חומר רקע

) 3 ( ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם; ) 4 ( תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים עד או תום התקופה שבה יחולו הוראת סימן זה, לפי המוקדם; ) 5 ( ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת. ()ב הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים; סברו השרים בי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן)א(, רשאים הם לאחר ששמעו את הצדדים להסכם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסבם באמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה. ()ג לא נחתם הסבם בין הצדדים באמור בסעיף קטן)א( לא או הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה באמור בסעיף 77 , תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה. אי־תחולה על 81 . הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים המנויים בפסקאות)ו( עד )5 ( שבסעיף 75 .()א שירותי אשפוז פסיכיאטרי מסוימים סימן ג׳: תחולה פרק ד - תחולה 82 . הוראות פרק זה יחולו על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, לפי העניין, עד יום ג׳ בטבת התש״ף )31 בדצמבר 2019 .( פרק ד; עידוד השקעות הון תיקון חוק לעידוד 83 . בחוק לעידוד השקעות הון, -התשי״ט959ו62)בפרק זה - חוק עידוד השקעות( - השקעות הון ) (ו בכל מקום, במקום ״מרכז ההשקעות״ יבוא ״הרשות״ ובמקום ״ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי״ יבוא ״הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית״; ד ב ר י סעיף 81 בדומה להסדר ההתחשבנות הרגיל באמור בסימן א׳ המוצע, מוצע לקבוע כי הסדר ההתחשבנות בסימן זה לא יחול על השירותים המנויים בסעיף המוצע, אשר קופת החולים מספקת באמצעות רכש מבית החולים אך אינם נמנים עם השירותים שקופת החולים מחויבת לספק מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כגון שירות הניתן לעובד זר או שירות הניתן לקטין שאינו תושב. סעיף 82 מוצע לקבוע שהוראות פרק זה יחולו על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, לפי העניין, עד יום ג' בטבת התש״ף )31 בדצמבר 2019 .( ,כך יחולו הוראות ההסדר המוצע על שירותים כאמור שנרכשו מיום תחילתו של החוק המוצע )יום ג׳ בטבת התשע״ז )1 בינואר 2016 (( עד תום שנת 2019 . ה ס ב ר פרק ד; עידוד השקעות הון סעיף 83 חוק לעידוד השקעות הון, -התשי״ט959 ו כללי )להלן - חוק עידוד השקעות, או החוק(, מהווה בלי מרכזי של הממשלה לעידוד השקעות הוניות איכותיות בישראל, כדי להגביר את התחרותיות של המשק ולהגדיל את היקפי התעסוקה. בתחום התעשייה, החוק מעניק הטבות ובהן שיעורי מס מופחתים ומענקים כנגד השקעה. כמו יש כן בחוק מסלול מועדף מיוחד לחברות ענק. שילוב תמריצים אלה מביא להגשמת מטרות החוק, אך התברר כי קיימות כמה בעיות במתכונתו הנוכחית. ראשית, המסלול המועדף המיוחד אינו אפקטיבי ומיושם באופן מצומצם. זאת, בין השאר, בשל תנאי הסף הגבוהים שהוצבו למסלול זה, אשר עלולים למנוע מחברות היכולות לתת תרומה משמעותית למשק הישראלי, מלפעול בו. נוסף על כך, נמצא יש כי נושאים הטעונים שיפור, ובהם משך 62 ס״ח התשי״ס, עט׳ 234 ; ,התשע״ו עט׳ 232 . 486הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ) 2 ( בסעיף 1א - ()א במקום ההגדרה ״חוק לעידוד מחקר ופיתוח״ יבוא: ״״חוק לעידוד מחקר וקיתוח״ - מוק לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, -התשמ״ד631984 ;;״ ()ב אחרי ההגדרה: ״פקודת השותפויות״ יבוא: ״״הרשות״ - הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה שהוקמה לפי סעיף 5 ; ״הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית״ - הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה כסעיף 5 ()א לחוק לעידעד מחקר ופיתוח;״; ()ג אחרי ההגדרה: ״השרים״ יבוא: ״״תושב חוץ״ - כהגדרתו -בפיקוד(־ מס הכנסה, למעט וזברה שבעל שליטה בה, כהגדרתו בסעיף: 32 ) 9 ( לפקודות מס הכנסה, הוא תושב השראל, ולמעט חברה שתושבי ישראל נהנים וזו זכאים, במישרין או בעקיפין, ל־25% או יותר מהכנסותי ה מר או ווחיה;״; ) 3 ( בסעיף 5 , במקום ״מוקם בזזה מרכז ההשקעות אשר יפעל״ יבוא ״מוקמת בזה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה( והכלכלה, אשר תפעל״; דבר י הסבר הזמן והכלים העומדים לרשות הגורמים המוסמכים בבואם לבחון את הכדאיות למשק המדינה של ההשקעה. ,שנית יש להתאים את החוק לתעשייה עתירת ידע, כדי לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילותן בישראל, באמצעות מחקר ופיתוח, לקבוע תמריץ לעידוד פעילות חדשה בישראל ולהעלות את רמת הפריון והחדשנות. התעשייה עתירת הידע היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים של מדינת ישראל. הודות להון האנושי ולתרבות היזמית בישראל, וכן למדיניות הממשלה בנושא, התפתחה בשלושים השנים האחרונות תעשיית טכנולוגיה עילית משגשגת ומובילה בקנה מידה בין־לאומי. התעשייה עתירת הידע מהווה כ־ 11.2% מהתמ״ג של מדינת ישראל, והשכירים בה מהווים כ־ 9% מסך השכירים במשק. השכר הגבוה בענף זה, שהוא יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק, משקף את הפריון הגבוה בו יחסית לענפי משק אחרים, והייצוא של ענף זה מהווה כ־ 42% מסך הייצוא התעשייתי עם זאת, התעשייה עתירת הידע צומחת בשנים האחרונות בקצב אטי מזה שהיה בשנים קודמות. בחמש השנים האחרונות צמחה תעשייה זו בשיעור שנתי ממוצע כ־ של3% , לעומת השנים 2000-1996 שבהן היה שיעור הצמיחה כ־ 29% ,לשנה ובשנים 2010-2000 כ־8% .לשנה לאחרונה אימץ הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי - ^ O E C D , בשיתוף פורום ה־ 020 - קבוצת שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של 20 המדינות המפותחות )The Group of Twenty Finance Ministers and Central Bank Governors ,( כללים ותנאים למתן הקלות במיסוי לתעשייה עתירת ידע, היינו - הקלות במס לגבי הכנסות מנכסים לא מוחשיים מסוימים - פטנט רשום, תוכנת מחשב, זכות מטפחים זני של צמחים וכדומה )להלן 63 ס״ח התשמ״ד, עמ׳ 100 ; ,התשע״ה עמ' 256 . - נכסים לא מוחשיים מוטבים(. עיקרי הכללים המומלצים הם אלה: )1 ( שיוך הרווחיות של החברה יהיה בהתאם לפעילות המהותית; ) 2 ( הטבות המס על נכסים לא מוחשיים מוטבים יינתנו על רק החלק היחסי שפותח במדינה שבה ניתנת ההטבה, תוך מתן אפשרות להפעיל מקדם מקסימלי בשיעור 1.3 . ,לדוגמה לגבי מוצר ש־ 70% מפיתוח נכס לא מוחשי מוטב נעשה בישראל ו־ 30% מפיתוח הנכס הלא מוחשי המוטב נעשה במדינות אחרות, יהיה ניתן לתת בישראל הטבת מס על רק70% מסך הרווחים כשהוא מוכפל ב־ 1.3 ; ) 3 ( הגברת רמת השקיפות, כך שכל המדינות שבהן פועלת קבוצת חברות ישתפו זו עם זו מידע העומד לרשותן על חברות הקבוצה הפועלות בתחומן. הכללים החדשים מעוררים חשש בצד תקווה לתעשיית הטכנולוגיה העילית בישראל. מצד אחד, חברות בין־לאומיות זרות עלולות להעתיק את פעילותן מישראל