ת . בכל התחומים הפערים משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים ממדינות ערב, ובעיקר מאחר שהשינוי הפנימי בין שכבות הגיל בקרב שתי האוכלוסיות הוא שלילי )ומעיד על שינוי שלילי בתפיסה בשכבת הגיל הבוגרת( . ע ם זאת, השינוי בקרב בני העולים ממדינות ערב הוא חד ו כיוונו שלילי יותר באופן משמעותי לעומת זה ש בקרב תלמידים "דור שני" בישראל. הפערים בדפוסי השוני הבין-גילי בולטים בעיקר בתחום תחושת המוגנות והביטחון, ומשקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים ממדינות ערב, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. הדבר ה תבטא ב הי עלי חדה יותר ב מידת ה חשיפה ל שבר או הרס של ציוד בבית הספ ר )שינוי של 22.7% בין שכבות הגיל בקרב בני העולים ממדינות ערב בהשוואה ל שינוי של 17.3% בין שכבות הגיל בקרב תלמידים "דור שני" ב ישראל( , לגניב של ה חפצים אישיים או של ציוד )שינוי של 6.3% בהשוואה ל- 3.1% , ,(בהתאמה ואף ללעג, העלבה או השפלה ממורים )שינוי של 12.2% בהשוואה ל- 7.8% , בהתאמה(. כמו כן, נמצאה מגמה הפוכה ושלילית באופייה בשינוי במידת החשיפה לקללות )על י יה של 1.0% לעומת ירידה של 5.0%, בהתאמה( וללעג , העלבה או השפלה במילים )על י יה של 4.5% לעומת ירידה של 1.6% (, בהתאמה . בדומה לכך, נמצאו פערים בדפוסי השוני הבין- גילי ה משק פים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים גם ב נוגע ל מידת שביעות הרצון מבית הספר, שבה חלה על י יה חדה )שינוי של 11.6% - בהשוואה ל- 5.7% ,(, בהתאמה וכן ב תחום ה תקשוב בלמידה, דבר שהתבטא בירידה חדה יותר ב שיעור ה דיווח על מידת השימוש באינטרנט ו לצ רכי למידה ) ירידה של 17.2% בהשוואה לירידה של8.3% (, בהתאמה . תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר , שוני בין-גילי בבחינת דפוס השוני הבין- גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב בני העולים מברית המועצות לשעבר בהשוואה לדפוס המקביל בקרב תלמידים "דור שני" בישראל נמצאו פערים משמעותיים בארבעה מדדים הנוגעים לשלושה תחומים. כל הפערים המשמעותיים משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים: בתחום תחושת המוגנות והביטחון, ה דבר התבטא בעלי י ה חדה יותר במידת הדיווח על חשיפה לשבר או הרס של ציוד בבית ה ספר )שינוי של 22.8% בין שכבות הגיל בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר בהשוואה לשינוי של 17.3% בין שכבות הגיל בקרב תלמידים "דור שני" בישראל(, ואילו בתחום תקשוב בלמידה התבטא הדבר בירידה חדה במידת הדיווח הן על שימוש במחשב במקצועות המיצ " ב )שינוי של 24.1% - בהשוואה ל- 18.1% - (, בהתאמה , והן על שימוש באינטרנט ו לצ רכי למידה )שינוי של 14.4% - בהשוואה ל- 8.3% -( . גם בתחום של הסביבה ה פיזי ת נמצא שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים, שהתבטא בירידה חדה יותר )שינוי של 20.0% - בהשוואה ל- 12.7% - .(, בהתאמה הפער המש מעותי בשינוי התפיסה השלילי הבין- גילי בתחום של סביבה פיזי ת הוא משותף הן לבני העולים )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל( והן לעולים מברי ת המועצות לשעבר )בהשוואה לילידי ישראל(. בתחום של שביעות רצון מבית הספר ה , שוני הבין-גילי מגיע כמעט לערך הסף ומייצג שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים מ ברית המועצות , כלומר ה תחושה הכללית חיובית פחות כלפי בית הספר )שינוי של 10.3% - בהשוואה ל- 5.6% - .(, בהתאמה 56 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים בני עולים מאתיופיה , שוני בין-גילי בבחינת דפוס השוני הבין- גילי בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בקרב בני העולים מאתיופיה בהשוואה לדפוס המקביל בקרב תלמידים "דור שני" בישראל נמצאו פערים משמעותיים ב- 12 ,מדדים מרביתם )למעט 1 ( משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים מאתיופיה. פערים אלה ניכרו בשמונה מבין עשרת תחומי האקלים והסביבה הפדגוגית בסקר. בכל חמשת תחומי האקלים שינוי התפיסה הוא שלילי יותר בקרב בני העולים מאתיופיה, בעוד באחד מבין שלושת תחומי הסביבה הפדגוגית ש בהם חל שינוי משמעו תי יותר בקרב בני העולים - משתקף שינוי תפיסה חיובי יותר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. הפער הבולט ביותר נמצא בתחום שביעות רצון מבית הספר, ש בו השינוי התפיסה בין שכבות הגיל בקרב בני העולים מאתיופיה היה שלילי הרבה יותר )שינוי של 13.7% - בין שכבות הגיל בקרב בני העולים מאתיופיה בהשוואה ל שינוי של 5.7% - .(בין שכבות הגיל בקרב תלמידים "דור שני" ישראל גם בתחום ה יחסים ה אישיים בין באי בית הספר השינויים בת פיסות בין שכבות הגיל בקרב בני העולים, בהשוואה לשינויים בתפיסות בקרב תלמידים "דור שני" ב ישראל, משקפים שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים הן בתפיסתם את הממד של יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים ) שינוי של 27.1% - בהשוואה ל- 20.4% - , בהתאמה(, הן את הממד של יחסי הוגנות וכבוד בין מורים ותלמידים )שינוי של 23.1% - בהשוואה ל- 18.0% - , בהתאמה(, והן את הממד של יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה )שינוי של 13.6% - בהשוואה ל- 7.4% - .(, בהתאמה בתחום של תחושת ה מוגנות ו ה ביטחון הפער בדפוסי השוני הבין-גילי משקף שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים מאתיופיה , דבר שהתבטא בירידה חדה יותר בתפיסת ה ביטחון וה מוגנות )שינוי של 11.2% - בהשוואה ל- 5.0% - .(, בהתאמה בנוסף, נצפה פער משמעותי בדפוסי ה שוני בין-גילי גם בתחום הסביבה הפיזית שה , תבטא ב ירידה חדה יותר בתפיסת הסביבה ה פיזי ת של בית הספר )שינוי של 19.5% - בהשוואה ל- 12.7% -, בהתאמה( ובמידת המעורבות בחברתית של בני העולים מאתיופיה )שינוי של 24.8% - בהשוואה ל- 18.2% - .(, בהתאמה פערים דומים לאלו שתוארו בתחומים לעיל, המשקפים שינויי תפיסה שליליים יותר בקרב בני העולים מאתיופיה )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל(, נמצאו גם בקרב העולים מאתיופיה )בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל(. גם בתחום התקשוב בלמידה נמצא ו יריד ות ות חד יותר ב שיעורי הדיווח ב קרב בני העולים מאתיופיה , שהתבטאו ב שיעורי הדיווח הן על שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב )שינוי של 23.5% - בהשוואה ל- 18.1% - (והן על שימוש באינטרנט ו לצ רכי למידה )שינוי של 15.9% - בהשוואה ל- 8.3% - (, בהתאמה . ירידות חדות אלה מש קפות שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים גם בתחום זה . הדבר נכון גם בתחום ה משמעת ו ה התנהגות , ש בו הפער בדפוס השוני הבין -גילי משק ף שינוי תפיסה שלילי יותר בקרב בני העולים הן בנוגע להתנהגות נאותה של תלמידים לתלמידים )שינוי של 16.8% - בהשוואה ל - 10% -, בהתאמה(, כמו גם שינוי לרעה ועלי י ה חדה יותר ב שיעור ה דיווח על מידת האיחורים )שינוי של 24.1% בהשוואה ל- 16.1% .(, בהתאמה ממצא "חריג" נמצא בתחום למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר . הממצא התבטא ב מגמה הפוכה וחיובית באופייה בשינוי בהיקף השיעורים הפרטיים במקצועות המיצ "ב )ירידה של 1.4% בקרב בני העולים מאתיופיה לעומת על י יה של 5.5% .(בקרב תלמידים "דור שני" בישראל 57 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים לסיכום, במבט- על על השינויים בתפיסות התלמידים בין שכבת כיתה ז'-ט' לשכבת כיתה ה'- ו', כפי שניתן ללמוד מטבלה 4, ניתן לומר כי דפוס י השוני הבין-גילי בקרב בני העולים שונים משמעותית מ ה דפוס המקביל בקרב תלמידים "דור שני" בישראל, ש כך קיים מעין מדרג: דפוס השוני הבין-גילי בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר הוא הקרוב יותר לדפוס השוני הבין-גילי בקרב תלמידים "דור שני " בישראל )פערים משמעותיים ב שלושה תחומים ובכללם בארבעה מדדי אקלים וסביבה פדגוגית(, דפוס השוני הבין -גילי בקרב בני העולים מארצות ערב שונה יותר )3 תחומים ו- 7 מדדים, בהתאמה( ואילו זה ש בקרב בני העולים מאתיופיה הוא השונה ביותר מדפוס השוני הבין-גילי בקרב תלמידים "דור שני" בישראל )8 תחומים ו- 12 (מדדים, בהתאמה . כמעט כל הפערים בדפוסי השוני הבין-גילי בתפיסות בין התלמידים בחטיבה ל תלמידי ה יסודי משקפים שינויים שליליים יות ר בקרב קבוצות בני העולים )יוצא הדופן הוא שינוי תפיסה חיובי יותר בקרב בני העולים מאתיופיה בנוגע להיקף השיעורים הפרטיים במקצועות המיצ .( "ב בתחום היבטים רגשיים ומוטיבציוניים ללמידה לא נמצא פער משמעותי בין דפוסי השינויים בין שכבות הגיל בקרב קבוצות בני העולים, בהשוואה לתלמידים "דור שני בישראל", אולם לעומתו בכל שלוש קבוצות בני העולים נמצאו שינויי תפיסה שליליים יותר בתחום ה תקשוב בלמידה ובמדדים מסוימים בתחום תחושת ה מוגנות ו הבי טחון ל . קבוצת בני העולים מאתיופיה ול קבוצת בני העולים ממדינות ערב אפיונים משותפים גם בנוגע ל שינויי תפיסה שליליים יותר בתחומים של שביעות ה רצון מבית הספר ו ה יחסים בין ה - אישיים בין באי בית הספר , ואילו ל קבוצת בני העולים מ ברית המועצות לשעבר היא שותפה ב שינויי תפיסה שליליים יותר בנוגע לסביבה ה פיזי ת. שינויי תפיסה שליליים יותר בתחו של ם משמעת והתנהגות וגם בתחום ה מעורבות ה חברתית ייחודיים לקבוצת בני העולים מאתיופיה . 2.5 סיכום ודיון בממצאי פרק 2 : האם קיימים הבדלים בתפיסות האקלי ם והסביבה הפדגוגית בבית הספר בין תלמידים בני עולים ל בין תלמידים " דור שני " בישראל? בשכבת כיתה ה '-'ו , תלמידים בני עולים ממדינות ערב מציגים תפיסות אקלים וסביבה פדגוגית הדומות ברובן לאלו של תלמידים "דור שני" בישראל. לעומת זאת , נמצאו פערים משמעותיים בעמדות בני העולים מ ברית המועצות לשעבר ו בני העולים מאתיופיה בהשוואה לאלו של תלמידים "דור שני" בישראל – פערים המשקפים בעיקר עמדות חיוביות יותר בקרב בני העולים. בשכבת כיתה ז'-ט' , המגמה משתנה ו נמצאו מדדים רבים יותר ש בהם קיימים פערים משמעותיים בעמדות לעומת תלמידים "דור שני" בישראל פי על . רוב משקפים פערים אלה עמדות שליליות יותר, בעיקר בקרב בני העולים ממדינות ערב , במידה פחותה בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר ועמדות חצויות בקרב בני העולים מאתיופיה. תמונה זו דומה באופן חלקי לזו שהתקבלה מניתוח העמדות בקרב התלמידים העולים, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל )השוואת הקבוצות הרלוונטי ות שמקורן באתיופיה ו ברית המועצות לשעבר בלבד(. באופן כללי, ניתן לראות כי התחום ש בו בולטים הפערים הוא תחושת ה ביטחון ו ה מוגנות . בעיקר בני העולים מ ברית המועצות לשעבר ובני העולים ממדינות ערב בשכבת כיתה ז'- 'ט דיווחו על תחושת מוגנות י וב טחון נמוכה יותר , לצד יה י על בחשיפה לצדדים שונים של אלימות מילולית . ממצא שחוזר על עצמו בקרב כל קבוצות בני העולים , ביחוד אלו מאתיופיה , הוא שיעורי דיווח גבוהים משמעותית על חשיפה ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת . באופן מפתיע, פערים משמעותיים ב שיעורי דיווח על אלימות מצד מורים, קיימים בעיקר בקרב בני העולים ממדינות ערב בשכבת כיתה ז '- 'ט )חשיפה מוגברת( , וגם בקרב בני עולים מ ברית המועצות לשעבר ו בני עולים מ אתיופיה בשכבת כיתה ה'- (ו' )חשיפה בשיעור נמוך יותר . 58 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים בתחום משמעת והתנהגות, תלמידים בני עולים מאתיופיה בשתי שכבות הכיתה , ובעיקר בשכבות ז'- 'ט , מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של איחורים ושיעור נמוך יותר של חיסורים )בדומה לעולים מאתיופיה( , ואילו התלמידים בני העולים מ ברית המועצות לשעבר )בשכבת כיתה ה '-'ו בלבד( מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של היעדרויות )בדומה לעולים מ ברית המועצות לשעבר( . שיעור גבוה יותר של חיסורים נמצא בקרב התלמידים בני העולים ממדינות ערב )בשתי שכבות הגיל(. פערים בשביעות רצון , המעידים על שביעות רצון נמוכה יותר, נמצאו רק בקרב תלמידי 'שכבת כיתה ז- 'ט , בקרב בני עולים מאתיופיה ומ מדינות ערב , אך לא בקרב בני עולים מ ברית המועצות לשעבר . באופן כללי, ניכר כי בקרב התלמידים בני העולים תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית נעש ות שליליות יותר, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, עם המעבר משכבת כיתה יסודית )ה'-'ו ( לעל- יסודית )ז'- 'ט (. המגמה קיימת בקרב כל קבוצות בני העולים, ובייחוד בני העולים מאתיופיה . נראה שבמעבר לחטיבה תלמידים בני עולים , כמו גם תלמידים עולים , כפי שצוין קודם, חווים מעין משבר המוביל לכך שתפיסותיהם בנוגע לאקלים ו ל סביבה הפדגוגית הבית ספרית נעשות שליליות יותר, הן ביחס לתפיסות בני עולים בשכבה ה יסודי ת והן ביחס לתפיסות של תלמידים "דור שני" בישראל בחטיבת הביניים . לא נמצא ו פערים משמעותיים בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים שנולדו בישראל וש רק אחד מהוריהם נולד בישראל ואילו ההורה ה אחר הוא עולה לבין תלמידים שגם הם וגם שני הוריהם נולדו בישראל ) "דור שני" (. יש בממצא זה כדי לרמוז על התרומה המשמעות ית של הורה "צבר" במשפחה להשתלבות התלמיד במערכת החינוך, כפי שעולה מדפוס התפיסות האחיד יחסית של התלמידים במשפחות אלו. 59 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים המשך מחקר במחקר זה נמצאו פערים ניכרים , שיש לבחון אותם בתשומת הלב הראויה, בתפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים ותלמידים בני עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל ותלמידים "דור שני" בישראל, בהתאמה. המחקר, בהיותו ראשוני וחלוצי בתחום, פותח צוהר רחב למחקרי המשך. לדוגמ ה, מתבקש לבחון את הפערים בעמדות התלמידים כמתואר לעיל, תו ך פילוח האוכלוסי ות על פי משתנים כגון מגדר )בנים לעומת בנות(, רקע חברתי- כלכלי של התלמידים, סוג הפיקוח של בית הספר ש אליו משתייכים התלמידים )ממלכתי לעומת ממלכתי-דתי(, משתני רקע של ההורים )השכלה, מקצוע וכו'( ו של המשפחה )ילד יחיד לעומת משפחה מרובת ילדים( ועוד. היבטים נוספים שי י תכן ש יש להם השפעה על מידת ההשתלבות במערכת החינוך, ומתוך כך על עמדות תלמידים כלפי האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר הם: גיל העלייה של התלמידים , מספר השנים שהם שוהים בארץ בכלל וכחלק מ מערכת החינוך ב פרט, וכנגזר מכך מידת השליטה של התלמידים בשפה העברית )עד כמה ההשתלבות היא תלוית שפה(. כמו כן נדרש מחקר אורך, הבודק את השתנות עמדות ה תלמידים הנבדקים לאורך זמן , אשר יאפשר הצצה לשינוי שעוברים התלמידים. היבט נוסף ש ראוי לבדוק הוא קיום קשר בין הישגי התלמידים , במבחן המיצ"ב ל דוגמה , לבין עמדות יהם , והשוואה בהקשר בין זה התלמידים העולים ובני העולים ובין קבוצות ההשוואה. מחקר שכזה יוכל ל שפוך אור על קשר אפשרי בין הצלחה בלימודים ומידת בקיאות בתחומי ה דעת ה שונים לבין התפיסות של התלמידים באוכלוסיות השונות את האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר. יתר על כן, באמצעות מחקר מעין זה, ניתן יהיה לחזק את בסיס המידע שעליו נשען המחקר הנוכחי )המבוסס על ממצאי שאלוני המיצ"ב בלבד(, להרחיבו ולהעמיקו על ידי איסוף מידע איכותני ממדגם תלמידים, אם באמצעות ראיונות ואם באמצעות שאלונים ייעודיים. 60 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים חלק – ' ב ניתוח פרטני מה זווית של התחומים והמדדים בסקר האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר פרקים1 ו- 2 של חלק א' התייחסו לשאלות מחקר ממוקדות הנוגעות לפערים משמעותיים בין קבוצות התלמידים העולים ובני העולים ב השוואה לתלמידים ילידי ישראל ו"דור שני" בישראל, בהתאמה, תוך התייחסות לשכבת כיתה ה' - 'ו', ז- ט', ולדפוס השינויים בין השכבות. מטרת פרק3 של חלק זה היא לתת תמונה מלאה ומפורטת ביחס לכל תחום ומדד שנבחן עבור כל הקבוצות, בין אם נצפו לגביו פערים משמעותיים בין הקבוצות ובין א ם לאו. פרק3 - תוצאות סקר שאלון אקלים וסביבה פדגוגית , עולים ובני עולים בפרק זה משקפים הנתונים המוצגים את אחוז המסכימים ביחס כל ל אחד מה היגד ים השונים הנוגעים לאקלים ולסביבה הפדגוגית בבית הספר , ולא את הפערים במידת ההסכמה ביחס לקבוצת ההשוואה , כפי שהוצג בפרקים ה קודמים . לשם נוחות, התוצאות מוצגות לפי סדר תחומי האקלים ו תחומי הסביבה הפדגוגית בבית הספר . 61 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.1 שביעות רצון מבית הספר תחום זה עוסק בסוגיה הבסיסית של תחושת שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים למוסד בו ש הם לומדים . המדד ב תת-פרק זה בוחן את דיווחי התלמידים ביחס לתחושתם הכללית כלפי בית הספר : האם הם שמחים להגיע אל בית הספר ; באיזו מידה טוב לתלמידים להיות בבית הספר ועד כמה הם מרגישים שייכים אליו . לשביעות הרצון נודעת חשיבות, ויש בכך כדי לתת מעין סיכום לגבי תחושתם הכללית לגבי בית הספר תוך שקלול ההיבטים השונים, מזווית הראיה של התלמיד, אולם זוהי ודאי איננה התמונה המלאה, ו היא אף אינה בהכרח התמונה החשובה ביותר, ו חשוב לבחון ולהציג היבטים נוספים של האקלים החברתי והסביבה הפדגוגית בבית ספר נתון, כמו גם במערכת כולה )כפי שאמנם מבקש לשקף הדוח הנוכחי(. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר "א. "אני אוהב להיות בבית הספר *"ב. "גם אילו הייתי יכול, לא הייתי עובר לבית ספר אחר .