חומר רקע

הוועדה הציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגפי השיקום – ועדת גורן     תוכן עניינים        תוכן עניינים פרק ראשון : הקדמה ................................ ................................ ................................ .....7 מינוי הוועדה וסמכויותיה ................................ ................................ ...............................7 הנושאים שהוועדה דנה בהם ................................ ................................ ...........................8 הנושאים שהוועדה דנה לא בהם ................................ ................................ ......................9 פעילות הוועדה ................................ ................................ ................................ ............10 תחולתן של המלצות הוועדה ................................ ................................ ..........................12 פרק שני : פרק כללי ................................ ................................ ................................ ....13 רקע ................................ ................................ ................................ ............................13 הוועדות הקודמות שהוקמו לבדיקת אגפי השיקום ................................ ...........................18 תקציב אגפי השיקום ................................ ................................ ................................ ....21 פרק שלישי : אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום ........................27 רקע - התנאים להכרה בזכאות – המצב המשפטי הקיים ................................ ...................27 דיון ................................ ................................ ................................ ............................29 העמדות העיקריות שנשמעו לפני הוועדה ................................ ................................ .....36 חלופות שונות לקביעת אמות המידה לזכאות שבחנה הוועדה ................................ ........38 המלצות הוועדה ................................ ................................ ................................ ...........40 אמות המידה להכרה בזכאות ................................ ................................ .....................40 החריג להכרה בזכאות ................................ ................................ ...............................43 זכאות לתגמולים לאלמנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו ................................ .................44 תוכן עניינים     ההסדר שיחול מי על שאינו זכאי עקב יישום המלצות הוועדה ................................ ........44 תחולת ההמלצות ................................ ................................ ................................ ..........45 פרק רביעי : הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום .................47 רקע ................................ ................................ ................................ ............................47 דיון ................................ ................................ ................................ .............................48 המלצות הוועדה ................................ ................................ ................................ ...........52 תחולת ההמלצות ................................ ................................ ................................ ..........52 פרק חמישי : זכאות לרכב רפואי ................................ ................................ ................53 רקע ................................ ................................ ................................ ............................53 דיון ................................ ................................ ................................ .............................55 המלצות הוועדה ................................ ................................ ................................ ...........58 תחולת ההמלצות ................................ ................................ ................................ ..........60 פרק שישי : מענק חד פעמי לנכים ................................ ................................ .............61 רקע ................................ ................................ ................................ ............................61 דיון ................................ ................................ ................................ .............................62 המלצות הוועדה ................................ ................................ ................................ ...........65 תחולת ההמלצות ................................ ................................ ................................ ..........65 פרק שביעי : חיילים בשי רות חובה הנפגעים במהלך חופשה ................................ ..67 רקע ................................ ................................ ................................ ............................67 דיון ................................ ................................ ................................ .............................68 תוכן עניינים        המלצות הוועדה ................................ ................................ ................................ ...........71 תחולת ההמלצות ................................ ................................ ................................ .........72 פרק שמיני : סיכום המלצות הוועדה ................................ ................................ .........73 אמות המידה לה כרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום ................................ ........................73 הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום ................................ ..................76 זכאות לרכב רפואי ולרכב מדינה ................................ ................................ ....................77 מענק חד פעמי ................................ ................................ ................................ .............78 חיילים בשירות חובה הנפגעים בעת שהייה בחופשה ................................ .........................79 הערתו ר"ד של גבריאל קלינג , חבר הוועדה ................................ ..............................81 נספחים : נספח א ' :החלטה מס . 198 של הממשלה מיום 12.05.2009 ................................ ................ 83 נספח ב ' :כתב המינוי לוועדה ציבורית ................................ ................................ ............85 נספח ג ' :גורמים שהופיעו לפני הוועדה ................................ ................................ ...........87 נספח ד ' :התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי סוג שירות ................................ .......................89 נספח ה ' :התפלגות אוכלוסיית הנספים לפי סוג השירות והגופים הזכאים ..........................91 נספח ו ' :התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי נסיבות הפגיעה ................................ .................93 נספח ז ' :התפלגות אוכלוסיית הנספים בשנים 2009-2000 לפי נסיבות הפגיעה ....................95     פרק ראשון • הקדמה   7   פרק ראשון : הקדמה   מינוי הוועדה וסמכויותיה 1. ביום12 במאי2009 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להטיל על ראש הממשלה , על שר הביטחון ועל שר האו צר להקים ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס , אשר תבחן את אמות המידה לזכאות לסיוע מ אגף שיקום נכים ו מ אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון .1   2. ראש הממשלה , שר הביטחון ושר האוצר מינו את הוועדה הציבורית ביום 18.11.2009 . 2   כחברי הוועדה נתמנו : השופט ) בדימוס ( אורי גורן – יושב ראש הוועדה השופט ) בדימוס "ד ( ר גבריאל קלינג ' גב אסתר דומיניסיני פרופ ' יוסי תמיר ב) ל " תא מיל .( פרופ ' ערן דולב ב) ל " תא מיל .( מר אביגדור קהלני מר עוזי לוי 3. הסמכויות שהוענקו לוועדה בהתאם לכתב המינוי )" המנדט "( הן :                                                                1 ממשלת ישראל , החלטה מס ' 198 , מיום12.5.2009 – ראו נספח א .' 2 כתב מינוי ועדה ציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגפי השיקום , 18.11.2009 – ראו נספח ב '.   פרק ראשון • הקדמה   8     .א לבחון את אמות המידה לזכאות לסיוע מאגף שיקום נכים ו מאגף משפחות והנצחה ) להלן : אגפי השיקום ( במטרה להביא לייעול ולחיסכון במערכת השיקום , והכול – במסגרת התקציב הקיים לאגפי השיקום .   .ב לבדוק את אמות המידה שלפיהן תינתן הכרה לנכי צה , ל" למשפחות שכולות ולאלמנות צה "ל, תוך חתירה ליצירת הבחנה בין אלה שנפגעו במהלך שירותם עק ב פעילות בעלת אופי מבצעי לבין נפגעים אחרים .   .ג לבדוק את האפשרות להרחיב את התנאים אשר בהתקיימם ניתן יהיה לשלם לזכאים חדשים מענק חד פעמי , במקום תגמולים והטבות אחרות .   .ד לבדוק את אמות המידה לזכאות לרכב רפואי .   .ה להסיק מסקנות ולקבוע את מועדי התחולה של המלצותיה .   4. בהתאם לכתב המינוי , החליטה הוועדה לבחון גם את הזכאות של הגופים הנוספים לצה ל " לקבל סיוע מאגפי השיקום , שבהם , בין היתר : המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ) המוסד , ( שירות ה ביטחון ה כללי , (כ" שב ) משטרת ישראל , שירות בתי הסוהר , (ס" שב ) משמר הכנסת וגופים נוספים , כפי שיפורט בג וף הדו "ח.   הנושאים ש הוועדה דנה בהם 5. אלה הנושאים שהוועדה דנה בהם :   .א אמות המידה להכרה בזכאות .   .ב זכאות ם של הנמנים עם הגופים השונים לקבלת סיוע מאגפי השיקום .   .ג הבחנה לפי ס יבת ה נכות : חבלה או מחלה .   .ד הבחנה בין שירות חובה ושירות מילואים פעיל , לבין שירות בקבע .   .ה אמות המידה לז כאות לרכב רפואי ולרכב מדינה .   פרק ראשון • הקדמה   9   .ו האפשרות להרחיב את ה תנאים אשר בהתקיימם יהיה ניתן לשלם לנכים חדשים , בעלי נכות בשיעור 20% – 29% ,מענק חד פעמי , במקום תגמולים והטבות אחרות .   .ז אמות המידה להכרה בזכאות של חיילים בשירות חובה אשר נחבלו בעת חופשתם .   .ח זכאות לקבלת תגמולים של אל מנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו . הנושאים שהוועדה לא דנה בהם 6. בוועדה התקבלו פניות רבות לבחינת נושאים שונים , ביניהם כאלה שאינם כלולים ב מנדט שניתן לוועדה , וכן כאלה הנוגעים בנושאי פרט ובנושאים אישיים . הוועדה החליטה שלא לעסוק בנושאים החורגים מתחום המנדט או בנושאים ש נבחנו או שהם עדיין נבחנים על ידי אחרים   . נציין לדוגמה את הנושאים הבאים : .א קבורה בבתי קברות צבאיים – נושא שנבחן על ידי המועצה הציבורית להנצחת החייל .   .ב הכרה באחים ובאחיות שכולים – הוקמה ועדה בראשות השופט ) בדימ וס ( יעקב שמעוני , אשר בוחנת את הסוגיות הכרוכות במעמדם .   7. הוועדה התבקשה על ידי ארגון נכי צה " ל ועל ידי פונים רבים נוספים לבדוק את תפקודו של אגף שיקום נכים ואת אופן הטיפול והשירות הניתנים על ידו לנכי צה . ל" נושא זה לא נכלל במנדט שניתן לוועדה והיא לא דנה בו . ארגון נכי צה ל " אף פנה בנושא זה לראש הממשלה ונענה שנושא זה אינו כלול במנדט הוועדה .3   8. לידי ה ו ועדה הגיעו התייחסויות ופניות רבות הנוגעות ל ו ועדות הרפואיות ולתהליכי העבודה הקשורים בה ן, לרבות נושא השיקום ו ההשמה בעבודה . כמו כן התקבלו תלונות על משכי הזמן הארוכים לטיפול בתביעות , אשר גורמים לעיכוב בקבלת הזכויות ו כרוכים ב בירו קרטיה תהליכית רבה ה , עלולה לפגוע בזכויות הפונים . נושאים אלה לא נדונו על ידי הוועדה   .                                                              3 מסמך מנכ " ל משרד ראש הממשלה , מר אייל גבאי מי , ום 25.11.2009 .   פרק ראשון • הקדמה   10     עם זאת , ו סב רה הוועדה כי נודעת חשיבות רבה לטיפול בנושאים אל ה וקיימים ממשקים רבים לנושאים שטופלו על ידי הוועדה ה נכללים בדו " ח זה . על כן , ה מן ראוי ש יידונו בעתיד באופן מעמיק . 9. הו ועדה מסבה את תשומת הלב לצוות הבדיקה שהוקם בשנת 2009 , בראשות ח בר הכנסת ישראל חסון , לבחינת תפקוד ם של אגף שיקום נכים ו של אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון – צוות שהוקם בעקבות החלטת ה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת . צוות הבדיקה התייחס בדו " ח הביניים מיום 24 בפברואר2010 , 4 לעניין הוועדות הרפואיות באגף שיקום נכים וקבע כי " נושא זה מחייב רוויזיה עמוקה ויסודית ". פעילות הוועדה 10 . הוועדה התכנסה לאחר קבלת כתב המינוי , ביום 26 בנובמבר2009 ,ופנתה , באמצעות הודעות בתקשורת , אל הציבור בקריאה לכל המעוניינים להופיע לפניה או להביא לפניה מס מכים או כל חומר אחר .   11 . בתחילת דרכה החליטה הוועדה כי דיוניה יתקיימו בדלתיים פתוחות כאשר הציבור הרחב יוכל להגיע אל אולם הדיונים של הוועדה ולצפות בהופעת הגורמים השונים לפניה , למעט במקרים הנוגעים לצנעת הפרט או במקרים מיוחדים שבה ה ם חליט ה הוועדה לקיים את הדיון בדל תיים סגורות מחמת שיקולים ביטחוניים .   12 . הוקם אתר אינטרנט שבו פורסמו הפרוטוקולים של הדיונים שבהם הופיעו הגורמים השונים לפניה . באתר זה פורסם גם דו " ח הוועדה .5   13 . לפני הוועדה הופיעו56 גורמים שונים6) חלקם הופיע יותר מפעם אחת   (.                                                              4 " דו ח הביניים של צוות הבדיקה לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון , מיום 24.2.2010 ,בעמ ' 4 סעיף13 .   5 www.vaadatgoren.gov.il 6 רשימת המופיעים לפני הוועדה על פי סדר הופעתם – נספח ג ' בפרק נספחים .   פרק ראשון • הקדמה   11   בשלב ראשון של עבודת הוועדה זומנו ונשמעו הנציגים המוסדיים הבאים : " מנכ ל משרד הביטחון , ראש אגף שיקום נכים וראש אגף משפחות והנצחה . כן זומנו ונשמעו ראשי הארגונים הבאים " יו : ר ארגון נכי צה ר" יו , ל" ארגון " יד לבנים " " ויו ר ארגון אלמנות ויתומי צה . ל" כן נשמעו דבריהם של פונים מן הציבור , נכים , בני משפחות שכול ות ו , אחים שכולים . עוד הופיעו לפני הוועדה גם הרמטכ , ל" המפכ , ל" ראש המוסד , ראש השב , כ" נציב שירות בתי הסוהר ונציגים של ארגונים ועמותות נוספים . כן הופיעו לפני הוועדה בעלי תפקידים מקצועיים ב משרד הביטחון ב , משרד האוצר וב משרד המשפטים . עוד הופיעו לפני הוועדה כבוד הש ופט יצחק כהן , המכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה , נציגים מהמוסד לביטוח לאומי , אנשי אקדמיה , ראש אכ " א המכהן ושני ראשי אכ " א בעבר , עורכי דין , ובהם נציגי לשכת עורכי הדין בישראל , וגורמים נוספים . 14 . נוסף לכך , קיבלה הוועדה חומר רב בכתב מ הארגונים השונים מ , פונים מן הציבור ו כן מ אלה שהופיעו לפני הוועדה .   הוועדה קיבלה מסמכים ו נתונים שונים . לעתים , היו הנתונים בלתי מדויקים ולא תאמו נתונים אחרים שהיו לפני הוועדה . עם זאת , ראתה הוועדה לנגד עיניה בעיקר שיקולים ערכיים ולא כמותיים .   15 . נציגים ממשרדי הממשלה ומצה " ל שימשו כמשקיפים בוועדה . ממשר ד הביטחון ד " עו – נחמה פרלמן , ממשרד האוצר – מר מאיר בינג ומצה ב) ל " תא – ל " ( . מיל יצחק פוקס .   16 . שר הביטחון זומן להופיע לפני הוועדה ואף אישר את מועד התייצבותו . אולם , בסופו של דבר , הוא נמנע מלהופיע משיקולים שהעלה במכתבו לוועדה   . 17 . הוועדה רואה לנכון לציין את העבודה החשובה והטובה של הצוות המקצועי – מנהלי   : מְ רַכֵז הוועדה תא ב) ל " ( . מיל אביהו ) סאשה ( דיסטלמן , העוזרת המשפטית של הוועדה עו ד " איריס אגסי- מימון ו מזכירת הוועדה גב ' טל שמאי , והוועדה מודה להם על פעילותם המקצועית והיעילה . פרק ראשון • הקדמה   12     תחולתן של המלצות הוועדה 18 . הוועדה ממליצה כי ה מלצותיה , ככלל , לא ת חולנה למפרע , אלא תהיינה צופות פני עתיד , החל מ " המועד הקובע , " אלא אם כן צוין בדו " ח מועד שונה לגבי המלצה מסוימת .   19 . "המועד הקובע " להמלצות הוועדה , אשר לצורך יישומן נדרש שינוי בחוק , יהיה המועד שייקבע בחוק . " המועד הקובע " להמלצות אשר לשם יישומן נד רשת החלטה מ י נהלית יהיה מועד קבלת ההחלטה בדבר יישום ההמלצות או כל מועד אחר שייקבע על ידי הסמכות המאשרת . פרק שני  • כללי   13   פרק שני : כללי רקע   1. בתקופת מלחמת הקוממיות ולפניה , נגרמו אבידות קשות בנפש . למעלה מ- 6,000 חיילים ואזרחים נהרגו ) מתוכם נפלו במערכה למעלה מ- 4,000 חיילים , ( והם היוו כ- 1% מכלל האוכלוסייה ונפצעו כ- 30,000 איש . מצב זה חייב יצירת קווים מנחים לפיצוי הנפגעים . על רקע זה נחקק בשנת 1949 חוק הנכים ) תגמולים ושיקום ט" תש ה , (- 1949 . 7 2. כך הציג ראש הממשלה דאז , דוד בן-גוריון , את הצעת חוק הנכים ל פני כנסת ישראל , ב חודש ספטמבר 1949 " : מלחמת החירות של צבא ההגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת , ניצחונות וכיבושים . היה גם צד שני למטבע . שולם מחיר יקר ... נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו ... אך החללים הם רק חלק מהאבידות . רבים נשארו לשמחתנו בחיים , אך הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי . הערב אני מגי ש לכם בשם הממשלה חוק על החוב , נכון יותר – על חלק מהחוב , שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת ".8 3. חוק זה היווה את תכנית הביטחון הסוציאלי הראשונה שנחקקה במדינת ישראל ויצר מערכת חוקים ייחודית ל נכי מלחמת ה קוממיות .  ה חוק קבע את הזכות לתגמולים ולשיקו ם של נכי צ . ל"ה בד בבד עם חוק הנכים , נחקק חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ) תגמולים ושיקום י" תש ה , (- 1950 9 ) להלן : חוק משפחות חיילים (. חוק משפחות חיילים מגדיר את זכויותיהם לתגמולים ולשיקום של בני משפחותיהם של החיילים שנספו בעת שירותם , ועקרונותיו דומים ל אלה של חו ק הנכים . 4. מכוח חוק הנכים וחוק משפחות חיילים ) להלן : חוקי השיקום ( הוקם אגף השיקום בתוך משרד הביטחון , אגף שהוחלט – בתחילת 1949 – שהוא האחראי לשיקומם של החיילים שנפגעו במלחמה ולמשתחררים מצה "ל וטיפול במשפחות הנספים . פעילות האגף מושתתת                                                              7 חוק הנכים )ת גמולים ושיקום , ( התש "ט– 1949 ,נתקבל בכנסת ביום י " ד באלול התש "ט.   8 כ "ד2 , 1572-3 ,התש "ט.   9" ס ח התש י "162 .        פרק שני • כללי   14     על מערכת של חוקים , תקנות , פסקי דין והוראות של משרד הביטחון והוא אחראי לטפל ו בצ רכי הנכים , לסייע במציאת תעסוקה ודיור ואף לספק הכשרה מקצועית למי שנזקק לכך . 