למדינות שבהן נהוגה מדיניות מס נוחה מזו שבישראל. מצד אחר, ישראל עשויה למשוך אליה פעילות מחקר ופיתוח, ועקב כך ליהנות מגידול בפעילות הריאלית של החברות הבין־לאומיות הזרות ומהגדלת תקבולי המס של מדינת ישראל מחברות אלה. לפסקאות )1 ,( ) 2 (()א ) )ג( עד -ו3 ( בעקבות שינויים שחלו לגבי גופים האמונים על ביצוע החוק לעידוד השקעות הון מוצע להחליף את השם ״מרכז ההשקעות״ ל״רשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה״ ואת ״ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי״ ב״הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית״. הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 487 ) 4 ( בסעיף 18א - ()א בסעיף קטן )א(, במקום ההגדרה ״תכנית מחקר ופיתוח״ יבוא: ״״תכנית מחקר ופיתוח״ - תכנית כהגדרתה בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח, ובלבד שהיא לגבי מסלול הטבות כמשמעותו בסעיף 8 )א7 ( לחוק האמור שהמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ומנהל רשות המסים אישרו לעניין סעיף זה, או לגבי מסלול חוק המו״פ כהגדרתו בסעיף 4 לחוק האמור;״; (ב) בסעיף קטן )ג()2 ,( בסופו יבוא ״המפעל התעשייתי האחר חייב להמציא למפעל התעשייתי המוכר לו רכיב אישור כך על שמתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; השרים רשאים לקבוע את פרטיו של האישור מועד המצאתו ואופן המצאתו.״; ()ג בסעיף קטן )ד()3 ,( במקום פסקת משנה )א( יבוא: (״)א לעניין תכנית מענקים יובאו בחשבון הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה או ההכנסות מכלל מכירות המפעל, לפי בחירת המפעל שעליה יודיע בעת הגשת הבקשה לאישור התכנית, ובלא זכות חזרה מהבחירה בתקופת התכנית, ולעניין הטבות מס יובאו בחשבון הכנסות מכלל מכירות המפעל;״; דבר י הסבר לפסקה )2 (()ג להגדרה ״תושב חוץ״ - מוצע להגדיר תושב חוץ על ידי הפניה להגדרת מונח זה בפקודת מס הכנסה, בשני חריגים. ההגדרה ״תושב חוץ״ בפקודת מס הכנסה היא מי שאינו תושב ישראל כהגדרתו בפקודה, וכן יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה, ומרכז חייו לא היה בישראל. לפי הגדרת ״תושב ישראל״ בפקודה, תושב ישראל הוא יחיד שמרכז חייו בישראל, וכן חבר בני אדם שהתאגד בישראל או שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. החריגים שמוצע לקבוע לכך הם שחברה לא תיחשב כתושב חוץ, לעניין חוק עידוד השקעות, אם מי שמחזיק ב־10% לפחות מהון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות למנות מנהל בה או לקבל 10% לפחות מרווחיה הוא תושב ישראל, וכן חברה שתושבי ישראל נהנים או זכאים ל־ 25% או יותר מהכנסותיה או מרווחיה. לפסקה )4 (()א סעיף 18א לחוק עידוד השקעות קובע את התנאים לאישור תכנית. ההגדרה למונח ״תכנית מחקר ופיתוח״, הקשורה למונח ״ידע״, היא כיום ״תכנית כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר ופיתוח״, היינו תכנית כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, -התשמ״ד1984 )להלן - חוק המו״פ(, אשר לפיו ניתנות הטבות שונות לעידוד מחקר ופיתוח. מוצע לתקן את ההגדרה ״תכנית מחקר ופיתוח״ לאור תיקון מס' 7 לחוק המו״פ, שבו שונתה ההגדרה האמורה. לפני התיקון ההגדרה התייחסה רק למסלול הטבות שהוסדר במסגרת הוראות חוק המו״פ )להלן - מסלול חוק המו״פ( ולאחר התיקון ההגדרה מתייחסת לכלל מסלולי 488 הטבות שמפעילה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. הדבר יצר בהירות-אי לגבי המסלול שאליו מפנה החוק לעידוד השקעות. כדי לשמר את ההפניה למסלול המקורי שעוגן בחוק המו״פ טרם תיקונו, וכדי לאפשר להפנות גם למסלולים רלוונטיים שיופעלו לפי חוק המו״פ לאחר תיקונו, מוצע לעדכן את ההגדרה כך שתפנה למסלול חוק המו״פ וכן תיצור מנגנון שיאפשר הוספת מסלולים שקבעה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ובלבד שהתקבל לכך אישור של המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה ומנהל רשות המסים. לפסקה )4 (()ב לפי סעיף 18 )(א)ג2 ( לחוק עידוד השקעות, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה מוסמכים לקבוע תנאים שבהתקיימותם מפעל תעשייתי המוכר מוצר, שהוא רכיב במוצר אחר, המיוצר על ידי מפעל תעשייתי אחר, ייחשב כמפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי אחד מהתנאים שנקבעו בתקנות הוא מתן אישור של המפעל האחר בדבר שיעור המכירות של המוצר שמכיל את הרכיב בכל אחד מהשווקים שבהם הוא נמכר מוצע לקבוע כי על המפעל התעשייתי האחר להמציא למפעל התעשייתי המוכר לו רכיב אישור כך על שהתנאים שקבעו השרים אכן מתקיימים בו. לפסקה )4 (()ג לפי סעיף 18 (א)ב לחוק לעידוד השקעות, כדי שתכנית תעמוד בתנאי הסף של החוק, נדרש המפעל התעשייתי להיות ״בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי״, והתנאים החלופיים לעניין זה מנויים בסעיף 18 (א)ג לחוק. את התנאים הקבועים בסעיף קטן )ג()1 ( יש לקרוא עם סעיף קטן )ד(. סעיף הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ) 5 ( בסעיף 25 , בכל מקום, במק2 ם ״המינהלה״ יבוא ׳׳מינהלת השקעות בתיירות״ ובמקום ״המנהל״ יבומ ״מנוזל מההלת השקעות בתיירות״; ) 6 ( בסעיף 40 ,(ג)ג()ו אחרי ״שיטת קסיני־סולדנר״ יבוא ״ומפעלים בשדרות ובייזשוגני עוטף עזה כמשמעותם בניוזזהה )5 ( בחלק א' בתוס1ית השנייה״; ) 7 ( בסעיף ו5 - )או בהגדרה ״הכנסה: מוטבת״, במקום ״המנטסה״ יבוא ״ההכנסה החייבת״; ()ב בהגדרה ״הכנסה מועדפת״, ברישה, אחרי ״מפעילותו בישראל״ יבוא ״למעט הכנסה מנכס לא מוחשי שאינו נכס לא מוחשי מוטב כהגדרתו בסעיף ובכה ולמתט חלק ההכנסה שאינו נובה ממחקר ^ תו ח בישראל וסוגי הכנסות נוספים שקבע שר האוצר לעניין הגדרה זו לצורך עמידתו של משטר המס בישראל באמוה מידה בין־לאומיות״; ()ג בהגדרה ״חברה מועדפת״ - )וו ברישה, במקום ״שאינה שותפות״ יבוא ״שלא חיות ועליהן הוראות סעיפים ו6 , 62 , 64ו־ א64(: ו א1פקודת מס הכנס ה או שאינן מחילות את הוראות הסעיפים האמורים על עצמן; לפי העמק, שאימה שותפות״; ) 2 ( בפסקה )3 ,( במקום ״סעיפים 64ו־ א64או״ יבוא ״סעיפ־ם ו6 , 52 ,( 64א ו־64 ;או״ דבר י קטן )ד()3 (()א קובע כיום, לעניין מענק, אם כי התכנית היא להרחבת מפעל ״יובאו בחשבון רק הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה״. מוצע כי בעניין מענק תתאפשר בחירה מראש של המבעו, שתחייב אותו לכל תקופת התכנית, לגבי אופן חישוב התנאי ״בר־תחרות״, כך שהתנאים כאמור בסעיף קטן )ג()ו()ב( )ג(-ו יחולו לגבי הכנסות מכל מכירות המפעל או לגבי הכנסות ממכירות המבעו אשר נוספו בשל ההרחבה. יובהר כי לגבי הטבות המס, הבחינה תמשיך להיות לגבי ההכנסה השוטפת מכלל מכירות המפעל. לפסקה )5 ( סעיף 25 לחוק עידוד השקעות דן בערר על החלטות של המינהלה והמנהל. ההגדרה של המונח ״המינהלה״ כוללת את מינהלת מרכז ההשקעות )אשר שמה יוחלף, לפי החוק המוצע, ו״ מינ הו ת הרשות״( ואת מינהלת השקעות בתיירות, וההגדרה ״המנהל״ כוללת את מנהל מרכז ההשקעות ואת מנהל מינהלת השקעות בתיירות. מוצע כי סעיף זה ימשיך לחול רק לגבי עררים על החלטות של מינהלת השקעות בתיירות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות, ואילו על החלטות של מינהלת הרשות ומנהל הרשות יהיה ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים, כאמור בסעיף 84 להצעת חוק זו. לפסקאות )6 ( )-ו14 ( לפי סעיף 40 (ג)ג לחוק עידוד השקעות, ניתן מענק השקעה מוגדל למפעל בנגב. מוצע שהמענק המוגדל יוכל להינתן גם למפעלים בשדרות וביישובי עוטף עזה, שהם היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים הסבר עד7 ק״מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה וכן אזור תעשייה מרחבי שמבניו, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק״מ מהגדר האמורה. לפסקה )7 ( עניינו של הפרק השביעי לחוק הוא הטבות במס הכנסה, וסעיף ו5 לחוק כולל את ההגדרות הנדרשות לסימן ב' בפרק זה, שעניינו הטבות במס בשל מפעל מוטב. בהגדרה ״הכנסה מוטבת״ מוצע להבהיר כי ההטבות במס לחברה מוטבת חלות לגבי הכנסה חייבת, שהיא, לפי ההגדרה ״הכנסה חייבת״ ב ^ ד ת מס הכנסה, הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין. בסימן ב' 3 ,החדש המוצע בסעיף 83 ) 3 (ו להלן, מוצע לקבוע הטבות במס על הכנסה מנכסים לא מוחשיים, במיוחד פטנט ותוכנה, הכלולים בהגדרה ״נכס לא מוחשי מוטב״. ההכנסה שלגביה ניתנת ההטבה מוגדרת כ״הכנסה טכנולוגית מועדפת״, ובהתאם לאמות מידה בין־לאומיות היא אינה כוללת הכנסות מסוגים שונים, דוגמת הכנסה מנכס המשמש לשיווק. יש להחיל הגבלות אלה גם על הטבות הניתנות כיום מכוח החוק, ועל כן מוצע לתקן את ההגדרה ״הכנסה מועדפת״, כך שלא תכלול הכנסה מנכס לא מוחשי שאינו נכס לא מוחשי מוטב וכן סוגי הכנסות שיקבע שר האוצר סעיפים ו6 ו־62 לפקודת מס הכנסה דנים במושבים שיתופיים ואגודות שיתופיות חקלאיות, וסעיפים 64א ו־64 או לפקודה דנים בחברות משפחתיות ובחברות שקופות, וקובעים שהכנסות החברה ייוחסו וחבריהן ורבערי המניות בהן. מוצע לתקן את ההגדרה ״חברה מועדפת״ כך שלא תכלול חברה בעלת מפעל מועדף או הצעות חוק הממשלה - 083 ,ו כ״ט בתשרי התשע״ז, 6ו0.20ו.ו3 489 ) 8 ( בסעיף 51 ,יח במקום ״בהכנסה מועדפת יחול״ יבוא ״בהכנסה חייבת מועדפת, בניכוי המס החל עליה, יחול״; ) 9 ( בסעיף 51כ - ()א בסעיף קטן )א( - ) 1 ( בפסקה )1 ,( במקום ״1.5 מיליארד״ יבוא ״1 ;מיליארד״ ) 2 ( בפסקה )2 ,( במקום ״20 מיליארד״ יבוא ״10 ;מיליארד״ ) 3 ( בפסקה )3 ,( במקום ״וברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו״ יבוא ״ברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו, ברמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל המועדף וברמת הפריון לעובד״; ()ב בסעיף קטן )ב(, במקום פסקה )2 ( :יבוא )״2 ( השקעה במחקר ופיתוח לפי אחת מאלה )להלן - חלופת ההשקעה במו״פ(: ()א השקעה במחקר ופיתוח באזור פיתוח א', הגדולה ב־ 100 מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, מממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של המפעל המועדף בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן אישור המנהלים; דבר י חברות השותפות בשותפות המחזיקה במפעל מועדף שחל עליהן או שהן מחילות על עצמן, לפי העניין, את הוראות הסעיפים האמורים בפקודת מס הכנסה. לפסקה )8 ( סעיף ו 5יח לחוק עידוד השקעות קובע שעל דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה מועדפת יחול שיעור מס של 20% , שהוא נמוך מהשיעורים שנקבעו בסעיף 125ב לפקודה - 25% או30% . מוצע להבהיר שחלק ההכנסה שממנו ניתן הדיבידנד בשיעור של 20% הוא ההכנסה המועדפת החייבת, בניכוי המס החל עליה. לפסקה )9 ( לפסקת משנה )א( בסעיף 51כ לחוק עידוד השקעות נקבעו תנאים שמפעל מועדף צריך לעמוד בהם כדי שייחשב מפעל מועדף מיוחד בשנת מס כלשהי. בפסקאות )1 ( )-ו2 ( של סעיף 51 ,(כ)א נקבעו תנאים לעניין סך ההכנסות הנדרש בשנת המס. בפסקה )1 ( נקבע שסך ההכנסה המועדפת של המפעל היה 1.5 מיליארד שקלים חדשים או יותר, ובפסקה )2 ( נקבע שסך ההכנסה של החברה המועדפת, קרי מחזור המכירות השנתי של החברה בעלת המפעל המועדף, היה 20 מיליארד שקלים חדשים או יותר התברר רף כי זה מהווה חסם גבוה מדי לחברות רב־לאומיות גדולות המעוניינות לבצע בישראל פעילות משמעותית אך בהיקף נמוך מזה. מוצע להפחית את הסכומים האמורים ל־ 1 מיליארד ו־ 10 מיליארד שקלים חדשים, בהתאמה. התנאי שבפסקה )3 ( של סעיף 51 (כ)א לחוק דן באישור של המנהל הכללי של משרד האוצר, המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה ומנהל רשות המסים )להלן - הסבר (המנהלים הנדרש כדי שהמפעל ייחשב מפעל מועדף מיוחד התנאי הוא שהמנהלים אישרו שהוכח להנחת דעתם, כי לפי התכנית העסקית שהוגשה להם, ״המפעל המועדף יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים במשק המדינה, בין השאר, בהתחשב במיקום הגאוגרפי של המפעל המועדף וברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו״. כדי להעלות את רמת הפריון והחדשנות במשק, מוצע כי בבחינת התרומה המהותית לפעילות הכלכלית בישראל לפי התכנית העסקית של המפעל, יתחשבו המנהלים גם ברמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל המועדף ורמת הפריון לעובד לפסקת משנה )ב( פי על סעיף 51 (כ)ב לחוק עידוד השקעות, התכנית העסקית של מפעל מועדף צריכה לכלול, כתנאי להכרה בו כמפעל מועדף מיוחד, אחת מחלופות אלה: השקעה בנכסים יצרניים, השקעה במחקר ופיתוח או העסקת עובדים חדשים, הכול בהיקפים הקבועים בסעיף. פסקה )2 ( לסעיף האמור דנה בחלופת ההשקעה במחקר ופיתוח, וזה נוסחה כיום: )״2 ( השקעה במחקר ופיתוח בהיקף של 100 מיליון שקלים חדשים לפחות באזור פיתוח ו־ א' 150 מיליון שקלים חדשים לפחות באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א', בכל שנת מס במהלך תקופת הזכאות להטבות )בסימן זה - חלופת ההשקעה במו״פ(;״ התברר כי חלופה זו אינה מהווה רף מתאים לצורך כניסה למסלול המיוחד ואינה מניבה ערך מוסף, מבחינה משקית, בהיקף דומה לזה של שתי החלופות האחרות. מוצע לקבוע כי בחלופת ההשקעה במחקר ופיתוח יידרש 490הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ()ב השקעה במחקר ופיתוח נף בע טכנולוגיה מועדף! באזור ופיתוח שאינו אזור פיתוח א׳, בסכום הגדול ב־ 50 ו מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, מממוצע סכומי ההשקעות במחקר ופיתוח של המפעל המועדף בשלוש שנית המס הקודמות לשנת ההס ישבה ניתן אישור המנהלית; בפסקת משנה זו, ״ענף טכנולוגיה מועדף״ ט ענף טכהולוגיה שקבעו השרים, בהתייעצות עם המדען הרצשי במשרד הכלכלה והתעשייה, כענף טכנולוגיה מועדף, בהסתמך על אחד משני אלה: ) 1 ( ההשקעה בו צפויה לעודד יצירת מקומות עבודה בישראל במקצועות שלהם יש ביקוש נמוך בישראל; ) 2 ( היקף הפעילות!