ג " טוב לי בבית הספר " *נוסח היגד זה בשאלון היה "אילו הייתי יכול, הייתי עובר לבית ספר אחר". לצורך הדיווח בדוח זה ההיגד נסח מחדש, כך שערך גבוה יותר בהיגד ישקף מצב רצוי יותר, בדומה לשאר ההיגדים במדד זה. תוצאות בתרשים5 "מוצגים נתוני המדד המסכם "תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר . באופן כללי, כ- 75% 'מהתלמידים בכיתות ה- "ו', בין אם עולים ובני עולים ובין אם ילידי ישראל ו"דור שני בישראל, דיווחו על תחושת כללית חיובית כלפי בית הספר. בקרב תלמידים בכיתות ז'- ט' שיעורי הדיווח המקבילים היו נמוכים יותר , כ- 70% בקרב קבוצות ההשוואה, ונמוך מכך בקרב התלמידים העולים ובני העולים. השוני הבין-גילי, המשקף תפיסות שלילי ות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ,'ט ניכר בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה ובקרב בני עולים ממדינות ערב ביחס לקבוצות ההשוואה . תלמידים עולים - 'בקרב תלמידי כיתות ה-ו' אין פערים משמעותיים במידת שביעות הרצו ן בין התלמידים 'העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. אולם, בקרב תלמידי כיתות ז- ט', הן תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר )פער של 6% בשיעורי הדיווח השוואה לילידי ישראל( ובעיקר תלמידים עולים מאתיופיה )פער של 21% .( פחות שבעי רצון מתלמידים ילידי ישראל תלמידים ב ני עולים - 'בדומה לתלמידים העולים, בקרב תלמידי כיתות ה- ו' אין פער משמעותי במידת שביעות הרצון בין התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל. אולם בקרב תלמידי כיתות ז'- ט', הן תלמידים בני עולים יוצאי אתיופיה )פער של7% בשיעורי הדיווח בהשוואה לילי די ישראל( והן בני עולים יוצאי מדינות ערב )פער של 5% .( פחות שבעי רצון מתלמידים ילידי ישראל בהשוואת מידת שביעות הרצון הכללית מבית הספר בין קבוצות העולים ובני העולים, נמצא פער משמעותי רק בין העולים מאתיופיה בכיתה ז'-ט' לבני העולים מקביליהם, כאשר הראשונים מגלי ם פחות שביעות רצון. 62 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים5 - דיווחי תלמידים על תחושה חיובית כללית כלפי בית הספר תרשים5 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 5 'א: כיתות ה-ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים5 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 5 'ג: כיתות ז- 'ט עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.2 יחסים אישיים בין באי בתי הספר בעוד שתחושות של שביעות רצון חשובות , אף ש הן אינן קשורות בהכרח להצלחה במישור הפדגוגי ובמישור של הישגים לימודיים, הרי שיחסים אישיים חיוביים במשולש היחסים תלמידים, מורים והורים הם תנאי חשוב לתפקוד בית ספרי מיטבי גם במישורים אלו. תחום זה כולל שלושה מדדים העוסקים ביחסים בין באי בית הספר: יחסי קרבה ואכפתיות בין ה מורים לתלמידים, יחסי הוגנות וכבוד בין המורים לתלמידים ויחסים חיובי י ם בין ה תלמידים לחבריהם לכיתה. 77% 75% 78% 78% 78% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Satisfaction_BneOlim-5-6 76% 73% 79% 76% 77% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Satisfaction_Olim-5-6 71% 70% 67% 64% 66% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Satisfaction_BneOlim-7-9 70% 64% 58% 68% 68% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Satisfaction_Olim-7-9 63 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.2.1 יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים מדד זה בוחן את דיווחי התלמידים ב נוגע לתחושות יהם כלפי מערכת היחסים בינם לבין המורים : האם הם חשים אכפתיות מצד צוות בית הספר? האם הם חשים שיש להם למי לפנות כאשר הם זקוקים לסיוע ולתמיכה מצוות בי ת הספר ? האם הם מקבלים את התמיכה והסיוע גם בהקשר הלימודי וגם בהקשר האישי/רגשי/חברתי? להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: תוצאות בתרשים6 "מוצגים נתוני המדד המסכם "יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים. ,באופן כללי כשני שליש ים מן התלמידים בכיתות ה'- 'ו )72-63% (דיווחו על קרבה ואכפתיות מצד המורים, וזאת לעומת פחות ממחצית מתלמידי כיתות ז'- ) 'ט44-39% .( השוני הבין-גילי , המשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט , ניכר בעיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ביחס לקבוצות ההשוואה. תלמידים עולים - בקרב תלמידי כיתות ה'- 'ו אין פערים משמעותי ים בנוגע ליחסי קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים בין התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט תלמידים עולים מאתיופיה שדיווחו על קרבה כזו בשיעורים גבוהים יותר. בקרב תלמידי כיתות ז'- ט' אין פער משמעותי בין התלמידים העולים לתלמידים ילידי ישראל. תל מידים בני עולים - בשתי שכבות הכיתה אין הבדל משמעותי בין התלמידים בני עולים לתלמידים "דור שני" ב ישראל ביחס ליחסי קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים . מדד מסכם: יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים "א. "יש לי יחסים קרובים וטובים עם רוב המורים שלי "ב. "כשעצוב לי או כשרע לי, אני מרגיש נוח לדבר על זה עם מישהו מהמורים שלי "ג. "לרוב המורים אכפת ממני וממה שקורה לי ולא רק בקשר ללימודים ד. "לרוב המורים חשוב מא ו ד לדעת איך אני מרגיש בבית הספר , ובכלל" 64 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים6 - דיווחי תלמידים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים תרשים6 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 6 'א: כיתות ה-ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים6 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 6 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 65% 63% 68% 66% 67% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Caring_BneOlim-5-6 65% 64% 72% 63% 66% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Caring_Olim-5-6 44% 43% 44% 39% 43% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Caring_BneOlim-7-9 44% 42% 42% 42% 44% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Caring_Olim-7-9 65 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.2.2 יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים מדד זה בוחן את דיווחי התלמידים ב קשר לתחושות יהם כלפי היבטים שונים של יחסי הוגנות ו יחסי כבוד בין המורים לתלמידים : האם המורים נוהגים בתלמידים בהוגנות? האם המורים מגלים העדפה לתלמידים מסוימים על פני אחרים? האם המורים מתנהגים בכבוד כלפי התלמידים וכלפי רגשותיהם? להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים הוגנות "א. "בבית הספר שלי המורים מתייחסים לתלמידים באופן הוגן *"ב. "אין תלמידים בכיתה שהמורים מעדיפים אותם על פני תלמידים אחרים ג. "אין בכיתה שלי תלמידים, שלא משנה מה הם יעשו , המורים תמיד יתייחסו אליהם יפה"** יחסי כבוד "ד. "רוב המורים בבית הספר מתנהגים בכבוד כלפי התלמידים "ה. "רוב המורים מכבדים את מה שאני חושב ומרגיש ***"ו. "אין בבית הספר מורים שמתייחסים בזלזול למה שהתלמידים אומרים * נוסח היגד זה בשאלון היה "יש תלמידים בכיתה שהמורים מעדיפים אותם על פני תלמידים אחרים", ולצורך הדיווח בדוח נסח מחדש, כך שערך גבוה יותר בהיגד ישקף מצב רצוי יותר, בדומה לשאר ההיגדים במדד זה. ** נוסח היגד זה בשאלון היה "יש בכיתה שלי תלמידים, שלא משנה מה הם יעשו המורים תמיד יתייחסו אליהם יפה", ולצורך הדיווח בדוח נסח מחדש, כך שערך גבוה יותר בהיגד ישקף מצב רצוי יותר, בדומה לשאר ההיגדים במדד זה. *** נוסח היגד זה בשאלון היה "יש בבית הספר מורים שמתייחסים בזלזול למה שהתלמידים אומרים", ולצורך הדיווח בדוח נסח מחדש, כך שערך גבוה יותר בהיגד ישקף מצב רצוי יותר, בדומה לשאר ההיגדים במדד . זה תוצאות בתרשים7 " מוצגים נתוני המדד המסכם יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים ." ,באופן כללי כשלושה רבעים מן התלמידים בכיתות ה'- ) 'ו77-70% (דיווחו על י ח סי הוגנות וכבוד מצד המורים, וזאת לעומת מעט יותר ממחצית מתלמידי כיתות ז'- ) 'ט57-50% .( דפוס השוני הבין- ,גילי שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ', ט ניכר בעיקר בקרב תלמידים בני עולים מאתיופיה ביחס ל תלמידים "דור שני" בישראל . תלמידים עולים - בשתי שכבות הכיתה התלמידים ה עולים וה תלמידים ילידי ישראל דיווחו במידה דומה על .יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים תלמידים בני עולים - ,בדומה לתלמידים עולים בשתי שכבות הכיתה אין פערים משמעותי ים בין התלמידים בני עולים לתלמידים "דור שני" ב ישראל , למעט בקרב תלמידים בני עולים יוצאי ברית המועצות לשעבר בכיתות ה'-'ש , ו דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים . 66 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים7 – דיווחי תלמידים על יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים תרשים7 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 7 'א: כיתות ה-ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים7 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 7 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה שני ההורים עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 71% 70% 77% 75% 71% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Fairness_BneOlim-5-6 72% 73% 76% 71% 74% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Fairness_Olim-5-6 53% 52% 57% 52% 50% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Fairness_BneOlim-7-9 54% 58% 56% 55% 53% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Fairness_Olim-7-9 67 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.2.3 יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה יחסים בין מורים לתלמידים הם נדבך חשוב ביצירת אווירה לימודית טובה ומקדמת, אך גם ליחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם נודעת חשיבות רבה ביצירת פְ י נִ ת בקרב התלמידים להתמקד בלימודיהם. המדד "יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה" מבקש לבחון את תפיסות התלמידים בדבר טיב היחסים בינם לבין חבריהם ולברר באיזו מידה יחסים אלו מתאפיינים בלכידות, בעזרה הדדית ובאכפתיות. נתונים בדבר תופעות שליליות במיוחד ביחסים בין תלמידים לחבריהם – תופעות של אלימות – יוצגו בהרחבה בהמשך, ב חלק הבא העוסק בתחום של תחושת ה מוגנות ו הבי טחון . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה א. "הכיתה שלי מלוכדת ומגובשת" "ב. "לרוב התלמידים בכיתה שלי יש עם מי להיות בהפסקות "ג. "לרוב התלמידים בכיתה שלי חשוב לעזור אחד לשני "ד. "לתלמידים בכיתה אכפת זה מזה .ה "בכיתה שלי יש אווירה טובה בין התלמידים" תוצאות בתרשים8 "מוצגים נתוני המדד המסכם "יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה . ,באופן כללי שיעור י התלמידים שדיווחו על יחסים חיוב י ים בין תלמידים בבי ת הספר גבוהים יותר בקרב התלמידים בכיתות ה'- ) 'ו76-66% (בהשוואה ל תלמידי כיתות ז' - ) 'ט66-55% .( דפוס השוני הבין - ,גילי שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ', ט ניכר בעיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ביחס ל קבוצות ההשוואה . תלמידים עולים - בקרב תלמידי כיתות ה'-' ו נמצא ש פחות תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר ו יותר תלמידים עולים מאתיופיה דיווחו על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה . פער גדול אף יותר נמצא בקרב תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר בכיתות ז'- ', ש ט דיווחו בשיעור נמוך יותר על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל . תלמידים בני עולים - בעוד בקרב תלמידי כיתות ה'- 'ו לא נמצאו פערים משמעותי ים בין דיווחי התלמידים בני העולים בה שוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, הרי שבקרב תלמידי ב כיתות ז' - 'ט נמצא ששיעור בני העולים מאתיופיה ש דיווח על ו יחסים חיוביים בין תלמידים לחב ריהם לכיתה הוא נמוך יותר . 68 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים8 – דיווחי תלמידים על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה תרשים8 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 8 'א: כיתות ה-ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים8 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 8 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה שני ההורים עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה סיכום הממצאים בתחום היחסים הבין-אישיים בין באי בית הספר ברא י יה רחבה של ה תחום לא ניתן לזהות תבניות משמעותיות שחוזרות עצמן, למעט דיווחים בשיעור גבוה יותר על יחסי קרבה בין תלמידים למורים ויחסים חיוביים עם חברים לכיתה בקרב העולים מאתיופיה )בכיתה ה'- 'ו' אך לא בכיתה ז- ט'(, וכן שיעורים נמוכים יותר של דיווח על יחסים חיוביים עם חברים לכיתה בקרב עולים מב רית המועצות לשעבר )בשתי שכבות הכיתה(. בקרב בני העולים התפיסות די דומות לאלו של תלמידים "דור שני" בישראל, פרט ל תפיסות חיוביות יותר בקרב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר )בשכבת כיתה ה'- ו' בלבד( בנוגע ליחסי הוגנות וכבוד בין מורים ותלמידים, לצד דיווח בשיעור מופחת על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה בקרב בני העולים מאתיופיה )בשכבת כי תה ז'- .(ט' בלבד 71% 70% 69% 72% 72% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FriendRelation_BneOlim-5-6 71% 66% 76% 72% 73% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FriendRelation_Olim-5-6 64% 63% 59% 59% 61% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FriendRelation_BneOlim-7-9 63% 55% 58% 66% 64% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FriendRelation_Olim-7-9 69 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים במחקרים שונים נמצא כי מתקיים קשר חזק בין יחסי מורים- תלמידים הן עם ביצועי התלמידים במתמטיקה לדוגמ ה והן עם שביעות רצון התלמידים ותחושת השייכות שלהם לבית הספר10 . 3.3 תחושת מוגנות וב י טחון נושא האלימות בבתי הספר הוא אחד הנושאים החשובים שעומדים על סדר יומם של מערכת החינוך ושל השיח הציבורי בישראל בשנים האחרונות. גם בית ספר המצטיין במוטיבציה גבוהה של התלמידים ובהשקעה רבה של הצוות עלול להיכשל בהשגת יעדיו, אם באי בית הספר סובלים מאלימות ופועלים באווירה של פחד והיעדר מוגנות. תת-פרק זה מתמקד ב מספר סוגיות עיקריות: תחושת המוגנות של התלמידים ; דיווחי תלמידים על מעורבות באירועי אלימות בין אם מילולית ובין אם פיזית ; תפיסת התלמידים את מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות בקרבם , ו דיווחי תלמידים על פגיעה מצד ה מורים . יצוין כי בעוד שב תת-ה פרקים הקודמים במרבי ת המדדים וההיגדים ערכים גבוהים יותר הצביעו על תמונת מצב חיובית יותר, הרי שב תת- ;פרק זה בחלק מהנושאים )מעורבות באירועי אלימות; אלימות מילולית היבטים נוספים של אלימות; פגיעה של מורים בתלמידים; היעדר תחושת מוגנות של מורים( ערכים גבוהים בדיווחי התלמידים מצביעים דווקא על רמות גבוהות יותר של אלימות ושל תופעות שליליות אחרות. 3.3.1 היעדר תחושת מוגנות של התלמידים המדד "היעדר תחושת מוגנות של התלמידים" משקף את קיומה או את אי- קיומה של תחושת ביטחון אישי בקרב התלמידים בבית הספר: תחושה של מוגנות וביטחון מפני אלימות ומפני הצקות )תלמידים אלימים, מריבות בכיתה, חשש לחפציהם(. הסכמה של תלמיד עם ה היגדים המרכיבים את המדד משמעותה היעדר תחושת ב י טחון , ועל כן ערכי מדד נמוכים ככל הניתן משקפים את שאיפת מערכת החינוך. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: היעדר תחושת מוגנות של התלמידים "א. "לפעמים אני פוחד ללכת לבית הספר, כי יש בו תלמידים שמתנהגים באלימות "ב. "לפעמים אני מעדיף להישאר בהפסקות בכיתה, כי אני חושש שיפגעו בי "ג. "יש בבית הספר מקומות שאני פוחד להסתובב בהם תוצאות בתרשים9 "מוצגים נתוני המדד המסכם "היעדר תחושת מוגנות של התלמידים . באופן כללי, כ- 7-4% מכלל התלמידים העולים, בני העולים וקבוצות ההשוואה דיווחו כי אינם חשים מוגנים בבית הספר, ללא פערים משמעותיים בשיעור הדיווח בין תלמידים עולים לתלמידים ילידי ישראל, בין בני עולים ותלמידים "דור שני" בישראל, ואף לא בין שכבות הכיתות השונות. 10 דוח המבוסס על מחקר פיזה2009, בנושא: האם יחסי מורים- תלמידים משפיעים של תחושתם ורווחתם של התלמידים בבית הספר? ראה קישור 70 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים9 – דיווחי תלמידים על היעדר תחושת מוגנות של התלמידים תרשים9 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 9 'א: כיתות ה-ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים9 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 9 ג: כיתות ז'-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.3.2 מידת הבי טחון ו ה מוגנות מטרת היגד יחיד זה הייתה לבחון את תחושת הביטחון של התלמיד באופן כללי. נוסח ההיגד בשאלון "היה: "אני מרגיש בטוח ומוגן בבית הספר . תוצאות בתרשים10 מוצגים נתוני המדד "אני מרגיש בטוח ומוגן בבית הספר" . ,באופן כללי כשלושה רבעים ואף יותר מן התלמידים בכיתות ה'-') ו85-74% ( דיווחו על תחושת ביטחון ומוגנות בבית הספר , וזאת לעומת שיעורים נמוכים יותר בקרב התלמידים בכיתות ז'- ) 'ט77-68% .