חומר רקע
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
1
י
"ז אייר תשע"ו
, 25
מאי2016
נתוני
אקלים וסביבה פדגוגית בקרב תלמידים עולים ובני עולים
מתוך סקרי המיצ"ב
לשנה"ל
תשע"
ג
הרשות
הארצית
למדידה
והערכה
בחינוך
)
ראמ
( "ה
מתכבדת להציג ממצאים
ממחקר
העוסק
בתפיסות האקלים
והסביבה הפדגוגית
בבית הספר
בקרב תלמידים
עולים ובני עולים
בבתי ספר דוברי עברית
בישראל.
מדינת ישראל הינה מדינה קולטת עלייה ומורכבת מריבוי קבוצות אתניות שונות כמו גם דתות שונות
.
כל
אחת
מקבוצות
העולים/המהגרים
נתקלת באתגרים
מגוונים
בתהליך השתלבותה בארץ החדשה,
כגון
בתחומי השפה,
התרבות, זהות
חברתית ואתנית
.
מערכת החינוך בכלל ובתי הספר בפרט
מהווים מעין
כור היתוך בו משתלבים יחד
תלמידים עולים ממדינות שונות ותל
מידים
ילידי הארץ
. מערכת החינוך
פועלת הן כדי
להבטיח את הצלחתם הלימודית
של התלמידים כולם, והן לחינוכם והכשרתם כאזרחי העתיד
.
לאקלים הבית ספרי ולסביבה הפדגוגית
יש
משקל
ומשמעות רבה בהשגת היעדים הללו.
מחקרים רבים עסקו בהשוואת ההישגים הלימודיים של תלמידים עולים
לאלו של
תלמידים ילידי הארץ הקולטת,
אולם תשומת לב מועטה הופנתה לבחינת התפיסות והעמדות של התלמידים העולים ובני העול
ים כלפי מערכת החינוך
שקלטה אותם.
מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות האק
לים והסביבה הפדגוגית בבית הספר
בקרב תלמידים עולים
ובני עולים
מארצות מוצא שונות
, בשכ
בות הכיתה היסודית )ה'-
'ו'( וחטיבת הביניים )ז-
(' . ט
נתוני המחקר מבוססים על שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית בסקר המיצ"ב )מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית(,
אשר הועברו בשנה"ל תשע"ג
ל
תלמידי כיתות ה' עד ט' במדגם מייצג של בתי"ס דוברי עברית.
על השאלונים השיבו
150,871
תלמידים )שיעור השבה
-
90%
.(
:במחקר נכללו קבוצות המחקר הבאות
תלמידים עולים
,
קרי תלמידים שלא נולדו בישראל
.
בקבוצה זו נכללים
,
על פי ארץ הלידה של התלמידים
:
תלמידים
עולים מבר
ית המועצות
לשעבר
,
תלמידים עולים מאתיופיה
,
תלמידים עולים מצפו
ן אמריקה
)
ארה
"
ב וקנדה
(,
ותלמידים עולים ממערב אירופה
)
צרפת
,
אנגליה ועוד
(.
קבוצת ההשוואה לקבוצות התלמידים העולים היא
תלמידים
ילידי ישראל
)
ללא תלות מהי ארץ המוצא של הוריהם
. (
המחקר מתייחס לנתוניהם של 8,922
תלמידים עולים מ
ן
ה
ארצות
שפורטו מעלה
)מתוכם 3,352
'בכיתות ה-ו' ו
-
5,570
'בכיתות ז-ט'( ו-
139,249
תלמידים ילידי ישראל )מתוכם
58,542
'בכיתות ה-ו' ו
-
80,707
'בכיתות ז-
('ט1.
:בנוסף, קבוצת התלמידים ילידי ישראל פולחה לקבוצות הבאות
תלמידים
בני עולים
,
קרי תלמידים
שנולדו
בישראל אולם שני הוריהם
לא נולדו בישראל
.
בקבוצה זו נכללים
,
על פי
ארץ הלידה של
הורי
התלמידים
:
תלמידים ששני הוריהם נולדו
בברית המועצות
לשעבר
,
תלמידים ששני הוריהם נולדו
באתיופיה
ותלמידים ששני הוריהם נולדו
במדינות ערב
)
מרוקו
,
תוניס
'ג ,
רבה
,
מצריים
,
לוב
,
ירדן
,
לבנון
,
עיראק
,
אירן
,
תימן
,
סוריה
,
טורקיה
,
כורדיסטן
,
יר ' אלג
,
פרס
. (
קבוצת ההשוואה המרכזית לקבוצות התלמידים בני העולים ה
יא
תלמידים שגם הם וגם שני הוריהם נולדו בישראל
)
תלמידים
"
דור שני
"
בישראל
(.
