חומר רקע

1 ד' בכסלו "תשע ז 4 בדצמבר 2016 אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לדיון הקבוע ליום5.12.16 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון 'מס8 ) ( "חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע ז– 2016 מטרת הצעת ה חוק ה,ממשלתית היא לקבוע הוראה קבועה ולפיה החובה החלה על המשטרה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או קולי ,לפי סעיפים 7 ו- 11 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב- 2002 (להלן – חוק חקירת חשודים, או החוק) , לא חלה על חקירת חשוד בעבירות ביטחון ,. כתחליף לתיעוד החזותי מוצע לקבוע נוהל של פיקוח ובקרה אקראי ים על חקירות אלה . כשנחקק החוק בשנת2002 ,הממשלה ביקשה לפטור את המשטרה כליל מחובה זו ב חקירות ב עבירות ביטחון , אך הוועדה החליטה לקבוע את ההוראה כהוראה שעה למשך חמש שנים. לכן סעיף17 לחוק קבע שבתקופה שמיום התחילה ,ה-4 ביולי2003 ,ועד ל- 2008 ,לא תחול על המשטרה החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או קולי ,בעבירת ביטחון )(ור' את הפירוט של ההסדר, להלן. :מאז, הוראת השעה הוארכה מפעם לפעם בשנת2008 , ביקשה הממשלה לקבוע את הפטור כהוראת קבע, אך הכנסת שוב החליטה במקום זאת להאריך את הוראת השעה בארבע שנים נוספות , ולבדוק את העבירות שהפטור חל לגביהן, ואת האיזונים האפשריים ב התייחסות הכולל ת לחשודים בעבירות ביטחון . בשנת2012 ,הכנסת האריכה את תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות. בשנת2013 , פורסם דו"ח של הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי, ובו היא המליצה, לאור הדברים שנאמרו על ידי ראש השב"כ לשעבר, לשקול בחיוב תיעוד חזותי של חקירות שב"כ (הוועדה הציבורית לבדיקת אירועי הימי מיום31 במאי2001 , פברואר2013 ', (דו"ח טירקל) עמ346 :) " 92 . בתיעוד החקירות של השב"כ יש כדי לחזק את היסודיות והאפקטיביות של חקירת המבת"ן . בבדיקה הנזכרת של פרקליטות המדינה וכן בעדויות שהושמעו בפני הוועדה עלה ענין התיעוד של חקירות בשב"כ .ראש השב"כ ,בעדותו בפני הוועדה, הציע לשקול בחיוב תיעוד חזותי של חקירות שב"כ .לדבריו" ,גם אם לא כולם תמיד אוהבים את זה אני חושב שזה יהיה נכון ."הוועדה ממליצה , אפוא ,כי יהיה תיעוד חזותי מלא של החקירות ,לפי כללים שיקבע היועץ המשפטי ממשלה בתאום עם ראש השב"כ." בעקבות דו"ח טירקל, הוקם בינואר2014 צוות בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר .לצורך יישום המלצות הדו"ח בשנת2015 , הממשלה ביקשה הארכה נוספת של חמש שנים. הכנסת הסכימה להאריך את הוראת השעה בשנה וחצי בלבד, וזאת בשביל לאפשר לצוות המקצועי שהוקם להגיש את מסקנות הבדיקה שנערכו בנוגע לתיעוד חקירות בשב"כ, ולקיים דיון יסודי לגבי הסדר קבע בנושא התיעוד של חקירות המשטרה בעבירות ביטחון. הוראת השעה עתידה לפקוע ב- 4 בינואר2017 . בספטמבר2015 ( הגיש הצוות לממשלה דו"ח הכולל המלצות לענייננו דו"ח הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31.05.10 (ועדת טירקל )בנושא הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבין-לאומי , אוגוסט2015 :) " 138 .