5. חוקים אל ה היו עבור הנכים ועבור בני משפחות חיילים במלחמ ה והעניקו גמלאות והטבות נדיבות ללא קשר ל הכנסתו בפועל של הנפגע . שיעור הגמלה היה תלוי בדרגת הפ ג יעה והתבסס על גובה הכנסות במגזר הציבורי . מטרת חוק הנכים הייתה לשקם מבחינה כלכלית נפגעים מפעילות צבאית למען ביטחון המדינה , ליתן שירותים רפואיים לטיפול בגופם ובנפשם של הנפגעי ב ם ניסיון להחזירם לחיי שגרה , ובמיוחד – לשוק העבודה . ההטבות כללו ג ם מגוון של שירותים רפואיים ושיקום מקצועי , הלוואות לדיור ולעסקים ונגישות לשירותי רווחה וי עוץ י . נוסף לכך , ניתן סיוע מיוחד לנכי צה " ל מחוסרי פרנסה . 6. במרוצת השנים חלו שינויים רבים בחוק י השיקום , כאשר המגמה העיקרית בשינויים אל ה הייתה הרחבת ם של החוק ים , הכללתם של נ פגעים שלא הוכרו בעבר ) כגון נפגעים בדרך לשירות צבאי ( ושיפור תנאי הגמלה וההטבות . 7. בשנת1959 פורסם נוסח משולב של חוק הנכים ,10 שכלל את כל השינויים שנוספו וש הוכנסו בעשור מאז חקיקת חוק הנכים לראשונה . כמו כן , נחקקו חוקים נוספים , כגון חוק המשטרה ) נכים ונספים , ( התשמ "א - 1981 , 11 ו חוק שירות בתי - הסוהר ) נכים ונספים , ( התשמ "א- 1981 12 .חוקים אל ה הרחיבו את מעגל הזכאים , כך שנכללו בו גם נפגעים ובני משפחות יהם של : אנשי מג , ב" שוטרים , סוהרים , אנשי משמר הכנסת , אנשי שירות הביטחון הכללי ה , מוסד , עובדי משרד החוץ שנפגעו בפעולות איבה בחו ח , ל" יילי צד , ל" כיתת כוננות , רבש " צים ) רכזי ביטחון שוטף בי י שובי ספר , ( ) צ" קד מסגרת קדם צבאית , ( שוחרים , עים " גדנ , מתנדבי הי י שוב ששירתו ביחידות הצבא הבריטי ונפגעי המחתרות שלחמו לעצמאות המדינה ) כל הגופים שנוספו יקראו להלן : הגופים הביטחוניים הזכאים . ( העקרונות שנקבעו ב חוקים אל ה דומים לעקרונות הקבועים בחוק ה נכים ובחוק משפחות חיילים   .                                                              10 חוק הנכים ) תגמולים ושיקום , ( התשי "ט- 1959 ] נוסח משולב , [ פורסם ב- "ס ח התשי , ט"276 ) להלן : חוק הנכים (. 11" ס ח התשמ א "163 . 12" ס ח התשמ א "44 . פרק שני  • כללי   15   8. בשנת1988 התקבל חוק הקרוי חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם ) חבלה שלא בעת מילוי תפקיד , ( התשמ "ח- 1988 13 ) להלן : חוק חבלה בחופשה , ( אשר הכיר בזכאותם של חיילים בשירות חובה שנפגעו בעת היותם בחופש ה אף אם פגיעתם לא א י רעה עקב השירות . 9. ב תאריך 1.2.2005 פוצל אגף השיקום לשני אגפים נפרדים ועצמאיים : .א אגף שיקום נכים העוסק בזכויותיהם לתגמולים , להטבות ול שיקומם של נכי צה "ל.  לאורך השנים עלה באופן ניכר מספר המטופלים באגף שיקום נכים . בשנת 1953 היה מספר המטופלים בא גף כ - 3,490 איש , מספר המטופלים עלה ל- 27,168 בשנת1980 , וכיום הוא עומד על כ - 99,000 נכים מוכרים , מתו כם 55,711 מטופלים באופן שוטף ע ל ידי האגף ) נכון ליום 31.12.2009 (. .ב אגף משפחות והנצחה העוסק בזכויותיהם לתגמולים , להטבות ולשיקום של אלמנות , יתומים והורי החיילים שנספו בעת שירותם הצבאי , וכן בקבורתם ובהנצחתם של חללי ) ל" צה מתוקף חוק בתי הקברות הצבאיים י" תש ה , - 1950 .( 14 בסוף שנת2009 היו 22,644 חללים מונצחים . האוכלוסייה המטופלת על ידי אגף משפחות והנצחה מנתה , ב- 31.12.2009 , 11,022 הורים שכולים , 4,096 אלמנות ו- 2,606 יתומי ) ם עד גיל 30 .( 10 . השינויים וההרחבות בחוקי השיקום נבעו משני גורמים עיקריים . הגורם הראשון , הוא גידול ניכר במספר הנפגעים עקב המצב הביטחוני . הגורם השני , הוא השפעתם של ה ארגוני ם של נכי צה ל ו " של משפחות הנספים . היכולת הארגונית של ארגון נכי צה "ל, נוסף ל דימו י ים הציבור י החיובי של נפגעי השירות הצבאי , יצרו בסיס נרחב לתמיכה ציבורית למען נכי צה " ל ומשפחות הנספים . לאורך השנים , חלו שיפורים הקשורים לאמות המידה לזכאות ולרמת ההטבות המו קני ת לנכים ולמשפחות הנספים   . 11 . המלחמות בין ישראל לשכנותיה תרמו לא רק לגידול במספר הנפגעים עקב שירו ת צבאי אלא גם להסכמה רחבה הנוגעת לתפישת השירות הצבאי כחובה אזרחית כללית החיונית להמשך קיומה וביטחונה של המדינה . על כן , הטיפול במי שנפגע עקב שירות הצבאי נתפש                                                              13" ס ח התשמ "ח, 1235 . 14 ס" ח התש , י"258 .        פרק שני • כללי   16     כאחריות הכלל . מעמדם המיוחד של נכי צה " ל ושל משפחות הנספים של צה " ל נובע ממחויבות ערכית ומוסרית של המד ינה כלפי מי שלחם למענה , ומעמד זה מהווה נדבך חשוב בחוסן הלאומי ובלכידות החברתית . חוקי השיקום מבטאים הסכמה חברתית רחבה לגבי תמיכה נפרדת באוכלוסיות נכי צה " ל ובמשפחות הנספים . 12 . המחויבות של המדינה לטפל בנפגעיה ולשמר את זכרם של הנופלים במערכות ישראל היא גדולה . הכ אב עמוק , אך את המעט שהמדינה מסוגלת לעשות למען מג ניה י , עליה לעשות . מדינה אשר מחבקת את הנכים ואת משפחות הנספים , לא זו בלבד שמחובתה לעשות כן , אלא שמעצם המעשה מנחילה היא לדורות הבאים שאין מגן המדינה וסביבתו מופקרים לאחר שעמדו כחומה בצורה להגנת העם והמולדת . 13 . המ ושגים " נכה צה " ו "ל" חלל צה "ל" באים להגדיר ולהסדיר את זכויותיהם של אלה שנתנו ל מדינת ישראל את המיטב ו את רב י המ , על מנת שנוכל להוקיר אותם יותר מ מגזר ים אחר . ים מלכתחילה , במושגים אלה קיימת גם התייחסות ערכית הבאה לבטא את מחויבותה של המדינה ואת אחריותה כלפי מי שנפגע בפעילות ביטחונית שהוגדרה על ידי המדינה ככזו .   14 . כך היו פני הדברים עם הקמת המדינה ולו נשארו כפי שהיו , הרי שו ועדה זו וקודמותיה , שעסקו בנושא ים דומים , היו מתייתרות . אלא שבמשך ש י שה עשורים ומעלה עברה החברה הישראלית תמורות ותהליכים אשר אין זה המקום לפרטם . תמורות אל ה גרמו לכך שבהדרגה , הורחב יותר ויותר מעגל הזכאים להימנות עם נכי צה " ל ועם משפחות הנספים   . 15 . המעגל התרחב בעיקר בשני מ י מדים : לא רק אלה שנפגעו בשדות הקרב הצטרפו אליו , אלא גם אחרים שחלו במהלך שירותם במחלות שונות . המעגל התרחב גם בעקבות הוספת אוכלוסיות זכאיות נוספו , ת כגון אנשי משטרה , אנשי שב , כ" אנשי מוסד , . ' וכו 16 . עם השנים גדלה והתבגרה אוכלוסיית משרתי הקבע בצה ) ל " ומקבילהם בגופים הזכאים הביטחוניים האחרים (. מטבע הדברים , הלך וגדל גם חלק ם היחסי של אלה שזכאותם הוכרה בעטיין של מחלות אשר ה קשר ה ישיר בינן לבין הש י רות הצבאי ומש ימותיו פרק שני  • כללי   17   הסגוליות של הצבא , אינו ברור . משרתי קבע אלה ובני משפחות הנספים מקירבם זכאים להיות מוכרים ומטופלים על ידי אגפי ה שיקום .15 17 . קיים היבט נוסף של שחיקת הכוונה המקורית שהביאה לחקיקת חוק הנכים ו ל הקמת אגפי השיקום : עם חלוף השנים , הלכו וה תו וספ ו לתגמולים שקיבלו הנכ ים ומשפחות הנספים מתוקף החוק גם הטבות שונות , כספיות ואחרות , אשר הושגו באמצ ות ע הסכמים בין ארגו נים ייצוגיים לבין אגפי השיקום ואשר עוגנו בהוראות האגפים . הטבות אלה הפכו בהדרגה להטבה כלכלית באותם מקרים שבהם לא הייתה להן זיקה כלשהי לסוג הפגימה ש הנכה סבל ממנה . הט בות כאלה , אשר לא באו לסייע לנכה במגבלותיו ולסייע לו לשוב למעגל החברה והעבודה , מהוות לא אחת תמריץ ל נסיונות להעלות את שיעור הנכות . במקרים אחרים הן מהוות תמריץ שלילי לשיקום הנכה . 18 . התוצאה של התפתחויות אלה הי ית ה בעיק רה עלייה של ממש במספרם של נכי צה ל ו " של חללי צה " ל שלא נפגעו עקב פעילות מבצעית , בהגדרתה הרחבה ביותר . 19 . לעלייה זו במספר הנכים והחלל ים המוכרים , שני היבטים עיקריים : האחד , הינו העומס הרב המוטל על אגפי השיקום , אשר עלול לגרום לפגיעה באיכות ם של ההתייחסות , של השירות ו של הטיפול הניתנים על ידי אגפי השיקום ; בעיקר ל אלה הראויים לכך והזקוקים לכך . השני , אשר – לכאורה – אינו נמדד ביחס ובתפוקות , הינו ההיבט הערכי : עקב התמורות שתוארו לעיל טושטשה ביותר הייחודיות של נכי צה " ל ושל חללי צה "ל.  הטענה הרווחת היא , כי אין הלימה בין כוונת המחוקק ב עת שהגדיר ב הגדרתו המ קורית את מהות הפגיע ה עקב השירות ב צה" ל לבין המציאות בשטח . 20 . כל גישה אשר תנסה להתמודד עם הבעיות של אגפי השיקום בהיבט הארגוני- תפקודי שלהן בלבד , תחטיא את המטרה . לעומת זאת , גישה המתבססת , בראש ובראשונה , על ראיית הבעיה בהיבט הערכי יש בה כדי להביא לפתרון מושכל , הוגן ומעשי של המצב .                                                              15 התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי סוג השירות – ראו נספח ד ' .                             התפלגות אוכלוסיית הנספים   לפי סוג השירות והגופים הזכאים – ראו נספח ה .'          פרק שני • כללי   18     הוועדות הקודמות שהוקמו לבדיקת אגפי השיקום 21 . לאורך השנים הוקמו כמה ועדות וצוותי בדיקה לבדיקת נושאים שונים הקשורים לאגפי השיקום , ביניה : ם .א בשנת 1975 הוקמה ועדה בראשות חבר הכנסת והאלוף ) במיל .( אהרון יריב ) ועדת יריב ( אשר נתבקשה לדון , בין היתר , בקביעת מדיניות שיק ום ו ב קביעת יעדיו , פיתוח שירותי שיקום ושכלולם ו ב כל נושא עקרוני ומהותי אחר בתחום פעולות יהם של אגף השיקום ו של משרד הביטחון . .ב בשנת 1984 הוקמה ועדה בראשות הלל זיידל ) ועדת זיידל ( אשר המליצה כי משרד הביטחון ימשיך להיות אחראי להבטחת הטיפול הרפואי לנכים בדרגת נכות 19%-0% בגין נכותם המוכרת , שהטיפול יינתן על ידי אחת מקופות החולים וכן המליצה הוועדה ש משרד הביטחון יישא בהוצאות ביטוח רפואי זה . עוד המליצה הוועדה כי נכים בדרגת נכו ת 19%-10% שיוכרו לאחר תיקון החוק , יהיו זכאים למענק חד פעמי במקום התגמולים החודשיים וההטבות שהיו נהוגים אז וכי לנכים בדרגת נכות 19%- 10%" ה וותיקים " ) שלפני 1.1.1996 ( תינתן זכות הבחירה בין קבלת המענק החד פעמי לבין המשך קבלת ה תגמול ה חודשי . .ג באפריל 2001 הוקמה ועדה בראשות אלוף ) במיל ( . יורם יאיר ) ועדת יאיר ( לבדיקת נושאים הקשורים לפדויי שבי . .ד ביולי 2001 הוק מה ועדה בראשות האלוף ) במיל ( . רפאל ורדי ) ועדת ורדי ( כדי " לבחון את האגף בהיבטים של תפישת הארגון והתפעול ובכלל זה את דרכי הפעולה הנוהגים ". בו16 הדו " ח כלל שורה ארוכה של המלצות וביניהן בתחום מבנה וסמכויות , סדרי עבודה ושיטותיה , קשר עם הזכאים , כללים ונהלים או ה עד י רם של אל . ה .ה בנובמבר 2006 הוקמה ועד ה בראשות מר דוד ברודט ) ועדת ברודט . ( ועדה זו הגישה , במאי 2007 , את המלצותיה אשר כללו , בין היתר , כמה נושאים שלפיהם ניתן לייעל את מערכת הביטחון ולהביא לחיסכון בפעילותה , ובתוכם המלצות להתייעלות בנושא                                                              16 אלוף ) במי ( 'ל רפאל ורדי , צבי גרינברג ועו " ד הילה ארליך , אגף השיקום-" דו ח בחינה , משרד הביטחון , פברואר 2002 . פרק שני  • כללי   19   שיקום נכים ומשפחות שכולות . ועד ת ברודט סברה כי הרכבה אינו מאפשר לה לדון בנושא זה לעומק הנדרש . היא המליצה על הקמת ה של ועדת מומחים ציבורית אשר מטרתה תהא להביא לייעול בפעילות מערכת השיקום ולאיתור מקורות לח י סכון תקציבי . נוסף לכך , היא המליצה על כללי מסגרת וק ו וים מנחים שיוגדרו לוועדת ה מומח ים הציבורית וק , וים מנחים אל ה כללו :   1( בחינת הגדרת ם של אמות המידה שלפיהם מוכרים ומתוגמלים נכים ו משפחות חללים ה ו , אפשרות ליצור הבחנה בין אוכלוסיות שונות בגין הסיבה לנכותם או ל פטירתם תוך העדפה ברורה של אל ה שנפגעו כתוצאה מפעילות בעלת אופי מבצעי . 2( בחינת כללים וקביעת ם בהתייחס לכללים הנהוגים בטיפול ב נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי , תוך הגדרת המבחן לבידול זכאי אגף שיקום מאוכלוסיית זכאי נפגעי עבודה בביטוח ה לאומי והיקף ההטבות העודפות לזכאי אגפי השיקום במקרים אל .ה 3( בחינת כללים ו אמות המידה חדשים , תוך תאימות מ י רבית לכללים הנהו גים במקרים מקבילים של זכאי ה ביטוח ה לאומי ) בהתייחס לבידול הנזכר לעיל   (. 4( בחינת הכללים ואמות המידה החדשים מתוך המטרות המנחות כיום את אגפי השיקום ללא עלות עודפת למערכת הביטחון . הוועדה תידרש לאיתור פרטני של חוקים , תקנות והוראות פנימיות של אגפי השיקום ש , מתוקפם ני תנים התגמולים ומוקצים תקציבי השיקום , המביאים להוצאה עודפת שאינה תואמת את ייעודי אגפי השיקום .   5( הוועדה הציבורית תקבע את אופן החלוקה והחיסכון התקציבי שייווצר כתוצאה מיישום הכללים החדשים . העודף יחולק בין משרד הביטחון לבין זכאי אגפי השיקום , כשהמטרה הינה שיפור הת נאים לזכאים , תוך שימת דגש על המקרים החמורים   . 6( כמו כן , הוועדה המליצה לממשלה לשקול ביצוע מיידי של רפורמות פרטניות בכללים לזכאות ולתשלומים , בתוכן העבר ה לטיפול המוסד לביטוח הלאומי של האוכלוסייה שלא נפגעה עקב פעילות מבצעית או ביטחונית שבוצעה כדין , הפסקת זכאות ה של אלמנה החיה עם ידוע בציבור לקבלת תגמולים והטבות , וכן הפסקת הטבות שונות מעבר לתגמולים בסיסיים לנכים עד דרגה של 40% והשוואת ן להטבות הניתנות לנפגעי עבודה המוכרים ב מוסד ל ביטוח לאומי .        פרק שני • כללי   20     7( בעקבות המלצות יה של ועדת ברודט החליטה הממשלה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת אמ ות המידה לזכאות לסיוע מאגפי השיקום . ראש הממשלה מר בנימין נתניהו , שר האוצר ד " ר יובל שטייניץ ושר הביטחון מר אהוד ברק מינו את חברי ועד . זו ה כתב המינוי כלל מקצת הנושאים אשר ועדת ברודט המליצה לכלול כמסגרת וכקווים מנחים לפעילותה . .ו בשנת 2009 מונה על ידי ועדת חו ץ וביטחון של הכנסת צוות בדיקה פרלמנטרי לבחינת תפקוד אגפי השיקום , בראשות חבר הכנסת ישראל חסון . צוות הבדיקה פרסם , בפברואר 2010 ," דו ח ביניים ובעת כתיבת דו " ח זה טרם פ ו רסם דו " ח סופי . בדו ח " הביניים הובעה עמדה המתנגדת לשינוי בהגדרות הזכאות .17   .ז מטרת הקמתה של ועדה זו היא בחינת אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום , ומן הראוי שלא תהיה כפילות בקביעת המלצות בנושא זה על ידי גופים אחרים .                                                              17 " דו ח הביניים של צוות הבדיקה לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון , מיום 24.2.2010 ,בעמ ' 4 סעיף13 .   פרק שני  • כללי   21   תקציב אגפי השיקום   22 . הגידול בתקציב   תקציב אגפי השיקום גדל בשיעור ניכר על פני השנים האחרונות . התקציב גדל מסכום של כ- 2.3 מיליארד ש"ח בשנת 1994 לסכום של כ-4 מיליארד ש"ח בשנת 2009 )במחירים קבועים (.18 הסיבות לגידול בתקציב נעוצות בעיקר בשינויי חקיקה , בהתרחבות סל ההטבות המוענק לזכאים , בהתייקרויות שחלו במרכיבים שונים של ההוצאות וכן בגידול במספר הזכאים לשירותי האגפים . 23 . להלן תרשים המציג את התפתח ות התקציב למול גידול אוכלוסיית הזכאים :19 התפתחות אוכלוסיית אגף שיקום ואגף משפחות אל מול התפתחות התקציב 2009 תקציב מקורי במחירי 90% 100% 110% 120% 130% 140% 150% 160% 170% 180% 190% 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 (100%=1994 סך השינוי )שנת התפתחות אוכלוסיית אגפי השיקום התפתחות תקציב אגפי השיקום                                                               18 עיבוד לנ תוני תקציב הביטחון לשנים 1994 – 2009 , על ידי אגף התקציבים , משרד האוצר .   19 מתוך המצגת של מר אודי ניסן , הממונה על התקציבים במשרד האוצר , מיום 11.2.2010 ,שקף מס ' 18 .          פרק שני • כללי   22     מתרשים זה ניתן ללמוד כי תקציב אגפי השיקום גדל במהלך 15 השנים האחרונות , משנת 1994 ועד לשנת2009 , בשיעורים גבוהים באורח ניכר מקצב העלייה המתון ב אוכלוסיית הזכאים . תקציב אגפי השיקום גד ל ב כ- 75% במהלך15 שנה , זאת בעוד שמספר האוכלוסייה גדל בפחות מ- 20% באותה תקופה . 24 . תקציב אגפי השיקום כחלק מתקציב משרד הביטחון .א תקציב משרד הביטחון מהווה כ- 17% מתקציב המדינה .20   חלקו של תקציב אגפי השיקום בתקציב הביטחון עלה באורח ניכר במשך השנים והגיע בשנת 2009 לכ- 10.9% מת קציב משרד הביטחון השקלי ) ללא הסיוע האמריק ני(.21 להלן תרשים המציג את תקציב אגפי השיקום כאחוז מתקציב הביטחון :22                                                               20 שם , שקף מס ' 7.   21 משרד האוצר – אגף התקציבים , מעובד מתוך חוברת הצעת תקציב לשנת 2010-2009 - ביט חון – נושאים לא                  מסווגים ' עמ , 4.    22 עיבוד לנתוני תקציב הביטחון לשנים1983 – 2009 , על ידי אגף התקציבים משרד האוצר . 0.0% 2.0% 4.0% 6.0% 8.0% 10.0% 12.0% 14.0% תקציב אגפי השיקום כאחוז מתקציב הביטחון התקציבים ממקורות המשק בלבד ) ללא סיוע חוץ ( פרק שני  • כללי   23   .ב על הנתח התקציבי הגדול המופנה לאגפי השיקום מתוך תקציב משרד הביטחון עמד גם מר אודי ניסן , הממונה על התקציבים במשרד האוצר " : תקציב הביטחון השקלי מורכב מ- 40% שכר ; עוד כ- 13% גמלאות ; קצת יותר מ- 11% שיקום ; לקניות ) נקרא לזה בעצם בשם קוד ' התעצמות . ' זה לא תמיד , אבל רובו הולך להתעצמות , ( אני חושב שסה " כ אנחנו רואים שפחות מ - 40% הולך להתעצמות , והמרכיבים של שכר , גימלאות ושיקום הפכו להיות נתח מאו ד מאוד כבד בתקצי ב הביטחון השקלי ". 23 .ג ביחס למדינות אחרות , בהשוואה שערך פרופ 'ג ' וני גל בין נכי מלחמות בארה , ב" ב בריטניה ב , הולנד ב , גרמניה וב נורווגיה לבין ישראל עולה כי בישראל ניתן סיוע נדיב יותר ה עולה לרוב על הסיוע שניתן במדינות האחרות שהוזכרו . זאת , למעט בארה ב " שם הקצבה הבסיסי ) ת יחסית לשכר הממוצע במשק ( גבוהה מזו הנהוגה בישראל . יש לציין שההוצאה הציבורית ב עבור נכי מלחמה עומדת בישראל ע ל 0.6% מהתוצר המקומי הגולמי מול 0.2% בארה " כ ב ו- 0.1% בשאר המדינות המוזכרות .24 מנתונים ה אל ניתן ללמוד כי ביחס למדינות מערביות אחרות , רמת הקצבאות וההטבו ת לנכי " צה ל גבוהה יותר בכל אמת מידה הן מבחינת חלקה בתוצר המקומי הגולמי והן מבחינת התרומה לפרט .                                                              23 הופעתו לפני הוועדה ביום11.2.2010 ,בעמ ' 7 לפרוטוקול , ו בו ההתייחסות לתקציב המדינה בשנת 2010 . 24 מתוך מצגת של פרופ 'ג ' וני גל , מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים , בהופעתו לפני הוועדה ביום 11.2.2010 ,שקפים מס ' 14-10 .        פרק שני • כללי   24     התפלגות ביצוע תקציב אגף שיקום נכים לפי שימושים – בשנת 2009 25 )במיליוני ש " ח ובאחוזים ( סך כל הביצוע בשנת2009 הסתכם בלמעלה מ- 3,000 מ יליוני . ח"ש26                                                               25 מתוך הופעתה לפני הוועדה של גב ' קרן ברהום , ראש תחום תקציבים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון , שקף מס ' 6. 26 נתוני ביצוע התק ציב משמעם המימוש בפועל של תקציב אגף שיקום נכים בסוף שנת 2009 . פרק שני  • כללי   25   התפלגות תקציב אגף שיקום נכים על פי נסיבות הפגיעה27 25 . המשקל שהעניקה הוועדה לנתונים התקציביים .א הוועדה בחנה את הנתונים התקציביים שהונחו ל פניה ואשר מלמדים על עלייה ניכרת בסעיפי התקציב של אגפי השיקום ביחס לאחוז ה גידול באוכלוסיית הזכאי ם במהלך השנים . .