המחקר מתייחס לנתוניהם של
19,641
תלמידים בני עולים מארצות מוצא אלו )מתוכם8,084
בכיתות
ה'-ו' ו
-
11,557
'בכיתות ז-ט'( ו-
91,124
תלמידים
"דור שני" בישראל )מתוכם 38,338
'בכיתות ה-ו' ו
-
52,736
'בכיתות ז-
('ט2.
1 שאר התלמידים הם עולים שנולדו בארצות שאינן נמנות על אלו שצוינו ב-4
.קבוצות המחקר
2
שאר התלמידים הם בני עולים
ששני הוריהם לא מאותה קבוצה של ארצות מוצא
הנמנות על אלו שצוינו ב-3 קבוצות המחקר
, או תלמידים
שרק אחד מהוריהם הוא עולה והשני נולד בישראל )"דור שני" למחצה(.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
2
במחקר נכללו32
.מדדים הבודקים את תפיסת האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בעיני תלמידים
הוגדר סף של
5%
לציון
פער משמעותי
בין תפיסות התלמידים )לבד מהיגדים שמידת ההסכמה עימם בקרב
ילידי
ישראל הייתה
נמוכה מ-
20%, ושבעבורם נקבע סף של
3%
( .
הנחת המחקר היא כי תפיסות שליליות יותר בקרב תלמידים עולים ובני
עולים, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל ו"דור שני" בישראל, בהתאמה, יש בה
ן
כדי להעיד ע
ל חסמים
, קשיים
ואתגרים
בתהליך הקליטה וההשתלבות במערכת החינוך
. דמיון בתפיסות, מאידך גיסא, עשוי להעיד על השתלבות
בחברה הקולטת ובעיקר בבית הספר.
להלן יפורטו
ממצאים
עיקריים
שעלו במחקר
.
הדוח המלא
נמצא
באתר האינטרנט של ראמ"ה בקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Aklim_Olim.htm
ראמ"ה: מדידה בשירות הלמידה
בית אבגד, ז'בוטינסקי 5
,, רמת גן5252006
:'. טל03-5205555
:, פקס03-5205509
דוא
: ל"[email protected]
כתובת האתר
: http://rama.education.gov.il
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
3
ממצאים נבחרים
פערים בין תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים עולים ותלמידים ילידי
ישראל
סיכום של מספר המדדים בהם נמצאו פערים משמעותיים בין תפיסות התלמידים העולים ותפיסות התלמידים ילידי
ישראל מוצג בטבלה
להלן
.
עולים ילידי
כיתות'ה-
'ו כיתות'ז-
'ט
תפיסות
חיוביות
יותר
תפיסות
שליליות
יותר
תפיסות
חיוביות
יותר
תפיסות
שליליות
יותר
בקרב
התלמידים העולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
ברה"מ לשעבר
---
8
---
8
אתיופיה
12
5
6
8
מערב אירופה
---
2
---
5
צפון אמריקה
---
1
---
2
מן הטבלה
ניתן ללמוד כי:
•
הן
בכיתות ה'
-
'ו
והן בכיתות ז'-
', ט
נמצאו בקרב התלמידים העולים
מצפון
אמריקה
תפיסות הדומות מאוד
לתפיסות של תלמידים ילידי ישראל
)פערים משמעותיים ב-1 ו-2 מדדים
בלבד
, בהתאמה(
.
•
בעוד
ש
בכיתות ה'
-
'ו
נמצאו בקרב התלמידים העולים
מ
מערב
אירופה
תפיסות הדומות מאוד לתפיסות של
תלמידים ילידי ישראל
)פערים משמעותיים ב-2
'מדדים בלבד(, הרי שבכיתות ז-
ט' נמצאו פערים משמעותיים
בחמ
י
שה מדדים
המייצגים תפיסות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים ממערב אירופה, רובם בתחום תחושת
המוגנות והביטחון, וכן שיעור דיווח מוגבר על איחורים ועל הסתייעות בשיעורים פרטיים במקצועו
ת המיצ"ב.
•
,הן בשכבה היסודית והן בחטיבת הביניים
נמצאו פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים העולים מ
ברית
המועצות לשעבר
ב
כרבע מהמדדים )8(
,כולם מייצגים תפיסות שליליות יותר
בקרב התלמידים העולים
, בעיקר
מידה נמוכה יותר של
תחושת מוגנות ובטחון.
