חומר רקע

PDF 24,334 תווים המסמך המקורי ↗
״פרסומי הלשכה המרכוית לסטטיסטיקה״ - הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידועים ב־ט 3 באוקטובר שלפני בזנו; המס שלגביה מוטל המס לפי סימן וה. 2 . הנוסחה לחישוב הסכום המובע היא העלאת 0נ בחזקת המעריך: הנוסחה לחישוב הסכום הקובע פרק ט': ביטוח לאומי ת3 .נ בחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[ ,-התשנ״ה995ו93 )בפרק זה - וק- הבהבה הלהומי( - תיקון חוק הביטוח הלאומי ()נ בסעיף 32 ,()א בננדקום ״ל־49 אחוזים״ יבוא ״ל־32.נ5 ;אחוזים״ ) 2 ( בסעיף 95נ - ()א ההגדרה ״בעל ליקוי חמור״ - ;תימחק ()ב ההגדרה ״זכאי במשך ממישכת״ - ;תימהק ()ג בהגדרה ״נכה״ - ()נ ברישה, במקום ״שהכנסתו כאמור אינה עולה על המפורט להלן, לפי העניין״ יבוא ״שגמלת הנכית שהוא זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, המחושבת בהתאם לחכנסתו כאמור ובהתאם להוראות סעיפים 200 , נ20 -ו202 , אינה נמוכה -מ2.68° /0 מהסכום הבסיסי״; ד ב ר י ה ס ב ר ״רשת ישראל החדשה״ - רשת קואורדינטות מישורית ישרת זווית המבוססת על היטל גאודטי מרקטור רוחבי ועל אליפסואיד )Geodetic Reference System (GRS80 ואם לא נאמר אחרת, אינה מבוססת על מערך התחנות הקבועות; להגדרה ״ערך כלכלי״-חברתי - כדי לקבוע את סכום המס על דירת מגורים פלונית, יש להציב את הנתונים לגבי הדירה בנוסחה. בנוסחה המוצעת, ההתייחסות לערך כלכלי,-חברתי היא לערך כלכלי-החברתי של האזור שבו נמצאת דירת מגורים פלונית, בתוך המדד כלכלי.-החברתי להגדרה ״ערך פריפריאליות״ - מוצע לקבוע את ערך המדד שניתן לכל אזור במדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כנתון שישמש בחישוב סכום המס לגבי דירה חייבת. להגדרה ״פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה״ - לצורך חישוב הסכום הקובע שממנו ייגזר סכום המס, נעשה בנוסחה שימוש במדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מאחר שמדדים אלה עשויים להתעדכן, מוצע לקבוע שלצורך חישוב הסכום הקובע ייעשה שימוש בנתונים שמופיעים במדד שהתפרסם ב־נ3 באוקטובר שלפני שנת המס שלגביה מוטל המס לפי סימן זה. לסעיף 2 לתוספת לפי המוצע, חישוב המס לא ייעשה באמצעות הערכה מדויקת של ערכה כל של דירה חייבת, וזאת מטעמי יעילות ופשטות הגבייה ובהתחשב בתכליתו המרכזית של הסימן - תמרוץ יחידים המחזיקים בכמה דירות מגורים להשקעה למכור אחת או יותר מהן. לפי המוצע, חישוב המס יתבסס על הערכה סטטיסטית של המחיר המקורב של דירה לפי מאפייני האזור שבו היא נמצאת ושטחה. בבניית הנוסחה נעשה שימוש בנתוני עסקאות אמת שנעשו בתקופה האחרונה ונעשה בה שימוש בבחינה אקונומטרית שנועדה לאמוד את מידת השפעתם של המאפיינים הנזכרים על מחירי הדירות. מאפייני האזור שנכללו בנוסחה מבוססים על לוחות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהם ערך המדד החברתי כלכלי שרלוונטי לאזור שבו ממוקמת הדירה שנקבע בהתאם למדד החברתי כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )בנוסחה מסומן ^,-כ וערך מדד הפריפריאליות )בנוסחה מסומן 3 - p ( שרלוונטי לאותו אזור שבו ממוקמת הדירה שנקבע בהתאם למדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נוסף על מאפייני האזור, הנוסחה מתחשבת בגודל הדירה במ״ר בהתאם לדיווחי הארנונה )בנוסחה מסומן 3 - area .