ב ברור היה שיש לשאוף לצמצום הוצאות יהם של אג פי השיקום , במיוחד אם צמצום זה יביא להפניית החיסכון התקציבי לאפיקים ראויים . אולם , מגמה זו אינה יכולה לבוא , בשום פנים ואופן , על ח שבון זכויותיהם של הנכים ושל משפחות הנספים אשר זקוק ים , יותר מכ , לו לגורם מטפל שיפרוש עליהם את חסות , ו שיקשיב להם ושיתמוך בהם . התחושה שיש כתובת ש אליה ניתן לפנות בכל עת שתיד רש , התחושה שיש מי                                                              27 ההתפלגות בחלוקה לנסיבות הפגיעה על פי ניתוח תקציבי ב- 25 השנים האחרונות . מתוך הופעתה לפני הוועדה של        ' גב קרן ברהום , ראש תחום תקציבים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון , שקף מס ' 13 .          פרק שני • כללי   26     שמבין את צרכיהם המיוחדים ואינו מקשיח את המנגנונים הבירוקרטי י ם הק יימים , הם הדברים ש הנכים ומשפחות הנספים נזקקים להם יותר מ . כול .ג הוועדה שקלה נוש אים הקשורים ל תקציב ם של אגפי השיקום אך אלה לא היוו שיקול מכריע בקבלת החלטות הוועדה . הוועדה הייתה מודעת לכך , שקיימות טענות בדבר חוסר עקביות ב נתונים ש אגף שיקום נכים סיפק לוועדה . עם זאת , גם אם אכן היו קיימים אי דיוקים משמעותיים , לא היה בכך כדי להשפיע על החלטות הוועדה ועל המלצות יה   . .ד השיקול ים העיקריים שהנחו את עבודת הוועדה ה ם: הקצאה יעילה ונכונה של משאבים באמצעות הפנייתם לאוכלוסיות הראויות לכך ומיקודם בה ר ומיש , הייחודיות המוקנית לנכי צה " ל ולמשפחות הנספים של צה י , ל" יחודיות אשר היטשטשה במהלך השנים . הרצון להדגיש את חשיבות מעמדם , מתוך תפי ש ה כי מעמד זה מהווה נדבך חשוב בחוסנה הלאומי של המדינה ומתוך מחויבותה של המדינה ליתן טיפול מיטבי למי שנפגע בנסיבות צבאיות או ביטחוניות ומ רצון שתהיה הלימה בין כל אלה לבין המטרות היסודיות וההיסטוריות העומדות בבסיס חוקי השיקום . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   27   פרק שלישי : אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום רקע התנאים להכרה בזכאות – המצב המשפטי הקיים 1. על פי חוק הנכים , המבחן לצורך הכרה בזכאות כנכה צה " ל הוא כפול . ראשית , נדרש שהפגיעה אירעה ב עת השירות ; שנית , נדרש התנאי " עקב השירות ". על מנת שחי יל יוכר כנכה צה " ל עליו להצביע על אירוע שהתרחש או על שרשרת של אירועים שהתרחשו בעת השירות או על מצב שהוא היה נתון בו ואשר גרם לנכותו . 2. על פי המבחן " עקב השירות , " נדרש שיתקיימו שני תנאים . הראשון , קשר סיבתי- עובדתי בין האירוע לבין הנכות , דהיינו , שהאירוע – מבחינה עובדתית – הוא שגרם לנכות . השני , קשר סיבתי-משפטי . הקשר הסיבתי- משפטי שימש מושא להתדיינויות משפטיות רבות וזכה לפרשנויות שונות של בתי המשפט . 3. בחבלות , להבדיל ממחלות , מבחן הקשר הסיבתי בין תנאי השירות הצבאי לבין הנכות , קל יותר ליישום . 4. ב נושא ה מחלות , פסק הדין העיקר י ניתן על ידי כבוד השופט חשין בדנ א "5343/00 קצין התגמולים נ ' אביאן .28 בפרשה זו , נדון הקשר הסיבתי הנדרש בין האירועים הנטענים לבין מחלה קונסטיטוציונלית29 שהתפרצה תוך כדי השירות . קשר סיבתי- עובדתי מחייב הוכחה כי קיימת אסכולה רפואית התומכת בקשר שבין האירועים הנטע נים לבין המחלה . בית המשפט קבע כי במבחן הקשר הסיבתי-המשפטי נדרשים שני יסודות . האחד , הסובייקטיבי , המתחשב בחייל הנפגע ו ה בודק את השפעה האירועים על הנפגע . השני , האובייקטיבי , הבוחן אם אותם תנאים נפוצים גם בחיים האזרחיים ואינם מיוחדים לחיי הצבא .                                                              28" פ ד נו )5( 732 ) 2002 ( )להלן : פרשת אביאן   (. 29 מחלה ה " טבועה בנפשו של אדם , וממקום מחבואיה שם יכול שתתפרץ ויכול שתישאר רדומה עד לסוף ימיו של             אדם , " כדברי השופט זוסמן בע א "652/69 בוסאני נ ' קצין התגמולים " פ , ד כד )1 ( 217 ,בעמ ' 219 ) 1970 ( . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   28 5. בפרשת אביאן נקבעו שלוש קבוצות של מקרים שסווגו על פי עוצמת הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות הצבאי . קבוצת מקרים אחת , שבה הקשר הסיבתי- משפטי הינו בעל העוצמה הרבה ביותר , היא זו שבה " הייחודיות והמיוחדות " של השירות בצבא גרמו לפגיעה , כגון השתתפות בפעילות קרבית , תנאי אימון קשים או שירו ת במקומות חריגים ורוויי מתח . קבוצת מקרים שנייה אינה קשורה בהכרח בייחודיות ובמיוחדות שבשירות הצבאי אך היא כוללת אירועים חריגים ויוצאי דופן שגרמו לפרוץ המחלה , כגון מאמץ פיסי חריג או ריב עם מפקד .30 הקבוצה השלישית עניינה במחלה קונסטיטוציונלית הפורצת בלא שקיים י סוד " צבאי " הכרוך בארוע , וכן כאשר אין מדובר באירוע חריג ומיוחד .31 6. על פי חוק משפחות חיילים ,32 חייל ש נפטר כתוצאה מחבלה , ממחלה או מהחמרת מחלה , שאירעה בתקופת שירותו , ייחשב כמי ש נפטר עקב שירותו , אלא אם כן הוכיח קצין הת גמולים שהחייל נפטר כתוצאה מסיבה חיצונית לשירות . ההבחנה בשאלת נטל ההוכחה בין נכים לנספים , נובעת בעיקר ה, מהקושי לקבל את מלוא המידע אודות ה נסיבות שגרמו למוות . 7. בסעיף9 לחוק הנכים , ובמקבילו – סעיף 16 לחוק משפחות חיילים , קבוע החריג לזכאות החל כאשר החייל הופך נכה או נפטר עקב התנהגות רעה וחמורה שלו . מדובר בתנ אים מצטברים ורק אם ההתנהגות היא רעה וגם חמורה , תישלל הזכאות לתגמולים . 8. המונח " התנהגות רעה " מתייחס לכוונה ולזדון בביצוע המעשה , ואילו המונח " חמורה " בוחן את המעשה באופן יחסי , לפי מדרג . בית המשפט פירש באופן דווקני ומצמצם מונח זה כך . , שימוש בלתי חוקי בנשק לא הו כר כהתנהגות רעה וחמורה ,33 נסיעה ללא רישיון נהיגה34 לא פורשה בכל המקרים כהתנהגות רעה וחמורה אלא כסטייה חמורה מרמת                                                              30א " ע681/82 מישורי נ ' קצין התגמולים ) ד מ "פ , 1 ( 470 ) 1986 (;א " ע137/64 וינשטיין נ ' קצין התגמולים "פ , ד יח )2 ( 510 ) 1964 ( .בפסק הדין האחרון , לקה המערער בסוכרת עקב סכסוך עם מפקדו . 31 כגון ב עניינו של חייל " פסיכופט מסוג בלתי יציב א " שר נחבל כתוצאה מניסיון התאבדות ) א "ע .419/58 קצין התגמולים נ ' אהרון "פ , ד יג 312 ) 1959 ( .   32 הוועדה אינה עוסקת בנושא הקבורה של הנספים , נושא הנדון במועצה להנצחת החייל .   33א " ע517/76 אליאב נ ' קצין התגמולים פ" ד לא )1 ( 623 ) 1977 .( 34 להבדיל מחוק הנכים , על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התש ל"ה- 1975 ,נשלל הפיצוי ממי שנהג ללא ביטוח או ללא רישיון נהיגה , אם כי תכליתו של חוק הנכים אינה זהה לתכליתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים .   פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   29   הה תנהגות הנדרשת .35 יציאה מהבסיס ללא רשות ונהיגה ללא ביטוח , לא הוכרו כשלעצמן כהתנהגות רעה וחמורה .36 נקבע גם כי " עקב השירות " אין פירושו תוך כדי מילוי תפקיד צבאי כדין , וכן כי " לא כל עבירה פלילית הדורשת כוונה ולא כל מעשה אסור מגיעים לדרגה של התנהגות רעה וחמורה ".37 ואולם , רכישת סמים ונטילתם הוכרו כהתנהגות רעה וחמורה .38   9. לסיכום , הפסיקה יישמה את המבחנים השונים המבארים את המונח " עקב השירות " על נכים ועל נספי כ ם אחד , ובתי המשפט הכירו בזכאות גם בנסיבות שאין להן כל ייחודיות ומיוחדות לשירות הצבאי או הביטחוני . הפסיקה אף פירשה את המונח התנהגות רעה וחמורה ובמקרים שהוחלט ש ה תקיים תנאי זה , נשללה הזכאות לתגמולים . דיון 10 . הוו עדה בחנה את קיומו של הפן הערכי , את הצורך ב הקצאת משאב ים יעילה ונכונה בין האוכלוסיות השונות ואת הצורך ב חיזוק ה הלימה בין מטרתם של חוקי השיקום לבין אוכלוסיית הזכאים באגפי השיקום .   11 . חוק הנכים מבוסס על אחריות המדינה כלפי בניה הנשלחים לשרת שירות חובה בכוחות הביטחון והנפגעים בגופם ובבריאותם בזמן השירות ועקב השירות ב . שירותם הם תורמים ממיטב כוחם לטובת החברה ותרומה זו למען הכלל מחייבת את הציבור לשאת בנזקים שנגרמים להם . החובה החלה על החברה לשאת באחריות לאלה שנפגעו עקב נשיאתם בעול הלחימה וההגנה על המדינה מושרשת בתפישות היסוד של החברה בישראל .                                                                35 רע א "2366/01 קצין התגמולים נ ' הררי תק , - על2001 )3 ( 1464 ) 2001 ( ,וכן ע ) א " מחוזי מרכז ( 2391-08-07 רוקח נ ' קצין התגמולים , פורסם במאגר ) " נבו "2008 .(לעומת זאת א " בע , 3021/04 אביעד נ ' קצין התגמולים , פורסם במאגר ) " נבו " 2005 ( ,נקבע שהנהיגה ללא רישיון נהיגה , בצירוף עבר פלילי בגין עבירות תעבורה ורשלנות בתאונה , מהווים התנהגות רעה וחמורה ) הערעור על החלטה זו נדחה ברע א "94/06 אביעד נ ' משרד הביטחון תק , - על2006 )4 ( 515 ) 2002 .(   36) א " ע מחוזי ב ( ש"1072/06 אהוד נ ' קצין התגמולי ם, פורסם במאגר נבו " " )2007 .(   37א " ע308/86 כרפיש נ ' קצין התגמולים " פ , ד מא )3 ( 464 ) 1987 .(   38 א " רע8899/07 פלוני נ ' קצין התגמולים תק , - על2008 )4 ( 2844 ) 2008 .( פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   30 12 . ניתן היה לצפות שאוכלוסיית הזכאי ם באגפי ה שיקום , ברובה – או , לפחות , חלק ניכר ממנה – תמנה את אלה שנשאו בעול הלחימה ושנפגעו בנסיבות צבאיות או ביטחוניות מובהקות . אולם , אמות המידה לזכאות , כפי שפורטו לעיל , הוספתן של קבוצות אוכלוסייה נוספות לגדר הזכאים , וכן פסיקה שיצקה פרשנות למבחן של " עקב השיר , " ות גרמו לכך שחלק גדול מאוכלוסיית הנכים והנספים המוכרים כיום באגפי השיקום , אינו כזה . 13 . להלן הנתונים שהוצגו לפני הוועדה בדבר התפלגותה של אוכלוסיית ה זכאים באגפים השונים לפי נסיבות הפגיעה :39 פעילות מבצעית ) קרב , אימונים , אוויר ( 33% מחלה 28% תאונות ) עבודה , ד"ת , אחר ( 38% חיילי חובה בחופשה 1% התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי נסיבות הפגיעה ) נכון לדצמבר 2009 ( 32,548 27,671 38,205 על פי ההתפלגות שהוצגה על ידי אגף שיקום נכ , ים40 חלקם של הנכים המוכרים שנפגעו                                                              39 פירוט התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי נסיבות הפגיעה – ראו נספח ו '. פירוט התפלגות אוכלוסיית הנספים בשנים 2009-2000 לפי נסיבות הפגיעה – ראו נספח ז .'   40 נספח ב ' למסמך ראש אגף השיקום , מר קותי מור יום מ , 7.6.2010 , התפלגות אוכלוסיית הנכים בחלוקה ל פי נסיבות הפגיעה ) נכון לדצמבר 2009 .(   פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   31   בפעילות מבצעית41 מהווה כ- 33% מסך אוכלוסיית הנכים המוכרים , 38% מוכרים בגין תאונות שונות ) כגון תאונות עבודה ותאונות דרכים , (28% מוכרים בגין מחלות וכ , - 1% – בגין פגיעות בזמן חופשה של חיילים בשירות חובה . על פי התפל גות או כ לוסיית הנספים בשנים 2009-2000 , כפי שהוצגה על ידי אגף משפחות והנצחה , 42 מספר הנספים בפעילות מבצעית ובאימונים מהווה 20% מכלל הנספים , 44% מוכרים בגין מחלות שונות ,43 14% – בגין התאבדות , 13% – בגין תאונות דרכים ) בחופשה ובתפקיד ו ( - 9% – בגין תאונות שונות .                                                              41 פניית הוועדה לאגף שיקום נכים לקבל את ההגדרה של " פעילות מבצעית " ומהן הפעילויות שנכללות בה , לא נענתה על אף תזכורות שניתנו . 42 התפלגות הנספים בשנים2009-2000 לפי נסיבות הפגיעה , מתוך מסמך אגף משפחות והנצחה שנשלח לוועדה ביום 11.1.2010 . 43 קבוצה זו מונה גם נכים שנפטרו עקב מחלתם . התפלגות אוכלוסיית הנספים בשנים 2009-2000 לפי נסיבות הפגיעה פעילות מבצעית ) כולל קרב , תאונה מבצעית , תאונת אימונים , אוויר ( 20% מחלה 44%התאבדות 14% תאונות דרכים ) בחופשה ובתפקיד , ( 13% תאונות שונות ) נפילה מצוק , טביעה , , ע" פח רצח , פגיעת נשק , ( 9% פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   32 14 . ה וועדה אינה סבורה שיש להכיר רק בזכאותם של אלה שנפגעו בפעילות מבצעית ובאימונים . עם זאת , קיומם של זכאים רבים אשר תנאי שירותם ונסיבות פגיעתם הם בעלי מאפיינים " אזרחיים " במהותם , ללא כל ייחודיות המאפיינת שירות צבאי או ביטחוני , מעורר את הצורך לעיין מחדש באמות המיד ה להכרה בזכאות . 15 . רבים מהזכאים הם כאלה שנפגעו ב תאונות עבודה ב , תאונות דרכים ב , תאונות אחרות וכן כאלה שחל ו עקב נסיבות עבודת ם במערכות הצבאיות או הביטחוניות . המשותף לחלק ממקרים אלה הוא העובדה שאין לשירות הצבאי או הביטחוני כל ייחודיות ביחס למקומות עבודה או למצבים נפוצים אזרחיים במהותם , כגון מחלות המזוהות באופן שכיח עם גיל ועם אורח חיים , כאשר הנסיבות שהובילו לפרוץ המחלה אינן ייחודיות ומיוחדות לשירות הצבאי או הביטחוני . היעדר ההבחנה בין מי שנפגע בנסיבות אזרחיות , שאין להן ייחודיות בהשוואה לשירות הצבאי או הביטחוני , לבין מי שנפגע בנסיבות ביטחוניות או צבאיות , מביא לכך שהערכים , שבגינם ניתנה העדפה לנכי צה " ל ולמשפחות הנספים , מאבדים מחשיבותם . הדבר נובע , בין היתר , מכך שאין הכרה בזכאות רק במקרים שבהם הייתה " ייחודיות ומיוחדות " של השירות הצבאי אלא גם במקרים אחרים , העונים אף הם לתנ אי של " עקב השירות " והדומים , ולעתים אף זהים , לאירועים " אזרחיים ". 16 . גורמים שונים שהופיעו לפני הוועדה , חלקם נכי צה " ל ו בני משפחות שכולות , הלינו על הפיחות במעמדם של נכי צה " ל ושל חללי צה , ל" על כך ש עם קבוצה זו נמנות אוכלוסיות רחבות שההכרה בהן מהווה סטייה מהעקרונו ת העומדים בבסיס חוקי השיקום . עוד נטען כי משרתים בשירות ארוך , אשר חלו במהלך שירותם , מגישים לקראת פרישתם תביעות לאגף שיקום נכים וזוכים בהכרה כנכי צה " ל כסוג של הטבה בגמלאות .44 מנגד , היו ששללו באופן מוחלט כל ניסיון להבחין בין הנפגעים וגרסו כי כל מי שנמצא במסגרת שהמדינה חייבה אותו להיות בה , וחלה באותה עת , חייבת המדינה לדאוג לו .45 17 . הוועדה אינה סבורה כי המאפיינים הייחודים מצטמצמים לפעילות קרבית או מבצעית בלבד , כפי שטענו גורמים שהופיעו לפני הוועדה . קיימים שלל תפקידים ומגוון מקצועות                                                              44 פרוטוקולים של הוועדה מיום31.12.2009 ,מ יום 21.1.2010 ומיום18.3.2010 . 45 פרוטוקולים של הוועדה מיום31.12.2009 ומיום14.1.2010 . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   33   אשר אינם מבצעיים או קרביים , אך הם חו ליה הכרחית בשרשרת חיונית המרכיבה את הצבא ואשר על יסודה הוא מתנהל .   18 . הוועדה סבורה כי במצב כיום קיימת לעתים הכרה בזכאות מקום שאין כל זיקה בין נסיבות הפגיעה לבין המאפיינים הייחודיים של השירות הצבאי או הביטחוני , ויש בכך חריגה אל מעבר לבסיס הערכי בדבר אחריות המד ינה ומחויבותה כלפי משרתיה .   19 . מחויבות זו נובעת מהשירות בשליחות הצבא ובמסגרת ייחודית כמו זו של צה . ל" כאשר נפגע אדם בתאונת עבודה רגילה ושגרתית , שבה יכול היה להיפגע גם מחוץ לשירות , אותה מחויבות אינה נעלמת , אך היא אינה שונה במהותה מחויבותה של המדינה כלפי כל אזרחי ה ותושביה . 20 . ה קצאה בלתי נכונה ובלתי יעילה של המשאבים הקיימים נגרמת , בין היתר , בשל הכרה בזכאות במקרים שאינם ראויים לכך – לדוגמה , כאשר חייל נפגע בעקבות מעשים בלתי אחראיים שלו , תוך כדי הפגנת חוסר אכפתיות או זלזול באפשרות שהוא ייפגע . הכרה בזכאות במקרים אלה נובעת הן מכך שהתנאי " עקב השירות " הוא רחב ו , הוא פורש לעתים ככולל אף מעשים פליליים או אסורים , והן מכך שהחריג להכרה בזכאות , הת נהגות רעה וחמורה , הקבוע בסעיף 9 לחוק הנכים ובסעיף16 לחוק משפחות חיילים , הוא בעל תחולה מצומצמת .   21 . גורם נוסף להקצאה בלתי נכונה של משאבים נעוץ בהענקת סיוע במקרים ש בהם אין עמי דה בתנאים של תוך ועקב השירות .   כך , לדוגמה , הובא לפני הוועדה קיומה של הוראת אגף משפחות והנצחה46 שמקורה ב הסכם משנת 1990 בין משרד הביטחון לבין ארגון נכי צה "ל, המכיר בזכאותן לתגמולים של אלמנות נכי צה " ל שנפטרו שלא עקב נכותם – והיו בדרגת נכות של 50% ויותר בגין חבלה בפעילות מבצעית .   הענקת זכאות לסיוע במקרים אלה נוגדת את העיקרון העומד בבסיסם של חוקי השיקום ואת הקשר הסיבתי הנדרש על פיהם , והוועדה סבורה כי הסדר זה אינו ראוי .                                                                46 הוראת אגף משפחות והנצחה מס ' 21.01 מ יום 1.1.2009 . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   34 22 . ניתן לצ מצם את המקרים ש בהם קיימת הקצאה בלתי ראויה של המשאבים בדרך של מיקוד התנאים להכרה בזכא ) תו כיום – תוך ועקב השירות ( או ב דרך של שינוי החריג להכרה בזכאות , דהיינו קביעת חריג רחב יותר להכרה בזכאות . הוועדה דנה בשתי דרכים ה אל והמלצותיה מתייחסות אליהן . 23 . אחד הטיעונים שנשמעו לפני הוועדה הוא , שאין מקום לקיו מה של הבחנה בהטבות ובתגמולים בין המשרתים ב גופים הביטחוניים הזכאים לבין אזרחים מחוץ לשירות הצבאי או הביטחוני , מקום ש התפקיד ונסיבות הפגיעה דומים .47 24 . בתי המשפט התירו הפליה לטובה של נכי צה "ל, כאשר הטעם הבסיסי הוא שאם אדם נפגע למען המדינה – על הציבור לעשות ככל יכולתו , מכספי הציבור וללא התחשבות במגבלות תקציביות , על מנת לסייע בשיקומו .48 25 . בצה , ל" כמו ביתר הגופים הביטחוניים הזכאים , קיימים תפקידים רבים הדומים במהותם לתפקידים בעלי מאפיינים " אזרחיים ". כפועל יוצא , ייתכנו מצבים שבהם שניים המועסקים בשליחות המדינה בתנאי עבודה דומים , ושניהם בעלי תרומה למדינה – האחד , משתייך לצה " ל או לאחד הגופים הביטחוניים הזכאים , והאחר משתייך למשרד ממשלתי אחר – יקבלו הטבות שונות זו מזו , לעתים באופן ניכר .49 26 . הוועדה סבורה כי אין די בעצם ההשתייכות למערכת הצבאית או הביטחונית כדי לה צדיק הכרה בזכאות . נדרשת אמת מידה ממוקדת יותר אשר תצדיק את ההבחנה בין אלה המשתייכים לגופים הזכאים לבין אחרים שאינם משתייכים לגופים אלה . במצב שבו תנאי עבודתם ונסיבות פגיעתם של המשרתים במערכת הצבאית או הביטחונית דומים לאלה של המועסקים במערכת " האזרחית " הנפוצה , אין הצדקה להבחנה ביניהם .                                                              47 לדוגמה ד " עו , אורית סון , המשנה לפרקליט המדינה -עניינים אזרחיים , הופיעה לפני הוועדה ב יום 18.3.2010 ,' עמ13 לפרוטוקול . 48 בג ץ "9863/06 קר " ן עמותת קטועי רגליים נלחמים נ ' מדינת ישראל תק , - על2008 )3 ( 1468 ) 2008 ( ,ודנג ץ "7395/08 " קר ן עמ ותת קטועי רגליים נלחמים נ ' מדינת ישראל , פורסם במאגר נבו " " )2009 .( 49 כך לדוגמה , פרקליטה במשטרה שנפגעה בגבה עקב הרמת תיקים תוכר כנכת צה " ל בעוד שפרקליטה המועסקת בפרקליטות שנפגעה באותן נסיבות לא תוכר כנכת צה ) א " בע . ל" מחוזי חי ( '3538/06 רווה נ ' קצין התגמו לים תק , - ) מח2007 ( 4 4995 ) 2007 ( , הוכרה תובעת מ משטרת ישראל כנכת צה ) ל " אמנם הוכרה החמרה בשיעור של 50% על חשבון עבודתה במשטרה , אך הדבר נבע מסיבות רפואיות (. פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   35   27 . כיום , חייל או מקבילו בגופים הביטחוניים הזכאים האחרים ) כגון : משטרה , , כ" שב מוסד , ( אשר אינו מוכר כנכה צה "ל, אינו זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה , ועומדת לפניו הבחירה בין זכויות לפי חוק הנכים לבין זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי , במסלול של נכות כללית .   