חומר רקע

הוראת מעבר לשנת 2018 הוראת מעבר לעניין הצמדת סכומים תיקון פקודת מס הכנסה ) 2 ( על יתרת הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־ 2017 יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו בסעיף 92 )()א3 ( לחוק זה, או סעיפים 121 או121 ב לפקודה כנוסחם בסעיף 89 לחוק זה, לפי העניין. 94 . אף על הוראות סעיפים 89 ו־90 לחוק זה, נקבעה לחברה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 ,לפקודה יחולו על הכנסתה החייבת שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה יום חל י״ד בטבת התשע״ח )1 בינואר 2018 ( )בסעיף זה - תקופת השומה המיוחדת ל־ 2018 ( הוראות אלה: )1 ( על החלק השווה להכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־ 2018 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־ 2018 יום עד י״ג בטבת התשע״ח )31 בדצמבר 2017 ( לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־ 2018 , יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו בסעיף 92 )()א3 ( לחוק זה; ) 2 ( על יתרת הכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־ 2018 יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו בסעיף 89 לחוק זה. 95 . אף על האמור בסעיף 120ב לפקודה, הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 89 ) 3 ( לחוק זה ובסעיף 121 (ב)א כנוסחו בסעיף 89 ) 4 ( לחוק זה, לא יתואמו ביום התחילה. סימן ב': מיסוי רווחי חברה 96 . בפקודת מס הכנסה71 )בסימן זה - (הפקודה - )1 ( בסעיף 3 , אחרי סעיף קטן )ט( יבוא: ד ב ר י ,לינארי קרי באופן יחסי לחלק תקופת השומה המיוחדת שחל החל מיום התחילה, ביחס לכל תקופת השומה המיוחדת, כמפורט להלן: על החלק השווה להכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת כשהיא מוכפלת ביחס שבין התקופה שמיום תחילת תקופת השומה האמורה עד ערב יום התחילה לבין כל סך תקופת השומה המיוחדת, יחולו הוראות סעיף 126 ,לפקודה כנוסחו ערב תחילתו של החוק המוצע, קרי יחול שיעור מס של25% . על יתרת הכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת יחולו הוראות סעיף 126 ,לפקודה כנוסחו בסעיף 92 )()א3 ( לחוק זה, כלומר יחול שיעור מס של24% . האמור יחול בהתאמה על גם תקופת שומה מיוחדת אשר בה חל יום י״ד בטבת התשע״ח )1 בינואר 2018 ,( זאת לפי הורדת שיעור מס החברות ל־ 23% . סעיף 95 סעיף 120 (ב)א לפקודה קובע ב־ כי 1 בינואר של כל שנה יתואמו תקרות ההכנסה שהיו בשנת המס הקודמת, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת. לאור המוצע בחוק זה בעניין קביעת תקרות חדשות בסעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 89 ) 3 ( לחוק זה ובסעיף 121 (ב)א כנוסחו בסעיף 89 ) 4 ( לחוק זה, מיום ג' בטבת התשע״ז )1 בינואר 2017 ,( מוצע שלא לבצע את התיאום במועד האמור. 