חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
רח' צלאח א-
דין92, ת"ד
92092, ירושלים מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
מחלקת י
י( עוץ וחקיקה
י
יעוץ)
:ירושלים י"א אב תשע"ו
94
אוגוסט
9096
:תיקנו308-89-9096-000349
:סימוכין308-22-9096-069936
לכבוד
משתתפי השולחן העגול
,שלום רב
:הנדון
חקיקת המשנה של בית הדין לעררים שלפי חוק הכניסה לישראל ,התשי"ב-
2591
-
התייחסות לטענות הארגונים
א.
פתח דבר
9.
ביום8 באוגוסט
9099
'התקבל בכנסת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס99), התשע"א-
9099
הקובע כי שר המשפטים ימנה בית דין לעררים שידון בעררים על החלטה של רשות בענייני
כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות, והכל כפי
המפורט בתוספת לחוק הכניסה לישראל, התשי
"ב-
9249
.
9.
תכלית ההקמה של בית הדין לעררים שלפי חוק הכניסה לישראל היא לכונן ערכאה ייחודית
אשר סמכותה גדורה לעניינים האמורים ואשר תהווה שלב מקדים ומסנן טרם הדיון לפני בתי
המשפט לענינים מינהליים, באופן אשר יאפשר בירור יעיל ונגיש של החלטות הרשויות
.בעניינים אלה
8.
ביום92
במאי9099
פורסמו
,)צו הכניסה לישראל (שינוי התוספת לחוק) (הוראת שעה
התשע"ד-
9099
ותקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים) (הוראת שעה), התשע"ד-
9099
(להלן במסמך זה–
)חקיקת המשנה של בית הדין לעררים.כהוראת שעה לשנתיים
9.
ביום94
במאי9096
הובאה הצעת הממשלה להפיכת הוראת השעה של חקיקת המשנה של
בית הדין לעררים להוראת קבע
לדיון לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,
כפי הנדרש
בדין;
בישיבתה זו אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הארכה של הוראת השעה
עד ליום ב' בטבת התשע"ז89
בדצמבר9096
.
4.
בתוך כך ביקש יו "ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי במהלך החודשים שעד להבאת
הצעת הממשלה האמורה לדיון נוסף לפני הוועדה יקיים משרד המשפטים עבודת מטה לבירור
.טענות הארגונים השונים בעניין בית הדין לעררים ופעילותו
6.
ביום92
ביוני9096
התקיימה ישיבת
שולחן עגול עם נציגי הארגונ ים השונים במהלכה נשמעו
טענותיהם בנוגע לחקיקת המשנה של בית הדין לעררים
; ובהמשך לה נערכה
עבודת מטה
.לבחינת הטענות השונות
9
עמוד9
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
6.
מסמך זה יסקור את התייחסות משרד המשפטים ל
חלק מ
טענות הארגונים
וזאת מבלי לגרוע
מהתייחסותנו כפי שניתנה במעמד ישיבת השולחן העגול .
3.
אך עוד קוד ם לכן נבקש להודות לנציגי הארגונים השונים אשר שלחו את עמדתם וכן לאלה
אשר הגיעו לישיבת השולחן העגול; עוד נבקש לברך על השיח הפורה אשר ללא ספק סייע
.בידינו להבין טוב יותר את תמונת המצב
2.
.וכעת לגופם של דברים
ב.