•
התלמידים העולים מ
אתיופיה
בשתי שכבות הכיתה מציגים תפיסות שונות מאלו של תלמידים ילידי ישראל, הן
מבחינת כמות המדדים שבהם נמצאו פערים משמעותיים
)17
ו-
14
'מדדים בכיתות ה-ו' ו-
'ז-
(ט', בהתאמה
,
הן
מבחינת גודל הפערים
,
והן מבחינם
כיוונם
–
במדדים מסוימים התלמידים העולים
מאתיופיה
מציגים
תפיסות
חיוביות יותר
בהשוואה לתפיסות התלמידים ילידי ישראל
ו ,
במדדים אחרים
תפיסות שליליות יותר
.
הדבר מעיד
על קיטוב בתפיסות התלמידים העולים מאתיופיה ומדגיש את החוויה הייחודית של קבוצות עולים שונות בנוגע
להשתלבות במערכת החינוך.
•
בהשוואה בין תפיסות התלמידי
ם העולים לתלמידים ילידי ישראל, הרי שב
שכבת ז'-
'ט
נמצאו יותר מדדים בהם
קיימים פערים משמעותיים המייצגים
תפיסות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים
, לעומת שכבת כיתה ה'-
.'ו
הדבר נכון עבור כל קבוצות העולים, מלבד העולים מברית המועצות לשעבר
.
אצל
ה
עולים מאתיופיה,
ב
חלק
מ
המדדים בהם נצפו תפיסות חיוביות יותר בשכבת ה'-
'ו
בהשוואה ל
ילידי ישראל,
בשכבת ז'-
'ט
הפערים קטנו
ולעיתים אף
התהפכו
כך שתפיסת העולים מאתיופיה הפכה שלילית יותר.
בנוסף
ב
שכבת
ז'-
'ט
, שיעור התלמידים
העולים מאתיופיה ומבר
ית המועצות
לשעבר שדיווחו על שביעות רצון
כללית מבית הספר הוא נמוך משמעותית.
•
תלמידים עולים, בעיקר אלו מבר
ית המועצות
לשעבר )בשתי
שכבות
הכיתה(, אך גם אלו מאתיופיה וממערב
אירופה )בשכבת כיתה ז
' -
'ט
( דיווחו על חשיפה מוגברת להיבטים
שונים
של
אלימות
מילולית
ופיזית.
ממצא בולט
בתחום זה
הוא
ש
בשתי שכבות הכיתה,
בעיקר תלמידים עולים מאתיופיה וגם אלו מבר
ית המועצות
לשעבר דיווחו
בשיעורים כפולים ואף למעלה מכך על
חשיפה
ללעג
בגין
צבע
עור, מוצא
דת או
.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
4
"פערים בין תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בין תלמידים בני עולים ותלמידים "דור שני
בישראל
סיכום של מספר המדדים בהם נמצאו
פערים משמעותיים בין תפיסות תלמידים בני עולים ותפיסות תלמידים "דור
שני"
ב
ישראל מוצג בטבלה
להלן
.
בני עולים.
שני ההורים ילידי
כיתות
ה'-
' ו
כיתות
ז'-
' ט
תפיסות
חיוביות
יותר תפיסות
שליליות
יותר תפיסות
חיוביות
יותר תפיסות
שליליות
יותר
בקרב התלמידים
בני
העולים
בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל
ברה"מ לשעבר
6
2
1
5
אתיופיה
6
2
5
6
מדינות ערב
1
2
---
10
ה מן
טבלה
ניתן ללמוד כי:
•
'בשכבת כיתה ה-
'ו
, נמצאו
פערים משמעותיים בתפיסות התלמידים בני העולים
מ
אתיופיה
והתלמידים
בני
העולים
מ
ברית המועצות לשעבר
בכרבע )8
( מהמדדים בהשוואה לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל. מרבית
הפערים, ,מייצגים עמדות חיוביות יותר בקרב בני העולים ממדינות אלו, בעיקר בתחומי הסביבה הפדגוגית
המתבטאות במוטיבציה אוטונומית ללמידה גבוהה יותר, הערכה רבה של קבלת משוב מקדם למידה מן המורים,
דיו
וח מופחת על העלבה או השפלה מצד המורים ועוד. התלמידים בני העולים
מ
מדינות ערב
אוחזים בתפיסות
דומות לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל, ופערים משמעותיים נמצאו ב-3
.מדדים בלבד המספר הנמוך יחסית
של מדדים בהם נמצאו פערים משמעותיים,
והעובדה
ש
מרבית הפערים משקפים
תפיסות חיוביות יותר בקרב בני
העולים בהשוואה לתפיסות תלמידים "דור שני" בישראל ,מעידים
על
השתלבות טובה
של בני העולים
בבתי
"ס
יסודיים
.