כחלופה לתיעוד חזותי מלא של החקירות ,ומתוך רצון למצוא פתרון לקושי שעליו הצביעה ועדת טירקל, הוצע פתרון שיאפשר שקיפות רבה יותר של עבודת החוקרים ,יגביר את יכולת הפיקוח 2 והבקרה על התנהלותן של חקירות השב״כ ואף יסייע בהדיפת טענות שווא על שימוש באמצעים פסולים בחקירות. 139 . הצוות ממליץ כי יותקנו מצלמות בכל חדרי החקירות של השב״כ ,והן ישדרו בקביעות ובמעגל סגור את המתרחש בחדר החקירה ״בזמן-אמת״ לחדר בקרה .חדר זה יהיה ממוקם באחד ממתקני השב״כ שאין בו מתקן חקירות .חדר הבקרה יהיה נגיש וזמין לגורם מפקח מטעם משרד המשפטים בכל עת וללא התראה מוקדמת ,ויאפשר צפייה בנעשה בכל אחד מחדרי החקירות שבהם מתנהלת חקירה באותו הזמן .הגורם המפקח יערוך תרשומת תמציתית על הדברים שראה ,אך לא יישמר תיעוד מהצילומים .לחוקרים לא תהיה כל אינדיקציה מתי הגורם המפקח צופה בהם בחדר הבקרה . אם יסבור הגורם המפקח כי נעשה שימוש באמצעים פסולים במהלך החקירה ,תהיה חובת דיווח מידית בנושא למבת״ן .מתווה זה מקובל הן על ראש השב״כ והן על היועץ המשפטי לממשלה." כעת, לאחר שצוות צ'חנובר בחן את נושא תיעוד החקירות של השב"כ , מבקשת הממשלה לאמץ את המלצותיו ,גם לגבי חקירות של המשטרה בעבירת ביטחון ולקבוע, מצד אחד, שלא תהיה חובה של תיעוד חזותי של החקירות, ומצד שני, שמנגנון הפיקוח והבקרה בזמן אמת שיתבצע לעניין חקירות השב"כ יחול .גם על חקירות המשטרה בדברי ההסבר להצעת החוק, נאמר שתיעוד חזותי וקולי של החקירות יכול לסייע לארגוני הטרור להפיק לקחים ולעזור להם להתמודד עם החקירות, ו כ י ,התיעוד עשוי להרתיע נחקרים מפני מסירת הודאה במשטרה שכן התיעוד יעבור לסניגור ,ויהיה חשוף לארגוני הטרור. כמו כן ייחשף שיתוף הפעולה במשטרה , ושיטות פעולה של השב"כ. :הרקע המשפטי תכליתו של חוק חקירת חשודים היא קביעת כללים שנועדו להבטיח את זכויותיהם ותנאיהם של חשודים בעת חקירה ולתת לבית המשפט כלים לביקורת שיפוטית על חקירות חשודים, וכן לסייע לו להכריע בשאלת .קבילותה של הודאה :כפי שאמר יו"ר ועדת החוקה דאז, בהציגו את החוק במליאה "התיקון המוצע יאפשר לבית-המשפט להתרשם ,בדרך הקרובה ביותר באופן הבלתי-אמצעי , מאופן ונסיבות מסירת הודאת הנאשם ,ובכך תתאפשר הן הגנה טובה יותר על זכויותיו של הנאשם מחד גיסא , והן יעילות רבה יותר בבחינת ההוכחות המובאות לבית-המשפט ,שמשמעותה שיפור ביכולתו של בית-המשפט להגיע לחקר האמת ,ואף ,בסופו של דבר ,חיסכון בזמן ובמשאבים אחרים. ..התיעוד בווידיאו יתרום רבות לזכויות הנאשם וגם ליעילות של ניהול משפטים בבית- ...המשפט " (דברי הכנסת מיום26.6.02 ) החובה לתעד את החקירות בווידיאו, בתנאים שנקבעו בחוק ובמנגנון הדרגתי שנקבע, היווה חלק עיקרי מהחוק החדש. גם בית המשפט בירך על החובה לתיעוד חזותי של החקירות, וציין כי התיעוד החזותי מוריד מהחשש להודאות שווא בחקירה: ..."