התייחסות לגופן של הטענות
90
. בפתח התייחסותנו נעיר כי רוב ה טענות שהועלו עניינן בתיקון מספר99
לחוק הכניסה
לישראל, כמו גם בהיבטים ניהוליים-
תפעוליים של בית הדין לעררים, כך שאין הן נוגעות
במישרין לחקיקת המשנה אשר על הפרק. עם זאת גם טענות אלה
נבחנו
בשימת לב ונדונו עם
;הגורמים הנוגעים בדבר
אעמוד על שתיים מהן–
(א) עיון ב
ידע מ חסוי –
סעיפים98כח ו-
98
כט לחוק הכניסה לישראל מסדירים את העיון
במידע חסוי ומסמיכים את בית הדין לעררים לדון במידע כזה אף שלא בנוכחות העורר
.ובא כוחו ומבלי לגלות להם את תוכן המידע ביחס לכך התברר כי בבית הדין לעררים
התפתח נוהג של קיום יום דיונים מרוכז במיד
ע חסוי בעררים שונים;
זאת בניגוד לנוהג
בבתי המשפט
לפיו הדיון במידע החסוי מתקיים כד
י ון זוטא תוך כדי הדיון העיקרי בהליך
באופן אשר מאפשר לשני הצדדים להיות נוכחים
במקום,
גם אם לא במעמד הדיון במידע
,החסוי עצמו
ולהגיב בזמן אמת.
אשר לכך אזכיר כי כבר במעמד הישיבה
השבנו כי כמענה מידי לקושי שהועלה
ניתנה
לבית הדין לעררים הנחיה לשלוח לצדדים
הודעת עדכון
בדבר המועד הצפוי לקיום הדיון
במידע החסוי כך שהעורר ובא כוחו יוכלו לבחור האם להגיע לבית הדין לעררים ביום
הדיון כדי להיות נוכחים במקום; ויודגש כי אין בכך כדי לאפשר להם להי ות נוכחים
בדיון במידע החסוי עצמו וזאת בהתאם לקבוע בדין, אלא רק להיות נוכחים במקום מחוץ
.לאולם הדיונים בזמן הדיון
מעבר לכך
אעדכן כי בכוונתנו לקיים דיון בעניין זה עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר
ובכלל זה גורמי הביטחון על-
מנת
להשלים את בחינת הנושא ולגבש את התייחס ותנו
.אליו
(ב)
ביזיון בית הדין לעררים–
התעוררה טענה לפיה הדין הקיים לא נותן מענה למצב בו
רשות האוכלוסין וההגירה
לא מקיימת החלטות של בית הדין לעררים
שכן לא ניתן
לאכוף את החלטות בית הדין באמצעות
פקודת בזיון בית משפט.
אשר לכך אבהיר ואדגיש כי כפי שהשבנו במעמ
ד הישיבה עמדת
נו
היא כי אין מקום
לתיקון חקיקה בעניין זה.
8
עמוד8
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
עם זאת הובהר במעמד הישיבה כי אין מניעה
ש
אדם שקיבל פסק-
דין לטובתו ונגד
המדינה
ה
סבור כי המדינה לא מיישמת את פסק-
הדין
י גיש בקשה לערכאה שנתנה את
פסק-הדין ו יעלה בפניה את טענותיו ביחס לכך
שפסק-
.הדין לא קוים
בהתאם לכך הובהר
כי בית הדין לעררים
רשאי
לדון בטענות כאמור.הגם שהליך כזה לא קבוע בדין
99
.
לצד האמור הועלו גם טענות אשר נוגעות במישרין לחקיקת המשנה שעל הפרק; אתייחס
.לטענות אלה כעת
99
.
טענות
ביחס לצו הכניסה לישראל (שינוי התוספת לחוק) (הוראת שעה), התשע"ד-
1122
–
סעי ף98כג )(א לחוק הכניסה לישראל קובע כי בית הדין לעררים ידון "בעררים על החלטה של
רשות המנויה בתוספת, בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או
"בענייני אזרחות, המנויים בתוספת .