•
'בשכבת כיתה ז
-
', ט'נמצאו פערים משמעותיים במספר רב יותר של מדדים )לעומת מספרם בשכבת כיתה ה-
,('ו
בין תפיסות התלמידים בני העולי
ם ותפיסות תלמידים "דור שני" בישראל. מרבית הפערים משקפים תפיסות
שליליות
יותר בקרב בני העולים, בעיקר
בקרב בני עולים מ
מדינות ערב,
במידה פחותה בני עולים מ
בר
ית המועצות
לשעבר
, ואילו בני עולים מ
אתיופיה
הציגו תפיסות חיוביות יותר בתחומים מסוימים ושליליות יותר באחרים.
•
בדומה לממצאים
על תפיסות
התלמידים
העולים
בהשוואה לתלמידים
ילידי ישראל,
הפערים בתפיסות קבוצות
בני העולים את האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר ב
השוואה
לתלמידים "דור שני" בישראל הולכים
ומתרחבים
עם המעבר מן השכבה היסודית )כיתות ה'-
'ו'( לחטיבת הביניים )כיתות ז
-
('ט ,
ומייצגים
תפיסות
שליליות יותר בקרב בני העולים
בכיתות ז'-
'ט .
• ,בשתי שכבות הכיתה
המשותף לכל קבוצות בני העולים, ובולט
בעיקר
בקרב
תלמידים
בני
עולים מאתיופיה וגם
בקרב
אלו מבר
ית המועצות
לשעבר
)ובמידה פחותה
מכך בקרב
בני העולים ממדינות ערב(
, הוא
דיווח
בשיעורים
כפולים ואף למעלה מכך על
חשיפה
ללעג
בגין
צבע
עור, מוצא
דת או
.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
5
להלן פירוט אודות חמישה מ
דדי אקלים וסביבה פדגוגית נבחרים
ח
שיפה ללעג
בגין
צבע העור,
ה
מוצא או
דת ה
במטרה
לבחון האם תלמידים נחשפים ללעג בגין
שונות אתנית או דתית
,
נכלל בשאלון האקלים והסביבה הפדגוגית
במיצ
ב "
ההיגד
" :
בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי בגלל צבע העור
,
המוצא או הדת שלי
".
נתוני היגד זה
מהווים אינדיקציה ראשונית על מידת הפגיעה בתלמידים בבתי הספר
המתרחשת על רקע גזעני
.
בתרשים1
מוצגים
דיווחי התלמידים על
ההיגד
בפילוח לפי הקבוצות שהוגדרו לעיל
.
באופן כללי
,
כעשירית מן התלמידים ילידי ישראל
חוו בחודש שקדם להעברת השאלונים קריאות או אמירות פוגעניות
על רקע צבע עור
,
מוצא או דת
.
שיעורים גבוהים
משמעותית
של תלמידים
עולים
ותלמידים
בני עולים
)תלמידים שנולדו
בישראל אולם שני הוריהם לא נולדו בישראל(
דיווחו על חשיפה ללעג על רקע
זה
.
תופעה זו
,
המתקיימת בשתי שכבות
הכיתה בהיקף דומה
,
בולטת בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה - כשליש מן התלמידים
,
ובקרב יוצאי
ברית המועצות
לשעבר
– כ
רבע
מן התלמידים
;
אך היא קיימת גם בקרב עולים
ממערב אירופה
ובני עולים
ממדינות ערב
-
כשביעית מן
התלמידים
.
תלמידים עולים
–
בשתי שכבות הכיתה
,
שיעורי הדיווח על התופעה בקרב
תלמידים עולים
מאתיופיה ו
תלמידים
עולים
מבר
ית המועצות
לשעבר
גבוהים פי 3
ופי2
,בהתאמה
,
בהשוואה ל
שיעורי הדיווח בקרב
תלמידים ילידי ישראל
.
גם
בקרב תלמידים עולים ממערב אירופה תופעה זו נפוצה יחסית
,
אם כי במידה פחותה ובעיקר בשכבות ז
'- '. ט
תלמידים בני עולים
–
התקבלה תמונה דומה לנצפה בקרב התלמידים העולים. בשתי שכבות הכיתה
,
שיעורי הדיווח
על התופעה בקרב
תלמידים
בני
עולים
מאתיופיה ותלמידים בני עולים
מבר
ית המועצות
לשעבר
גבוהים פי 3
ופי2
,
בהתאמה
,
בהשוואה לשיעורי הדיווח בקרב תלמידים "דור שני" בישראל
.
גם בקרב תלמידים בני עולים ממדינות ערב
תופעה זו נפוצה יחסית
.
