חומר רקע

1 אל: חברי ועד ת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ה' בחשוון"התשע ז מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 6 בנובמבר2016 מסמך הכנה לדיון ב"הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע ו- 6 201 הקבוע ליום8.11.2016 חלק 'ג– הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד (סעיפים101 עד130 ) כללי דיני חדלות פירעון של יחיד ים מוסדרים כיום [ בפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש], תש"ם- 1980 . פקודה זו נחקקה לפני ,שמונים שנה בשנת1936 , ( ותוקנה תיקונים נקודתיים ובשנת1980 יצא לה "נוסח חדש"), אך לא עברו עד עתה רפורמה מקיפה שתאפשר התאמתם לגישות המודר ניות המקובלות בתחום זה (לשם השוואה, הדין האנגלי שעליו התבססה הפקודה עבר רפורמה מקיפה בשנת1986 ) . מאז שנחקקה הפקודה חלה התפתחות בתפיסה של דיני חדלות הפירעון מתפיסה השמה דגש בעיקר על השאת ערך החוב שייפרע לנושים ,לתפיסה המעמידה כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפ ירעון את שיקומו של החייב. הצבת ערך השיקום כערך מרכזי נובעת משינוי תפיסתי מהנחה שאי תשלום חוב הוא פגם מוסרי בהתנהלות החייב, להבנה כי בשוק בו האשראי הצרכני ניתן בהיקפים גדולים, אי תשלום חוב הוא סיכון טבעי , "תאונה כלכלית", שא ינה בהכרח .תולדה של התנהגות פגומה בהתאם לכך החידושים המרכזיים המוצעים בחלק זה נועדו להקל על שיקומו של החייב היחיד (לרבות הפסקת השימוש )"במונח השלילי "פושט רגל , להפוך חלק ,מההליך למינהלי וכן להבנות את הליך חדלות הפירעון כך שבתום תקופה של מספר שנים שבהם החייב יפרע את חובותיו לנושיו יוכל לקב ל "הפטר" ולפ תוח דף חדש. לצד זאת, מוצע להעניק טיפול נפרד ושונה לחייבים שהגיעו ל חדלות פירעון בשל התנהלות פסולה, או לחייבים המנסים ל נצול לרעה את ההליכים . הדין הקיים וקשייו על פי הדין הקיים, ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל של יחידים בבית המשפט המחוזי לבקשת חייב א ו נושה . בית המשפט נותן צו כינוס שבמסגרתו עוברים נכסי החייב לשליטתו של הכונס הרשמי ,ומוקפאים ההליכים נגד החייב וזאת עד לבירור השאלה אם החייב פושט רגל, או עד שהוא מגיע להסדר עם נושיו. בשלב זה מגבש הכונס הרשמי חוות דעת לבית המשפט ,בעניין מצבו הכלכלי של החייב לרבות הנסיבות שהובילו למצבו ה ,כלכלי ויכולתו לפרוע את חובותיו ו בית המשפט שוקל אם להכריז על יו .פושט רגל משמעות .ההכרזה כי הנכסים מוקנים לנאמן וניתנים לחלוקה בין נושיו מרגע ההכרזה על החייב כפושט רגל הוא רשאי לבקש הפטר מחובותיו, אך זהו אינו שלב הכרחי או מובנה .בהליך בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי הדין הקיים יוצר סרבול מיותר וחוסר וודאות, המונע מחייבים רבים לפנות להליכי פשיטת רגל גם כשהם כבר מצויים בחדלות פירעון או מתקרבים למצב של חדלות פירעון . :בכלל זה ניהול ההליכים בבית המשפט המחוזי מייקר את ההליכים ומעכב אות ם נוכח העומס בערכאה זו . העיכוב גורר פגי ע ה בחייבים (שחובם )צובר ריבית, ( בנושים (שהעיכוב גורע מיכולתם לפרוע את חובם) ובמשק שכן החייב לא יכול לתרום לפעילות הכלכלית בתקופה זו .)כמו כן , אי הכללת ההפטר כחלק מובנה בתהליך וחוסר הוודאות לגבי הקריטריונים לקבלתו מפחי תים .מתמריציו של החייב חדל הפירעון לשתף פעולה עם ההליך עיקרי ההסדר המוצע לגבי יחידים א. הפיכת חלק מהליך פשיטת הרגל להליך מינהלי:  מוצע להעביר את עיקר האחריות לניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים לממונה (הכנ"ר), למעט כאשר ההליך נושא אופי של סכסוך ובמצב זה ה הכרעה מסורה לבית משפט השלום ,. למרות האמור 2 מוצע כי הצו לשיקום כלכלי– התכנית לפירעון חובותיו של היחיד שב יומה יופטר מחובותיו יינתן בידי בית המשפט. זאת בשל חשיבותו של הצו והעובדה שהוא .משנה את מערך הזכויות של החייב ונושיו  מוצע ש הליך חדלות פירעון שנפתח ביוזמת החייב , שחובו אינו עולה על150,000 ₪ , יערך בפני רשם ההוצאה לפועל ולא על-ידי בית המשפט . ב. הבניית ההליך ותחימתו בזמן– בשלב הראשון– צו פתיחת הליכים ו תקופת בדיקה, שבה יגובש צו השיקום הכלכלי, בשלב השני– תקופת תכנית השיקום שבסיומו ינתן הפטר:  מוצע כי ההליך יפת ח במתן צו לפתיחת הליכים – בעקבות הצו, מתחילה תקופת בדיקה ש מטרתה יצירת בסיס עובדתי ביחס למצבו הכלכלי של החייב וההתנהלות שהובילה לחדלות פירעונו . במהלך תקופה זו מ מונה נאמן ל נכסי החייב ונאסר על יו לפרוע את חובותיו, אלא בהתאם להוראות החוק, וכן חלות עליו הגבלות ש ו .נות שמטרתן מניעת הגדלת החוב על- פי המוצע, בסיום התקופה הממונה ימליץ על תכנית לפירעון החובות , ובי המ"ש יקיים דיון בהצעת ו שבסיומו יתן צו לשיקום כלכלי .  צו השיקום הכלכלי – פותח את השלב השני שבו, בהתאם להוראות צו השיקום הכלכלי, ממומשים נכסים היחיד או מנוהלים ל שם פירעון חובותיו לנושיו, ובמקביל הוא נדרש לתשלומים עתיים מהכנסתו השוטפת לשם השבת חובות . כאשר אין לחייב נכסים והכנסתו מספיקה רק לצרכיו החיוניים – .יכול שיינתן צו הפטר מיידי  הפטר – לאחר תום תקופת תכנית השיקום– מוצע כי ברירת המחדל תהיה שלוש שנים, יקבל החיי ב ."הפטר ו"יפתח דף חדש כיום בהצעת החוק מתן צו כינוס– העברת נכסי החייב /לכונס עד לבירור היותו פושט רגל עד להסדר עם נושיו לבקשת נושה או חייב: פתיחת הליכי חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי גיבוש חוו"ד לביהמ"ש הכרזה ע"י ב :"יהמ"ש כ"פושט רגל הנכסים מוקנים לנאמן וניתנים לחלוקה בין נושיו "אפשרות לבקשת "הפטר עדK 150 ש"ח מעלK 150 ש"ח גובה החוב נפתח ע"י היחיד נפתח ע"י היחיד )ביהמ"ש השלום נותן צו שיקום (תכנית פירעון, כשלוש שנים נפתח ע"י / נושה יועמ"ש מופנה לביהמ"ש השלום התנגדות / בקשה לביטול הצו ע"י נושה נפתח ע"י / נושה יועמ"ש מופנה לרשם ההוצאה לפועל )(פרק י"ב מופנה לממונה )הקפאת הליכים: מינוי נאמן; תקופת הביניים (כשנה הפטר 3 סעיף101 :המוצע תחולה חלק ג :'הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד פרק א :'תחולה והוראות כלליות תחולה 101 . (א) הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון י לגב חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד .) (ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד ,אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור ,הוא בישראל; (2) במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל. :הערות  ה .סעיף עוסק בתחולת חלק ג' על יחידים  סעיף- קטן (ב) קובע את הזיקות הנדרשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בישראל. הזיקות המוצעות דומות לאלה המוצעות לגבי תאגיד בס עיף5 להצעת החוק – מרכז חייו בישראל, יש לו נכסים בישראל או מנהל עסקים בישראל. השוני היחיד ביחס להסדר החל על תאגידים– מוצע שההסדר יוחל גם על חייב שמרכז חייו היה בישראל עד שישה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. זאת כדי שלא לאפשר לחייב לחמוק מהליכי חדלות פירעון ב ישראל .על ידי שינוי מקום מגוריו יצוין כי על-פי הדין קיים (פק' פשיטת הרגל) די בכך ש" היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים" "ואין דרישה ש מרכז חייו יהיה בישראל" – השינוי מצמצם את תחולת ההסדר, אך.נראה מוצדק בעידן הנוכחי  הסעיף אינו מגדיר מהו הגיל ה מינימ אלי ה של חייב לצורך הגשת בקשה (בניגוד לסעיף2 לפק ודת פשיטת הרגל ), שכן בינתיים נחקק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע הוראות כלליות בדבר תחולת ,הדין על קטינים (למשל פעולה של קטין היא אכיפה אם הוריו או האפוטרופוס שלו הסכים לכך (סעיף4 ,) מגבלות על ביטול פע ולות שנעשו שלא בהסכמת הורי הקטין או האפוטרופוס שלו (סעיף5 )וכיו"ב.) סעיף102 המוצע: הרשאים להגיש בקשה הרשאים להגיש בקשה 102 .אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד: (1) היחיד; (2) נושה; (3) היועץ המשפטי לממשלה. 4 הער ה: מוצע לקבוע ש הגש ב ת קשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תוכל להיות מוגשת על- ידי היחיד, נושה או היועמ"ש. הוראה זהה מוצע לקבוע לגבי תאגיד ים (סעיף6 )להצעה. סעיף103 המוצע: הגורם המוסמך לדון בבקשה"; הגדרת "בית משפט הגורם המוסמך לדון בבקשה 103 . (א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים וגש ת לממונה', בהתאם להוראות פרק ב . (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א ,)בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות פרק י"ב. (ג) בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה ,לצו לפתיחת הליכים ,י וגשו לבית המשפט', בהתאם להוראות פרק ג. ""בית משפט– (1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד– בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי ;או נכסיו (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד– בית משפט השלום כאמור בסעיף353 במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור– בית משפט השלום ;בירושלים :הערות  סעיף זה עוסק בגורם המוסמך לדון בבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון , אשר כל אחד מהם נדון בפרק אחר בחלק:'ג  בקשת החייב ביחס לחובות עד 150,000 ₪ - תוגש לרשם ההוצאה לפועל)(פרק י"ב  בקשת החייב ביחס לחובות מעל 150,000 ₪ - תוגש לממונה )'(פרק ב  בקשת נושה )(ביחס לכל סוג של חובות או של היועץ המשפטי לממשלה– תוגש לבית משפט השלום .)'(פרק ג  על פי דברי ההסבר, ההבדל המר כזי בין( הליכים ביוזמת החייב ובין הליכים ביוזמת הנושים או היועמ"ש) נובע ת מכך שבקשה של החייב אינה בהכרח מבקשת לפגוע בנושיו. מתן הצו אמנם מעביר את גביית החובות למשטר קולקטיבי אך במקרים רבים יש בכך כדי להגדיל את שיעור הגבייה שלהם , ובפרקטיקה לא מוגשות בקשות רב ות לביטול צווי כינוס המוגשים על- ידי חייבים יחידים ומדובר לרוב בהליך טכני . לעומת זאת, בקשה המוגשת על ידי נושה היא בקשה שבמהותה מבקשת לפגוע באוטונומיה הכלכלית של היחיד ובהיבטים מסוימים אף בחירותו, לכן מוצדק להכריע בה בבית המשפט . 5 נקודות לדיון:  כעניין אמפ ירי– מהי החלוקה כיום בין בקשות המוגשות על-ידי החייב ובין בקשות המוגשות על- ידי הנושה? ובין בקשות עד150,000 ₪ ובקשות מעל ל- 150,000 ₪ ?  האם אין חשש שהעברת הטיפול בבקשות מתחת ל- 150 אלף₪ ?תוביל לפגיעה בזכויות חייבים ,כידוע מערכת ההוצאה לפועל היא מערכת מוטת גב ייה, האם אין בעייתיות בהפקדת הליך כה רגיש שיש בו פוטנציאל של פגיעה בזכויות החייב ובכבודו בידי מערכת זו, בלי פיקוח שיפוטי ובלי הפרדה בין גורם ממליץ– ?נאמן/ממונה ובין ערכאה שיפוטית מפקחת האם אין מקום לערב את ביהמ"ש לפחות בשלב קביעת צו השיקום הכלכלי וההפטר כ ?פי שנעשה בהליכים המתנהלים אצל הממונה  מעבר לכך, יש להניח כי במקרים רבים דווקא הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חוב קטן יחסית יערבו זכויות יסוד דוגמת הזכות לדיור או זכות למינימום קיום אנושי בכבוד, שדווקא בהם יש .חשיבות בפיקוח שיפוטי  גם אם יש הצ דקה להעביר הליכים מסוימים לרשם ההוצאה לפועל כעניין של יעילות, האם ההבחנה צריכה להיות על בסיס סכום? האם אין מקום להבחנה על בסיס מספר הנושים או על בסיס סוג ?הנושים  "הגדרת המונח "בית משפט – כיום, הליכי חדלות פירעון הן של תאגידים והן של יחידים מתנהלים בבית המ שפט המחוזי. בדברי ההסבר, נטען כי מצב זה יוצר עומס כבד בביהמ"ש המחוזי, אשר נדרשים לעסוק באלפי תיקי פש"ר של יחידים בכל שנה, למרות שרבים מן התיקים אינם מחייבים .דיון בערכאה גבוהה בהתאם לכך, במסגרת ההצעה מוצע לקבוע כי תהיה הבחנה בין תאגידים ובין יחידים– חדלו ת פירעון של תאגידים תידון בביהמ"ש המחוזי וחדלות פירעון של יחידים בבימ"ש השלום. חלוקה זו מבוססת על ההנחה שבמרבית המקרים חדלות פירעון של תאגידים תהיה בהיקף כספי גדול יותר .מחדלות פירעון של יחידים מבחינת הסמכות המקומית – מוצע לקבוע כחלופות שההליכים ידונו במח וז השיפוט שבו רשום התאגיד/מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עיסקו העיקרי של החייב או .נכסיו ב סעיף353 להצעת החוק שידון בהמשך– מוצע לקבוע כי רק בתימ"ש שלום מסוימים בכל מחוז .שיתמחו בתחום יהיו מוסמכים לדון בהליכים אלה לדיון: 1. האם נכון להעבי ר תיקים אלה ל בי מ"ש ה שלום, והאם הם ערוכים להתמודד עם?תיקים אלה 2. האם לא עדיף לקבוע רף מסוים (כיום– תביעות מעל2.5 מיליון₪ )מתנהלות במחוזי של חדלות פירעון יחידים שמעבר אליו העניין יועבר לביהמ"ש המחוזי ? לפי הצעה זו: כאשר מדובר בהליך ביוזמת החייב הוא יפנה לביהמ"ש המחוזי כאשר החובות הם מעל לסכום מסוים, וכאשר מ דובר בהליך ביוזמת הנושה, הוא יפנה את העניין לביהמ"ש המחוזי בשלב מתן הצו לפתיחת .הליכים בהקשר זה יש לשים לב ש ב סעיף280 להצעת החוק מוצע להסמיך בימ"ש הדן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד לצרף להליכים אלה הליכי חדלות פירעון של בעל מניות בתאגיד או נושא ,משרה בתאגיד .אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים 6 סעיף104 :המוצע בקשת היחיד לממונה פרק ב :'צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד לחובות העולים על150,000 ₪ בקשת היחיד לממונה 104 . (א) היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד ,)בהתקיים שניים אלה: (1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו; (2) סך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים. (ב) לבקשה יצרף היחיד את אלה: (1) תצהיר ,בטופס שקבע השר ,כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה; (2) דוח המתייחס למועד הג שת הבקשה ולשנתיי ם שקדמו לו ,הכולל את הפרטים כמפורט להלן ,כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר , באישור ועדת ,החוקה ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים : (א) פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו והתחייבויותיו ,לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ,ערובות שנתן ,ו פרטי זהותם של נושיו ו של מי שהוא נושה שלו; (ב) הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ו תביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו; (ג) מקצועו והשכלתו; (ד) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם ,הכנסותיהם ,הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבוי ותיהם של בן–זוגו ,של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו / הסמוכים על שולחנו ,לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו הגר עמו; (3) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן: (א) מידע לעניין כתובת ו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו/ כהגדרתו בסעיף23 בחוק ל חוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א– 1981 ,אך למעט רשות המסים וגוף המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה; 7 (ב) מידע לעניין מצבו הכלכלי כן ו מידע לעניין יציאותי ו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה בעניינים כמפורט בטור ב 'שלצדו. (ג) בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו ,ובהעדר מחוז כאמור –בירושלים ;לעניין זה" ,מחוז " – בהתאם לא זורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]התשמ"ד– 1984 . :הערות  על- פי המוצע, יחיד יוכל להגיש בקשה לפתיחת הליכים לממונה באותן נסיבות בהן יכול תאגיד לבקש פתיחת הליך כאמור, ובתוספת התנאי שהיקף חובותיו עולה על 150,000 ₪ ( שכן מתחת לסכום זה עליו להגיש את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל .על מנת להתאים את הנוסח לזה שהוסכם לגבי פתיחה בהליך בידי תאגיד ,מוצע להחליף את המילה ""נדרש למילה ""יסייע. לדיון :כאמור לעיל ,אנו סבורים שיש לדון באופן עקרוני בהעברת הליכים לרשם ההוצאה לפ ועל בכלל ,ובקביעת הרף של 150,000 ₪ בפרט.  על היחיד לצרף לבקשתו תצהיר, דוח מפורט בדבר מצבו הכלכלי וויתור על סודיות בעניינים מסוימים. אלו נועדו להבטיח כי לממונה יהיה מלוא המידע הנד רש לקבלת החלטה ולניהול ההליכים– הן לגבי מצבו הכלכלי והן לגבי פוטנציאל ההשתכרות .שלו הדוח מתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו . כיום קובעת פקודת פשיטת הרגל (סעיף17 ()(א2)) ש החייב צריך להגיש דוח המתייחס לתקופה הכוללת את שנת המס בה מוגש הדוח והשנה שקדמה לה .על- ,פי דברי ההסבר קביעת תקופה של שנתיים נועדה למנוע תמריץ להגשת הדוח במוע.ד מסוים  על- ,פי הנוסח המוצע הפרטים הנדרשים ממגיש הבקשה הם כדלקמן : (א) פרטים לעניין נכסיו ,הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו והתחייבויותיו ,לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו . (ב) הליכים בהוצאה לפועל וכן תביעות נגד החייב .לדיון ?: מדוע מצוין הליך הוצאה לפועל באופן ספציפי מדוע לא "קיומם של הליכי גביה" שיכולים לכלול, ,למשל ?)גם הליכים לפי פקודת המסים (גביה (ג) מקצועו והשכלתו. (ד) פרטים הידועים לו בקשר למצבם הכלכלי של בני משפחתו– בן זוגו, ילדיו הקטינים וילדיו הבגירים " .הגרים עמו לדיון : האם הביטוי הרלוונטי הוא "הגרים עמו"? נוכח הגיונו של הסעיף– האם לא עדיף להשתמש בביטוי הנוגע לזיקה כלכלית– "הסמוכים על שולחנו" " או התלויים בו?"  על- ,פי הנוסח המוצע החייב יידרש לחתום על כתב ויתור על סודיות המתייחס למידע ספציפי– מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו, זאת ביחס לג וף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות1; מידע מן הגופים המפורטים ב טור הראשון ל תוספת הראשונה , בהתאם למפורט בטור השני לתוספת . כתב הסודיות מחריג מידע המצוי בידי רשות המסים . 1 הגדרת גוף ציב ורי בסעיף23 ( לחוק הגנת הפרטיות1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא ( ;תפקידים ציבוריים על פי דין2) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקב.ל 8  בדברי ההסבר מובהר כי ניתן לאסוף את המידע גם בלא כתב ויתור על סודיות, שהרי במצב שבו הבקשה ,מוגשת על ידי הנושה החייב אינו .חותם על כתב ויתור על סודיות כאמור ,בהתאם לכך תכלית כתב ה ו ויתור היא רק להבהיר .לחייב מה יהיה היקף המידע שיימסר לגביו  על- ,פי הנוסח המוצע ההגשה נעשית לממונה לפי מחוזות - קיימים שישה מחוזות, אבל יש א רבעה ממונים בלבד .לדיון: האם לא ניתן לאפשר הגשה ?בפריסה רחבה יותר האם ניתן יהיה להגיש באופן ?מקוון תוספת ראשונה 'חלק א (סעיף104 ()(ב3 )))(ב 'טור א הגורם 'טור ב סוג המידע 1. המוסד לביטוח לאומי ,מידע על מקורות ההכנסה וגובהה המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב .תעסוקתי 2. ה ממונה מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים .לגבי היחיד 3. רשות האוכלוסין וההגירה מידע על יציאות מישראל ועל כניסות .לישראל 4. רשם החברות מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות .היחיד נושא משרה בחברה 5. רשם השותפויות .מידע על זכויות היחיד בשותפות 6. הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך– 1960 מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות .על שם היחיד 7. מנהל רשות שדות התעופה או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול ,פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס התשע"א– 2011 , בהתאם להוראות סעיף169(א) לאותו חוק מידע על זכויות הי חיד לגבי כלי טיס .הרשומות על שם היחיד 8. רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם .היחיד 9. הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז– 1957 מידע על ציוד כמשמעותו בחוק האמור .הרשום על שם היחיד 9 10 . רשות מקרקעי ישראל מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין .שבניהול רשות מקרקעי ישראל 11 . רשם המקרקעין מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי .המקרקעין 12 . תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינ וי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין .הרשומות אצל התאגיד 13 . רשם המשכונות מידע על משכונות הרשומים על נכסי היחיד או ממושכנים לטובתו. 14 . בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים– ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב– 1982 מידע על סך התשלומים שחויב בהם היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן .הצו לפתיחת הליכים 15 . בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כ ,הגדרתם בחוק משק החשמל התשנ"ו– 1996 מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן .הצו לפתיחת הליכים 16 . חברת כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה שטרם .נפרעו 17 . תאגיד ב נקאי זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי [ ?"האם כולל גם "נהנה בחשבון] , ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת ,היחיד והלוואות שהיחיד קיבל .מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו 18 . מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א– 1981 זכויות היחיד כלפי המבטח, ערב ויות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות .שהיחיד קיבל מהמבטח ושטרם נפרעו 10 19 . חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח ,)על שירותים פיננסיים (קופות גמל התשס"ה– 2005 זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל .שבניהולה ושטרם נפרעו [כולל גם ק. השתלמות]? 20 . הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד ,בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות .ערבונות או פקדונות שניתנו בהן [ ?מה לגבי הליכים תלויים ועומדים] 21 . המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על חוב ות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות .ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז סעיף105 :המוצע החלטת הממונה בבקשת היחיד החלטת הממונה בבקשת יחיד 105 . (א) מצא הממונה לאחר עיון בבקשה, ו במסמכים שצורפו לה , ובמידת הצורך גם על בסיס מידע שקיבל מגורם אחר, כמפורט בסעיף104 ()(ב3 ,) כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה, ,היחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע במניעת חדלות פירעונו ייתן ,בתוך 30 ימים ממועד הגשתה ,צו לפתיחת הליכים. (ב) סבר הממונה כי אין די בבקשה, ו במסמכים שצורפו לה ובמידע שקיבל מכל ,גורם אחר י כד לקבל החלטה בבקשה ,רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו ;דרש הממונה כאמור ,ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון. הערות :  על- ,פי המוצע הכרעת הממונה ניתנת על סמך הבקשה והמסמכים שצורפו לה , ובלי לקבל את עמדת הנושים . גישה זו תואמת את הדין הקיים שבו צו כינוס ניתן בלא קבלת עמדת הנושים (סעיפים17 ו- 18 )לפק' פשיטת הרגל . בדברי ההסבר צוין כי גישה זו נובעת מן ההנחה שהליך חדלות פירעון הוא הליך קשה מבחינת החייב ולכן אין לו תמריץ של ממש לנקוט בהליך מסוג זה כדי להונו ,ת את נושיו. בנוסף התנאים למתן צו לפתיחת ההליך הם טכניים יחסית וניתנים לבירור בקלות, ואין טעם להאריך ולסרבל .את ההליך.