הנה כי כן סמכותו העניינית של בית הדין לעררים גדורה
בתוספת לחוק הכ ניסה לישראל
בכפוף כמוב ן לתנאים הקבועים בסעיף98כג(א) ה .אמור
אחת הטענות שהועלתה עניינה בכך שהתוספת לחוק הכניסה לישראל הורחבה יתר על
.המידה בהקשר זה הוצע להחריג מסמכותו של בית הדין לעררים ענייני מדיניות, נהלים
.והחלטות שר הפנים הטעמים שהוצגו לכך היו שניים–
הראשון הוא הליך המינוי של דייני
בית הדין לעררים אשר נתון לרשות המבצעת ובשל כך מעורר ק
ו שי שעניינו בכך שדיין אשר
מונה על-
ידי הרשות המבצעת
צריך ל קיים ביקורת שיפוטית על החלטות בענייני מדיניות
שקבעה
אותה רשות ; והשני הוא
ש
ראוי שבעניינים אלה ידון בית המשפט העליו ן כדי
שההלכה בהם
תהיה ברורה ו.תושג ודאות משפטית
אשר לכך
עמדתנו היא כי כאמור בפתח הדברים תכליתו של בית הדין לעררים
ל
שמש
ערכאה
ייחודית
לענייני מִ נהל אוכלוסין אשר תפתח מומחיות שיפוטית לתחום זה. מטבע הדברים
תכלית זו תושג בשלמותה לו ירוכזו כלל ענייני מִ נהל האוכ
לוסין בב
י ת הדין לעררים. התוספת
לחוק הכניסה לישראל נוסחה בהתאם לרוח
דברים אלה .ו אזכיר כי מסמכותו של בית הדין
לעררים הוחרגה הסמכות לדון בהחלטות ממשלה.ובתקנות
לפיכך בשלב זה אין אנו רואים
.צורך בשינוי הסמכות העניינית של בית הדין לעררים
א
וסיף כי גם בטעמי
ם שהוצגו כבסיס לטענה אין ממש;
אסביר– אשר ל טעם הראשון שעניינו
הליך המינוי של הדיינים הרי שמדובר במינוי של שר המשפטים ולא של שר הפנים. יתר על כן
בית הדין לעררים הוא בית דין מינהלי אשר חל עליו חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-
9229
(ראו לעניין זה סעיף98כה לחוק ה
כניסה לישראל ) ולפי סעיף8
לחוק זה על דייני בית הדין
לעררים חל עיקרון אי-
התלות הקובע כי
"בעניני שפיטה אין מרות על חבר בית דין זולת
מרותו של
"הדין .
אשר לטעם השני שעניינו בכך שראוי כי בית המשפט העליון ידון בעניינים האמורים אזכיר כי
על
החלטה סופית של בית הדי
ן לעררים
ניתן להגיש ערעור מינהלי לבית משפט לענינים
מינהליים, ועל פסק-
דינו של בית משפט לענינים מינהליים בערעור המינהלי ניתן להגיש
9
עמוד9
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
.בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כך שבעניינים המצדיקים זאת בית המשפט העליון
.יוכל לדון בערעור
98
.
טענות ביחס לתקנות הכניסה
לישראל (אגרות בבית ה ,)דין לעררים) (הוראת שעה
התשע"ד-
1122
(להלן–
)תקנות האגרות –
(א) היעדר אפשרות להחזר אגרה –
הועלתה טענה שעניינה בכך שתקנות האגרות לא
מסדירות את האפשרות להחזר אגרה במצבים בהם הערר נסגר ללא דיון. בישיבת
השולחן העגול הובהר כי מדובר במצבים בהם רשות האוכלוסין וההגירה מבקשת לבחון
את עניינו של העורר בשנית .ובעקבות בקשתה בית הדין לעררים מוחק את הערר
אשר
לכך נשיב כי
מענה למצבים כאלה ניתן למצוא ב אמצעות
הטלת הוצאות
(ראו לעניין
זה סעיף82
לחוק בתי דין מינהליים אשר חל כאמור.)על בית הדין לעררים ואכן מבי רור
שערכנו מול בית הדין לעררים
עולה
כי במקרים המתאימים
אכן
מושתות הוצאות על
רשות האוכלוסין וההגירה
בנסיבות
כ .אלה בעניין זה חשוב לציין כי ישנם עוד הסדרים
בחקיקה בהם נעשה שימוש בכלי של הטלת הוצאות לצורך החזר אגרה; ראו למשל
בסעיף923(ה9) לחוק התכנון והבניה, ה
תשכ"ה-
9264
( , פסקאות9)-(4
.)