(:עסקית בו פעשראל הוזז נמוך וההשקעה בו צפויה להגביר במידה רבה את הידע הטכנולוגי תישראל; על אף האמור בפסקאות משנמ )א( או)ב(, אב! ממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח בשלוש שנות המס הקודמות לשנ ת הכוס שדמ ניתן אישור המנהלים עלה על 500 מיליון שקלים חדשים, על ההשקעה במחקר ופיתוח להיבת בסכומים הגדולים במחצית מן הסכומים הנקובים בבס ™ ת מהן, לניי העמק; בגכקה זו, ״השקעה במחקר ופיתוח״ - הוצאות שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה בכל שנת מג! כהוצאות מחתר ופיתוח;״; ) 10 ( בסעיף 51 (כא)ג - ()א בפסקה )1 ,( במקום ״1.5 מיליארד״ קבוא ״1 ;מיליארד״ דבר י גידול שנתי בהשקעה במחקר ופיתוח שהרשות היו מי ת לחדשנות טכנולוגית אישרה כהוקהות מחקר ופיתוח, לפי אחת מאלה: .א השקעה במחקר ופיתוח באזור פיתוח א׳, הגדולה בהיקף של 100 מיליון ש״ח לפחות, בכל שנת מס, ביחס לממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של המפעל המועדף בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן אישור המנהלים. זאת כאשר בין מתן אישור המנהלים לבין השנה שבה בוצע חלק שאינו קטן מ־ 25% מההשקעה הנוספת לא יחלפו יותר מ־ 3 ;שנים ב . השקעה במחקר ופיתוח באחד מענפי טכנולוגיה תקבדו שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה )להלן - ,(השרים בהתייעצות עם המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, כענף טכנולוגיה מועדף, באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א׳, הגדולה בהיקף 150 מיליון ש״ח לפחות, בכל שנת מס, ביחס לממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן אישור המנהלים. זאת כאשר בין מתן אישור המנהלים לבין השנה שבה בוצע חלק שאינו קטן מ־ 25% מההשקעה הנוספת לא יחלפו יותר מ־ 3 .שנים לעניין זה מוצע לקבוע כי השרים יקבעו ענף כענף טכנולוגיה מועדף אם השקעה צפויה לעודד יצירת מקומות עבודה בישראל במקצועות שלהם יש ביקוש נמוך בישראל, אם או היקף הפעילות העסקית בו בישראל הוא נמוך וההשקעה צפויה להגביר במידה רבה את הידע הטכנולוגי בישראל. זאת משום הסבר שכיום כבר קיים היקף גבוה של השקעה במחקר ופיתוח באזורי פיתוח שאינם אזורי פיתוח א׳, בלא התערבות המדינה, ולכן יש מקום להתנות את מתן התמריץ באזורים אלה בהשקעה במחקר ופיתוח בענפי טכנולוגיה הצפויים להניב ערך מוסף מבחינה משקית. מוצע לקבוע שאם ההשקעה הממוצעת במחקר ופיתוח של המפעל בשלוש שנות המס הקודמות לשנת מתן אישור המנהלים גבוהה מ־ 500 מיליון ש״ח, תידרש השקעה תוספתית במחקר ופיתוח בהיקף של 50 אחוזים מהסכומים האמורים לעיל, ביחס להשקעה במחקר ופיתוח בשנת המס הקודמת. הוראה זו נוגעת לחברות שכבר במצב הקיים משקיעות במחקר ופיתוח בהיקף גבוה, ויש מקום לעודדן לשמר היקף זה לצד הקלה בדרישה לגידול התוספתי הנדרש מהן. לפסקה )10 ( סעיף 51כא לחוק עידוד השקעות דן בהטבות במס לחברה לגבי הכנסתה המודדגת מהמגדל המועדף .המיוחד סעיפים קטנים )א( )ב(-ו מעניקים לה זכאות לשיעורי מס חברות מופחתים ולפחת מואץ אם התקיימו בה התנאים האמורים בסעיף קטן )ג( ובהם שסך ההכנסה המועדפת של המפעל היה 1.5 מיליארד שקלים חדשים או יותר, ושסך ההכנסה של החברה המועדפת היה 15 מיליארד שקלים חדשים או יותר התברר זה רף כי מהווה חסם גבוה מדי, ומוצע להפחית את קסבובים קאבורים ל־ 1 מיליארד ו־ 10 מיליארד שקלים חדשים, בהתאמה. הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 491 ()ב בפסקה )2 ,( במקום ״15 מיליארד״ יבוא ״10 ;מיליארד״ ) 11 ( בסעיף 51 ,כב במקום סעיף קטן )א( יבוא: (״)א שנת המס הראשונה לתקופת הזכאות להטבות תהיה שנת המס שהמנהלים מצאו כי הושקע בה חלק מהותי מסכום ההשקעה הנדרשת, ובמקרים חריגים, מטעמים שיירשמו - גם שנת מס מאוחרת מזו, אך לא מאוחרת משלוש שנים לאחר השלמת ההשקעה, בשים לב להיקף ההשקעה שבוצעה, למספר המשרות שנוספו למשק ולהיקף פעילותה של החברה בישראל )בסימן זה - שנת האפס(.״; ) 12 ( בסעיף 51 ,(כג)ב אחרי ״מנהל רשות המסים״, יבוא ״בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה והמנהל הכללי של משרד האוצר״; ) 13 ( אחרי סעיף 51 כג יבוא: ״סימן ב' 3 : הטבות במס בשל מפעל טכנולוגי מועדף הגדרות 51 .כד בסימן זה - דבר י לפסקה )11 ( סעיף ו 5 כב לחוק עידוד השקעות דן בתקופת הזכאות להטבות במס חברות בשל מפעל מועדף מיוחד וסעיף קטן )א( שבו קובע כך: (״)א חברה מועדפת בעלת מפעל מועדף מיוחד שהתקיים בהם כל האמור בסעיף 51 ,כ תהיה רשאית לבחור את שנת המס הראשונה שבה תחל תקופת הזכאות להטבות, בהודעה שתוגש לפקיד השומה יחד עם הדוח השנתי המוגש לאותה שנה לפי הוראות סעיף 131 ,לפקודה ובלבד שמתקיימים בהם באותה שנה התנאים האמורים בסעיף 51 )(כ)א1 ( )-ו2 ( והיא צירפה לדוח השנתי את אישור המנהלים )בסימן זה - שנת האפס(.״ מוצע לקבוע שקביעת שנת האפס לא תהיה נתונה לחברה אלא תהיה השנה שבה הושקע חלק מהותי מההשקעה הנדרשת, להנחת דעתם של המנהלים. לפסקה )12 ( סעיף 51 (כג)ב לחוק עידוד השקעות מסמיך את מנהל רשות המסים לקבוע כי מפעל מועדף אינו מפעל מועדף מיוחד, אם מצא כי פעילותו והישגיו אינם תואמים את תנאי אישור המנהלים. מוצע לקבוע שקביעה כאמור טעונה התייעצות עם המנהלים הכלליים של משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, שהם חלק מצוות ״המנהלים״. לפסקה )13 ( - כללי מוצע להוסיף לפרק השביעי לחוק עידוד השקעות את סימן ב' 3: הטבות במס בשל מפעל טכנולוגי מועדף, שיעניק שיעורי מס מופחתים למפעל תעשייתי בתחום של תעשייה עתירת ידע, במטרה לעודד פעילות הקשורה בפיתוח נכסים לא מוחשיים מוטבים בחברות עתירות ידע. הטבות המס מוצעות בהתחשב בכללים שאומצו לאחרונה בידי ^O E C D בעניין מבנה הטבות המס על התעשייה עתירת הידע )מיסוי קניין רוחני(, שמטרתן, בין השאר, מניעת הסטת רווחים מהמדינות הסבר שבהן בוצעו הפעולות מניבות הרווחים ומניעת תחרות מס מזיקה, בין השאר באמצעות קביעת חובה של פעילות מהותית במדינה בעלת משטר מס מועדף, לפי כללי ה־ O EC D /G 20 Base Erosion and Profit Shifting Project )להלן - כללי .)^ BEPS לפי הכללים האמורים, משטר מס יסווג כמשטר מס מזיק אם הוא מתמרץ העברת הכנסות למדינה בעל משטר מס מיטיב, בלא מעבר של פעילות אמיתית. מטרת הכללים היא ליצור התאמה בין ההכנסה שעליה ניתנות הטבות המס לבין רמת הפעילות המהותית של החברה ויצירת הערך במדינה נותנת ההטבות. כדי לבחון זאת, כללי ^B E PS קובעים שהוצאות מחקר ופיתוח אשר הוצאו במדינה מסוימת ישמשו להערכת מידת הפעילות המהותית של החברה באותה מדינה. לפיכך, מאפשרים הכללים לקבוע משטר מס המטיב עם הכנסות שהופקו מנכסים לא מוחשיים מוטבים אשר נובעים ממחקר ופיתוח שנעשה בתחומי המדינה. לעומת זאת, משטר מס הנותן הטבות להכנסות הנובעות מנכס לא מוחשי מוטב שאינו נובע ממחקר ופיתוח שנעשה בתחומי המדינה, נתפס כבלתי לגיטימי, וייחשב כמשטר מס מזיק. כדי לעמוד בכללים האמורים, מוצע שההטבות יינתנו על רק הכנסה שנובעת ממחקר ופיתוח בישראל, כמפורט להלן. לסעיף 51 כד המוצע להגדרות ״הכנסה טכנולוגית״, ״הכנסה טכנולוגית מועדפת״ ו״נכס לא מוחשי מוטב״ - מוצע לקבוע כי הכנסה טכנולוגית היא הכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב, שהוא פטנט רשום, תוכנת מחשב, זכות מטפחים זני של צמחים, זכויות לפי חוקים אחרים שיקבע שר האוצר וזכויות דומות לפי דיני חוץ, ולגבי חברות קטנות - גם ידע שפותח בישראל בידי המפעל שאישרה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ובתחום האנרגיה המתחדשת - ידע כאמור שאישר המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. 492הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ״הכנסה טכנולוגית״ - הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות נמלאה או הלעיה של המפעל, או שהמפעל הוא באל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מאלה: ()ו הכנסה ממתן זכות לשימוש בנכס הלא מוחשי המוטב; ) 2 ( הכנסה משירות המבוסס על ותוכנה; ) 3 ( הכנסה ממוצר אשר בייצורו עושה המפעל שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב; ) 4 ( הכנסה ממוצר נלווה 1לתוכנת מחשב או למוצר כאמור בפסקה )3 ( והכנסה ממוצר התומך בשימוש במוצר כאמור בפסקה )3 ,( ובלבד שהמוצר היה קשור במישרין לנכס הלא מוחשי המוטב ומתקיים לגביו אחד מאלה;: ()א לא היה בייצורו שימוש בנכס לא מוחשי מוטב אחר; (ב) היה בייצורו שימוש בהכס לא מוחשי מוטב אחר אשר אינו בבעלות החברה בעלת המתעל או צד קשור לה, ושאין הלד ;או לצו־ קשור לה זכות שימוש בו; ) 5 ( הכנסה משירות נלווה למתן זכות שימוש, לשירות או למוצר כאמור בפסקאות )ו( עד )3 ( או תומך בכל אחד מאלה כאמור בחדקאות)ו( עד )3 ,( לפי העניין; דבר י הסבר תכלית הצעת החוק היא לעודד חברות מתאימות להתבצצ ולהרחיב את פעילות המחקר והפיתוח שלהן בישראל, לכן מוצע שלא להגביל את ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב לשיטת תמחור מסוימת, ולאפשר לכלול בהכנסה זו, בין השאר, גם הכנסות ממתן רישיונות לשימוש )״זכות שימוש״( בתוכנת מחשב, תמלוגים, דמי שימוש, דמי מנוי על שירות על או תוכנה וחלוקת הכנסות. כמו כן, ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב אינה מוגבלת למודל עסקי מסוים ויכולה לכלול גם מכירת מוצר המבוסס על נכס לא מוחשי מוטב, שירותי מו״פ, כל עוד הם מהווים נתח קטן מהכנסות החברה, ומכירת שירותים מבוססי תוכנה, המהווים נתח הולך וגדל מהכנסות תעשיית טק,-ההיי ובהם נכללים שירותים במתכונת הידועה ^Software A s A Service (SAASe ושירותים דומים מבוסס ״ענן״. שירותים מבוססי תוכנה ניתנים בענפים שונים, כגון פרסום באינטרנט, פיננסים, שירותי בניית אתרים ושירות לאחסון ושיתוף מידע, זאת כמובן בתנאי שההכנסה במקרים אלה אכן נובעת במהותה משרותי התוכנה עצמם, בהתאם לתכלית החוק. כמו כן יובהר כי הכנסה ממכירת מוצר מוחשי שתפקידו לשאת את הנכס הלא מוחשי המוטב, מהווה הכנסה ממתן זכות שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב. הכנסה טכנולוגית תכלול גם הכנסה הנובעת משירותים נלווים או משלימים למוצר, כגון תמיכה טכנית לסוגיה, הטמעה, הדרכה, שירותים מקצועיים )כגון ההעמה מוצר ללקוח, הגדרות מערכת והתממשקות(, בדיקת היתכנות, שירותי אירוח ואחסון, הכשרה, שירותים או מוצרים צד של שלישי ששולבו במוצר, או שניתנו כפי שהם בנלווה לשירות או המוצר, לרבות במקרים שבהם המוצר או זכות השימוש ניתנים בחינם והלקוח משלם בעבור השירותים הנלווים בלבד. כמו כן הכנסה ממכירת מוצרים נלווים למוצר או לשירות שהכנסה מהם היא הכנסה טכנולוגית, כגון אבזרים ייעודיים המאפשרים שימוש מיטבי במוצר שבייצורו נעשה שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב, או חומרה ייעודית המעפשרה שימוש בתוכנה, כגון שרת שעל גביו מותקנת תוכנה, תהיה זכאית להטבה. יובהר כי מפעל טכנולוגי מועדף עשוי ליהנות מהטבות בגין כמה סוגים של הכנסות, למשל הכנסות ממתן זכות שימוש בתוכנה וכן ממתן שירות מבוסס תוכנה, ככל שאלה הופקו או נצמחו במהלך עסקיו הרגיל של המפעל. הצעות חוק הממשלה - 083 ,ו כ״ט בתשרי התשע״ז, 6ו0.20ו.ו3 493 ) 6 ( הכנסה ממכירת שירותי מחקר ופיתוח שאינה עולה על 15% מהכנסות המפעל; ( 7 ) הכנסות מסוגים נוספים שקבע שר האוצר, העומדים באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס; ולמעט הכנסה מכל נכס, מוצר מוצר נלווה או שירות שהיא אחת מאלה: ()א הכנסה המיוחסת לייצור לפי כללים שיקבע שר האוצר; ()ב הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק, שאינו נכס לא מוחשי מוטב; ()ג סוגי הכנסות נוספים שקבע שר האוצר, לרבות כדרוש לצורך עמידתו של משטר המס בישראל באמות מידה בין־לאומיות; ״הכנסה טכנולוגית מועדפת״ - חלק ההכנסה הטכנולוגית הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, והכול בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, העומדות באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס; ״חברה מועדפת״ - כהגדרתה בסעיף 51 ; ״חברה קשורה״ - חברה הנמנית עם אותה קבוצה רב־לאומית כהגדרתה בסעיף 85ב לפקודת מס הכנסה שעליה נמנית החברה בעלת המפעל המועדף הטכנולוגי; ״מפעל טכנולוגי מועדף״ - מפעל שהתקיימו בו, בכל שנת המס, כל התנאים הקבועים בפסקאות )1 ( )-ו2 ( או התנאי הקבוע בפסקה )3 ,( וכן התנאים האמורים בפסקאות )4 ( )-ו5 :( דבר י הסבר הכנסה טכנולוגית לא תכלול הכנסות הנובעות מפעילות הייצור של המפעל אשר אינה תואמת את תכלית ההטבות להכנסה מנכסים לא מוחשיים מוטבים, שלגביהן קיים בחוק מסלול הטבות בעד פעילות הייצור לפי האזור שבו מתקיים הייצור נוסף כך על בהתחשב בכללים הבין־ לאומיים הקיימים בעניין זה, לא ייכללו בהגדרה הכנסות המיוחסות לנכס לא מוחשי המשמש לשיווק, דוגמת סימן מסחר, מוניטין, ורשימת לקוחות. מוצע להסמיך את שר האוצר להוסיף סוגי הכנסות לעניין ההגדרה ״הכנסה טכנולוגית״, או להחריג סוגי הכנסות נוספים מההגדרה ״הכנסה טכנולוגית״, לרבות אלה הנדרשים לצורך עמידה בכללי ^BEPS . חלק ההכנסה הטכנולוגית שלגביו תינתן הטבת המס יוגדר ״כהכנסה טכנולוגית מועדפת״ והוא יתייחס לחלק ההכנסה שבוצע לגביו מחקר ופיתוח בישראל הכול בהתאם לכללים שקבע שר האוצר, אשר עומדים באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס. להגדרות ״מפעל טכנולוגי מועדף״ ו״מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד״ - מוצע לקבוע על כי המפעל שעל הכנסותיו מוחלים שיעורי המס האמורים בסימן זה לעמוד בכמה תנאים. ראשית, על הוצאותיו למחקר ופיתוח להוות 7% לפחות מהכנסותיו השנתיות או 75 מיליון שקלים חדשים לפחות לשנה, וזאת בניכוי הכנסות מסוגים שיקבע שר האוצר שמועברות לאחר, כדוגמת חברה אחרת שהייתה שותפה ביצירת הערך ללקוח במודל של חלוקת הכנסות )revenue sharing .( ,שנית עליו לעמוד באחד מהתנאים האלה: החברה מעסיקה עובדי מחקר ופיתוח בהיקף מהותי או שהושקע בה סכום מהותי מקרן הון סיכון או שהחברה צמחה בקצב מהיר בשנים האחרונות, הכול כמפורט בהגדרה. 494הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ) 1 ( ההוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים )בהגדרה זו - הוצאות המחקר והפיתוח( של המפעל, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס, היו בשיעור של 0ס7 לפחות עממוצע לשנה מסך הכנסות החברס בהלת המפעל, או עלל על 75 מיליון שקלים חדשים בשנה, ואם המפעל הוקם במהלה שלוש שנות המס האמורות - האמור הפסקה זו התקיים לגבי הוצאות המחקר וההיתו^ו ש א בתקופה שממושד הקמתו; לעניין זה, ״הכנסות״ - בניכוי הכנסות וגים-מ שיקבע שר האוצר, המועבשות לאצר, ובלבד שלגבי הנעבר התקיים אחד מאלה: ()א הוא אינו צד קשור החברה בעלת המפעל; (ב) הוא צד קשור לחברה בעלת המפעל ומנהל רשות המסים אישר אות ניכוי ההכנסה; ) 2 ( בחברה בעלות המפחל התקיים אחד או יהתר :מאלה מאלה: ()א 20% או יותר מעובדיה אם עובדים אשר מלוא שכרם שולם ונרשם בדוחות הכספיים שלה כהוצאות מחקר ופיתוח או שמיא מעסיקה 200 עובדים כאמור או יוותר; (ב) קרן הון סיכון):הגדרתה בתוסלת הראשונה לחוק ניירות ערך -התשל״ח641968 , השקיעה בחברה 8 מיליון שקלים חדשים לפחות, לא שינתה את תחום עיסוקה בלועו־ השקעה זו; ()ג הכנסותיה בשלוש שניום הקודמות לשנת המס עלו ב־ 25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שמחו^ עסקאות החברה בשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה היה 10 מיליון שלליל חדשים לנו יותר; ()ד מספר העובדים ב ש א ש שנים הםודמות לשנת המס גדל ב־ 25% או יוותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, הבלבד שבשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדשו לה החברה העסיקה 50 עובדים לפחות; דבר י מפעל אשר אינו עומד בתנאים האמורים יכול לפנות א^ות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ולקבל אישור כי הוא מפעל טכנולוגי מועדף אף שאינו עומד בתנאים האמורים לעיל, אם הוא מפעל המקדם חדשנות לפי תנאים שקבע המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה בההייעצוה עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר. 64 ס״ח התשכ״ח, עמ' 2341 ; ,התשע״ו עמ' 316 'עמ 690 'ועמ 1261 . הסבר מעבר לאמור על המפעל להיות מפעל מייצא, כפי הנדרה כל מפעל הזכאי לשיעור מס מוטב בחוק במתכונתו הנוכחית. מוצע לקבוע כי מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד הוא מפעל העומד מפעל טכנולוגי מועדף ונוסף על כך מחזור ההכנסות של הקבוצה שאליה מהתיילת החברה בעלת המפעל עולה על עשרה מיליארד ש״ח. הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 495 ) 3 ( תנאים שקבע המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר המעידים על היותו מפעל המקדם חדשנות, בשים לב גם למפעלי תעשייה שמוצריהם מיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות תוך שימוש בנכס לא מוחשי מוטב, והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה את קיום התנאים האמורים; ) 4 ( סך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שבה נכללת החברה בעלת המפעל היה נמוך מ־10 מיליארד שקלים חדשים; ) 5 ( המפעל היה מפעל בר־תחרות בהתאם לאמור בסעיף 18 )(א)ג1 ( ) או2 ;( ״מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד״ - מפעל שהתקיימו בו התנאים האמורים בהגדרה ״מפעל טכנולוגי מועדף״, למעט האמור בפסקה )4 ( בהגדרה האמורה, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שבה נכללת החברה בעלת המפעל היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר; ״מפעל טכנולוגי״ - מפעל טכנולוגי מועדף או מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד; ״נכס לא מוחשי מוטב״ - כל אחד מאלה: ) 1 ( זכות לפי חוק הפטנטים, -התשכ״ז651967 ; ) 2 ( תוכנת מחשב המוגנת לפי חוק זכות יוצרים, -התשס״ח662007 ; ) 3 ( זכות לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים, -התשל״ג671973 ; ) 4 ( זכויות לפי חוקים אחרים שימנה שר האוצר בצו; ) 5 ( זכויות לפי חוקי מדינות חוץ העוסקים בעניינים המנויים בפסקאות )1 ( עד )4 ;( ) 6 ( ידע שפותח בישראל בידי המפעל הטכנולוגי, והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית קבעה שהוא כשיר להיות נושא לתכנית מחקר ופיתוח, ולעניין ידע שפותח כאמור בתחום האנרגיה המתחדשת - המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים קבע כאמור, והכול אם סך ההכנסות של החברה בעלת המפעל בשנת המס לא עלה על 32 מיליון שקלים חדשים, ואם החברה בעלת המפעל נמנית עם קבוצה - מחזור העסקאות של הקבוצה בשנת המס לא עלה על 211 מיליון שקלים חדשים, למעט אם הוא בגדר פסקאות )1 ( ) עד5 ;( 65 ס״ח התשכ״ז, עמ' 148 ; ,התשע״ד עמ' 274 . 66 ס״ח התשס״ח, עמ' 38 ; ,התשע״ד עמ' 458 . 67 ס״ח התשל״ג, עמ' 272 ; ,התשנ״ו עמ' 92 . 496 הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ״קבוצה״ - קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר ואחת מהן מחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה של כל אחת מהישויות האחרות, כך שמתקיים ו תן אחד מאלה: ) 1 ( יש ביניהן יחסים מיוחדים! כהגדרתם בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה; ) 2 ( בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ראש בהתאם לדין החל עליהן היה עליהן להכץ דוחות כספיים מאוחדים, או שהיו נדרשות לעשות זאת אם אחת מהן היתה נסחרת בבורסה. סמ חברות למפעל 51 .כה ׳;גיל ףאל האמור בסעיף 126 ()א לפקודה - טכנולוגי מועדף ) 1 ( על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבות של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף, יוטל מס חברות בשיעור של 12% ; ) 2 ( על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבות של העדה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחדי, יוטל מס חברות בשיעור של 6% . שיעור המס על דיבידנד ששילם מפעל טכנולוגי מועדף 51מת אף על האמור בסעיף א ב לפמודה, על רווחי חברה מועדפות בעלת מפעל טכנולוגי)לס^פ זה - ,החברדס שמקורם בהכנסה טכנולוגית מועדפות חייבות במיכוי סמר ששובש עליה, המחולקים כדיבידנד לחלר בני אדם שהוא תושב חוץ, יוטל מס בשיעור 4% , אם ה תקייעו כל אלה;: ) 1 ( 90% או יותר מהמניות בחברה מוחזרים במישרין בידי חבר בני אדם תושב חוץ, אחד או ר; שת הוחזחו המניות בעקיפין באמצעות חברה אחרות, יוטל מס בשיעור 4% םתל הדיבידנד מהחברה האחרת מולק לחבר בחי האדם תושב החוץ בתוך שנה מהמועד שבו קיהלה החברה האחרת תתה הדיבידנד; הדיבידנד; ) 2 ( 80% או יותר מהזכויוס בחבר תני אהה האמור בפסקה )1 ( מוחזקים בידי תושמי חוץ; לעניין זה יראו מניות המוחזקות בידי הציבור בחברה נסחרת זרה, למעט מניות שמחזיק בעל עניין תושב ישראל, כמניות תב מוחזאות בידי תושבי חוץ; בפסקה זו - דבר י לסעיף 51 כה המוצע מוצע לקבוע מס כי החבשת על