חומר רקע
י"ט בחשון התשע"ז
20 בנובמבר 2016
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח מעודכן לדיון ומסמך רקע לקראת ישיבת הוועדה ביום 22.11.16 בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר מפרי צו הגנה), התשע"ו-2016, של חה"כ זהבה גלאון ואח' (פ 2870/20)
הצעת החוק שלפנינו ביקשה לקבוע כי הפרה של צו הגנה תקים חזקת מסוכנות לעניין מעצר עם תום ההליכים, כפי שיפורט להלן.
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק), מסמיך את בית המשפט לתת צו הגנה המרחיק אדם מבן משפחתו (באחת הדרכים שיפורטו להלן), אם ראה כי נתקיים אחד מהתנאים המנויים בסעיף 3 לחוק, כדלקמן:
צו הגנה כאמור, יכול לכלול איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה, להימצא במרחק מסוים מאותה דירה, איסור להטריד את בן המשפחה ועוד, כפי שקובע סעיף 2 לחוק:
עוד קובע החוק בסעיף 5 כי תקפו של צו הגנה לא יעלה ככלל על שלושה חדשים, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים. מנימוקים מיוחדים שירשמו, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו הגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת.
הצעת החוק
הצעת החוק ביקשה לקבוע כי עבירה של הפרת הוראה חוקית בשל הפרת צו הגנה, הכולל איסור כניסה לדירה, תקים חזקת מסוכנות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק המעצרים) לעניין מעצר עד תום ההליכים. משמעותה של חזקה זו היא העברת הנטל על הנאשם להוכיח שאינו מסוכן, אחרת ייעצר עם תום ההליכים.
לפי דברי ההסבר להצעה, ההצעה נועדה לחזק את מערך ההגנה על נשים וילדים מפני קרוב משפחה אלים, ולהחמיר את היחס כלפי מפרי צו הגנה. זאת, במטרה למנוע מבעוד מועד מקרי אלימות, מתוך הבנה שעצם הפרת צו שיפוטי עשויה להעיד כשלעצמה על הסלמה במסוכנות.
נוכח העובדה שקיימת בחוק המעצרים חזקת מסוכנות בשל ביצוע עבירת אלימות בבן משפחה , והאפשרות לעצור עד תום ההליכים אם הוכחה מסוכנות בנסיבות המקרה גם כאשר לא קמה חזקה, ומאידך, הקשיים שמעוררת קביעת חזקת מסוכנות נוספת ,סוכם בין הממשלה והמציעה להציע מתווה שעניינו תיקון לסעיף 7 לחוק למניעת אלימות במשפחה כך שתתווסף בו חובת הנמקה אם הוחלט שלא לעצור את המפר. סעיף 7(ב) קובע כי במקרה בו הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו, הכולל איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה, רשאי שוטר לעצור את המפר:
מוצע כעת לקבוע כי במקרה בו הוגשה תלונה בגין הפרת צו הגנה, הכולל איסור כניסה לדירת בן המשפחה, ההחלטה האם לעצור את המפר תתקבל על ידי הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה, וכי במקרה בו הוחלט שלא לעצור את המפר, תהיה עליו חובה לנמק את החלטתו.
בהמשך הליכי החקיקה יבחנו אפשרויות נוספות להחמרה לעניין הפרת צו הגנה חוזרת.
שאלות לדיון
מוצע לקבל נתונים בדבר הפרות צווי הגנה, בקשות למעצרים המוגשות על ידי המשטרה בגין הפרת צווי הגנה גם כשלא בוצעה עבירת אלימות, הקריטריונים של המשטרה מתי יש לעצור אדם שהפר צו הגנה ומתי לשחררו, והאם יש קשיים בהוכחת מסוכנות לעניין זה בבתי המשפט.
מוצע לבדוק כיצד מעריכים במשטרה ובבתי המשפט את מסוכנותו של האדם ומתי נעשה שימוש בתסקירים של שירות המבחן לשם כך, והאם יש לצורך לעודד שימוש רב יותר בתסקירים כאמור.
מוצע לדון בצורך בהקמת ממשק בין בית המשפט למשטרה כך שזו תהא מודעת לצווי הגנה שהוצאו להגנה על בני משפחה.
סעיף 7 לחוק קובע סמכות לעצור אדם אם הוצא כנגדו צו הגנה הכולל איסור כניסה לדירה בה מתגורר בן משפחתו. מוצע לדון בהצדקה לייחד הוראה זו ואת ההסדר המוצע למקרים של הפרת צווי הגנה הכוללים הרחקה מדירת בן המשפחה בלבד.
סעיף 3א לחוק מסמיך את בית המשפט להוציא צו הגנה מפני קטין בתנאים המנויים בסעיף. מוצע לדון בשאלה האם יש מקום לסטות מההסדר המוצע כשמדובר בקטין שמפר את הצו.
נוסח מוסכם לדיון:
"3. בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו
לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;"
2. צו הגנה
"(א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן - צו הגנה):
(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
(2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
(4) נמחקה.
(ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
(ג) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.
(ג1) בית המשפט רשאי בנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה. ......................"
"7. הפרת צו
(ב) הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1), רשאי שוטר לעצור את המפר...."
תיקון סעיף 7 1. בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, בסעיף 7, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוחלט שלא לעצור את המפר, ההחלטה תנומק בכתב על ידי הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה ובהעדרו, על ידי ממלא מקומו."