71 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6 , 'עמ 120 ; ס״ח התשע״ו, עמ' 1261 . הסב ר סימן ב׳ - כללי עקרון המיסוי הדו־שלבי במיסוי חברות ועקרון השקילות המיסויית שלפיה יצומצם ההבדל בין שיעורי המס החלים על הכנסה המופקת בידי יחיד לבין אותה הכנסה המופקת בידו באמצעות חברה, הם מעקרונות היסוד בשיטת מיסוי התאגידים בישראל. החלטה לפעול באמצעות חברה מונעת משיקולים רבים ומגוונים ובהם שיקולים עסקיים, כלכליים ומשפטיים. אחד היתרונות המהותיים לפעילות באמצעות חברה, מבחינת דיני המס, הוא השליטה על עיתוי החיוב במס בשלב השני - השלב שבו ההכנסה מחולקת לבעלי המניות. שליטה זו מאפשרת במקרים רבים לבעלי מניות להתחמק מתשלום מס או להביא לדחייה משמעותית במועד תשלום המס. מטרת התיקונים המוצעים היא מתן כלים לרשות המסים להתמודד עם תכנוני מס המהווים ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו־שלבי החלה על חברות. יצוין כי התמריץ לפעילות באמצעות חברה צפוי לגדול בשנת 2017 , בשל ההכבדה המוצעת בנטל המס על הכנסות גבוהות של יחידים, וכן בשל ההקלה המוצעת בשיעורי המס על הכנסות של חברה, כמפורט בדברי ההסבר לסימן א לפרק ח' המוצע. 504הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 (״)טו משיכה של כספים מחברה בידי יחיד בעל מניות מהותי או בידי קרובו, ואו העמדת נכס של חברה לשימושו של יחיד בעל מניות מהותי או של קרובו, והכול במישרין או בעקיפין, למעט מש יכה ה או עמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר מלוא המס המתחייב נה כלכל נוכה, ולרבות כל אחד מאלה: )ו( הלוואה או כלחובאחר; ) 2 ( מזומנים או שווה מזומנים שהחברה העמידה כבטוחה להלוואה שבעל המניות נטל; יראו אותם כהכנסתו של בעל המניות, בשנת המס שבה נמשכו הכספים או בתום שנת המס שבזה ה ועמד נכס לשימוש כאמור, מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2 ,()ו מעבודה לפי סעיף 2 ) 2 ,( מדיבידנד כאמו2 במעיף 2 ) 4 ( או ממקור אחר לפי סעיף 2 ) 0 ,(ו לפי העניין, ויחולו הוראות אלה: ()ו כספים שהושבו בתוך 90 ימים ממועד המשיכה, יראו עלותם כאילו לא נמשכו, עד גובה הסכום שהושב; ) 2 ( כספים שהושבו כאמור בפסקה )ו( ונמשכו מחדש ולתוך שנתיים ממועד ההשבה, יראו אותם כאילו לא הושבו, עד גובה סהום שנמשך מחדש; מחדש; ) 3 ( נכס השייך למלאי עססי של החברה, אשר הועמד לשימושו שה בעל מניות מהותי לתקופה שאינה עולה לעל 30 ,ימים יראו אותו כאילו לא הועמד לשימושו; ד ב ר י סעיף 96 לפסקה )1 ( אחת התופחת הנפוצות של ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו־שלבי היא משיכות של כספים או נכסים מחברה בידי בעלי המניות של החברה, אשר משמשות את בעלי המניות ואינן מוחזרות במשך פרק זמן ארוך, ולעתים אינן מוחזרות כלל. המשיכות מוגדרות על ידי בעלי המניות כהלוואה שתוחזר לחברה בבוא היום, או בתום תקופה ארוכה. פי על הדין הקיים, בעל המניות מחויב במס על הכנסה בגובה הריבית הרעיונית אשר לא שילם לחברה בתקופה שבה השתמש בכספי החברה, או בגובה דמי שימוש ראויים בנכס, לפי העניין. אך מבחינה כלכלית, תשלום מס כאמור אינו מגיע לסכום המס על הדיבידנד, שנחסך לבעלי מניות באמצעות שימוש בכספי החברה ונכסיה בלא משיכתם כדיבידנד. לפיכך מוצע לקבוע כי משיכת כספים או נכסים בידי בעל מניות בחברה, כמפורט בסעיף קטן )טו( המוצע, תיחשב כמשכורת או כדיבידנד, לפי העניין, ולהבהיר על כי משיכה לא כזו יחולו הוראות סעיף 3 ()ט הקובעות הסדר מס החל על פעולות שסיווגן לעניין פקודת מס הכנסה הוא הלוואה. עוד מוצע לקבוע כי יראו משיכה של כספים בידי יחיד בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושו של אותו יחיד או קרובו, כהכנסתו של בעל המניות שעליה הוא חייב לשלם מס הכנסה, אפילו הסב ר אם הוא סיווג את הפעולה כהלוואה או כמתן בטוחה. הכנסה זו תסווג כהכנסה מעסק או ממשלח יד, מעבודה, מדיבידנד, או כהכנסה אחרת, בהתאם לנתונים ולנסיבות כל של מקרה, וסכום ההכנסה יהיה סכום הכסף שנמשך או ערך הנכס שבו השתמש בעל המניות. מובהר שהסעיף יחול אם בין הכספים או הנכס שימשו את בעל המניות בפועל ובין אם שימשו אותו כבטוחה להלוואה שהוא נטל. זאת משום שבאמצעות שימוש כספי החברה או בנכסיה כבטוחה בעל המניות יכול להשתמש וליהנות מהם, גם בלא משיכתם בפועל. משיכה בודדת של כספים כהלוואה לתקופה קצרה אינה מעידה בהכרח על ניצול לרעה, ולפיכך מוצע לקבוע כי הלוואת כספים לתקופה עד של90 ימים לא תיחשב כהכנסה של בעל המניות. אך כדי למנוע ניצול לרעה של הוראה זאת באמצעות משיכת כספים, החזרתם, ומשיכתם מחדש, מוצע לקבוע אם כי לאחר החזרת הכספים שב בעל המניות ומשך כספים בתוך שנתיים ממועד המשיכה הקודמת, יראו את הכספים שנמשכו מחדש כהכנסה של העובד במועד המשיכה הקודמת. לעומת זאת, צריך שתתקיים הפרדה בין נכסי החברה לבין נכסים של בעל מניות בה, ולכן שימוש בנכס של החברה בידי בעל המניות אינו נעשה לשם הגשמת תכלית עסקית של החברה. לפיכך מוצע לקבוע שכל שימוש בנכס של החברה בידי בעל המניות ייחשב כהכנסת בעל המניות באופן מיידי, למעט במקרים שבהם מועמד לשימוש בעל הצעות חוק הממשלה - 083 ,ו כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 505 ) 4 ( העמידה חברה נכס לשימושו של יחיד בעל מניות מהותי בה, או של קרובו, יראו את החברה, לעניין חלק ה, כאילו מכרה את הנכס לבעל המניות במחיר שיחושב לפי שווי השוק של הנכס ביום העמדתו לשימוש, בניכוי מס לפי סעיף 126 ,()א מס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין וחוב משכנתה, הכול לפי העניין; בסעיף זה - ״בעל מניות מהותי״ - כהגדרתו בסעיף 88 ; ״דירה״ - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המכר )דירות(, -התשל״ג973ו72 ; ,״נכס״ של חברה - כל אחד מאלה: )1 ( ,דירה לרבות סכומים אשר הוצאו בהשבחתה; ) 2 ( חפצי אומנות או תכשיטים; ) 3 ( כלי טיס וכלי שיט אשר עיקר השימוש בהם הוא של בעל המניות המהותי; ) 4 ( נכס אחר שקבע שר האוצר לעניין זה בצו; ״קרוב״ - כהגדרתו בסעיף 88 ;.״ ) 2 ( אחרי סעיף 62 :יבוא ״סימן ב׳ו: בעל מניות מהותי בחברת מעטים בעל מניות מהותי בחברת מעטים 62 .א )א( הכנסה חייבת של חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 , שאינה חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף 75ב1 , הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה כהגדרתו בסעיף 88 , תיחשב כהכנסתו של היחיד כמפורט להלן: ד ב ר י מניות מהותי נכס המהווה מלאי עסקי של החברה וזאת לתקופה שאינה עולה על 30 .