חומר רקע

.24 .215 .26 .27 פרק ד': קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות בפרק זה - הגדרות ״הקרן״ - הקרן שהוקמה לפי סעיף 25 ; "רשות מקומית" - עררייה או מועצה מקומית. מוקמת בזה קרן במשרד תפנים שמ טרתה צ מצום פערים בין רשויות מקומם ת. קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת סגב עיף תקציב משרב הפנים בחוק התקציב השנתי תקציב הקרן ויעודכן מדי שנה -ב60% משיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוקן הסדרים במשק הנז־כדו■ המדינה )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב(, -התשנ״ג992ו15 ; בסעיף זה, ״תכנית״ ו״סעיף תקציב״ - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, -ה ת שמ״ה985ו6.ו תקציה הקרן במלואו; הקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות, בהתאם לכללי חלוקה חלוקת כספי הקקן שיקבעו שר האוצר ושר הפנים. בהתחשב, בין השאר באלה: )ו( הדירוג כלכלי-החברתי של הרשות המקומית בהתאם למדד החברתי־כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטשיסטיקה כפי שיתעדכן מוזמן לזמן; ) 2 ( רמת הפריפריאליות של הרשות המקומיה להתאם להמק הפריפריאליות שמפרסמה הלשכה המרכזית לסטשיסטיקה, כפי שיתעדכן מזמן לזמן; ) 3 ( גודל האוכלוסייה ברשות המקומית; ) 4 ( מצבה הפיננסי של הרשות המקומית; ) 5 ( היקף שטח הנכסים תבה7ום הרתn ה ה מ קו מ ט שאעם מבני מגורים לעניין חי ש ^ ארנונה. דב ר י הסבר פרק ד׳ - כללי בהתאם לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה )פיטורין(, 938ו )בפרק זה - ,(הפקודה המדינה היתה פטורה מהתלום ארנונה עד שנת 992 ,ו למעט לגבי נכסים ברתויוה מקומיות ששר הפנים הכריז עליהם כעיר עולים או כיישוב עולים )בפרק זה - ערי עולים(, אשר בעדם חויבה המדינה לשלם ארנונה. בשנת 992ו תוקנה הפקודה ונקבע בסעיף 3 ()א שבה, כי המדינה תחויב בשל נכסיה בארנונה בשיעור מופחת, בשיעורים שונים, בהתאם לסיווג הנכס. מעת יי שומו של תיקון זה בשנת 995 ,ו משלמת המדינה בעד נכסיה ארנונה בשיעורים הקבועים בסעיף 3 ()א לפקודה. עם זאת, נותרה בסעיפים 3 -ו5א לפקודה ההחרגה לגבי נכסי מדינה בתחומיהן של ערי עולים, ובהתאם, לגבי נכסים אלה מחויבת המדינה בתשלום ארנונה בשיעור מלא. הקביעה כי לרשויות מקומיות שהוכרזו כערי עולים או כיישובי עולים תשולם ארנונה בשיעור מלא, נועדה להגדיל את התשלומים התתתלתיים לרשויות האלה, אשר עיקר תושביהן היו עולים ואשר מצבן הכספי היה קשה. ואולם ההכרזות על ערים ומועצות מקומיות כערי עולים נעשו לפני עשרות שנים ואינן משקפות בצורה עדכנית את פיזור העולים ברשויות המקומיות את או הקשיים התקציבים שלהן בשל כך יתרה מכך, עצם ההגדרה של 5ו ס״ח התשנ״ג, עמ' 0 ;ו התשע״ו, עמ' 2ו6 . 6ו ס״ח התשמ״ה, עמ' 60 ; ,התשע״ו עמ' 259 . רשות כעיר עולים אינה מחייבת כי רשות זו תקבל תשלום מידי המדינה, אלא הדבר תלוי בהימצאותם של נכסי מדינה בתחומיה. לאור האמור ההסדר הקיים בפקודה אינו עדכני ואינו מותאם לצורכי הרשויות הנוכחיים והוא מעלה קשיים משפטיים ולפיכך טעון שינוי. עוד יש לציין כי לא קיימים קריטריונים עדכניים לעניין הכרזה על הרשויות כערי עולים מה שמוסיף על הקשיים המשפטיים שמעורר הסדר זה. הקשיים בהסדר זה והצורך לתקנם הועלו גם על ידי בית המשפט העליון בהליך המתנהל בעניין )בג״ץ וו/580 ו חוג הידידים של המרכז הרפואי אסף הרופא נ' שר הפנים, שר האוצר ואח'(. לאור כל האמור מוצע לתקן את הפקודה באופן שיבוטל מנגנון ערי העולים, כך שגם לרשויות אלה תשלם המדינה בעד הנכסים ש ב תי מן ארנונה בשיעורים המופחתים הקבועים בסעיף 3 ()א לפקודה. במקביל, תוקם קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות אשר חלק ממקורותיה י היו ההפרשים בין סכומי הארנונה שהמדינה שילמה לערי העולים לפני ביטול מנגנון ערי העולים כמוצע בתיקון זה, לבין סכומי הארנונה המופחתים אשר ישולמו להן לאחר ביטול המנגנון )בפרק זה - הפרשי הארנונה(. חלוקת הכספים בקרן לרשויות תיעשה באופן שיסייע לצמצום פערים בין הרשויות. הצעות חוק הממשלה - 083 ,ו כ״ט בתשרי התשע״ז, 6ו0.20ו.