הכנסה טכנולוגיס מועדפס חייבת יהיה בעיעור של 12% לגבי חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף ו־ 6% לגבי חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד. לסעיף 51 כו המוצע מוצע לקבוע על כי דיבידנד הנובע מרווחים של מפעל טכנולוגי מועדף מהכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת, בניכוי המס ששולם עליה, שחולק לחבר בני אדם שהוא הסבר תושב חוץ ש־80% מהזכויות בו מוחזקים בידי תושבי חוץ, המחזיק במישרין ב־ 90% או יותר ממניות החברה בעלת המפעל, יוטל מס בשיעור של 4% . אם ההחזקה במניות היתה בעקיפין, יחול שיעור המס המופחת אם רק הדיבידנד נמשב בידי חבר בני האדם תושב החוץ בתוך שנה רהרועד שבו חברת הביניים קיבלה את הדיבידנד. שיעור מס מופחת זה יהיה רק לרווחים שנוצרו לאחר שחבר בני האדם תושב החוץ רכש את המניות בחברה בעלת המפעל. הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 497 סמ רווחי הון למפעל טכנולוגי מועדף ומועדף מיוחד ״בעל עניין״ - מי שמחזיק, לבדו או יחד עם אחר ב־ 5% או יותר ממניות החברה הנסחרת; ״יחד עם אחר״ - כהגדרת מונח זה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה; ) 3 ( הרווחים נוצרו לאחר שחבר בני האדם רכש את המניות המקנות את הזכות לדיבידנד; לעניין זה יחושבו הרווחים שנוצרו בשנת המס לאחר מועד רכישת המניות לפי היחס שבין התקופה שבה החזיק חבר בני האדם במניות באותה שנת מס לבין שנת המס המלאה. 51 .כז על אף האמור בסעיף 91 לפקודה ובכפוף להוראות סעיף 51כח - ) 1 ( שיעור המס על רווח הון של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף במכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ יהיה 12% , ובלבד שהנכס נרכש מחברה תושבת חוץ במחיר של 200 מיליון שקלים חדשים או יותר; ) 2 ( שיעור המס על רווח הון של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד במכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ יהיה 6% , ובלבד שהתקיים אחד מאלה: ()א המפעל הוא הבעלים הראשון של הנכס; (ב) המפעל רכש את הנכס מחברה תושבת חוץ; בסעיף זה, ״רווח הון״ - רווח הון הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, והכול בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, העומדות באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס. סייג למס רווחי הון למפעל טכנולוגי מועדף ומועדף מיוחד 51 .כח )א( הוראות סעיף 51 כז יחולו על מכירת נכס לא מוחשי מוטב רק אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה, עובר למועד המכירה, כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף האמור. דבר י לסעיף 51 כז המוצע וסעיף 4 ()ב ומג( מוצע לקבוע כי שיעור המס על רווח של הון מפעל טכנולוגי מועדף במכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה יהיה 12% , בתנאי שהנכס האמור נרכש מחברה תושבת חוץ בשווי של 200 מיליון שקלים חדשים או יותר, לאחר מועד תחילת החוק. מוצע לקבוע כי שיעור המס על רווח של הון מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד במכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה יהיה 6% , בתנאי שהנכס האמור נרכש מחברה תושבת חוץ או שפותח בידי המפעל לאחר מועד תחילת החוק. בדומה לאמור בהגדרת ״הכנסה טכנולוגית מועדפת״, שיעורי המס הנמוכים יחולו רק על רווח הון הנובע מפעילות מחקר ופיתוח שבוצעה בישראל וזאת פי על הסבר כללים שיקבע שר האוצר, בהתאם לכללים הבין־לאומיים. לסעיף 51 כח המוצע מוצע לקבוע כי הזכאות למס רווחי הון מופחת כאמור בסעיף 51 כז תהיה בכפוף לאישור הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כי התנאים האמורים התקיימו לגבי הנכס הלא מוחשי המוטב. לצורך זה תוגש בקשה שתכלול את מצבת הנכסים הלא מוחשיים המוטבים שהיו למפעל ערב תחילתו של החוק המוצע, כדי להבחין בינם לבין הנכסים שעל מכירתם תינתן ההטבה במס רווחי הון. 498הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ()ב לצורך קבלת אישור כאמור בסעיף קטן)א( יגוש המפעל בקשה לרשות הלאומית החדשנות טכנולוגית בהתאם לכללים שתקבע הרשות הלאומית לחתתנות טכנולוגית; הבקשה תכלול, בין השאר, פרטים בדבר הנכסים הלא מוחשיים המוטבים שהיו בבעלות מלאה או חלקית של המפעל ביוב! 'ב בטבת התשע״ז )31 בטצמבר 2016 .( הוראות שונות 51 .כט )א( על אף האמור־ בכל דין, נכס לא ^ ח שי מוטכ ׳שמפעל טכנולוגי רכש מחברה קשורה יופמת רק כנגד־ סכים הגידול בהכנסה הטכנולוגית המועדפת בשנת ההפחתה לעומת סיכוה ממוצע הכנסה כאמור בשתי שנות המס הקודמות לשנמ רכישתו. ()ב הוצאות אשר שימשו בייצור הכנסה טכנוליגית ™ערפת ינוכו כנגד הכנסה זו בלבנה ()ג היה סכום ההכנסה הטכנולוגית המועדפת קטן מסכום הפחת כאמור בסעיף קטן )א( מצירוס סכום ההוצאות כאמור בסעיף קטן)ב(, יותב ההפרש בבייזוז, כהפסד־, כנגד ההכנסה הטכנולוגית המועדהוד החייבת. )די על אף האמוו־ בכל ין, ד נ יכוי על סלב חדץ ששולם לגל הכנסה טכנולוגית מועדפת של מפעת טכנולוגי, יותר רגן כנגד מס ששולם בישראל על אותה הכנסה. ()ה שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעניין אופן ילחוס הכנסה לנכס לא מוחשי, ובלבד שיעמדו באמות מידה ביך לאומיות לעניין משטר המת. מסלולי הטבות 51 .ל )א( האמור בסימן זה לא יגרע מסטבות אחרות לפי חוק זזה. אחרים ()ב שר האוצר רשאי■ לקשוע הוראות לענילן מעבר בין מסלול ההטבות לפי סימן זה לבין מסלול מטבות בוס אחר לפי חוק ;זה.״ ) 14 ( בתוספת הראשו נה, בפרט 3 , אבתו ״נגב״ יבוא ״ובשדרות ו יישוב י ונוטף עזה כמשמעותם בתוספת השניות״. דבר י הסבר לסעיף 51 כט המוצע מוצע לקבוע כי פחת בשל נכס לא מוחשי יותר בקיזוז רק כנגד הגידול בהכנסה הטכנולוגית המובעת של המפעל לאחר רכישת הנכס. זאת כדי למנוע שחיקה בבסיס המס הקיים כיום בשל העברת בעלות על נכסים לא מוחשיים מוטבים לחברות ישראליות. במקביל, מטעמים דומים, מוצע לקבוע כי זיכוי מס בשל תתלום מס חוץ תתולם על הכנסה טכנולוגית מועדפת יותר רק כנגד על מס הכנסה זו. יצוין כי בהתאם לכללים הבין־לאומיים, כל הוצאה או ה פ ^ הנובעים מהפקת הכנסה טכנולוגית מועדפת יותרו בניכוי רק כנגד הכנסה זו. כמו כן מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע כללים, שיעמדו בכללי ^BEPS , בדבר מנגנון ייחוס הכנסות לנכס לא מוחשי. לסעיף 51ל מוצע לקבוע כי זכאות של מפעל למסלול האמור בסימן ט' 3 המוצע לא תגרע מזכויות במסלולים אחרים לפי החוק וכן להסמיך שר את האוצר לקבוע הוראות תיאפתרו מעבר בין המסלולים. הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 499 תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים המועד להתקנת כללים 84 , בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש ״-ס682000 , בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: ״55 . השקעות הון - החלטה של מינהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה לפי סעיפים 17 , 74 , 75 ,()א 75ו־ א75 (ב)א לחוק לעידוד השקעות הון, -התשי׳׳ט 1959 )להלן - חוק לעידוד השקעות הון(; החלטה של מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה לפי סעיפים 19 ,א 75א או75 (ב)א לחוק לעידוד השקעות הון; החלטה של רשות לפי סעיף 159 לחוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו־2018 )תיקוני חקיקה(, -התשע״ז2016.