בכל מקרה, כמפורט בהמשך, לנושים יש סמכות לבקש את ביטולו של צו פתיחת ההליכים יצויין כי נוסח הסעיף שונה כדי להתאימו לשינויים שנערכו בסעיף המ קביל בחלק שעסק בתאגידים. לדיון : 1. האם אין מקום לציין כי ההחלטה לתת צו חדלות פירעון אינה מבוססת רק על בקשת החייב, אלא גם עשויה להיעשות על בסיס בירור שיערוך הממונה עם גורמים נוספים? 2 .ה אם אין מקום לקבוע הסמכה מפורשת לאיסוף מידע מהגורמים המנויים בסעיף104 (ב() 3) להצעה כבר בשלב זה , ולא להמתין למינוי הנאמן(שסמכותו לאיסוף מידע מוגדרת ב סעיף146 להצעת החוק?) 11  כדי לייעל ולקצר את ההליך מוצע לקבוע כי הממונה יתן החלטתו בתוך30 ימים ממועד הג שת הבקשה, או אם דרש מידע נוסף או זימן את החייב לדיון בפניו, בתוך30 ימים ממועד הדיון או .קבלת המידע לדיון : למרות הרצון המוצדק לייעל את ההליך, האם אין חשש שקציבה של30 ,ימים בלי אפשרות להארכה, עלולה להכניס את הממונה לסד שיפגע באיכות ההחלטה או בהיקף המידע המ?צוי בידו סעיף106 :המוצע פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק 106 . (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר , באישור ועדת החוקה. (ב) הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהו תם ידועים לו. :הערות  מתן צו לפתיחת הליכים מעביר את היחיד למ שטר פירעון חובות קולקטיבי , וכן מוביל– בסופו של דבר– להפטר מחובותיו של היחיד .מובן כי יש לכך השלכה על זכויותיהם של הנושים , ועל כן יש .ליידעם ולאפשר להם לבקש את ביטולו לכן מוצע לדרוש מן הממונה לפ רסם לציבור על מתן הצו ו כן ל שלוח הודעה עליו."לנושים "שפרטי זהותם ידועים לו  מוצע כי חובת ההודעה תוטל על הממונה ולא על היחיד עצמו כדי לא להטיל על החייב .נטל כבד מדי סעיף107 :המוצע עיון בצו ובבקשת היחיד עיון בצו ובבקשת היחיד 107 . (א) פורסמה הודעה על מתן ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 5 10 106 ,רשאי נושה לעיין בצו וכן בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה ,ולהעתיקם. (ב) הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשה הנוגעים לעניינם של בן–זוגו של ה יחיד או של ילדיו ,ולהעתיקם ,אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. (ג) השר רשאי לקבוע ,יקבע, באישור ועדת החוקה הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. הערות:  מוצע לקבוע כי לנושים של היחיד זכות לעיין בצו , בבקשת היחיד וב דוח המסמכים הנוגעים לעניינו של החייב עצמו . בנוסף , מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לאפשר לנושים לעיין בחלקים מהדוח ובמסמכים הנוגעים לבן הזוג או לילדיו של החייב , רק אם "שוכנע" כי העיון דרוש לצורך הגשת בקשה לביט ,ול הצו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.  .כמו כן, מוצע לאפשר לשר לקבוע בתקנות הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה 12 לדיון : 1. האם אין מקום לקשור את זכות העיון למתן הצו לפתיחה בהליכים ולא למתן הודעה על הצו ? 2. האם לאור רגישות שיקולי הפרטיות אין מקום לחייב את השר לקבוע הוראות ולא להותיר זאת ?כסמכות רשות בלבד סעיף108 :המוצע בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים 108 . (א) הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן ו הצ לפי סעיף 106 ,בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה. (ב) הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים ,לפי הוראות סעיף קטן (א ,)יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו ,כולן או חלקן ,עד להחלטה בבקשה ;החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד ,יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ,ולא יאוחר מ- 14 ימים מיום ההחלטה. (ג) דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד ,יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפ שרי ,ולא יאוחר מ- 14 ימים מיום ההחלטה. (ד) שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט , או בהוצאות לטובת ,אוצר המדינה, או לטובת שניהם במסגרת פסיקת ההוצאות. (ה) השר , באישור ועדת החוק,ה רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים ,ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה. הערות:  מוצע כי אדם הרואה את עצמו נפגע ממתן צו חדלות פירעון יהיה רשאי להגיש בקשה לביטולה– ברי כי הכוונה היא לרוב לנושה. מכיוון שבמצב זה, ההליך מקבל אופי של סכסוך ו עשוי לדרוש הכרעה עובדתית או משפטית, מוצע להעביר אותו ל.בית המשפט, ולא להותירו בידי הממונה בדברי ההסבר ( מובהר כי הבחינה אינה נחשבת לבחינה "ערעורית" אלא לבחינה מחדשde novo .) יצויין כי אם נושה אינו מגיש את הבקשה במהלך תקופת45 הימים, הוא יכול עדיין לעשות שימוש בסעיף286 .המוצע המאפשר בכל עת לביהמ"ש לבטל צו לפתיחת הליכים אם מצא שהחייב אינו חדל פירעון  מוצע כי עם הגשת הבקשה לביטול , יבחן בית המשפט אם יש להתלות את הצו במעמד צד אחד, וכי דיון בעניין יתקיים בהקדם , ואם הוחלט על התליה של הצו במעמד צ ד אחד, לא יאוחר מ- 14 ימים .מיום ההחלטה  עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לחייב מגיש בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים שהוגשה שלא בתום לב– .בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות 13  עוד מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת הבקשה, ובכלל זה הפרטים ש יש .לכלול בה ואופן המצאתה לדיון: האם אין מקום להתאים את ההוראה בדבר הגשה בחוסר תום לב לנוסח שסוכם בוועדה בנוגע ?לתאגידים סעיף109 :המוצע בקשת נושה לבית המשפט פרק ג :'צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה בקשת נושה לבית המשפט 109 . (א) נו שה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת נושה ,)אם היחיד נמצא בחדלות פירעון ;הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזק ות שבסעיף 110 . (ב) נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ,לא א אם כן :מתקיים אחד מאלה קיים חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו ,להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. (1) קיים חשש ממשי כי החייב .פועל במטרה להונות את נושיו (2) קיים חשש ממשי כי ה חייב פועל לגריעת נכס מקופת הנשייה במטרה להבריח נכס מנושיו. (3) מועד פירעון החוב שלטענת הנושה לא יוכל החייב לפרוע חל בתוך90 .ימים ממועד הגשת הבקשה :הערות פרק ג' לחלק ג' להצעת החוק עוסק בבקשת נושה או היועץ המשפטי לממ .שלה לצו לפתיחת הליכים נגד חייב בקשת היועץ המשפטי מטרתה להתמודד עם מצבים בהם אין לגורם פ רטי תמריץ מספיק להגשת הבקשה אך יש .אינטרס ציבורי בה בקשה זו היא במהותה בקשה לפגיעה באוטונומיה הכלכלית של היחיד, ועל כן ראוי לראות .ביחיד צד המתנגד לה ולהכריע בה בבית המשפט התנאים להגשת בקשה מקבילים לאלה שהוצעו בסעיף9 להצעת החוק ביחס לתאגידים , ואשר הוועדה טרם .השלימה את הדיון בעניינם בהתאם לכך, מוצע שלא לדון בסעיף109 המוצע בשלב זה, אלא להמתין עד לסיום הדיון בעניין סעיף9. סעיף110 :המוצע חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 110 . (א) בבקשת נושה ,חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון ב התקיים אחד מאלה: 14 (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 25,000 שקלים חדשים , ,כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה ל פתיחת הליכים והחוב לא שולם בתוך 30 45 ימים ממועד מסירת הדרישה ,ו בלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב ; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הומצאה הנושה המצי א ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה ,)לתשלום חוב שסכומו עולה על 25,000 שקלים חדשים ,והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה ,מגיש הבקשה ם סכו העולה על 25,000 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים ,כולו או חלקו, בתוך30 ימים ממועד המצאתו לחייב, או במועד שנקבע בפסק הדין, לפי ,המאוחר ובלבד שאם פסק הדין קויים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 25,000 שקלים חדשים. (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פי רעון יפרט הנושה אם נקט בהליכי גבייה ובאילו הליכים, ו מדוע אין די בהליכי ה גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון של היחיד. )(ד לשם עמידה בסכום הנדרש לצ ורך התקיימות אחת החזקות בסעיף קטן ,)(א ניתן לצרף מספר חובות של אותו נושה או של מספר נושים, וכן יראו בהתקיימות של מספר חזקות בסכום כולל העולה על25,000 שקלים חדשים כאילו התמלאה אחת .