ו3 449 פרק ד' - הוראת 28 מעבר תיקון פקודת מסי 29 העירייה ומסי הממשלה )פטורין( על אף הוראות סעיף 27 , בכללי החלוקה לפי הסעיף האמור ייקבעו הוראות חלוקה נוספות לתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט״ז בטבת התשפ״א )31 בדצמבר 2020 ( )בפרק זה - תקופת המעבר(, כך שהפגיעה בערי עולים בשל תיקון סעיפים 3 ו־5 א לפקודה כנוסחם בסעיף 29 לחוק זה תהיה מדורגת לאורך תקופת המעבר ותיעשה, בין השאר, בהתחשב במידת הפגיעה במצבה הפיננסי של עיר העולים, וזאת נוסף על אמות המידה המנויות בפסקאות )1 ( עד )5 ( של סעיף 27 לחוק זה לעניין חלוקת כספי הקרן לרשויות המקומיות; בסעיף זה - ״עיר עולים״ - רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או יי שוב עולים בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 3 או5 א לפקודה כנוסחה ערב יום תחילתו של חוק זה; ״הפקודה״ - פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה )פטורין(, 171938 , בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה )פטורין(, 1938 - ()ו בסעיף 3 , ה מילי ם ״ובתחום עיריי ה אחרת ש הכריז עליה שר הפנים, לאחר התייעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים״ - ;יימחקו )2 ( בסעיף 5 ,א הסיפה החל במילים ״אולם על אף האמור״ - .תימחק פרק ה': ביטחון מטרה 30 . פרק זה נועד לקבוע הוראות שי הוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט בפרק זה, במטרה ליי שם תכנית שנתית-רב לצבא הגנה לישראל, למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו ולעודד התייעלות במערכת הביטחון. דב ר י סעיף 24 מוצע להוסיף לחוק הגדרות שייעשה בהן שימוש בהצעה. סעיפים מוצע להקים קרן במשרד הפנים אשר מטרתה 25 -ו26 צמצום פערים בין ר שויות מקומיות. בסיס תקציב הקרן יעמוד על 500 מיליון שקלים חדשים מדי שנה, ויעודכן בהתאם לשיעור העדכון המפורט בסעיף 26 המוצע בחוק זה. סכום זה מבוסס על הפרשי הארנונה ועל תוספת תקציב ממשלתית. סעיף 27 חלוקת כספי הקרן לרשויות תהיה בהתאם לכללים שיקבעו השרים בהתאם לאמות המידה המפורטות בסעיף, אשר מביאות לידי ביטוי עקרונות של שוויון בין הרשויות המקומיות ושאיפה לצמצום פערים ביניהן. סעיף 28 כדי למנוע פגיעה חדה בר שויות מקומיות שהוכרזו כערי עולים והיו זכאיות לקבל תשלומי ארנונה מהמדינה בשיעור מלא, מוצע לקבוע כי בתקופת המעבר, אשר תימשך כארבע שנים ממועד תחילת החוק, יחולקו כספי הקרן לפי כללי חלוקה שייקבעו לתקופת המעבר, אשר ייקבעו על בסיס אמות המידה המפורטות בסעיף 27 ויכללו כללים נוספים אשר לפיהם הפגיעה בערי עולים, בשל ביטול מנגנון העולים, תהיה מדורגת לאורך תקופת המעבר, וזאת, בין השאר, בשים לב למידת הפגיעה במצבה הפיננסי של עיר העולים בשל הפחתת שיעור תשלום הארנונה. יובהר כי הפחתת הארנונה לערי העולים 17 ע״ר 972 'תוס ו, עמ' )ע( 27 , (א) ו3 ; ס״ח התש״ע, עמ' 423 . הסבר תהיה מיידית, ואולם הסטת הכספים בפועל, כפי שתהיה בהתאם לכללי החלוקה בתקופת המעבר, תהיה מדורגת לאורך התקופה, וזאת כדי למנוע פגיעה חדה ברשויות שהיו ערי עולים כמפורט לעיל. סעיף 29 מוצע לתקן את סעיפים 3 -ו5א לפקודה כך שתבוטל ההחרגה הקבועה בהם, שלפיה שיעורי הארנונה המופחתים הקבועים בסעיף 3 ()א בפקודה לנכסי מדינה, אינם חלים ברשויות שהוכרזו כערי עולים, כך שגם ברשויות אלה תשולם ארנונה בשיעור מופחת. יובהר לא כי יחול שינוי בסעיף 3 לגבי נכסי המדינה שבתחום עיריית ירושלים, שבעבורם תמשיך הממשלה לשלם ארנונה בשיעור מלא. פרק ה׳ - ביטחון סעיף 30 זה שנים, קיים מתח מובנה בהרכב תקציב כללי המדינה בין הדרישה להגדלת ה הוצ או ת הביטחוניות לבין צורכי המשק וה שירותים האזרחיים. זאת ועוד, בשנים האחרונות הגידול בהוצאות כוח אדם בצבא הגנה לישראל, בעיקר גמלאות, שכר ושיקום מביא להפחתה בתקציבים המופנים לליבת העיסוק הצבאי - התעצמות ושמירה על כשירות ומוכנות. לאור האמור, מוצע לקבוע בחוק מסגרת מכסות והגבלות לגבי אופן בניית תקציב הביטחון בחוקי התקציב השונים, זאת 450הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016