החשש לעיוות דין שנגרם כתוצאה מהרשעה המבוססת על הודאת שווא הוא קטן יותר שעה שמדובר בחקירה שתועדה באופן חזותי ,ושתיעודה זה מונח בפני הערכאה הדיונית ,היכולה להתרשם – באופן בלתי אמצעי כמעט – מדרך עריכתה של החקירה ,התנהגותו של הנאשם והתנהלות חוקריו( "רע "פ 4142/04 מילשטיין נ 'התובע הצבאי , פסקה25 )לדברי השופט לוי :ההסדרים הקבועים בחוק סעיף3 (א) לחוק קובע כי חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה, אלא אם כן סבר שוטר כי לא ניתן לעשות זאת, או שיש צורך עניני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה, או אם סבר קצין ממונה כי 3 קיים צורך עניני (גם לא דחוף) בחקירת החשוד מחוץ לתחנה. סעיף7 לחוק חקירת חשודים קובע כי חקירת ח ,שוד בתחנת משטרה, בעבירות חמורות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא מאסר עשר שנים או יותר תתועד בתיעוד חזותי . הסעיף קובע עוד כי אם בשל צורך עניני או בשל תקלה טכנית, לא ניתן לערוך תיעוד חזותי בחקירה בעבירות החמורות, רשאי הקצין הממונה להורות על תיעוד החקירה בתיעוד ק ולי או בכתב. סעיף 11 לחוק קובע כי אם חשוד בעבירות החמורות נחקר מחוץ לתחנת המשטרה, יאשר החשוד בתחנת המשטרה את התיעוד בהקדם האפשרי, אלא אם החוקר סבר כי אין אפשרות להביא את החשוד לתחנה במעוד סביר .קורב האישור יתועד בתיעוד חזותי או קולי (לא בכתב). תיעוד של חקי רה מחוץ לתחנת המשטרה של חשוד הנחקר בעבירות שאינן מבין העבירות החמורות, שתועדה בכתב, יאושר ככלל על ידי החשוד במקום שבו .נערכה החקירה הוראת השעה, הקבועה בסעיף17 לחוק, פטרה את המשטרה מהוראות סעיפים7 ו- 11 בעניין התיעוד החזותי או התיעוד הקולי ב חקירת חשוד ב .עבירות ביטחון ,בנוסף, קובע החוק חובת תיעוד חזותי או קולי כאשר לא ניתן לתעד את החקירה בשפה שבה היא התנהלה או כאשר החשוד אינו יודע קרוא וכתוב, או כאשר הוא אדם עם מוגבלות שמקשה עליו לאשר את נכונות ;תיעוד החקירה בכתב קיימת גם חובת תיעוד חזותי כאשר החקירה התנ הלה בשפת הסימנים (סעיף8 .) שחזור עבירה בידי החשוד יתועד בתיעוד חזותי (סעיף9 ). חובות אלה חלות גם על חקירת חשוד בעבירת .ביטחון יש לשים לב כי החובות המנויות בחוק חלות אך ורק על חקירות המנוהלות על ידי המשטרה , שכן המילה "חקירה" בחוק הוגדרה כ- "תשאול או גביית."הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר ,דהיינו אין חובה לתעד בתיעוד חזותי חקירה שנערכה כל כולה על ידי השירות הביטחון הכללי לצרכי סיכול ומודיעין. הוראת השעה, שנתנה פטור למשטרה בעבירות הביטחון, רלבנטית כאשר המשטרה, ולא השב"כ, מנהלת חקירה בעבירות הביטחון, וככלל החקיר .ה שלובה בחקירת הסיכול והמודיעין של השב"כ :הדיון החוקתי בשנת2010 , התבקש בג"צ לבחון את החוקתיות של הפטור שניתן למשטרה בעבירות .הביטחון תוך כדי הדיון בעתירה, האריכה הכנסת בשנת2012 את הוראת השעה עד לשנת2015 , כאמור .לעיל לאור ההבטחה לבדיקה מעמיקה שניתנה בדיונים בכנסת, מחק בית המשפט את העתירה ללא בחינה לגופו של דבר של טענות העותרים (בג"צ9416/10 :), עדאלה נ' המשרד לביטחון פנים " 5. בנסיבות המתוארות ,כאשר ההסדר שבחוק נתון לבחינה ,כאשר חלפה חצי שנה מאז קבלתו של התיקון האחרון וכאשר לאחרונה נבחרה כנסת חדשה ,נראה לנו שיש להמתין עד שיתוקן החוק ,לאחר הבחינה והבדיקה לגביהם התחייבה בשם הממשלה נציגתו של משרד המשפטים . כמובן ,שאנו מניחים שאכן תיערך בדיקה ובחינה כאמור .