החזקות הערות:  מכיוון שבמקרים רבים קיימים פערי מידע גדולים בין הנושים ובי ן החייב, ולנושה יש קושי להשיג מידע מלא אודות מצבו של החייב, מוצע לקבוע חזקות חדלות פירעון, אשר די בעמידה בהן כדי לאפשר לנושה .לפתוח בהליכי חדלות פירעון יודגש כי מדובר בחזקות בלבד הניתנות לסתירה .  חזקות חדלות הפירעון דומות בעיקרן לאלה שמוצע לקבוע ביחס לתאגי דים (סעיף10 להצעת החוק), למעט השמטת החזקה שעניינה מינוי כונס נכסים למרבית נכסיו של החייב , וזאת, על- פי דברי ההסבר, משום 15 .שכינוס נכסים של יחידים מתבצע גם בנסיבות שאינן נובעות מחדלות פירעון בהתאם לכך, השינויים המוצעים בנוסח הסעיף זהים לאלה שסוכמו בכל הנוגע ל סעיף10 להצעת החוק.  החזקה הראשונה המוצעת – :מבוססת על התקיימות שורת תנאים1 ) הנושה מסר לחייב דרישה לתשלום ;חוב2 ) סכומו של החוב עולה על25,000 ₪ ; 3 ) החייב לא שילם את אותו החוב בתוך30 ;ימים4 ) אין "מחלוקת בתום לב" על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחר ;ת שלא לשלם5 ) הבקשה הוגשה לבית .המשפט בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת דרישת התשלום בדיון בוועדה על סעיף10 ,המוצע סוכם .להוסיף דרישה כי דרישת התשלום תתייחס לכוונה להגיש בקשה לפתיחה בהליכים דרישה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר ביחידים אשר יתכן והיכרותם עם הליכים אלה מועטה יחסית . לדיון: 1. ?האם להעניק ליחיד זמן ארוך יותר למילוי הדרישה 2. האם לקבוע בחקיקת משנה נוסח סטנדרטי של מכתב דרישה אשר יכיל יותר מידע ויכול לסייע ליחיד ?להבין את משמעותה של הדרישה  החזקה השניי ה המוצעת– פתיחה בהליכי גבייה נגד החייב בגין חובות העולים על25,000 ₪ . החזקה דומה לחזקה הראשונה, משגם היא עוסקת למעשה במצב שבו החייב אינו משלם חוב למרות שאינו שנוי במחלוקת. מובן כי גם בכך יש משום אינדיקציה לכך שהחייב.אינו יכול לשלם את חובותיו  החזקה השלישי ת המוצעת – פתיחה בהליכי גבייה נגד החייב בגין פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה, ופסק הדין לא קוים. הסכום שנותר לתשלום בגין פסק הדין עולה על25,000 ₪ . ברור כי נוכח .קיומו של פסק דין, אין צורך בשליחת מכתב דרישה או בהתייחסות למחלוקת ביחס לחוב מוצע לערוך בסעיף א ת ההתאמות שנעשו בסעיף10 .להצעת החוק, לעניין המצאת פסק הדין סעיף111 - 113 המוצע ים :הליך הגשת בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון צירוף מסמכים לבקשת צו לפתיחת הליכים 111 .לבקשת הנושה יצרף הנושה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו לצורך הוכחת מילוי התנאים להגשתה. משלוח העתק מהבקשה 112 .נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה. הגשת התנגדות לבקשה 113 . (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה. (ב) השר,, באישור ועדת החוקה יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות ,ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה. :הערות ,סעיפים מוצעים אלה כוללים את ההוראות העיקריות בתחום סדרי הדין של בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון והם מקבילים להוראות בעניין תאגידים- 1 ) הבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון תאומת בתצהיר, והשר רשאי לקבוע בתקנות מסמכים נוספים שיש לצרף ;לבקשה 16 2) נושה שמגיש את הבקשה ימציא העתק ממנה לממונה ולחייב מ י.ד עם הגשתה 3) מי שעלול להיפגע ממתן צו חדלות פירעון רשאי להגיש ה תנגדות לבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. השר .יקבע בתקנות הוראות לעניין הגשת התנגדות, לרבות הפרטים שיכללו בהתנגדות, מועד הגשתה ואופן המצאתה ,בשל הפגיעה של הליכי חדלות הפירעון בגורמים שונים מוצעת גישה ליבראלית לצירוף צדדים נוספים להליך ולכן מוצע שלא להגביל" הצטרפות להליך, ולקבוע באופן רחב שכל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים " רשאי .להגיש התנגדות לבית המשפט סעיף114 המוצע: חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב 114 .שוכנע בית המשפט כי בקשה בקש ת הנושה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט ,או בהוצאות לטובת ,המדינה, או לטובת שניהם במסגרת פסיקת ההוצאות. :הערות  אם בית המשפט משתכנע כי בקשת הנושה ,הוגשה בחוסר תום לב הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות (וזאת בהמשך לסמכות בסעיף108 המוצע לחייב בהוצאות .)נושה שביקש לבטל צו לפתיחת הליכים ביוזמת החייב בחוסר תום לב  אנו מציעים לערוך התאמות בסעיף הזהות לשינויים.שנעשו בחלק התאגידים כמו כן, מוצע לחדד כי מכיוון שהסעיף מצוי בפרק שעניינו בקשת נושה, אזי הוא גם הגור ם שאליו מתייחסת ההוראה המאפשרת חיוב.בהוצאות בגין חוסר תום לב סעיף115 המוצע: דיון בבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים דיון בבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים 115 . (א) דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי. (ב) בית המשפט רשאי ,מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה ,להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט. (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה. הערות :  מוצע כי דיון בבקשת הנושה י קיים בהקדם האפשרי. ובית המשפט רשאי, להזמין את היחיד להעיד ולד רוש .הצגת מסמכים. את החלטתו ייתן ביהמ"ש בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה 17 סעיף116 המוצע: החלטת בית המשפט בבקשת נושה החלטת בית המשפט בבקשת נושה 116 . (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה החייב נמצא בחדלות פירעון או שיש ב מתן הצו כדי לסייע ב מניעת חדלות פירעון ,ייתן צו לפתיחת הליכים. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א ,)מצא רשאי בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם שוכנע: כי יש אפשרות לשקם את היחיד, וכי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של ה יחיד ;לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד. (1) מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד ;לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון ,בין הש אר את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד; (2) אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. הערות : סעיף116 המוצע מתווה את שיקול דעתו של ביהמ"ש בבואו לקבל החלטה אם לפתוח צו לפתיחת הליכים . הסעיף זהה בתוכנו לסעיף18 המוצע, אשר הוועדה טרם השלימה את הדיון בעניינו. בהת אם לכ ך, מוצע שלא לדון בסעיף 116 בשלב זה, אלא להמתין עד לסיום הדיון בעניין סעיף18, ולערוך את ההתאמות הדרושות לאחר מכן. סעיף117 המוצע: פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ועיון בו פרסום הודעה על מתן הצו ,משלוח העתק ועיון בו 117 .ניתן צו לפתיחת הליכים לבקש ת נושה ,יחולו הוראות סעיפים 106 ו- 107 לעניין פרסום הודעה על מתן הצו ,משלוח העתק ממנו ועיון בו. סעיפים106 ו- 107 ,שהוזכרו לעיל הן הוראות שעניינן פרסום ה צו שניתן לבקשת חייב, והאפשרות הניתנת .