חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט 13 בנובמבר 2016
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה י"ב בחשון התשע"ו
הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך אזרחי) של חה"כ ענת ברקו (פ/2690/20)
מסמך רקע לדיון הקבוע ליום 14.11.16 – הכנה לקריאה ראשונה
הצעת החוק שמונחת כעת על שולחן הוועדה נדונה בוועדה ביום 11.2.2016 (דיון בהצעת חוק פ/2237/20 של ח"כ ענת ברקו (הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי המשפט הצבאיים)). היא פורסמה לקריאה הראשונה (ה"ח כ-621, 15.2.2016), ואולם ההצעה נפלה בהצבעה במליאה ביום 22.2.2016 (בהצבעה של 29 בעד ו-29 נגד). בהתאם לסעיף 76(ח) לתקנון הכנסת, דיון מוקדם בהצעת חוק זהה להצעה חוק אחרת לא יתקיים לפני שעברו שישה חודשים מיום שהוסרה מסדר היום; לאחר שעברו שישה חודשים, חברת הכנסת ברקו הביאה את הצעת החוק שוב להצבעה במליאה – בנוסח שאישרה הוועדה – וביום 2.11.2016 העבירה הכנסת את הצעת החוק בחזרה לוועדת החוקה להכנה לקריאה הראשונה.
לנוחיותכם, להלן מסמך הרקע שהופץ לקראת הדיון ביום 11.2.2016.
סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, קובע שהממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט הפלילי, שמרשיע נאשם, יהיו קבילים כראיה לכאורה במשפט אזרחי, ובלבד שאחד מבעלי הדין הוא המורשע או חליפו (כלומר אדם שבא "במקומו" של המורשע) או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, דוגמת אחריות שילוחית, או מי שחייב על פי דין לפרוע את חובו הפסוק של המורשע, כמו חברות ביטוח. משמעות הדבר, לפי סעיף 42ג לפקודה, היא שאם פסק דין כאמור הוגש כראיה, הנתבע לא יהיה רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.
סעיף 42א(ב) קובע חריגים שעליהם לא חל הסעיף. הראשון, פסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן על ידי שופט של בית משפט שלום. השני, ממצאים ומסקנות שהתקבלו בגזר הדין ולא בהכרעת הדין. במסגרת תיקון מס' 15 לפקודת הראיות, הוחלט לבטל חריג נוסף שהיה קבוע בפקודה, לפיו ההסדר כאמור לא יחול על פסקי דין שניתנו בבית דין צבאי לעבירות תנועה.
מטרת חקיקת סעיף 42א לפקודה הייתה לחסוך את זמנם של בית המשפט ושל העדים, ולמנוע דיונים כפולים והכרעות משפטיות סותרות באותו עניין. ההצדקה נעוצה בכך שההרשעה בבית המשפט הוכחה מעבר לכל ספק סביר, בעוד שבהליך האזרחי נטל ההוכחה הוא לפי מאזן ההסתברויות.
התיקון המוצע:
מוצע להחיל את הוראות סעיף 42א על פסקי דין של בתי משפט צבאיים, כך שגם ממצאים ומסקנות שהתקבלו במסגרת פסק דין חלוט שמרשיע נאשם בבית משפט צבאי יהיו קבילים כראיה לכאורה במשפט אזרחי. להלן נוסח הסעיף (בנוסח שהוצע על ידי משרד המשפטים):
מיום 2.8.1973
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 236 (ה"ח 995)
הוספת סימן ז'
42א. (א) הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.
(ב) הוראות סעיף זה אינן חלות על –
(1) פסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום;
(2) ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין.
[*יצוין כי בנוסח שפורסם לקריאה הראשונה נעשו תיקוני נוסח קלים בסעיף המוצע:
"(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פסק דין חלוט במשפט פלילי של בית משפט צבאי, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967"]
מיום 2.8.1973
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 236 (ה"ח 995)
הוספת סעיף 42א
מיום 17.7.2012
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ב מס' 2369 מיום 17.7.2012 עמ' 511 (ה"ח 680)
(ב) הוראות סעיף זה אינן חלות על –
(1) פסק דין של בית דין צבאי לעבירות תנועה ופסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום;
42ב. הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, רשאי בית המשפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, אם ראה צורך בכך לשם הבהרת האמור בראיה.
מיום 2.8.1973
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 236 (ה"ח 995)
הוספת סעיף 42ב
42ג. הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.
מיום 2.8.1973
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 236 (ה"ח 995)
הוספת סעיף 42ג
42ד. בדיון בתביעה אזרחית לפי סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי.
מיום 2.8.1973
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 236 (ה"ח 995)
הוספת סעיף 42ד
42ה. הוראות סימן זה באות להוסיף על כל דין בדבר קבילות פסק דין כראיה.