( בסעיף זה נקבעה הנוסחה לאופן חישוב הסכום הקובע - הוא הסכום שממנו ייגזר המס המוטל לפי סימן זה: I - ־ - ־ - - - -־ ^ - - - 10 = הסכום הקובע 93 ס״ח התשנ״ה, עמ' 0נ2; ,התשע״ו עמ' 1093 . הצעות חוק הממ שלה - 083 ,נ כ״ט בתשרי התשע״ז, 6נ0.20נ.נ3 535 ) 2 ( פסקאות משנה )א( )ב(-ו - ;יימחקו ()ד בהגדרה ״התאריך הקובע״, אחרי ״נגרם למבוטח אי כושר להשתכר״ יבוא ״ואין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח או יד שהכנסתו כאמור אינה עולה על60% מהשכר הממוצע״, במקום ״ולא יובא״ יבוא ״ולא יובאו״ ואחרי ״אי כושר להשתכר״ יבוא ״או הכנסה כאמור״; ) 3 ( בסעיף 196 - ()א בסעיף קטן )ב(, הסיפה החל במילה ״ובלבד״ - ;תימחק ()ב בסעיף קטן )ג()1 ,( פסקת משנה )א( - ;תימחק ) 4 ( בסעיף 200א בסעיף קטן )ב( - ()א בפסקה )1 ,( במקום ״17%״ יבוא ״20% ;״ ()ב פסקה )2 ( - ;תימחק ()ג בפסקה )3 ,( במקום ״11.5%״ יבוא ״16%״ ובמקום ״ולא יותר -מ69%״ יבוא ״ולא יותר -מ79% ;״ ()ד אחרי פסקה )3 ( :יבוא )״4 ( 6.8% , אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של40% לפחות ולא יותר -מ49% והיא אינה נכות רפואית כאמור בסיפה של פסקה )3 ;(.״ ) 5 ( בסעיף 202 - ()א בסעיף קטן )ב()2 ,(()א במקום הסיפה החל במילים ״מקצבה חודשית מלאה״ יבוא ״מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;״; ()ב אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: ד ב ר י סעיפים 136 )1 ,( 137 ()א ו־ 143 סעיף 32 ()א לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, -התשנ״ה995 ו )בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי(, קובע, כי אוצר המדינה יקציב למוסד לביטוח לאומי )בפרק זה - (המוסד סכום המותאם לאחוזים מתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים המפורטים בלוח י' לחוק הביטוח הלאומי. בסעיף 29 ()ב לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016 ,( -התשע״ה2015 )בפרק זה - חוק ההתייעלות( נקבע ביחס לתכנית חיסכון ארוך טווח לילד, כי סכום החיסכון הבסיסי בעד התקופה שמיום י״ב באייר התשע״ה )1 במאי 2015 ( עד יום ב' בטבת התשע״ז )31 בדצמבר 2016 ( )בפרק זה - סכום חיסכון ארוך טווח(, יועבר לחיסכון ארוך טווח בתשלומים חודשיים שווים מיום ג' בטבת התשע״ז )1 בינואר 2017 ( יום עד ג' בטבת התש״ף )31 בדצמבר 2019 .