במסגרת הבדיקה ראוי יהיה אף לבחון את הסוגיה של תיעוד חקירות על ידי שירות הביטחון הכללי .מיותר לומר שאיננו מביעים כל עמדה לגבי העניין גופו ,אלא כל שאומרים אנו הוא כי נוכח הצפוי טרם הגיעה העת לבחינת טענותיהם של העותרים לגופם של דברים." ב- 2015 הוגשה עתירה חדשה כנגד הארכת הוראת השעה (בג"צ 5014/15 ), והדיון בה נדחה עקב התחייבות .הממשלה להביא לוועדת החוקה הצעת חוק להסדר קבע יש להניח שככל שהכנסת תקבע את הפטור כהסדר קבע , יבדוק בית המשפט את שאלת החוקתיות של הפטור, ואת ההצדקות לו, מחדש , תוך בחינה של מנגנון הביקורת שיופעל. 4 בנוסף, יש לציין כי גם אם הפטור שניתן בסעיף17 לחוק חקירת חשודים עומד במבחן החוקתיות, היעדר התיעוד יכול להשפיע על קבילות הודאות שנגבו בחקירות, או על משקלן הראייתי של האמרות שנמסרו במהלך החקירה וכן על דרישת ראיות מסבכות (ולא רק מאמתות) בנוסף להודאות כאלו. לאור המגמה של בית המשפט לפסול הוד אות כאשר בית המשפט מתרשם שנפגעו זכויות של החשוד וההודאה לא הייתה "חופשית ומרצון" כנדרש לפי סעיף12 ,לפקודת הראיות [נוסח חדש ,]תשל"א- 1971 (מגמה שהתחילה בפרשת יששכרוב (ע"פ5121/98 (, יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא1 ) 461 ( ) 2006 )), ייתכן שבעתיד יתקבלו טענות נאשמים בעבירות ביטחון לפסילת הודאות שנגבו על ידי המשטרה ללא תיעוד חזותי. השופט הנדל ציין, בדרך אגב, כי ההתפתחויו ת " :בנושא זה יכולות להשפיע על קבילות ההודאה הלכת יששכרוב עשויה להיות רלוונטית למקרה דנא .בהקשר זה יש לבחון האם יש להתמקד בהתנהגות חוקרי השב"כ בראי הדין ובאיזו מידה נפגעה האוטונומיה של הנחקר בזמן חקירת השב"כ " (ע"פ1776/06 ), עבאס אל סיד נ' מדינת ישראל .)(באותו מקרה החליט בית המשפט להכריע את הדין מבלי להתבסס על ההודאות בפני השב"כ1 המכלול של האמצעים המצטברים שאפשר לעשות בהם שימוש כנגד החשוד בעבירות ,ביטחון (למנוע מפגש עם עורך דין להשאירו במעצר לתקופה ארוכה, ולהאריך את המעצר ללא הבאתו בפני שופט, ולהפעיל אמצעי חקירה מיוחדים) בנוסף לכך שאין תיעוד חזותי או קולי של החקירה הסיכולית של השב"כ, יכול שישליך גם על השאלה של קבילות ההודאה שנגבתה על ידי המשטרה, גם היא ללא תיעוד חזותי, במיוחד אם אין הפרדה .בין החקירות ככל שכתב אישום מתבסס בעיקרו על הודאת הנאשם שנגבתה במשטרה לאחר חקירה של השב"כ שיכולה להיות קשה במיוחד, מתעצמים הנימוקים שעומדים ממילא בבסיס החוק שעניינו תיעוד חקירות: הצורך להימנע מהודאות שווא ומהפעלת לחצים פסולים על הנאשם. כאשר התיעוד נעשה בכתב בלבד, לא מת אפשר לבית המשפט לבחון בצורה אפקטיבית את הלך הרוח של הנאשם במתן ההודאה, מה שיכול גם לפגוע בתיק .הפלילי ,ואולם, ככל שיש פיקוח אפקטיבי אחר על נאותותה של החקירה, כפי שהוצע ע"י צוות צ'חנובר .טענות הנאשמים כנגד הודאות שנגבו נחלשות :נושאים לדיון  האפקטיביות של מנגנון הפיקוח המוצע מוצע לבקש תיאור מפורט של המנגנון המוצע. מי הוא הגורם או הגורמים שיפקח ו על ה?חקירות למי ידווחו המפקחים, ומהם האפשרויות שיעמדו לרשותם אם הם יראו חקירה שמעלה חשש ?