חומר רקע
ו' בחשוון תשע"ז
7 בנובמבר 2016
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
רקע לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט הקבוע ליום 9.11.2016 בהצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 7) (הגדלת הריבית המיוחדת והוספת ביטוחים אישיים), התשע"ו–2016
בפניכם הצעת חוק פרטית של חה"כ מקלב וגפני, שמונחת בפני הוועדה לדיון הכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
במסמך הרקע שפורסם לקראת דיון ההכנה לקריאה הראשונה נסקרו בהרחבה הרקע הכללי של חוק חוזה הביטוח ותכליותיו, ההסדר הקיים לתשלום תגמולי ביטוח לפיו, סעיף הריבית המיוחדת, הקשיים הקיימים במתן פיצוי עונשי ועוד.
בקצרה נציין כי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח קובע את סמכות בית המשפט לפסוק ריבית מיוחדת, אם מבטח לא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב במועדים הקבועים בסעיף 27 לחוק.
הסעיף מבחין בין סוגי ביטוחים שונים, וקובע כי כשמדובר ב"ביטוחים אישיים", בית המשפט חייב לפסוק ריבית מיוחדת, וכשמדובר ביתר הביטוחים, בית המשפט רשאי לפסוק כך. ביטוחים אישיים כפי שנקבעו בסעיף הם: ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות.
הסעיף קובע רק את שיעור המקסימום של הריבית המיוחדת, כך שגם במקרה שבית המשפט חייב על פי החוק לפסוק ריבית מיוחדת, הוא יכול לפסוק ריבית נמוכה ביותר.
את הריבית המיוחדת ניתן לקבל בנוסף לפיצויים אחרים שהמבוטח יכול לתבוע (כגון פיצוי על נזק תוצאתי שהמבוטח יכול להוכיח שנגרם לו עקב העיכוב בתשלום התגמולים).
הריבית המיוחדת היא למעשה פיצוי עונשי שנועד להרתיע את חברות הביטוח מעיכוב בתשלום תגמולי הביטוח שלא בתום לב, ואף להעניש אותן כשהן נוהגות כך.
בהצעת החוק הנוכחית, כמו גם בהצעות חוק נוספות שעוסקות בנושא מתואר כי הן נועדו לטפל בהתנהלות חברות הביטוח שנמנעות מתשלום תגמולי הביטוח במועד הקבוע בחוק; כך, נאמר כי משיכת ההליכים היא כדאית לחברות הביטוח שכן היא מובילה לצמצום חבותן באופן דרמטי (חלק מהתובעים נעדרים המשאבים לנהל הליך משפטי ממושך, מורכב ויקר מול חברת ביטוח עתירת משאבים; חלק מהתובעים מתפשרים בשל הצורך הלוחץ לקבל ולו חלק מכספי התגמולים נוכח קרות אירוע הביטוח; וחלק מהתובעים למרבה הצער אינם עוד בין החיים).
תחילה הוצע בהצעת החוק לקבוע הוראה רחבה של מתן פיצוי בשיעור של עד כפל תגמולי הביטוח על ידי בית המשפט נוכח התנהגות של מבטח בחוסר תום לב בבירור חבותו; ולאחר דין ודברים מול משרד המשפטים הוחלט כי יוצעו התיקונים הבאים, שאושרו בקריאה הראשונה:
העלאת שיעור הריבית המיוחדת שניתן לפסוק כמתואר בטבלה שלהלן:
* הריבית מחושבת על סכום תגמולי הביטוח ועל תוספת הפרשי הצמדה על התגמולים. הפרשי הצמדה – יחושבו לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
* לפי התיקון ניתן יהיה לפסוק ריבית של עד 20% מהתגמולים כאמור. שיעור זה תלוי בריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה והוא ישתנה ככל שיחולו בה שינויים. יצוין כי מאמצע שנת 2012 עומדת הריבית הצמודה על כ-1%. לפני כן, בין שנת 2003 לסוף 2008 עמד שיעור הריבית הצמודה על כ-4% בממוצע (משנת 2003 עד שנת 2016 עמדה הריבית הצמודה על שיעור של כ- 2.6% בממוצע). לצד זאת יצוין כי לפי ההצעה מדובר בשיעור ריבית מקסימלי ולבית המשפט ניתן שיקול דעת לקבוע פחות מכך.