לעיין בו סעיף118 המוצע: פתיחת הליך ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה ב קשת היועץ המשפטי לממשלה 118 .היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך ;על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקש הת ל צו ל פתיחת הליכים שהגיש נושה. הערות: הסעיף המוצע נועד לתת מענה למצבים שבהם אין ליחיד ולנושים אינטרס לפתוח בהליכי חדלות פירעון, אך יש בכך תועלת ציבורית. הוראה זהה מוצעת לגבי תאגידים (סעיף11 .) 18 פרק ד :'סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים הגבלות וסעדים זמניים אלה נועדו להגן על החייב והנושים בתקופת הביניים הרגישה שבין הגשת בק שה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ובין ההכרעה בבקשה ומתן צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון והקפאת ,הליכים. בתקופה זו חשוב שהחייב לא ינקוט בצעדים חריגים שיביאו להקטנה בנכסיו או להעדפת נושים ומצד שני חשוב להבטיח שהנושים לא ינקטו בפעולות חד-צדדיות כדי לשפר את מצבם .ביחס לשאר הנושים .כמו כן, יש להבטיח שהחייב יוכל להמשיך ולתפקד גם בתקופה זו סעיף119 המוצע: סעד זמני במסגרת בקשת נושה סעד זמני במסגרת בקשת נושה 119 . (א) הוגשה בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט ,לבקשת נושה או היחיד ,לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה ,אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 116 : [ התאמה לנוסח הסעיף המקביל לגבי תאגידים] (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט; (2) איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד; ניתן סעד זמני כאמור – )(א ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד ;על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 125 ;בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני ; (ב) יראו את מועד מתן הסעד הזמני ,לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים; (ג) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א 'לפרק ז ;'בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי ההגבלה אינה נחוצה לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מה יחיד להגדיל את חובותיו. (ב) על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים 20 (ב )עד (ד ,)ו- 21 ,בשינויים המחויבים. [ סעיף20 :בחינת הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין ;אם הבקשה הוגשה בתום לב ;אין פגיעה בסמכות ביהמ "ש לתת סעד זמני לפי תקנות סדר הדין האזרחי ;סעד זמני יינ תן ל- 30 ימים ; סעיף21: מתן סעד זמני במעמד צד אחד] 19 הערות:  על- פי המוצע, רק כאשר מוגשת בקשה של נושה לצו חדלות פירעון של היחיד, יכולים הנושה או החייב לבקש סעד זמני לשם שמירה על נכסיו של החייב. על- ,פי דברי ההסבר בבקשת החייב אין צורך בסעדים זמניים שכן מדובר בהליך מינהלי שבין היחיד לממונה. לעומת זאת, בקשת נושה נידונה בבית המשפט בהליך אדוורסרי, בו היחיד עומד בצידו השני ולכן יש לקבוע סעדים זמניים שיחולו ע ד .להכרעה בבקשה  הסעדים הזמניים המוצעים דומים במהותם לסעדים הזמניים בפרק התאגידים (סעיף20 ,)להצעת החוק במספ :ר שינויים ראשית , במקרה של יחידים ניתן למנות נאמן זמני לשם שמירה על נכסי התאגיד רק לצד מתן צו האוסר על פירעון חובות העבר ומקפיא הליכים. בעוד שבתאגידים ניתן למנות נאמן זמני, גם אם לא ניתן צו להקפאת הליכים ואיסור פירעון חובות, לשם המשך פעילותו העסקית של התאג יד (סעיף 20 ()(א2 )) המוצע .שנית , במסגרת הצו הזמני ניתן להטיל על היחיד מגבלות שאינן קיימות לגבי תאגידים .)(מגבלה על החזקת דרכון ויציאה מהארץ, הפיכתו ללקוח מוגבל בבנק, ומניעת שימוש בכרטיסי אשראי לדיון : 1. מדוע לא ניתנת אפשרות לבקש סעד זמני גם כאשר הבקשה מוגשת על-ידי החייב עצמו? האם לא יתכן ?מצב שבו חייב שפתח בהליכים יבקש סעד זמני כדי לקבל הגנה מלחצי נושים 2. מדוע לא לאפשר מינוי נאמן זמני לחייב/לעסקו של החייב לשם המ שך ניהולו עסקו, גם בהיעדר ?הקפאת הליכים ואיסור על פירעון חובות כמו שנעשה לגבי תאגיד סעיף120 המוצע: עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד 120 . (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה יך הל נגד היחיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה ,רשאים היחיד או נושה ,לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך ,לעכבו עד להחלטה בבקשה. בסעיף זה, "בית משפט " כהגדרתו בסעיף1 לחוק- .יסוד: השפיטה (ב) בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה ,ישקול בית המשפט וא בית הדין לעבודה ,בין השאר: ,את השיקולים המנויים בסעיף 20 (ב.) (1 )את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ול בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; (2 )אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות ה עניין ,ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים . הערות :  על-פי המוצע, לאחר הגשת בקשה לצו לפתיחה בהליכים, רשאים ה נושה או החייב לפנות לבית משפט שבו תלוי ועומד הליך נגד החייב , בבקשה לעכב את ההליכ .ים מכיוון שההליכים במקרה של יחידים מתנהלים בערכאה נמוכה יותר מאשר תאגידים (בימ"ש שלום ולא מחוזי), ההכרעה בעניין העיכוב .)תמיד תיעשה בביהמ"ש שבו מתנהל ההליך (בשונה מההוראה המוצעת לעניין תאגידים מוצע לערוך שינויים בנוסח הסעיף כך שיתאם לנוסח שסוכם ביחס לתא גידים. 20  בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר כי השיקולים שבית המשפט ישקלו בהחלטה על עיכוב הם אותם שיקולים המנויים בסעיף20 ,(ב) המוצע .שעניינם במתן סעד זמני לדיון: האם לא ראוי להביא את השיקולים בסעיף עצמו, על?להקל על קריאת החוק ולהפוך אותו לנגיש יותר  סעיף קטן (ג) המו צע עוסק בעיכוב הליכים פליליים או מינהליים . אנו סבורים שיש להכפיף את ההכרעה בסעיף לזו שתיפול בעניין עיכוב הליכים מינהליים בהקשר של תאגידים . פרק ה :'תוצאות צו לפתיחת הליכים סעיף121 המוצע: תוצאות צו לפתיחת הליכים תוצאות צו לפתיחת הליכים 121 .עם מתן צו לפתיחת הליכים – (1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון ,בלבד; (2) לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות חוק זה; (3) יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה 'לחלק ב,' בשינויים המחויבים ,ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות; (4) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,בהתאם להוראות פרק ו;' (5) תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד ,כאמור בפרק ז,' שבמהלכה – (א) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א 'לפרק ז 'בהתאם להוראות אותו סימן ; (ב) הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד ,והנסיבות שהובילו למצבו בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ז.' הערות:  בסעיף מוצע לקבוע מהן התוצאות של מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחי ד. התוצאות בסעיף המוצע דומות( מאוד לאלה מוצע להחיל על תאגידים סעיף25 להצעת החוק .)שלושה הבדלים עיקריים :מול תאגידים ראשית , בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בניגוד לחדלות פירעון של תאגידים, עם מתן הצו מתחילה תקופת ביניים שבמהלכה בודק הנאמן את מצבו הכלכלי של היחיד. על בסיס בדיקה זו .מגובשת בהמשך תכנית השיקום הכלכלי 21 שנית , בהליכי חדלות פירעון של יחידים הממונה ממנה את הנאמן ולא ביהמ"ש, וזאת גם כאשר ההכרעה בעניין הצו לפתיחת הליכים ניתן על- .