חומר רקע
ט"ז בחשוון התשע"ז
17 בנובמבר 2016
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון מס' 2), התשע"ו-2016
העברת מידע בין גופים ציבורים לפי חוק הגנת הפרטיות – כללי
פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) קובע הסדרים באשר למסירת מידע מאת "גופים ציבוריים". ככלל, סעיף 23ב קובע כי מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות שונות. סעיף 23ג(1) לחוק מסייג את האיסור האמור, וקובע כי אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית, מסירת המידע מותרת בין "גופים ציבוריים" אם –
(1) מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
(2) מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע;
לעניין זה, סעיף 23 לחוק קובע כי "גוף ציבורי" הוא:
(1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין.
(2) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל.
מכוח סעיף 23(2) האמור, הוצא על ידי שר המשפטים צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 (להלן – הצו), שבמסגרתו נקבעה רשימה של "גופים ציבוריים" שניתן להעביר להם מידע, ובכלל זה קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה, יד לבנים, הסתדרות העובדים הכללית, הסוכנות היהודית, הקרן לרווחת ניצולי השואה ועוד.
הקרן לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית – רקע
הקרן לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית (להלן – הקרן) היא עמותה שהקימה הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) בעקבות חתימתו של הסכם קיבוצי מיום 17 באפריל 2008 בין המעסיקים במגזר הציבורי, ובהם מדינת ישראל, לבין ההסתדרות (להלן – ההסכם הקיבוצי), כפי שתוקן בהחלטת ועדת המעקב מיום 18 במרץ 2013 (להלן – החלטת ועדת המעקב) (להלן ביחד – הסכם המסגרת המתוקן).
על פי הסכם המסגרת המתוקן מועברים לקרן בכל שנה סכומי כסף אשר מחושבים כפי שנקבע בהסכם המסגרת המתוקן, על מנת שהקרן תפעל לרווחתם (כגון בתחומי התרבות, הבריאות, הנופש והפנאי) של מי שזכאים לגמלת פרישה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות) אשר ערב פרישתם מהשירות, משכורתם חושבה לפי ההסכמים הקיבוציים החלים לגבי דירוג מהדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות, ושמשתלמת להם גמלה עקב פרישתם מהשירות (להלן – גמלאים בפנסיה תקציבית).
מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לקרן ליצור קשר עם הגמלאים בפנסיה תקציבית אשר פרשו משירות, אשר לרווחתם היא מקבלת כספים ממדינת ישראל מכוח הסכם המסגרת המתוקן, ובכך להגשים את תכלית העברת הכספים באופן מיטבי, זאת, למעט ביחס לגמלאים כאמור אשר הודיעו לגוף הציבורי המעביר את המידע כי הם מתנגדים למסירת המידע, כפי שיפורט להלן.
בסעיף 12 להסכם הקיבוצי נקבע כי "החל משנת 2008, יקצה כל אחד מהמעסיקים אשר משלם גמלה לגמלאים בפנסיה תקציבית (בדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות), אחת לשנה, לרווחת גמלאים אלו, סכום כולל אשר יחושב כדלקמן: סכום בגובה 393 ₪ בגין כל גמלאי (המקבל פנסיית זקנה או נכות) בפנסיה תקציבית (בדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות)...". עוד נקבע בהסכם הקיבוצי, כי ההסתדרות תקים קרן פנימית אשר תנוהל על ידה ותפעל לרווחתם של אותם גמלאים (להלן – קרן הרווחה הפנימית). לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי, ביקשה ההסתדרות לשנות את המבנה המשפטי של קרן הרווחה הפנימית מקרן פנימית, לשני תאגידים מסוג עמותה רשומה לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, באופן שהכספים יועברו לשתי עמותות חלף העברתם אליה כפי שמפורט בהחלטת ועדת המעקב.
בהמשך לאמור, נעשה בשנת 2014 ניסיון ליידע את אוכלוסיית הגמלאים הרלוונטיים על קיומה של הקרן ועל האפשרות ליצור עמה קשר ביוזמת הגמלאים, וזאת באמצעות צירוף הודעה מטעם הקרן לתלוש הגמלה שנשלח להם. על אף האמור, כפי הנמסר מנציגי הקרן, בעקבות אותו ניסיון יצרו קשר עם הקרן היקף קטן של גמלאים בלבד, ואילו אחוז ניכר מתוך הגמלאים שעבורם אמורה הקרן לספק שירותי רווחה, בפועל אינם מוכרים לה ואין באפשרותה ליצור עמם קשר ביוזמתה.
מיום 11.4.1996
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)
מחיקת הגדרת "מאגר מידע", "מידע", "הרשם" ו"שימוש"
הנוסח הקודם:
מסירת מידע לגופים ציבוריים בנוגע לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית – התיקון המוצע
לאור ההסכמות לפי הסכם המסגרת המתוקן שתואר לעיל, לפיהן מועברים מטעם מדינת ישראל לידי הקרן, מדי שנה, כספי ציבור המיועדים לרווחתם של גמלאים בפנסיה תקציבית אשר פרשו לגמלה משירות, מוצע לאפשר להעביר לידי הקרן את פרטי ההתקשרות עם אותם גמלאים – שם משפחה, שם פרטי וכתובת. זאת, על מנת לאפשר לקרן לפנות אל הגמלאים האמורים ביוזמתה וליידע אותם על פעילותה. בהמשך לכך, גמלאים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו למסור לקרן פרטים נוספים אודותיהם, ובכלל זה פרטי התקשרות נוספים, העדפותיהם וכיו"ב.
לצד זאת, הואיל והקרן היא גוף פרטי ובשים לב לכך שהעברת המידע אודות הגמלאים נועדה להיטיב עמם, מוצע לאפשר לגמלאים שאינם מעוניינים בכך שהקרן תיצור עמם קשר – להתנגד למסירת המידע אודותיהם לידי הקרן (מנגנון opt-out). יוער, כי מנגנון דומה מעוגן בפסקאות אחרות בצו, דוגמת פסקאות (2) ו-(12).
נקודות לדיון:
(1) התנגדות למסירת המידע – כיצד הגמלאי יודע שהגוף ציבורי מתכנן למסור את המידע האמור אודותיו, כדי שיוכל להתנגד לכך? ההנחה היא שהגמלאי אמור לדעת מיהו הגוף הציבורי שיש לו את המידע ויכול למסור אותו, ושהוא יכול להתנגד למסירת המידע. הנחה זו אינה נקייה מספיקות מבחינה מעשית.
(2) מחיקת המידע – נניח שהמידע נמסר לקרן, והגמלאי אומר שהוא אינו מעוניין שהקרן תשלח לו הודעות והצעות, האם במקרה כזה הקרן מוחקת את המידע אודותיו מרישומיה?
1. קביעת גופים ציבוריים
כל אחד מן הגופים המפורטים להלן בטור א' הוא גוף ציבורי לענין פרק ד' לחוק, והוא רשאי בכפוף להוראות הפרק האמור, לקבל מידע וידיעות, למעט מידע עודף כמשמעותו בסעיף 23ה לחוק, מן הסוגים כמפורט לצדו בטור ב':
טור א' טור ב'
הגוף סוג מידע וידיעות שרשאי הגוף לקבל
...