הדמיון במידת הדיווח
על
חשיפה ללעג על רקע גזעני
בקרב התלמידים העולים והתלמידים בני העולים
יוצאי אותן
ארצות מוצא )כשליש מיוצאי אתיופיה וכרבע מיוצאי בר
ית המועצות
לשעבר
, בכל אחת משכבות הכיתה
(
מעיד על כך
שתופעה קשה זו אינה מתמתנת גם כאשר ה
'
ישראליות
'
של התלמידים
,
לכאורה
,
מוצקה
יותר
, קרי
–
בני עולים,
שכאמור נולדו בארץ, נחשפו לתופעה ומדווחים עליה בשיעורים דומים לאלו של העולים מאותן ארצות מוצא
.
פערים אלו בשיעורי הדיווח על התופעה, בין קבוצות התלמידים העולים ובני העולים, בהשוואה לקבוצות התלמידים
ילידי ישראל והתלמידים "דור שני" בישרא
ל, בהתאמה, הם הגדולים והניכרים ביותר מבין כל
ההיגדים שנבדקו.
ממצא זה מעיד שלא זו בלבד שהתופעה נפוצה ומכוונת כנגד תלמידים עולים ובני עולים, אלא גם שמחד גיסא
תלמידים ממרבית ארצות המוצא סובלים יותר )בהשוואה ל
תלמידים
ילידי ישראל
ול
תלמידים
"דור שני" בישראל
,
בהתאמה
( מחשיפה ללעג על רקע גזעני
,
ומאידך גיסא התופעה נפוצה אף יותר כלפי תלמידים מארצות מוצא מסוימות
)בעיקר אתיופיה, וגם בר
ית המועצות
לשעבר(.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
6
תרשים1 - דיווחי תלמידים על
חשיפה ללעג בגין צבע
ה , רועה
מוצא או
ה
דת
תלמידים
בני עולים
בהשוואה לתלמידים "דור
שני" בישראל
תלמידים
עולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
כיתות
ה'-
'ו
כיתות
ה'-
' ו
כיתות
ז'-
'ט
כיתות
ז'-
' ט
שני ההורים ילידי
אחד ההורים יליד ישראל ואחד
ישראל
ההורים עולה
שני ההורים עולים מ:
ברה
"
מ לשעבר
אתיופיה
מדינות ערב
ילידי ישראל
ילידי ברה"מ לשעבר
ילידי אתיופיה
ילידי צפון אמריקה
ילידי מערב אירופה
8%
12%
22%
31%
14%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q47_BneOlim-5-6
11%
22%
34%
11%
14%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q47_Olim-5-6
10%
12%
23%
32%
15%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q47_BneOlim-7-9
13%
23%
31%
14%
17%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q47_Olim-7-9
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
7
היבט
נוסף
של אלימות
שנבחן בשאלון
הוא
אלימות של מורים כלפי תלמידים
,
הן
אלימות מילולית
והן
פיזית
.
אלימות
מצד מורים אמנם פחות שכיחה
,
אך יש בה כדי
להשפיע מאוד על תחושת המוגנות של התלמידים
,
אשר ככלל
,
נוטים
לראות במורים כתובת בעת צרה
,
ובפרט בעת חשיפה לאלימות מצד תלמידים אחרים
.
על מנת שתלמיד יהיה פנוי
ללמידה, תנאי בסיסי הוא תחושת מוגנות והכלה. במידה והתלמיד נחשף לאלימות מצד צוות ההוראה, שאמור לשמור
על ב
טחונו, לא יכולה להתקיים למידה מיטבית.
חשיפה ל
לעג, העלבה או השפלה מ
צד
המורים
היגד זה
נועד כדי לבחון
פגיעה
מילולית
של מורים בתלמידים
- פגיעה מסוג של
לעג
,
העלבה או השפלה מהמורים
.
נוסח
ההיגד בשאלון היה
" :
בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג לי או העליב אותי או
השפיל אותי במילים בבית הספר
".
בתרשים2
מוצגים
דיווחי התלמידים על
ההיגד
בפילוח לפי הקבוצות שהוגדרו לעיל
.
באופן כללי
, שיעור לא מבוטל של 14%-10%
מן התלמידים בכיתות ה
'-', ו
ושיעור כפול
מכך )25%-18%
(בכיתות ז
'-', ט
דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים
הם
נפגעו
באופן מילולי ממוריהם
,
אשר לעגו
להם
,
העליבו או השפילו
אותם
.
תלמידים עולים
-
שיעורים דומים של דיווח על אלימות מילולית מצד מורים נמצאה בקרב כל קבוצות העולים
ותלמידים ילידי ישראל
, בשתי שכבות הכיתה
.
תלמידים בני עולים
–
בשכבת כיתה ה
'-, 'ו
שיעור נמוך יותר של
תלמידים בני עולים
מברית המועצות
לשעבר
ו
תלמידים
בני העולים
מאתיופיה דיווחו על אלימות מילולית מצד המורים
,
בהשוואה
ל
תלמידים
"
דור שני
"
בישראל
.