(ב) תקנות 8
)(ה
ו-8
)(ו
לתקנות האגרות –
תקנה8
(ה) לתקנות האגרות מונה נסיבות אשר לא
תיחשבנה
כשלעצמן נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור מאגרה. ביחס לתקנה זו נטען
כי דווקא נסיבות אלה מגלמות טעמים מוצדקים ל מתן
ו פט
ר מאגרה. במענה לכך אבהיר
כי תקנה8
(ה) לתקנות האגרות קובעת כי הנסיבות המנויות בה לא תיחשבנה
כשלעצמן
נסיבות המצדיקות פטור מאגרה אך הן בהחלט יכולות להילקח בחשבון לצד נסיבות
.אחרות
אשר
ל תקנה8
(ו) לתקנות האגרות–
תקנה זו מפרטת מהי ראיה לכאורה לחוסר יכולתו
של העורר לשלם את האגרה,
ובין היתר נקבע בה כי הכרזה על פשיטת רגל שניתנה
בשנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לפטור מאגרה היא ראיה כזו . באחד מניירות
הארגונים יוחסה בטעות
הכרזה על פשיטת רגל
לתקנה8
)(ה
לתקנות האגרות אליה
התייחסתי קודם בעוד שכאמור כאן הכרזה כזו מנויה דווקא בתקנה8
(ו) לתקנות
.האגרות
(ג)
הדרישה לפרט את שכר הטרחה –
תקנה8
(ב) לתקנות האגרות קובעת כי על העורר
המבקש פטור מאגרה לפרט בתצהירו בין יתר הדברים את שכר הטרחה שישולם לבא
.כוחו
ביחס לדרישה זו נטען כי היא פוגעת בחיסיון עורך דין-
לקוח. טענה זו אין לקבל
והרי בית המשפט העליון כבר פסק כי חיסיון עורך דין-
לקוח אינו חל על סכום שכר
הטרחה ששילם הלקוח (ראו לעניין זה רע"פ649194
'אברג'יל נ
מדי
נת ישראל (
פורסם
בנבו ,
2.99.9094
.))
מעבר לכך אציין כי בעת אישור תקנות האגרות
בפעם הראשונה
נדון
עניין זה בהרחבה על-
ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה
של הכנס ת ובסופו של יום החליטה
.הוועדה לאשר תקנה זו במתכונת שהוצעה
4
עמוד4
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
טענה נוספת אשר הועלתה בעניין זה היא שבחינת שכר הטרחה כנגד יכולתו הכלכלית של
העורר היא בעייתית במצב בו המדינה לא מספקת
ייצוג משפטי
לעוררים. אשר לכך נשיב
כי שכר הטרחה הוא אך פרט אחד מיני רבים אותם נדרש העורר לפרט והוא לא נבחן
.במנותק מיתר הפרטים אלא לצדם ולאור נסיבות המקרה
(ד)
פטור מאגרה בהליכים שעניינם משמורת
או
הוראת שהייה
במרכז שהייה למסתננים
שלפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט ,)התשי"ד-
9249
–
טענה זו מתייחסת לשני
מצבים–
הוצאת צו משמור
ת
לפי חוק הכניסה לישראל או לפי החוק למניעת הסתננות
)(עבירות ושיפוט
ומתן הוראת שהייה
במרכז שהייה למסתננים שלפי החוק למניעת
הסתננות (עבירות ושיפוט( )להלן – מרכז שהייה) –
ועיקרה בכך שנוכח הפגיעה בחירות
הכרוכה הן במשמורת והן בשהייה ב מרכז
ה
שהייה חולות הרי שהליכ ים
בעניינים אלה
צריכים להיות פטורים מאגרה באופן גורף ומבלי שהדבר יהיה נתון לשיקול דעת של
.הדיין היושב בדין
ה
בסיס לטענה זו,, כך נטען
הוא תקנה90
לתקנות בתי המשפט
(אגרות ,)התשס"ז-
9006
( אשר מונה עניינים הפטורים מאגרה ובפסקה6) לה מונה היא
"הליך לשחרור מי שאסו
ר או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה ,)התש"ך-
0691
".