( לצורך מימון החיסכון ארוך הטווח, נקבעו בסעיף 32 ( )ב לחוק ההתייעלות הוראות שעה לעניין הסכומים שיעביר אוצר המדינה למוסד בשנים 2015 עד2019 , כך שאוצר המדינה ישפה את המוסד בעד התשלומים המיוחדים בשנים אלה, מעבר לשיפוי השוטף. ה ס ב ר מוצע לקבוע כי אוצר המדינה יעביר למוסד את התשלומים בשל סכום חיסכון ארוך טווח לשנים 2017 ו־2018 כבר בסוף שנת 2016 . בהתאם לאמור, מוצע להעלות בשנת 2016 את אחוז השתתפות אוצר המדינה, ל־ 91.3 אחוזים במקום 45.1% המועברים למוסד היום. לצורך מימון שינוי שיעורי דמי הביטוח לעצמאיים ושינוי תנאי הזכאות לקבלת תוספת ותק, מוצע לתקן את סעיף 32 לחוק ההתייעלות הכלכלית ולקבוע בו הוראת שעה לעניין סעיף 32 ()א לחוק הביטוח הלאומי לעניין שיעורי השיפוי שיעביר אוצר המדינה למוסד בשנים 2017 עד2019 . ,במקביל בשל הקדמת תשלום מימון סכום חיסכון ארוך טווח לשנת 2016 , יופחתו הקצבות אוצר המדינה למוסד בשנים 2017 ו־2018 כך שסכומי השיפוי שיתקבלו יהיו כדלקמן: בשנת 2017 יועברו למוסד 50.06 אחוזים מהתקבולים שגבה המוסד בהתאם לסעיף 32 ()א לחוק הביטוח הלאומי; בשנת 2018 יועברו למוסד 50.42 אחוזים מהתקבולים שגבה המוסד בהתאם לסעיף 32 ;()א בשנת 2019 יועברו למוסד 536הצעות חוק הממ שלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 (״)ג אף על האמור בסעיף קטן)ב(, לא תשולם קצבה בשיעור הנמוך -מ2.68% מהסכום הבסיסי.״; ) 6 ( בסעיף 207 - ()א בסעיף קטן)א(, במקום הנזיפה החל במילה ״צומצמה״ יבוא ״אין לו הבנסה בפועל מעבודה או ממשלח ונו יד שהכנסתו כאמור ונינה עולה על 60% !;והשכר הממוצע.״; ()ב בסעיף קטן)ב(, במקום ״;!נכו חל צמצום בהכנסה מעבודה״ יבוא ״ונם הכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממ וצע״; ) 7 ( בסעיף 209 )()ד 1 ,( במקסם ״ובתוך תקופה שלא עלתה תק 36 חודשים רצופים מהיום שבו החלה להשתלב! ולו הכנסה השוללת ופחתה הכהסתו כאמור מההכנסה הקבועה לגביו בפסקה )3 ( להגדרה ״נכה״ שבסעיף 195״ יבוא ״והכנסתו כאמור פחותה מ־ 60% מהשכר הממוצע״; )8 ( בסעיף 214 ,()א המילים ״את שיעור נכותו הראואית נוי של שזכאי לאצבה לפי סינון ז' )להלן - ,(זכאי וכן״ - יימחקו ובמקום ״רשאי הזכאי או ה״כה״ יבוא ״רשאי הנכה״; ) 9 ( בסעיף 220 ,א סעיף קטן)ב( - ;בטל ) 10 ( בפרק ט', סימן ז' - ;בטל ) 11 ( במקום לוח ח' 1 :יבוא ״לוח ח׳ו )סעיף 202 ( שיעורי הניכוי מקצבה חודשית כולאה טור ב' טור א' שיעור הניכוי חלקי ההכנסה מהקצבה באחוזים חלק ההכנסה שעד 0׳29% מהשכר הממ וצע 0 חלק ההכנסה שמעל 29% ועד 68% מהשכר הממו צע 30 חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע 40 חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע 60 ;״ ) 12 ( בסעיפים 248 ו־257 , המילים ״יוותר מעשה שנים״ והמילים ״שלמעלה המשר שנות הביטוח הראשונות״ - ;יימחקו ד ב ר י ה ס ב ר 53.05 אחוזים מהתקבולים שגבה המוסד בהתבה לסעיף 32 ()א ו ב שנת 2020 ואילך יועברו למוסד 51.32 אחוזי ם מהתקבולים שגבה המוסד בהתבם לסעיף 32 .