חומר רקע
יד' בחשון התשע"ז
15 בנובמבר 2016
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 16.11.16 בהצעות חוק בנושא פרסום דבר האימוץ
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מחיקת המילים "למעט איסור הפרסום"), התשע"ו–2016, של חה"כ אורן חזן (פ 2949/20)
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – פרסום בהסכמה), התשע"ו–2016, של חה"כ יעל גרמן (פ 2950/20)
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – ביטול איסור הפרסום לגבי פרסום שנעשה בהסכמה), התשע"ו–2016, של חה"כ יפעת שאשא ביטון (פ2952/20)
סעיף 34 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן החוק), קובע איסור על פרסום פרטים מזהים של מאמץ, מאומץ או הורהו, אלא ברשות בית המשפט. החריג היחיד שנקבע לכך הינו על גילוי שנעשה על ידי המאמץ, המאומץ, או בהסכמתם, אם הדבר נעשה בתום לב ולטובת המאומץ, כדלקמן:
בהתאם לסעיף זה, גילוי מותר אם הוא נעשה בהסכמה ובתנאים המנויים בסעיף, אך פרסום אסור, אף אם הוא נעשה על ידי המאומץ, המאמץ או בהסכמתם, אלא אם כן ניתן לכך אישור בית המשפט.
גילוי או פרסום שנעשו בניגוד לאמור בסעיף מהווים עבירה פלילית. בנוסף לכך, נקבע בפסיקה כי הפרה של ההוראה יכולה גם להוות בסיס לעוולת הנזיקין של הפרת חובה חקוקה ואף עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
הפסיקה התחבטה בשאלת ההבחנה בין גילוי לפרסום. בבית המשפט העליון בפסה"ד בעניין בירב השופטים התלבטו בשאלה זו, דעת הרוב קבעה כי אחת הדרכים היא לפרש גילוי כדברים הנאמרים בין המאמץ למאומץ. השופטת דורנר (שהייתה בדעת מיעוט בפסק דין זה) ציינה כי פרסום לעניין זה הוא העברת מידע באמצעי התקשורת. בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי איסור "פרסום" משמעותו איסור חשיפת מידע ברבים, באופן פומבי וכללי; לעומת זאת, פעולת "גילוי" משמעותה חשיפת המידע ברמת הפרט, העברת המידע מאדם לאדם. כך למשל נקבע כי פרסום באתר אינטרנט עומד בניגוד לאיסור הפרסום בסעיף.
הרציונאל שעמד בבסיס חקיקתו של סעיף 34 בשנת 1981 (ומקורו בסעיף 30 לחוק האימוץ הישן – חוק אימוץ ילדים, התש"ך-1960), היה הגנה על פרטיותם של כל המעורבים באימוץ, הכרה בסודיות ובחשאיות של פעולת האימוץ.
בשנת 1996 תוקן הסעיף בפעם האחרונה כנוסחו היום והובהר בו, כאמור, כי גילוי, בניגוד לפרסום (שאינו מותר אף פעם), מותר למאמץ ולמאומץ, או על ידי אחר- בהסכמתם, אם הדבר הוא לטובת המאמץ ובתום לב.
בדיון שהתקיים ביום 2.3.16 בוועדה לזכויות הילד של הכנסת עלה, הן על ידי הממשלה והן על ידי ארגונים העוסקים באימוץ, השינוי בתפיסה מאז חקיקת הסעיף ותיקונו האחרון – בעיקר שינוי בתפיסת הסודיות שהייתה בעבר ביחס לאימוץ, והצורך לתקן את החוק הקיים.
בהתאם לכך, הצעות החוק שלפנינו מבקשות, במספר דרכים (שנעמוד על ההבחנות ביניהן להלן), לאפשר פרסום של דבר האימוץ אם המאמץ או המאומץ חפצים בכך.
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – ביטול איסור הפרסום לגבי פרסום שנעשה בהסכמה), התשע"ו–2016, של חה"כ יפעת שאשא ביטון (פ2952/20)
מוצע לקבוע כי כדי לגלות או לפרסם את דבר האימוץ יידרש אישור מהמאמץ או המאומץ שהפרסום נוגע אליו, והוא יוכל להתיר פרסום רק לגבי פרטים הנוגעים אליו. ואולם, בית המשפט רשאי לאסור פרסום או להתיר פרסום גם ללא הסכמה.
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מחיקת המילים "למעט איסור הפרסום"), התשע"ו–2016, של חה"כ אורן חזן (פ 2949/20)
הצעה זו מבקשת להחיל את הכלל של הגילוי גם על פרסום, דהיינו –מותר למאמץ או מאומץ לגלות וגם לפרסם, וגם לאדם אחר אם זה נעשה בהסכמתם, אם הדבר הוא לטובת המאומץ ונעשה בתום לב.
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – פרסום בהסכמה), התשע"ו–2016, של חה"כ יעל גרמן (פ 2950/20)
הצעתה מבקשת להחיל את הכלל של הגילוי גם על פרסום, דהיינו- מותר למאמץ או מאומץ לגלות וגם לפרסם, וגם לאדם אחר אם זה נעשה בהסכמתם. ואולם, לפי הצעתה, די בהסכמה ולא נדרש שהפרסום או הגילוי יעשו לטובת המאומץ ובתום לב.
עיקרי הנוסח המוצע על ידי הממשלה
הממשלה מסרה לנו את עיקרי עמדתה כלדקמן:
לעניין גילוי- מוצע לקבוע ככלל שגילוי מותר.