כבר עתה אעיר כי תקנה90
(6) לתקנות בתי המשפט (אגרות)
לא חלה על בית הדין
לעררים וממילא אין היא נוגעת להליכים המתנהלים לפני בית הדין לעררים, כפי שיפורט
.בהמשך הדברים
אתייחס כעת לכל אחד מהמצב.ים בנפרד
פטור מאגרה בהליכים שעניינם צו משמורת –
כאמור נטען כי נוכח הפגיעה בחירות
הכרוכה במשמורת הרי שהליכים
שעניינם משמורת
צריכים להיות פטורים מאגרה באופן
גורף .
ואולם כידוע הערכאה המוסמכת לדון בענייני משמורת היא בית הדין לביקורת משמורת
שלפי סימן ב' לפרק .הרביעי לחוק הכניסה לישראל, ולא בית הדין לעררים
ו כך קובע
סעיף98יב לחוק הכניסה לישראל – "בית הדין לביקורת משמורת יקיים ביקורת שיפוטית
על החלטות בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת ,לרבות לענין שחרור בערובה
ולענין התמשכות ההחזקה במשמורת בשל עיכוב בביצוע צו הרח"קה .
אשלים כי לפי הדין הקיים
בגין
פנייה
לבית הדין לביקורת משמורת כלל לא נדרש לשלם
.אגרה
בתשובה לכך נטען כי העררים המוגשים לבית הדין לעררים קשורים בעקיפין לשאלת
המשמורת באופן כזה שלעיתים הכרעה בעניין העיקרי שהוגש בערר לבית הדין לעררים
גוררת גם שחרור ממשמו
רת
, ומכאן שגם עררים כאלה צריכים להיות פטורים מאגרה .
אלא שגם אם נכון הדבר הרי שמדובר בשני הליכים משפטיים שונים והאגרה אותה נדרש
לשלם היא לא בגין ההליך שעניינו צו המשמורת
אלא בגין ההליך המוגש לבית הדין
לעררים. על-
.כן אין לקבל טענה זו
6
עמוד6
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
פטור מאגרה בהליכים שענ
יינם הוראת שהייה ב
מ רכז
ה
שהייה חולות –
גם ביחס
לשהייה במרכז
ה
שהייה חולות
נטען כי
נוכח הפגיעה בחירות הכרוכה ב שהייה כאמור הרי
שהליכים שעניינם הוראת שהייה
צריכים להיות פטורים מאגרה באופן גורף .
אקדים ואומר כי עמדתנו היא שהפגיעה בחירות הכרוכה בשהייה ב
מרכז שהיי ה אינה
שקולה לפגיעה בחירות הכרוכה במעצר או במאסר ועל-
כן אין להקיש מתקנה90
(6
)
לתקנות בתי המשפט (אגרות) הקובעת פטור גורף מאגרה בה ליך לשחרור מי שאסור או
מי שעצור למקרה שלפנינו– שהייה ב
מרכז השהייה חולות.
עם זאת כפי שיפורט בהמשך
הדברים עמדתנו היא כי חובתו של הדיין הדן בבקשה לפטור מאגרה בהליך שעניינו
הוראת שהייה במרכז השהייה חולות לבחון את הבקשה בחינה מקלה וגמישה תוך מתן
משקל ראוי לזכות הגישה לערכאות (ראו בעניין זה
פסק-הדין ב בר"ם9499199
'פלוני נ
שר הפנים
,(פורסם בנבו92.8.9099
) אליו אתייחס בפירוט בהמשך .)
ל צורך ביסוס
עמדתנו זו אתייחס בקצרה
.למצב המשפטי טרם הקמת בית הדין לעררים
טרם
הקמת
בית הדין לעררים הסמכות העניינית לדון בהוראת שהייה הייתה נתונה לבתי
.המשפט לענינים מינהליים כידוע על בתי המשפט לענינים מינהליים חל הסדר אחר של
אגרות, הוא זה הקבוע ב
תקנות בתי המ
שפט (אגרות)
. כפי
שאוזכר לעיל
תקנה90
לתקנות
בתי המשפט (אגרות)
( מונה עניינים הפטורים מאגרה ובפסקה6) לה מונה היא "הליך
לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה ,)התש"ך-
0691
".
