חומר רקע
חשון תשע"ז
נובמבר 2016
לכבוד יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה,
חברת הכנסת קאירן אלהרר
הנדון: הפעלת מסגרות משלימות בשעות אחה"צ
לקראת הדיון הקבוע ליום 22.11.16 בנושא שבנדון מצ"ב עמדת המועצה לשלום הילד.
על פי הערכות, שוהים במדינת ישראל מאות אלפי ילדים במסגרות חינוכיות הפועלות ללא רישיון וללא פיקוח, בהם גם צהרונים הפועלים ברחבי הארץ. כיום, ולהבדיל ממסגרות חינוכיות אחרות כדוגמת בתי-ספר וגני ילדים, כמעט ולא קיים פיקוח על צהרונים מצד המדינה ומסגרות משלימות בשעות אחה"צ אינן מוסדרות באופן חוקי.
לתפיסתנו, מצב זה אינו מתקבל על הדעת. על הצהרונים לשמש מסגרת שהייה חינוכית עבור הילדים. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות לערך ולכן ראוי כי לילדי הצהרון תובטח שהייה שתספק את צורכיהם הפיזיים והחינוכיים כאחד. הצהרונים מהווים לעמדתנו המשך למסגרות חינוכיות פורמאליות ולכן יש להבטיח את תנאי כשירותם בחוק, בדומה לדרישות ולתנאים שנקבעו למסגרות חינוך פורמאליות.
בהצעת החוק שהניחה חברת הכנסת קארין אלהרר ונוסחה בשיתוף המועצה לשלום הילד (הצעת חוק פיקוח על צהרונים, התשע"ה–2015, פ/590/20) מוצע לקבוע הוראות בדבר רישוי ופיקוח על הצהרונים בתחומי בטיחות ותנאי שהייה בצהרון וכן בכל הקשור לתכנים החינוכיים המועברים לילדים. הצעת החוק קובעת, לפיכך, תנאי רישוי ופיקוח, כמו גם סטנדרטים מחייבים לקיום צהרון ובאופן זה מכפיפה את בעלי הצהרון ומפעיליו לפיקוחה של המדינה. על מנת להבטיח כי מסגרת הצהרון תהיה מסגרת חינוכית ומעשירה ולא רק מסגרת שהייה, ראוי כי הפיקוח על מסגרות אלו יעשה על ידי משרד החינוך.
קשה להפריז בחשיבותן של מסגרות החינוך בגילאים הצעירים ובייחוד בגילאי 3-6. בשנים האחרונות רבים המחקרים המראים את המשמעות הרבה של החינוך הטרום יסודי להתפתחות המוח, השפעתם על מנת המשכל ויכולת ההשתכרות העתידיים ולמימוש הפוטנציאל ההתפתחותי ולגדילתם הבריאה, היצרנית והמצליחה.
במסקנות הועדה לשינוי חברתי כלכלי ("ועדת טרכטנברג") מספטמבר 2011 המליצה הוועדה על פתיחה מדורגת של מסגרות לימוד לשעות אחר הצהריים לבני שלוש עד תשע. בינואר 2012 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות הוועדה וקבעה מתווה הדרגתי ליישומן, החל בפתיחה בשנת תשע"ג באשכולות 1-3 וחלקית ביישובים באשכול 4, זאת במטרה להחיל את המתווה בכל הארץ תוך מספר שנים. על פי ההמלצה, הוטלה האחריות להפעלת הצהרונים על משרד החינוך שמפקח כיום על תכנית ציל"ה. עם זאת, בהחלטת הממשלה על תקציב המדינה לשנת 2014 הוחלט לצמצם את תקציבי התכנית במידה ניכרת ונקבע כי היא לא תורחב מעבר לשלושת האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ותיועד לילדים עד גיל שמונה בלבד.
בנוסף לצהרוני ציל"ה, מופעלים גם צהרונים שמקבלים הכרה ומפוקחים ע"י משרד הרווחה (בעבר משרד הכלכלה). משרד החינוך ומשרד הרווחה מפעילים כל אחד מנגנון פיקוח עצמאי על המסגרות אותן הוא מפעיל, אך אין מנגנון פיקוח אחיד המתכלל את כלל מסגרות הצהרונים ובנוסף להם קיימות מסגרות פרטיות רבות אשר אינן מפוקחות כלל. היעדר הפיקוח מוביל לכך שפעמים רבות, הטיפול בילדים בצהרון איננו מקצועי ולא עומד בתנאים תברואתיים, בטיחותיים, וחינוכיים מספקים ומתפקד אך ורק כמקום שהייה לילדים משעת סיום הגן ובית-הספר ועד לשעה שבה הורי הילד חוזרים מעבודתם.
מזה שנים, בהיעדר פיקוח ותקינה למסגרות אלו, מגיעות אל המועצה פניות רבות הנוגעות לצהרונים. רובן של הפניות עוסק בתלונות על צפיפות מרובה, מעברים רגליים ולא בטיחותיים לצורך איחוד צהרונים והתנהגות לא מקצועית של עובדות הצהרונים. מהטיפול בפניות עולה כי הקושי הגדול ביותר מתגלע אל מול צהרונים אשר מופעלים ע"י גורמים פרטיים ובכך מתעצם הצורך בגוף מפקח ומתכלל. בנוסף, קיומן של שתי מסגרות חינוכיות נפרדות, הגן והצהרון, המופעלות ע"י צוותים שונים מעלה קשיים רבים של העברת מידע וחוסר תקשורת בין צוות הבוקר לצוות הצהריים, כאשר הנפגעים הם בראש ובראשונה הילדים.
אנו רואים חשיבות רבה בקיום הדיון ובחינת הנושא בכנסת ע"י הועדה לזכויות הילד בניסיון למצוא פתרון לבעיות השונות העולות מן השטח. עם זאת, לתפיסתנו, רבים מההיבטים הבעייתיים כיום ייפתרו לו תיקח המדינה אחריות על מסגרות אלו ותפקיד את משרד החינוך כממונה ומפקח עליהן.