ידי ביהמ"ש שלישית , בהליכי חדלות פירעון של יחידים מבוטלות כל ההגבלות שהוטל ו עליו במסגרת הליכי הגבייה– זאת כדי שהטיפול בהגבלות ירוכז בערכאה אחת, ומשום שחלק מן המגבלות אינן ,רלוונטיות עוד (למשל, המגבלה על החזקת רישיון נהיגה שנועדה להוות אמצעי לחץ על חייב לשלם אינה רלוונטית אם הוא חדל פירעון). במקום זאת, ניתן להטיל על החייב מגבלות הקשורות בהליכי חדלות הפירעון '(המפורטות בסימן א' לפרק ז– .)הגבלה על קבלת דרכון, כרטיס אשראי וכיו"ב סעיף122 המוצע: הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון 122 .עם מתן צו לפתיחת הליכים ,בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה ,יהי ה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. הערות : בסעיף זה מוצע לקבוע כי הממונה על הליכי חדלות פירעון של יחידים– ( בין אם נפתחו לבקשת יחיד כאשר צו חדלות הפירעון ניתן( על ידי הממונה) ובין אם נפתחו לבקשת נושה כשצו החדלות פירעון ניתן על- ידי בית )המשפט– .ינוהלו על ידי הממונה לדיון : האם מוצדק כי גם בהליכים שהחלו בביהמ"ש ושהם אדברסריים במהותם, ניהול ההליך ייעשה על- ?ידי הממונה? האם הוא ערוך לכך סעיף123 ו- 124 המוצעים: הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד וציון הליכי חדלות הפירעון הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד 123 .יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה בעסק ת אשראי או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי ,ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון ,אלא באישור הממונה. .אישור הממונה יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים ציון הליכי חדלות הפירעון 124 . (א) הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו ,כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. (ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון, כ ל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון . הערות :  מוצע לקבוע כי חייב שניתן לגביו צו פתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה הכרוכה בקבלת אשראי או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי אלא באישור הממונה. עוד מוצע לקבוע כי על הנאמן ועל אדם הפועל מטעמו לציין בכל מסמך כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. הוראה זו מקבילה לסעיף27 להצעת .החוק בקשר לתאגיד מוצע כי הפרת הוראות אלה תהווה עבירה פלילית (סעיף346 .)המוצע לדיון: האם אין מקום להגדיר את המונח "עסק ת אשראי" ? האם אין מקום לאפשר אישור מראש לסוג מסוים של עסקאות (למשל, בעל עסק קטן +העובד בשוטף60 ?)עם ספקיו 22 פרק ו :'הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו סימן א': מינוי הנאמן כיום קובעת פקודת פשיטת הרגל כי עם מתן צו הכינוס, על הכונס הרשמי לקיים חקירה מקיפה בעניינו של ,החייב הכוללת קבלת מסמכים בעניינו וחקירה של החייב עצמו (סעיף18 ג לפקודה ). בסופה של החקירה מגבש הכונס הרשמי חוות דעת בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב; יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו; וההליכים שיש לנקוט נגדו. חוות הדעת מוגשת לבית המשפט הנדרש לקבוע אם להכריז בצו על החייב שהוא פושט רגל (סעיפים18ד ו- 18 .)ה לפקודה כאמור ב ,דברי ההסבר להצעת החוק, בשל מחסור בכוח אדם בשנים האחרונות בחלק גדול מתיקי פשיטת הרגל עושה הכונס הרשמי שימוש במנהלים מיוחדים לצורך ביצוע החקירות. המנהלים הללו אינם עובדי מדינה והם ממונים מתוך מאגר שהוקם בכונס הרשמי, ונתונים לפיקוחו של הכונס הרשמי (הסמכה חלק ית לכך ניתן למצוא בסעיף23 .)לפקודת פשיטת הרגל בהצעת החוק מוצע לעגן שימוש זה בבעלי תפקידים חיצוניים מן השוק הפרטי (נאמנים) לשם הגברת יעילות הליכי חדלות הפירעון. מוצע להפקיד בידי הנאמן סמכויות רחבות, ובהן הסמכות לחקור את היחיד בדבר מצבו הכלכלי, הסמכות לדרו ש מידע אודותיו, וכן הסמכות לנהל את הליכי חדלות הפירעון. מתן סמכויות אלה לגורמים פרטיים מגדיל את הסיכון לשימוש לרעה בהן , במיוחד נוכח העובדה שהחייבים חדלי ה פירעון מצויים במצב פגיע, ו נוכח יכולתו של הנאמן .להשפיע על תוצאות ההליכים בעניינם ,עם זאת על-פי דברי ה ,הסבר ניתן לצמצם את החשש לשימוש לרעה בסמכויות באמצעות הסדר ת הליך מינוי הנאמנים .ותנאי כשירותם; הגבלת היקף סמכויותיהם; וניהול פיקוח ובקרה עליהם מצד הממונה ,בכלל זה סמכויות הנאמנים לא יכללו הפעלה של שיקול דעת מהותי, והסמכות להמליץ לבית המשפט על תכנית השיקום תישאר בידי הממונה . תפקידו של הנאמן יתמקד באיסוף החומר העובדתי ובהכנת דוח על מצבו הכלכלי של החייב, ואולם מידע רגיש במיוחד לגבי החייב .לא יימסר לנאמן אלא לממונה לדיון: למרות ההבנה כי קיים צורך לעשות שימוש בבעלי תפקידים חיצוניים לשם ניהול הליכי חדלות הפירעו ן של יחידים, יש לבחון לגבי כל סמכות המוענקת לנאמנים, האם האיזונים שנכללים בהצעת החוק .מספקים לשם הגנה על חייבים ,בכלל זה י ש לשקול ל אפשר לחייב של א להיות מטופל באמצעות בעל תפקיד חיצוני במצבים מס וימים , גם א ם יש לכך מחיר של פגיעה ביעילות ההליכים בעניינו. סעיף125 המוצע: מינוי נאמן מינוי נאמן 125 . (א) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים . (ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126 , על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו . 23 (ג) הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים ,ובכלל זה ני גוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. (ד) הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך ;מינה הממונה כמה נאמנים ,יקבע את חל וקת הסמכויות ביניהם. )(ו הממונה יפרסם ,באתר האינטרנט שלו ,מיה ו הנאמ ן אותו בחר. הערות :  בסעיף מוצע לקבוע הוראה הדומה בחלק ממאפייניה לסעיף33 המוצע (שעוסק ב מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד) . ההבדל העיקרי בין שני ההסדרים נובע ממעמדו המיוחד של הממו נה בהליכי .חדלות פירעון של יחידים בעוד ש אצל תאגידים יש הליך דו-שלבי – הממונה ממליץ על מספר נאמנים לבית המשפט; הנושים והתאגיד יכולים להמליץ על מועמדים נוספים; ובסופו של דבר– בית המשפט מכריע, כאשר מדובר בחדלות פירעון של יחידים – הממונה מחליט בעצמו על הנאמן מתוך הרשימה , על בסיס אמות מידה ש.וויוניות שיפרסם הממונה באתר האינטרנט שלו  עוד מוצע לקבוע הוראות המגבילות את האפשרות למנות נאמן העלול להימצא בניגוד עניינים, וכן להבהיר כי ניגוד עניינים יכול להיות גם קשר בין הנאמן הפוטנציאלי לבין אדם שהוא בעל כוח של יחיד בהל .יכי חדלות פירעון בנוסח המוצע נעשו התאמות לשינויים שנעשו ביחס למינוי נאמנים בתאגידים .  עוד מוצע לאפשר לממונה למנות מספר נאמנים, כאשר יש טעמים מיוחדים לכך הנובעים ממורכבות .ההליך  בניגוד להליכי חדלות פירעון של תאגיד לא ניתן למנות את החייב עצמו .לנאמן לדיון: האם אין מקום לחייב את הממונה לפרסם באתר האינטרנט שלו את הנאמנים אותם מינה, כמו שנעשה ביחס לתאגידים?, כדי להגביר את הפיקוח על הממונה סעיף126 המוצע: רשימת הנאמנים רשימת הנאמנים 126 . (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם: (1) שופט בד ימוס של בית משפט מחוזי ,והוא יהיה היושב ראש; (2) שני נ ציג ים של הממונה; (3) נציג מנהל רשות האכיפה והגביה; (4) נציג לשכת עורכי הדין;. (5) נציג מנהל .