פרשנות הסעיף:
במספר תיקים שהגיעו לפתחו של בית המשפט בעניין החלת סעיף 42א לפקודה על פסקי דין של בתי משפט צבאיים, נמצאו דעות מנוגדות. מצד אחד עומדות מספר החלטות של בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי שבהן נקבע שסעיף 42א לפקודה חל על בתי משפט צבאיים. השיקולים העיקריים לביסוס עמדה זו היו מקצועיות ועצמאות השופטים שקיימים בבתי משפט אלו, בניגוד למצב שהיה בעבר; זהות הכללים שחלים בדיני הראיות בין בתי משפט צבאיים ובין בתי משפט ישראליים; והעובדה שהסדרים רבים מהמשפט הפלילי "הישראלי" אומצו על ידי בתי משפט צבאיים. (תא. (בת-ים) 89/88 איתן רילוב נ' צאלח עאשור דגמש, פ"מ תש"ן (2) ,39 (תש"ן); ת.א. (י-ם) 4350/97 אבו חסן נ' קוסייב (ניתן ביום 28 במרץ 2000); ת.א (בית שאן) 345/99 חזיזה מאיר נ' קירט חברת אבטחה ושמירה בע''מ (ניתן ביום 8 במאי 2005); תא (י-ם) 8611/03 עזבון המנוח עזמי עסא ז"ל נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (ניתן ביום 27 בספטמבר 2006); בשא (י-ם) 4994/08 עזבון המנוח יוסף אברהמי ז"ל ואח' נ' הרשות הפלשתינית ואח' (ניתן ביום 22 במרץ 2009; (ת"א (י-ם) 3050/09 פרלמן גלינה ואח' נ' ארגון "חמאס" (ניתן ביום 15 יוני 2015); תא (י-ם) 3361-09 יורשי שרון בן שלום נ' הרשות הפלסטינית (ניתן ביום 22 ספטמבר 2014)).
מצד אחר, בפסקי דין אחרים של בית המשפט השלום ושל בית המשפט המחוזי נפסק שסעיף 42א לפקודה אינו חל על בתי משפט צבאיים, וזאת מכיוון שהסעיף עוסק ב"בתי משפט בישראל". ואילו לפי כללי הפרשנות, הם בבחינת בית משפט זר, שהוראות סעיף 42א לא חלות לגביו. אציין שבעניין ג'מאל עבד אל מג'יד תכרורי הנתבעים הסכימו להצגת המסמכים, ולכן נעשה בהם שימוש. (רע (ת''א) 10503/85 עומר עלי עומר אלהדד, חברון נ' וג'יה מחפוז לאוי, פ''מ תשמ"ו(3) 170; תא (חי') 642/99 ג'מאל עבד אל מג'יד תכרורי נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון (ניתן ביום 6 בספטמבר 2006)).
גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה היא שפסק דין חלוט של בית משפט צבאי, לפי החוק הקיים, אינו קביל כראיה לכאורה בבית משפט אזרחי לפי סעיף 42א.
בפסק הדין רע"א 3559/09 הרשות הפלסטינית ואח' נ' אירנה ליטבק נורז'יץ ואח' (ניתן ביום 29 בנובמבר 2010), שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון, בעקבת בקשת רשות ערעור על פסק הדין בעניין עזבון המנוח יוסף אברהמי ז"ל ואח', עלתה שאלת תחולתו של סעיף 42א לפקודה על הרשעות של בתי משפט צבאיים. במקרה הנדון לא נדרשה קביעה עקרונית, ולכן לא התקבלה הכרעה בנושא.
לאור האמור, נדמה שהכרעת המחוקק נדרשת בנושא זה.
הרחבת שיקולי הפסיקה ונקודות לדיון:
בבואנו לבחון את התיקון המוצע יש לתת את הדעת הן על הנזק שנגרם לתובעים ישראליים שאינם רשאים להסתמך על פסק דין שניתן על ידי המערכת השיפוטית בשטחים, והן על העקרונות שעומדים בבסיס סעיף 42א.
יש לציין כי לבית המשפט הישראלי ולבית המשפט הצבאי לעיתים קיימת סמכות שיפוט מקבילה. במקרים מסוימים תושב האזור יכול להישפט בבית משפט צבאי ובמקרה אחר הוא יכול להישפט בבית משפט ישראלי. המצב הקיים יוצר חוסר שוויון בין נפגעי העבירה: במקרה שעניינם יתנהל בבית משפט ישראלי הם רשאים להשתמש בפסק הדין כראיה לכאורה בהליך האזרחי, אך במקרה שהליך הפלילי יתנהל בבית משפט צבאי, פסק הדין לא יהיה קביל כראיה לכאורה בהליך האזרחי, ומוטל על נפגע העבירה נטל הוכחה כבד בתיק האזרחי.
לכן, ככל שמערכת המשפט בבית המשפט הצבאי דומה לזו של מערכת המשפט "הרגילה", גוברת ההצדקה להחלת סעיף 42א לפקודת הראיות עליו:
דיני הראיות – סעיף 86 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע–2009 (להלן – הצו), קובע כי "בדיני הראיות ינהג בית משפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פלילים בבתי המשפט של מדינת ישראל." משיחות שניהלנו עם הגורמים הרלבנטיים עולה שדיני הראיות שמוחלים בבתי המשפט הצבאיים זהים לדיני הראיות הקיימים בפקודה.
הסדרים אחרים – הדין שחל בבתי המשפט הפליליים אינו זהה לדין שחל בבתי המשפט הצבאיים. נציין בעניין זה שנאמר לנו על ידי הגורמים הרלבנטיים שהעקרונות הכלליים של דיני העונשין גם הם אומצו לאחרונה בבתי המשפט הצבאיים. יש לבחון בראיה רחבה יותר מהן ההשפעות של יתר ההסדרים הנוגעים למשפטי הפלילי בבתי המשפט הצבאיים, כגון סמכויות המעצר, מניעת פגישה עם עורך דין, הסדרי תרגום לנאשמים ועוד.
נוסח לדיון הקבוע ליום 14.11.16:
הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך אזרחי), התשע"ו–2016
תיקון סעיף 42א 1. בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, בסעיף 42א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פסק דין חלוט במשפט פלילי של בית משפט צבאי, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967."