( דפוס 5% 5% 5% 5% 5% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoProtection_BneOlim-5-6 5% 7% 5% 4% 5% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoProtection_Olim-5-6 6% 6% 7% 4% 6% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoProtection_BneOlim-7-9 6% 6% 7% 6% 5% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoProtection_Olim-7-9 71 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים השוני הבין -גילי , שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז' - ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ביחס לקבוצות ההשוואה. תלמידים עולים - שיעור התלמידים העולים מ ברית המועצות לשעבר )בשתי שכבות הכיתה( והעולים מאתיופיה )בשכבת כיתה ז'- (ט' בלבד ש דיווחו על תחושת מוגנות וב י טחון הוא נמוך יותר בהשוואה לילידי ישראל . תלמידים בני עולים - 'בקרב תלמידי כיתות ה - 'ו אין פערים משמעותי ים בין התלמ ידים בני העולים "לתלמידים "דור שני ב ישראל ביחס לתחושת המוגנות והביטחון . לעומת ,זאת שיעור בני ה עולים מ ברית המועצות לשעבר ו ממדינות ערב ב כיתות ז'- 'ט ש דיווחו על תחושת מוגנות וב י טחון הוא נמוך יותר בהשוו אה לשיעור זה בקרב תלמידים "דור שני " בישראל . תרשים10 - דיווחי תלמידים על תחושת בט יחות ומוגנות בבית הספר תרשים10 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 10 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים10 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 10 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 83% 81% 81% 84% 81% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q6_BneOlim-5-6 82% 74% 85% 83% 84% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q6_Olim-5-6 77% 75% 71% 72% 72% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q6_BneOlim-7-9 76% 68% 68% 75% 73% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q6_Olim-7-9 72 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.3.3 מעורבות באירועי אלימות המדד "מעורבות באירועי אלימות" בוחן את מעורבותם של התלמידים באירועים אלימים בבית הספר במהלך החודש שקדם להעברת השאלונים , על פי דיווחיהם . התלמידים התבקשו לדווח על טווח רחב של אירועים אלימים, מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות, החל מדחיפות ואיומים, דרך הפצת שמועות, הטלת חרמות ונידויים וכלה בפגיעות שכללו שימוש ב חפצים או באגרופים . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: מעורבות באירועי אלימות אלימות "א. "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים דחף אותי "ב. "בחודש האחרון קיבלתי מכה או בעיטה או אגרוף מאחד התלמידים שרצה לפגוע בי אלימות חמורה ג. "בחודש האחרון אחד התלמידים השתמש במקל, באבן, בכיסא או בחפץ אחר כדי לפגוע בי" "ד. "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים נתן לי מכות חזקות "ה. "בחודש האחרון אחד התלמידים איים שיפגע בי בבית הספר או אחרי הלימודים ו. "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים סחט ממני באיומים כסף, אוכל או דברי ער ך" אלימות עקיפה "ז. "בחודש האחרון אחד התלמידים ניסה לשכנע תלמידים אחרים לא לדבר אתי או לא להיות חברים שלי ח. "בחודש האחרון אחד התלמידים הפיץ עליי שמועות לא נכונות כדי לפגוע בי )למשל באינטרנט או ברכילות מאחורי הגב(" ט. "בחודש האחרון הטילו על י י 'חרם': ק בוצת תלמידים לא רצתה לדבר או לשחק איתי" תוצאות בתרשים11 "מוצגים נתוני המדד המסכם "מעורבות באירועי אלימות . באופן כללי, כ- 10% מן התלמידים דיווחו כי בחודש האחרון היו מעורבים באירועי אלימות, כאשר בקרב התלמידים הבוגרים יותר )כיתות ז'- ט'( שיעורי הדיווח על מעורבות ב אירועי אלימות מעט נמוכים יותר )בכ4-2% ,(בלבד למעט בקרב עולים מאתיופיה . תלמידים עולים - אמנם הפערים בשיעורי הדיווח אינם גדולים, אך בולט כי שיעור הדיווח על מעורבות באירועי אלימות גבוה יותר בקרב תלמידי כיתות ה'- 'ו העולים מ ברית המועצות לשעבר , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט לא נמצאו פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות במידת ה דיווח על מעורבות באלימות. תלמידים בני עולים - 'בעוד בשכבת כיתה ה-' לא ו נמצאו פערים מ שמעותי ים בין תלמידים בני עולים לתלמידים "דור שני" בישראל ב יחס ל מידת הדיווח על מעורבות באירועי אלימות , הרי שבשכבת כיתה ז'- 'ט נמצא כי בני העולים ממדינות ערב דיווחו על שיעור גבוה יותר של מעורבות באירועי אלימות. אף ש לא מדובר בפער משמעותי , דיווחו בני העולים מאתיופיה בשתי שכבות הגיל על מעורבות פחותה באירועי אלימות. 73 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים11 – דיווחי תלמידים על מעורבות באירועי אלימות תרשים11 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 11 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים11 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 11 'ג: כיתות ז - 'ט עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 11% 13% 13% 9% 13% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Violence_BneOlim-5-6 12% 16% 10% 13% 13% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Violence_Olim-5-6 9% 9% 11% 7% 12% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Violence_BneOlim-7-9 9% 12% 11% 11% 10% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Violence_Olim-7-9 74 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תת ב-ה פרק ים הבאים מוצגים נתונים שמטרתם לבחון באיזו מידה התלמידים חווים פגיעה מילולית על ידי תלמידים אחרים. בנושא זה לא חושב מדד מסכם, והנתונים של כל אחד מההיגדים מוצגים בנפרד. 3.3.4 חשיפה לקללות בבית הספר היגד זה נועד לבחון חשיפה לאלימות מילולית המתבטאת בקללות . נוסח ההיגד בשאלון היה: "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי" . תוצאות בתרשים12 מוצגים ערכי ההיגד "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי". באופן כללי, שיעורי התלמידים שדיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים הם ספגו קללות שמטרתן לפגוע גבוהים יותר בקרב התלמידים בכיתות ה'- ) 'ו38-24% '( בהשוואה לתלמידי כיתות ז - ) 'ט32-21% ,( למעט תלמידים עולים מאתיופיה ובני עולים ממדינות ערב . תלמידים עולים – תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר )בשתי שכבות הכיתה( דיווחו יותר על חשיפה ,לקללות בחודש האחרון ואילו ה עולים מאתיופיה )רק בשכבת כיתה ה'- ('ו דיווחו פחות על חשיפה לקללות בחודש האחרון . לא נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות בין שאר קבוצות העולים בהשוואה ל תלמידים ילידי ישראל. תלמידים בני עולים - בעוד ש בקרב תלמידי כיתות ה' - 'ו לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעור ה דיווח על חשיפה לקללות בקרב התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ישראל, ש הרי בקרב תלמידי כיתות ז'- ט' נמצא הן כי תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר והן תלמידים בני העולים ממדינות ערב דיווחו בשיעור גבוה יותר על חשיפה לקללות . דפוס זהה לזה ש נמצא בקרב בני העולים בשתי שכבות הכיתה עבור היגד זה נמצא גם בה יגד העוסק ב מידת המוגנות ו הבי טחון )ראה 3.3.2 .(לעיל 75 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים12 – דיווחי תלמידים על מידת הסכמתם עם ההיגד: בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי תרשים12 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 12 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים12 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 12 :ג כיתות ז' -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.3.5 חשיפה ללעג, העלבה או השפלה בבית הספר היגד זה נועד לבחון חשיפה לאלימות מילולית המתבטאת בלעג, העלבה או השפלה מילולית. נוסח ההיגד בשאלון היה "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי או העליב אותי או השפיל אותי במילים" . תוצאות בתרשים13 מוצגים ערכי ההיגד "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי או העליב אותי או השפיל אותי במילים" . 30% 33% 34% 25% 30% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q45_BneOlim-5-6 30% 38% 24% 30% 31% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q45_Olim-5-6 25% 27% 32% 21% 31% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q45_BneOlim-7-9 26% 32% 27% 27% 27% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q45_Olim-7-9 76 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים באופן כללי, וללא פער משמעותי בשיעורי הדיווח בין שכבות הכיתה השונות, הרי שכ- 30% מן התלמידים ללא קשר למוצאם דיווחו כי נחשפו בחודש האחרון ללעג, השפלה או העלבה מילוליים שמקורם בתלמידים עמיתים. יוצאי דופן מבחינה זו הם תלמידים יוצאי אתיופיה , עולים ובני עולים , אשר דיווחו בשיעור נמוך משמעותית על חשיפה לאלימות מילולית שכזו. נצפה שוני בין- גילי משמעותי רק בקרב תלמידים בני עולים ממדינות ערב, ה משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז' - .' ט תרשים13 - דיווחי תלמידים על חשיפה ל לעג , העלבה או השפלה במילים תרשים13 'ב: כיתות ה- ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 13 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים13 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 13 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ לשעבר אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 28% 32% 31% 20% 27% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q46_BneOlim-5-6 29% 29% 19% 31% 27% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q46_Olim-5-6 27% 30% 33% 19% 32% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q46_BneOlim-7-9 28% 30% 22% 29% 27% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q46_Olim-7-9 77 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.3.6 ח שיפה ללעג בגין צבע העור, ה מוצא או דת ה מדינת ישראל הינה מדינה קולטת עלייה , ה מורכבת מריבוי קבוצות אתניות כמו גם דתות שונות. לפיכך, מטרתו של היגד זה היא לבחון אם תלמידים נחשפים ללע ג בגין צבע העור, ה מוצא או ה דת. ניתן לראות בכך סממן או היבט כללי של גזענות. נוסח ההיגד בשאלון היה: " בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי בגלל צבע העור, המוצא או הדת שלי ." תוצאות בתרשים14 " מוצגים ערכי ההיגד בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי בגלל צבע העור, המוצא או הדת שלי" . באופן כללי, כעשירית מן התלמידים בקבוצות ההשוואה )ילידי ישראל ו"דור שני" בישראל( , נחשפו בחודש שקדם להעברת השאלונים ל קריאות או ל אמירות פוגעניות על רקע גזעני, משמע על רקע צבע עור ם, מוצא ם או דת ם . שיעורים גבוהים משמעותית של תלמידים המשתייכים לקבוצות העולים ולקבוצות בני העולים דיווחו על חשיפה ללעג על רקע גזעני. תופעה זו, המתקיימת בשתי שכבות הכיתה בהיקף דומה, בולטת בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה - כשליש מן התלמידים, ובקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר – כמעט רבע מן התלמידים; אך היא קיימת גם בקרב קבוצות נוספות של עולים )ממערב אירופה( ובני עולים )ממדינות ערב( - .כשביעית מן התלמידים תלמידים עולים - בשתי שכבות הכיתה , שיעור י הדיווח על התופעה בקרב תלמידים עולים מאתיופיה ועולים מ ברית המועצות לשעבר גבוהים פי3 ופי 2 ,לערך בהתאמה, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בנוסף לכך גם תלמידים עולים ממערב אירופה , בכיתות ז'- ,'ט דיווחו יותר על התופעה. תלמידים בני עולים - בשתי שכבות הכיתה , שיעור הדיווח על התופעה של לעג על רקע גזעני גבוה משמעותית בקרב התלמידים המשתייכים ל כל קבוצות בני העולים , כאשר ניתן למצוא מעין מדרג ש לפיו שיעורי הדיווח על התופעה הולכים וגדלים בסדר זה: בני עולים ממדינות ערב , בני עולים מ ברית המועצות לשעבר ו הם גבוהים במיוחד בקרב בני העולים מאתיופיה . פערים אלו בשיעורי הדיווח על התופעה, בין קבוצות התלמידים העולים ובני העולים, בהשוואה לקבוצות התלמידים ילידי ישראל והתלמידים "דור שני" בישראל, בהתאמה, הם הגדולים והניכרים ביותר מבין כל ההיגדים שנבדקו. ממצא זה מעיד שלא זו בלבד שהתופעה נפוצה ומכוונת כנגד תלמידים עולים ובני עולים, אלא גם שמחד גיסא תלמידים ממרבית ארצ ות המוצא סובלים יותר )בהשוואה לילידי ישראל( מחשיפה ללעג על רקע גזעני ומאידך גיסא התופעה נפוצה אף יותר כלפי תלמידים מארצות מוצא מסוימות )בעיקר אתיופיה, וגם ברה"מ לשעבר(. בהקשר זה חשוב לציין כי שיעורים דומים של חשיפה ללעג על רקע גזעני דווחו על ידי תלמידים עולים ותלמידים בני עולים יוצאי אותן ארצות מוצא. כך למשל, בכיתות ה' - ,'ו34% מהתלמידים העולים מאתיופיה ו- 31% 'מהתלמידים בני העולים מאתיופיה דיווחו על חשיפה ללעג על רקע גזעני. בכיתות ז- ,'ט נמצאו שיעורים דומים מאוד, 31% ו- 32%, בהתאמה. בקרב התלמידים העולים והתל מידים בני העולים מברית המועצות לשעבר השיעורים עמדו על 22% 'בשתי הקבוצות בכיתות ה- ו', ועל23% בשתי הקבוצות בכיתות ז'- ט'. ממצאים אלו מעידים על כך שתופעה קשה זו אינה מתמתנת גם כאשר ה'ישראליות' של התלמידים, לכאורה, מוצקה יותר , קרי – בני עולים, שכאמור נולדו באר ץ, נחשפו לתופעה ומדווחים עליה בשיעורים דומים לאלו של העולים מאותן ארצות מוצא . 78 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים14 - דיווחי תלמידים על חשיפה ללעג בגין צבע ע ו ר, מוצא או דת תרשים14 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 14 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים14 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 14 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 8% 12% 22% 31% 14% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q47_BneOlim-5-6 11% 22% 34% 11% 14% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q47_Olim-5-6 10% 12% 23% 32% 15% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q47_BneOlim-7-9 13% 23% 31% 14% 17% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q47_Olim-7-9 79 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תת ב-ה פרק ים הבאים מוצגים נתונים שמטרתם לבחון באיזו מידה התלמידים חווים אלימות פיזית מצדם של תלמידים אחרים. נבחנו היבטים שונים של אלימות פיזית , לרבות אירועים של וונדליזם, גניבות ו איום מצד "חבורות" תלמידים המתנהגים באופן אלים ופוגעני. בנושא זה לא חושב מדד מסכם, והנתונים של כל אחד מההיגדים מוצגים בנפרד. 3.3.7 שבר או הרס של ציוד בבית הספר מטרת היגד זה היא לבחון באיזו מידה תלמידים נחשפים לוונדליזם של ציוד ב בית הספר. נוסח ההיגד בשאלון היה: " בחודש האחרון תלמידים מבית הספר שברו או הרסו ציוד של בית הספר" . תוצאות בתרשים15 מוצגים שיעורי ההסכמה עם ההיגד " בחודש האחרון תלמידים מבי ת הספר שברו או הרסו ציוד של בית הספר ." 'באופן כללי, כרבע מן התלמידים בכיתות ה-' ו וכמעט מחצית מן התלמידים בכיתות ז'- 'ט דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים תלמידים שברו או הרסו ציוד השייך לבית הספר. דפוס השוני הבין - ,גילי שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים בני עולים מברית המועצות לשעבר ובני עולים ממדינות ערב ביחס לתלמידים "דור שני" בישראל . תלמידים עולים - בשתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותי ים בשיעור הדיווח על ונדליזם בין קבוצות התלמידים העול ים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט תלמידים עולים מאתיופיה בשתי שכבות הכיתה ש דיווחו פחות על ונדליזם ב ציוד בית הספר . תלמידים בני עולים - בשתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותי ים בשיעור הדיווח על ונדליזם בין קבוצות התלמידים בני העולים בה שוואה לתלמידים "דור שני" בישראל , למעט תלמידים בני עולים ממדינות ערב בשכבת כיתה ז'- 'ט ש דיווחו יותר על ונדליזם ב ציוד בית הספר . 80 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים15 – דיווחי תלמידים על שבר או הרס של ציוד ב בית הספר תרשים15 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 15 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים15 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 15 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.3.8 גניבת חפצים אישיים או ציוד מטרת היגד זה היא לבחון באיזו מידה תלמידים נחשפים ל גניבות ב בית הספר , בין אם של חפצים אישיים או של ציוד בית ספר נ . י וסח ההיגד בשאלון היה " בחודש האחרון תלמידים מבית הספר גנבו לי חפצים אישיים או ציוד ." תוצאות בתרשים16 מוצגים שיעורי ההסכמה עם ההיגד " בחודש האחרון תלמידים מבית הספר גנבו לי חפצים אישיים או ציוד ." 