ימים בהעמדת נכס לבעל המניות, מוצע להתייחס לעסקה כאילו התקיימו שתי עסקאות רעיוניות: עסקה של רכישת הנכס מהחברה בידי בעל המניות תמורת שווי השוק של הנכס, ועסקה שבה נמשכו מהחברה כספים בסכום השווה להכנסה לאחר מס שנוצרה לחברה כתוצאה מהמכירה הרעיונית של הנכס לבעל המניות. הסדר משלים לעניין זה נקבע בחוק מיסוי מקרקעין, בסעיף 97 להצעת החוק. להגדרה ״בעל מניות מהותי״ - מוצע להגדיר בעל מניות מהותי לעניין סעיף זה לפי ההגדרה שבסעיף 88 ,לפקודה היינו - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב־ 0% ו לפחות מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה. להגדרה ״נכס״ - מוצע שהסעיף לא יחול על העמדת נכס כלשהו של החברה לשימושו של בעל המניות בה, אלא על רק העמדה לשימוש הנכלל בהגדרה, היינו - ,דירה לרבות סכומים אשר הוצאו בהשבחתה; חפצי אומנות או 72 ס״ח התשל״ג, עמ' 196 . הסב ר ;תכשיטים כלי טיס וכלי שיט אם עיקר השימוש בהם הוא של בעל המניות המהותי; וכן כל על נכס אחר שיקבע שר האוצר בצו. לפסקה )2 ( חלק ד' לפקודה דן בחישוב ההכנסה במקרים מיוחדים, והפרק השני שבו עוסק בגופים שיתופיים. מוצע להוסיף לפרק את זה סימן בו שיעסוק במיסוי של בעל מניות מהותי בחברת מעטים. לסעיף 62א המוצע בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של עובדים שכירים בחברות, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת להן את אותם שירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים במהותם ליחסי עבודה בין השכיר לשעבר, נותן השירות, לבין החברה מקבלת השירות. תופעה זו אינה קיימת לגבי שכירים בלבד, אלא גם לגבי נושאי משרה בכירים בחברות, אשר נבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, ומעניקים את אותם שירותים באמצעות חברות בשליטתם, ולא ישירות על ידם. 506הצעות חוק הממשלה - 083 ,ו כ״ט בתשרי התשע״ז, 6ו0.20ו.ו3 )1 ( הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2 )1 ,( 2 ) 2 ,( או 2 ) 10 ,( לפי העניין - )נם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבנ בני תדם אחר לרבות בצד םשור לאותו חבר בני אדם, והיחיד או חברת ההעטים היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם; ) 2 ( הכנסה מיגיעה אישיות לפי סעיף 2 ) 1 ( או2 ) 2 ,( לסי העניין - אם הכנסות חברת המעטים נובחת מפעילות היחיד והתקיים אחו־ מאלה: ()א פעילות היחיד היותה בעבור אדם אחת לרבות בעבור צדדים קשורים לאותו אדם, והיית מסוג הפעילויות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו; ()ב היחיד עוסק, במישרין ידו עוגקינזנין, גנשגנור חבר בני אדם, לרבות בעבבר צדדים קשורים לאותו חבר בני אדם, במשלח יד מיוחד כהגדרתו בסעיף 75ב1 ,()א ומקורן של50% או יותר מסך כל הכנסות חברת המעטים, לרבות הכנסות מחלרה ברווחי שותפות ולמעט הכנסות בשנת טמס ש מ ^ ק בחלוקת דיבידנד או ברווח הוד, הוא בשורות הניתן לאדם אחד או לקרובו כהגדרתו בסעיף 88 . ()ב לעניין מקדמות כאמור בסעיף 5ת1 , אזל יחיד כאמור בסעיף זה, תצורף ההכנסה כאמור בסעיה הכ למחזור העסקאוות המהווה בסיס לסכום שלפיו מחושבות המקדמות. ד ב ר י הסיבה העיקרית לדרך פעולה זו היא כי שכירים ונושאי משרה אלה אינם רוצים לשלם על הכנסתם מפעילומ את זו סכום המס החל עליהם כיחידים בתוספת תשלומי ביטוח לאומי, אלא את שיעור מס החברומ, שהוא נמוך משיעור המס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות. אלה הם מקרים מובהקים של ניצול לרעה של מודל המיסוי הדו־שלבי ועל כן מוצע להתעלם מקיומה של החברה לעניין זה, ולחייב את בעל המניות נותן השירות, באופן ישיר, במס