הנה כי כן לו היה ממש
ב היקש הנטען מן
המצב המשפטי אליו מתייח סת תקנה90
(6
)
)לתקנות בתי המשפט (אגרות
למקרה שלפנינו הרי שבתי המשפט לענינים מינהליים
היו
עושים שימוש בתקנה זו לצורך פטירה גורפת של האגרה בהליכים שעניינם הוראת שהייה
מב רכז השהייה .חולות
ואולם לא כך הדבר; בעניין זה ניתן ללמוד מפסק-
הדין של כבוד
השופט פוגלמן ב בר"ם9499199
פלוני נ' שר הפנים (
,פורסם בנבו92.8.9099) שם נדונה
בקשה לפטור מאגרה שהגיש אזרח סודן אגב עתירה שהגיש לבית משפט לענינים
מינהליים שעניינה הוראת שהייה ב מרכז השהייה חולות. כבוד השופט פוגלמן אמנם פטר
את המבקש מאגרה אך לא באמצעות תקנה90
(6) לתקנות בת)י המשפט (אגרות,
הגם
שהוא נתן דעתו הן לפגיעה בחירותו של המבקש והן לתקנה דנן. לצורך שלמות הדיון
אביא חלקים עיקריים מפסק-הדין
)(ההדגשות שלי –
"כדי לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי הטמון בתשלום אגרה לבין
זכות הגישה לערכאות ,נקבעו בתקנות האגרות שני מנגנונים עיק
ריים :
האחד ,התקנות מעניקות פטור גורף מתשלום אגרה לבעלי דין
מסוימים (תקנה
06
לתקנות האגרות )וכן ביחס לסוגי הליכים הנוגעים
לעניינים מסוימים (תקנה
01
לתקנות האגרות ;)השני ,התקנות מקנות
לבית המשפט שיקול דעת לפטור בעל דין המחויב באגרה מחובת
התשלום בהתקיים שני ת
נאים המנויים בתקנה
01
לתקנות האגרות...
6
עמוד6
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
כאמור ,בית המשפט הדן בבקשה לפטור מאגרה נדרש לאזן בין
הרציונאלים העומדים בבסיס חובת תשלום האגרה לבין זכות הגישה
לערכאות .להשקפתי ,במלאכת איזון זו יש להקנות משקל הולם ,בין
היתר ,לאופי הזכויות המונחות על הכף ולמידת הפגיע
ה האפשרית
בהן. ככל שביסוד ההליך שבמסגרתו מוגשת בקשה לפטור מאגרה
עומדות טענות בדבר פגיעה ניכרת בזכויות אדם
–
לא כל שכן פגיעה
בזכויות אדם חוקתיות
–
יינתן לזכות הגישה לערכאות משקל רב יותר
ביחס לאינטרסים הנוגדים...
הדבר נכון במיוחד כשמדובר בהליך שיפוטי המכוון להחלטה המגבילה
את חירותו האישית של
..הפרט. כאשר הזכות לחירות עומדת על הכף ,
שומה על בית המשפט לבחון בקשה לפטור מאגרה באופן גמיש ,בשים
לב לכך שדחייתה עלולה להוביל לפגיעה קשה בזכות חשובה זו .תפיסה
זו משתקפת בין היתר בתקנות האגרות עצמן ,המעניקות פטור גורף
מתשל
ום אגרה כשמדובר ב"הליך לשחרור מי שאסור או עצור( "תקנה
01
(7
)לתקנות האגרות).
8. סיכומו של דבר :כאשר מוגש הליך שיפוטי בעניין שבבסיסו עומדת
טענה לפגיעה בזכות המשתייכת ל"גרעין הקשה "של זכויות האדם ,
דחיית בקשה לפטור מאגרה עלולה להוביל לנעילת שעריו של בית
המשפט, שבתורה עלולה להוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אלו .
