חומר רקע
4.12.2016
הנדון: חוק ההסדרים – התוספת המוצעת לחוק התקנים – "שינוי לאומי מתחייב"
בהמשך לדיונים בנושא זה, להלן סוגי שינויים לאומיים אשר לדעת המכון צריכים להיכלל בתוספת, בצירוף הסברים ודוגמאות:
א – שינוי לאומי המתחייב מתשתיות הנוהגות במדינת ישראל אשר אינן זהות לתשתיות אליהן מתייחס התקן המאומץ
אמנם חלק ניכר מדרישות התשתית מקורן בחיקוקים, כגון חוק החשמל אולם ישנן דרישות תשתית שאינן מוסדרות בחיקוק ואשר בעטיין, חובה להכניס שינויים בתקן המאומץ. על כן, יש לדעת המכון לתת ביטוי לנושא זה בתוספת.
דוגמאות:
במערכות אלקטרוניות לגילוי אש, התקן הישראלי מאמץ תקינה אמריקאית (UL), אולם התקן המאומץ מתייחס למערך הכיבוי בארה"ב וכולל דרישות שאינן ישימות בכל הקשור למערך הכיבוי בארץ, ועל כל התקן הישראלי כולל שינויים לעומת התקן האמריקאי שאומץ, בין היתר, בכל הקשור לזמני תגובה ומערכת העברת הודעות על אירוע שריפה. בעניין זה אתם מוזמנים לפנות לנציבות כבאות ארצית.
התקן לדודי מים (ת"י 69) מאמץ תקן גרמני (DIN 4753), אולם לחץ המים בישראל גבוה מלחץ המים המקובל באירופה, ועל כן היתה חובה לבצע התאמה בדרישות התקן בעת אימוצו. לחץ המים הינו עובדה קיימת שאיננה נובעת מחיקוק.
כמו כן, איכות המים בישראל שונה מאיכות המים במדינות אירופה, בין היתר, משום שבארץ מקור המים הינו בארות, ובאירופה מדובר במי גשמים. ריכוז הכלורידים במים בישראל גורם לכך שהמים בארץ נחשבים ל"קשים" ובאירופה ל"רכים". עובדה זו משליכה על סוגי הפלדות שכולל התקן הישראלי על סמך המפורט בתקן המאומץ (בתקן הגרמני סוגי פלדות רבים יותר, אך לא כולם מתאימים לישראל).
ת"י 1279 חלק 1 דן בכיסאות גלגלים המונעים ידנית. בתקן האירופאי המאומץ קיימת שיטת בדיקה אשר מבוססת על מדרכות בגובה של 5 ס"מ, בעוד שגובה המדרכות בישראל הוא 18 ס"מ, בהתאם להנחיות של משרד התחבורה. על כן, שונתה שיטת הבדיקה בתקן הישראלי בעת האימוץ. קובץ ההנחיות מצורף למכתבנו זה.
ת"י 5568 הדן בנגישות אתרי אינטרנט כולל שינויים לאומיים הנובעים מכך שבשפה העברית, בניגוד לשפה האנגלית, אין עדיין טכנולוגיה פתוחה/חינמית המתרגמת דיבור לטקסט ברמה סבירה. על כן, בהנחיה 1.2 (מדיה מבוססת זמן) רמת הנגישות המומלצת בתקן הישראלי היא A ולא AA.
ב – שינוי לאומי המתחייב מכך שיש לקרוא את התקן המאומץ יחד עם הוראת דין או דירקטיבה של האיחוד האירופי, ועל כן יש לשלב בתקן הישראלי הן את הוראות התקן המאומץ והן את הוראות אותו דין או דירקטיבה
מבנה התקינה באירופה שונה מזה הקיים בארץ. באירופה נהוגות דירקטיבות מחייבות, הכוללות, בין היתר, גם דרישות טכניות, שלעיתים מופיעות גם בתקנים, ולעיתים - לא. כאשר התקנים אינם כוללים את הדרישות הטכניות המתחייבות, יש להשלים אותן מהדירקטיבה, אחרת יוצא שהתקן הישראלי איננו שלם, והדרישות אינן זהות לאלה הקיימות באירופה. ודוק, התקן לוקח מתוך הדירקטיבה רק דרישות טכניות, כאשר הדירקטיבה בדומה לחקיקה כוללת הוראות באספקטים רבים נוספים.