()א סעיפים 136 ( 12 ,) 37 (ו)ב 1־139 סעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי בנוסחו כיום קובע מי כי שהיה מבוטח כעובדמבוטחיותרמעשרשניםלפניהמועדשבו החלה להשתלם לו קצבת זקנה, זכאי לתוספת ותק לקצבת זקנה בשיעור של2% בעד כל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי ביטוח. הסעיף קובע כי התוספת המקסימלית תעמוד על 50% . סעיף 257 קובע הוראה דומה ביחס לתשלום תוספת ותק לשאירים של אדם שהיה זכאי לתוספת האמורה. במטרה ל שפר א ת מצב ם הכלכלי של ה ק שי שי ם בישראל, מוצע לתקן את סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי כך שתוספת הוותק תשתלם במועד מוקדם יותר מזה הקבוע בסעיף, בהדרגה, באופן הזה: החל ביום ג' בטבת התשע׳׳ז )1 בינואר 2017 ( עד יום י״ג בטבת התשע״ח )31 בדצמבר 2017 ( תשתלם תוספת הוותק הצעות חוק הממ שלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 537 תיקון חוק הביטוח הלאומי - תחילה ותחולה תיקון חוק הביטוח הלאומי - הוראת מעבר לעניין סעיפים 195 , 196 , 200 ,א 202 , 207 , 209 , 214 , 220א -ו372 137 , ()א תחילתו של סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 136 )1 ( לחוק זה ביום ד' בטבת התש״ף )1 בינואר 2020 .( ()ב תחילתם של סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בסעיף 136 ) 12 ( לחוק זה ביום ד' בטבת התש״ף )1 בינואר 2020 ( והם יחולו על גמלה המשתלמת מיום זה ואילך. ()ג סעיפים 195 , 196 , 200 ,א 202 , 207 , 209 , 214 , 220ו־ א310 ()א לחוק הביטוח הלאומי, וביטול סימן ז' לפרק ט' והחלפת לוח ח' 1 לחוק האמור כנוסחם בסעיף 136 ) 2 ( ) עד11 ( )ו־13 ( לחוק זה, יחולו על גמלת נכות וקצבה חודשית נוספת המשתלמות בעד יום התחילה ואילך. ()ד סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 136 ) 14 ( לחוק זה, וביטול סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 136 ) 18 ( לחוק זה יחולו על קביעת דמי ביטוח שהודעה עליה נמסרה לחייב לפי אותם סעיפים ביום התחילה ואילך. ()ה סעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 136 ) 15 ( לחוק זה יחול על קנס ותוספת שנקבעו ביום התחילה ואילך. ()ו סעיף 367ג לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 136 ) 16 ( לחוק זה יחולו על חוב דמי ביטוח שנוצר ביום התחילה ואילך ()ז תחילתו של סעיף 369 כנוסחו בסעיף 136 ) 17 ( לחוק זה ושל לוח י״א 1 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 136 ) 19 ( לחוק זה, ביום ז' בתמוז התשע״ז )1 ביולי 2017 ( והם יחולו על מקרה המזכה לגמלה שחל במועד זה ואילך 138 , ()א אף על הוראות סעיפים 195 , 196 , 200 ,א 202 , 207 , 209 , 214 ו־220 א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בסעיף 136 ) 2 ( עד136 ) 9 ( לחוק זה, תשלומים ראשונים לפי סעיפים אלה, בעד התקופה שמיום התחילה עד תום ששת החודשים שמיום התחילה, ישולמו בתום ששת החודשים כאמור. ד ב ר י ה ס ב ר סעיפים 136 ) 2 ( ) עד11 ,( 137 ()ב ו־ 138 ()א כללי פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי קובע כללים ותנאים לזכאות לגמלאות לפי הפרק האמור, ובהן גמלת נכות, למי שמוגדר כ״נכה״ לפי סעיף 195 . ,ככלל קצבת נכות משתלמת למי שאיבד את כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד עקב ליקוי רפואי, או למי שבשל ליקוי כאמור צומצם כושרו להשתכר בשיעור של 50% .