בשכבת
כיתה ז'-
', ט
שיעור גבוה
יותר
של
תלמידים
ממדינות ערב דיווחו על התופעה
)
כרבע מהתלמידים בקבוצת אוכלוסייה
,( זו
ובשאר קבוצות בני העולים לא נצפה הבדל בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל
.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
8
תרשים2 -
דיווחי תלמידים על
לעג
,
העלבה או השפלה מהמורים
תלמידים
בני עולים
בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל
תלמידים
עולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
כיתות
ה'-
'ו
כיתות
ה'-
' ו
כיתות
ז'-
'ט
כיתות
ז'-
' ט
שני ההורים ילידי
אחד ההורים יליד ישראל ואחד
ישראל
ההורים עולה
שני ההורים עולים מ:
ברה
"
מ לשעבר
אתיופיה
מדינות ערב
ילידי ישראל
ילידי ברה"מ לשעבר
ילידי אתיופיה
ילידי צפון
אמריקה
ילידי מערב אירופה
13%
14%
10%
9%
13%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q44_BneOlim-5-6
13%
12%
10%
13%
13%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q44_Olim-5-6
21%
22%
19%
18%
25%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q44_BneOlim-7-9
21%
19%
22%
21%
21%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q44_Olim-7-9
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
9
אלימות פיזית מכוונת מצד המורים
היגד זה
נועד כדי לבחון
פגיעה
פיזית מכוונת
של מורים בתלמידים
.
נוסח ההיגד בשאלון היה
: "
בחודש האחרון מישהו
מהמורים תפס אותי ודחף אותי או הכה אותי בכוונה בבית הספר
".
בתרשים3
מוצגים
דיווחי
התלמידים על
ההיגד
בפילוח לפי הקבוצות שהוגדרו לעיל
.
באופן כללי
,
תלמידים בשכבת כיתה ה'-
ו' דיווחו בשיעורים של5%-2%
על
אלימות פיזית מצד המורים
.
בשכבת כיתה
ז'-
ט' נצפו
שיעורים
גבוהים יותר
.
תלמידים עולים
–
בקרב שתי שכבות הכיתה
לא נמצאו פערים משמעותיים
בשיעורי הדיווח
בין קבוצות העולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
,
למעט
תלמידים עולים מאתיופיה בשכבת כיתה ז
'-' ט
שדיווחו בשיעור למעלה
מכפול
על אלימות פיזית מכוונת מצד המורים ביחס לתלמידים ילידי ישראל
)12%
לעומת5%
(, בהתאמה
.
תלמידים בני עולים
-
בקרב שתי שכבות הכיתה
לא נמצאו פערים משמעותיים
בין קבוצות
בני
העולים בהשוואה
לתלמידים
"
דור שני
" ב
ישראל
,
למעט
תלמידים
בני
עולים
ממדינות ערב
בשכבת כיתה ז
'-' ט
שדיווחו בשיעור
גבוה יותר
על אלימות פיזית מכוונת מצד המורים ביחס לתלמידים ילידי ישראל
)8%
לעומת5%, בה
תאמה(
.
אם כן, ניתן לראות ששיעורי הדיווח בקרב תלמידים בני עולים ממדינות ערב בשכבות ז'-
ט' על אלימות מילולית
מצד
מורים
)תרשים 2( ו
אלימות
פיזית
מצד מורים
)תרשים 3
( גבוהים באופן משמעותי מאלו בקרב מקביליהם תלמידים
"דור שני" בישראל.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
10
תרשים3 - דיווחי תלמידים
ביחס לאלימות פיזית מכוונת מצד המורים
תלמידים
בני עולים
בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל
תלמידים
עולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
כיתות
ה'-
'ו
כיתות
ה'-
' ו
כיתות
ז'-
'ט
כיתות
ז'-
' ט
שני ההורים ילידי
אחד ההורים יליד ישראל ואחד
ישראל
ההורים עולה
שני ההורים עולים מ:
ברה
"
מ לשעבר
אתיופיה
מדינות ערב
ילידי ישראל
ילידי ברה"מ לשעבר
ילידי אתיופיה
ילידי צפון אמריקה
ילידי מערב אירופה
3%
3%
2%
4%
5%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q43_BneOlim-5-6
3%
3%
5%
2%
3%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q43_Olim-5-6
5%
5%
4%
7%
8%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q43_BneOlim-7-9
5%
7%
12%
6%
5%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Q43_Olim-7-9
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
11
קבלת משוב מהמורים
הערכה ומשוב הם חלק משמעותי ובלתי נפרד
מתהליכי ההוראה והלמידה
.