דוגמאות:
תאימות אלקטרומגנטית – באירופה הנושא מוסדר בדירקטיבה (EMC), ובארה"ב ברגולציה של ה-FCC לעניין זה, ואילו בארץ אין חקיקה שעוסקת בנושא. על כן, כאשר מאמצים תקן בתחום החשמל למשל, שבו הדרישה הכרחית, התקן הישראלי משלים את דרישת התאימות האלקטרומגנטית מתוך הדירקטיבה.
חומרים מסוכנים – באירופה דירקטיבה העוסקת בהגבלת שימוש בחומרים מסוכנים בחשמל ואלקטרוניקה (RoHS). בארץ אין חקיקה בנושא, ועל כן התקן הישראלי נדרש לאמץ מתוך אותה דירקטיבה את הדרישות, כהשלמה לתקן המאומץ. כך למשך בת"י 1516, חלקים 1 ו-2, כך למשל בת"י 60227, חלק 1, וכך למשל בת"י 60245 חלק 1.
מחזור סוללות וקביעת תכולת מתכות כבדות – בת"י 900, חלק 1, קיימת הפנייה לדירקטיבה אירופאית בנושא של מחזור סוללות וציון סימן המחזור. בנוסף, קיימת דרישה לרף התכולה של מתכות כבדות בהתאם לקבוע בדירקטיבה.
פורמלדהיד – פורמלדהיד הוא חומר מסרטן המצוי בדבק המשמש לייצור של מוצרי עץ שבהם נעשה שימוש בתעשיית הרהיטים. באירופה סיווג הפורמלדהיד כחומר מסרטן מוסדר בהוראות רגולטוריות המכונות Reach. רמות הפליטה המותרות בישראל ממוצרי עץ מיישרות קו עם רמות הפליטה הנקבעות לפי תקן אירופי (EN 13986). על כן, ת"י 682 העוסק במיטות לתינוק משלב את הדרישה לבדיקת הפליטה של פורמלדהיד על פי הנקבע באירופה. אימוץ התקן האירופאי למיטות לבדו היה מביא לכך שדרישה זו לא תיכלל בתקן הישראלי, והמשמעות לכך ברורה.
פתאלטים – המדובר בחומר המשמש כתוסף לפלסטיק על מנת להקנות לו גמישות, ועל כן נעשה בו שימוש נרחב בצעצועים לילדים. באירופה נוהגת דירקטיבה המגדירה את הריכוז המותר של פתאלטים במצרך על מנת להבטיח שהוא לא יגרום לסיכון של ילדים (למשל). ת"י 562 הישראלי העוסק בצעצועים לילדים, מאמץ תקן אירופי אשר איננו כולל דרישות בנושא זה, ולכן התקן משלב בתוכו את הדרישות הרלוונטיות מתוך הדירקטיבה.
ג – שינוי לאומי המתחייב מהשוני בין האקלים בישראל לבין האקלים במדינה או במדינות שאת התקן שלהן מאמץ התקן הישראלי
רוב התקינה המאומצת היא ממדינות האיחוד האירופי. אין כל ספק, כי תנאי האקלים בארץ שונים בתכלית מאלה הנהוגים במרבית מדינות אירופה, ולהבדלים אלה יש השלכות על האופן בו מאמצים ומתאימים תקנים לישראל. דוגמה מאוד מוכרת בעניין זה מגיעה מתחום הרכב; כולנו יודעים שבעוד שבארץ לא נמכר כלי רכב שאיננו מצויד במערכת מיזוג אוויר, באירופה נעים כלים רכב רבים שאינם מצוידים במערכת מיזוג אוויר כזו.
דוגמאות:
התקן הדן בהתקנה של ציוד IT מחוץ למבנים הינו אימוץ של תקן IEC הקובע, כי כאשר יצרן הציוד לא קבע טמפ' עבודה מירבית, הטמפ' תעמוד על 40 מעלות צלסיוס. בארץ, לא מדובר בטמפ' קיצונית, אלא בטמפ' סטנדרטית לגמרי בחודשי הקיץ, ולכן נקבע בארץ כי טמפ' העבודה המירבית תעמוד על 55 מעלות צלסיוס.
ת"י 764 זרנוקי גומי ופלסטיק לשימוש עם פרופאן ובוטאן והתערובת שלהם בפאזת האדים מאמץ תקן אירופאי. בתקן המקור טמפ' הבדיקה נקבעה על 30- מעלות צלסיוס, אך בארץ הוחלט שדי בטמפ' בדיקה של 20- מעלות צלסיוס, שכן תנאי האקלים בארץ אינם מתקרבים לטמפ' כאלה.