28 . בי ן ה זכאויות במסגרת ענף נכות כללית בביטוח הלאומי לבין אלה של נכי צה " ל קיימים פערים של ממש , הן מבחינת הרף המזכה בנכות והן מבחינת ההטבות . ענף נכות כללית מספק מענה לצורך של אנשים הסובלים ממוגבלויות בהקשר של כושר השתכרות . לעומת זאת ה , זכאו ת לנכי צה "ל מבוססת על עק רון הפיצוי ללא מבחן של כושר השתכרות . הבדל נוסף משתקף בתנאי הזכאות : בעוד שעל פי ענף נכות כללית אדם צריך שיהא בעל נכות רפואית של 40% ומעל ומ , ה- 50% לפחות של אובדן כושר ההשתכרות , הרי שלצורך ההכרה בנכי צה ) ל " וגם ב ענף נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (, שיעור הנ כות המינימלית המזכה בקצבה חודשית הוא 20% . 29 . ההבדלים הינם ניכרים גם מבחינת גובה הקצבה וההטבות שמקבל נכה צה , ל" שהן גבוהות יותר , בהשוואה לקצבה ול הטבות שמקבל נכה בעל נכות דומה במסגרת ענף נכות כללית ב מוסד לביטוח לאומי .50 30 . אזרח הנפגע בעבודתו , זכאי להגיש תביעה למוס ד לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה . מסלול זה מקנה הטבות בשיעור גבוה יותר מתוכנית נכות כללית ואף הרף לתחולתה של תוכנית נפגעי עבודה הוא שיעור של 20% נכות . 31 . מאחר שקיים הבדל בין הדינים המשמשים את המוסד לביטוח לאומי לבין אלה המשמשים את אגפי השיקום , בעיקר בכל הנ וגע לפרשנות המונח " עקב , " ייתכנו מצבים שבהם מי שאינו זכאי להכרה כנכה או כנספה של צה " ל היה עשוי להיות מוכר כ " נפגע עבודה " במוסד לביטוח לאומי , לו היה זכאי לתבוע במסלול זה . כיום , אין הוא מבוטח בהסדר של נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי , ואין מתקיימים לגביו יחסי ע ובד - מעביד .                                                              50 על פי השוואה שערך פרופ 'ג ' וני גל , מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברת ית באוניברס יטה העברית בירושלים , נכה צה " ל בשיעור 100% מקבל קצבה והטבות הגבוהות פי שלושה ומעלה מאלה שמקבל נכה כללי . ראו פרוטוקול הופעתו לפני הוועדה ב יום 11.2.2010 . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   36 על כן , מי שאינו זכאי להכרה על פי התנאים בחוקי השיקום , אינו זכאי להסדרים של ענף נפגעי עבודה , אף אם הוא היה עומד בתנאים המזכים בהכרה כנפגע עבודה . 32 . מצב זה פוגע באלה הנמנים עם אוכלוסיות אשר אינן זכאיות להכרה לפי חוקי השיקום במערכת הביטחון , אך הם ז כאים להכרה כנפגעי עבודה לפי דיני הביטוח הלאומי , לו היה מסלול זה פתוח לפניהם . העמדות העיקריות שנשמעו לפני הוועדה 33 . עמדת הרמטכ , ל" רב אלוף גבי אשכנזי ,51 היא כי יש להעניק הכרה מלאה וללא עוררין לחיילים בשירות חובה ) גם לחיילים בשירות חובה מקרב הגופים הזכאים האחרים . ( לגבי חיילים בשירות מילואים פעיל , הרי שבמקרה של פציעה בשירות עליהם לקבל תגמול , ובמקרה של מחלה – כאשר יש זיקה לשירות . הרמטכ ל " מתנגד להבחנה בין " קרבי "ל " לא קרבי " וכדבריו : " אני לא מוכן לאבחנה של קרבי , לא קרבי . אני חושב שאנחנו יודעים לגזור את זה , אני מכיר , אנ י חושב , יותר מכולם פה , משפחות שכולות , ואני לא מעט הלכתי למשפחות שכולות . כל ההסברים האלה מתנפצים אל מול הדבר הזה . אנחנו שלחנו את החייל לשם , בקבע , במילואים או בחובה , כי זה צורך צבאי מובהק , וקרה לו מה שקרה לו . אני לא חושב שהוא זכאי פחות ממישהו אחר ". ובהקשר לח יילים בשירות קבע : " אני מוכן לקחת את זה יותר רחוק , אני חושב שנכון , שאם יוכח שמשהו ייחודי לשירות הצבאי , וכל בר-בי- רב יכול להסכים עם המסקנה הזאת או עם העובדה הזאת , אז אפשר לעשות כאן אבחנה ובידול בינינו לבין האחרים "52 )ההדגשה הוספה .(                                                              51 דברי הרמטכ רא ,ל" "ל גבי אשכנזי , בהופעתו לפני ה ו ועדה ביום 23.3.2010 , בעמ ' 13 . 52 שם , בעמ ' 18 .   פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   37   34 . עמדתו של ארגון נכי צה "ל היא , כי אין לבצע הבחנה לפי נסיבות הפגיעה וכי יש להכיר במחלות ובחבלות כאחת . עם זאת , במסמך של ארגון נכי צה "ל שהתקבל בוועדה , ביום 14.1.2010 ,צוין בתגובה לעמדת ראש אגף שיקום נכים כי : " כבר היום יש אפשרות לקבל את ההבחנה העניינית הזו בין פעילות ייחודית לשירות הצבאי לבין פעילות שאינה כזו , " תוך אזכור פרשת אביאן . הדברים הובאו כמענה לשאלה מדוע אין נדרשת קביעה של אמות מיד ה אחרות מאלה שכבר נקבעו בפסיקה " עו . ד יוסי לוי , היועץ המשפטי של ארגון נכי , ל" צה טען לפני הוועדה כי הבחנה לפי פעילות מבצעית מערערת את עקרון השוויון וכי אין לעשות הפרדה בין דם לדם .53 35 . עמדתו של אגף שיקום נכים54 היא כי יש ל צמצם את ההכרה לחבלות בלבד ולקבוע שני חריגים . האחד ) , PTSD ( Post-Traumatic Stress Disorder  על רקע קרב , מבצע , אימון ) פעילות צבאית " אמיתית , " כהגדרת אגף שיקום נכים (. השני , הכרה במחלות ספציפיות של חיי לים בשירות חובה ביחידות קרביות בלבד , אשר לגביהן – בשל אירועים קרביים – קבע מדע הרפואה את קיומו של קשר סיבתי . לעמדת האגף , יש לצמצם את ההכרה בחבלות ) פציעות ( במהלך השירות כך , : לגבי חיילים בשירות חובה ) שירות קצר (, תוכרנה חבלות ) פציעות ( גם אם הפציעה לא נגרמה עק ב פעילות צבאית טהורה . לגבי משרתים בשירות קבע ) שירות ארוך , ( תצומצם ההכרה רק לחבלות בעלות אופי צבאי " טהור ". ההכרה בעקבות תאונות דרכים תצומצם לתאונות במהלך מילוי תפקיד מבצעי ) להבדיל מתאונות דרכים בדרך אל מקום השירות או חזרה ממנו (. 36 . עמדת אגף משפחות והנצחה כהגדר תו בנוגע " לחללים לובשי מדים " היא כי יש להותיר את המצב על כנו , הן מבחינת האוכלוסיות הזכאיות והן מבחינת אמות המידה להכרה בזכאות .55 37 . יובל דיסקין ראש השב , כ" מאיר דגן ראש המוסד , רב ניצב דודי כהן מפכ " ל המשטרה ורב גונדר בני קניאק , נציב שירות בתי הסוהר , טענו לפני הו ועדה כי יש להחיל על הגופים                                                              53 הופעתו ביום14.1.2010 ,' עמ2 לפרוטוקול   . 54 נייר עמדה של אגף שיקום נכים , מיום 11.2.2010 . 55 מסמך עמדה של אגף משפחות והנצחה , מיום 28.3.2010 . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   38 שבראשם הם עומדים דין זהה לזה שיוחל על הצבא .56 מאיר דגן ציין כי כולם משרתים אותה תכלית המורכבת ממשימות רבות ו מ מרכיבים רבים , וכל הרכיבים הללו יחד משרתים אותה מטרה . 38 . עוד נ טען לפני הוועדה כי הצבא הוא ארגון טוטלי וכי אין להבחין בין אוכל וסיות : לא בין שירות חובה לשירות קבע , לא בין נכות שנגרמה עקב חבלה לבין זו שנגרמה עקב מחלה ולא בדרך שבה נפגע החייל .57 חלופות שונות לקביעת אמות המידה לזכאות ש בחנה הוועדה 39 . אחת החלופות שבחנה הוועדה היא קביעת אמות מידה שתגרומנה להבחנה בהתאם לאופי המקצוע או היחידה שבה משרת החייל .   40 . הוועדה סבורה כי יצירת הבחנה זו , בכל הנוגע לחיילים בשירות חובה אשר ניטלת מהם הזכות לבחור בחירה חופשית במקצוע או בתנאי שירותם , אינה ראויה .58 ייחוס משקל שונה למקצוע או לתפקיד צבאי אחד לעומת אחר , בלי לבחון את נסיבות האירוע שבו נפגע החייל , אינו ר אוי ועלול להוות פגיעה בעקרון השוויון .   41 . זאת ועוד , בהבחנה זו יש קביעה מראש בשאלת הזכאות בהתאם לסוג השירות או היחידה או המקצוע , ללא בדיקה של נסיבות הפגיעה שגרמה לנכות , הבחנה שאינה מקיימת את התכלית שבבסיס השיקול הערכי ליתן עדיפות למי שנפגע בנסיבות ייחודיות צבאי ות או ביטחוניות . גם מי שאופי תפקידו הוא אזרחי במהותו עלול להיפגע בנסיבות צבאיות עקב " קריאתו לדגל " ) כגון אבטחת יישובים המצויים בסיכון ביטחוני (. מנגד , גם מי שאופי שירותו הוא צבאי או ביטחוני מובהק עלול להיפגע בנסיבות שהן " אזרחיות ".                                                              56 פרוטוקולים של הוועדה , מיום 4.2.2010 .   57 פרופ ' אסא כשר , אב שכול , פילוסוף , בין מחברי הקוד האתי של צה , ל" מומחה בתחו ם האתיקה הצבאית והרפואית . הופיע לפני הוועדה ב יום 14.1.2010 ,עמ ' 35-33 .   58 בבג ץ "585/01 קלכמן נ ' ראש המטה הכללי "פ , ד נח )1 ( 694 ) 2003 ( , נקבע כי אין ליתן העדפה למקצוע אחד על פני משנהו . על כן , אין ליתן העדפה לטייסים במילואים על פני תפקידים מבצעיים אחרים במילואים   . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   39   42 . חלופה נוספת שנבחנה היא קבי עת אמות מידה להבחנה בין חיילים שנפגעו בפעילות קרבית או מבצעית לבין נסיבות אחרות שגרמו לפגיעה .59 הוועדה סבורה שחלופה זו אינה ראויה ואף קשה ליישמה . קיימים תפקידים במערכת הביטחון שאינם קרביים או מבצעיים במהותם , אך הם נושאים אופי צבאי או ביטחוני מובהק . אין זה ר אוי לשלול את זכאותם של אלה המשרתים בתנאים שאלמלא השירות הצבאי או הביטחוני לא היו משרתים בהם . טעם נוסף הינו כי ההגדרה של פעילות " מבצעית " " או קרבית " היא בעייתית וקשה ליישום . גם צה , ל" כמו גם אגף שיקום נכים , לא נתנו מענה לשאלה מהי " פעילות מבצעית ".60 בתי המשפט אשר נדרשו לפרשנותה של " פעילות מבצעית " נטו לפרש המונח כ " פעילות מלחמתית ",61 בהקשר של פטור המדינה מאחריות בנזיקין לפי סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים ) אחריות המדינה , ( התש "יב- 1952 . הוועדה סבורה שקיימת חפיפה חלקית בלבד בין מושגים אלה של פע " ילות מבצעית "ו " פעילות מלחמתית וכן ," סבורה היא , שפעילות מבצעית כוללת פעילות מלחמתית אך גם פעילויות אחרות . 43 . רבים מאלה אשר הופיעו לפני הוועדה סברו , כי הזכאות לחיילים בשירות חובה צריכה להיות גורפת . בעוד שעל חיילים בשירות חובה – ובמידה רבה , גם על חיילי מילואים בשירות פעיל – נכפים השירות , מקום השירות , היחידה והתפקיד שבו ישרתו , ואין להם אפשרות להשתחרר משירותם , הרי שחיילים בשירות קבע התנדבו לשירות שעה שיש להם אפשרות לפנות לחיים האזרחיים . זאת ועוד , השכר המשולם לחיילים בשירות חובה הוא סמלי , אין להם כיסוי ביטוחי והם משרתים בצה ל " תקופת שירות קצרה , שלגביה נקבעה בפסיקה חזקה בדבר קיומו של קשר הדוק יותר בין הפגיעה לבין השירות הצבאי . מסיבות אלה העניקה הוועדה , בהחלטותיה , משקל להבחנה בין שירות חובה ושירות מילואים פעיל לבין שירות קבע .                                                              59 בהתאם לכתב המינוי של הוועדה . 60 הוועדה פנתה לצה " ל בבקשה להגדיר " פעילות מבצעית " מהי , אך לא נענתה לבקשתה , ובמקומה ניתנה תשובת " צה ל להגדרה של " לוחם ". כן לא נענתה פניית הוועדה לאגף שיקום נכים בעניין זה   . 61 ראו לדוגמה ) ע"ו , שלום חי ( '207/04 ודיע ' נ קצין התגמולים , פורסם במאגר נבו " " )2009 .( פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   40 המלצות הוועדה 44 . המלצות הוועדה נחלקות לשני חלקים עיקריים . הראשון , עניינו ב אמות המידה להכרה בזכאות , והשני ב , הסדר שיחול על אלה ש לא יהיו זכאים ל סיוע מאגפי השיקום בעקבות יישום המלצות הוועדה . .א אמות המידה להכרה בזכאות 45 . כאמור , במצב כיום , נדרש שהפגיעה תהיה בזמן השירות ועקב השירות . במונח " עקב השירות " נדרש קשר עובדתי בין האי רועים לבין הפגיעה . כן נדרש קשר משפטי . הקשר המשפטי כולל רכיב אובייקטיבי ורכיב סובייקטיבי . 46 . הפסיקה , אשר פירשה את המבחן האובייקטיבי של הקשר המשפטי , אימצה לעתים את מבחן " הייחודיות והמיוחדות " של השירות הצבאי62 ולעתים – מבחנים אחרים .63 47 . כפועל יוצא , מבחן " הייחודיות והמיוחדות " יושם בחלק מהמקרים בלבד ובחלק אחר הוכרו נפגעים כנכים וכנספים של צה " ל הגם שלא הייתה בתנאי שירותם ייחודיות כלשהי המאפיינת את השירות הצבאי ) כגון אירועים חריגים , אף ש חסרו לאותם אירועים מאפיינים ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי (. 48 . הוועדה ממליצה כי – מלבד התנאים הנדרשים כיום ) תוך כדי ועקב ( לצורך הכרה בזכאות וו ית – סף לחוק תנאי שלפיו תנאי השירות שהביאו לפגיעה יהיו בעלי מאפיינים " ייחודים ומיוחדים " לעומת תנאים נפוצים בחיים האזרחיים , באופן שנסיבות הפגיעה תהיינה בעלות אופי צבאי או ביטחוני64 במהותן .                                                              62 , כך לדוגמה , נקבע בבית המשפט העליון מפי השופט דנציגר ברע א "2399/09 פלוני נ ' קצין התגמולים ) החלטה מיום 14.7.2009 ( , כי נסיבות מותם של שני מפקדים ) האחד – בזמן נסיעה שאינה מבצעית ברכב , והשני – עקב מחלת הסרטן ( שגרמו לנכות נפשית אצל המבקש , אין בהן את הייחודיות והמיוחדות המאפיינות את השירות הצבאי רא . ו גם רע א "6270/98 צבי פוטשניק ז " ל ואח ' נ ' קצין התגמולים , תק- על2003 )2 ( 741 ) 2003 ( , א" רע3103/00 אקהוז נ ' קצין התגמולים תק ,- על2003 )2 ( 759 ) 2003 ( ,וכן דברי השופט ברק ברע א "5398/00 שטרן נ ' קצין התגמולים תק , - על 2003 )2 ( 714 ) 2003 .( 63 כדוגמה ) א "ע , מחוזי חי ( '3114/04 וקרט נ ' קצין התגמולים תק , - מח2006 )2 ( 4735 ) 2006 .(   64 צבאי - כאשר מדובר בשירות בצה , ל" וביטחוני- כאשר מדובר בשירות בגוף בי טחוני זכאי אחר .   פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   41   49 . תנאי זה , אשר י תווסף הן לחוק הנכים והן ל חוק משפחות חיילים , אינו בוחן רק את השפעת האירועים על הנפגע אלא את תנאיו האובייקטיביים של השירות אשר גרמו לפגיעה . 50 . יישום מבחן זה יחייב לבחון את השאלה אם ייחודיות השירות ומיוחדותו ה ם שגרמו בפועל לפגיעה ואם תנאי השירות אשר גרמו לפגיעה הינם צבאיים או ביטחוניים במהותם . ביישום מבחן זה , ייבדק אם אין לתנאי השירות שגרמו לפגיעה מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים . מי שלא יעמוד במבחן זכאות זה , לא יוכר כנכה או כנספה של צה . ל" הנטל יישאר כפי שהוא מוטל כיום ) בחוק הנכים – על הנכה ; בחוק משפחות חיילים ע – ל קצין התגמולים (. הוועדה ממליצה כי להחלת מבחן זה של " ייחודיות ומיוחדות " יקבעו שני חריגים : האחד , חיילים בשירות חובה שנפגעו באירוע חבלה והשני , חיילים בשירות מילואים פעיל שנפגעו באירוע חבלה . לחריגים אלה תוכר הזכאות אם החבלה התרחשה במהלך השירות ועקב השירות אף , אם נסיבות פגיעתם אינן ייחודיות ומיוחדות לשירות הצבאי או הביטחוני . 51 . עוד מ מליצה הוועדה כי משרתים בשירות קבע , אשר חלו במחלה במהלך שירותם , לא תוכר זכאותם לפי חוקי השיקום . הוועדה מודעת לכך כי , לעתים , מאופיין השירות במתח , בלחץ עבודה , ברמת מחויבות גבוהה או בתנאי עבודה חריגים , אך אלה לא ייחשבו כייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי או הביטחוני . מי שחלה במחלה או שמחלתו הוחמרה בהיותו בשירות קבע , בצה , ל" ובמקבילהם בגופים האחרים ) משטרה , , ס" שב ,כ" שב מוסד , ( ' וכו לא יחולו עליו ההסדרים שבחוק הנכים , ואם נפטר , לא יחולו על משפחתו ההס דרים שבחוק משפחות חיילים . ההסדר שיחול עליהם יהיה זהה להסדר הקבוע לגבי נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי , הכול כמפורט בהמשך . 52 . לשם הבהרה , חייל ים בשירות חובה או בשירות מילואים פעיל שנחבלו במהלך השירות תוכר זכאותם , אם הפגיעה אירעה תוך ועקב השירות הצבאי , אף אם אין לנסיבות הפגיעה מאפיינים ייחודיים של השירות הצבאי או הביטחוני . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   42 חייל בשירות חובה או בשירות מילואים פעיל אשר חלה במחלה או לקה בה חמ רת מחלה תוך ועקב שירותו , יידרש לעמוד – מלבד התנאים הקבועים בדין של " תוך ועקב השירות " – בתנאי נוסף של " ייחודיות ומיוחדות " השירות הצבאי או הביטחוני . חייל בשירות קבע ומקביליו בגופים הביטחוניים הזכאים שנחבל במהלך שירותו , יידרש לעמוד – מלבד התנאים הקבועים היום בדין של " תוך ועקב השירות – " בתנאי נוסף כאמור של " ייחודיות ומיוחדות " השירות . על חייל בשירות קבע ו על מקביליו בגופים הביטחוניים הזכאים אשר חלה במהלך שירותו או לקה בהחמרת מחלה לא יחול חוק הנכים , וההסדר שיחול יהיה זהה להסדר החל על נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי כפי שיפורט בהמשך . הסדר זה יחול בהתאמה גם לגבי בן משפחה של מי שנפטר ממחלה , או מ החמרת מחלה , ושהיה זכאי להגיש בקשה לפי חוק משפ חות חיילים . 53 . לסיכום , חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל שנחבלו במהלך שירותם , יוכרו כנכי צה ל " וכחללי צה ל " אם הפגיעה אירעה עקב השירות , אף אם אין לנסיבות הפגיעה מאפיינים ייחודיים של השירות הצבאי או הביטחוני . חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל , אשר לו ח בזמן שירותם , וחיילים בשירות קבע אשר נחבלו במהלך שירותם , יידרשו לעמוד – מלבד ה תנאים הקבועים היום בדין – בתנאי נוסף , כאמור , " של ייחודיות ומיוחדות " השירות . חיילים בשירות קבע אשר חלו במהלך שירותם לא יוכרו כנכי צה ל " או כנספי צה .ל" 54 . י ישום מבחן " הייחודיות והמיו חדות " משמעו , בין היתר , כי חייל המשרת בשירות קבע ושנ חבל במהלך תאונת דרכים לא יזכה בהכרה כנכה ל " צה או כנספה של צה , ל" אם לנסיבות הפגיעה אין ייחודיות לשירות הצבאי ביחס לתאונה שעלולה לקרות בחיים האזרחיים הנפוצים ) כגון נסיעה שגרתית בתפקיד או נסיע ה בדרך אל המחנה או בחזרה ממנו (. ואולם , אם , לדוגמה , בוצעה הנסיעה ברכב צבאי מיוחד , אשר בחיים האזרחיים הנפוצים נדיר למצוא לו מקביל , או שאופי הנסיעה הוא ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי או הביטחוני , ואין לו מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים , תזכה הפגיעה בהכרה . 65                                                               65 על פי מסמך אגף שיקום נכים מיום8.2.2010 , בניתוח מדגמי של334 תאונות דרכים , מהווה מספר התאונות של משרתי הקבע בצה ל כ " - 15% מכלל תאונות הדרכים . משרתי החובה קרוב ל - 50% ומשטרה ושב " ס קרוב ל- 30% מסך תאונות הדרכים וכ - 5% הם מקרב גופים ז כאים אחרים   . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   43   מנגד , חבלה שנגרמה בתאונ ת דרכים לחייל בשירות חובה או בשירות מילואים פעיל תזכה אותו בהכרה כנכה או כנספה של צה , ל" אף אם התאונה אירעה במהלך נסיעה שגרתית בתפקיד או במהלך נסיעה בדרך אל המחנה או בחזרה ממנו . 55 . עיגון תנאי " הייחודיות והמיוחדות " בחוק יסייע לקוהרנטיות ולאחידות בהחלטות בתי המש פט . אימוץ מבחן זה יביא לצמצום מספר המקרים שבהם ת וכר זכאותם של נכים ונספים מקום שאין זה ראוי שיוכרו ככאלה . 56 . בבחינת דרך היישום של ההמלצות , סבורה הוועדה כי , באופן כללי , נסיבות של עומס עבודה וכובד אחריות שגרמו לפגיעה , כמו גם מערכת יחסים לקויה של הנפגע עם מפקד מ מפקדיו , אינן ייחודיות למערכת הצבאית והן מאפיינות אף מערכות היררכיות בחיים האזרחיים , כך . גם הימצאות בסביבה תחרותית , והחשש מפני כישלון והדחה , עצם הגיוס לשירות , אכזבה משיבוץ או מאי קבלת תפקיד או אף הדחה מתפקיד , כל אלה אינם בגדר חוויות שהן ייחודיות למציאות הצב אית , והן חוויות הנפוצות גם בחיים האזרחיים . גם אם מדובר באירועי -דחק שגרמו לפגיעה , נדרש שאירועים אלה יהיו ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי או הביטחוני , על מנת לזכות את הנפגע בהכרה . החריג להכרה בזכאות 57 . כאמור , צמצום המקרים באופן שיביא להקצאה יעילה ונכונה של המשא בים ולהכרה באוכלוסיות הראויות , יכול שיושג באמצעות הרחבת החריג לזכאות , הקבוע בסעיף 9 לחוק הנכים ובסעיף16 ל חוק משפחות חיילים . כיום , נפגע לא יקבל תגמולים גם אם פגיעתו ארעה תוך ועקב השירות , אם התנהגותו שהובילה לפגיעה הייתה רעה וגם חמורה .   