הערכה ומשוב אפקטיביים מסייעים
בחשיפת תובנות התלמידים במהלך הלמידה ועשויים לסייע בידי התלמידים לקדם את ביצועיהם הלימודיים
.
בשאלון
נכללו מספר היגדים שבחנו
היבטים שונים של הנושא, כגון:
ב
איזו
מידה
, על פי תפיסות התלמידים, הם
מקבלים
מן
המורים
מידע
על מידת הבנתם
)
של התלמידים
(
את החומר ועל מצבם בלימודים
,
לצד הסבר
,
משוב
בונה
והנחיה בנוגע
לתכנון צעדיהם הבאים בלמידה
,
כאמצעים לקידום הלמידה
.
ההיגדים בשאלון נוסחו כך:
"רוב המורים מסבירים לכל תלמיד באופן אישי מה בדיוק עליו לעשות כדי להשתפר בלימ
ודים"
"כשהתלמידים מתקשים להבין את החומר, רוב המורים מסבירים להם מה הם יכולים לעשות כדי להבין טוב
יותר"
"כשהמורים מחזירים לנו עבודה או מבחן, רובם כותבים ליד התשובות מה נכון ומה צריך לשפר"
"כשתלמיד בכיתה לא מצליח במבחן או בעבודה, רוב המורים עוזרים לו להבין ל
מה זה קרה"
"רוב המורים מקפידים לעדכן אותי על מצבי בלימודים"
"רוב המורים מוודאים שהתלמידים מבינים את החומר הנלמד לפני שממשיכים לנושא הבא"
הוגדר
מדד מסכם
שהוא
ערך המחושב על פני מספר היגדים המתייחסים להיבטים שונים של
הנושא
.
ערך
המדד
המסכם הינו
ממוצע של אחוזי המסכימים עם ההיגדים השונים
המרכיבים את המדד.
בתרשים 4
מוצגים
נתוני המדד המסכם
"קבלת
הערכה
ומשוב
מקדם
למידה
מהמורים
"
בפילוח לפי הקבוצות
שהוגדרו לעיל
.
באופן כללי
,
בעוד מרבית תלמידי השכבה היסודית
)כיתות ה'-
('ו
דיווחו על קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מן
המורים
)70%
לפחות
(,
הרי שרק כמחצית מן התלמידים
בשכבה העל יסודית )ז'-
('ט
דיווחו על כך
.
תלמידים עולים
–
שיעורים גבוהים יותר של תלמידים עולים
מאתיופיה, הן בכיתות ה'
-
'ו' והן בכיתות ז
-
ט', דיווחו על
קבלת משוב והערכה מקדמי למידה, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל. מלבד זאת,
בקרב שתי שכבות הכיתה
לא
נמצאו פערים משמעותיים בשיעור הדיווח על קבלת משוב והערכה מקדמי למידה
בין
שאר
קבוצות העולים
,
בהשוואה
לתלמידים
ילידי ישראל
.
תלמידים
בני
עולים
–
נמצא דפוס דומה לתלמידים העולים.
שיעורים גבוהים יותר של תלמידים בני עולים מאתיופיה,
הן בכיתות ה'-
'ו' והן בכיתות ז-
"ט', דיווחו על קבלת משוב והערכה מקדמי למידה, בהשוואה לתלמידים "דור שני
בישראל. בנוסף, גם בקרב תלמידים בני עולים מברית המועצות, בשכבת כיתה ה'
-
ו' בלבד, נרשם שיעור דיווח גבוה
יות
ר על קבלת משוב והערכה מקדמי למידה. מלבד זאת,
בקרב שתי שכבות הכיתה
לא נמצאו פערים משמעותיים
בשיעור הדיווח על קבלת משוב והערכה מקדמי למידה
בין
שאר
קבוצות
בני
העולים
,
בהשוואה לתלמידים
"דור שני"
ב
ישראל
.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
12
תרשים4 - דיווחי תלמידים על
קבלת הערכה ומשוב מקדמֵ
י למידה מהמורים
תלמידים
בני עולים
בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל
תלמידים
עולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
כיתות
ה'-
'ו
כיתות
ה'-
' ו
כיתות
ז'-
'ט
כיתות
ז'-
' ט
שני ההורים ילידי
אחד ההורים יליד ישראל ואחד
ישראל
ההורים עולה
שני
ההורים עולים מ:
ברה
"
מ לשעבר
אתיופיה
מדינות ערב
ילידי ישראל
ילידי ברה"מ לשעבר
ילידי אתיופיה
ילידי צפון אמריקה
ילידי מערב אירופה
71%
70%
76%
79%
74%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
FeedBack_BneOlim-5-6
71%
73%
84%
69%
71%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
FeedBack_Olim-5-6
49%
49%
54%
57%
49%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
FeedBack_BneOlim-7-9
50%
53%
60%
47%
50%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
FeedBack_Olim-7-9
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
13
שביעות רצון מבית הספר
מדד
זה
נועד כדי לבחון
סוגיה בסיסית של תחושת שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים למוסד
ש
בו הם
לומדים
.