27% 30% 25% 24% 27% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q41_BneOlim-5-6 27% 26% 21% 31% 30% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q41_Olim-5-6 45% 46% 48% 40% 50% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q41_BneOlim-7-9 45% 48% 36% 49% 45% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q41_Olim-7-9 81 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים באופן כללי, לפחות10% מן התלמידים בכל אחת מקבוצות המחקר דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים נגנב להם ציוד בית ספרי. מלבד תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר, בקרב כל שאר קבוצות התלמידים, ובאופן בולט יותר בקרב בני עולים ממדינות ערב, שיעורי הדיווח על התופעה ג בוהים יותר בקרב תלמידי שכבת כיתה ז'- 'ט' לעומת אלו בשכבת כיתה ה - .' ו תלמידים עולים - בכיתות ה'-'ו שיעור הדיווח על התופעה בקרב התלמידים העולים הן מ ברית המועצות לשעבר והן מאתיופיה גבוה יותר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, ואילו בכיתות ז'- 'ט תלמידים עולים מאתיופיה וגם אלו מ מערב אירופה דיווחו בשיעור גבוה יותר על התופעה. תלמידים בני עולים - שיעורים דומים של דיווח על תופעת גניבת הציוד האישי נמצאו בקרב קבוצות בני ,העולים, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל למעט שיעור דיווח גבוה יו תר בקרב תלמידים בני עולים ממדינות ערב בשכבת ז'- 'ט בלבד. תרשים16 – דיווחי תלמידים על גניבת חפצים אישיים או ציוד תרשים16 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 16 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים16 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 16 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 10% 12% 12% 10% 12% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q42_BneOlim-5-6 11% 16% 14% 13% 12% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q42_Olim-5-6 13% 15% 14% 14% 19% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q42_BneOlim-7-9 14% 14% 19% 16% 17% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q42_Olim-7-9 82 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.3.9 חבורות אלימות של תלמידים בבית הספר מטרת היגד זה היא לבחון באיזו מידה ישנ ן חבורות אלימות בבתי הספר. נ וסח ההיגד בשאלון היה " בבית הספר יש חבורות של תלמידים אלימים המציקים לתלמידים אחרים ופוגעים בהם ." תוצאות בתרשים17 מוצגים שיעורי ההסכמה עם ההיגד " בבית הספר יש חבורות של תלמידים אלימים המציקים לתלמידים אחרים ופוגעים בהם ." באופן כללי, כחמישית עד רבע מן התלמידים בשתי שכבות הכיתה , ובלי תלות בקבוצת המחקר, דיווחו כי קיימת בבית ספרם תופעה של חבורות של תלמידים המתנהגים באלימות ומציקים לתלמידים אחרים. דיווחים חריגים ה יו של תלמידים יוצאי בר ית המועצות לשעבר, עולים ובני עולים בשכבת ז'- ט' בלבד, אשר דיווחו בשיעור גבוה יותר משמעותית )כ- 30% (לעומת קבוצות ההשוואה על קיומן של חבורות שכאלו. תרשים17 – דיווחי תלמידים על נו כחות של חבורות אלימות בבית הספר תרשים17 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 17 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים17 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 17 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 20% 21% 24% 22% 24% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q19_BneOlim-5-6 21% 24% 20% 20% 20% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q19_Olim-5-6 22% 23% 30% 21% 26% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q19_BneOlim-7-9 23% 31% 22% 22% 22% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q19_Olim-7-9 83 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.3.10 מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות מדד זה מבטא את תפיסות התלמידים בנוגע למאמצי בית הספר ליצור אווירה של מוגנות בקרב התלמידים. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות א. "כשיש מקרי אלימות בבית הספר , המורים יודעים על כך" "ב. "בבית הספר עושים פעולות רבות כדי למנוע אלימות וכדי לטפל בה "ג. "בהפסקות יש תמיד מורה או כמה מורים בחצר שתפקידם להשגיח שלא תהיה אלימות תוצאות בתרשים18 "מוצגים נתוני המדד המסכם "מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות . באופן כללי, מרבית )כ- 80% '( התלמידים בשכבת כיתה ה - ו', אך רק כמחצית מן התלמידים בשכבת כיתה ז'- 'ט , דיווחו כי בית הספר עושה מאמצים כדי למנוע אלימות. דפוס השוני הבין- גילי, שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים עולים מ אתיופיה ביחס לתלמידים ילידי ישראל. תלמידים עולים - 'בקרב תלמידי כיתות ה- 'ו לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל בשיעור הדיווח על מאמצי בית הספר לעודד את תחושת המוגנות . לעומת זאת, בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט שיעור הדיווח בקרב תלמידים עולים מצפון אמריקה ומ מערב אירופה הוא נמוך יותר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל . תלמידים בני עולים - בקרב ה תלמידי ם מ קבוצות בני העולים בשתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל בשיעור הדיווח על מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות . 84 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים18 – דיווחי תלמידים על מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות תרשים18 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 18 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים18 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 18 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 79% 78% 84% 82% 79% 0% 20% 40% 60% 80% 100% EffortViolence_BneOlim-5-6 80% 81% 83% 75% 76% 0% 20% 40% 60% 80% 100% EffortViolence_Olim-5-6 56% 54% 58% 55% 52% 0% 20% 40% 60% 80% 100% EffortViolence_BneOlim-7-9 56% 57% 51% 47% 48% 0% 20% 40% 60% 80% 100% EffortViolence_Olim-7-9 85 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ההיגדים הבאים בוחנים היבט אחר של אלימות, והוא אלימות של מורים כלפי תלמידים, אם אלימות מילולית ואם פיזית. אלימות מצד מורים אמנם פחות שכיחה, אך יש בה כדי להשפיע מאוד על תחושת המוגנות של התלמידים, אשר ככלל, נוטים לראות במורים כתובת בעת צרה, ו בפרט בעת חשיפה לאלימות מצד תלמי דים אחרים. 3.3.11 לעג, העלבה או השפלה מהמורים היגד זה נועד לבחון פגיעה מילולית של מורים בתלמידים - פגיעה מסוג של לעג, העלבה או השפלה מהמורים. נוסח ההיגד בשאלון היה " בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג לי או העליב אותי או השפיל אותי במילים בבית הספר ." תוצאות בתרשים19 מוצגים שיעורי ההסכמה עם ההיגד " בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג לי או העליב אותי או השפיל אותי במילים בבית הספר ." שיעור לא מבוטל של 14-10% 'מן התלמידים בכיתות ה- ) ו', ושיעור כפול25-18% ( מן התלמידים בכיתות ז'- 'ט דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים הם נפגעו באופן מילולי ממוריהם, אשר לעגו להם , העליבו או השפילו אותם. דפוס השוני הבין- 'גילי, שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז - ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים עולים מ אתיופיה ותלמידים בני עולים ממדינות ערב, ביחס ל קבוצות ההשוואה. תלמידים עולים - לא נמצא הבדל בשיעורי הדיווח ביחס ל אלימות מילולית מצד מורים בקרב קבוצות העולים בהשוואה לתלמידם ילידי ישראל בשתי שכבות הכיתה . תלמידים בני עולים - בעוד שיעור התלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה בכיתות ה'-'ו ש דיווחו על אלימות מילולית מצד המורים נמוך יותר בהשוואה לשיעור תלמידים "דור שני" בישראל, הרי ש דווקא בקרב בני העולים ממדינות ערב מכיתות ז'- 'ט דיווחו יותר על התופעה. 86 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים19 – דיווחי תלמידים על לעג, העלבה או השפלה מהמורים תרשים19 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 19 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים19 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 19 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.3.12 אלימות פיזית מכוונת מצד המורים היגד זה נועד לבחון קיומה של פגיעה פיזית מכוונת של מורים בתלמידים . נוסח ההיגד בשאלון היה: "בחודש האחרון מישהו מהמורים תפס אותי ודחף אותי או ה י כה אותי בכוונה בבית הספר" . תוצאות בתרשים20 מוצגים ערכי ההיגד ביחס לאלימות פיזית מכוונת מצד המורים . ,באופן כללי עד 5% 'מן התלמידים בשכבת כיתה ה-' , ו ושיעורים כמעט כפולים מכך בקרב תלמידים בכיתות ז'- 'ט , דיווחו על אלימות פיזית מכוונת מצד המורים . פער משמעותי בשיעורי הדיווח בין שתי שכבות הכיתה ניכר בקרב התלמידים העולים מאתיופיה. 13% 14% 10% 9% 13% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q44_BneOlim-5-6 13% 12% 10% 13% 13% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q44_Olim-5-6 21% 22% 19% 18% 25% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q44_BneOlim-7-9 21% 19% 22% 21% 21% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q44_Olim-7-9 87 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעורי הדיווח בין קבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט תלמידים עולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז'- 'ט , ש דיווחו בשיעור למעלה מכפול על אלימות פיזית מכוונת מצד המורים ביחס לתלמידים ילידי ישראל )12% לעומת ל- 5% (, בהתאמה . תלמידים בני עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני ב " ישראל, למעט תלמידים בני עולים ממדינות ערב בשכבת כיתה ז'- 'ט ש דיווחו בשיעור כמעט כפול על אלימות פיזית מכוונת מצד המורים ביחס לתלמידים ילידי ישראל )8% לעומת5% (, בהתאמה . תרשים20 – ערכי ההיגד ביחס לאלימות פיזית מכוונת מצד המורים תרשים20 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 20 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים20 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 20 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3% 3% 2% 4% 5% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q43_BneOlim-5-6 3% 3% 5% 2% 3% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q43_Olim-5-6 5% 5% 4% 7% 8% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q43_BneOlim-7-9 5% 7% 12% 6% 5% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q43_Olim-7-9 88 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים סיכום הממצאים בתחום תחושת ה מוגנות והבי טחון פחות מ- 10% מן התלמידים דיווחו על היעדר תחושת מוגנות, ואילו מרבית התלמידים דיווחו על תחושת מוגנות וב י טחון בבית הספר )שיעור דיווח גבוה מ- 80% 'בשכבת כיתה ה-ו' וכ- 70% 'בשכבת כיתה ז- ('ט ועל מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )כ - 80% 'בשכבת כיתה ה- ו' ורק מחצית מן התלמידים בשכבת כיתה ז'-ט'(. מבחינות אלו עולה כי פחות עולים מ ברית המועצות לשעבר )בשתי שכבות הכיתה( ומאתיופיה )כיתות ז'- (ט' בלבד דיווחו על תחושת בי טחון ומוגנות בבית הספר , ואילו פחות עולים מצפון אמריקה וממערב אירופה בשכבת כיתה ז'- ט' בלבד דיווחו על מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות )בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל( . בדומה לכך, פחות בני עולים מ ברית המועצות לשעבר )בכיתות ז'- 'ט בלבד( דיווחו על תחושת בי טחון ומוגנות בבית הספר )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל( . שיעור י העולים ובני העולים ש דיווחו על מעורבות וחשיפה לאלימות , גבוה יותר בהשוואה לשיעור ים אלו בקרב מקביליהם ילידי ישראל ו"דור שני" בישראל בשתי שכבות הכיתה. בולטת בעיקר ה חשיפה ה מוגברת ללעג על רקע גזעני )מוצא, דת, צבע עור( בקרב העולים ובני העולים מאתיופיה ומ ברית המועצות לשעבר , כמו גם בקרב בני עולים מארצות ערב )בשתי שכבות הכיתה( ועולים ממערב אירופה )כיתות ז'- ט' בלבד(. נוסף , כך לע העולים מ ברית המועצות לשעבר דיווחו על מעורבות רבה יותר באלימות ו על חשיפה מוגברת לאלימות מילולית )קללות( ופיזית )גניבה בכיתות ה'- 'ו', חבורות אלימות בכיתות ז - ט'(. לעומתם העולים מאתיופיה דיווחו על חשיפה פחותה לאלימות מילולית )קללות, העלבה( לצד חשיפה מעורבת לאלימות פיזית )פחות נחשפו להרס ציוד בית ספר ויותר לגניבת חפצים אישיים(. עולים מצפון אמריקה ו מ מערב אירופה בשתי שכבות הכיתה דיווחו על חשיפה לאלימות בשיעורים ה דומים לרוב לאלו של ילידי ישראל . חלק מן הממצאים הללו נמצאו גם בקרב בני העולים )בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל(: בני העולים מ ברית המועצות לשעבר )בכיתות ז'- ('ט דיווחו על חשיפה מוגברת לאלימות מילולית )קללות, העלבות( ופיזית )חבורות אלימות(, ואילו בני העולים מאתיופיה דיווחו על חשיפה פחותה לאלימות מילולית )העלבה(. בני העולים מארצות ערב בשכבת ז'- 'ט דיווחו על מעורבות רבה יותר באלימות על ו חשיפה רבה יותר לאלימות מילולית )קללות( ופיזית )ונדליזם וגניבה(. בקרב האחרונים שיעור ה דיווח על אלימות מצד המורים גבוה יותר, וכך גם בקרב תלמידים עולים מאתיופיה בכיתות ז'- ,'ט אשר דיווחו דווקא על שיעור גבוה של אלימות פיזית מצד מורים ! בהשוואה בין שכבות הגיל בכל קבוצת מחקר, נראה כי חלה ירידה כללית בתחושת הביטחון של התלמידים לצד חשיפה מוגברת להיבטים שונים של אלימות , והדבר בולט בעיקר בקרב עולים מאתיופיה ומ מערב אירופה , וכן בקרב בני עולים מ ברית המועצות וממדינות ערב . באופן כללי ניתן לומר כי יוצאי ברית המועצות לשעבר אוחזים בתפיסות שליליות יותר לגבי תחום תחושת הבי טחון וה מוגנות בבית הספר, ואילו יוצאי אתיופיה דווקא אוחזים בתפיסות חיוביות יותר, והדבר בולט יותר בקבוצות העולים ובעיקר בשכבה היסודית . 89 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.4 היבטים של משמעת והתנהגות בעוד שסביבה מוגנת ובטוחה מהווה תנאי מקדים הכרחי להתפתחות אווירה לימודית חיובית ) נוסף, כמובן, על היותה מטרה ב פני עצמה(, הרי שב תת- פרק זה נעסוק במישרין בהיווצרות אווירה מעודדת למידה, באמצעות בחינת דפוסי ההתנהגות של ה תלמידים בכיתות במהלך ה שיעורים ובאמצעות בחינת עמדותיהם ב דבר כללי ההתנהגות בבית הספר. בנוסף יעסוק תת- פרק זה בשתיים מהתופעות המייצגות ב אופן המובהק ביותר את קיומה )או את היעדרה( של אווירה לימודית חיובית בבית הספר - איחורים והיעדרויות של תלמידים. 3.4.1 התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה המדד "התנהגו ת נאותה של תלמידים בכיתה" בוחן את דיווחי התלמידים בדבר התנהגות התלמידים במהלך השיעורים , שמהם ניתן ללמוד עד כמה השיעור מתנהל באווירה נעימה ונינוחה או שמא הוא מתאפיין בחוסר שקט ובמתח שאינם מאפשרים למידה . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה *"א. "לעתים רחוקות התלמידים עושים רעש ובלגן בכיתה ומפריעים ללמוד *"ב. "בכיתה שלי אין תלמידים שמתחצפים למורים "ג. "התלמידים בכיתה שלי מתייחסים בכבוד למורים *"ד. "המורים לא צריכים לחכות הרבה זמן בתחילת השיעור עד שהתלמידים מפסיקים להרעיש * נוסח ההיגדים האלה בשאלון היה "לעתים קרובות התלמידים עושים רעש ובלגן בכיתה ומפריעים ללמוד", "בכיתה שלי יש תלמידים שמתחצפים למורים" ו"המורים צריכים לחכות הרבה זמן בתחילת השיעור עד שהתלמידים מפסיקים להרעיש". לצורך הדיווח הם נוסחו מחדש , כך שערך גבוה יותר בהיגד ישקף מצב רצוי יותר. תוצאות בתרשים21 "מוצגים נתוני המדד המסכם "התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה . באופן כללי, שיעורי התלמידים שדיווחו כי הלימודים בכיתה מתאפיינים בהתנהגות נאותה של תלמידים גבוהים יותר בקרב התלמידים בכיתות ה'- ) 'ו54-41% '( בהשוואה לתלמידי כיתות ז- ) 'ט35-27% .( דפוס השוני הבין - ,גילי שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז' - ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ביחס ל קבוצות ההשוואה . תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצות העולים בהשוואה ,לתלמידים ילידי ישראל למעט שיעור גבוה יותר של תלמידים עולים מאתיופיה בשכבת כיתה ה'-' ו שדיווחו על התנהגות נאותה של תלמידים . תלמידים בני עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל . 90 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים1 – דיווחי תלמידים על התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה תרשים21 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 21 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים21 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 21 'ג: כיתות ז - 'ט עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 42% 41% 42% 45% 46% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Atmosphere_BneOlim-5-6 42% 41% 54% 41% 46% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Atmosphere_Olim-5-6 32% 31% 30% 28% 32% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Atmosphere_BneOlim-7-9 32% 27% 35% 30% 33% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Atmosphere_Olim-7-9 91 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.4.2 כללי התנהגות בבית הספר המדד "כללי התנהגות בבית הספר" בוחן , על פי דיווחי התלמידים , באיזו מידה כללי ההתנהגות בבית הספר ידועים וברורים להם , כמו גם עד כמה קיימת הקפדה ש ה תלמידים יתנהגו בהתאם לכללים אלו. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: כללי התנהגות בבית הספר "א. "כללי התנהגות בבית הספר ברורים לי "ב. "התלמידים בבית הספר מקפידים לפעול לפי כללי ההתנהגות ג. "המורים בבי ת הספר מקפידים שהתלמידים יפעלו לפי כללי ההתנהגות" תוצאות בתרשים22 "מוצגים נתוני המדד המסכם "כללי התנהגות בבית הספר . באופן כללי, כ- 80% 'מתלמידי ה - 'וכ ו- 66% 'מתלמידי ז- ט' דיווחו כי כללי ההתנהגות בבית הספר ידועים וברורים, ואף כי קיימת הקפדה ש ה תלמידים יתנהגו בהתאם לכללים אלו . דפוס השוני הבין- גילי, שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז' - ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים עולים מ אתיופיה ביחס לתלמידים ילידי ישראל. תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצות העולים בהשוואה ,לתלמידים ילידי ישראל למעט שיעור גבוה יותר של תלמידים עולים מאתיופיה בשכבת כיתה ה'-' ו שדיווחו על בהירות כללי ההתנהגות ו על ה הקפדה על אכיפתם . תלמידים בני עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל . יש מתאם גבוה שה תבטא ב דפוס זהה של דיווחים בעבור מדד זה )"כללי התנהגות בבית הספר"( והמדד הקודם )"התנהגות נאותה של תלמידים בבית הספר"( . 