לשימוש באמצעי פסול מוצע עוד לבקש מנציגי הממשלה ,נתונים שרלבנטיים לדיון ובעיקר , מהו מספר החשודים בעבירות ביטחון שנחקרים על ידי המשטרה? (כדי לדעת מה היקף הפטור הניתן , ו להער יך את האפקטיביות של הפיקוח). עוד מוצע כי הוועדה תקבל מידע אודות אופן התנהלות החקירות הסיכוליות (של )השב"כ) והפליליות (של המשטרה באותה הפרשה :האם החקירות נעשות במשולב ,, ואם לא איך ?נעשית ההפרדה בין החקירה של השב"כ לבין החקירה של המשטרה א יך הפיקוח יתנהל בחקירות כ אשר קיימת הפרדה בין החקירות? 1יצוין כי בית המשפט הצבאי אכן פסל הודאה של חשוד במשטרה, לאחר שנחקר חקירה קשה על ידי השב"כ, בהתבסס על הלכת יששכרוב (ב- 5382/09 )(יהודה) (התביעה הצבאית נ' אימן סעיד מוחמד חמידה 5  ההצדקות לפטור מ תיעוד חזותי של חקירות על ידי המשטרה ,גם אם תגיע הוועדה למסקנה כי הפטור מתיעוד נחוץ בחקירות של השב"כ כפי שמוצע על ידי צוות ,צ'חנובר וכי המנגנון המוצע מאפשר פיקוח על נאותות חקירות השב"כ גם ללא תיעוד , לא נובע מכך בהכרח כי יש להחיל את אותו כלל על החקירה של המשטרה. כאמור, בדברי ההסבר נמ נו שתי הצדקות לפטור מתיעוד ב חקירה ה משטר תית ועל הוועדה להשתכנע שההצדקות הללו מבוססות ומצדיקות פטור גורף מתיעוד כלשהו חזותי או קולי של חקירת המשטרה : (1 )שארגוני הטרור יקבלו מידע מהתי עוד החזות;י שהיום אין בידם להשיג (2 )שהתיעוד החזותי ירתיע נחקר.ים מפני מסירת מידע ומסירת הודאה בנוגע לחשש הראשון, מוצע לבדוק מדוע דווקא התיעוד החזותי (בשונה מהתיעוד המפורט ,בכתב כפי שנעשה היום), יחשוף שיטות פעולה של שירותי ,הביטחון. התיעוד, גם היום אמור לשקף נאמנה את הנעשה בחדר החקירות ואת מה שאמר הנחקר (אחרת ייפגע משקל ההודעה בכתב עד מאוד, אם )לא למעלה מזה .מוצע גם לבדוק מה עלול להיחשף בתיעוד החזותי שאינו ידוע גם היום לנאשם , שיכול להעבירו לאחרים ? ולעניין החשש השני , מוצע לברר האם הרתיעה ממסירת הודעה/הודאה אכן חזקה יותר כאשר התיעוד הוא תיעוד קולי או חזותי, בהשוואה לתיעוד בכתב. גם היום התיעוד הכתוב חושף שיתוף פעולה של הנ חקר עם המשטרה– ועדיין נאשמים מודים באשמה. בנוסף, אם זה החשש, אפשר לבחון אפשרויות נוספות למזער את החשש (ור' להלן חלופות לדיון.)  רשימת עבירות ביטחון כיום, הפטור חל על כל עבירות הביטחון המנויות בסעיף35 (ב ) ( לחוק סדר הדין הפלילי סמכויות אכיפה– מעצרים), התשנ"ו- 1996 . 2 יוער כי ההגדרה תוקנה .בעת חקיקת חוק המאבק בטרור ,בנוסף על שולחן הוועדה הצעת חוק לתיקון רשימת עבירות הביטחון (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים( )תיקון מס ' 14 ( )היוועצות עם עורך דין בעבירות ביטחון ,)התשע"ו- 2015 ,ב ה מוצע לתקן את רשימת העבירות ולהוסיף להן זיקה של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש "לפגיעה בביטחון המדינה או שנעברה בזיקה לפעילות טרור . ,הרשימה כוללת עבירות רבות כולל עבירות שאין ל הם בהכרח קשר לרקע ביטחוני . מוצע כי הוועדה תשקול צמצום של רשימת העבירות וש נ ,א הפטור ב ין אם בבחירה פרטנית של עבירות, ובין אם ב הוספת עילה כללית כפי שמוצע בהצעת החוק השנייה. 