58 . הוועדה דנה בשאלה אם י ש מקום להרחיב את החריג להכרה בזכאות , באופן שבמקום החריג של התנהגות רעה וחמורה יחול מבחן הפזיזות . ע ל פי מבחן הפזיזות , די בכך שהחייל היה ער לסכנה שייגרם הנזק ונהג בחוסר אכפתיות או בקלות דעת , כדי שתישלל זכאותו לתגמולים .   59 . הוועדה ממליצה להותיר את החריג לזכאות ע ל כנו בלי להחיל את מבחן הפזיזות על כלל החיילים . אולם , לגבי חיילים שנפגעו בעת חופשה – ייקבע חריג הפזיזות , כפי שיפורט בהמשך בפרק שביעי   . פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   44 60 . הוועדה בחנה גם את התנאי ה נדרש הנוסף אשר קבוע ב סעיף 9 לחוק הנכים ובסעיף16 לחוק משפחות חיילים על . פי תנאי זה , נדרש קשר סיב תי בין ההתנהגות הרעה ו ה חמורה לבין הפגיעה . כלומר , אין די בהתנהגות רעה וחמורה כדי לשלול את זכאותו של הנפגע , אלא קיים תנאי נוסף והוא שאותה התנהגות רעה וחמורה היא שגרמה לנכותו של הנפגע ) תנאי של קשר סיבתי (. קיומו של תנאי זה עלול להביא לתוצאות שאינן רצויות . לדוג מה , כאשר התנהגותו של החייל בעת האירוע הייתה רעה וחמורה אך אותה התנהגות לא היא זו שגרמה לנכותו , תוכר זכאותו והוא יקבל תגמולים , כך . אם החייל מסר דיווח כוזב או פעל בתרמית לאחר האירוע , לא י י שללו ממנו התגמולים .66 61 . עם זאת , מאחר שמדובר במצבים נדירים וחריגים , אין הו ועדה כוללת בהמלצותיה את ביטול הקשר הסיבתי . עם זאת , סבורה הוועדה שיש ליתן את הדעת על קשר סיבתי זה ולעשות בו שימוש מושכל , באופן שמעשים הנכללים בחריג התנהגות רעה וחמורה , לא יזכו בהכרה אף אם המעשים עצמם לא גרמו לפגיעה אלא נלוו לה או בוצעו לאחריה .   זכאות לתגמולי ם לאלמנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו 62 . הוועדה ממליצה על ביטולה של הוראת אגף משפחות והנצחה מס ' 21.01 המעניקה זכאות לתגמולים לאלמנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו , כמפורט בסעיף 21 בפרק זה . .ב ההסדר שיחול על מי שאינו זכאי עקב יישום המלצות הוועדה 63 . הוועדה סבורה כי אין להתנער מה מחויבות של המדינה כלפי מי שנפגע במהלך השירות ועקב השירות , אך בנסיבות שאינן " ייחודיות ומיוחדות " לשירות הצבאי או הביטחוני . 64 . הוועדה ממליצה כי על אף היעדרם של יחסי עובד -מעביד במסגרת הצבא , הרי שעל נפגעים , אשר אינם זכאים להיות מוכרים מכוח חוקי השיקום אך הם עוני ם על תנאי הזכאות                                                              66 דוגמה נוספת הממחישה את הבעייתיות הקיימת בתנאי הקשר הסיבתי נדונה בע ) א" מחוזי ב "ש( 1222/02 קצין התגמולים נ ' כהן תק , - מח2005 )1 ( 3051 ) 2005 ( ,שבו נחקר המשיב על ידי מצ " ח על רקע התאבדות של חייל שהיה תחת פיקודו . המשיב , שהורשע במעשים מג ונים ובתקיפה מינית של פקודו , לקה בדיכאון ובתסמונת פוסט טראומטית בעקבות החקירה הצבאית שהתנהלה נגדו . נפסק כי החקירה הצבאית היא שהובילה לנכותו של המשיב , ובשל היעדר קשר סיבתי בין התנהגותו הרעה והחמורה ) המעשים שבגינם הוא הורשע ( לבין נכותו , הוא הוכר כנ כה " צה ל וזכה לקבלת תגמולים .     פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   45   להכרה כנפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי , יחולו הסדרים זהים לאלה החלים על נפגעי עבודה . 65 . י ישום המלצה זו יביא ל שיפור מצבו של מי שנפגע בשירותו הצבאי ואינו זכאי להיות מוכר כנכה צה ל " או כנספה צה , ל" באמצעות השוואת זכאותו לתבוע לזכאותו של מי שנפגע בא ותן נסיבות במהלך ועקב עבודה בחיים האזרחיים . 66 . ביישום ההמלצות , יש למזער ככל שניתן את האפשרות שהנפגע ינהל הליכים שונים ויפעיל שתי מערכות בירוקרטיות שונות ה פי אג ) שיקום והמוסד לביטוח לאומי (. 67 . יש לבחון את המנגנון שעל פיו נעשות ההפרשות משכרם של חיילי צה , ל" ושל המשר תים בגופים הביטחוניים האחרים , למוסד לביטוח לאומי . זאת , כדי ליצור התאמה בין ההפרשות לבין התשלומים אשר עשויים להשתלם להם אם יוחלו עליהם הסדרים זהים לאלה החלים על נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי . 68 . ייתכן שלהמלצות הוועדה תהיינה השלכות על קביעת זכויות על פי חוקים אחרים , כגון על זכויות פנסיוניות . על כן , יש לבחון תיקוני חקיקה שיתחייבו מיישום ההמלצות . 69 . מאחר שהתגמול לנפגעי עבודה מבוסס על השכר הרבע-שנתי שקדם לפגיעה , ממליצה הוועדה , בכל הנוגע לחיילים בשירות חובה , כי מאחר ששכרם של חיילים בשירות חובה הוא נמוך , יתבסס התגמול שיוענק להם על ה " תגמול המזערי " המוענק לחיילי מילואים שאינם משתכרים לפי הקבוע בפרק י " ב בחוק הביטוח הלאומי ] נוסח משולב " – [ תגמולים למשרתים במילואים ". תחולת ההמלצות 70 . המלצות הוועדה בפרק זה תחולנה על מי שהגיש לראשונה את הבקשה להכרה בזכאות לפי חוקי השיקום , לאחר ה מועד הקובע . 71 . המלצות הוועדה תחולנה על כל הגופים הביטחוניים הזכאים . המלצות שונות לסוגי אוכלוסיות שונ ות תחולנה בהתאמה על הגופים הנוספים : על משרתי החובה , ככל שאלה קיימים באותם גופים , תחולנה ההמלצות בעניין חיילי החובה בצה על ;ל" כלל ה משרתי ם בגופים הנוספים ) למעט בשירות חובה ( תחולנה ההמלצות בעניין חיילי הקבע בצה , ל" פרק שלישי • אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום   46 ומקום שנקבע כי חוק הנכים וחוק משפחות חיילים לא יחולו , כי אז – בהתאמה – לא יחולו ההסדרים המקבילים החלים על המשרתים בגופים הביטחוניים הזכאים האחרי ם. פרק רביעי • הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   47   פרק רביעי : הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיק ום רקע 1. בעת חקיקת חוק ה י שיקום היה צה " ל הגוף היחיד הזכאי לסיוע מאגף השיקום . ההתפתחות ההיסטורית של החוק ים והשינויים שחלו במה לך השנים הביאו להרחבת אמות המידה המזכים להיות מוכר כנכה צה "ל או כחלל צה , ל" להעלאת רמת ההטבות ולהכללתם של גופים נוספים בגדר הגופים הזכאי .ם 2. להלן רשימת הגופים הזכאים וההסדר שמכוחו נקבעה הזכאות : .א ) ל" צה שירות חובה , שירות קבע ושירות מילואים פעיל – ( מכוח חוק הנכים ) תגמולים ושיקום , ( התשי "ט- 1959 ] נוסח משולב [, ומכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה , התש "י- 1950 .       .ב משטרה – מכוח חוק המשטרה ) נכים ונספי , (ם התשמ "א- 1981 .   .ג שירות הביטחון הכללי והמוסד – מכוח חוק שירות המדינה ) גמלאות ( ] נוסח משולב , [ התש "ל- 1970 .   .ד שירות בתי הסוהר – מכוח חוק שירות בתי הסוהר ) נכים ונספים , ( התשמ "א- 1981 .   .ה אנשי משרד החוץ שנפגעו בפעילות חבלנית עוינת בעת מילוי תפקידם בחו – ל " מכוח החלטת ממש לה מיום 30.8.1982 .   .ו משמר הכנסת – רק בגין חבלה , מכוח חוק משכן הכנסת , רחבתו ומשמר הכנסת , התשכ "ח- 1968 .   .ז כיתות כוננות , רבש " צים ומגינים – רק אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מפעילות מבצעית – מכוח הסדר לפנים משורת הדין מיום 18.12.2002 . 67                                                                 67 מסמך מלשכת היועץ המשפטי לממשלה , מעמד הנפגעים מכיתות הכוננות , מיום 18.12.2002 .          פרק רביעי  • הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   48     .ח אזרחים המופעלים על ידי צה " ל לפני גי וסם ) במסגרות : , ע" גדנ שוחרים , , צ" קד חברים בגרעין נחל התיישבותי , מועמדים ליחידות ההתנדבות ולימוד נהיגה במסגרת – ( צ" קד רק בנסיבות של חבלה ובסוגים מסוימים של פעילויות – מכוח הוראת משרד הביטחון שמספרה 48.14 , מיום14.4.1989 .   .ט חברי ארגונים המשתייכים לגופים מהתקופה של טרום הקמת המדינה , י" לח : , ל" אצ ה" הגנה ", וכו – ' מכוח הכרזת שר הביטחון על פי חוק הנכים .   .י ) ל" צד צבא דרום לבנון – ( יוכר רק מי שנפגע במהלך פעילות מבצעית – מכוח חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם , התשס "ה - 2004 .   דיון   3. הוועדה דנה בשאלת זכאותם של הגופים להימנות עם הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום , אף שמספרם של המטופלים המשתייכים לגופים הזכאים הוא נמוך , יחסית למטופלים מקרב צה כ . ל"- 10% מסך המטופלים באגף שיקום נכים באים מקרב הגופים הזכאים האחרים מלבד צה ,ל"68 וכ - 13% מסך המוכרים באגף משפחות והנצחה באים מקרב הגופים הזכאים הא חרים מלבד צה "ל.69 4. נטען לפני הוועדה כי קיימים מקרים שבהם מוגשות תביעות על ידי המשרתים בגופים אלה שהם בגילאים מבוגרים , כאשר לגבי חלקם מהווה התביעה לאגף שיקום נכים חלק בלתי נפרד מתנאי פרישתם .70   5. הוועדה שקלה את החרגת זכאותם של הנמנים עם הגופים הזכאים . בין שיקוליה , בחנה הוועדה את רמת המעורבות של הנמנים עם הגופים הזכאים באירועים ביטחוניים , מבצעיים וצבאיים , את השאלה אם אופי העבודה בגוף הזכאי הוא " אזרחי " במהותו או צבאי או ביטחוני , את קיומה של אפשרות להעברתם , בכל עת נדרשת , של המשרתים                                                              68 נכון לחודש מאי2010 , על פי מסמך מיום7.6.2010 , מר קותי מור , ראש אגף השיקום .   69 מסמך מיום7.1.2010 , מאת ' גב דליה ורמוט , ראש היחידה להכרה בתב יעת זכאות באגף משפחות והנצחה . 70 פרוטוקולים של הוועדה מיום3.12.2009 ומיום18.3.2010 .   פרק רביעי • הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   49   באותם גופים לתפקיד אחר . כן נבחנו רמ ת ה " טוטליות " של המסגרת המוסדית והמאפיינים המוסדיים של הגוף הזכאי , רמת הסיכון של אופי העבודה והשונוּ ת הקיימות בין ההעסקה בגוף הזכאי לבין משרדי הממשלה האחרים או לבין תפקידים אחרים בחיים האזרחיים .   6. הוועדה דנה במאפייני ם של סוגי השירות בגופים הזכאים השונים , שמעה את עמדותיהם של נציגי הגופים השונים71 וקיבלה את עמדתו בכתב מיום21.1.2010 של משרד החוץ וכן את עמדת השר יוסי פלד בעניין זכאותם של חיילי צד . ל" אגפי השיקום לא הציעו הוצאתו מגדר הזכאות של גוף מגופים אלה . 7. הוועדה סבורה כי השירות במשטרת ישראל , בשב " כ ובמוסד הוא במה ותו בעל מאפיינים ביטחוניים ייחודיים המצדיקים את הותרתם בגדר הגופים הזכאים . הדברים נכונים במידה רבה גם לגבי שירות בתי הסוהר , שבו משרתים , בין היתר , סוהרים בשירות חובה72 וגם לוחמים ביחידות מיוחדות . עם זאת , נדרשת בגופים אלה בקרה על הגשת תביעות לאג פי השיקום . 8. השר יוסי פלד , מתוקף תפקידו כשר המופקד על הטיפול ביוצאי צד "ל, פנה אל ה וועדה במכתב , מיום 12.4.2010 ,וביקש להותיר את צד " ל בין הגופים הזכאים , מאחר שמדובר באוכלוסייה ייחודית אשר לחמה שנים רבות לצד חיילי צה " ל בדרום לבנון , לאורך שנות המאבק , החל ממלחמת " שלום הגליל ו " עד ליציאת צה " ל מדרום לבנון .   מאחר שהוועדה החליטה כי , בעיקרון , החלטותיה לא תהיינה בעלות תחולה רטרואקטיבית והיות שלחימת צד " ל בדרום לבנון באה לקיצה בחודש מאי 2000 , לא יהיה זה נכון להוציא את חיילי צד " ל מגדר הגופים הזכאים . 9. החלטה זו נכונה גם לגבי המשתייכים לגופים מהתקופה של טרום הקמת המדינה .                                                                71 משטרה – המפכ "ל רב ניצב דודי כהן וניצב עמיחי שי בהופעתם ביום 4.2.2010 , – כ " שב מר יובל דיסקין בהופעתו ביו ם 4.2.2010 , מוסד – מר מאיר דגן בהופעתו ביום 4.2.2010 , – ס " שב רב גונדר בני קניאק בהופעתו ביום 4.2.2010 , משמר הכנסת מ" נצ – יוסי גריף וסנ " צ בני ארבבוף בהופעתם ביום 11.3.2010 . 72 כ- 1,000 איש , על פי דברי רב גונדר בני קניאק , נציב השב ' עמ , ס"12 לפרוטוקול מיום4.2.2010 .        פרק רביעי  • הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   50     10 . הוועדה דנה בזכאותם של כיתות כוננות , של רבשצ " ים ו של מגינים , וסברה כי יש להכיר בזכאותם כמפורט בהסדר החל בעניינם ,73 ולהסדיר אותה בחקיקה .   11 . הוועדה דנה באופי עבודתם של עובדי משמר הכנסת ובשאלה אם ראוי שייכללו בגדר הגופים הזכאים , על פי החוק , בגין חבלה . " סנ צ בני ארבבוף74 הציג לפני הוועדה כי תנאי העסקתם של אנשי משמר הכנסת , כמו גם הסמכויות המו קנות להם , דומים לאלה של השוטרים . עוד נשמע לפני הוועדה כי אין קיים תגמול בעד שעות נוספות , כי חל איסור על התארגנות ושביתה וכי חוק שעות עבודה ומנוחה , התש י"א- 1951 , אינו חל עליהם . על פי הנתונים שהוצגו לוועדה ,75 רוב הנפגעים הינם בדרגת נכות בשיעור30%-1% ומרביתם נפגעו באימונים , בתרגילים או במטווחים . מבחינה מספרית , הוצג כי בעשר השנים האחרונות הוכרו על ידי אגף השיקום 14 אנשי משמר הכנסת . אין משפחות שכולות שהוכרו . על אף ה מספר הנמוך של אנשי משמר הכנסת שהוכר ה זכאותם , דנה הוועדה בפן הערכי ובשאלה אם ראוי להכלילם בגדר הגופים הזכאים . מאחר שתפקידיו של משמר הכנסת הם שמירת סדר ואבטחה בעיקר , סבורה הוועדה שאין להכלילו בגדר הגופים הזכאים . הוועדה לא מצאה שאופי פעילותו של משמר ה כנסת הוא ייחודי בהשוואה לתפקידים שבשמירת סדר ואבטחה בחיים האזרחיים , למעט החשיבות הרבה הנודעת לשמירה על הסדר והביטחון במשכן הכנסת . 12 . עובדי משרד החוץ אשר נפגעו בפעילות חבלנית עוינת בחו " ל נכללים אף הם במעגל הזכאים , מכוח החלטת ממשלה מיום 30.8.1982 .                                                                 73 מסמך מלשכת היועץ המשפטי לממשלה , מעמד הנפג עים מכיתות הכוננות , מיום 18.12.2002 . 74 סנ " צ בני ארבבוף , קצין משאבי אנוש במשמר הכנסת , הופיע לפני הוועדה ביום 11.3.2010 . 75 שקף מס ' 8 במצגת שהוצגה לפני הוועדה על ידי נציגיו של משמר הכנסת ביום11.3.2010 .   פרק רביעי • הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   51   לעמדתם , יש להותירם בין הגופים הזכאים מאחר שהם מהווים יעד אטרקטיבי לפיגועים בחו " ל ומאחר שהם נמצאים בתפקיד כל שעות היממה .76 הוועדה סבורה כי מדובר בתנאי עבודה אזרחיים במהותם , אשר מתקיימים בהם יחסי עובד – מעביד , וכי רמת הסיכון לבדה – בשל היותם יעד אטרקטיבי לפיגועים – אינה נ ימוק מספיק דיו להכללתם כגוף זכאי . משרדי ממשלה רבים מעסיקים שליחים רשמיים בחו ל " בתפקיד מטעם המדינה , ואין סיבה להבחנה בין שליחים אלה לבין עובדי משרד החוץ . עובדי משרד החוץ , או בני משפחותיהם , הנפגעים בפעילות חבלנית עוינ ת בחו "ל, י וכלו להגיש תביעה להכרה כנפגעי פ עולות איבה על פי הוראות החוק הנוגע לעניין . רמת ההטבות והתגמולים המוקנת לנפגעי פעולות איבה דומה לזו המוענקת על פי חוקי השיקום במערכת הביטחון . 13 . אזרחים המופעלים על ידי צה " ל לפני גיוסם אינם מוכרים , עקרונית , לפי חוק ה י שיקום , אך עשויים להיות מוכרים בגין חבלה על פ י הסדר לפנים משורת הדין הקבוע בהוראת משרד הביטחון ) בהמ – ש " הוראה 48.14 מיום4.4.1989 .(   ההסדר חל על פעילויות במסגרות מיוחדות של : עים " גדנ , שוחרים הלומדים באחד ממוסדות ההכשרה הקדם -צבאית הרשומים בהוראת קבע של אגף כוח-אדם , ) צ " קד קדם צבאי ( כהגדרתו בהוראת משהב ט "48.14 , 77 לימודי נהיגה במסגרת , צ" קד גרעין נח ל " ומועמדים ליחידות ההתנדבות , הכול – כפוף לתנאים המפורטים בהסדר . הוועדה סבורה כי קד " צ הוא חלק בלת י נפרד מהשירות הצבאי ואין להחריג גוף זה מההסדר . עם זאת , לימוד נהיגה במסגרת קד " צ או ברכב צבאי , אינו ראוי להיכלל בהסדר . ההסדר חל גם על אזרחים מועמדים לגיוס המקבלים זימון ממינהל הגיוס לצורך ביצוע מיונים ובדיקות התאמה ליחידות ההתנדבות , אשר כשמן כן הן – אלה הן יחידות שאליהן                                                              76 מסמך משרד החוץ מיום21.1.2010 . 77 – צ" קד כהגדרתו בסעיף 11' ג להוראת משהב ט "48.14 - נער / נערה המתנדב /ת ללמודים ואימונים קדם צבאיים ,       אשר שירותו /ה הסדיר בצה " ל נדחה , או אשר טרם נקרא / ה להתייצב לשרות סדיר , והלומד ת / כתלמיד ה /      מן       המניין בקורסים קדם צבאיים במסגרת צה , ל" או בבת י  ספר שנקבעו לכך ע " י צה " ל ורשימתם פורסמה בהוראות            הצבא . למעט בתי ספר תעשייתיים .          פרק רביעי  • הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   52     מתנדבים המועמדים וכן מדובר ביחידות מבצעיות . לגביהם ראוי להותיר על כנו את ההסדר הקיים . פעילותם של שוחרים , " גדנ עים וחברים בגרעיני נח " ל טרם גיוסם , היא אמנם בעלת זיקה לצה , ל" אך אין להכלילם כגוף זכאי . המלצות הוועדה 14 . משטרת ישראל , , כ" שב המוסד ושיר ות בתי הסוהר ייוותרו במעגל הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום .   15 . כיתות כוננות , רבש " צים ומגינים יימנו עם הגופים הזכאים רק אם נפגעו בעת ועקב פעילות , ם ועל פי הוראות ההסדר החל בעניינם .   16 . " צד ל וגופים מתקופת טרום הקמת המדינה יימנו עם הגופים הזכאים .   17 . משרד החוץ ומשמ ר הכנסת לא יימנו עם הגופים הזכאים לקבל סיוע מאגפי השיקום .   18 . אזרחים המופעלים על ידי צה " ל לפני גיוסם לא ייכָּללו במעגל הזכאים , למעט המשתתפים במסגרת ) צ" קד שאינה קורס נהיגה ( ומועמדים ליחידת ההתנדבות .   19 . הוועדה ממליצה כי בטרם תוגש תביעה לאגפי השיקום על ידי המשרתים ב גופים הביטחוניים הזכאים , או בני משפחותיהם , ייושמו תהליכי בקרה בקרב אותם הגופים קודם שהפונים מגישים את התביעה לקצין התגמולים .   תחולת ההמלצות 20 . המלצות הוועדה בפרק זה תחולנה על מי שהגיש לראשונה את הבקשה להכרה בזכאות לאחר המועד הקובע . פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   53   פרק חמישי : זכאות לרכב רפואי רקע 1. בין הזכויות והשירותים הניתנים לנכי צה " ל מוענקת הטבה בנושא רכב רפואי , על ידי מתן סיוע כספי לרכישת הרכב . " רכב רפואי " מוגדר בהוראות אגף שיקום נכים כרכב המשמש את הנכה לצורך ניידותו וכרכב שאגף שיקום נכים מסייע ברכישתו , בהחזקתו ובהחלפתו . קיימות כמה קבוצות ש ל רכב רפואי יציג78 כאשר הסיווג לקבוצות נקבע על פי נפח מנוע שונה . ההטבה לצורך רכישת הרכב הינה 85% מערך הרכב היציג ) ללא מיסים ( והיא ניתנת כמענק , 15% מערך הרכב מוענקים כהלוואה . הנכה קונה הרכב פטור מתשלום המיסים החלים על הרכב . תדירות ההחלפה של רכב רפואי היא אחת ל- 3.5 שנים . 2. נוסף לרכב רפואי , קיימת הטבה אחרת המוענקת לבעלי דרגת נכות מיוחדת של 100% ) בגין נכויות ספציפיות , ( והיא רכב רפואי בבעלות המדינה ) להלן : רכב מדינה ( אשר נרכש , מתוחזק ומבוטח על ידי משרד הביטחון . 3. כללי ההסדר בנושא ה רכב ה רפואי מעוג נים מאז ומתמיד בהוראות פנימיות של אגף שיקום נכים אשר מתפרסמות באתר האגף . אמות המידה לזכאות לרכב רפואי התפתחו והתרחבו – טלאי על טלאי – במהלך השנים . 4. בחינה היסטורית מלמדת כי הזכאות לרכב רפואי יוחדה בעבר לנפגעי גפיים בלבד , אך עם השנים הורחבו אמות המידה לנכויות נוספות מלבד נכו יות ב גפיים . 5. בהוראות אגף שיקום נכים מיום4.1.1973 , הוס פה לראשונה זכאות לרכב רפואי לבעלי דרגת נכות כוללת , שהינה לפחות 60% מכל סוג פגיעה ד . רגת נכות זו הופחתה מאוחר יותר ל- 50% מכל סוג פגיעה , וזהו גם המצב הקיים כיום . זכאים ליהנות מסעיף זה נכים שצברו נכויות מכל סוג שהוא , ללא קשר ליכולת הניידות שלהם . 