92 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים22 – דיווחי תלמידים בנוגע ל בהירות והקפדה על כללי ההתנהגות בבית הספר תרשים22 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 22 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים22 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 22 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.4.3 איחורים לשיעורים היגד זה מ ביא לידי ביטוי היבט של האווירה הלימודית בבית הספר. מטרתו לבחון עד כמה תלמידים מאחרים לשיעורים ) דיווח עצמי( . הנתונים שדווחו להלן הם של שיעורי התלמידים אשר ציינו כי איחרו לשני שיעורים או יותר במהלך החודש האחרון. נוסח ההיגד בשאלון היה: " לכמה שיעורים איחרת בחודש האחרון ." תוצאות בתרשים23 מוצגים נתונים ביחס לשיעור התלמידים שדיווחו שאיחרו לשני שיעורים או יותר בחודש האחרון. 80% 78% 81% 84% 82% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Behavior_BneOlim-5-6 80% 78% 88% 78% 79% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Behavior_Olim-5-6 66% 66% 66% 65% 64% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Behavior_BneOlim-7-9 66% 64% 66% 64% 66% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Behavior_Olim-7-9 93 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים ,באופן כללי בקרב כלל קבוצות התלמידים , שיעור אלו שדיווחו כי איחרו לשני שיעורים או יותר בחודש האחרון גבוה בכ- 19-15% 'בכיתות ז- ,'ט בהשוואה לשיעורי הדיווח בכיתות ה'-ו', וניכר ב עיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה )בקרבם השוני הבין-גילי עומד על כ- 25% ( . תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה שיעורי הדיווח על שני איחורים או יותר היו גבוהים יותר בקרב תלמידים עולים מאתיופיה ו תלמידים עולים ממערב אירופה , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. תלמידים בני עולים - ,בדומה לנמצא בקרב העולים בקרב שתי שכבות הכיתה , נמצא שיעור גבוה יותר של תלמידים בני עולים מאתיופיה, ו כן של בני העולים ממדינות ערב ש דיווחו על שני איחורים או יותר, בהשוואה לתלמידים "דור שני ב " ישראל . תרשים23 – דיווחי תלמידים על שני איחורים או יותר בחודש האחרון תרשים23 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 23 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים23 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 23 ג: כיתות ז'-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 31% 34% 29% 43% 38% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q48_BneOlim-5-6 32% 33% 39% 37% 38% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q48_Olim-5-6 48% 50% 43% 67% 55% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q48_BneOlim-7-9 48% 52% 65% 50% 56% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q48_Olim-7-9 94 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.4.4 היגד בודד ביחס למספר היעדרויות מימי לימודים .היגד זה מביא לידי ביטוי היבט נוסף של האווירה הלימודית בבית הספר מטרתו לבחון עד כמה התלמידים נעדרים מימי לימודים ) דיווח עצמי( . הנתונים ש דווחו להלן הם של שיעורי התלמידים אשר ציינו כי נעדרו משני ימי לימודים או יותר במהלך החודש האחרון. נוסח ההיגד בשאלון היה "לכמה ימי לימודים לא הגעת בחודש האחרון )כולל מחלה(" . תוצאות בתרשים24 מוצגים נתונים ביחס לשיעור התלמידים שדיווחו שנעדרו משני ימי לימודים או יותר בחודש האחרון. ,באופן כללי בקרב כלל הקבוצות , שיעור התלמידים שדיווחו כי נעדרו משני ימי לימודים או יותר בחודש האחרון גבוה בכ- 11-6% 'בכיתות ז- 'ט', בהשוואה לשיעורי הדיווח בכיתות ה- ו', וניכר בעיקר בקרב תלמידים עולים מאתיופיה )בקרבם השוני הבין- גילי עומד על16% ( . תלמידים עולים – נמצא שיעור נמוך י ותר של תלמידים עולים מאתיופיה )בשתי שכבות הכיתה( ושיעור גבוה יותר של תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר )רק בכיתות ה'- ('ו ש דיווחו על היעדרות משני ימי לימודים או יותר, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. תלמידים בני עולים – התקבלה תמונה דומה חלקית ל תמונה ש נמצא ה בקרב העולים. נמצא שיעור נמוך יותר של תלמידים בני עולים מאתיופיה )כיתות ז'- (ט' בלבד ושיעור גבוה יותר של בני עולים מ ברית המועצות לשעבר )רק בכיתות ה' - ,('ו ש דיווחו על היעדרות משני ימי לימודים או יותר, בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל. 95 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים24 – דיווחי תלמידים על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון תרשים24 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 24 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים24 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 24 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה סיכום הממצאים בתחום משמעת והתנהגות שיעור התלמידים, שדיווחו על התנהגות נאותה כמו גם על בהירות והקפדה על כללי התנהגות , נמוך יותר בקרב תלמידי חטיבת הביניים )ז' - 'ט'( בהשוואה לתלמידי היסודי )ה - ו'(. במקביל, שיעור תלמידי חטיבת הביניים שדיווחו על איחורים ו על חיסורים הוא גבוה יותר בהשוואה לתלמידי היסודי. תלמידים עולים מאתיופיה בשכבת ה'-ו', אך לא בני עולים, דיווחו יותר על התנהגות נאותה ו על בהירות של כללי ההתנהגות. יוצאי אתיופיה, עולים ובני עולים, מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של איחורים ושיעור נמוך יותר של חיסורים. למעשה ניכרים פערים משמעותיים בדפוסי השוני הבין- גילי בין עולים מאתיופיה )בכל4 ההיבטים שנבדקו( ובני עולים מאתיופיה )רק בהיבטים של התנהגות נאותה של תלמידים וב דיווח על איחורים( בהשוואה לדפוסי השוני הבין- גילי בקבוצות הביקורת, שמשקפים תפיסות שליליות יותר בקרב 52% 55% 59% 48% 51% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q49_BneOlim-5-6 53% 58% 40% 55% 54% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q49_Olim-5-6 63% 63% 65% 56% 64% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q49_BneOlim-7-9 63% 66% 56% 63% 60% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Q49_Olim-7-9 96 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים יוצאי אתיופיה בכיתות חטיבת הביניים . לעומת ם, יוצאי ברית המועצות לשעבר, בשכבת כיתה ה'- ,'ו מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של היעדרויות. גם העולים ממערב אירופה ובני עולים ממדינות ערב מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של חיסורים, ביחס לקבוצות ההשוואה . 3.5 ה סביבה ית ז פי ה כאשר בוחנים את האווירה בבית הספר, חשוב לזכור כי היא אינה מתרחשת בחלל ריק אלא בתוך סביבה פיזית נתונה. לסביבה הפיזית השפעה רבה על התחושות שחווים התלמידים והמורים ועל היחסים הבי ן- אישיים בבית הספר. קיומן של תשתיות מתאימות וסביבה נקייה, מטופחת, מרווחת וחופשית ממפגעים הוא תנאי חשוב לאקלים בית ספרי חיובי ומעצים . להלן פ ירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: הסביבה הפיזית של בית הספר "א. "חצר בית הספר יפה ומטופחת "ב. "הכיתה שלי יפה ומטופחת "ג. "השירותים של התלמידים נקיים ובמצב תקין ד. "הכיתה שלי היא מקום שנוח ללמוד בו )מבחינת מקום ישיבה, הצפיפות, התאורה, קור/חום וכו'(" תוצאות בתרשים25 "מוצגים נתוני המדד המסכם "הסביבה הפיזית של בית הספר . באופן כללי, למעלה מ- 55% 'מתלמידי כיתות ה-ו' דיווחו כי הסביבה הפיזית בבית ספר ם נקייה, מטופחת ומתאימה ללמידה, לעומת עד 45% מ תלמידי כיתות ז'- 'ט שדיווחו על כך . דפוס השוני הבין- גילי, שמשקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ט', ניכר בעיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ותלמידים יוצאי ברית המועצות לשעבר, ביחס ל קבוצות ההשוואה . תלמידים עולים - בקרב תלמידי כיתות 'ה -', ו לא נמצאו פערים משמעותיים ב שיעורי הדיו וח על סביבה פיזית נאותה בין קבוצות העול ים השונות, בהשוואה לילידי ישראל , למעט שיעור גבוה יותר של תלמידים עולים מאתיופיה . בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט נמצא כי שיעורי הדיווח על סביבה פיזית נאותה היו נמוכים יותר בקרב תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר ו תלמידים עולים מצפון אמריקה . תלמידים בני עולים – בשתי שכבות הכיתה , לא נמצאו פערים משמעותיים ב שיעורי הדיו וח על סביבה פיזית נאותה בין קבוצות העול ים השונות, בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל , למעט שיעור נמוך יותר של תלמידים בני עולים מ אתיופיה בכיתות ז' - .' ט 97 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים25 – דיווחי תלמידים על הסביבה הפיזית של בית הספר תרשים25 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 25 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים25 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 25 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 57% 55% 62% 59% 59% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Environment_BneOlim-5-6 57% 57% 65% 56% 56% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Environment_Olim-5-6 45% 43% 42% 39% 45% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Environment_BneOlim-7-9 44% 39% 43% 38% 42% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Environment_Olim-7-9 98 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים עד כה פורטו מדדי האקלים הבית ספרי, וכעת יפורטו מדדי הסביבה הפדגוגית בבית הספר. 3.6 היבטים רגשיים מוטיבציוניים תחום זה עוסק בתהליכים הרגשיים- מוטיבציוניים המתרחשים בקרב התלמידים: תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם, תחושות המסוגלות של התלמידים וכן היבטים שונים של מוטיבציה . ציר היחסים בין התלמידים למורים הוא בעל חשיבות רבה בקידום תחושות של מוטיבציה ומסוגלות בקרב התל מידים, והוא מהוו ה תנאי חשוב להתקדמות של התלמידים ולהצלחה בלימודיהם. לאור חשיבות ציר זה, תת- הפרק עוסק תחילה בתפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם להתקדמות ולהצלחה בלימודים, משום שלציפיות המורים מהתלמידים נודעת השפעה רבה על ציפיות התלמידים מעצמם, על אמונתם ב יכולתם ועל ביצועיהם בפועל. לאחר מכן מוצגים נתונים בדבר המוטיבציה - פנימית חיצונית וכפויה - של התלמידים. היבטים אלו מקבלים משנה חשיבות לאור מאמצי משרד החינוך לקידום למידה פעילה, רלוונטית ובעלת ערך ללומד ולחברה. 3.6.1 תפיסות תלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולותיהם מדד זה עוסק בתפיסות התלמידים ביחס ל ציפיות המו רים מהם להתקדם ולהצליח בלימודים , להתאמץ ולשפר את הישגיהם בלימודים ב , תחושה שמעבירים להם המורים בכל הנוגע ליכולתם להצליח בלימודים ובתפיסת התלמידים את מידת האמונה של המורים ביכולתם להצליח . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: תפיסות תלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולותיהם ציפיות מורים להצלחה "א. "רוב המורים מצפים מכל תלמיד להתאמץ בלימודים "ב. "רוב המורים מצפים מכל תלמיד לשפר את ההישגים שלו בלימודים ג. "רוב המורים מצפים מכל תלמיד להשקיע הרבה בלימודים" אמונה ביכולות התלמידים "ד. "רוב המורים נותנים לי הרגשה שאני יכול להצליח בלימודים "ה. "רוב המורים שלי מאמינים ביכולת שלי להצליח בלימודים תוצאות בתרשים26 מוצגים נתוני המדד המסכם "תפיסות תלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולותיהם" . באופן כללי, למעלה מ- 85% 'מן התלמידים בכיתות ה-ו' וכ- 75% מן התלמידים בכיתות ז - ט' דיווחו כי למורים יש ציפיות מהם להצליח ולהשתפר ו כי המורים מאמינים ביכולתם לעשות זאת. השוני הבין - גילי משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ' . ט לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעורי הדיווח על ציפיות המורים ו על אמונ תם ביכולת התלמידים בין התלמידים העולים ותלמידים ילידי ישראל, ואף לא בין תלמידים בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, בשתי ש כבות הכיתה. 99 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים26 – תפיסות תלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולותיהם תרשים26 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 26 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים26 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 26 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.6.2 תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מדד זה עוסק בתחושת המסוגלות של התלמידים והוא נועד לבחון את אמונתם של התלמידים כי יוכלו להתמודד עם משימות לימודיות קשות ולהצליח בלימודים . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים ."א. "כאשר אני רוצה, אני יכול להצליח בלימודים ."ב. "כשאני מחליט ללמוד משהו קשה, אני מסוגל לעשות זאת .ג " אם אני רוצה, אני יכול להצליח במשימות לימודיות שונות כמו מבחן או עבודה". 86% 86% 89% 90% 87% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Expectation_BneOlim-5-6 87% 85% 91% 85% 86% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Expectation_Olim-5-6 76% 75% 78% 76% 75% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Expectation_BneOlim-7-9 76% 75% 76% 75% 74% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Expectation_Olim-7-9 100 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תוצאות בתרשים27 " מוצגים נתוני המדד המסכם תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים ." שיעור גבוה של כ- 90% מן התלמידים, ללא כל תלות בשכבת ה גיל, דיווחו על תחושת מסוגלות לימודית . לא נמצאו פערים משמעותיים בתחושת המסוגלות הלימודית בין התלמידים העולים ותלמידים ילידי ישראל, ואף לא בין תלמידים בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, בשתי שכבות הכי תה. דפוס זה דומה לדפוס שנמצא עבור המדד "תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם והאמונה ביכולתם ". תרשים2 – דיווחי תלמידים על תחושת המסוגלות הלימודית של הם תרשים27 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 27 :א כיתות ה' -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים27 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 27 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 93% 92% 92% 93% 94% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Ability_BneOlim-5-6 93% 89% 93% 89% 90% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Ability_Olim-5-6 91% 90% 90% 91% 89% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Ability_BneOlim-7-9 91% 86% 91% 87% 89% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Ability_Olim-7-9 101 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים "מוטיבציה" )הנעה( היא מונח שכיח בשיח הבית ספרי ובמערכת החינוך בכלל. פעמים רבות אפשר לשמוע אנשי חינוך והורים מדברים על ה"מוטיבציה" של תלמיד כגורם המסביר את רמת ההישגים שלו. אולם חוקרים שלמדו את הנושא לעומק מתארים תמונת מצב מורכבת יותר, ולפיה תלמידים אינם מתאפיינים ב"מוטיבציה" )בלשון יחיד( אלא ב"מוט יבציות" )בלשון רבים(. 3.6.3 מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מדד זה בוחן את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים . תלמיד הפועל מתוך מוטיבציה אוטונומית חש הנאה בתהליך הלימודים, מגלה עניין ב חומר הנלמד ומבין את חשיבותו להמשך חייו ולצמיחתו כאדם. הלמידה בעבורו מלֻווה בתחושה של בחירה וברצון אמתי ללמוד, ועל כן תהליך הלמידה יימשך אצלו גם אם לא תהיה דרישה חיצונית לכך. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים א. "כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה מפני שהדבר מעניין ומסקרן אותי" "ב. "כשאני לומד ברצינות, זה מפני שהנושא מעניין אותי "ג. "כשאני משקיע בלימודים, זה מפני שאני נהנה מזה "ד. "כשאני משקיע בלימודים, זה מפני שהלימודים חשובים לי ה. "כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה מפני שהדבר עוזר לי לדעת דברים חשו בים" "ו. "כשאני לומד ברצינות, זה מפני שהדבר יעזור לי בעתיד תוצאות בתרשים28 " מוצגים נתוני המדד המסכם מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים ." באופן כללי, שיעור התלמידים שדיווחו על מוטיבציה אוטונומית ללימודים נמוך בלפחות 10% בקרב תלמידי ז'- 'ט )70-52% (בהשוואה ל שיעורי תלמידי ה' -') ו86-62%( ש די ווחו על כך. לא נמצאו פערים מש מעותיים בדפוסי השוני הבין-גילי, ה משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- ' . ט תלמידים עולים - תלמידים עולים מאתיופיה )בשתי שכבות הכיתה( מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה, ו אילו העולים מצפון אמריקה )בכיתות ה'- (ו' בלבד מתאפיינים ברמה נמוכה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה . תלמידים בני עולים - הן תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר והן תלמידים בני עולים מאתיופיה , בשתי שכבות ה כיתה , מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית ללמידה , בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל . 102 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים28 – דיווחי תלמידים על מוטיבציה אוטונומית ללמידה תרשים28 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 28 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים28 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 28 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 69% 68% 75% 81% 73% 0% 20% 40% 60% 80% 100% AutoMotevation_BneOlim-5-6 69% 73% 86% 62% 67% 0% 20% 40% 60% 80% 100% AutoMotevation_Olim-5-6 56% 55% 62% 66% 57% 0% 20% 40% 60% 80% 100% AutoMotevation_BneOlim-7-9 56% 60% 70% 52% 57% 0% 20% 40% 60% 80% 100% AutoMotevation_Olim-7-9 103 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.6.4 מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים מדד זה בוחן את המוטיבציה הכפויה של התלמידים . תלמיד הפועל מתוך מוטיבציה כפויה ילמד מתוך שאיפה להימנע מעונש, לקבל תגמול חומרי או להימנע מבושה ומתחושת אשמה. הלמידה בעבורו מלֻווה בתחושות של לחץ וכעס, והיא נפסקת כאשר אין דרישה חיצונית ללמוד. :להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה מדד מסכם: מוטיבציה כפויה ל למידה בקרב התלמידים "א. "כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה כדי שלא ארגיש רע עם עצמי "ב. "כשאני לומד ברצינות, זה מפני שאני מרגיש אשם כשאני לא עושה את כל מה שאני יכול "ג. "כשאני משקיע בלימודים, זה כדי שלא אתבייש בעצמי ד. "כשאני משקיע בלימודים, זה מפני שאני לא רוצה שיעשו לי בעיות" "ה. "כשאני לומד ברצינות זה מפני שאני לא רוצה שיענישו אותי "ו. "כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה מפני שאני לא רוצה שיכעסו עליי תוצאות בתרשים29 מ וצגים נתוני המדד המסכם " מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ." באופן כללי, כ חמישית מן התלמידים בקבוצות ההשוואה, ושיעורים גבוהים מעט יותר מבני העולים )בכ- 4% ( והעולים )בעד7%, מלבד בקרב עולים מצפון אמריקה ( דיווחו על מוטיבציה כפויה ללמידה. לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעורי הדיווח בין תלמידים ב שכבות הכיתה השונות . תלמידים עולים - בקרב תלמידי כיתות ה'-' , ו הן תלמידים עולים מ ברית המועצות לשעבר והן תלמידים עולים מאתיופיה מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של מוטיבציה כפויה ללמידה, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. בקרב תלמידי כיתות ז' - 'ט לא נמצאו פערים משמעותיים ברמת המוטיבציה הכפויה ללמידה בין קבוצות העולים לתלמידי ילידי ישראל . תלמידים בני עולים - בשתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים במידת הדיווח על מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב תלמידים בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל . 104 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים29 – דיווחי תלמידים על מוטיבציה כפויה ללמידה תרשים29 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 29 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים29 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 29 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.6.5 היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים .המדד "היעדר מוטיבציה ללמידה" משקף חוסר רצון להשקיע בלימודים ולהצליח בהם יי תכן ש הדבר נוב ע מתחושה של חוסר מסוגלות, המחוזקת לעתים על ידי הוראה שאינה רגישה לצורכי התלמיד. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים .א " הלימודים בכלל לא חשובים לי" "ב. "אני בכלל לא מנסה להצליח בלימודים "ג. "אני בכלל לא משקיע בלימודים 22% 22% 26% 24% 25% 0% 20% 40% 60% 80% 100% ImpoMotevation_BneOlim-5-6 22% 28% 29% 20% 24% 0% 20% 40% 60% 80% 100% ImpoMotevation_Olim-5-6 20% 21% 24% 24% 24% 0% 20% 40% 60% 80% 100% ImpoMotevation_BneOlim-7-9 21% 25% 25% 20% 23% 0% 20% 40% 60% 80% 100% ImpoMotevation_Olim-7-9 105 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תוצאות בתרשים30 " מוצגים נתוני המדד המסכם היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ." ,באופן כללי מעט מאוד מ ן התלמידים ) לרוב 5-3% (בקבוצות השונות דיווחו על היעדר מוטיבציה ללמידה. תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה , לא נמצאו פערים משמעו תיים בשיעור הדיווח על ה י עדר מוטיבציה ללמידה בין קבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, למעט תלמידים עולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז'- 'ט , המאופיינים ברמה גבוהה יותר של היעדר מוטיבציה )8% , בהשוואה ל- 3% בקבוצת ההשוואה .( תלמידים בני עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה , לא נמצאו פערים משמעו תיים בשיעור הדיווח על ה י עדר מוטיבציה ללמידה בין קבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל. תרשים3 – דיווחי תלמידים על היעדר מוטיבציה ללמידה תרשים30 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 30 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים30 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 30 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3% 3% 3% 3% 3% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoMotevation_BneOlim-5-6 3% 4% 5% 2% 4% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoMotevation_Olim-5-6 3% 4% 3% 5% 4% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoMotevation_BneOlim-7-9 3% 6% 8% 3% 5% 0% 20% 40% 60% 80% 100% NoMotevation_Olim-7-9 106 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים סיכום הממצאים בתחום היבטים רגשיים ומוטיבציוניים שיעור הדיווח של התלמידים בנוגע ל תפיסות יהם את ציפיות המורים מהם כמו גם את תחושתם לגבי האמונה של המורים ביכולתם וב מסוגלות הלימודית של וא ה הם גבוה מאוד )מעל 85% (, כאשר רק במדד הראשון חלה ירידה בשיעורי הדיווח בכיתות ז' -ט' )לכ- 75% (, ללא פערים משמעותיים בין עולים, בני עולים וקבוצות ההשוואה . תלמידים עולים מ אתיופיה , מתאפיינים במוטיבציה אוטונומית גבוהה יותר )בשתי שכבות הגיל(, לצד רמה גבוהה יותר של מוטיבציה כפויה )ב כיתות 'ה-'יהו ( ו עדר מוטיבציה )בכיתות ז'- '. ( ט לעומתם, בקרב ה תלמידים ה עולים מצפון אמריקה נמצאה מוטיבציה אוטונומית בשיעור נמוך יותר מ אשר ב שאר הקבוצות. גם בקרב העולים מ ברית המועצות לשעבר בכיתות ה'-'ו נרשם שיעור גבוה יותר של מוטיבציה כפויה. ,לעומת זאת תלמידים בני העולים , אלו מ ברית המועצות לשעבר ואלו מאתיופיה , מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של מוטיבציה אוטונומית )בשתי שכבות הגיל(. 3.7 קבלת משוב מהמורים הערכה ומשוב הם חלק משמעותי ובלתי נפרד מתהליכי ההוראה- הלמידה. הערכה ומשוב אפקטיביים מסייעים בחשיפת תובנות התלמידים במהלך הלמידה ועשויים לסייע בידי התלמידים לקדם את ביצועיהם הלימודיים. ה מדד " קבלת הערכה ומשוב מקדמֵ י למידה מהמורים " בוחן על פי תפיסות התלמידים ב איזו מידה הם מקבלים מן המורים מידע על מידת הבנתם )של התלמידים( את החומר ו על מצבם בלימודים , לצד הסבר, משוב בונה והנחיה בנ וגע לתכנון צעדיהם הבאים בלמידה , כאמצעים לקידום הלמידה. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה : מדד מסכם: קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים "א. "רוב המורים מסבירים לכל תלמיד באופן אישי מה בדיוק עליו לעשות כדי להשתפר בלימודים ב. "כשהתלמידים מתקשים להבין את החומר, רוב המורים מסבירים להם מה הם יכולים לעשות כדי להבין טוב יותר" ג. "כשהמורים מחזירים לנו עבודה או מבחן, רובם כותבים ליד התשובות מה נכון ומה צריך לשפר" "ד. "כשתלמיד בכיתה לא מצליח במבחן או בעבודה, רוב המורים עוזרים לו להבין למה זה קרה "ה. "רוב המורים מקפידים לעדכן אותי על מצבי בלימודים "ו. "רוב המורים מוודאים שהתלמידים מבינים את החומר הנלמד לפני שממשיכים לנושא הבא תוצאות בתרשים31 " מוצגים נתוני המדד המסכם קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים". ,באופן כללי כ- 70% 'ולמעלה מכך מן התלמידים בכיתות ה- ) 'ו84-69% ( דיווחו על קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מן המורים, וזאת לעומת כ מחצית מתלמידי כיתות ז'- ) 'ט60-47% .( השוני הבין- גילי משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז' - ' . ט תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה , לא נמצאו פערים משמעותיים ב שיעור ה דיווח על קבלת משוב והערכה מקדמי למידה בין קבוצו ת העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, למעט שיעור גבוה יותר בקרב תלמידים עולים מאתיופיה . תלמידים בני עולים – גם בקרב בני עולים מאתיופיה )בשתי שכבות הכיתה , כפי שנמצא גם בקרב העולים ( וגם בקר ב בני העולים מ ברית המועצות לשעבר )כיתות ה'- ו' בלבד( נמצא שיעור גבוה יותר של 107 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים דיווח על קבלת משוב והערכה מקדמי למידה ,ו זאת בהשוואה לשיעורי הדיווח בקרב תלמידים "דור שני" בישראל. תרשים31 - דיווחי תלמידים על קבלת הערכה ומשוב מקדמֵ י למידה מהמורים תרשים31 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 31 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים31 :ד כיתות ז'-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 31 'ג: כיתות ז -ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.8 שילוב של תקשוב בלמידה אחת המטרות המרכזיות שמערכת החינוך חרטה על דגלה בשנים האחרונות היא שילוב מיטבי של טכנולוגיות ותקשוב בבתי ספר, תוך טיפוח מיומנויות המאה ה- 21 בקרב התלמידים )דוגמת שימוש בכלים מתוקשבים מתקדמים, שימוש מושכל בטכנולוגיות ומאגרי מידע ועוד(. תחום זה עוסק ב דיווחי התלמידים על שימוש במחשב ובאינטרנט בבית הספר במקצועות המיצ"ב , כמו גם על שימוש במחשב ובאינטרנט לצורכי למידה שונים כגון העלאת עבודות, שימוש בדואר אלקטרוני, דיונים וכו' . 71% 70% 76% 79% 74% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FeedBack_BneOlim-5-6 71% 73% 84% 69% 71% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FeedBack_Olim-5-6 49% 49% 54% 57% 49% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FeedBack_BneOlim-7-9 50% 53% 60% 47% 50% 0% 20% 40% 60% 80% 100% FeedBack_Olim-7-9 108 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.8.1 שימוש במחשב במקצועות ה מיצ"ב המדד "שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב" בוחן באיזו מידה התלמידים נעזרים במחשב בבית הספר לצורכי הלמידה ב מקצועות ה היבחנות ב מיצ"ב - ,לשון והבעה אנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה : :מדד מסכם שימוש במחשב במקצועות ה מיצ"ב "א. "אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי לשון והבעה "ב. "אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי אנגלית "ג. "אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי מתמטיקה ד. "אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי מדע וטכנולוגיה" תוצאות בתרשים32 " מוצגים נתוני המדד המסכם שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב". 'באופן כללי, כמחצית מן התלמידים בכיתות ה- ) 'ו57-44% ,( דיווחו על שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב וזאת לעומת כשליש מתלמידי כיתות ז'- ) 'ט33-25% .( השוני הבין-גילי, ה משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט , ניכר בעיקר בקרב תלמידים בני עולים מאתיופיה ובני עולים מברית המועצות לשעבר, וניכר פחות בקרב תלמידים עולים מאתיופיה , ביחס לתלמידים בקבוצות ההשוואה . תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים ב שיעור ה דיווח על שימוש במחשב במסגרת השיעורים במקצועות המיצ"ב בין קבוצו ת העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל . תלמידים בני עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצו ת בני העולים , בהשוואה לתלמידים "דור שני" ישראל , למעט בקרב תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר בכיתות ה' -'ו בלבד אשר דיווחו על שיעור גבוה יותר ל ש שימוש במחשב במסגרת השיעורים במקצועות המיצ"ב. 109 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים4 – דיווחי תלמידים על שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב תרשים32 'ב: כיתות ה- ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 32 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים32 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 32 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 48% 49% 57% 49% 51% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Tekshuv_BneOlim-5-6 49% 52% 44% 47% 44% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Tekshuv_Olim-5-6 29% 29% 33% 25% 29% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Tekshuv_BneOlim-7-9 30% 31% 32% 31% 28% 0% 20% 40% 60% 80% 100% Tekshuv_Olim-7-9 110 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.8.2 שימוש באינטרנט לצורכי למידה המדד "שימוש באינטרנט לצורכי למידה" בוחן באיזו מידה ה תלמידים עושים שימוש באינטרנט לצורכי למידה , באמצעות פעולות כגון גלישה באתר האינטרנט של בית הספר, התכתבות עם מורה בדואר אלקטרוני, השתתפות בפורומים, העלאת חומרי לימוד לאתר בית הספר והורדת חומרים ממנו. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: שימוש באינטרנט לצורכי למידה "?א. "האם בחודש האחרון ביקרת באתר האינטרנט של בית הספר ב. "האם בחודש האחרון התכתבת עם מורה מבית הספר שלך באמצעות הדואר האלקטרוני לפחות פעם אחת?" ג. "האם בחודש האחרון הועלו חומרים משלך )כמו עבודות, מצגות, סיכומים( לאתר האינטרנט של בית הספר?" "?ד. "האם בחודש האחרון הורדת חומרי לימודים )כמו שיעורי בית, סיכומים, מבחנים( מאתר בית הספר ה. "האם בחודש האחרון השתתפת בקבוצות דיון )פורומים( בית- "?ספריות באינטרנט בנושאים לימודיים תוצאות בתרשים33 " מוצגים נתוני המדד המסכם שימוש באינטרנט לצורכי למיד ה". באופן כללי, שיעורי התלמידים שדיווחו על שימוש באינטרנט לצורכי למיד ה גבוהים יותר בקרב התלמידים בכיתות ה'- ) 'ו51-34% '( בהשוואה לתלמידי כיתות ז- ) 'ט36-25% .( השוני הבין-גילי, ה משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט , ניכר בעיקר בקרב כל קבוצות התלמידים בני עולים ביחס לתלמידים "דור שני" בישראל. תלמידים עולים – בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים ב שיעור ה דיווח על שימוש באינטרנט לצורכי למידה בין קבוצו ת העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט שיעורי דיווח נמוכים יותר בקרב תלמידים עולים מאתיופיה . תלמידים בני עולים – שיעור גבוה יותר של תלמידים בני עולים מ ברית המועצות לשעבר ו תלמידים בני עולים ממדינות ערב בכיתות ה'-'ו דיווחו על ה שימוש באינטרנט לצורכי למידה , בהשוואה ל תלמידים "דור שני" בישראל. לעומת זאת, בכיתות ז'- 'ט התלמידים בני העולים מאתיופיה דיווחו על כך במידה פחותה . 111 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים33 – דיווחי תלמידים על שימוש באינטרנט לצורכי למידה תרשים33 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 33א: כיתות ה' -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים33 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 33 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה סיכום הממצאים בתחום שילוב תקשוב בלמידה האינטרנט והמחשב עד י ין לא הפכו לחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה , שכן פחות ממחצית התלמידים דיווחו על שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב או על שימוש באינטרנט ל צורכי למידה. בקרב יוצאי אתיופיה , עולים ובני עולים, בולט שימוש מופחת באינטרנט לצ ו רכי למידה, שמכוון בעיקר לשימוש מן הבית. לעומתם שיעור בני העולים )אך לא העולים( מ ברית המוע צות לשעבר , בכיתות ה'- 'ו בלבד , שדיווחו על שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב כמו גם על שימוש באינטרנט לצ ו רכי למידה הוא גבוה יותר. גם יותר בני עולים ממדינות ערב בכיתות ה' -'ו דיווחו על שימ וש באינטרנט לצ ו רכי למידה . בולט כי השוני הבין- גילי בשני המדדים הללו ניכר בעיקר בקרב כל קבוצות בני העולים, ומשקף פערים גדולים יותר בשיעורי הדיווח של שילוב תקשוב בלמידה בין שכבות הכיתה. 43% 43% 51% 41% 48% 0% 20% 40% 60% 80% 100% InternetSch_BneOlim-5-6 43% 44% 34% 45% 40% 0% 20% 40% 60% 80% 100% InternetSch_Olim-5-6 34% 33% 36% 25% 31% 0% 20% 40% 60% 80% 100% InternetSch_BneOlim-7-9 34% 33% 25% 33% 33% 0% 20% 40% 60% 80% 100% InternetSch_Olim-7-9 112 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.9 מעורבות חברתית תחום זה בוחן את המידה שבה התלמידים חווים את המעורבות החברתית שלהם במסגרת הכיתה )בשיעורי חינוך(, בחיי בית הספר )במסגרת טקסים או אירועים אחרים ובהשתתפות פעילה במסגרות בית ספריות כדוגמת מועצת תלמידים( ובחיי הקהילה )בפעילויות התנדבות(. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד : זה מדד מסכם: מעורבות חברתית של תלמידים א. "שיעורי החינוך )חברה( עוסקים בנושאים שחשובים לי ומעניינים אותי" "ב. "הטקסים שבית הספר עורך )כגון חגים, מסדר שבועי וכד'( הם מעניינים וחשובים "('ג. "חשוב לי להשתתף בפעילות התנדבותית )למשל פעילות למען תלמידים אחרים, למען הקהילה וכד ד. "השנה אני מעורב במסגרת הפועלת למען ב ית הספר כמו ועדה כיתתית, ועדה בית ספרית, מועצת תלמידים וכד'" תוצאות בתרשים34 " מוצגים נתוני המדד המסכם מעורבות חברתית". באופן כללי, שיעורי התלמידים דיווחו על היבטים מסוימים של מעורבות חברתית גבוהים יותר בקרב התלמידים בכיתות ה'- ) 'ו78-61% ( בהשוואה לתלמידי כיתות ז'- ) 'ט51-39% .