לפחות במסגרת חוק הביטוח הלאומי )תיקון מס' 109 ,( -התשס״ח2008 )בפרק זה - תיקון לרון( עוגנו בחוק הביטוח הלאומי המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אפרים לרון ז״ל אשר בחנה, בין השאר, את נושא שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. תיקון לרון ביקש להסיר או למתן את החסמים הקיימים בחוק הביטוח הלאומי בהקשר זה, באופן שיעודד את השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. מטרת תיקון לרון היתה, בין השאר, להבטיח כי נכה שכושרו להשתכר אבד או צומצם, והוא הגדיל את הכנסתו מעבודה, תהיה הכנסתו הכוללת גבוהה יותר, בכל מצב. ,כיום בתום שמונה שנים ממועד כניסתו של תיקון לרון לתוקף, ולאור הניסיון שנצבר במוסד לביטוח לאומי, מוצעים תיקונים אשר יביאו להגברת עידוד יציאה לעבודה בקרב אנשים עם מוגבלויות, לפישוט הוראות החוק ומנגנון מבחני ההכנסה ותיקון ליקויים שהתגלו עם בו יישומו. כמו כן מוצע להגדיל את קצבתם החודשית הנוספת של זכאים לגמלת נכות שנקבעה להם דרגת אי־כושר להשתכר של 75% ,לפחות והכול כפי שיפורט להלן. סעיף 136 ) 2 (()א )ב(-ו )-ו3 (()ב ההגדרה ״בעל ליקוי חמור״ שבסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי נקבעה במסגרת תיקון לרון והיא נועדה להבחין בין כלל הנכים לבין קבוצת הנכים החמורים. מוצע לבטל את ההגדרה האמורה ולקבוע מבחן הכנסה אחיד ומקל יותר לכלל הנכים. כמו כן מוצע לבטל את התנאי ״בעל ליקוי חמור״ לעניין הזכאות לקצבת נכות כללית מהיום ה־ 31 ועד היום ה־90 כאמור בסעיף 196 )()ג1 (()א לחוק הביטוח הלאומי. 544הצעות חוק הממ שלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016 ( )(ב התוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת הוראת השעה כאמור באותו סעיף קטן. 143 , בסעיף 32 לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016 ,( -התשע״ו5 1 9920 - )1 ( בסעיף קטן )א(, במקום ״עד יום ב' בטבת התשע״ז )31 בדצמבר 2016 (״ יבוא ״עד יום א' בכסלו התשע״ז )1 בדצמבר 2016 ;(״ ) 2 ( אחרי סעיף קטן )א( יבוא: ד ב ר י ה ס ב ר סעיף 136 ) 5 ( סעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי קובע את אופן ניכוי ההכנסות מקצבת הנכה ואת שיעור הקצבה המקסימלי. מאחר ועל פי המוצע, תבוטל בהגדרה ״נכה״ מגבלת השכר כתנאי זכאות לקצבת נכות )בשיעור של 60% או45% , לפי העניין(, נדרשת הבהרה ולפיה, מקום שנותרה יתרה לניכוי לאחר קיזוז קצבת היחיד במלואה, תנוכה היתרה מתוספת התלויים לשיעור הקצבה החודשית המלאה )כפי שנעשה לעניין קצבת עידוד להשתלבות בעבודה בסעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו כיום(. כמו כן, בעקבות ביטול ״קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה״ ושילוב הזכאות