חומר רקע
חשיבותם של ניתוחי השמה מגדרית בישראל
מאת נינה הלוי, נציגת הציבור בוועדה הארצית לניתוחי השמה מגדרית, משרד הבריאות,
מסמך זה יוצג בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בתאריך 22-11-2016.
אנו הטרנסג'נדרים חשופים תכופות לאפליה, הדרה, תוקפנות ואלימות, ומנועים מגישה לדיור, השכלה, תעסוקה ומעני בריאות ורווחה. מראה שונה, קול שונה או מסמכי זיהוי שאינם תואמים לזהות בה אנו חיים מסמנים אותנו כמטרות קלות להתנכלות והתעללות. המראה שלנו, החיים בגוף שלנו, חושפים אותנו לא רק לאיומים מבחוץ, אלא מהווים במקרים רבים מקור למצוקה פנימית קשה ועמוקה. בשל הבידוד החברתי שאנו חווים והדרה גורפת בכל תחומי החיים, נשים טרנסג'נדריות רבות נדחקות לטראומה המתמשכת של עולם הזנות וגברים חווים שיעורים גבוהים של דיכאון, ניתוק, חוסר תפקוד ואובדנות.
עבור חברי הקהילה שלנו, השינוי הרפואי של הגוף הוא חבל הצלה ומקור להעצמה אישית וחברתית. לא בכדי הניתוחים שלנו נחשבים לניתוחים מצילי חיים. למעשה, עבור רבים מאתנו, החיים אינם יכולים בכלל להתחיל לפני הניתוחים המספקים לנו את התנאים ההכרחיים לקבלה עצמית, לריפוי הטראומות שלנו, לשיקום ולהשתלבות בחברה.
מזה שנתיים וחצי אני נלחמת בכל הכוח לקידום ניתוחי השמה מגדרית בארץ. ברור לי לגמרי שעקב הנוהל המסורבל, ההתנהלות הקלוקלת וקצב הניתוחים האיטי, השירות שהוועדה שלנו מציעה אינו רלוונטי למרבית הטרנסג'נדרים – גם רבים מאלה הנרשמים למסלול הוועדה פונים בסופו של דבר למענים פרטיים בארץ ובחו"ל, שבורים ומותשים מהתורים הארוכים וממאבקים אינסופיים מול קופות החולים. מאידך, גם ברור לי לגמרי שהרפואה הפרטית אינה בהישג ידם של רבים בקהילה והשירות שלנו הוא הסיכוי האחד והיחיד שלהם לבנות לעצמם חיים. אני מאמינה שמענה שיהיה נגיש לחלשים ביותר מאתנו יהיה שם בשביל כולם.
קיומה של הוועדה שלנו מוצדק רק במידה שתשמש כגורם שמכיר היטב את הצרכים ונלחם לקידום המענים. אם נדחוף את העגלה הזאת בכל הכוח, נוכל להרים כאן שירות שישנה את חייהם של אלפי אנשים. מקצועיות רפואית וטיפול נאות לא יספיקו כאן – אם לא נילחם כולנו בכל הכוח בתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה, ממוקדים במטרה ונקיים משיקולים זרים, זה פשוט לא יקרה.
דרישות מקצועיות לביצוע ניתוחי שינוי אברי המין – ד"ר רויטל ארבל
ד"ר ארבל היא אורו-גניקולוגית, חברה בוועדה הארצית לניתוחי השמה מגדרית ובצוות המנתחים המבצע ניתוחים אלה בישראל
לשם קידום ניתוחי השמה מגדרית בישראל נדרשת מחוייבות כירורגית ומערכתית גבוהה. לשיטתי אין אפשרות להפריד בין מחוייבות כירורגית לספק ניתוחים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר (פירוט להלן), לבין מחוייבות מערכתית לגייס ולאמן את אנשי המקצוע הטובים ביותר, ולהקצות את כל המשאבים הדרושים של חדרי ניתוח, צוות רפואי ומנהלתי ומיטות אישפוז. בהינתן הקצב הנמוך של הניתוחים המבוצעים היום, אינני יכולה לומר כיום כי אנו מספקים את השירות הזה לציבור המטופלים באופן התואם לדרישה, וכן אין לומר כי קיימים התנאים המתאימים לפיתוח הרמה המקצועית שאנו דורשים מעצמנו ומסוגלים לספק. לשם כך נדרשים לא פחות משני ניתוחים בחודש, כאשר בשנים 2015-16 ביצענו בממוצע רק 0.66 ניתוחים בחודש.
כוועדה ארצית של משרד הבריאות, הגוף היחיד המוקדש בלעדית לרפואת טרנסג'נדרים, אחריותנו היא לראות רחב ורחוק – לא רק את עשרות המטופלים שעומדים אצלנו בתור לניתוחים, אלא גם את מספר הפונים ההולך וגדל משנה לשנה, את העובדה שכבר עכשיו אנו רחוקים מאד מלעמוד בביקוש, ואת הצורך הנובע מכך להרחיב את השירות. אין לראות במכסת הניתוחים הנמוכה ששיבא מקצה לנו גזירת גורל, אלא בעיה שיש לפתור ואתגר העשוי להניב צמיחה. אם אין חדרי ניתוח בשיבא, צריך לחפש במקומות נוספים. יש לנו צוות מנתחים שרוצה לעשות את העבודה ולרוץ קדימה, אותו צוות יכול לנתח במקביל גם באיכילוב, באסף הרופא או בשערי צדק, ועל הדרך להרחיב את מעגל העשייה כפי שנדרש ממילא. לפי מחקרים אחרונים, שכיחות הטרנסג'נדרים באוכלוסיה היא 0.6% - במונחי מדינת ישראל, מדובר בכ-50,000 נפש, העשויים להניב מחזור פונים שנתי ממוצע של כ-300 איש או יותר לטיפולי השמה מגדרית. טובת המטופלים דורשת שנבנה קשרים ונשתף בידע, שנגייס בתי חולים נוספים, בצפון, בירושלים ובדרום, תחילה בהפניה לניתוחים נלווים ולמעקב הורמונלי, ובבוא הזמן גם לניתוחי אברי המין כמרכזים עצמאיים.