( השוני הבין-גילי, ה משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט , ניכר בעיקר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ביחס לתלמידים בקבוצות ההשוואה. תלמידים עולים – בקרב תלמידי כיתות ה' - ו', לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעור הדיווח על מעורבות חברתית בין קבוצות התלמידים העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט שיעורי דיווח גבוהים משמעותית בקרב תלמידים עולים מאתיופיה. בקרב תלמידי כיתות ז' - ט', לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעור הדיווח על מעו רבות חברתית בין קבוצות התלמידים העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט שיעורי דיווח נמוכים משמעותית בקרב תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר. תלמידים בני עולים – נמצא דפוס דומה לזה של התלמידים העולים. יותר תלמידים בני עולים מאתיופיה בכיתות ה' -ו' ופחות תל מידים בני עולים ברית המועצות לשעבר בכיתות ז' - ,ט' דיווחו על מעורבות חברתית בהשוואה למקביליהם "דור שני" בישראל. 113 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים34 – דיווחי תלמידים על מעורבות חברתית תרשים34 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 34 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים34 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 34 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 3.10 למידה מעבר לשעות הלימודים בבי ת הספר תהליכי הוראה ולמידה, כידוע, אינם מסתיימים בתום השיעור או בתום יום הלימודים, אלא ממשיכים בשעות אח ר הצהריים בבית התלמיד או מחוצה לו. היבט אחד נפוץ של תחום זה הוא הכנת שיעורי בית ומטלות הניתנים על ידי המורים והיבט אחר הוא שיעורים פרטיים שניתנים על ידי מורים פרטיים ועל חשבון הורי התלמיד. ניתן לראות את ההיבט הראשון כמרכיב חובה ומובנה בתהליך ההוראה- למידה שנקבע על ידי המורה, ואילו את ההיבט השני כבחירה הנתונה בידי התלמיד והוריו לשם השלמה , תמיכה וחיזוק הלמידה. 66% 64% 65% 73% 68% 0% 20% 40% 60% 80% 100% SocialClimate_BneOlim-5-6 66% 61% 78% 67% 65% 0% 20% 40% 60% 80% 100% SocialClimate_Olim-5-6 48% 46% 42% 48% 48% 0% 20% 40% 60% 80% 100% SocialClimate_BneOlim-7-9 47% 39% 51% 44% 47% 0% 20% 40% 60% 80% 100% SocialClimate_Olim-7-9 114 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.10.1 הקפדה על בדיקה של ש יעורי בית על ידי המורים מדד זה בוחן באיזו מידה מתייחסים המורים אל שיעורי הבית כאל חלק מתהליכי הלמידה, לפי תפיסת התלמידים. להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: המדד המסכם: הקפדה על בדיקה של שיעורי בית על-ידי המורים "א. "רוב המורים בודקים בכיתה את שיעורי הבית ב. "רוב המורים יודעים כשתלמידים לא מכינים את שיעורי הבית" ג. "רוב המורים יודעים אם תלמידים הכינו את שיעורי הבית בלי להשקיע מאמץ, אלא רק כדי לצאת ידי חובה" "ד. "רוב המורים מבקשים מאתנו לתקן את שיעורי הבית כשהם לא טובים תוצאות בתרשים35 " מוצגים נתוני המדד המסכם הקפדה על בדיקה של ש יעורי בית על ידי המורים". בעוד ש כמעט שלושה רבעים מן התלמידים בכיתות ה- 'ו )75-68% ( דיווחו כי המורים מקפידים על בדיקת שיעורי הבית, הרי שרק כמחצית מן התלמידים בשכבת כיתה ז'- 'ט )54-44% (דיווחו על כך , ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי השוני הבין גילי בין קבוצות התלמ ידים השונות. תלמידים עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצו ת העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , למעט שיעור גבוה יותר של תלמידים עולים מאתיופיה בכיתות ז'-ט' בלבד שדיווחו על הקפדה ב בדיקת שיעורי בית על ידי המורים . תלמידים בני עולים - בקרב שתי שכבות הכיתה לא נמצאו פערים משמעותיים במידת הדיווח על הקפדה בבדיקת שיעורי בית בין קבוצו ת התלמידים בני העולים , בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל,. 115 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים35 – דיווחי תלמידים על הקפדה ב בדיקה של שיעורי בית על ידי מורים תרשים35 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 35 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים35 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 35 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה 70% 69% 75% 71% 72% 0% 20% 40% 60% 80% 100% HomeWork_BneOlim-5-6 71% 73% 75% 68% 71% 0% 20% 40% 60% 80% 100% HomeWork_Olim-5-6 48% 47% 52% 50% 51% 0% 20% 40% 60% 80% 100% HomeWork_BneOlim-7-9 49% 51% 54% 44% 45% 0% 20% 40% 60% 80% 100% HomeWork_Olim-7-9 116 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים 3.10.2 היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב מדד זה בוחן את שיעור התלמידים המסתייעים בשיעורים פרטיים במקצועות הנכללים בבחינות המיצ"ב אחרי שעות הלימודים. המדד המסכם מייצג את שיעור התלמידים שקיבלו שיעורים פרטיים ב מקצוע אחד ממקצועות המיצ"ב לפחות . להלן פירוט ההיגדים המרכיבים מדד זה: מדד מסכם: שיעורי התלמידים המסתייעים בשיעורים פרטיים במקצוע אחד לפחות ממקצועות המיצ"ב "א. "אני מקבל שיעורים פרטיים בלשון, הבעה/ שפת אם בתשלום "ב. "אני מקבל שיעורים פרטיים באנגלית בתשלום "ג. "אני מקבל שיעורים פרטיים במתמטיקה בתשלום ד. "אני מקבל שיעורים פרטיים במדע וטכנולוגיה בתשלום" תוצאות בתרשים36 " מוצגים נתוני המדד המסכם היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב". ,באופן כללי כשביעית מן התלמידים בכיתות ה'- 'ו דיווחו כי הם מסתייעים בשיעורים פרטיים במימון הוריהם, באחד ממקצועות המיצ"ב לפחות . שיעור המדווחים גב ו ה מעט יותר בקרב תלמידי חטיבת הביניים בהשוואה לתלמידי היסודי , ועומד על כמעט חמישית מתלמידי כיתות ז'- 'ט )מלבד בני העולים מאתיופיה( . דפוס השוני הבין-גילי במרבית קבוצות התלמידים משקף תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידי כיתות ז'- 'ט . דפוס שונה נמצא בקרב תלמידים עולים מברית המועצות לשעבר )שיעורי דיווח כמעט זהים בשתי שכבות הכיתה( ותלמידים בני עולים מאתיופיה ) שיעורי הדיווח נמוכים יותר בקרב תלמידי כיתות ז' - ' .( ט תלמידים עולים - לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצו ת העולים , בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, למעט שיעור גבוה יותר של הסתייעות בשיעורים פרטיים שנמצא בקרב התלמידים העולים ממערב אירופה , בשתי שכבות הכיתה . תלמידים בני עולים - לא נמצאו פערים משמעותיים בין קבוצו ת בני העולים , בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, למעט שיעור נמוך יותר של הסתייעות בשיעורים פרטיים שנמצא בקרב התלמידים בני העולים מאתיופיה , בשתי שכבות הכיתה . 117 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים5 – דיווחי תלמידים על היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ"ב תרשים36 'ב: כיתות ה-ו' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 36 'א: כיתות ה -ו' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל תרשים36 'ד: כיתות ז-ט' בני עולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל תרשים 36 'ג: כיתות ז-ט' עולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל שני ההורים ילידי אחד ההורים יליד ישראל ואחד ישראל ההורים עולה בני עולים מ: ברה"מ אתיופיה מדינות ערב ילידי ישראל עולים מב רה"מ לשעבר עולים מ אתיופיה עולים מ צפון אמריקה עולים מ מערב אירופה סיכום הממצאים בתחום ה למידה מעבר לשעות הלימודים בבי ת הס פר בתחום של הקפדה ש על יעורי בית לא נמצאו פערים משמעותיים בין עולים )בהשוואה לילידי ישראל( ובני עולים )בהשוואה ל"דור שני" בישראל(, למעט העולים מאתיופיה בכיתות ז'- ט' ששיעור גבוה מהם דיווח על כך. ב תחום של הסתייעות במורים פרטיים ניתן להבחין ב דפוס חוזר בשתי שכבות הכיתה , ש לפיו עולים ממדינות ערב מסתייעים יותר במורים פרטיים בעוד בני עולים מאתיופיה מסתייעים בהם פחות . 15% 13% 15% 11% 14% 0% 20% 40% 60% 80% 100% PrivateLessons_BneOlim-5-6 14% 17% 13% 15% 17% 0% 20% 40% 60% 80% 100% PrivateLessons_Olim-5-6 20% 18% 19% 9% 19% 0% 20% 40% 60% 80% 100% PrivateLessons_BneOlim-7-9 19% 18% 18% 19% 22% 0% 20% 40% 60% 80% 100% PrivateLessons_Olim-7-9 118 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נספחים נספח 1 - פירוט ה מדדי ם והה י גדים מסקר האקלים והסביבה הפדגוגית המדווחים בדוח זה פירוט מדדי ם והיגדים הנכללים בכל אחד מתחומי התוכן ,תחומים מדדים ו היגדים()על פי סדר הופעתם בשאלון המיצ"ב ביחס לאקלים הבית ספרי תחום /נושא מדד מסכם היגדים שביעות רצון מבית הספר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר • אני אוהב להיות בבית הספר • גם אילו הייתי יכול, לא הייתי עובר לבית ספר אחר* • טוב לי בבית הספר יחסים אישיים בין באי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים • יש לי יחסים קרובים וטובים עם רוב המורים שלי • כשעצוב לי או כשרע לי, אני מרגיש נוח לדבר על זה עם מישהו מהמורים שלי • לרוב המורים אכפת ממני וממה שקורה לי ולא רק בקשר ללימודים • לרוב המורים חשוב מא ו ד לדעת איך אני מרגיש בבית הספר ובכלל יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים היגדים ביחס ליחסי הוגנות • בבית הספר שלי המורים מתייחסים לתלמידים באופן הוגן • אין תלמידים בכיתה שהמורים מעדיפים אותם על פני תלמידים אחרים* • אין בכיתה שלי תלמידים, שלא משנה מה הם יעשו המורים תמיד יתייחסו אליהם יפה* היגדים ביחס ליחסי כבוד • רוב המורים בבית הספר מתנהגים בכבוד כלפי התלמידים • רוב המורים מכבדים את מה שאני חושב ומרגיש יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה • הכיתה שלי מלוכדת ומגובשת • לרוב התלמידים בכיתה שלי יש עם מי להיות בהפסקות • לרוב התלמידים בכיתה שלי חשוב לעזור אחד לשני • לתלמידים בכיתה אכפת זה מזה • בכיתה שלי יש אווירה טובה בין התלמידים תחושת מוגנות י וב טחון פגיעה של מורים בתלמידים )!( • בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג לי או העליב אותי או השפיל אותי במילים בבית הספר • בחודש האחרון מישהו מהמורים תפס אותי ודחף אותי או ה י כה אותי בכוונה בבית הספר היעדר תחוש ת מוגנות של התלמידים • לפעמים אני פוחד ללכת לבית הספר, כי יש בו תלמידים שמתנהגים באלימות • לפעמים אני מעדיף להישאר בהפסקות בכיתה, כי אני חושש שיפגעו בי • יש בבית הספר מקומות שאני פוחד להסתובב בהם מידת בי טחון ומוגנות )!( • אני מרגיש בטוח ומוגן בבית הספר מעורבות באירועי אלימות • בחודש האחרון מישהו מהתלמידים דחף אותי • בחודש האחרון קיבלתי מכה או בעיטה או אגרוף מאחד התלמידים שרצה לפגוע בי היגדים ביחס לאלימות חמורה • בחודש האחרון אחד התלמידים השתמש במקל, באבן, בכיסא או בחפץ אחר כדי לפגוע בי • בחודש האחרון מישהו מהתלמידים נתן לי מכות חזקות • בחודש האחרון אחד התלמידים איים שיפגע בי בבית הספר או אחרי הלימודים • בחודש האחרון מישהו מהתלמידים סחט ממני באיומים כסף, אוכל או דברי ערך היגדים ביחס לאלימות עקיפה • בחודש האחרון אחד התלמידים ניסה לשכנע תלמידים אחרים לא לדבר אתי או לא להיות חברים שלי • בחודש האחרון אחד התלמידים הפיץ עליי שמועות לא נכונות כדי לפגוע בי )למשל באינטרנט או ברכילות מאחורי הגב( • בחודש האחרון הטילו על י י 'חרם': קבוצת תלמידים לא רצתה לדבר או לשחק אתי אלימות • בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי 119 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים מילולית : קללות, לעג (!) • בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי או העליב אותי או השפיל אותי במילים • בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי בגלל צבע העור, המוצא או הדת שלי אלימות פיזית (!) • בחודש האחרון תלמי דים מבית הספר שברו או הרסו ציוד של בית הספר • בחודש האחרון תלמידים מבית הספר גנבו לי חפצים אישיים או ציוד • בבית הספר יש חבורות של תלמידים אלימים המציקים לתלמידים אחרים ופוגעים בהם מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות • כשיש מקרי אלימות בבית הספר המורים יודעים על כך • בבית הספר עושים פעולות רבות כדי למנוע אלימות וכדי לטפל בה • בהפסקות יש תמיד מורה או כמה מורים בחצר שתפקידם להשגיח שלא תהיה אלימות משמעת והתנהגות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה • לעתים רחוקות התלמידים עושים רעש ובלגן בכיתה ומפריעים ללמוד* • בכיתה שלי אין תלמידים שמתחצפים למורים* • התלמידים בכיתה שלי מתייחסים בכבוד למורים • המורים לא צריכים לחכות הרבה זמן בתחילת השיעור עד שהתלמידים מפסיקים להרעיש* כללי התנהגות בבית הספר • כללי התנהגות בבית הספר ברורים לי • התלמידים בבית הספר מקפידים לפעול לפי כללי ההתנהגות • המורים בבי ת הספר מקפידים שהתלמידים יפעלו לפי כללי ההתנהגות איחורים והיעדרויות מלימודים (!) • לכמה שיעורים איחרת בחודש האחרון? • לכמה ימי לימודים לא הגעת בחודש האחרון )כולל מחלה( הסביבה ית ז הפי הסביבה ז הפי ית של בית הספר • חצר בית הספר יפה ומטופחת • הכיתה שלי יפה ומטופחת • השירותים של התלמידים נקיים ובמצב תקין • הכיתה שלי היא מקום שנוח ללמוד בו )מבחינת מקום ישיבה, הצפיפות, התאורה, קור/חום וכו'( ,תחומים מדדים ו היגדים()על פי סדר הופעתם בשאלון המיצ"ב ביחס ל סביבה הפדגוגית הבית ספרי ת היבטים רגשיים ומוטיבציוניים תפיסות תלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולותיהם היגדים ביחס לציפיות מורים להצלחה • רוב המורים מצפים מכל תלמיד להתאמץ בלימודים • רוב המורים מצפים מכל תלמיד לשפר את ההישגים שלו בלימודים • רוב המורים מצפים מכל תלמיד להשקיע הרבה בלימודים היגדים ביחס לאמונה ביכולות התלמידים • רוב המורים נותנים לי הרגשה שאני יכול להצליח בלימודים •רוב המורים שלי מאמינים ביכולת שלי להצליח בלימודים תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים • כאשר אני רוצה, אני יכול להצליח בלימודים. • כשאני מחליט ללמוד משהו קשה, אני מסוגל לעשות זאת. • אם אני רוצה , אני יכול להצליח במשימות לימודיות שונות כמו מבחן או עבודה . מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים • כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה מפני שהדבר מעניין ומסקרן אותי • כשאני לומד ברצינות, זה מפני שהנושא מעניין אותי • כשאני משקיע בלימודים, זה מפני שאני נהנה מזה • כשאני משקיע בלימודים, זה מפני שהלימודים חשובים לי • כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה מפני שהדבר עוזר לי לדעת דברים חשובים • כשאני לומד ברצינות, זה מפני שהדבר יעזור לי בעתיד מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים • כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה כדי שלא ארגיש רע עם עצמי • כשאני לומד ברצינות, זה מפני שאני מרגיש אשם כשאני לא עושה את כל מה שאני יכול • כשאני משקיע בלימודים, זה כדי שלא אתבייש בעצמי • כשאני משקיע בלימודים, זה מפני שאנ י לא רוצה שיעשו לי בעיות • כשאני לומד ברצינות זה מפני שאני לא רוצה שיענישו אותי • כשאני מכין את העבודות ואת השיעורים, זה מפני שאני לא רוצה שיכעסו עליי 120 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים • הלימודים בכלל לא חשובים לי • אני בכלל לא מנסה להצליח בלימודים • אני בכלל לא משקיע בלימודים קבלת הערכה ומשוב מקדמֵ י למידה מהמורים • רוב המורים מסבירים לכל תלמיד באופן אישי מה בדיוק עליו לעשות כדי להשתפר בלימודים • כשהתלמידים מתקשים להבין את החומר, רוב המורים מסבירים להם מה הם יכולים לעשות כדי להבין טוב יותר • כשהמורים מחזירים לנו עבודה או מבחן, רובם כותבים ליד התשובות מה נכון ומה צריך לשפר • כשתלמיד בכיתה לא מצליח במבחן או בעבודה, רוב המורים עוזרים לו להבין למה זה קרה • רוב המורים מקפידים לעדכן אותי על מצבי בלימודים • רוב המורים מוודאים שהתלמידים מבינים את החומר הנלמד לפני שממשיכים לנושא הבא קבלת משוב מהמורים שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב • אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי לשון והבעה • אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי אנגלית • אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי מתמטיקה • אני משתמש במחשב במסגרת שיעורי מדע וטכנולוגיה שילוב של תקשוב בלמידה שימוש באינטרנט לצורכי למידה • ?האם בחודש האחרון ביקרת באתר האינטרנט של בית הספר • האם בחודש האחרון התכתבת עם מורה מבית הספר שלך באמצעות הדואר האלקטרוני לפחות פעם אחת? • האם בחודש האחרון הועלו חומרים משלך )כמו עבודות, מצגות, סיכומים( לאתר האינטרנט של בית הספר? • האם בחודש האחרון הורדת חומרי לימודים )כמו שיעורי בית, סיכומים, מבחנים( מאתר בית הספר? • האם בחודש האחרון השתתפת בקבוצות דיון )פורומים( בית ספריות באינטרנט בנושאים לימודיים? מעורבות חברתית של תלמידים • שיעורי החינוך )חברה( עוסקים בנושאים שחשובים לי ומעניינים אותי • הטקסים שבית הספר עורך )כגון חגים, מסדר שבועי וכד'( הם מעניינים וחשובים • חשוב לי להשתתף בפעילות התנדבותית )למשל פעילות למען תלמידים אחרים, למען הקהילה וכד'( • השנה אני מעורב במסגרת הפועלת למען בית הספר כמו ועדה כיתתית, ועדה בית ספרית, מועצת תלמידים וכד' מעורבות חברתית הקפדה על ב דיקה של שיעורי בית על ידי המורי ם • רוב המורים בודקים בכיתה את שיעורי הבית • רוב המורים יודעים כשתלמידים לא מכינים את שיעורי הבית • רוב המורים יודעים אם תלמידים הכינו את שיעורי הבית בלי להשקיע מאמץ, אלא רק כדי לצאת ידי חובה • רוב המורים מבקשים מאתנו לתקן את שיעורי הבית כשהם לא טובים למידה מעבר לשעות הלימודים בבית הספר שיעור התלמידים המסתייעים בשיעורים פרטיים במקצוע אחד לפחות מתוך מקצועות המיצ"ב • אני מקבל שיעורים פרטיים בלשון, הבעה/ שפת אם בתשלום • אני מקבל שיעורים פרטיים באנגלית בתשלום • אני מקבל שיעורים פרטיים במתמטיקה בתשלום • אני מקבל שיעורים פרטיים במדע וטכנולוגיה בתשלום ,* היגדים המסומנים בכוכבית הינם היגדים הפוכים שנוסחו בלשון השלילה. היגדים אלו מציגים עמדה הפוכה בכיוונם משאר ההיגדים בדוח. לפיכך, בתהליך החישוב נעשה היפוך גם של החישוב כך שישקפו את אותה העמדה בהתאם לשאר ההיגדים בדוח. ! מדד מסכם המבוסס על היגד יחיד. 121 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נספח 2 - הפערים בתפיסות התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , בשכבת כיתה ה'- ' ו בנספח זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים כל בין אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל בשכבת כיתה ה'- .'