הסיוע המשפטי 24 (ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו ,או אדם בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח ,בניהול הליכי חדלות פירעון ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או נסיבותיה ,אין הוא ראוי ,לדעת הממונה ,לכהן כנאמן . (ג) השר ייקבע ,בהמלצת הממונה, ,ובאישור ועדת החוקה רש אי לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה : (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור ,ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית ,ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שוני ם של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; (2) סדרי עבודתה של הוועדה ,ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינוייה לרבות גריעה ממנה. הערות:  )סעיף קטן (א– מוצע לקבוע כי רשימת הנאמנים תיקבע על ידי ועדה הכוללת שופט בדימוס של ביהמ"ש המחוזי , שני נצי .גים של הממונה, נציג מנהל רשות האכיפה והגביה ונציג לשכת עורכי הדין בניגוד לוועדה ,המוצעת בכל הנוגע לנאמנים בחדלות פירעון של תאגידים נציג לשכת רואי החשבון לא נכלל ברשימה, מאחר שרואי ה חשבון אינם יכולים להיבחר לנאמנים,. מנגד יש בוועדה גם נציג מנהל רשות האכיפה והגביה ,זאת בשל מעמדה של הרשות בטיפול בהליכי חדלות פירעון של יחידים בעלי חוב כספי של עד150,000 ש"ח (לפי פרק י"ב לחלק .)ג' להצעת החוק לדיון: האם נוכח הוספת נציג נוסף של מנהל רשות האכיפה והגביה , האם לא ניתן להסתפק בנציג אחד של הממונה , ולהוסיף נציג של הסיו ,ע המשפטי למשל כדי ליצור הרכב מאוזן יותר של הוועדה ?  )סעיף קטן (ב– מוצע לקבוע כי כשיר להיכלל ברשימה מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין ולא הורשע .בעבירה כמפורט בסעיף קטן (ב) המוצע בניגוד לתאגידים, לא ניתנת אפשרות לרואי חשבון לשמש .כנאמנים אנו מבינים כי זה נובע מ הפרקטיקה שבה רואי חשבון אינם מעורבים בניהול הליכי חדלות .פירעון של יחידים  בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי השר, בהמלצת הממונה, יהיה רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים ובכלל זה בדבר תנאי כשירות נוספים, כגון הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית; לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם ; וכן לקבוע .את סדרי עבודתה של הוועדה הוראה דומה קיימת לגבי תאגידים, ואנו מציעים לערוך גם את השינויים שסוכמו ביחס לתאגידים– לחייב את השר לקבוע הוראות בעניין זה, באישור ועדת .החוקה לדיון: במסגרת דיוניה ביקשה הוועדה מ משרד המשפטים להציע תיקון לסעיף37 המוצע, ש כך ייתן ביטוי לייצוג הולם מגדרי . האם ראוי להחיל הסדר של ייצוג הולם גם על רשימה זו? 25 סעיף127 המוצע: ערובה ערובה 127 .הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח להבטחת אח ריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו כפי שיורה של הממונה. הערות: .בסעיף מוצע לקבוע כי הנאמן יפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו סעיף זה מקביל לסעיף38 להצעה העוסק בתאגידים ואנו מציעים, כמו בתאגידים, להוסיף את האפשרות להתקשר בחוזה ביטוח כתחליף להפקדת ערו.בה סעיף128 המוצע: שכר הנאמן שכר הנאמן 128 . (א) השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו ,ובכלל זה ההליך לקביעתם. (ב) השר ,בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה. הערות :  מוצע לקבוע כי השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו והוצאותיו של הנאמן. בהתאם להחלטת הוועדה ביחס לקביעת שכר של נאמנים של תאגיד, מוצע לחייב את השר לקבל את אישור ועדת החוקה להוראות לעניין .השכר [הוראות לעניין תשלום שכר והוצאות בעלי תפקידים מצויות כי ום בסעיפים157-152 ]לפקודת פשיטת הרגל  עוד מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לקבוע שחלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה , וזאת נוכח האינטרס הציבורי בניהול הליכי חדלות פירעון ומתן הפטר לחייבים . סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו סעיף129 המוצע: כפיפות הנאמן כפי פות הנאמן 129 . (א) הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו. (ב) הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ,בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לממונה ,ורשאי הוא לפנות ת לבי המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט ;פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות ,ישלח לממונה העתק מהבקשה. 26 )(ג )נגעה הבקשה לפי סעיף קטן (ב לזכויותיו של מי שאינו החייב או הנאמן (בסעיף זה– צד שלישי), ואי ן מדובר בתביעת חוב המוגשת לפי פרק א' לחלק ד', יידון :העניין במסגרת בקשה למתן הוראות, אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלו (1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן ; (2) ;העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה .מהותית בזכות דיונית של בעל דין )(ד .בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בעניין פלילי או מינהלי הערות:  מוצע לקבוע כי הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו , בהתאם לכך הנאמן יהיה רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו ולהפעלת סמכותו, או בעניין שלממונה יש סמכות להחליט בו. ואולם, בעניינים שהכרעתם מסורה לבית המשפט– מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי לפנות ישירות לבית המשפט– .לרבות שאלות שעניינן סכסוך בין הצדדים - לדי ון : 1. ?מהי החלוקה בין עניינים שבהם הנאמן פונה לממונה ובין עניינים שבהם הוא פונה לבית המשפט האם אין מקום להבהיר במפורש בסעיף באילו מקרים הנאמן צריך לפנות לממונה ובאילו מקרים ?עליו לפנות לביהמ"ש 2. האם אין מקום להתאים את הנוסח למה שסוכם בוועדה בכל הנוגע לבקשה למ תן הוראות בהליכי ?חדלות פירעון של תאגידים סעיף130 המוצע: תפקיד הנאמן תפקיד הנאמן 130 . (א) תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד ,לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי ,תוך שמירה על כבודו של היחיד והג נה על עניינם של הנושים. (ב) במסגרת תפקידו ,הנאמן – (1) יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה ,בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ז;' (2) יכריע בתביעות החוב לפי פרק א 'לחלק ד;' (3) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשיי ה וניהולם לפי פרק ג 'לחלק ד;' (4) יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים ,כאמור בסעיף 168 ; 27 (5) יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד 'לחלק ד ,'בכפוף להוראות סעיף 160 ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי; (6) יפעל לח לוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה 'לחלק ד,' ובכפוף להוראות סעיף 160 . הערות:  ה סעיף ה מוצע עוסק במכלול תפקידי הנאמן לאורך שני שלבי הליכי חדלות הפירעון– תקופת הביניים שבו מגובשת התשתית העובדתית הנדרשת לשם גיבוש ;תכנית שיקום כלכלי ו התקופה שלאחר הצו לשיקום כלכלי שבה נדרש הנאמן לפעול ליישומו .של הצו לשיקום כלכלי  בסעיף המוצע מפורטים תפקידיו של הנאמן: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון כדי לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת ; הכרעה בתביעות החוב; כינוס נכסי קופת הנשייה; פיקוח על עמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי; מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים (על- פי סעיף160 להצעה, הנאמן לא יפעל למימוש נכס מקופת .)הנשייה בתקופת הביניים אלא באישור מן הממונה  " מוצע בסעיף לקבוע במפורש כי בביצוע תפקידו יפעל הנאמן תוך שמירה על כב ודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים ." לדיון : באיזו מידה י ש פיקוח שוטף על הנאמן במילוי תפקידו, בפרט בכל הנוג ע להכרעה בתביעות חוב– ת פקיד מעין- שיפוטי ה מופקד בידי הנאמן? האם די באפשרות הגשת ערעור? האם ניתן להנחות את הנאמנים מראש בעניין זה?