6. כפועל יוצא , תקציב הרכב הרפואי באג ף שיקום נכים עלה בשיעור ניכר במהלך השנים והוא נמצא במגמ ה של עלייה מתמדת . על פי נתוני אגף שיקום נכים , תקציב הביצוע                                                              78 "רכב יציג " הינו דגם הרכב המשמש אמת מי דה לגובה ההטבה . פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   54     )ההוצאות בפועל ( של סעיף רכב רפואי ורכב מדינה גדל במהלך השנים מ - 294י מ ליון ש ח " בשנת 2000 עד ל- 470י מ ליון ש " ח בשנת 2009 ,שהם כ - 16% מתקציב ו של אגף שיקום נכים .79   7. להלן תרשים של התפתחות תקציב הרכב הרפואי : 200 250 300 350 400 450 500 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 התפתחות תקציב רכב רפואי משנת2000 )במיליוני ש "ח( 8. באגף משפחות והנצחה קיים הסדר לרכישת רכב לשימושם האישי של אלמנות ושל הורים שכולים .80 ההטבות הן מענק והלוואה כהשתתפות ברכישת רכב או בהחלפת רכב . גובה ההטבות קבוע בהוראות אגף משפחות והנצחה .81 תדירות ההחלפה הינה אחת לחמש שנים להורים שכולים ואחת לארבע שנים לאלמנות וליתומים .82                                                               79 מסמך מאת ד " ר עידו כץ , ראש היח ידה   לשירותים רפואיים והרופ א הראשי המוסמך באגף שיקום נכים , משרד הביטחון ום מי  ,6.7.2010 . 80 בהוראות האגף67.01 ו- 67.02 מיום15.8.2008 . 81 גובה המענק וההטבות שונה כאשר אין ברשותם רישיון נהיגה   . 82 מתוך המסמכים שנמסרו לוועדה על   ידי מר אריה מועלם , ראש אגף משפחות והנצחה , בהופעתו לפני הוועדה ביום 10.12.2009 . פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   55   דיון   9. אמות המידה הקבועות  – .א הזכאות לרכב רפואי נקבעה בהוראות אגף שיקום נכים על פי שתי א מות מידה : האחת , סעיפי זכאות המזכים בהטבה זו על סמך סוגי פגימות מוגדרים ובהתאם לדרגת הנכות . מרבית סעיפים אלה עניינם בפגיעות גפיים ובנכויות במערכת הלוקומוטורית .83 עם זאת , גם פגיעות ראש , כוויות ועיוורון , מופיעים בסעיפים " עצמאיים " המזכים בהטבה של רכב רפואי . השנ ייה , סעיף המקנה זכאות לרכב רפואי בגין נכויות שונות ובלתי מוגדרות באורח סגולי , ובלבד שדרגת הנכות נקבעה ל- 50% ויותר , בין בגין נכות אחת ובין בגין מספר נכויות שונות ) להלן : " נכות כוללת . "( על פי סעיף זה , מאושרת זכאות לרכב רפואי ללא מבחן לקביעת כושר ניידותו של ה נכה . משמעו של ס עיף הנכות ה כוללת הוא שהנכה יהיה זכאי לרכב רפואי אם נקבעו לו 50% נכות ומעלה , בגין נכות כוללת , ללא התניה כלשהי לעניין יכולת הניידות . .ב הוועדה סבורה שאין לראות בהטבה של רכב רפואי משום פיצוי בגין הנכות , ויש לראותה ככזו שמטרתה ליתן מענה ל " צורך " ייע ודי רפואי . מנגנון ההטבות לנכי צה ל " כולל הטבות רבות ייעודיות המוענקות על פי צרכיו של הנכה הספציפי , ואין הן בגדר הטבות כלליות המוענקות כפיצוי לכל נכה באשר הוא נכה , כך . גם את ההטבה של רכב רפואי יש להעניק על בסיס " צורך " בלבד . .ג במציאות הנוכחית , אין כלל מגבלה של ניידות אצל זכאים רבים לרכב רפואי ו כאמור הזכאות לרכב רפואי מוקנית לכל נכה אשר נכותו הוכרה בשיעור של 50% ומעלה . לשם ההשוואה ב , מוסד ל ביטוח לאומי , זכאות לגמלת ניידות מוגבלת לפגועי רגליים בלבד ובהתאם לרשימת ליקויים מוגדרת .                                                              83 כהגדרתה בסעיף12 להוראות אגף השיקום56.02 מיום1.1.2003 .   פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   56     .ד לפני הוועדה הובאו עדויות שלפיהן נעשים מצד נכים מאמצים להגיע להכרה בנכות ל ש50%   כדי לזכות בהטבה . זו84 .ה על פי הנתונים שנמסרו לוועדה על ידי אגף שיקום נכים , בדבר מספר הזכאים לרכב רפואי והעלות התקציבית של סעיף רכב רפואי , מדובר בנטל תקציבי אשר הצדק תו מוטלת בספק . 10 . סוגי הרכב היציג –   .א באופן כללי , על פ י הוראות אגף שיקום נכים , סוגי רכב שונים מותאמים לנכויות בעלות אופי שונה ודרגות נכות שונות . ככל שהפגימה הלוקומוטורית חמורה יותר או שדרגת הנכות גבוהה יותר , כך מוענקת זכאות לרכב בעל נפח מנוע גדול יותר . ההוראות מקנות לבעלי הנכויות ה יותר קשות זכאות לכלי רכב בעל י נפח מנוע גבוה יותר כפיצוי על נכותם , ולאו דווקא כמענה על צרכים רפואיים .85 .ב במצב היום , אין מתאם בין צורך רפואי של הנכה לבין סוג הרכב שהוא זכאי לו .86 .ג אם בעבר כלי רכב גדולים בלבד כללו אביזרים , כגון הגה כוח , מיזוג אוויר ותיבת הילוכים גיר ) ( אוטומטית , הרי ש ב עידן ה נוכחי , במרבית כלי הרכב בנפח מנוע 1,600 " סמ ק ניתן למצוא מערכות אלה .                                                                84 פרוטוקול הוועדה מיום31.12.2009 ומיום21.1.2010 .   85 דגמי הרכב היציג הנכונים ל- 31 בדצמבר2010 ,כפי שה וצגו לוועדה על ידי ד " ר עידו כץ , ראש היח ידה   לשירותים רפואיים והרופ א הראשי המוסמך באגף שיקום נכים , משרד הביט חון – שקף מס ' 9. 86 לד וגמה , נכה עיוור שדרגת נכותו היא 100% ) + ללא כלב נחייה ( זכא י לרכב בנפח מנוע 3,800 סמ " ק אף שהצורך ברכב זה אינו ברור . נכה פגוע שתי ידיים בעל נכות בשיעור 100% בגין פגימה זו בלבד זכאי לרכב בנפ   ח מנוע 3,800 סמ , ק" ואולם נכה פגוע ר , גל שדרגת נכותו היא 99% , זכאי לרכב רפואי בנפח מנוע קטן י ותר )2,000 (. ק" סמ       פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   57   11 . מספר הזכאים ו סוג הנכות המזכה   – .א על פי נתוני אגף שיקום נכים נכון ל - 31 בדצמבר2009 , 87 זכאים10,115 נכים לרכב רפואי .   .ב ממכלול נתוני אגף שיקום נכים עולה כי כמחצית מכלל הזכאים לרכב רפואי הם כאלה שזכאותם נקבעת מכו ח סעיף הנכות הכוללת ) כלומר : בעלי נכות כוללת של 50% ומעלה (.88 נתון זה מלמד כי לגבי כמחצית מהזכאים לרכב רפואי שאלת מגבלת הניידות אינה רלוונטית לזכאותם . 12 . תדירות החלפת כלי הרכב –   .א על-פי המצב הקיים , רשאי ה זכאי לרכב רפואי להחליף את הרכב אחת ל- 42 חודשים )3.5 שנים (. החלפה זו גורמת ל עלויות נוספות לאגף שיקום נכים בשל הצורך בהתאמות הפיסיות של הרכב לנכה . עמדת משרד הביטחון בעניין זה הי א, כי יש לבצע החלפה אחת לחמש שנים .89   .ב הוועדה אינה רואה הצדקה להחלפת רכב בתדירות של 3.5 שנים . אמינות הרכב , השיפורים והחידושי ם הטכנולוגיים של העידן המודרני שחלו בכלי הרכב , מאפשרים החלפה בתדירות נמוכה יותר .   13 . כפילות בזכאות לרכב –   הוברר ל וועדה על מצב שבו קיימים נכים שהם בעלי זכאות כפולה לרכב : האחת – רכב לשימוש אישי המוקנה לעובדים בשירות המדינה מתוקף תפקידם . השנייה , זכות לרכב רפואי א ו לרכב מדינה מכוח הוראות אגף שיקום נכים ) או רכב לשימוש אישי לפי הוראות אגף משפחות והנצחה (. מצב זה אינו ראוי ויש לפעול למניעתו .                                                              87 כפי שהוצגו לוועדה על ידי ד " ר עידו כץ , ראש היחידה לשירותים רפואיים והרופ א הראשי המוסמך באגף שיקום נכים , משרד הביטחון – שקף מס ' 13 . 88 ראו מכתבו מ- 1.8.2010 של ד " ר עידו כץ רא ש היח ידה   לשירותים רפואיים והרופ א הראשי המוסמך באגף שיקום נכים , משרד הביטחון .   89 מצגת היועץ המשפטי למערכת הביטחון , שקף מס ' 29 .   פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   58     14 . העמדות שנשמעו לפני הוועדה –   לעמדת אגף שיקום נכים , נדרשת רפורמה מקיפה בתחום ויש להעניק זכאות לרכב רפואי רק לבעלי פגימה ניכרת בכוש ר ניידותם .90 האגף ממליץ על הקמת ועדת מומחים לקביעת אמות המידה למוגבלות בניידות המזכה ברכב רפואי וכן לקביעת קבוצת הרכב היציג . עוד מדינה רכבי לגבי הקיים הנוהל את לשנות שלא האגף המליץ .91 ארגון נכי צה " ל לא הציג עמדה ברורה בנו שא זה . הרמטכ ל " רא ,ל" גבי אשכנזי , הביע עמדה לפיה יש להעניק הזכאות לרכב רפואי לבעלי מגבלה בניידות .92 דברים דומים נשמעו על ידי אלוף ) במיל .( עמוס ירון93 ואלוף ) במיל ( . אלעזר שטרן .94   המלצות הוועדה   15 . אמות המידה לזכאות לרכב רפואי   – .א זכאות ל רכב רפואי ת ינתן לנכה בהתאם ל מבחנים של פגיעה בכושר הניידות . הוועדה ממליצה על ביטול סעיף הנכות ה כוללת אשר מקנה זכאות לרכב רפואי וכן על שינוי באמות המידה לזכאות   . .ב לצורך הזכאות יש לקבוע תהליך דו שלבי : בשלב הראשון , תיקבענה אמות המידה לזכאות אשר ישמשו בסיס ל החלטה בדבר הצורך בניידות . אמות ה מידה תיקבענה על פי סוגי ליקויים ודרגות נכות שיש בהם כדי לפגוע בכושר הניידות של הנכה . כן ייקבע נפח המנוע של הרכב היציג המתאים לכל אחת מקבוצות הליקויים ודרגות הנכות . .ג קביעת אמות המידה למגבלות ניידות הינה עניין שבמומחיות רפואית . לשם קביעתן ממליצה הוועדה על הקמ ת ועדה מקצועית רפואית , בלתי תלויה ) ועדת אד-הוק , ( אשר                                                              90 מסמך עמדה של ראש אגף שיקום נכים , מר קותי מור , מיום 11.2.2010 .   91 מסמך אגף השיקום מיום20.5.2010 ומיום2.6.2010 .   92 בהופעתו לפ ני הוועדה ביום 23.3.2010 ,עמ ' 11 לפרוטוקול . 93 בהופעתו לפני הוועדה ביום25.2.2010 ,עמ ' 7 לפרוטוקול . 94 בהופעתו לפני הוועדה ביום25.2.2010 ,עמ ' 10 לפרוטוקול .   פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   59   תקבע את אמות המידה לזכאות על פי המוגבלות בניידות שיוצרים סוגי הליקויים ודרגות הנכות . .ד בין חברי הוועדה שתוקם ייכללו , בין היתר , מומחים רפואיים בתחומים רלוונטיים : נוירולוגיה , אורטופדיה ו רפואה פנימית ) בתחומי לב וריאות (. .ה הבסיס העיקרי של רשימת הליקויים יהיה נכויות בגפיים ובמערכת לוקומוטורית , אך מבחני הניידות לא יוגבלו לפגיעות בגפיים תחתונות ) כפי שקיים בהסדר של המוסד לביטוח לאומי (, אלא יכללו גם נכויות אחרות דוגמת גפיים עליונות , עמוד שדרה , עיוורון , בעיות לב , פגיעו ת ראש ובעיות נשימה , ובלבד שיש בנכו יו ת אלה כדי להגביל את כושר הניידות . .ו בשלב השני , נכה אשר יגיש בקשה לקבלת ההטבה של רכב רפואי , עניינו י ובא בפני ועדת ניידות באגף שיקום נכים . ועדת הניידות תדון בשאלת זכאותו של הנכה בהתאם למגבלת הניידות ולצורך הרפואי , על פי אמות המידה שנקבעו על ידי הוועדה המקצועית -רפואית בשלב הראשון . 16 . אמות המידה לזכאות לרכב מדינה –   הוועדה ממליצה להשאיר על כנן את אמות המידה לזכאות לרכב מדינה .   17 . סוג הרכב היציג –   הוועדה ממליצה כי סוג הרכב היציג יהיה אחיד לכלל הנכים , בעל נפח של 1,600 סמ . ק" במקרים שבהם קיימים צרכים רפואיים ) שייקבעו על ידי הוועדה המקצועית ( יהיה נפח המנוע 2,000 סמ . ק" מקרים חריגים , שבהם נדרש רכב מסוג מיוחד או רכב בנפח מנוע גדול יותר , יידונו בוועדת חריגים .   18 . מועד ההחלפה –   .א מועד ההחלפה יוארך בשנה נוספת , דהיינו : הזכאות להחלפה תהיה אחת ל- 4.5 שני ם.   פרק חמישי • זכאות לרכב רפואי   60     .ב הוועדה ממליצה להחיל את התקופה לעניין תדירות ההחלפה גם על הורים שכולים ועל אלמנות : גם אוכלוסיות אלה , שניתן להן סיוע לרכישת רכב לשימוש אישי , תהיינה זכאיות לקבל את הסיוע להחלפת הרכב אחת ל - 4.5 שנים . 19 . כפילות זכאות לרכב –   הוועדה ממליצה לבטל את האפשרות לקבל שני כלי רכב מטעם המדינה ) האחד , מכוח התפקיד של מי שעובד בשירות המדינה , והשני – מכוח הוראות אגפי ה שיקום (. הזכאי ליותר מכלי רכב אחד מטעם המדינה יקבל , על פי בחירתו , כלי רכב אחד בלבד אשר יהיה מותאם לתפקידו ולמעמדו וכן לצרכיו הרפואיים . תחולת ההמלצות   20 . השינוי באמו ת המידה לזכאות יחול על מי שהגיש את הבקשה לקבלת הזכאות לרכב לאחר המועד הקובע .   21 . מי שהגיש את הבקשה לפני מועד זה ) להלן : זכאי ותיק , ( והיה זכאי לרכוש רכב או להחליפו ) על פי ההוראות הקיימות ( לאחר המועד הקובע , לא תישלל ממנו הזכאות לקבלת ההטבה גם אם לא יעמוד באמות ה מידה החדשות .   22 . עם זאת , הוועדה ממליצה כי גם על זכאי ותיק לרכב רפואי תחולנה המלצות הוועדה בעניין סוג הרכב היציג ותדירות ההחלפה . המלצות הוועדה בנושא סוג הרכב ותדירות ההחלפה תחולנה על הזכאים הוותיקים כבר החל מהמועד הראשון ) שלאחר המועד הקובע ( שבו יהיו זכאים להחלפ .ה פרק שישי • מענק חד פעמי לנכים   61   פרק שישי : מענק חד פעמי לנכים רקע 1. ניתן לסווג את אוכלוסיות הנכים , בהתאם לדרגת הנכות ובהתאם למועד הגשת התביעה להכרה בזכאות , לארבע קבוצות . .א הראשונה , נכים שדרגת נכותם 19%-10% אשר הגישו את תביעתם לראשונה לאחר 1.1.1996 ולא קיבלו תגמולים עובר למועד זה ) להלן : 19%-10% חדשים (. לגביהם נקבע כי יינתנו להם התגמולים בדרך של מענק חד פעמי ונשללה מהם הזכות לתגמולים נוספים לפי חוק או לטיפול רפואי אלא באמצעות קופות החולים .95 על פי נתוני אגף שיקום נכים , אוכלוסייה זו מונה – נכון לדצמבר 2009 – 9,673 נכים .96 .ב השנייה , נכים בעלי דרג ת נכות 19%-10% אשר הגישו את תביעתם לפני1.1.1996 )להלן : 19%-10% ותיקים (. לגביהם נקבעה ברירת מענק . דהיינו , ניתנה להם הזכות לבחור מענק ולקבלו במקום תגמול חודשי , על פי כללים שייקבעו ) כללים אשר לא הותקנו עד היום . ( על פי נתוני אגף שיקום נכים , אוכלוסייה זו מהווה כ- 44% מכלל הנכים המטופלים באגף ,97 ואחוז מקבלי תשלומי מחיה ) הניתנים לנכים " נזקקים "( נמוך מאוד )כ- 0.6% ( יחסית לבעלי דרגות100%-20% ) שם מדובר ב- 23.5% ( , ) נתון המלמד , לדברי נציגי האגף , כי רובם המכריע עובד ומתפרנס למחייתו (.98 .ג השלישית , בעלי דרגת נכות 29%-20% אשר ה גישו ) ויגישו ( את תביעתם לפני המועד הקובע ) להלן : 29%-20% ותיקים (. כיום נמצאת קבוצה זו ב טיפול אג ף שיקום נכים והנמנים עימה זכאים לתגמול חודשי ולכלל ההטבות . על פי נתוני ה אגף , מדובר                                                              95 חוק הנכים ) תגמולים ושיקום ( ) תיקון מס ' 17 ( ,התשנ – ו "1995 . 96 מסמך ראש אגף השיקום , מר קותי מור , מיום 7.6.2010 . 97 על פי נתוני אגף שיקום נכים , קבוצה זו מונה נכון – לדצמבר 2008 – 24,201 נכים , כאשר 71.4% מאוכלוסייה זו .... הם מעל גיל 50 . הופעתו של מר שי בכר , ראש תחום תגמולים ב אגף שיקום נכים ב , יום 17.12.2009 – שקף מס ' 7. 98 שם- שקף מס ' 4 . פרק שישי • מענק חד פעמי לנכים   62     ב- 10,346 נכים המהווים כ- 20% מסך המטופלים באגף , כאשר התפלגות הפגימה בקרב אוכלוסייה זו היא : 10% מוכרים בגין פגיעות אוזניים , 29% בגין גפיים , 10% בגין עמוד שדרה ו- 25% מוכרים בגין מחלות שונות . עוד , על פי נתונים אלה כ , - 7.3% מתוכם מבקשים להיעזר בתשלומי מחיה לעומת31.6% בקרב נכים100%-30% , נתון המעיד , לדידם , על כך שמרביתם עובדים ומתפ רנסים למחייתם .99 .ד הרביעית , בעלי דרגת נכות 29%-20% אשר יגישו את תביעתם לאחר המועד הקובע ) להלן : 29%-20% חדשים (. אגף שיקום נכים הציע להעניק להם מענק חד פעמי ) ללא זכות בחירה בין מענק לתגמול , ( ולהוציאם ממסגרת הטיפול באגף שיקום נכים ו להעבירם לטיפולן של קופות החולי ) ם בדומה לאוכלוסיית 19%-10% חדשים (. דיון 2. עמדת אגף שיקום נכים לגבי19%-10% ותיקים היא כי בהיותם נתח אוכלוסייה גדול , מהווים נכים אלה נטל על עבודת האגף . לגישת האגף , אם במקום התגמול החודשי יקבלו הנכים מענק חד פעמי , יתפנו משאבים לטיפול בנכים הקשים יותר , ועבודת האגף תתייעל . האגף הציע כמה חלופות ) שלא יפורטו בדו ( ח" לקביעת שיעור המענק החד פעמי . 3. עמדת אגף שיקום נכים לגבי אוכלוסיית בעלי דרגת נכות29%-20% היא כי אוכלוסייה זו מתאפיינת בנכויות קלות יחסית , ממעטת בצריכת תרופות , הנמנים עימה , ברובם , עובדים ומתפרנסים למחייתם ו כי מספרם הגבוה של נכים אלה מטיל עומס רב על מערכת השיקום תוך כדי פגיעה בטיפול בנכים הקשים יותר .100 לגבי נכי29%-20% ותיקים , הציע אגף שיקום נכים , שתינתן בידם הזכות לבחור בין המשך קבלת התגמול החודשי לבין קבלת מענק חד פעמי . גובה המענק יחושב על פי שיעור המענק שיי נתן לנכי 29%-20% חדשים , ולפי נתון של גיל . עמדת האגף לגבי נכי 29%-20% חדשים היא שיש ליתן להם מענק חד פעמי ) ללא זכות בחירה , ( כאשר שיעור המענק המוצע נע בין 200,000 ל- 290,000 ש"ח, כנגזרת של גיל ושל דרגת הנכות . האגף הציע להעביר למשרד הבריאות את המימון הנדרש לצ ורך הטיפול הרפואי בנכים אל .ה                                                              99 שם ש קפים מס ' 5 , 26 .   100 נייר עמדה של ראש אגף השיקום , מר קותי מור , מיום 11.2.2010 . פרק שישי • מענק חד פעמי לנכים   63   4. לעמדת צה "ל, בשונה מאגף שיקום נכים , חייל שנחבל תוך כדי ועקב תפקידו , יטופל על ידי אגף שיקום נכים גם אם נקבע ה לו דרגת נכות הנמוכה מ- 19% , בנימוק שלפיו : " ערכית " צה ל איננו יכול לסבול מצב שבו חייל אשר נפצע בפעילות צבאית טהורה יקבל מע נק חד פעמי והמשך טיפול מקופת החולים ולא יזכה לשיקום מלא מהאגף לשיקום נכים במשהב ". ט"101 עמדת צה " ל אינה מציעה הגדרה למונח " פעילות צבאית טהורה " המזכה בהמשך קבלת הטיפול באגף שיקום נכים . 5. ארגון נכי צה " ל גורס כי הוצאת הנכים בשיעור נכות 19%-10% ממעגל הזכאים לא הביאה עימה שינוי כלשהו בהתנהלות אגף שיקום נכים וכי עד היום לא הותקנו כללים בעניין נכים בדרגת נכות 19%-10% ותיקים "ו , מה יועילו חכמים בתקנתם אם יתאפשר לאגף השיקום לצמצם עוד יותר את אוכלוסיית הזכאים בעקבות מסקנות הוועדה הנכבדה , אם את האפשרויות הזמינות העומדות לרשו תו כיום הוא אינו מנצל ?".102 מר חיים בר " יו , ר הארגון , העיד כי נכים בשיעור "19%-10% זה נכים קלים מ , - 20% זה מתחיל להיות יותר מסובך ".103 6. הוועדה דנה בעניי נה של אוכלוסיית בעלי נכות 19%-10% ותיקים . על אף שבסעיף 4 ו ) שהוסף לחוק בתיקון משנת 1995 (נקבע כי יש להתקין כלל ים בעניינם , עד היום – משך כ - 15 שנים – לא הותקנו כללים אלה   . 7. בעניין הענקתו של מענק חד פעמי לאוכלוסיית בעלי נכות בשיעור29%-20% , שקלה הוועדה שיקולים שונים . בין היתר , נשקל אם הענקת מענק חד פעמי במקום תגמול חודשי                                                              101 נייר עמדה מיום3.5.2010 .   102 עמדת היועץ המשפטי של ארגון נכי צה , ל" מיום 15.3.2010 .   103 הופעתו לפני הוועדה מיום14.1.2010 ,עמ ' 11 לפרוטוקול . פרק שישי • מענק חד פעמי לנכים   64     תגרום לייעול בעבודת האגף ואם הענקת מענק חד פעמי עשויה לסייע בשיקומם של נכים מסוימים .104   8. לאחר בחינת השיקולים השונים , ו סב רה הוועדה שאין " להוציא " אוכלוסייה זו מ טיפול אגף שיקום נכים , באמצעות הענקת מענק חד פעמי , באורח חד צדדי .   9. המלצות הוועדה בנושאים האחרים שבהם דנה הוועדה , ובמיוחד בפרק " אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום , " יביאו לצמצום האוכלוסיות המוכרות והמטופלות באגפי השיקום , דבר שאמור לגרום לייעול בעבודת האג פים . נכות בשיעור 29%-20% אינה תמיד נכות קלה בכל המקרים ,105 הוועדה סבורה כי די בשינויים ובהמלצות האחרים הכלולים בדו " ח זה , כדי לייתר את הצורך בשינו י מעמדם של נכים בדרגת נכות . זו 10 . על פי נתוני אגף שיקום נכים , אחוז הנכים בעלי דרגת נכות 29%-20% , שנפגעו בפעילות מבצעית , גבוה באופן ניכר ביחס לנכים בדרגת נכות 19%-10% .על פי נתוני האגף ,106 נכון לסוף שנת 2009 ,מספר הנפגעים בפעילות מבצעית מקרב בעלי נכות 29%-20% ג בוה ביותר מ - 70% ממספר הנפגעים בפעילות מבצעית מקרב בעלי נכות19%-10% חדשים .107 11 . עם זאת , בעלי דרגת נכות 29%-20% המעוניינים לקבל סכום חד פעמי במקום תגמול חודשי , מקום שהדבר יסייע בידם לקידום ענייניהם – האישיים או המקצועיים – להתפתחותם , לשיקומם או לכל מטרה ראויה א חרת , יש לאפשר להם לממש אופציה זו .                                                              