על כלל ההכנסות הנובעות לחברה מיגיעתו האישית, והכול כמפורט להלן. לסעיף קטן )א( כדי שלא לכלול בהוראת הסעיף המוצע מקרים שבהם השימוש בחברה יכול להיות לגיטימי, מוצע לקבוע שלושה מצבים מצומצמים שבהם ההכנסות שנובעות מפעילות בעל המניות ושולמו לחברה ייוחסו ישירות אליו. בכל המקרים מדובר בחברה שהיא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 ,לפקודה היינו - חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר ואינה בת־חברה כאמור שם ואינה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה. במצב הראשון בעל המניות בחברת המעטים הוא זה שמשמש בפועל כנושא משרה בחבר בני אדם אחר, וחבר הסב ר בני האדם האחר משלם לחברה תגמול בעבור העבודה של בעל המניות במילוי תפקיד זה. במצב השני בעל המניות בחברת המעטים עוסק בעבור צד שלישי בפעילות שהיא מסוג הפעילויות שנעשות במסגרת יחסי עבודה. זהו מצב שבו במקום שאותו אדם יקבל שכר כעובד, הוא מקים חברה כדי ליהנות ממשטר המס החל על חברות. במצב השלישי בעל המניות בחברת המעטים עוסק במשלח יד מיוחד כהגדרתו בסעיף 75 בו לפקודה, ומחצית מהכנסות חברת המעטים לפחות, לרבות הכנסות מחלקה ברווחי שותפות, ולמעט הכנסות שמקורן בחלוקת דיבידנד או ברווח הון, מתקבלות משירות הניתן לאדם אחד או לקרובו. ההגדרה האמורה מפנה לצו שר של האוצר, שהוא צו מס הכנסה )קביעת משלח יד מיוחד(, -התשס״ג2003 , ובו רשימה ארוכה של עיסוקים ומקצועות חופשיים. לסעיפים קטנים )ב( )ג(-ו לעניין המקדמות החודשיות על חשבון המס של בעל מניות מהותי בחברמ מעטים מוצע לקבוע כי חלקו היחסי בהכנסתה החייבת של חברת המעטים יצורף למחזור העסקאות המהווה בסיס למקדמות. כמו כן, מוצע לאפשר הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 507 ()ג ניתן לגבות את המס על הכנסה לפי סעיף זה, לרבות המקדמות, הן מחברת המעטים והן מהיחיד. ()ד בסעיף זה - ״נושא משרה״, בחברה - כהגדרתו בחוק החברות, בעמותה - כהגדרתו בסעיף 30 )()א4 ( לחוק העמותות, ובחבר בני אדם אחר - אדם הממלא תפקיד מקביל לאלה; ״״צד קשור״ - כהגדרתו בסעיף 103 ;.״ ) 3 ( בסעיף 77 - ()א במקום סעיף קטן )א( יבוא: (״)א ראה המנהל כי חברת מעטים תושבת ישראל לא חילקה דיבידנד מתוך רווחיה לבעלי מניותיה, בתוך שנים עשר חודשים מתום שנת מס פלונית )להלן - התקופה האמורה(, וכי יש בידה לחלק את רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי־החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס, רשאי הוא, בתוך שנתיים מתום התקופה האמורה, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה, להורות לפקיד השומה לנהוג ברווחים שלא חולקו כאילו חולקו כדיבידנד; לעניין זה, ״רווחים״ - כלל ההכנסה החייבת של החברה, בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח כמשמעותו בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר נצברו מיום התאגדותה עד תום שנת המס הפלונית, בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנד שהיא חילקה, ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 לחוק החברות.