זאת, למעט גילוי שמו או פרטיו של הורה ביולוגי או גילוי דבר אחר העשוי להביא לזיהוי מאומץ כילדו של הורהו הביולוגי.
לעניין פרסום- מוצע לקבוע שפרסום מותר במצבים שלהלן:
פרסום על ידי מאומץ בגיר או מאמץ שהמאומץ כבר בגיר, או בהסכמת אחד מהם (אסור שהפרסום יחשוף את שמו של ההורה הביולוגי או דבר אחר שעלול להביא לזיהויו).
פרסום ע"י מאמץ של מאומץ קטין או בהסכמתו, ואם הקטין בן 9 ומעלה- נדרשת גם הסכמתו, ובלבד ש: א. אין בכך כדי להביא לזיהויו של ההורה הביולוגי.
ב. אין בכך כדי להביא לזיהויו של הקטין על ידי ההורה הביולוגי.
אם למאומץ הבגיר יש אח/ות קטינים שאומצו, תחול ההוראה בדבר התרת פרסום של מאומץ קטין- כלומר, נדרשת הסכמת המאמץ (ואם הוא בן 9 ומעלה, גם הסכמתו).
(מוצע להבהיר אם ההסדר יחול גם במקרה בו לאחים המאומצים הורים ביולוגים אחרים.
אם למאומץ בגיר אח/ות בגירים שאומצו ויש בפרסום כדי להביא לזיהויים על ידי הוריהם הביולוגיים, נדרשת הסכמת האח/ות לפרסום (כדי למנוע מצב בו יהיה בכך כדי להביא ליצירת קשר על ידי המשפחה הביולוגית כשהאח/ות לא מעוניינים בכך, ובכל מקרה של מחלוקת בין האחים, ניתן לפנות לבית המשפט, שרשאי להתיר או לאסור את הפרסום).
הורה ביולוגי של מאומץ בגיר רשאי לפרסם ולגלות דבר מסירת ילד לאימוץ, ובלבד שאין בכך כי להביא לזיהויו של המאומץ. (להורה ביולוגי של קטין אסור לפרסם כלל את דבר מסירת ילדו לאימוץ, אלא באישור בית המשפט).
פרסום שהותר על ידי בית המשפט.
מוצע לקבוע כי ביהמ"ש רשאי יהיה להתיר גילוי ופרסום פרטים שאסורים בגילוי או בפרסום, אם ראה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לעשות זאת או שהדבר לטובת מאומץ קטין. כמו כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לאסור גילוי ופרסום מותרים, בנסיבות מיוחדות או לטובת מאומץ קטין.
מוצע לקבוע כי אותן הוראות יחולו לעניין אימוץ בין ארצי.
מוצע לקבוע כי פרסום או גילוי בניגוד לכל המוצע לעיל יהווה עבירה פלילית.
סוגיות לדיון
בבואנו לדון בנושא התרת פרסום דבר האימוץ, יש להידרש למספר היבטים חשובים. מחד, הגנה על חופש הביטוי של המאומץ והמאמץ. לעניין זה, ציינה השופטת דורנר בעניין בירב (בדעת מיעוט) כי דרישה לקבל אישור מוקדם לפרסום מהווה הגבלה חריפה של חופש הביטוי. כמו כן, העברת מסר שאימוץ אינו דבר שנדרש להסתיר או להתבייש בו. מנגד עומדים שיקולים אחרים כגון הצורך להגן על קטינים מאומצים מפני ניסיון איתורם על ידי המשפחות הביולוגיות, חוסר מודעות של קטינים בדבר השלכות שעלולות להיות לחשיפה כאמור, מניעת עקיפה של זכות העיון בתיק האימוץ מגיל 18 בלבד (לפי סעיף 30 לחוק), הגנה על פרטיותם של כל אחד מהמעורבים במעשה האימוץ (מאומץ, מאמץ, הורים ביולוגיים), הגנה על צדדים שלישיים כגון אחים קטינים או אחים בגירים שאינם מעוניינים בכך, וכן, זכותם לפרטיות של ההורים הביולוגיים מפני חשיפת פרטיהם ודבר האימוץ בתקשורת.
מוצע לדון בשיקולים אלה. מחד, מתן ביטוי חופשי למאומצים ומאמצים, ומאידך שאלת היקף ההגנה הנדרשת על קטינים וההגנה על פרטיותם של כל המעורבים באימוץ, ומהו האיזון וההסדר הראוי.
מוצע להבהיר את ההבחנה בין פרסום לגילוי לצורך סעיף זה, האם כתיבה באמצעי תקשורת שאינם פתוחים באופן חופשי, כגון פייסבוק, יהווה פרסום? האם גילוי כולל רק שיח בעל פה או גם בכתב, האם גילוי יכלול גם שיח במסגרת התקהלות ציבורית או במקום ציבורי (דבר אשר בחוק העונשין, התשל"ז-1977 כן נחשב כפרסום) וכיוצ"ב.
מוצע לדון בהשלכות קביעת ההפרה כעבירה פלילית לעניין קטינים.
מוצע לדון לעניין בגירים בשאלה איזו הסכמה תידרש לצורך הפרסום- האם די בכך שיש הסכמה של המאומץ או המאמץ לפרסום, או שמא המאמץ לא יוכל לפרסם ללא הסכמת המאומץ, שהרי יש בפרסום כדי לחשוף גם אותו.
"34. איסור גילוי
המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים; סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.
(ב) הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לענין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום לב ולטובת המאומץ.
(ג) לענין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות סעיף קטן (א), או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין-ארצי."