בקצבת נכות, מוצע לקבוע לא כי תשולם קצבה בשיעור הנמוך -מ2.68% מהסכום הבסיסי )כ־235 שקלים חדשים(, בדומה למגבלת התשלום הקיימת כיום לעניין קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה. סעיף 136 ) 6 ( סעיף 207 ()א לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד לביטוח לאומי לא ידון בתביעה לפי פרק ט' לפני שחלפו 90 ימים מהמועד שבו צומצמה הכנסתו של נכה מעבודה או ממשלח יד -ב50% או יותר, או שנפסקה, ובאין הכנסה - מהמועד שהיה לנכה. ,בפועל תנאי לתחילת בירור התביעה לפי פרק ט' הוא כי מבוטח לא השתכר יותר -מ60% מהשכר הממוצע במשך 90 ימים לפחות, כפי שנקבע גם בתיקון הנוכחי להגדרה ״תאריך קובע״. משכך מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע בו מפורשות כי תנאי לבירור תביעה הוא כי מבוטח לא השתכר יותר -מ60% מהשכר הממוצע במשך 90 ימים לפחות. כמו כן מוצע לתקן את סעיף קטן )ב( ולהבהיר כי בו גם המדובר בהכנסה שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע ולא על צמצום בהכנסה מעבודה. סעיף 136 ) 7 ( סעיף 209 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי נכה אשר זכאותו לקצבה נשללה בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, יהיה זכאי להמשך תשלום הקצבה, לו הכנסתו תשוב ותפחת, ובלבד שלא חלפו יותר מ־ 36 חודשים ממועד הפסקת תשלום הקצבה. מניסיונו הנצבר של המוסד לביטוח לאומי עולה 99 ס״ח התשע״ו, עמ' 219 ; ,התשע״ו עמ' 1187 . כי פרק הזמן של 36 החודשים האמורים לא סייע מספיק להפגת החשש של ציבור הנכים מאבדן זכאותו לגמלה עקב חזרתו לשוק העבודה. לפיכך מוצע לבטל את מגבלת 36 החודשים הקבועים בסעיף ולאפשר לכל נכה אשר הכנסתו פחתה -מ60% מהשכר הממוצע לשוב למעגל הזכאים לקצבת נכות, בלא מגבלת זמן. סעיף 136 ) 8 ( )-ו13 ( עקב ביטולו של סימן ז' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי, מוצע לתקן את סעיפים 214 ו־310 ()א ולמחוק בהם את החלקים המתייחסים לזכאים לפי סימן ז' האמור. סעיף 136 ) 9 ( סעיף 220א לחוק הביטוח הלאומי קובע את זכאותו של נכה, אשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית, להמשך הטבות נלוות לפי כל דין במשך תקופה של 36 חודשים נוספים. המשך הזכאות האמור נקבע גם לעניין מי שהיה זכאי לקצבת עידוד להשתלבות בשוק העבודה לפי סעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי )בתנאים הקבועים בסעיף(. לאור ביטול סימן ז' לפרק ט', וביטולה של קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה, מוצע לבטל את סעיף קטן )ב( העוסק בזכאותם של מקבלי קצבה כאמור להמשך הטבות נלוות כל פי על דין. וזה נוסחו של סעיף 220 (א)ב לחוק הביטוח הלאומי שמוצע לבטל: (״)ב זכאי להטבה שמשתלמת לו קצבה לפי הוראות סימן ז', תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן )א( גם לאחר תום תקופת הזכאות המיוחדת, בסכום שיחסו להטבה או כיחס שבין שיעור הקצבה כאמור החל לגביו לבין קצבה חודשית מלאה בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, אלא כן אם חדלה הזכאות להטבה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה.״ סעיף 136 ) 11 ( לוח ח' 1 לחוק הביטוח הלאומי קובע את שיעורי הניכוי מהקצבה, בהתאם לחלק ההכנסה מעבודה או ממשלח יד לצורך עידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, מוצע להגדיל את שיעור ההכנסה שאינו מובא בחשבון לצורך ניכוי ההכנסות מקצבה כאמור בסעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי -ב8% )מ־21% -ל29% מהשכר הממוצע(, ובכך לבטל למעשה את מדרגת הניכוי בשל שכר שמעל 21% עד25% מהשכר הממוצע, שעמדה על 10% ניכוי מהקצבה. 548הצעות חוק הממ שלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 (״)או בתקופה שמיום ב' בכסלו התשע״ז )21 בדצמבר 2016 ( יום עד ב' בטבת התשע״ז)ו3 בדצמבר 6ו20 ( יקראו את סעוף 32 ()ם לחוק הביטוח הלאומו כך שבמקום הקטע החל במילים ״סכום השווה״ יעד המילה ״אחה״ם״ יבוא ״סכום השווה ל־ 3.ו9 ;אחוזים״ ) 3 ( במקום סעיף קטן )ב( יבוא: (״)ב בתקופה שמיום ג' בטבלת הששע״ז)ו בעואר 7וש2 ( עד־ יום י״ג בטבת התשע״ח )ו 3 בדצמבר 2017 ( יקראו את סעיף 32 ()א לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים ״סכום השווה״ עד המילה ״אחוזים״ יבוא ״סכום השווה ל־ 50.06 .אחוזים״ ()בו בתקופה שמיום י״ד בטבת התשע״ח )ו בינואר 8ו20 ( יום עד כ״ג בטבת התשע״ט )ו 3 בדצמבת 8ו20 ( יקראו את סעיף 32 ()א לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים ״סכום השווה״ יעד המילה ״ ^ f ^ ^ יבוא ״סכום השווה ל־ 50.42 .אחוזים״ ד ב ר י ה ס ב ר וזה נוסחו של לוח ח׳ו לחוק הביטוח הלאומי, שמוצע להחליף: ״לוח ח' 1 )סעיפים 202 ו־222 (ג שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה טור ב' א' טור שיעור הניכוי חלקי ההכנסה מהקצבה, באחוזים חלק ההכנסה שעד ו% 2 מהשכר 0 הממוצע חלק ההכנסה שמעל ו% 2 ועד 0ו 25% מהשכר הממוצע חלק ההכנסה שמעל 25% ועד 30 68% מהשכר הממוצע חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 40 93% מהשכר הממוצע חלק ההכנסה שמעל 93% 60״ סעיפים 137 ()ב ו־ 138 ()א מוצע לקבוע כי סעיפים 95 ,ו 96 ,ו 200 ,א 202 , 207 , 209 , 4ו2 -ו220א לחוק הביטוח הלאומי, וביטול סימן ז' לפרק ט' והחלפת לוח ח׳ו לחוק האמור, כנוסחם בסעיף 36 )ו2 ( עד )וו( לחוק זה, יחולו על גמלת נכות וקצבה חודשית נוספת המשתלמות בעד יום התחילה ואילך, ואולם כדי להעניק למוסד לביטוח לאומי זמן היערכות ליישום התיקונים המוצעים, מוצע לקבוע כי תשלומים ראשונים לפי הסעיפים האמורים, בעד התקופה שמיום התחילה עד תום ששת החודשים שמיום התחילה, ישולמו בתום ששת החודשים כאמור סעיפים 140 עד142 בישראל זכאים כ־ 90,000 ו משקי בית לגמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל הפרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים ותלויים לפי חוק הביטוח הלאומי )בפרק זה - גמלת השלמת הכנסה(, מכוח חוק הבטחת הכנסה, -התשמ״א980 ו )בפרק זה - חוק הבטחת הכנסה(. במסגרת חוק ההתייעלות הוגדלו גמלאות אלה בכ־600 מיליוני שקלים חדשים. נוסף על הגדלת שיעור הגמלה המוצע בחוק זה, מוצע להגדיל את הסכום שאינו מובא בחשבון מהמקורות המפורטים בסעיף 2 ))ו(ו־2 ( לפקודת מס הכנסה )הכנסות מעבודה וממשלח יד( בשיעור של 5% .