״; ד ב ר י הסב ר את גביית המס, בגובה המס החל על החלק היחסי של בעל המניות ברווחיה של חברת המעטים, הן מבעל המניות והן מחברת המעטים. לסעיף קטן )ד( להגדרה ״נושא משרה״ - ההגדרה ״נושא משרה״ בחוק החברות, -התשנ״ט999 ,ו היא ״מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אם אף תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי״. ההגדרה של מונח זה בסעיף 30 )()א4 ( לחוק העמותות, -התש״ם980 ,ו היא ״חבר ועד העמותה, המנהל הכללי של העמותה, משנה למנהל הכללי, סגן המנהל הכללי, כל מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור בעמותה אם אף תוארו שונה״. להגדרה "צד קשור" - לפי ההגדרה בסעיף 103 ,לפקודה צד קשור לתאגיד או ליחיד הוא קרובו, בעל שליטה בתאגיד, חבר בני אדם שהתאגיד או היחיד שולט בו וחבר בני אדם שלו ולתאגיד יש אותו בעל שליטה. לפסקאות )3 ( )-ו4 ( סעיף 77 לפקודת מס הכנסה מאפשר למנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים לא מחולקים של חברת מעטים, אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף. בסעיף זה נעשה שימוש מצומצם בלבד, עקב קשיים שונים ובהם חובת היוועצות בוועדה כאמור בסעיף ו8 , יכולת-ואי להורות על חלוקה של רווחים שנצברו מעבר לשנה אחת. מוצע לתקן את ההסדר הקבוע בסעיף כך שהעיקרון הקבוע בו יישמר, אבל הקשיים האמורים ייפתרו. לשם כך מוצע להחליף את סעיף 77 ()א ולבטל את סעיף ו8 , ולקבוע שבמקרים שבהם חברות צוברות לאורך זמן רווחים בלתי מחולקים, בלא תכלית כלכלית הקשורה לפעילות החברה, יהיה המנהל רשאי להורות לפקיד השומה לנהוג ברווחי החברה שלא חולקו שנצברו מיום התאגדות החברה עד לתום שנת מס פלונית, כדיבידנד מוצע לקבוע שהמנהל יוכל להורות כאמור רק לגבי סכום שלא יעלה על סכום הרווחים שהחברה היתה רשאית לחלק כדיבידנד לפי סעיף 302 לחוק החברות; ההגדרה ״רווחים״ בסעיף האמור היא ״יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכול פי על הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה, תוך הפחתת חלוקות קודמות לא אם הופחתו כבר מן העודפים, ובלבד שהמועד שלגביו נערכו הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה״. 508הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 6ו0.20ו.ו3 ()ב בסעיף קטן)ג(, במקום ״מהכנסתה הטעונה מכ באותה שנת מס״ יבוא ״מהרווחים״; ) 4 ( סעיף 81 לפקודה - .בטל 97 , בחוק !:ליבוי מקרקעין)שבח ורכישה(, -התשכ״ג731963 , (:סעיף 5 , בסופו יבוא: תיקון חוק מיסוי מקרקעין )״0 העמידה חברה נכס כאמור בסעיף 3)ט1 ( ,לפקודה וא שה מקרקעין, לשימוש ו של בעל מניות מהותי בה או שיל קרובו, יראו, לעניין סלק לטבח אמס רכישה, כאילו החברה מכרה את הנכס לבעל המניות המהותי ביום העמדת הנכס לשימוש.״ סימן ג': מיסוי חברי קיבוץ 98 . בפקודת מס הכנסה )בסימן זזה - (הפקודה -י תיקון פקודת מס הכנסה )1 ( בכותרת סימן א׳ שלפני סעיף 54 , בסופה י בוא ״שיתופיסם ומתחדשים״; ד ב ר י הסב ר ,״רווחים״ לעניין מבחן הרווח - יתרת עודפים או עודפים שנעברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכול על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה, תוך הפחתת חלוקות קודמות לא אם הופחתו כבר מן העודפים, ובלבד שהמועד שלגביו נערכו הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה; וזה נוסח סעיף 77 ()א אשר מועע להחליפו: (״)א ראה המנהל, כי