חומר רקע

המ. 2016-643 אל: עו"ד איילת גאדי ממונה על נוסח החוק (חקיקת משנה) משרד המשפטים מחלקת ייעוץ וחקיקה צאלח א-דין 29 משרד המשפטים ירושלים הנדון: פרוטוקול של ישיבת ועדת האגרות הבינמשרדית מיום 14.7.2016 מצ"ב פרוטוקול של ישיבת ועדת האגרות הבינמשרדית שנערכה ביום 14ביולי 2016. ב ב ר כ ה, גב' שרה ונסו מרכזת ועדת האגרות הבינמישרדית פרידה ישראלי/הכנסות וכלכלה/אוצר רו"ח רבקה לפינר - סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר גב' לאה רקובר, יועצת משפטית, משרד המשפטים גב' רימונה חן, ראש תחום מחירים, משרד הכלכלה נציגי המשרדים המשתתפים סיכום דיון ישיבות ועדת האגרות הבינמשרדית שנערכה ביום 14.7.16 השתתפו: גב' לפינר רבקה, רו"ח נציגת מינהל הכנסות המדינה גב' לאה רקובר, עו"ד נציגת משרד המשפטים גב' רימונה חן נציגת משרד הכלכלה גב' שרה ונסו נציגת הכנסות המדינה גב' שירה שגיא, עו"ד נציגת משרד המשפטים גב' זהאא' נאטור נציגת משרד המשפטים גב' הדס פיקסלר, עו"ד נציגת משרד להגנת הסביבה מר סטילאן גלברג נציג משרד להגנת הסביבה גב' מרגנית לוי, עו"ד נציגת משרד המשפטים גב' ענת הר אבן, עו"ד נציגת משרד המשפטים גב' יעל בן עמי נציגת משרד התקשורת מר אורי שלומאי, עו"ד נציג משרד המשפטים גב' מירב זוהרי, עו"ד נציגת משרד המשפטים מר נחום יהושוע, עו"ד נציג משרד הכלכלה גב' דקלה כהן שיינפלד נציגת משרד התיירות גב' רות ליסטמן, עו"ד נציגת משרד התיירות גב' אילנה דרורי נציגת משרד התיירות גב' מיכל יוספוף נציגת רשות האוכלוסין גב' טניה גולדשטיין, עו"ד נציגת רשות האוכלוסין משרד המשפטים 1. תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון) התשע"ו-2016 תקנות אגרות תובענות ייצוגיות מותקנות מכח סעיף 44 בחוק תובענות ייצוגיות. להתקנתן של אגרות תובענות ייצוגיות שתי תכליות מרכזיות. הראשונה היא כיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין. תובענה ייצוגית היא הליך מורכב וארוך, אשר דורש, ככלל, משאבים שיפוטיים רבים. בהתאם, אין מקום להחרגת הליכי התובענות הייצוגיות מתשלום אגרה, בדומה לשאר ההליכים המתנהלים בבתי המשפט. התכלית השנייה היא הפחתת תובענות סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט. לא ניתן לקבוע מה שיעורן של תובענות הסרק המוגשות כיום, אולם ניתן ללמוד על קיומן ממספר הסדרי ההסתלקות הרבים, בהם לעיתים נטען במפורש כי בקשת ההסתלקות נובעת מהיעדר עילת תביעה. כפי שעולה ממחקר אמפירי שביצעה מחלקת המחקר של הרשות השופטת, יותר מ-57% מתיקי התובענות הייצוגיות מסתיימות בהליך של הסתלקות התובע לפני אישור התובענה כייצוגית וזוהי סיבת סגירת התיקים השכיחה ביותר. הגשתן של תובענות סרק יוצרת הרתעה עודפת בקרב נתבעים, מחייבת אותם בהוצאות כספיות לצורך ניהול ההליכים, ומבזבזת כספי ציבור בניהול הליכים משפטיים שלא לצורך בבתי המשפט. לכן, לצד השאיפה לעודד תובעים ייצוגיים להגיש תובענות, מטרת החוק היא לעודד תובענות מבוססות עילה, תוך צמצום תובענות הסרק המוגשות לבית המשפט, אשר אין בהן כדי לקדם את תכלית החוק. האגרה המוצעת הינה בסכום קבוע ולא בשיעור מסכום התביעה מכיוון שבעת הגשת התביעה אין ביכולתו של