המדד בוחן
את דיווחי התלמידים ביחס לתחושתם הכללית כלפי בית הספר
:
האם הם שמחים להגיע אל בית
הספר
;
באיזו מידה
טוב לתלמידים להיות בבית הספר ועד כמה הם מרגישים שייכים
אליו
.
לשביע
ות הרצון נודעת
חשיבות
,
ויש בכך כדי לתת מעין סיכום
לגבי תחושתם הכללית לגבי בית הספר תוך שקלול ההיבטים השונים
,
מזווית
הראיה של התלמיד
.
ההיגדים הנכללים במדד הם
:
"אני אוהב להיות בבית הספר"
"
אילו הייתי יכול, הייתי עובר לבית ספר אחר"
)
לצורך הדיווח ההיגד נוּסח מ
חדש, כך שערך גבוה יותר בהיגד
ישקף מצב רצוי יותר, בדומה לשאר ההיגדים במדד זה
.(
"
טוב לי בבית
הספר
".
בתרשים 5
מוצגים נתוני המדד המסכם
"תחושה חיובית כללית מבית הספר"
באופן כללי, כ-
75%
מה
תלמידים
בכיתות ה'
-
,'ו
בכלל
ה
קבוצות
,
דיווחו על תחושת כללית חיובית
כלפי בית הספר.
בקרב תלמידים בכיתות ז'-
ט' שיעורי הדיווח המקבילים היו נמוכים יותר, במידה חדה בקרב תלמידים עולים )לרוב
פער של כ-
10%
ואף עד פער של20%
בקרב ילידי אתיופיה( ותלמידים בני עולים )פער של כ-
13%
( ובמידה מתונה בקרב
תלמידים ילידי ישראל ו"דור שני בישראל
" )פער של כ-
6%
.(
תלמידים עולים
- בקרב תלמידי כיתות ה
'-' ו
אין
פערים
משמעותי
ים
במידת שביעות הרצון
בין התלמידים העולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
.
אולם
,
בקרב תלמידי כיתות ז
'-', ט
הן
תלמידים עולים מברית המועצות
לשעבר
)פער
של 6%
בשיעורי הדיווח
ב
השוואה לילידי ישראל(
ו
בעיקר
תלמידים עולים מאתיופיה
)פער של 21%
בשיעורי הדיווח
(
פחות שבעי רצון מתלמידים ילידי ישראל
.
תלמידים בני עולים
-
בדומה לתלמידים
ה
עולים
,
בקרב תלמידי כיתות ה
'- ' ו
אין
פער
משמעותי
במידת שביעות הרצון
בין התלמידים בני העולים בהשוואה לתלמידים
"
דור שני
"
בישראל
.
אולם
בקרב
תלמידי כיתות ז
'-ט',
הן
תלמידים בני
עולים יוצאי אתיופיה
)פער של 7%
בשיעורי הדיווח בהשוואה
לתלמידים "דור שני" בישראל
(
והן בני
עולים יוצאי
מדינות ערב
)פער של
5%
בשיעורי הדיווח
(
פחות שבעי רצ
ון מתלמידים
"דור שני" ב
ישראל
.
ראמ
ה "
הרשות הארצית
למדידה
והערכה בחינוך
משרד החינוך
Ministry of Education
وزارة
ا
وا
14
תרשים5
-
דיווחי תלמידים על
תחושה חיובית כללית כלפי בית הספר
תלמידים
בני עולים
בהשוואה לתלמידים "דור שני" בישראל
תלמידים
עולים
בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל
כיתות
ה'-
'ו
כיתות
ה'-
' ו
כיתות
ז'-
'ט
כיתות
ז'-
' ט
שני ההורים ילידי
אחד ההורים יליד ישראל ואחד
ישראל
ההורים עולה
שני ההורים עולים מ
:
ברה
"
מ לשעבר
אתיופיה
מדינות ערב
ילידי ישראל
ילידי ברה
"
מ לשעבר
ילידי אתיופיה
ילידי צפון אמריקה
ילידי מערב אירופה
77%
75%
78%
78%
78%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Satisfaction_BneOlim-5-6
76%
73%
79%
76%
77%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Satisfaction_Olim-5-6
71%
70%
67%
64%
66%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Satisfaction_BneOlim-7-9
70%
64%
58%
68%
68%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
Satisfaction_Olim-7-9