חברת מעטים לא חילקה בתור דיבידנדים לבעלי מניותיה, עד תום שנים עשר חודש לאחר שנת מס פלונית )להלן - התקופה האמורה(, את רווחיה שהם טעוני מס לאותה שנת או מס חלק מהם, וכי יש בידה לחלק רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי־החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס - רשאי הוא, תוך שלוש שנים לאחר תום התקופה האמורה, ולאחר התייעצות בועדה שיש עליה הוראה להלן, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות סבירה להשמיע דבריה, ליתן הוראה לפקיד השומה לנהוג באותם רווחים שלא חולקו כאילו חולקו בתור דיבידנדים.״ וזה נוסח סעיף 81 אשר מוצע לבטלו: ״ועדה מייעצת 81 . ועדה של חמישה, ובהם שלושה לפחות שאינם עובדי המדינה, תייעץ למנהל בענין השימוש בסמכות ש^^קה לו בפרק זה; הועדה תיבחר על ידי ה^הל בשעת הצורך מתוך רשימה שתיערך על ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות.״ סעיף 97 בסעיף 96 )1 ( לחוק זה מוצע לקבוע, בסעיף 3)ט1 ( לפקודת מס הכנסה, שאם חברה העמידה נכס לטובת בעל מניות מהותי בה או קרובו, יראו את הנכס כאילו נמכר לעניין מס רווח הון המוטל מכוח פרק ה׳ לפקודה. כהסדר משלים לכך מוצע לקבוע שכאשר הנכס שהעמידה החברה לשימוש כאמור הוא מקרקעין, יראו את החברה כאילו מכרה את נכס המקרקעין לבעל המניות המהותי, והחברה תשלם מס שבח אם נוצר לה שבח 73 ס״ח התשכ״ג, עמ׳ 156 ; ,התשע״ו עמ׳ 736 . ,ההעבקה ובעל המניות המהותי ישלם מס רכישה בגין הרכישה הרעיונית. סימן ג׳ - כללי ההתיישבות בישראל כוללת סוגים שונים של יישובים, ובין המיוחדים שבהם נמנים הקיבוץ והמושב השיתופי. יישובים אלה, שהקמתם החלה לפני קום המדינה, התבססו על מאפיינים שונים מאלה של יישובים עירוניים או קהילתיים, ובהם השיתופיות והשוויון בצריכה ובבעלות של הכלל בקניין. ייחודיותם של יישובים אלה הצדיקה את קיומם של כללי מיסוי המתאימים למאפיינים אלה. לשם כך נקבעו, לגבי השומה לקיבוץ, הוראות סימן א׳ לפרק השני בחלק ד׳ לפקודת מס הכנסה )להלן - ,(הפקודה ולגבי מושב שיתופי נקבעה בסעיף 61 לפקודה סמכות של המנהל להחיל את כללי המס החלים על קיבוצים על גם מושבים שיתופיים, אשר הוכיחו שדרכי ניהול עסקיהם דומות באופיין לאלה הנהוגות בקיבוץ. גם בחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, -התשנ״ה1995 )להלן - החוק או חוק הביטוח הלאומי(, נקבעו כללים והסדרים שונים לגבי מעמדו של קיבוץ - הן בגביית דמי הביטוח, הן בזכאות לגמלאות. המשברים אשר פקדו את הקיבוצים והמושבים השיתופיים במהלך שנות ה־ 80 וה־90 של המאה העשרים הביאן לשינויים מרחיקי לכת באופיים של הקיבוצים והמושבים השיתופיים, ושיטת תגמול החברים, שהיתה שוויונית והתחשבה בצורכי החבר ובהרכב משפחתו, הפכה עם השנים להיות שיטת תגמול המבוססת על תרומת חבר הקיבוץ, הוותק שלו ותפקידו. כיום, בקיבוצים רבים החבר מקבל לכיסו את מלוא ההכנסה המופקת על ידו ממקורות שונים, בניכוי המס החל עליה, כך שנוצר חוסר שוויון משמעותי בין חברי הקיבוץ השונים. נוכח השינויים האמורים החליטה ממשלת ישראל, בשנת 2002 , להקים ועדה ציבורית בראשות פרופ׳ אליעזר בן רפאל, אשר תבדוק את ההגדרה המשפטית של קיבוץ הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 509