ו מהשכר הממוצע וזאת הן ליחיד והן לזוג. כך שסעיף 2וב לחוק הבטחת הכנסה, -התשמ״ם1980 יתוקן וייקבע כי בו הסכום שאינו מובא בחשבון ליחיד יעלה מ־ 20% ל־5%.ו2 מהשכר הממוצע ולעניין מבוטח שיש או זוג בן לו שבהחזקתו ילד מ־24% ל־25.5% . ,במקביל מוצע לתקן בהתאמה את סעיף )ב( קטן לסעיף 2 וב לחוק האמור הקובע את הסכומים המרביים שינוכו לפי סעיפים קטנים )אץסו־•®. כמו כן, במטרה להוסיף ולשפר את מצבם הכלכלי של קשישים מקבלי גמלת השלמת הכנסה מוצע להגדיל גמלאות אלה בעלות כוללת כ־ של 400 מיליוני שקלים חדשים. מוצע לקבוע כי התיקון ייעשה באופן מדורג כך מיום ג' בטבת התשע״ז )ו בינואר 7ו20 ( יגדלו הגמלאות בכ־250 מיליוני שקלים חדשים ומיום י״ד בטבת התשע״ח )ו בינואר 8ו20 ( בכ־50 ו מיליוני שקלים חדשים. וזה נוסחו של טור א' בתוספת השנייה, שמוצע להחליפו: הצעות חוק הממ שלה - 083 ,ו כ״ט בתשרי התשע״ז, 6 ! 0.20 !.! 3 549 )ב2 ( בתקופה שמיום כ״ד בטבת התשע״ט )1 בינואר 2019 ( יום עד ג' בטבת התש״ף )31 בדצמבר 2019 ( יקראו את סעיף 32 ()א לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים ״סכום השווה״ עד המילה ״אחוזים״ יבוא ״סכום השווה ל־53.05 .אחוזים״ ד ב ר י ה ס ב ר ג' טור מי שמלאו לו 55 שנים טור ב' מי שטרם מלאו לו 55 שנים טור א' הרכב המשפחה פרט מי שהגיע לגיל פרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח אם מלאו לו 80 שנים אם מלאו לו 70 שנים וטרם מלאו לו80 שנים אם טרם מלאו לו 70 שנים 25% 20% 34.05% 32.88% 32.21%יחיד0) 37.5% 27.5% 53.82% 51.95% 50.85% שני זוג בני(2) 43.5% 30% 63.92% 62.05% 60.95% שני זוג בני שעמם ילד (3) 49.5% 33.5% 74.02% 72.15% 71.05% שני זוג בני שעמם שני ילדים לפחות (4) 37.5% פחות הסכום הבסיסי לילד 30% 58.82% פחות הסכום הבסיסי לילד 56.95% פחות הסכום הבסיסי לילד 55.85% פחות הסכום הבסיסי לילד יחיד שעמו ילד(5) 42.5% פחות הסכום הבסיסי לילד 33.5% 68.92% פחות הסכום הבסיסי לילד 67.05% פחות הסכום הבסיסי לילד 65.95% פחות הסכום הבסיסי לילד יחיד שעמו שני ילדים לפחות (6) 42.5% פחות הסכום הבסיסי לילד 33.5% 58.82% פחות הסכום הבסיסי לילד 56.95% פחות הסכום הבסיסי לילד 55.85% פחות הסכום הבסיסי לילד אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד (7) 52.5% פחות הסכום הבסיסי לילד 39% 68.92% פחות הסכום הבסיסי לילד 67.05% פחות הסכום הבסיסי לילד 65.95% פחות הסכום הבסיסי לילד אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות (8) 550הצעות חוק הממ שלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016