אשר על כן ,שומה על בית המשפט לבחון את הבקשה לפטור מאגרה
במשקפיים מקלים ,תוך מתן משקל הולם לזכות הגישה לערכאות .
בכלל זה ,יש מקום לגלות גמישות במצבים שבהם לא נסתרה טענתו
של הפרט בדבר היעדר יכולת כלכלית".
ע ינינו הרואות כי הגם שבהחלטה שעניינה הוראת שהייה במרכז השהייה חולות יש כדי
לפגוע בחירות, והגם שהסדר האגרות החל על בתי המשפט לענינים מינהליים קובע פטור
גורף מאגרה ב
הליך לשחרור מי שאסור או
מי
שעצור –
הן בית המשפט לענינים מינהליים
שדן בעניין והן בית המשפט העלי ון שדן בערעור על החלטתו של בית המשפט לענינים
מינהליים לא עשו שימוש בתקנת הפטור הגורף שעניינה כאמור
פטור בהליך לשחרור מי
שאסור או מי שעצור. יתר על כן אשוב ואדגיש כי בית המשפט העליון אף התייחס בפסק-
דינו לתקנת הפטור הגורף, הלוא היא תקנה90
(6) לתקנות בתי המשפט
(אגרות), והוא אף
התייחס לפגיעה בחירות ולחשיבותה של הזכות לחירות– ובכל זאת פסק-
דינו מתבסס על
תקנת הפטור הכללית.המקנה שיקול דעת לבית המשפט
וראו בעניין זה גם החלטתה של כבוד השופטת ברק-ארז בבר"ם
9699199
אקובי
גברקריסטוס גברה נ 'משרד הפנים
,(פורסם בנבו92.4.9099
;)
החלטתה של כבוד
השופטת ברק-ארז בבר"ם
9942194
פלוני נ 'משרד הפנים
,(פורסם בנבו98.4.9094
;)
וכן
החלטתו של כבוד השופט ורדי בעמ"ן
)(מינהליים ת"א
3809-99-94
Kesta Brhane
נ '
3
עמוד3
מתוך3
רח' צלאח א-
דין92
., ת.ד92092, ירושלים
מיקוד
2992009
09-6966649
09-6966666
[email protected]
:מספר מסמך308-22-9096-069936
משרד הפנים
,(פורסם בנבו96.99.9094) שם אף נדונה ונדחתה הטענה בה אנו דנים כאן
(ראו בפסקה2
)להחלטה.
אסיים בכך ש
כאמור
לא נעלמו מעינינו דבריו של כבוד השופט פוגלמן בבר"ם9499199
פלוני נ' שר הפנים
,(פורסם בנבו92.8.9099
)באשר לחוב
תו
של בית המשפט הדן בבקשה
לפטור מאגרה בהליך שעניינו הוראת
שהייה ב מרכז השהייה חולות לבחון את הבקשה
בחינה מקל ;ה וגמישה תוך מתן משקל ראוי לזכות הגישה לערכאות
אשוב ואדגיש
כי אנו
מסכימים עם קביעה זו אשר חלה מטבע הדברים גם על בית הדין לעררים .
ג.
סוף דבר
99
.
נבקש שוב
לברך
ה על שיח
ה
פורה
ולהודות לכל העוסקים במלאכה. אנו נפעל כמובן להשלמת
עבודת המטה בעניינים הנדרשים כפי שפור .ט לאורך המסמך
בברכה,
מרגנית לוי
עוזרת ראשית (ייעוץ וחקיקה)
:העתק
דינה זילבר ,
משנ
ה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ ,)משרד המשפטים
אריאלה קלעי ,ראש
ת תחום חק
יקה ,משרד המשפטים
דני חורין ,ממונה בכיר (ייעוץ וחקיקה ,)משרד המשפטים
עמיר הרן ,יועץ למנהלת הכללית ,משרד המשפטים
אלון דביר, יועץ לשרת המשפטים, משרד המשפטים
יעל ורדי רוטשילד ,ראשת בית הדין לעררים ,משרד המשפטים
אילן חלבגה ,ראש בית הדין לביקורת משמו
רת, משרד ה
משפטים