ו להבדיל מתרשים 1 תת ב- פרק1.1 , בו ש המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, בתרשים זה הם ממוינים על פי גודל הפערים , מן המדדים ש בהם התפיסות בקרב התלמידים ה עולים הן שליליות יותר ביחס לילידי ישראל ועד אלו ש בהם התפיסות חיוביות יותר. תצוגה זו מאפשרת ללמוד על מדדים מסוימים מתחומים שונים ש בהם הפערים המשמעותיים דומים בגודל ם ו משקפים הבדל ים דומים בתפיס ות התלמידים שהם מייצגים. כאמור , הפערים שנמצאו משמעותיים מסומנים באדום וירוק. כמו כן ניתן להתרשם ביתר קלות מהתפלגות הפע רים בעמדות התלמידים העולים בהשוואה לאלו של ילידי ישראל, מבחינת גודלם וכיוונם של הפערים, כלומר עד כמה פערים אלו משמעותיים ו האם מרבית הפערים מייצגים עמדות שליליות או חיוביות יותר בקרב העולים יש . להדגיש כי התרשים אינו מדרג את המדדים לפי מידת חשיבותם או מידת מובהקות ה פער מבחינה סטטיסטית. תרשים37 א: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ צפון אמריקה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- 'ו )סדר (עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^* קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים כללי התנהגות בבית הספר מעורבות באירועי אלימות ^! יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים הסביבה הפיסית של בית הספר התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! מידת בטחון ומוגנות ** היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! מעורבות חברתית של התלמידים שימוש באינטרנט לצרכי למידה יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ 122 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים37 ב: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ מערב אירופה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- 'ו )סדר (עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " שימוש באינטרנט לצרכי למידה שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ מעורבות באירועי אלימות ^! דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^* גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! מעורבות חברתית של התלמידים היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! כללי התנהגות בבית הספר הסביבה הפיסית של בית הספר תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מידת בטחון ומוגנות ** יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה 123 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים37 ג: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- 'ו ()סדר עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! מידת ביטחון ומוגנות * בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ מעורבות באירועי אלימות ^! מעורבות חברתית של התלמידים תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! כללי התנהגות בבית הספר היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ הסביבה הפיסית של בית הספר שימוש באינטרנט לצורכי למידה לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 124 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים37 ד: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ה'- 'ו )סדר (עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! שימוש באינטרנט לצרכי למידה מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מעורבות באירועי אלימות ^! מידת בטחון ומוגנות ** תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים כללי התנהגות בבית הספר הסביבה הפיסית של בית הספר חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה מעורבות חברתית של התלמידים דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^* קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 125 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נספח 3 - הפערים בתפיסות התלמידים העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל , בשכבת כיתה ז'- ' ט בנספח זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים בין כל אחת מקבוצות העולים בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל בשכבת כיתה ז'- ט'. להבדיל מתרשים2 בפרק1.2 , בו ש המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, בתרשים זה הם ממוינים על פי גודל הפערים , החל ב מדדים ש בהם התפיסות בקרב התלמידים ה עולים הן שליליות יותר ביחס לילידי ישראל ועד אלו ש בהם התפיסות חיוביות יותר. כאמור, תצוגה זו מאפשרת ללמוד על מדדים מסוימים מתחומים שונים ש בהם הפערים המשמעותיים דומים בגודל ם ומ שקפים הבדלים דומים בתפיס ות התלמידים שהם מייצגים. הפערים שנמצאו משמעותיים מסומנים באדום וירוק. כמו כן ניתן להתרשם ביתר קלות מהתפלגות הפערים בעמדות התלמידים העולים בהשוואה לאלו של ילידי ישראל, מבחינת גודלם וכיוונם של הפערים, כלומר עד כמה פערים אלו משמעותיים ו האם מרבית הפערים מייצגים עמדות שליליות או חיוביות יותר בקרב העולים יש . להדגיש כי התרשים אינו מדרג את המדדים לפי מידת חשיבותם או על פי מידת מובהקות הפער מבחינה סטטיסטית. 126 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים38 א: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ צפון אמריקה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז'- 'ט )סדר (עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד ש בו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שב עבורם הוגדר ערך סף של 3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות הסביבה הפיסית של בית הספר מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים מעורבות חברתית של התלמידים גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר מעורבות באירועי אלימות ^! יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ כללי התנהגות בבית הספר חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם מידת בטחון ומוגנות * בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ שימוש באינטרנט לצרכי למידה דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה 127 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים38 ב: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ מערב אירופה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז'- 'ט )סדר (עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " מידת בטחון ומוגנות * מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם הסביבה הפיסית של בית הספר שימוש באינטרנט לצרכי למידה בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! מעורבות באירועי אלימות ^! יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! כללי התנהגות בבית הספר אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! מעורבות חברתית של התלמידים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ 128 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים38 ג: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז'- 'ט ()סדר עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה מעורבות חברתית של התלמידים נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מידת בטחון ומוגנות * בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר הסביבה הפיסית של בית הספר מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ מעורבות באירועי אלימות ^! חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! כללי התנהגות בבית הספר אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! שימוש באינטרנט לצרכי למידה תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים 129 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים38 ד: פערים בין תפיסות תלמידים עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל, כיתות ז' - 'ט )סדר (עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר שימוש באינטרנט לצרכי למידה מידת בטחון ומוגנות * אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ מעורבות באירועי אלימות ^! יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! הסביבה הפיסית של בית הספר תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם כללי התנהגות בבית הספר תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה מעורבות חברתית של התלמידים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 130 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נספח 4 - הפערים בתפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל , בשכבת כיתה ה' - ' ו בנספח זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים בין כל אחת מקבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני " ישראל בשכבת כיתה ה'- .'ו להבדיל מתרשים 3 תת ב-פרק 2.2 , בו ש המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, בתרשים זה הם ממוינים על פי גודל הפערים , החל ב מדדים ש בהם התפיסות בקרב התלמידים ה עולים שליליות יותר ביחס לילידי ישראל ועד אלו ש בהם התפיסות חיוביות יותר. כאמור, תצוגה זו מאפשרת ל למוד על מדדים מסוימים מתחומים שונים ש בהם הפערים המשמעותיים דומים בגודל ם ו משקפים הבדל ים דומים בתפיס ות התלמידים שהם מייצגים. כמו כן ניתן להתרשם ביתר קלות מהתפלגות הפערים בעמדות התלמידים העולים בהשוואה לאלו של ילידי ישראל, מבחינת גודלם וכיוונם של הפערים, כלומ ר עד כמה פערים אלה משמעותיים ו האם מרבית הפערים מייצגים עמדות שליליות או חיוביות יותר בקרב העולים . התרשים אינו מדרג את המדדים לפי מידת חשיבותם או לפי מידת מובהקות הפער מבחינה סטטיסטית. תרשים39 א: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ מדינות ערב בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות 'ה- 'ו )סדר עולה( תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! מידת בטחון ומוגנות * אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! מעורבות באירועי אלימות ^! מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ מעורבות חברתית של התלמידים הסביבה הפיסית של בית הספר כללי התנהגות בבית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים שימוש באינטרנט לצרכי למידה 131 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים39 ב: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, 'כיתות ה- 'ו )סדר עולה( תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! דווח על שני ימי היעדרות או יותר בחודש האחרון *^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ מעורבות באירועי אלימות ^! גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! מידת ביטחון ומוגנות * מעורבות חברתית של התלמידים תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם הסביבה הפיסית של בית הספר מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות הקפדה על בדיקת שיעורי בית על ידי המורים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים שימוש באינטרנט לצורכי למידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב 132 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים39 ג: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מא תיופיה לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, 'כיתות ה- 'ו )סדר עולה( תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ שימוש באינטרנט לצרכי למידה נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מידת בטחון ומוגנות * יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב הסביבה הפיסית של בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים מעורבות באירועי אלימות ^! מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ כללי התנהגות בבית הספר דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ מעורבות חברתית של התלמידים קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 133 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים נספח 5 - הפערים בתפיסות התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ב ישראל , בשכבת כיתה ז'- ' ט בנספח זה מוצגים הפערים המשמעותיים בתפיסות התלמידים בין כל אחת מקבוצות בני העולים בהשוואה לתלמידים "דור שני" ישראל בשכבת כיתה ז'- ט'. להבדיל מתרשים4 תת ב- פרק2.3 , בו ש המדדים ממוינים על פי התחומים שנבחנו בסקר, בתרשים זה הם ממוינים על פי גודל הפערים , החל ב מדדים ש בהם התפיסות בקרב התלמידים ה עולים הן שליליות יותר ביחס לילידי ישראל ועד אלו ש בהם התפיסות חיוביות יותר. כאמור, תצוגה זו מאפשרת ללמוד על מדדים מסוימים מתחומים שונים ש בהם הפערים המשמעותיים דומים בגודל ם ומשקפים הבדל ים דומים בתפיס ות התלמידים שהם מייצגים. כמו כן ניתן להתרשם ביתר קלות מהתפלגות הפערים בעמדות התלמידים העולים בהשוואה לאלו של ילידי ישראל, מבחינת גודלם וכיוונם של הפערים, כלומר עד כמה פערים אלו משמעותיים ו האם מרבית הפערים מייצגים עמדות שליליות או חיוביות יותר בקרב העולים . התרשים אינו מדרג את המדדים לפי מידת חשיבותם או לפי מידת מובהקות הפער מבחינה סטטיסטית. תרשים40 א: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ מדינות ערב לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, 'כיתות ז- 'ט )סדר עולה( תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! מידת בטחון ומוגנות * שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ מעורבות באירועי אלימות ^! יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! שימוש באינטרנט לצרכי למידה יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים כללי התנהגות בבית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה מעורבות חברתית של התלמידים הסביבה הפיסית של בית הספר היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים 134 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים40 ב: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ ברה"מ לשעבר בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, 'כיתות ז- 'ט )סדר עולה( תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ מידת בטחון ומוגנות * מעורבות חברתית של התלמידים יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ הסביבה הפיסית של בית הספר התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ מעורבות באירועי אלימות ^! גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! כללי התנהגות בבית הספר אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב " מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם שימוש באינטרנט לצרכי למידה שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים 135 ממצאי סקר אקלים וסביבה פדגוגית תשע"ג - תלמידים עולים ובני עולים תרשים40 ג: פערים בין תפיסות תלמידים בני עולים מ אתיופיה בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל, כיתות ז' - 'ט ()סדר עולה תלמידים עולים אוחזים בתפיסות/עמדות חיוביות יותר שליליות יותר * - ממד חד-היגדי ^ - ממד שבו ההיגדים מנוסחים על דרך השלילה ! - ממדים שבעבורם הוגדר ערך- סף של3% )ולא5% ( לציון פער משמעותי בתפיסות התלמידים ביחס לקבוצת ההשוואה -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% חשיפה ללעג בגין צבע עור , מוצא או דת *^! דווח על שני איחורים או יותר בחודש האחרון *^ שימוש באינטרנט לצרכי למידה תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה הסביבה הפיסית של בית הספר יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים מידת בטחון ומוגנות * שימוש במחשב במקצועות המיצ "ב מוטיבציה כפויה ללמידה בקרב התלמידים ^ התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה אלימות פיזית מכוונת מצד המורים *^! יחסי הוגנות וכבוד בין מורים לתלמידים היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים ^! מאמצי בית הספר לעידוד תחושת המוגנות גניבת חפצים אישיים או ציוד *^! כללי התנהגות בבית הספר תחושת המסוגלות הלימודית של התלמידים מעורבות חברתית של התלמידים תפיסות התלמידים את ציפיות המורים מהם ואת האמונה ביכולתם נוכחות של חבורות אלימות בבית הספר *^ מעורבות באירועי אלימות ^! היעדר תחושת מוגנות של התלמידים ^! הקפדה על בדיקת ש " ב על ידי המורים לעג , העלבה , או השפלה מהמורים *^! בחודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותי בכוונה לפגוע בי *^ שבר או הרס של ציוד בבית הספר *^ דווח על שני ימי העדרות או יותר בחודש האחרון *^ קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים חשיפה ללעג , העלבה , או השפלה במילים *^ מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים היקף שיעורים פרטיים במקצועות המיצ !^ ב "