104 פרופ ' זוהר , בהופעתו לפני הוועדה ביום 18.3.2010 ,' עמ16 לפרוטוקול , סבר כי מענק חד פעמי עשוי לסייע בהחזרה ..... לתפקוד של הלוקים בהפרעות , כגון PTSD ,חרדה ודיכאון   . 105" עו ד שרון מאירי , בהופעתו לפני הוועדה ביום 18.3.2010 ,פירט סוגי נכויות שאינן , לדידו , נכויות קלות , בדרגת ...... נכות של 20% . 106 מסמך מ יום 2.6.2010 חתום בידי ראש אגף שיקום נכים מר קותי מור .    107 בקרב בעלי נכות19%-10% חדשים נפגעו1,910 מתוך9,673 בפעילות מבצעית ) המהווים 19.5% .( בקרב בעלי ....... נכות 29%-20% נפגעו3,478 בפעילות מבצעית מתוך10,347 ) המהווים33.6% .(   פרק שישי • מענק חד פעמי לנכים   65   המלצות הוועדה 12 . אוכלוסיית בעלי דרגת נכות בשיעור 19%-10% ותיקים – הוועדה החליטה שלא לקבוע את הכללים כאמור במקום הגורמים שהוסמכו לכך .   על הגורמים המוסמכים לגבש בהקדם כללים בהתאם להוראות סעיף 4ו לחוק הנכים   . 13 . ל אוכלוסיית בעלי דרגת נכות בשיעור 29%-20% )הן הוותיקים והן החדשים ( תינתן הזכות לבחור במענק חד פעמי ולקבלו במקום תגמול חודשי . גובה המענק יתבסס על היוון התגמולים החודשיים העתידים להשתלם וייקבע על ידי המחוקק על פי עקרונות כלכליים ובהתאם לתוחלת החיים של הנכה . הנכים שיחליטו לקבל את המענק יטופלו בקופות החולים ולא באגף שיקום נכים , ולא יהיו זכאים להטבות השונות המוקנות למטופלים באגף שיקום נכים   . 14 . בקשת נכה לממש את זכותו לקבל את המענק תידון על ידי אגף שיקום נכים והעניין ייבחן ב שיקולים הבאים : ראשית , אם – מבחינה רפואית ושיקומית – יקבל הנכה ט יפול ראוי בקופות החולים ; שנית , אם הנכה כשיר – מבחינה רפואית ונפשית – לבחור לקבל את המענק במקום התגמול ולעשות שימוש מושכל בסכום המענק שישתלם לו .   תחולת ההמלצות   15 . מאחר שהמלצות הוועדה בפרק זה מאפשרות זכות בחירה בין קבלת מענק חד פעמי לבין המשך קבלת תגמולים חודשי ים , החליטה הוועדה כי המלצותיה בפרק זה תחולנה גם על אוכלוסיית הנכים " הוותיקה " בעלי דרגת נכות 29%-20% .       פרק שביעי • חיילים בשירות חובה הנפגעים במהלך חופשה   67   פרק שביעי : חיילים בשירות חובה הנפגעים במהלך חופשה רקע 1. חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם ) חבלה שלא בעת מילוי תפקיד , ( התשמ "ח - 1988 ) להלן : חוק חבלה בחופש , (ה מזכה בתגמולים חייל בשירות חובה אשר נחבל בעת חופשתו , אף אם החבלה אינה עקב שירותו ואף אם התרחשה ללא כל קשר לשירותו או לתפקידו הצבאי .108 2. על פי דברי הכנסת , החוק נחקק " מאחר שהחופשה של חייל בשירות סדיר הינה חלק משירותו הצבאי ומכיוון שאין בידי חייל בשירות סדיר אמצעים כספיים לבטח עצמו מפני סיכונים של פגיעה בעת היותו בחופשה , מה גם שחברות הביטוח אינן מבטחות חיילים מפני סיכונים כאלה , מוצע להרחיב את ההגנה הניתנת לחייל בשירות סדיר לפי החוק האמור באופן שיוכר כנכה גם אם נפגע בעת שהותו בחופשה כדין מחוץ למחנה ".109 3. אין בנמצא חוק מקביל החל על חיילים בשירות קבע או בשירות מילואים , ואם אלה נפגעים בעת חופשה , נדרש להתקיים התנאי הרגיל " של תוך ועקב השירות ". 4. מאחר שעל פי חוק חבלה בחופשה אין נדרשת זיקה כלשהי לשירות הצבאי , הרי שגם חייל בשירות חובה בחופשה אשר נפגע , לדוגמה , עקב קטטה או עקב פעילות אתגרית – כגון סקי , קפיצת בנג , י' סנפלינג – או עקב משחק כדורגל או מעשה קונדס ,110 עשוי להיכלל במעגל הזכאים . 5. בסעיף9 לחוק הנכים , ובמקבילו סעיף 16 ל חוק משפחות חיילים , קבוע החריג לזכאות , והוא : התנהגות רעה וחמורה , אשר חל גם על חיילים בחופשה .                                                              108 כפוף לתנאים מסוימים הקבוע ים בחוק חבלה בחופשה . אם החבלה אירעה בעת חופשה מאושרת בתוך 14 הימים ..... הראשונים של החופשה , שלא עקב עיסוק בעבודה נוספת בתשלום או שלא בתשלום , ונגרמה נכות של 20% לפחות , ..... יחול חוק הנכים אף אם החבלה אינה עקב שירותו . 109 ה" ח התשמ , ז"1826 ,עמ ' 215 . 110( ' חי ע "ו) נ " ע147/04 קוני ערן נ ' קצין התגמולים , פורסם ב מאגר נבו " " )2006 .(        פרק שביעי  • חיילים ב שירות חובה הנפגעים במהלך חופשה   68     6. מבחינ ת ההיקף ) , נכון לדצמבר 2009 ( , מספר החיילים בשירות חובה שנפגעו בעת החופשה מהווה פחות מ - 1% מכלל נכי צה " ל המטופלים באגף שיקום נכים . מתוכם , כשליש בגין תאונות דרכים .111 באגף משפחות , נכון ליום 3.6.2010 ,הוכרו כנספי צה ל "1,073 חיילים בשירות חובה שנפגעו בחופשה , אשר מהווים 4.7% מכלל הנספים . מעל מחציתם של הנספים במהלך חופשה הינם – בגין התאבדויות , וכשליש מהם – בגין תאונות דרכים .112   7. ל עמדת אגף שיקום נכים , יש לבטל את חוק חבלה בחופשה בהיעדר הצדקה להכיר בפגיעות בחופשה שאינן קשורות כלל לשירות הצבאי ו , במיוחד ככל שמדובר בתאונות דרכים , שבקרו תן יש לחיילים סעד חלופי בדמות הגשת תביעה נגד חברת הביטוח .113   8. עמדת ארגון נכי צה " ל היא , בין היתר , כי המקרים המוכרים כפגיעה בחופשה ברובם הם תאונות דרכים שבהן עומדת למשרד הביטחון זכות השיבוב הקבועה בסעיף 36 )() א2 ( לחוק הנכים , ועל כן משרד הביטחון אינו ניזוק מההכרה בזכאות . 114 דיון 9. אף שאחוז החיילים בשירות חובה שהוכרה פגיעתם בעת חופשה הינו נמוך , לא ייחסה הוועדה לכך משקל בהחלטתה . הוועדה נתנה משקל רב לנושא הערכי , בשאלה מי ראוי שיהיה מוכר כנכה צה " ל וכחלל צה   . ל" 10 . הוועדה סבורה כי הדין הקיים מביא לתוצאות שאינן רצויות :   .א ראשית , חלק מהמקרים שהוכרו בגין פגיעה בחופשה מלמד על ריחוק בין נסיבות הפגיעה לבין מהות השירות הצבאי . הדבר נובע הן מכך שלא נדרש לגביהם התנאי                                                              111 מסמך אגף השיקום מיום7.6.2010 פניית הוועדה לקבל פירוט התפלגות לפי נסיבות הפגיעה נכון לסוף2009 ......נענתה על ידי האגף כי מערכות המחשוב אינן נותנות מענה לפילוח מסוג זה   . 112 בתוכם28 חללים הו כרו כנספים בגין טביעה , 19 נרצחו ו- 65 – בגין תאונות אחרות ) נפילה מצוק , נפילה מגג , ...... שריפה , סמים , , (' וכו על פי נתונים שנמסרו לוועדה מאגף משפחות והנצחה , מכתבם 3.6.2010 . 113 בהתאם למסמך העמדה של אגף השיקום מיום11.2.2010 . 114 על פי העמדה בכתב של ארגון נכי צ ל "ה שנתקבלה אצל הוועדה ביום 14.1.2010 .   פרק שביעי • חיילים בשירות חובה הנפגעים במהלך חופשה   69   "תוך ועקב " – ואף לא נדרש קשר או זיקה לשירות הצבאי – והן משום שהחריג לחוק , התנהגות רעה וחמורה , הוא מצומצם בתחולתו . כפועל יו צא , קיימת הכרה בזכאות גם במקרים שב הם התנהגותו של חייל בחופשה לקתה ב רשלנ , תו בחוסר אכפתיות מוחלט ואף כאשר הייתה ההתנהגות חמורה אך לא רעה .115 מקרים אלה אינם הולמים את הערכיות שראוי שתהלום את מעמדם של נכי צה " ל ושל חלליו . .ב שנית , הדין כיום יוצר אנומליה בין מצבים שב   הם י קי מות נסיבות פגיעה זהות ו אילו ההבחנה היחידה בין המ צבים מתבטאת בשאלה אם   החייל נפגע בעת החופשה אם לאו . כך לדוגמה , חייל בשירות חובה הנפגע בתוך מחנה צבאי , שלא " עקב השירות – " כגון עקב מעשה קונדס או עקב קטטה שאירעה בשל סכסוך בין הנפגע לאחר – לא תוכר זכאותו מ אחר שאין מתקיים התנאי " עקב השירות ".116 זאת , בעוד שאם אותו חייל שהה בחופשה ונפגע עקב מעשה קונדס או שהיה מעורב בקטטה עקב סכסוך , במסיבה בערב שבת , יכול שתוכר זכאותו .117 .ג שלישית , לגבי פגיעה בחופשה , נטען לפני הוועדה118 כי קיים קושי באימות פרטי האירוע מאחר שהאירוע התרחש מחוץ למסגרת הצבאית ובהיעדר עדים , בדרך כלל , מתוך המערכת ) כגון עדות מפקדים (. הוועדה סבורה כי טיעון זה , כשלעצמו , אינו מצדיק שינוי של המצב בדין , אך בהצטרפו לנימוקים האחרים אזי יש לייחס לו משקל מסוים . 11 . הוועדה סבורה שקיים צורך בצמצום מ י רבי של המקרים המזכים בהכרה למרות הפגם הערכי ובצמצום המקרים שבהם נוצרת האנומליה כמוסבר לעיל .                                                                115 רק אם , במצטבר , הייתה התנהגותו רעה וגם חמורה , תישלל זכאותו . 116א " ע354/58 גאזי נ ' קצין התגמולים "פ , ד יג 2191 ) 1959 ( ,שם נקבע כי אין דין קטטה שבה תקף הנפגע , או קטטה ..... שאירעה עקב סכסוך , כדין קטטה שאליה נקלע נפגע ו . כן ע א "232/74 גל עוז נ ' קצין התגמולים " פ , ד כט )2 ( 344 ..... ) 1975 (שם סיבת התקיפה הייתה נעוצה בסכסוך אזרחי .   117 אנומליה זו עלולה להיווצר כאשר הנחת העבודה היא שאין מדובר ב מקרה מהמקרים של התנהגות רעה ...... וחמורה   . 118 על ידי הגב ' יהודית דויטש , ראש יחידת התביעות ב אגף השיקום , בהופעתה לפני הוועדה ביום 7.1.2010 ,בעמ ' 13 .....לפרוטוקול .          פרק שביעי  • חיילים ב שירות חובה הנפגעים במהלך חופשה   70     12 . הוועדה סבורה שאין להציע את ביטול חוק חבלה בחופשה , כמוצע על ידי אגף שיקום נכים . חיילים בשירות חובה מגויסים לצבא תוך שנשללת מהם זכות הבחירה הן בעצם הגיוס והן בבחירת המקצוע או התפקיד הצבאי או מ קום השירות . חיילים בשירות חובה אינם מורשים לעבוד מחוץ למסגרת הצבאית אלא באישור מיוחד . הם גם אינם מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי ומשכורתם אינה מאפשרת לבטח את עצמם באופן עצמאי . במובנים רבים , מתקיימת לגביהם " הטוטליות " של המסגרת שבה הם נתונים .119 די בנימוקים אלה כ די להצדיק את המשך הישארותם תחת חסותם של אגפי השיקום ואת אי ביטולו של חוק חבלה בחופשה . 13 . עם זאת , יש לשאוף לצמצום המקרים שבהם התנהגות שאינה הולמת תזכה בהכרה . המבחן הקבוע בחוק , בדבר התנהגות רעה וחמורה , הוא מצומצם מדי ויישומו גורם להכרה בזכאות במקרים שאינם הולמי ם את הרצון לשמר את הערכיות המונחת בבסיס אותה זכאות .   14 . הוועדה בחנה כמה חלופות לשינוי . בין החלופו ת שנשקלו , נשקל ה מבחן של ה" זיקה לשירות ". על פי מבחן זה , התנאי להכרה בזכאותו של חייל הנפגע בחופשה הוא שנסיבות הפגיעה תהיינה בעלות זיקה כלשהי לשירותו הצבאי . יישום מבח ן זה יביא לאי הכרה בזכאות במגוון רחב של פעילויות שבהן עוסקים חיילים בחופשתם , כגון פגיעה עקב נפילה בביתו של החייל או בעת בילוי שגרתי עם חברים . 15 . הוועדה אינה ממליצה לאמץ חלופה זו . יש ליתן בידי החיילים את החירות לבלות בחופשתם כרצונם , לבצע פעילות ספורטיבית , לנסו ע ולהתנהל באופן חופשי ומשוחרר במהלך חופשתם . חופשה נועדה להתאווררות ולהתרעננות מהשירות הצבאי ול " אגירת כוחות " לקראת החזרה לשירות . אימוצו של מבחן " הזיקה לשירות " היה מביא לתוצאה שאינה רצויה , שעל פיה מרבית הפעילויות השגרתיות בחופשה לא היו מזכות בהכרה .                                                                119 על היחס הטוטלי בין המסגרת הצבאית למשרתיה עמד בהרחבה פרופ ' אסא כשר בהופעתו לפני הוועדה ביום .....14.1.2010 ,בעמ '23-20 לפרוטוקול   . פרק שביעי • חיילים בשירות חובה הנפגעים במהלך חופשה   71   המלצות ה וועדה   16 . לא יבוטל חוק חבלה בחופשה .   המצב שמכתיב החוק , ולפיו אין נדרש מחיילים בשירות חובה הנפגעים בעת חופשה קיומו של התנאי " תוך ועקב השירות , " יחד עם יתר התנאים הקב ועים בחוק חבלה בחופשה , ייוותר על כנו . 17 . הוועדה ממליצה כי על החיילים הנפגעים בעת שהות בחופשה יחול חרי ג אחר לזכאותם . במקום התנהגות רעה וחמורה אשר כוללת מעשים חמורים הלוקים בזדון , די יהיה בכך שהנפגע נהג בפזיזות על מנת שתשלל זכאותו להיות מוכר כנכה צה " ל או כחלל צה   . ל" על אמות המידה ליישום חריג הפזיזות ניתן ללמוד מסעיף 20 )( א לחוק העונשין ,         התשל "ז - 1977 , המגדיר " פזיזות " בדין הפלילי ,120 ומוצע לאמץ את הגדרת הדין הפלילי         בעניין זה . אימוץ מבחן הפזיזות באופן שיהווה חריג להכרה בזכאות של חיילים שנפגעו         בעת שהות בחופשה יביא להכרה בזכאותם של חיילים אשר פעלו באופן אחראי , ראוי         והולם ולהפניית המשאבים אליהם . 18 . הח לת ההמלצה בדבר חריג " הפזיזות " על חיילים בחופשה משמעה שזכאותם של חיילים בחופשה תוכר אם יעמדו בתנאי חוק חבלה בחופשה , ללא הדרישה " תוך ועקב " כאמור . זאת , ובלבד שלא נהגו בפזיזות ) או ב אופן ח מור מזה (.   19 . אימוץ מבחן זה לגבי חיילים שנפגעו בעת חופשה י ביא להשגת המטרה של צמצום המקרים שבהם אין זה הולם , מבחינה ערכית , להכיר בחיילים שנפגעו במהלך החופשה כנכי צה ל " או כחללי צה "ל.                                                                  120 "פזיזות " מוגדרת בסעיף 20 )( א לחוק העונשין והיא עשויה להיות אחת משתיים : אדישות – שוויון נפש ..... .. לאפשרות שתיגרמנה התוצאות האמורות   או , קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות שתיגרמנה ....... התוצאות האמורות , ב תקווה להצליח למנען .          פרק שביעי  • חיילים ב שירות חובה הנפגעים במהלך חופשה   72     תחולת ההמלצות   20 . מועד תחולת ההמלצות הוא בהתאם למועד הקבוע בפרק שלישי " : אמות המי דה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום ". פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   73 פרק שמיני : סיכום המלצות הוועדה 1. אמות המידה להכרה בזכאות לסיוע מאגפי השיקום .א כללי   1( בהמלצות הוועדה הוענק משקל רב לפן הערכי אשר הועלה פעמים רבות לפני הוועדה . הוועדה ר ואה לנגד עיניה את ה צורך בהקצאה נכונה ויעילה של המשאבים הקי ימים וסב ו רה כי יש לחזק את הייחודיות המוקנית למעמד ם של נכי " צה ל ושל חללי צה . ל" 2( הוועדה מאמינה כי ניתן לחזק את מעמדם של נכי צה " ל ושל משפחות הנספים באמצעות קביעת אמות מידה ממוקדות יותר להכרה בזכאות . 3( התנאים להכרה בזכאות כיום הם שהפגיעה אירעה בזמן השירות ו " עקב השירות ". 4( המונח " עקב השירות " כולל הן מבחן של קשר עובדתי בין האירוע לבין הפגיעה ) אם האירוע הוא שגרם , מבחינה עובדתית , לפגיעה ( והן מבחן של קשר משפטי . 5( המלצות הוועדה עניינן בקשר המשפטי האמור . בתי המשפט מפרשים כיום בדרכים שונות את מבחן הקשר המשפטי לצורך הכרה בזכ אותם של נפגעים במערכת הביטחון . מבחן זה כולל רכיב סובייקטיבי ורכיב אובייקטיבי . הרכיב הסובייקטיבי פורש כרגישותו המיוחדת של הנפגע . הרכיב האובייקטיבי זכה לפרש נויות שונות של בתי המשפט , לעתים כתנאי של " ייחודיות ומיוחדות " המאפיינות את תנאי השירות , ולעתים הוא פורש בדרכים אחרות , כגון אירוע שיש " בו ממשות , " אף אם אין הוא ייחודי ומיוחד לשירות . 6( הפרשנות השונה המוענקת לרכיב אובייקטיבי זה , והיעדר עיגון בחוק לכלל התנאים להכרה בזכאות , יוצרים חוסר בהירות וחוסר קוהרנטיות בשאלת הזכאות .        פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   74     .ב המלצות הוועדה 1( התנאים להכרה בזכאות הוועדה ממליצה לקבוע תנאים מוגדרים וברורים בחוק הנכים וב חוק משפחות חיילים לצורך הכרה בזכאות , בהתאם לסוג השירות ולס יבת הפגיעה , כדלקמן : (א חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות מילואים פעיל , אשר נחבלו בזמן שירותם ועקב שירותם , יוכרו כ זכאים אף אם נסיבות הפגיעה אינן ייחודיות ומיוחדות לשירות הצבאי או הביטחוני . (ב חיילים בשירות קבע אש ר נחבלו בזמן שירותם , יוכרו רק אם תנאי השירות שגרמו לפגיעה הם " ייחודיים ומיוחדים " לשירות הצבאי או הביטחוני ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים . התנאי בדבר " הייחודיות והמיוחדות " יתו ו סף לדרישות האחרות , של חבלה בזמן השירות ושל קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין האירוע לבין הנכות ע . ל פי תנאי זה , המיושם פעמים רבות בבתי המשפט בערכאות השונות , יש לבחון אם ייחודיות השירות ומיוחדותו הן שהביאו בפועל לפגיעה ואם תנאי השירות שגרמו לפגיעה הינם צבאיים או ביטחוניים במהותם . (ג חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות מילואים פעיל , אשר חל ו במחלה או לקו בהחמרת מחלה , יידרשו לעמוד – מלבד התנאים הקבועים בדין " תוך ועקב השירות " – בתנאי נוסף של " ייחודיות ומיוחדות " לשירות . (ד חיילים בשירות קבע , אשר חלו במחלה או לקו בהחמרת מחלה בזמן שירותם , לא יחו לו עליהם הסדרים של חוק הנכים וחוק משפחות חיילים . תחת זאת , יחול עליהם הסדר זהה לזה החל על נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי . 2( ההסדר שיחול על אלה שלא יעמדו בתנאי הזכאות החדשים נכים , או משפחות הנספים , אשר לא יהיו זכאים על פי אמות המידה בחוקי השיקום אבל עונים לתנ אים הקבועים להכרה כ " נפגעי עבודה " במוסד לביטוח פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   75 לאומי , ממליצה הוועדה להחיל עליהם הסדרים זהים לאלה החלים על נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי . מאחר שמנגנון ההפרשות כחלק מהשכר של המשתייכים לגופים הזכאים לטובת המוסד לביטוח לאומי אינו מושפע כיום מהאפשרות שיחולו על הזכאים ההסדרים החלים על נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי , ממליצה הוועדה על קביעתו של מנגנון אשר יביא בחשבון אפשרות זו . מאחר שהתגמול לנפגעי עבודה מבוסס על השכר הרבעוני ) רבע שנתי ( שקדם לפגיעה , ממליצה הוועדה כי התגמול לחיילים בשירות חובה ) המשתכרים שכר נמוך ( יהי ה בהתאם ל " תגמול המזערי " המוענק לחיילי מילואים שאינם משתכרים , לפי הקבוע בפרק י " ב בחוק הביטוח הלאומי ] נוסח משולב [ המסדיר " תגמולים למשרתים במילואים ". 3( זכאות לתגמולים לאלמנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו הוועדה סבורה כי הוראת אגף משפחות והנצחה ,121 ה מקנה זכאות לתגמולים לאלמנות נכ י צה " ל שנפטרו , שלא עקב נכותם – והיו בדרגת נכות של 50% ויותר בגין חבלה בפעילות מבצעית – אינה ראויה . הוועדה סבורה כי יש לבטלה . 4( תחולה על הגופים ה ביטחוניים הזכאים המלצות הוועדה תחולנה בהתאמה על כל הגופים הביטחוניים הזכאים . כ כל שקיימות המלצות שו נות לסוגי אוכלוסיות שונות , תחולנה אותן ההמלצות בהתאמה על המשרתים בגופים אלה . ההמלצות החלות על חיילים בשירות חובה בצה " ל תחולנה על חיילים בשירות חובה , ככל שקיימים כאלה , בגופים הביטחוניים האחרים . ההמלצות החלות על משרתי הקבע בצה " ל תחולנה בהתאמה על המשרתים בגופ ים הביטחוניים הזכאים הנוספים , וגם ההסדרים השונים יחולו בהתאם .                                                              121 הוראת אגף משפחות והנצחה מס ' 21.01 מיום1.1.2009          פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   76     2. הנמנים עם הגופים הזכאים לקבלת סיוע מאגפי השיקום   .א כללי   עם השנים הצטרפו למעגל הזכאים גופים רבים , אשר – לעתים – אין לפעילותם ולאופי השירות בהם כל ייחודיות צבאית או ביטחונית . .ב המלצות הוועדה 1( משטרת ישרא , ל שירות הביטחון הכללי ) השב , (כ" המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ) המוסד , ( שירות בתי הסוהר , " צד ל וגופים טרום הקמת המדינה , ייוותרו במעגל הגופים הזכאים . 2( כיתות כוננות , רבש " צים ומגינים ייכָּללו כגוף זכאי אם נבעה הפגיעה כמפורט בהסדר החל בעניינם .122   3( משרד החוץ ומשמ ר הכנסת לא ייכָּללו כגופים זכאים .   