התובע להעריך את הסכום (אין ביכולתו להעריך את מספר התובעים שיצטרפו לתביעה). על כן הערכת הסכום היתה מועברת להכרעת השופטים ומעמיסה עוד עלויות להליך יקר מלכתחילה. כיום רוב התביעות מוגשות לבית משפט מחוזי. האגרה המוצעת היא 62,500 ₪ בבית משפט המחוזי. סכום זה משקף את הסכום המינימלי לתשלום אגרה בבית המשפט המחוזי כיום בתביעה אזרחית (2.5% מתקרת תחום סמכותו של בית משפט המחוזי, קרי 2.5% מ-2,500,000 ₪). בבית משפט שלום סכום אגרה המוצע הוא 50,000 ₪. הפער בין סכום זה לבין סכום האגרה בבית משפט מחוז קטן יחסית, הן מכיוון שרוצים להימנע ממשיכה של תביעות לבית משפט שלום רק בשל גובה האגרה, והן מכיוון שתביעות כאמור גובהן, ברוב המקרים, קרוב לתקרה העליונה של הסכומים אותם ניתן לתבוע בבית משפט שלום (ובכך האגרה קרובה יותר לאומדן של 2.5% מסכום התביעה). המחצית הראשונה של סכום האגרה תשולם על ידי התובע הייצוגי עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, והמחצית השנייה תשולם עם סיום ההליך. חלוקת האגרה לשני שלבים נועדה כדי שלא ליצור הרתעת יתר של תובעים ייצוגיים אשר ימנעו מהגשת תובענות ייצוגיות טובות בשל עלות האגרה. אומנם נטל האגרה מוטל לכאורה על התובע בלבד, אולם ככל שעילת תביעתו של התובע הייצוגי טובה ובהתאם להצלחתו בהליכים המתנהלים בבית המשפט, הרי שנטל זה עשוי לעבור אל הנתבע. כך, במקרה בו החליט בית המשפט לאשר תובענה כייצוגית או שניתן פסק דין לטובתו של התובע הייצוגי, הרי שבסמכות בית המשפט לפסוק הוצאות לטובתו של התובע הייצוגי, וביניהן גם תשלום האגרה. כמו כן, לבית המשפט סמכות לפטור מתשלום המחצית השניה, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. רציונאל זה מתקיים גם ביחס להסדרי פשרה אליהם מגיעים התובע והנתבע, שכן ככל שעילת תביעתו של התובע הייצוגי טובה, הרי שיוכל במסגרת הסדר פשרה לדרוש את השבת הוצאותיו בהליך. בהליך של הודעות לצד שלישי, אשר האפשרות להגישן בתובענה ייצוגית הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז ואח' (ניתן ביום 1.4.2015), מוצע לקבוע אגרות כנהוג בתביעות אזרחיות (אגרה בתביעה לסכום קצוב או בהליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתן לביטוי בכסף), שכן הודעות אלו בעלות זיקה רבה יותר יותר להליכים אזרחיים שאינם ייצוגיים. מוצע להעניק פטור מתשלום אגרה לארגונים שפועלים שלא למטרות רווח המגישים תובענות ייצוגיות. מספר התובענות הייצוגיות המוגשות בידי ארגונים הינו מועט, ועל כן מתוך רצון לעודד הגשת תביעות על ידי ארגונים, מוצע שלא לייצר מחסום כלכלי עבור ארגונים מהגשת תובענות ייצוגיות. תקנה 14 קובעת כי בית המשפט רשאי להעניק פטור מתשלום אגרה לתובע אשר הוכיח כי הוא חסר יכולת כלכלית לשלם אגרה זו. בהליך התובענה הייצוגית הגשת תובענה ייצוגית יכולה להיעשות על ידי מספר לא מוגבל של תובעים ייצוגיים, ולכן ניתן להתמודד עם הקושי הכלכלי שמציג התובע הייצוגי בדרך של החלפת התובע הייצוגי או צירופם של תובעים ייצוגיים נוספים אשר יחלקו בנטל האגרה. בדרך זו תשולם האגרה הנדרשת, תוך שמירה על האינטרס הקבוצתי. על כן, מוצע להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת שלא לפטור את התובע הייצוגי מתשלום אגרה אם ראה שניתן בקלות לצרף תובעים נוספים או להחליפו. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות. 2. תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ו-2016 ביום 29 במאי 2014 פורסמו תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים) (הוראת שעה), התשע"ד-2014, אשר מסדירות את האגרות בבית הדין לעררים שלפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בהתאם להחלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, התקנות פורסמו כהוראת שעה לשנתיים חרף בקשת הממשלה להתקינן כהוראת קבע. במהלך החודשים האחרונים נעשתה עבודת מטה להפיכת הוראת השעה להוראת קבע, ובמהלכה הובאה הצעת הממשלה לדיון לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כפי הנדרש בדין. במהלך עבודת המטה האמורה התקבל אישור ועדת האגרות הבינמשרדית להצעת הממשלה להפיכת הוראת השעה להוראת קבע. בישיבתה מיום 25 במאי 2016 אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הארכה של הוראת השעה עד ליום ב' בטבת התשע"ז, 31 בדצמבר 2016, חרף הצעת הממשלה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. בתוך כך ביקש יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי הצעת הממשלה בדבר הפיכת הוראת השעה להוראת קבע תובא שוב לאישור הוועדה לא יאוחר מתום שלושה חודשים מישיבת הוועדה האחרונה שנערכה בעניין זה, כלומר לא יאוחר מסוף אוגוסט 2016. על כן פנה משרד המשפטים שוב לוועדת האגרות לקבלת אישורה. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות. 3. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר הוצאות) (תיקון), התשע"ו-2016 בתקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות), התשכ"ח-1968, קבוע מנגנון המאפשר תשלום שכר לצד שלישי מוכר בגין הטלת עיקולים ובגין קבלת מידע. בגין הטלת עיקולים משולם סך של 9 ₪ (בתוספת – פרט (ב) פריט (7)), ובגין קבלת מידע משולם שכר על פי הסכומים הקבועים בפרט (ז) לתוספת. כיום נדרש זוכה המבקש להטיל עיקול אצל צד שלישי מוכר לשלם סך של 9 ₪. הסכום של 9 ₪ נקבע בתחילת שנות ה-2000 (במקור 7 ₪ אולם בעקבות שינויי מדד עודכן הסכום לסך של 9 ₪ הקבוע היום) ושיקלל לתוכו באותן שנים עלויות מחשוב שונות שאינן רלבנטיות היום ושמביאות לכך שמוטל על החייב נטל כבד של הוצאות בגין הליכי עיקול (מכפלה של 9 ₪ X כלל הגורמים הזכאים לשכר אצלם מבקש הזוכה להטיל עיקול). מוצע להעמיד את סכום התשלום בגין עיקול אצל צד שלישי מוכר על סך של 6 ₪. ניתוח כלכלי שנערך העלה כי הסכום הנגבה כיום גבוה מהעלות הממשית של צדדי ג' אצלם מוטל העיקול. לכן, מוצע כי יבוצע שינוי בגובה התשלום המועבר לצדדי ג' בגין העיקולים כך שיתאימו בפועל לעלות הממשית. התועלת שבתיקון המוצע היא כפולה: ראשית, עדכון הסכומים המשתלמים כך שהסכום החדש מגלם את העלות הממשית, הלכה למעשה. התועלת השניה שתושג היא הקלת הנטל המוטל על החייבים. הסכום המוצע נמצא כסביר על ידי חברת תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ (להלן - תבור) שערכה ניתוח כלכלי עבור רשות האכיפה והגביה. חוות