חומר רקע
ט' בחשון התשע"ז
10 בנובמבר 2016
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה בהצעות החוק בנושא החמרת הענישה על לקוחו של קטין
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה לגבי קבלת שירותי זנות מקטין), התשע"ו–2016 של חה"כ יפעת שאשא- ביטון ואח'
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 129), התשע"ו–2016
סימן י' בפרק ח' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), עוסק בעבירות זנות ותועבה. סעיף 203ג בפרק זה קובע איסור על קבלת שירותי זנות מקטין. מטרת האיסור היא להיאבק בתופעה זו ולמנוע פגיעה בקטינים. העונש הקבוע לצד העבירה עומד על שלוש שנות מאסר.
הצעות החוק הממשלתית והפרטית מבקשות להחמיר את העונש הקבוע לצד העבירה לחמש שנות מאסר (דבר אשר גם יקבע את העבירה כפשע במקום עוון). לפי דברי ההסבר להצעות החוק, העונש הקיים אינו משקף את החומרה הקיימת בעבירה ואת הצורך כחברה למגר את התופעה ולהוקיע אותה.
יצוין כי לרוב ביצוע מעשה של קבלת שירותי זנות מקטין מהווה גם עבירת מין לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין. כך למשל, אם העבירה בוצעה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, המעשה עשוי להוות גם עבירה של אינוס (עבירה לפי סעיף 345 לחוק), מעשה סדום (לפי סעיף 347 לחוק) או עבירה של מעשים מגונים (לפי סעיף 328 לחוק), בהתאם לטיב המעשה. העונש הקבוע לצד עבירות אלה נע בין 16 שנות מאסר (על אינוס או מעשה סדום) ל- 7 שנות מאסר (על ביצוע מעשים מגונים).
אם מדובר על קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים, המעשה יכול להוות עבירה של בעילה אסורה בהסכמה או מעשה סדום בהסכמה, שלצדן חמש שנות מאסר.
עוד מוצע בהצעת החוק הממשלתית להוסיף את סעיף 203ג בדבר דין לקוחו של קטין לתוספת לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957 (להלן – חוק חקירת עדים). חוק זה קובע אפשרות להעיד קטין שלא מול הנאשם, אם בית המשפט נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או לפגום בעדות.
יובהר כי החלטה כאמור ניתנת לאחר מתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בעניין, ולאחר שנעשים סידורים כך שהנאשם יכול לצפות בעדות בטלוויזיה במעגל סגור, או בדרך אחרת, וגם להעביר שאלות לסנגורו העומד מול הקטין המעיד. בנוסף, אם בית המשפט מרשיע רק על סמך עדות שניתנה שלא מול הנאשם, עליו לנמק מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
העבירות עליהן חל ההסדר האמור הן עבירות אחרות של זנות ותועבה, עבירות גרם מוות, עבירות שעונשן עשר שנות מאסר ומעלה, כשהדיון מתנהל בבית המשפט המחוזי, ועוד. סעיף 2ב לחוק חקירת עדים מחיל הסדר דומה מאד לעניין עדות בעבירות מין, שם ההסדר חל על כל נפגע עבירה, בין אם הוא קטין ובין אם הוא בגיר.
העבירה הקבועה בסעיף 203ג לא מנויה כיום בתוספת ומוצע כעת להוסיפה. הרציונאל העומד בבסיס קביעת העבירות שבתוספת - הקושי המיוחד של קטין להעיד לפני הנאשם באותה עבירה - חל גם לעניין עבירה זו.
יצוין בנוסף, כפי שעולה גם מדברי ההסבר, כי שני התיקונים המוצעים עולים בקנה אחד עם התחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל להגן על קטינים מפני ניצול מיני, וכן להגן על קטינים הנאלצים להיחקר ולהעיד במסגרת הליכי חקירה ומשפט פליליים.
להלן נוסח משולב של הצעת החוק:
חוק העונשין, התשל"ז–1977
203ג. דין לקוחו של קטין
המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שנים.
חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957
"2ג. עדות קטין או חסר ישע
(א) (1) במשפט פלילי בשל עבירה המנויה בתוספת רשאי בית המשפט להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שהקטין ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מהעד לראות את הנאשם;
1א).......................
(2) הוראות סעיף 2ב(ב), (ג) ו-(ד) והתקנות שהתקין השר לפי סעיף קטן (ו) יחולו על עדות קטין או חסר ישע, לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ב) הרשיע בית משפט נאשם על סמך עדות יחידה של עד שהעיד שלא בנוכחות הנאשם כאמור בסעיף קטן (א), יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על עדות של קטין או חסר ישע שהוא מתלונן בעבירת מין או בעבירת סחר בבני אדם, כאמור בסעיף 2ב, ועל עדותו יחולו הוראות סעיף 2ב.
(ד) ................................."
תוספת
(סעיף 2ג)
עבירות לפי סעיפים 199(ב), 202, 203, 203ב, 214(ב1) ו-(ב2), 298, 300, 305, 345, 347(ב), 348(א), (ב), ו-(ג1), 351(א), (ב), (ג1) ו-(ג2) ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
(ב) עבירות לפי סעיפים 329(א)(1), 333, 368ב(א) סיפה ו-(ב) ו-368ג לחוק העונשין, כאשר הקטין מעיד נגד אדם האחראי עליו כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, נגד אחיו או בן זוגו, או נגד צאצאו של אחד מאלה.