החובה המוטלת על בית המשפט לפסוק ריבית מיוחדת תחול גם לגבי ביטוח מחלות ואשפוז (הכולל גם ביטוח סיעודי), וביטוח רכב (חובה) – שיתווספו להגדרת "ביטוחים אישיים" בסעיף 28א.
נוסח משולב של התיקון המוצע בסעיף 28א לחוק כפי שהתקבל בקריאה הראשונה:
28א. מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.
לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות.
נקודות לדיון
מוצע לדון בשימוש המועט שנעשה בפסיקה בסעיף 28א לחוק ולבחון האם יש בשל כך מקום לנסות ולטפל בבעיה באמצעי שונה.
בחינת הפסיקה בתחום מעלה שאין מקרים רבים שבהם הם נפסק שחברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב ברמה כזו שמצדיקה את מתן הריבית המיוחדת. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה באופן שבו בית המשפט בוחן את תום הלב של חברת הביטוח. בעוד שניתן לטעון שיש לשים דגש על הפן האובייקטיבי של תום הלב ולשאול האם חברת ביטוח סבירה היתה פועלת באותו אופן, בתי המשפט נותנים לעיתים משקל רב יותר ליסוד הסובייקטיבי של מבחן תום הלב ובכך מצמצמים אותו מאוד.
במסמך ההכנה הקודם תוארה הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון בתחום זה, שממנה ניתן ללמוד כי אין מבחן אחיד לבחינת תום הלב לצורך פסיקת הריבית לפי סעיף 28א. מצד אחד, ישנה פסיקה שקובעת מבחן משולב בעל אמות מידה סובייקטיביות ואובייקטיביות, ולפיו על בית המשפט לבחון באותה עת את נקודת מבטו של המבטח בדחיית התביעה לתגמולי הביטוח ואת הענייניות ואמיתות הטענות שעל בסיסן התקבלה החלטתו – "מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם את תגמולי הביטוח", ולצד זאת על הטעם להיות "ענייני ואמיתי". מצד שני, יש פסיקה שקובעת מבחן מצמצם ביותר לבחינת תום הלב של המבטח ששם דגש רב על אמת מידה סובייקטיבית ועל בחינת הלך נפשו של המבטח בדחייתו את התביעה.
הצמצום של היסוד האובייקטיבי בבחינת התנהלותה של חברת הביטוח יכול להוביל לתוצאות קשות. דומה כי במיוחד בהקשר של חוזה ביטוח, נוכח פערי הכוחות בין הצדדים, נכון היה שבית המשפט יקבע סטנדרט התנהגות ראוי לחברות הביטוח.
לאור האמור, מוצע לדון בשאלה האם המבחן שבו נוקטים בתי המשפט לבחינת תום הלב של חברת הביטוח הוא המבחן הראוי, והאם יש מקום להבהיר כי בפרשנות של שאלת "תום הלב" של המבטח יש לתת משקל רב יותר ליסוד האובייקטיבי המצוי בו. למשל, ניתן לשקול להוסיף כי יש לבחון האם תגמולי הביטוח היו שנויים במחלוקת בתום לב, מעיניו של המבטח הסביר. עוד ניתן לבחון הפיכה של נטל ההוכחה – במקרה שהתביעה מתקבלת וטענות חברת הביטוח נדחו, יוטל עליה להוכיח כי נהגה בתום לב כדי שלא תוטל עליה הריבית המיוחדת.
כן ניתן היה לשאול האם תיקון סעיף 28א עצמו יביא לתוצאה המיוחלת, או שמא יש פתרונות אחרים, יעילים יותר או מתאימים יותר, שיכולים להוביל לצמצום ההתנהלות הבלתי תקינה של חברות הביטוח מול מבוטחים, לרבות העיכוב בתשלום התגמולים המגיעים למבוטח.
הריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (נכון ליום 1.10.16 עד 31.12.16) סעיף 28א בנוסחו היום הריבית המוצעת בתיקון
גובה הריבית המיוחדת* 1% עד 3%
בית המשפט רשאי לפסוק עד פי 3 מהריבית לפי חוק פסיקת ריבית עד 20%
בית המשפט יהיה רשאי לפסוק עד פי 20 מהריבית לפי חוק פסיקת ריבית