הדעת הכלכלית של תבור נשלחה לצדדים שלישיים רלבנטיים. מרבית הצדדים השלישיים להם משולם הסכום הם גופים פרטיים, ואפשר גם לראות בסך של 9 ₪, תשלום ולא אגרה. אלא שמאחר וחלק מהצדדים השלישיים, הם גם גופים ממשלתיים אצלם מוטל עיקול באמצעות ממשק, כגון הנהלת בתי המשפט, המוסד לביטוח לאומי וגופים ממשלתיים נוספים המבקשים כי העיקולים אליהם ישלחו באמצעות ממשק, מבוקש כי הסך של 6 ₪ יאושר גם על ידי וועדת האגרות. כאמור, מדובר בהפחתה של 3 ₪ מסך האגרה הנהוג היום. הנהלת בתי המשפט פנתה בנושא לוועדת האגרות הבינמשרדית בישיבתה ביום 8 ביוני 2016, ואולם עלו מספר שאלות בנושא והנהלת בתי המשפט נתבקשה להעביר מידע נוסף. התיקון מפחית את סכום התשלום ל-6 ₪ ואולם הוא מחיל תשלום זה גם על הטלת עיקול בגופים נוספים על הגופים לגביהם הוטל בעבר (בנקים בעיקר). חשש חברי הוועדה היה כי בעקבות כך יגדל סה"כ הסכום שישולם בשל הטלת העיקולים, סכום שבו יחוייב בסופו של דבר הנתבע, אשר ברוב המקרים לא שילם את חובו בשל קשיים כלכליים. הנהלת בתי המשפט השיבו כי הם צופים שהעלויות לא יגדלו משמעותית הן בשל הפחתת הסכום לעיקול והן מכיוון שהזוכים פנו לגופים "חינמיים" רק בשל היותם חינמיים וכאשר יהפכו אלה לגופים בתשלום של 6 ₪ מספר הפניות ירד באופן משמעותי. כראיה לכך ציינו כי קביעת תשלום בסך 7 ₪ בשנת 2002 על עיקול צד ג' הורידה את כמות העיקולים בכ-90%. כמו כן ציינו כי, קיימת אי הוודאות של תשלום החוב והחזר העלות המשולמת בשל העיקולים בשל מצבם הכלכלי של הנתבעים ולכן הזוכים מגבילים את הסכום הכרוך בהליכים כגון הטלת עיקולים. בנוסף, לעניין סכומי זכיה עד 10,000 ₪ קיים מסלול מקוצר של סכום קבוע החל על כל ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות. משרד התיירות + מינהל האוכלוסין (משרד הפנים) תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 1), התשע"ו-2016 סעיף 24 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974 (להלן – תקנות הכניסה לישראל"), קובע חובת תשלום אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת שירותים שונים, כמפורט בתוספת הראשונה. פרט מס' 12 בחלק א' לתוספת הראשונה קובע כי בעד אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2 ל-10 נפשות ומעלה יש לשלם 90 ₪ בתוספת 35 ₪ לכל נפש אם הבקשה הוגשה בישראל, וסכום של 17 $ בתוספת 5 $ לכל נפש אם הבקשה הוגשה בחוץ לארץ. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול כוחה הכלכלי והמדיני של סין, המתבטא בגידול ניכר בתיירות היוצאת ממנה לכל העולם. תיירות זו מאופיינת, בין השאר, בהוצאה גבוהה יותר אותה מוציא התייר בחו"ל, יחסית לתייר הממוצע. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים לעודד תיירות סינית אליה. במסגרת זו אף החלה חברת תעופה סינית חדשה – היינאן איירליינס – לטוס לישראל, ונערכו שיפורים משמעותיים בהליכי הוצאת ויזות לתיירים מסין. על מנת לעודד את התיירות מסין ולהקל בחסמים, מוצע לפטור קבוצות תיירים מסין מתשלום אגרה בעד אשרת כניסה קבוצתית מסוג ב/2, כמפורט לעיל. הפטור יהיה לתקופת ניסיון של 3 שנים, במהלכה תיבחן השפעת הפטור והאם יש לו הצדקה כלכלית ותקציבית. התיירות היוצאת מסין נשלטת ע"י הממשל הסיני. היציאה מסין אינה מותרת ללא קבלת ויזה, ועל כן לא ניתן לעודד את התיירות מסין ע"י ביטול הדרישה לויזה. מדינות אחרות, ביניהן מדינות בקרבה פיסית לישראל, ביטלו את האגרה כאמור. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות. משרד התקשורת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ו-2016 בתיקון מס' 31 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת"), נקבעה בסעיף 4א1 לחוק מתכונת רישוי חדשה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק באמצעות היתר כללי. זאת במטרה לקדם את התחרות בתחום הבזק, לעודד התפתחות של שירותים חדשים ומתקדמים, וכחלק מהמגמה להפחית ברגולציה בתחום הבזק ולפשט את הליכי הרישוי. ביום 7.4.2016 פורסם היתר כללי במסגרתו מוסדרים ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק מסוג המפורט בתוספת להיתר. התוספת השנייה להיתר הכללי מסדירה מתן שירותי גישה לאינטרנט הניתנים בידי ספקי גישה לאינטרנט (ISP) על ידי ספקי גישה לאינטרנט שהם שחקנים קטנים יחסית ולהם פחות מ-20,000 מנויים. בהמשך עשויים להיקבע שירותים נוספים שיוסדרו במסגרת ההיתר הכללי. בסעיף 4א1(ו) לחוק התקשורת רשאי שר התקשורת לקבוע בתקנות אגרה בעד רישום לפעול מכוח היתר כללי או בעד חידוש הרישום וכן דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך. כחלק מהקטנת חסמי הכניסה, ועל מנת להקל על ספקי גישה לאינטרנט שהינם שחקנים קטנים, מוצע לקבוע, במסגרת התקנות שבנדון, כי האגרה המשולמת בגין רישום היתר כללי תיקבע לסכום של 6,370 ₪. התקנות המוצעות קובעות הוראות לעניין שיעור האגרה, מועד תשלומה, אופן תשלומה והצמדה למדד. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות. משרד איכות הסביבה תקנות הקרינה הבלתי מיננת (תיקון) התשע"ו-2016 חוק הקרינה הבלתי מייננת, שפורסם ביום 1.1.2006 ונכנס לתוקף ביום 1.1.2007, קובע חובות, איסורים והסדרים, ככל הדרוש להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, לרבות בעניין העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם של מקורות קרינה והעיסוק במדידות קרינה. לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, נותן הממונה היתרים למקורות קרינה טעוני היתר, ובהם מתקני תקשורת, מתקני חשמל ועוד. מוצע לבצע תיקון של התקנות בשני עניינים. האחד, להוסיף אפשרות להעברת היתר לגורם אחר, והשני, להתאים את סכומי האגרות למצבים בהם מתבקש היתר למתקנים לייצור חשמל ולמתקני תקשורת המשדרים בתדרים שבין 10 ל-400 מגה-הרץ. בתיקון זה לתקנות יש כדי להפחית את הנטל הרגולטורי המוטל כיום על המבקשים היתרים מכח החוק, מאחר שהוא מאפשר העברה יעילה ופשוטה של היתרים מגורם אחד לאחר, וקובע סכומי אגרות המותאמים ליכולת הייצור של מתקנים לייצור חשמל ולהספקי השידור של מתקני תקשורת המשדרים בתדרים שבין 10 ל-400 מגה-הרץ. בכך עולה התיקון המוצע בקנה אחד עם החלטת הממשלה 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 בעניין טיוב הנטל הרגולטורי, שעניינה קביעה כי על הרגולטור לבצע בחינה של הרגולציה הקיימת, ולהפחית את הנטל הרגולטורי היכן שדבר זה אפשרי. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות. משרד התשתיות תקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי ספקי גז), התשע"ו-2016 משרד התשתיות מבקש להרחיב את הרגולציה בנושא הגז הביתי, להרחיב את היקף הפיקוח והרישוי, שהרי מדובר בחיי אדם. המשרד מציע לקבוע אגרות במסגרת שני צווים: 1. תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גז), התשע"ו-2016, 2. צו הגז (בטיחות ורישוי) (היתר למתקני גפ"מ), התשע"ו-2016 – יוגש לוועדת האגרות לאחר גיבוש הנושא במשרד התשתיות. כללי 1. המטרות בתיקון אגרות על מתקני וספקי גז הן: א. ליצור מקור תקציבי, לכיסוי העלויות המשמעויות הכרוכות בטיפול בבקשות וברגולציה משלימה על אותם ספקי גז ומתקני גז. ב. למנוע מצבים בהם מוגשת בקשה כלאחר יד, בהיעדר הרצינות הנדרשת, כאשר רבים המקרים שהבקשה נמשכת או לא ממומשת בסופו של דבר, ואגף הרישוי משקיע תשומות ומשאבים לריק. ג. להשוות את המצב למול העוסקים (עוסקי גפ"מ), המשלמים אגרה כבר כיום. 2.  על מי יוטלו האגרות: א. מתקנים החייבים ברישוי, ב. ספקי גז. 3. כיצד יחושבו האגרות: א. האגרות המוצעות חושבו לפי עיקרון של סכימת סך עלויות הרגולטור בטיפול הרגולטורי במפוקח (רישוי ופיקוח וכל עלות אחרת). ב. מוצע כי האגרות יחושבו לפי העקרונות הבאים: ספקי גז 1. האגרה תחושב על פי עלות "רכיב הרישוי", המשקף את העלות של אגף הנדסה בפעילות הרישוי עצמה. עלות זו כוללת שעות עבודה של ראש אגף רישוי (הממונה על עניני בטיחות בגז) וראש תחום רישוי וקנסות, העובדים ישירות על בדיקת הבקשות והפקת הרישיונות. כמות העבודה המושקעת בכל חידוש רישיון הינה פונקציה של הפעילויות טעונות הרישוי המבוקשות ברישיון, ובגודל החברה המשליך על היקף הפעילות הנבדק. 2. חישוב האגרה לכל מקדם התבצע על בסיס קביעת היקף התשומה היחסי בכל פעילות רישוי, תוך חלוקה לחברות קטנות וגדולות 3. בטבלה הבאה מוצגות הפעילויות טעונות הרישוי. הסכום הכולל של רכיב הרישוי באגרה הינו הסכום הכולל של כל הפעילויות טעונות הרישוי ברישיון המבוקש. תחום הרישוי אגרת הרישוי לספק גז קטן * אגרת הרישוי לספק גז שאינו ספק גז קטן ייצור גפ"מ 1,505 6,019    מילוי גפ"מ במכלית 602 2,408 מילוי גפ"מ במכלים מיטלטלים 602 2,408 הולכת גפ"מ בצנרת 1,505 6,019 הובלת גפ"מ במכלית 301 1,204 הובלת מכלים מיטלטלים 602 2,408     הובלת מכלים שלא למילוי חוזר 301 1,204 אחסון גפ"מ במכלים נייחים 602 2,408 אחסון מכלים מיטלטלים 602 2,408 אחסון מכלים שלא למילוי חוזר 301 1,204 שיווק גפ"מ למכלים נייחים 602 2,408 שיווק מכלים מיטלטלים 602 2,408 שיווק מכלים שלא למילוי חוזר 602 2,408 שיווק גפ"מ תחבורה לתחנות תדלוק 903 3,611 פריט לא מוגדר 602 2,408 * ספק גז קטן– בדומה להגדרתו בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), תש"ע-2009– ספק אשר רכש פחות מ-5% מסה"כ האספקה של שני בתי הזיקוק בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון. 4. סה"כ הכנסות צפויות מאגרות רישוי ספקים ישיר – כ-58 אלש"ח בשנה. אושר על ידי אגף התקציבים. החלטה הבקשה אושרה ע"י ועדת האגרות.