חומר רקע

לכבוד הוועדה לנגב וגליל, חבר הכנסת מיכאל ביטון הנידון: בקשה לדיון - התנהלות משרד השיכון בזמן מלחמה בנושאים של סיוע בדיור מבוא מתאריך ה-7.10 מדינת ישראל נקלעה למלחמה שמתרחשת בעיקר באזורי העימות, אבל לא רק, ומשפיע באופן נרחב על תנאי המגורים של מאות אלפי משפחות. המלחמה שהובילה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, לפינוי של ערים שלמות הן בצפון והן בדרום מעלה שלל גדול של סוגיות עבור כל המפונים ובעיקר עבור עשרות אלפי משפחות שגם לפני המלחמה סבלו באי ביטחון דיורי ונאלצו להסתמך על סיוע מהמדינה. מאות אלפי אזרחים מקריית שמונה, שדרות, אשקלון, באר שבע, אופקים ועוד ערים שבהם יש ריכוז רב של דירות ציבוריות ואזרחים שגם כך נזקקים לסיוע בדיור נאלצו לפנות את הדירות שלהם. חלקם פינו את הדירות בהוראת הממשלה וחלקם מאחר החיים שלהם היו בסכנה בעיקר לאור מחסור אדיר במיגון הולם בכלל ובדיור הציבורי בפרט. סוגיות על סדר היום האם לממשלה יש תוכנית למיגון אזורי העימות ובניית ממדים בדיור הציבורי ואם לא האם יש כוונה להתחיל ולהכין כזאת תכנית לאור הצרכים והתוצאות ההרסניות של המלחמה? מה הממשלה עושה לאור פינוי הדיירים מבתיהם באוזרי העימות? שר השיכון הצהיר שיהיה ביטול של תשלומי שכר הדירה בדיור הציבורי והשאלה היא על מי חל הביטול? מאיזה תאריך חל הביטול? האם הביטול חל גם על מקבלי סיוע בשכר דירה ואם לא מה הממשלה עושה עבור עשרות אלפי מקבלי סיוע בשכר דירה שנאלצו לפנות את הבתים שלהם? האם יש טיפול באנשים שאיבדו את עבודתם ולא חיים באזורי עימות? האם יש סיוע יזום של המדינה בהתאמת שכר הדירה לאותם אנשים לאור שינוי בסטאטוס שלהם? מה קורה עם דיירים שגרים באזורי עימות שלא פונו ואין להם מיגון? מתקבלות המון פניות מבאר שבעף, אשקלון, אופקים ועוד של דיירים שלא פונות אבל היו רוצים להתפנות כי אין להם מיגון. האם משרד השיכון הגדיל את מוקדי החירום שלו כדי לטפל בדיירים וחסרי דיור שסובלים מבעיות בתקופת המלחמה? באיזה אופן הוגדל המוקד והאם המוקד אכן מקבל יותר פניות? משרד השיכון פרסם בסוף שבוע האחרון שיש הסכם חדש עם חברת עמידר שמעניק לה עוד תחומי אחריות, כולל טיפול בצרכים של מפוני יישובי עוטף עזה, האם אפשר לפרט לגבי ההסכם? האם נבחנו חלופות אחרות מלבד חברת עמידר שכנגדה הוצאו אין ספור דוחות מבקר מדינה? ראה מאמר! מה ההקלות שניתנות למשפחות נפגעות ישירות מהמלחמה (חטופים, מפונים, משפחות שכולות של חיילים, אזרחים שנאלצו להתפנות כי אין להם אמצעי מיגון)? מה קורה עם תהליכי ההתחדשות העירונית בפריפריה שעליהם הייתה אמונה עמידר והאם יש ניסיון לייצר מנגנון חדש לאור העבודה שמשנת 2016 ועד היום התהליכים האלה תקועים ואין התחדשות עירונית בפריפריה? ראה מאמר! חשוב בהקשר זה לציין שאם הייתה נעשית יותר התחדשות עירונית בפריפריה אזה היום היינו במצב שיש יותר מיגון והכישלון של עמידר הוא צורם בתקופה זאת. האם משרד השיכון שוקל לבטל את כל תהליכי הפינויים נגד נפגעים ישירים של המלחמה? האם משרד השיכון לא חושב שבעיקר באזורי עימות הגיע השעה לבטל הליכי פינוי וגם לאור הבג"ץ שהוגש בנושא הפינויים ועורכי הדין של עמידר? האם משרד השיכון פועל כדי להגדיל את פתרונות הדיור שעומדים לרשותו לאור המשבר הגדול של המלחמה? לאור העובדה שכבר לפני המשפחה היו עשרות אלפי ממתינים לדיור ציבורי ומאות אלפי מקבלי סיוע לשכר דירה נשאלת השאלה מה עושים במשרד השיכון והאוצר כדי להרחיב את הפתרונות המוצעים והאם יש לכך גם ביטויים תקציביים? סיכום אין מנוס מניהול דיון ענייני על כל ההשלכות של המלחמה בתחומי הדיור ובעיקר בתחומי הסיוע בדיור לאוכלוסיות נזקקות. לא רק שהמלחמה הובילה לגידול עצום במספר האנשים שזקוקים לפתרונות המלחמה גם פגעה באופן ישיר במי שכבר קיבלו פתרונות מהמדינה ולכן הממשלה חייבת להגדיל באופן משמעותי את כל פתרונות הדיור המוצעים.