2 )(ב "בחוק זה, "חשוד בעבירת בטחון– מי שחשוד בעבי:רה לפי אחד מאלה (1) סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 , וכן סעיפים143 , 144 , 146 ו- 147 ;לחוק האמור (2) תקנות58 , 59 , 62 ו- 64 ,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945 ; (3) עבירת טרור חמורה כ הגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 ; (4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954 למעט סעיף7 ;ג לחוק האמור (5) ;)(נמחקה או מי שעצור לפי חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה– שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח- 1967 , והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל ( היתה אחת מהעבירות המנויות בפסקאות1 ( ) עד5 .) 6  חלופות למנגנון המוצע עוד בשנת2001, בעת הכנת החוק , דנה הוועדה באפשרות לקבוע חלופה לפטור שניתן, שיכולה לענות על הקשיים שמציגים גורמי הביטחון, תוך פגיעה פחותה בחשוד. לדוגמא, עלה הרעיון לאפשר לשופט לראות את התיעוד ללא העברה לסניגור, או לאפשר לסניגור לראות את התיעוד במשרדים של התביעה, ללא סמכות להעתיקו. כמו כן, עלה הרעיון להעניק את הפטור רק במקרה ש התיעוד י ביא לפגיעה ממשית בחקירה או ב יכולת לסכל פגיעה בחיי אדם . הממשלה התבקשה לאורך השנים לבדוק הסדרים חלופיים. מוצע לדון בחלופות השונות, גם אם אלה נבחנו על ידי צוות צ'חנובר או על ידי הממשלה, כדי שהוועדה תשקול את היתרונות והחסרונות של כל חלופה.  נוסח לדיון: ההצעה הממשלתית היא כדלהלן : :נוסח מוצע על ידי הממשלה 17 .הוראת שעה חקירת חשוד בעבירת ביטחון בת קופה שמיום התחילה ועד( יום ו' בטבת התשע"ז4 בינואר2017 ) מיום התחילה, לא תחול החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים7 ו- 11 לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון . פיקוח ובקרה אקראי על חקירות א לה, יבוצע כפי שייקבע בנהלים פנימיים של משט רת ישראל. ככל שהוועדה ת שתכנע כי ה פתרון שהוצע על ידי צוות הבדיקה מ אזן כראוי בין צרכי החקירה והביטחון לבין החשש מהודאות שווא ומשימוש באמצעים פסולים כנגד נחקרים , נדמה כי יש להוסיף לנוסח הממשלתי מספר עקרונות יסוד של מנגנון הביקורת המוצע , ובראש ובראשונה .האפשרות של פיקוח בכל עת, ללא התראה מראש וללא ידיעת החוקרים לכן אנו מציעים נוסח מפורט יותר : 17 .הוראת שעה חקירת חשוד בעבירת ביטחון בת קופה שמיום התחילה ועד( יום ו' בטבת התשע"ז4 בינואר2017 ) מיום התחילה, לא תחול החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים7 ו- 11 לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון . ואולם, יבוצע פיקוח ובקרה אקראי ים על חקירות אלה , כפי שייקבע בנהלים פנימיים של משטרת ישראל [ובהסמכת שר המשפטים/היועץ המשפטי לממשלה], ובלבד שיתאפשר לגורם המפקח לערוך פיקוח ובקרה על ][כל החקירות המתנהלות, בכל עת וללא התראה מראש, וללא ידיעת החוקרים[ו יתנהל רישום על קיום הבדיקה]. השר לביטחון הפנים ושר המשפטים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,פעם בשנה [ביום ]**על יישום הוראות סעיף זה. [הכוונה היא לדיווח ,לדוגמא ,על מספר חקירות שנבדקו ,ומספר המקרים בהם נמצא חשש לשימוש באמצעים פסולים ,וכן דיווח כללי על הקשיים וההצלחות ביישום מנגנון .הביקורת]