״ 85 . כללים לעניין ההגדרה ״הכנסה טכנולוגית מועדפת״ ולעניין הכנסה המיוחסת לייצור כאמור בפסקה )א( בהגדרה ״הכנסה טכנולוגית״ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות כנוסחן בסעיף 83 ) 13 ( לחוק זה וכללים לעניין ההגדרה ״רווח הון״ שבסעיף 51 כז לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 13 ,( יפורסמו יום עד ד' בניסן התשע״ז )31 במרס 2017 .( הוראת שעה לשנים 2019-2017 תחילה ותחולה 86 . בתקופה שמיום ג' בטבת התשע״ז )1 בינואר 2017 ( עד יום ג' בטבת התש״ף )31 בדצמבר 2019 ( יראו כאילו אחרי סעיף 51כא לחוק לעידוד השקעות יבוא: ״שיעור המס על 51כא1 . על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד שחברה תברהמג ^ ^לעל בעלת מפעל מועדף מיוחד שילמה במישרין לחברת אם שהיא מועדף מיוחד תושב חוץ, שמקורו בהכנסה מועדפת חייבת בניכוי המס החל עליה, יחול שיעור מס של 5% ; לעניין זה, ״חברת אם״ - כמשמעותה בסעיף 103 יג לפקודה.״ 87 . ()א תחילתו של סימן ב' 3 לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 13 ( לחוק זה ביום תחילתם של כללים שקבע שר האוצר לעניין ההגדרה ״הכנסה טכנולוגית מועדפת״ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 13 ( לחוק זה ולעניין ההגדרה ״רווח הון״ שבסעיף 51 כז לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 13 ( )להלן - מועד התחילה(, והוא יחול על הכנסות ורווחים שנוצרו לאחר מועד התחילה. ()ב ההגדרה ״הכנסה מועדפת״ שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 7 ( לחוק זה, תחול על הכנסה מנכס לא מוחשי מוטב של חברה שהיתה זכאית להטבות על הכנסות ממנו ביום כ״ד בסיוון התשע״ו )30 ביוני 2016 ,( החל מיום כ' בתמוז התשפ״א )30 ביוני 2021 .( ()ג סעיף 51 )כז1 ( לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 13 ( לחוק זה, יחול על נכס לא מוחשי מוטב אשר נרכש לאחר מועד התחילה. ()ד סעיף 51 )כז2 ( לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 83 ) 13 ( לחוק זה, יחול על נכס לא מוחשי מוטב אשר נוצר או נרכש, לפי העניין, לאחר מועד התחילה. דבר י סעיפים השגה על החלטות שונות של מינהלת מרכז 84 ו־88 ההשקעות ושל מנהל מרכז ההשקעות נעשית כיום בדרך של ערר לפני שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה. כתב הערר מוגש לוועדה שמינו השרים, והיא מחווה את דעתה לשרים. מוצע לבטל את ההליך האמור ולקבוע במקומו אפשרות עתירה לבתי המשפט לעניינים מינהליים. הליך הערר ייוותר על כנו לגבי החלטות של מינהלת השקעות בתיירות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות. 68 ס״ח התש״ס, עמ' 190 ; ,התשע״ו עמ' 1263 . הסבר הוראות מעבר המוצעות נוגעות להכרעה בעררים על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות או מנהל מרכז ההשקעות שנדונו בוועדה וניתנה בהם חוות דעת אך לפני תחילת החוק טרם התקבלה החלטת השרים בעניינם, ובעררים שהוגשו לפני תחילת החוק. בעררים אלה תיחשב חוות הדעת של הוועדה כהחלטת השרים. 500הצעות חוק הממשלה - 1083 , כ״ט בתשרי התשע״ז, 31.10.2016 ()ה סעיף ו 5באו לחוק לעידוד השקעות בנוסחו בסעיף 83 ) 13 ( 1לחוק זה, יחול על מפעל מועדף מיוחד אשר המנהלים רתישרו תתר תבניתו עסקיות במשמעותה בסעיף 51 )(ב)א3 ( בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ו )1 בינואר 2017 ( עד יום ג׳ בטבת התש״ף; )31 בדצמבר 2019 ( לגבי דיבידנד שביקורו בהבנסה מועדפות חייבת, בניבוי ותמס החל עליה, עשר הופקה במהלך תקופות זבעות לתבנית פתמור שהוגשה לאחר ™עד התחילה. 88 , ()ע ערר שנדון על ידי הורתעדה שמינו השרים לפי סעיף 25 ()ב לחוק לעידוד השקעות הוראות מעבר בנרסחו ערב יום תחילתו שע זה קן חו )בסעיף זה - ,(הוועדה הח על לטות מינהלת מרבז ב ת ניין עררים ההשקעות ומנהל מרבז ההשק עות, וניתנה בו חוות דעת לשרים, אך השרים טרם קיבלו בו החלטה ערב תחילתו של חוק זה, יראו תתר חוות באילו אושרה ביתי השרים וחוות הדעת תחשב בהחלטת השרים. ()ב הוועדה תדון בערר שהעגש לשרים לפני תחילתל ח של זה וק לפי סעיף 25 ()א (לחוק לעידוד השקעות בנוסחו ערה: החילהו נוזל חוק רה, על החלטות מרבז ההשקעוות ומנהל מרבז ההשקעורת, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוקן זה, וחוות דעתה תיחשב בהחלטת השרחש פרק ח': מסים סימן א': שינויים במדיניות המס 89 . בפקודת מס הבנסה69)בסימן זה - (נתפקודה -י תיקון פקודת סמ הבנסה ) 1 ( בסעיף 40 ,ד בבל מקום, המילה ״מחצית״ - ;תימחק ) 2 ( בסעיף 40 ,ה במקום ״מחצית נקודת ויבוי לפי סעיף 0תד״ יבוא ״נקודת זיבדי לפי סעיף 40 ;ד״ ) 3 ( במקום סעיף )13 :יבוא ״שיעור המס ליחיד 1ש1 . (וא המס על הבנסתו החייבע של יחיד בשנות המס יהיה בלהלן: בלהלן: ) 1 ( על בל שקל חדש מ־238,800 זרשבלים החדשים הראשונים - 31% ; ) 2 ( על בל שקל חדש מ־238,801 שקלים חדשים דעת 496,920 שקלים חדשים - 35% ; דבר י הסבר סעיפים סעיף 40ד לפקודה קובע בי יחיד תושב ישראל 89 )1 ( )-ו2 ( שסיים לימודי מקצוע בהיקף שעות לימוד ו־92 הזהה ל־ 1,700 שעות לימוד הנהוגות במוסד להשבלה גבוהה, זבאי למחצית נקודת זיבוי במשך מספר שנות מס במספר שנות הלימודים ולא יותר משלוש שנות מס. מוצע להגדיל את הזיבוי לנקודה שלמה, באופן על פני4 .שנים זאת, בדומה הזיבוי הניהנה לפי סעיף 40ג לפקודה לבוגרי תואר אקדמי ראשון במוסד להשבלה גבוהה הלומדים היקף שעות דומה לצורך קבלת התואר. סעיפים בשנים העחרונוה קצב הצמיחה של בלבלת 89 ) 3 ,( )4 ( )ו־6 ( ישראל הואט משמעותית. בעוד שבשנים ו־92 )()א3 ( שלפני המשבר הבלבלי העולמי ממוצע צמיחת הת^ג עמד ב־ על 5% , בחמש השנים 69 דיני מדינה ישראל, נוסח חדש 6 , עמ׳ 120 ; ס״ח התשע״ו, עמ׳ 1261 . האחרונות )החל בשנת 2011 , חלה ירידה משמעותית משיעור זה, ובאשר בוללים את השנים שאחרי המשבר, עד2015 , הממוצע הרב־שנהי ירד לב־4% . מעבר להשפעוה המשבר העולמי, חלו במשק הישראלי במה ההליכים אשר הורידו את פוטנציאל הצמיחה שלו, והוא מוערך ביום בב־3% , וקצב הצמיחה השנתי בשנת 2016 צפוי להיות ב־2.5% . מעבר למטרה המובהקה של העלעה רמת החיים לבלל התושבים, שמירה על קצב צמיחה גבוה חשוב במיוחד למדינה בישראל, לשם חיזוק היציבוה הפיסקליה ויבולת העמידה של המשק בפני זעזועים בלבליים וביטחוניים, בטווח הבינוני והארוך אחד הבלים המעפשרים עידוד של צמיחת המשק, הוא המיסוי. מערבת המס, ובפרט המסים הישירים, נחשבים למלים המעוותים פעילות בלבלית, ומשבך יש הצעות חוק הממשלה - 1083 , ב״ט בתשרי התשעש 31.10.2016 501