ד – שינוי לאומי המתחייב מכך שהתקן המאומץ קובע, כי כל מדינה תסדיר בעצמה דרישות מסוימות בתקן, בין מתוך רשימה המופיעה בתקן המאומץ ובין במקרים בהם רק מצוין בתקן המאומץ נושא הדרישה, שעל המדינות לקבוע את פרטיה
דוגמאות:
התקן הישראלי שעוסק בכבלי חשמל מבוסס על התקן הבינלאומי IEC60502 חלק 2. תקן זה קובע, כי דרישות המימדים, הדרישות הפיסיות והדרישות החשמליות של הסיכוך המתכתי של הכבל ייקבעו על פי החקיקה או התקינה המקומית. הארץ אין חקיקה העוסקת בנושא ועל כן נדרש היה להשלים את התקן באמצעות תוספות מקוריות שנקבעו בעבודת התקינה.
ת"י 50160 העוסק באיכות חשמל מאמץ תקן אירופאי שכולל ערכים כגון עליות מתח ושקיעות מתח שכל מדינה נדרשת להסדיר בעצמה. התקן כולל טבלאות ריקות שיש להכניס בהן תוכן. את התוכן הכניסה ועדת התקינה שדנה בנושא ואשר כללה את כל הגורמים הנוגעים בדבר, כגון רשות החשמל, חברת החשמל, איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה ועוד.
ת"י 32 עוסק בבתי תקע ושקע. תקן זה מאמץ את התקן הבינלאומי IEC 60884 הקובע, כי כל מדינה תקבע את מידות השקעים והתקעים המתאימים לה, ואכן – המידות נקבעו בארץ בעת העיבוד של ת"י 32.
התקנים העוסקים בצנרת להובלת מים חמים וקרים (ת"י 5434 חלק 1 – צנרת פקס, ת"י 21003 חלק 1 – צנרת רב שכבתית ות"י 5433 חלק 1 – פוליבוטילן) כוללים מספר קבוצות יישום, כאשר כל מדינה מוזמנת לבחור את קבוצת היישום שלה.
ה – שילוב של תקינה בינלאומית ואירופאית/אמריקאית או מסמכים זרים אחרים בתקן הישראלי
במקרים רבים התקינה הבינלאומית היא אמנם יותר מתקדמת וחדשנית, אך חסר בה תוכן שנמצא בתקינה אירופאית או בתקינה של אחת ממדינות אירופה או במסמכים טכניים אחרים המקובלים במדינות אירופה המתקדמות.
דוגמאות:
סדרת התקנים העוסקים בכבלי חשמל (ת"י 1516) מאמצת את התקן IEC60502 ותקינה אירופאית מקבילה HD604 ו- HD620.
ת"י 900 חלק 1 הדן בבטיחות של מכשירי חשמל ביתיים מאמץ את התקן הבינלאומי IEC60335 חלק 1, אך נדרשו הפניות לדירקטיבה EC1935/2004 המגדירה תכונות נדידת חומרים במכשירים הבאים במגע עם מזון ומשקאות ואינם מחוברים לרשת אספקת המים (למשל, קומקום חשמלי).
ת"י 5452 העוסק במוצרים הבאים במגע עם מי שתיה מאמץ את התקן NSF61 אך במהדורה הישראלית התווספה הפנייה לתקן NSF372 הדן בתכולת עופרת.
ו – שינויים לאומיים על מנת שלא לחסום יבוא בשל התקן המאומץ
לא אחת אנו מאמצים תקן אירופאי או אמריקאי, אך מאפשרים – בדרך של סעיפים לאומיים – חלופה נוספת מתקן מקביל (אמריקאי או אירופאי, לפי העניין) על מנת להגדיל את מגוון המצרכים. במקרים אלה לא מדובר על אימוץ מלא של שני תקנים, אלא על שינוי של דרישות בהיבט מסוים בלבד, כאשר יתר הדרישות אינן מהוות חסם.
דוגמאות:
התקנים החלים על מערכות אלקטרוניות לגילוי אש מבוססים על תקני UL. מערכות אירופאיות שאינן מיועדות לשוק האמריקאי אינן עומדות בדרישות של תקנים אלה, לדוגמה, משום שהם קובעים מבנה צלילים מסוים (הנדרש רק בצפון אמריקה) לאזעקה של אש ומבנה צלילים מסוים לאזעקה של פחמן חד חמצני. התקן הישראלי ביטל את הדרישה למבנה צלילים מסוים זה, וקבע רק כי מבנה הצלילים של אזעקת אש יהיה שונה מזה של אזעקת פחמן חד חמצני, כאשר דרישות העוצמה נותרו בעינן.