4( אזרחים המופעלים על ידי צה " ל לפני גיוסם לא ייכָּללו בין הזכאים ) בהתאם להסדר הקבוע כיום בהוראות משרד הביטחון 48.14 ( , למעט המשתתפים במסגרת ) צ" קד שאינה קורס נהיגה ( ומועמדים ליחידת ההתנדבות .   5( הוועדה ממליצה כי , לפני הגשת תביעה לא גפי השיקום על ידי המשרתים בגופים הזכאים , תישקל זכאותם בקפידה על ידי גורמים מוסמכים מקרב אותם גופים .                                                                122 מסמך מלשכת היועץ המשפטי ל ממשלה , מעמד הנפגעים מכיתות הכוננות , מיום 18.12.2002 .   פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   77 3. זכאות לרכב רפואי ולרכב מדינה   .א כללי   הזכאות לרכב רפואי ולרכב מדינה התרחבה במהלך השנים . כיום , זכאים לרכב רפואי לא רק בעלי מגבלה בכושר הניידות אלא גם נכה בעל דרג ת נכות כוללת של 50% ומעלה ) בין בגין פגימה אחת ובין בגין מספר פגימות , ( גם אם נכות זו אינה יוצרת מגבלת ניידות כלשהי . .ב המלצות הוועדה   1( הוועדה ממליצה על ביטול ההוראה המקנה זכאות לרכב רפואי לבעלי נכות כוללת של 50% ומעלה , וכן על שינוי אמות המידה לזכאות . רכב רפואי י ינתן לנכה בהתאם למבחנים של פגיעה בכושר הניידות .   2( לצורך קביעת הזכאות , תוקם ועדה מקצועית רפואית אשר תקבע את אמות המידה לזכאות כבסיס לקביעת הצורך בניידות . אמות המידה תיקבענה על פי סוגי הליקויים ו על פי דרגות הנכות שיש בהם כדי לפגוע בכושר הניידות של הנכה . כן ייק בע נפח המנוע של הרכב היציג המתאים לכל אחת מקבוצות הליקויים ודרגות הנכות . 3( רשימת הליקויים לא תוגבל לפגיעות בגפיים והיא עשויה לכלול גם נכויות אחרות , דוגמת פגיעות בעמוד שדרה , עיוורון , בעיות לב , פגיעות ראש ובעיות נשימה , ובלבד שיש בנכות כדי להגביל את כושר הניידו .ת 4( עניינו של נכה , אשר יגיש בקשה לקבלת ההטבה של רכב רפואי , ייבחן בוועדת ניידות באגף שיקום נכים . ועדת הניידות תדון בשאלת זכאותו של הנכה בהתאם למגבלת הניידות , על פי אמות המידה שייקבעו על ידי הו ועד ה המקצועית הרפואית . 5( הוועדה ממליצה להשאיר על כנן את אמות המידה ל זכאות לרכב מדינה .        פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   78     6( סוג הרכב היציג יהיה אחיד לכלל הנכים – בעל נפח של 1,600 סמ . ק" במקרים שבהם קיימים צרכים רפואיים מיוחדים ) כפי שייקבעו על ידי הוועדה המקצועית אד "-הוק " כמפורט לעיל (, יהיה נפח המנוע 2,000 סמ . ק" מקרים חריגים , שבהם נדרש רכב מסוג מיוחד או רכב בנפח מנוע גדול יותר , יידונו בוועדת חריגים . 7( הזכאות להחלפת רכב רפואי תהיה אחת ל- 4.5 שנים . 8( תדירות זו תחול גם על הזכאות לקבלת סיוע להחלפת רכב אישי של הורים שכולים ו של אלמנות . 9( תבוטל הזכות לקבל שני כלי רכב מטעם המדינה ) האחד , מכוח התפקיד של מי שעובד בשירות המדינה וה , – שני מכוח חוק י השיקום (. הזכאי ליותר מכלי רכב אחד מטעם המדינה יקבל , על פי בחירתו , כלי רכב אחד בלבד אשר יהיה מותאם לתפקידו ולמעמדו וכן לצרכיו הרפואיים . 10 ( השינוי באמות המידה לזכאות יחול על מי שהגיש את הבקשה לקבלת הזכאות לרכב לאחר המועד הקובע .   אולם , מי שהגיש את הבקשה לפני מועד זה , והיה זכאי לרכוש רכב או להחליפו ) על פי ההוראות הקיימות כיום ( לאחר המועד הקובע , לא תישלל ממנו הזכאות לקבלת ההטבה גם אם לא יעמוד באמות המידה החדשות . 11 ( המלצות הוועדה בעניין סוג הרכב היציג ותדירות ההחלפה תחולנה גם על מי שהגיש את הבקשה לקבלת ההטבה לפני המועד הקובע . המלצות הוועדה בנושא סוג הרכב ותדירות ההחלפה תחולנה על הזכאים הוותיקים החל מהמועד הראשון ) שלאחר המועד הקובע ( שבו יהיו זכאים להחלפה .   4. מענק חד פעמי   .א הוועדה אינה ממליצה להוציא את בעלי דרגת נכות בשיעור 29%-20% אל מחוץ למעגל הזכאים לטיפול ו להטבות אגף שיקום נכים , כפי שהדבר נעשה בעניינם של בעלי דרגת נכות בשיעור 19%-10% אשר הגישו את תביעתם לאחר1.1.1996 .   פרק שמיני • סיכום המלצות הוועדה   79 .ב לבעלי דרגת נכות בשיעור 29%-20% תינתן הזכות לבחור במענק חד פעמי ולקבלו במקום תגמול חודשי . גובה המענק יתבסס על היוון התגמולים החודשיים העתידים ל השתלם וייקבע על ידי המחוקק על פי עקרונות כלכליים ובהתאם לתוחלת החיים של הנכה .   .ג הנכים שיבחרו לקבל את המענק יטופלו בקופות החולים ולא באגף שיקום נכים , והם לא יהיו זכאים לקבל הטבות מאגף שיקום נכים .   .ד בקשה של נכה לממש את זכותו לקבל את המענק תידון על ידי אגף שיקום נכים והיא תיבחן בשני מישורים . האחד , אם – מבחינה רפואית ושיקומית – יקבל הנכה טיפול ראוי במסגרת קופות החולים ; השני , אם הנכה כשיר – מבחינה רפואית ונפשית – לבחור בקבלת המענק במקום התגמול החודשי , ולעשות שימוש מושכל בסכום המענק שישולם לו .   .ה לעניין בעלי דרגת נכות ב שיעור 19%-10% שהגישו את תביעתם לנכות לפני1.1.1996 , ואשר טרם הותקנו לגביהם כללים באשר לברירת המענק המוקנית להם לפי סעיף4 'ו לחוק הנכים , מן הראוי ש הגורמים המוסמכים יתכנסו בהקדם לקביעתם של כללים אלה .   5. חיילים בשירות חובה הנפגעים בעת שהייה בחופשה   זכאותם של חיי לים בשירות חובה אשר נפגעו בעת שהייתם בחופשה תוכר ללא דרישת " עקב השירות , " ובלבד שיעמדו בתנאים הקבועים בחוק חבלה בחופשה . במובן זה , אין שינוי בהשוואה למצב כיום . השינוי המומלץ הינו קביעת חריג אחר במקום זה הקבוע בסעיף 9 לחוק הנכים ובסעיף16 לחוק משפחות חיילים . במקום התנהגות רעה וחמורה יהיה החריג לזכאות " התנהגות בפזיזות ". על פי מבחן זה , אם חייל בחופשה נפגע עקב התנהגות פזיזה ) או חמורה מכך , ( לא תוכר זכאותו כנכה צה " ל או כחלל צה .ל"   הערתו של ' דר גבריאל קלינג , חבר הוועדה   81   הערתו של ד " ר גבריאל קלינג , חבר ה ו ועדה י עני ן שהועדה לא נזקקה לו – קביעת דרגת נכות חל ק ניכר מהעדים שהופיעו ל פני ה ו ועדה התייחסו בהרחבה לטיפול בקביעת הנכות . בין אלה שהתייחסו לכך היו בעלי תפקידים בהווה ובעבר במערך של קביעת הנכות . כמעט ללא יוצא מהכלל , נמתחה ביקורת על דרך תפקודו של מערך זה . י הי תה גם תרעומת על הערעורים הרבים ועל מעורבותם של עורכ י דין . תוצאתו של המצב הקיים היא פגיעה בנכים ועלויות ניכרות של ההתמודדות עם המערכת בקביעת הנכות . הפגיעה בנכים אינה פגיעה בזכויותיהם בלבד , אלא גם בכבודם ובמעמדם כמי שזכאים ליחס מיוחד בשל תרומתם למדינה . מן הראוי היה שהו ו עדה תדון בדרך קביעת הנכות ותגבש המלצות גם בעני י ן כאוב זה . רוב חברי ה ו ועדה החליט שלא להיזקק לסוגיה משני טעמים . ראשית , משום שסברו כי עני י ן זה אינו מצוי בכתב המינוי של הו ו עדה . לטעמי , פירוש זה של כתב המינוי הוא שגוי . ברישא של כתב המינוי נאמר כי תפקידה של הו ו עדה " להביא לייעול וחסכון במערכת השיקום ." ... אין עמי ספק ששינוי באופן הקביעה של הנכויות עשוי להביא לייעול במערכת השיקום ויש סיכוי שגם לח י סכון במשאביה . שנית , נטען כי בהמשכו של כתב המינוי מפורטים הנושאים שה ו ועדה מתבקשת לבדוק . קביעת הנכויות אינה נמנית ביניהם . גישה זו מתעלמת מכך שקודם לפירוט העני י נים ו שה ועדה התבקשה לבדוק נאמר " בין היתר ". משמע , שהרשימה שבאה לאחר מכן אינה ממצה . עצם התנהלותה של הו ועדה בשמיעת עדויות על הנושא ואף בייזום הזמנת עדים לנושא זה , מעיד על כך שעד שלב מסוים הבינו גם יתר חברי הו ו עדה כי עני י ן זה מסור ל טיפולה של ה ו ועדה . טעם נוסף שמועלה נגד הדיון בנושא זה הוא שהענ י ין הועלה בדו " ח הבינים של צוות הבדיקה לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים שמונתה על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת , שבראשה ח כ " ישראל חסון . עיקר ההמלצות של אותה ועדה ) בסעיף 27 להמלצותיה ( הוא בחינה עם מומחים ועם משרד הבריאות את האפשרות לי ישם מודלים שונים ) סעיף 27 לדו " ח הבינים ; ( בחינת היחס והסמכות שבין חוות דעת רפואית מקצועית של רופא אמון לבין קביעה של ועדה רפואית ) סעיף 27 ); ((ו ובחינת הסמכות של קצין התגמולים לערער על קביעת חוות דעת רפואית מקצועית של רופא אמון ועל קביעה של ועדה רפואית ) סעי ף 27 ). ((ז משמע , שה ו ועדה בראשות ח " כ חסון מבקשת כי ימונו גופים שונים לבחינת הנושאים הנזכרים . לדעתי , ועדת גורן היא זו שצריכה לדון בנושאים וליתן המלצותיה . ו בו עדה חברים קצין רפואה ראשי לשעבר , קצין בכיר שהוא נכה הבקי בפגמי הערתו של דר ' גבריאל קלינג , חבר הוועדה 82     המערכת , " מנכ לית המוסד לביטוח לאומי האחר אית למערכת הקובעת נכויות , המקבילה לזו של משרד הב י טחון , ושני שופטים שעסקו בקביעת נכויות בתחומים שונים . לא נראה לי שהו ו עדה חסרה יכולת לדון בדרך לקביעת נכויות . לכן , היה על הוועדה לחוות דעתה ולהמליץ על השינויים הראויים בטיפול בקביעת דרגת הנכות .                                                                        נספח א • ' החלטת ממשלה מס ' 198 מיום12.05.2009 83   החלטה מס . 198 של הממשלה מיום12.05.2009 הממשלה ה- 32 בנימין נתניהו נושא ההחלטה : התייעלות באגפי השיקום של משרד הביטחון     מחליטים : 1 . להטיל על ראש הממשל , ה שר הביטחון ושר האוצר להקים ועדה ציבורית , בראשות שופט בדימוס , שחבריה יהיו , בין השאר : אנשי ציבור מתחום האקדמיה , איש ציבור מתחום הכלכלה , ומנכ " ל המוסד לביטוח לאומי ) להלן - הוועדה הציבורית (. נציג משרד הביטחון ונציג משרד האוצר ישמשו כמשקיפים בוועדה . הוועדה הציבורית תוקם בתוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו . תפקידי הוועדה הציבורית יהיו לבחון אמות מידה לזכאות לסיוע באגף שיקום נכים ובאגף משפחות והנצחה ( להלן ביחד - אגפי השיקום כך , ( שהרכב האוכלוסייה המטופלת באגפי השיקום יבטא את מחוי יבות המדינה למי שנפגע בפעילות ביטחונית בשליחותה , במטרה להביא לייעול בפעילות מערכת השיקום ולאיתור מקורות לחיסכון תקציבי ובכפוף למסגרת התקציב הקיימת המיועדת לאגפי השיקום . במסגרת הבחינה כאמור , תבחן הוועדה , בין היתר , את אלה : א. מכלול אמות המי דה והקריטריונים שלפיהם מוכרים זכאי אגפי השיקום תוך יצירת הבחנה בין אוכלוסיות שונות בהתאם לאופי האירוע שגרם לפגיעה ותוך מתן עדיפות לזכאות לנפגעים מפעילות בעלת אופי מבצעי . ב. הרחבת התנאים אשר בהתקיימם יהיו מצטרפים חדשים זכאים לקבלת מענק חד-פעמי במקום קבלת תגמולים והטבות אחרות . 2 . לקבוע כי המלצות הוועדה הציבורית יוגשו לממשלה תוך6 חודשים מיום תחילת עבודתה של הוועדה וכי הממשלה תקיים בהן דיון תוך 30 ימים מיום הגשתן .                                                                                                   נספח ב • ' כתב המינוי לוועדה ציבורית   85 bx       נספח ב ' ד נספח ג  • ' גורמים שהופיעו לפני הוועדה   87   גורמים שהופיעו לפני הוועדה הוועדה שמעה56 גור מים מן הציבור וגורמים ממלכתיים שהופיעו לפניה . חלקם זומן בעקבות פנייתם לוועדה , חלקם זומן ביוזמת הוועדה . רשימת האנשים בהתאם לסדר הופעתם לפני הוועדה , היא זו : o מר פינחס בוכריס – " מנכ ל משרד הביטחו . ן o מר קותי מור – ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o מר חיים " יו – בר ר ארגון נכי צה "ל. o מר דני בן-"מ – אבו מ יו " ר ארגון נכי צה " ל וראש מחוז השפלה בארגון . o מר אריה מועלם – ראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון . o מר אלי בן שם " יו – ר ארגון " יד לבנים ". o ר "ד יונה בר-" יו – גור ר סניף " יד לבנים ב " רמת השרון . o מר יוסף לוטנברג " יו – ר סניף " יד לבנים " בתל-אביב-יפו . o מר פינחס בוכריס – " מנכ ל משרד הביטחון – הופעה שני . הי o מר ישראל שרון – ראש היחידה לתגמולים והטבות , אגף שיקום נכים , משרד הביטחון . o מר שי בכר – ראש תחום תגמולים והטבות , אגף שיקום נכים , משרד הביטחון . o מר אמנון אברמוביץ ' – נכה צה , ל" עיתונאי ועורך דין . o פרופ ' קותי גרשוני – נכה צה . ל" o מר גד רפן – נכה צה . ל" o ' גב נאווה שוהם " יו – ר ארגון אלמנות ויתומי צה . ל" o מר גיל סימנהויז – " מנכ ל ארג ון אלמנות ויתומי צה . ל" o ' גב יהודית דויטש – ראש היחידה לתביעות ו ל קביעת זכאות נכים – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o פרופ ' יצחק שקד – יועץ רפואי לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o ד"ר עמוס שינדלר – יועץ רפואי לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o ד"ר פרץ וייס – יועץ רפואי לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o פרופ ' אסא כשר – אב שכול , פילוסוף , מומחה בתחום האתיקה הצבאית והרפואית . o ר " ד אורי זנדבנק – הממונה על הוועדות הרפואיות באגף שיקום נכים . o מר שמעון נבון " יו – ר הוועד הארצי בארגון נכי צה . ל" o מר חיים בר " יו – ר ארגו ן נכי צה "ל – הופעה שני .הי o ד" עו עידן קליימן – סגן יו " ר מחוז ת " א של ארגון נכי צה . ל" o ד" עו יוסי לוי – יועץ משפטי ל ארגון נכי צה . ל" o מר אריה פינק – לשעבר ראש אגף השיקום . o מר קותי מור – ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון – הופעה שני . הי o ר "ד עידו כץ – ראש היחידה ל שירותים רפואיים והרופא הראשי המוסמך . o מר צבי אשל – פונה מהציבור , לשעבר ראש תחום רכב רפואי וסגן מנהל מחוז שיקום דן . o מר אלי דבי – אח שכול " יו , ר העמותה " לנצח אחי , " פונה מן הציבור . o ד" עו רוני אלוני – סדובניק – אחות שכולה , פונה מן הציבור . o ד" עו יעקב זכאי – נכה צה , ל" פונה מן הציבור . נספח ג  • ' גורמים שהופיעו לפני הוועדה     88     o מר צבי א ' רוטנברג – פונה מן הציבור . o רב ניצב דודי כהן – מפכ " ל משטרת ישראל . o ניצב עמיחי שי – ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל . o מר יובל דיסקין – ראש ש י רות הביטחון הכללי (. כ" שב ) o מר מאיר דגן – ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוח דים ) המוסד . ( o רב גונדר בני קניאק – נציב ש י רות בתי הסוהר (. ס" שב ) o פרופ 'ג ' וני גל – מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים . o מר אודי ניסן – הממונה על התקציבים במשרד האוצר . o ד" עו הלן מור – יועצת משפטית ל אגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o ד" עו אחז בן ארי – היועץ המשפטי למערכת הביטחון . o ד"ר דני דולפין – לשעבר הרופא הראשי וראש היחידה לשירותים רפואיים באגף שיקום נכים . o אלוף )ב ( . מיל עמוס ירון – לשעבר מנכ " ל משרד הביטחון וראש אכ . א" o אלוף )ב (. מיל אלעז ר שטרן – לשעבר ראש אכ . א" o אלוף אבי זמיר – ראש אכ . א" o ' גב קרן ברהום – לשעבר ראש תחום תקציבים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון . o ד" עו נפתלי גרינברג . o ב) מ " אל ר "ד (. מיל חיים קנובלר – פונה מן הציבור . o פרופ ' אמנון כספי – נכה צה , ל" פונה מן הציבור . o ' גב אילנה שר ייבמן – סמנכ " ל נכות כללית – המוסד לביטוח לאומי . o מר יצחק כהן – שופט מכהן ב בית המשפט המחוזי בחיפה . o מ " נצ יוסף גריף גן ס – מפקד משמר הכנסת . o צ " סנ בנצי ארבבוף – ק צין מ שאבי אנוש במשמר הכנסת . o ד" עו אורית סון – משנה לפרקליט המדינה – עניינים אזרחיים . o ד" עו שרון מאירי ד" עו ו תמר סיון – נציגי ועדת נכים , תגמולים ושיקום ב לשכת עורכי הדין בישראל . o פרופ ' זהבה סולומון – כלת פרס ישראל , פרופ ' לאפידמולוגיה , ל פסיכיאטרי ל ו ה עבודה סוציאלית באונ יברסיטת תל -אביב . o פרופ ' יוסי זוהר – מנהל מח לקה פסיכיאטרית בבי " ח שיבא ופרופ ' באוניברסיטת תל אביב . o רב אלוף גבי אשכנזי – ראש המטה הכללי . נספח ד  • ' התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי סוג שירות   89   התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי סוג שירות *123 * הנתונים נכונים ליום 31.12.2009 .   **זכאים בתהליך ועדות - בעיקר נכים הממתינים ל הופיע לפני ועדה רפואית ראשונה או                חוזרת לשם קביעת אחוזי נכות ) נכון ל- 12.2009 : 4,497 נכים (.                                                              123 מסמך משרד הביטחון – אגף שיקום נכים , סימוכין 15101-020610 ,מיום 7.6.2010 – נספח ב .' בטיפול קופ " ח ובמימון האגף בטיפול שוטף 9%-0% 19%-10% הוכרו אחרי 1996 100%-10% + כולל זכאים בתהליכי ועדות ** כ" סה חובה 16,229 4,371 29,065 49,665 ל" צה מילואים 8,065 937 12,795 21,797 קבע 5,365 2,465 8,666 16,496 משטרה 2,719 1,430 3,705 7,854 ס" שב514 242 523 1,279 " שב כ ומוסד 90 47 54 191 ל" צד2 22 58 82 אחר 641 159 845 1,645 כ" סה33,625 9,673 55,711 99,009   נספח ה  • ' התפלגות אוכלוסיית הנספים לפי סוג השירות והגופים הזכאים       91   התפלגות אוכלוסיית הנספים לפי סוג השירות והגופים הזכאים *124 הגוף / סוג ה שירות מספר הנספים – ל " צה חיילי חובה 12,315 – ל " צה חיילי קבע 2,140 – ל " צה חיילי מילואים 3,694 שוחרים 8 ע" גדנ10 משטרה 851 שירות בתי הסוהר (ס" שב )42 כ" שב66 מוסד 38 כיתת כוננות ביישובי ספר 9 ארגון אצ ל"99 בריגדה 642 ארגון ההגנה 686 ארגון הגדוד העברי 52 ארגון השומר 58 ארגון לח י"47 פלמ ח"54 משמר העם 44 ארגון ניל י"9 מתנדבי ארץ ישראל 12 נכי צה " ל שנפטרו 1,639 נפטרים בנסיבות שונות שהוכרו כחללים 129 כ" סה22,644 * הנתונים נכונים לדצמבר2009 .                                                               124 הנתונים הועברו לוועדה על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון , ביום 7.1.2010 .     נספח ו  • ' התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי נסיבות הפגיעה   93   התפלגות אוכלוסיית הנכים לפי נסיבות הפגיעה *125 בטיפול קופ " ח ובמימון האגף בטיפול שוטף 9%-0% 19%-10% הוכרו אחרי 1996 100%-10% + כולל זכאים בתהליכי ועדות ** כ" סה פעילות מבצעית ) קרב , אימונים , פעילות אווירית ( 9,365 1,910 21,273 32,548 מחלה 9,607 4,333 13,731 27,671 תאונות עבודה , תאונות דרכים , אחר 14,579 3,412 20,214 38,205 חופשה ) חיילים בשירות חובה – תאונות דרכים , אחר ( 74 18 493 *** 585 כ" סה33,625 9,673 55,711 99,009 * הנתונים נכונים ליום 31.12.2009 .   **זכאים בתהליך ועדות - בעיקר נכים הממתינים ל הופיע לפני ועדה רפואית ראשונה או         חוזרת לשם קביעת אחוזי נכות ) נכון ל- 12.2009 : 4,497 נכים (.   *** מתוכם 183 נכים נפצעו בתאונות דרכים בחופשה .                                                              125 מסמך משרד הביטחון – אגף שיקום נ כים , סימוכין 15101-020610 , מיום7.6.2010 – נספח ב .'       נספח ז  • ' התפלגות אוכלוסיית הנספים בשנים 2009-2000 לפי נסיבות הפגיעה     95   התפלגות אוכלוסיית הנספים בשנים 2009-2000 לפי נסיבות הפגיע ה126 נסיבות הפגיעה מספר הנספים פעילות מבצעית ) קרב , תאונה מבצעית , תאונת אימונים ופעילות אווירית ( 482 מחלה *1,044 התאבדות 348 תאונת דרכים ) בחופשה ובתפקיד (317 שונות – תאונות שונות ) נפילה מצוק , טביעה , פגיעת נשק וכד ( ' פעילות חבלנית עוינת , רצח וכד .' 207 כ" סה2,398 * מספר הנספים עקב מחלה כולל נכים שנפטרו עקב מחלתם .                                                              126 הנתונים מהווים סיכום של נתוני התפלגות ה נספים בשנים 2009-2000 לפי נסיבות הפגיעה ,               ש     הועברו לוועדה על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ) בפקסימיליה , ( ביום 11.1.2010 .