חומר רקע
4 דצמבר ,
1026
לכבוד
לכבוד
חה"כ
ניסן סלומינסקי החכי"
ם החברים
יו"
ר וועדת
חוקה ,חוק ומשפט בוועדת חוקה חוק ומשפט
שלום רב ,
הנדון :הצ עת
חוק
סדר הדין הפלילי(חקירת חשודים()תיקון מס '
8)(
חקירת חשוד
בעבירת ביטחון)
,עש הת"ז-
6
102
לקראת
הדיון הקבוע ליום5.21.1026
, הצ ב"
ח סדר הדין הפלילי(חקירת חשודים()תיקון
מס '
8
()חקירת חשוד בעבירת ביטחון)
,התשע"ז-
1026
(להלן :הצעת החוק), נבקש להביא
בפני
וועדת חוקה חוק ומשפט את עמדת הקליניקה לז
כויות חשודים ,נאשמים ,
עצורים
ואסירים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים .
אנו מברכים על ההצעה להגביר את הפיקוח על חקירות ביטחוניות שאינן מתועדות
במדינת ישראל ,כאמור בהצעת החוק .יחד עם זאת ,
הצעת הפיקוח איננה יכולה להחליף
את חובת התיעוד המהווה אבן יסוד בהליך הפלילי
בשמירה על
הגינות החקירה
וב
מנ יעת
הרשעות על בסיס הודאות
א שוו .
הפיקוח המוצע בהצעת החוק מלמד כי גופי החקירה
מסכ ימים
ש קיימים פגמים
קשים בהעדר התיעוד .לדעתנו ,
הצעת הפיקוח איננה
מרפא
ה
פגמים אלו .כמו כן ,עיגון פגיעה זו בזכויות יסוד מחייב
הסדרה בחקיקה ראשית ולא
בנהלי משטרת ישראל .
רקע – משפט פלילי ביטחוני
2.
החל משנות ה-
80
של המאה
שעברה
החלה להתפתח חקיקה פרוצדוראלית
בעניינם של החשודים בעבירות ביטחון ,ה
יוצרת הליך ייחודי :משפט פלילי-
ביטחוני .
ראשיתו של הליך זה בהוראות המגבילות את המפגש של החשוד
בעבירת בי
טחון עם עו
ר
ך דינו ,
וביצירת רשימת עבירות הביטחון כקבוצת עבירות
נפרדת ומוגדרת .
1.
בנוסף לכך ,
בשנת1001
נקבע הפטור מתיעוד חקירות
פליליות ביטחוניות ,
במסגרת הוראת שעה אשר תוקפה
הוארך פעמים אחדות ,
והיא עומדת בתוקף עד
ליום4.2.1024
.
3.
בשנת1006
נחקקה הוראת שעה נוספת בעניין החשודים בעבירות ביטחון1 ,
המאפשרת ה
עמדה לדין של חשודים מחבל עזה בישראל;
השהיית הבאת עצור
בעבירת ביטחון בפני שופט לתקופה של66
שעות;
מעצר מקסימלי לפני הגשת
1 חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון()הוראת שעה) ,התשס"ו-
1006
.
כתב אישום הוארך ל-
10
יום;
קיום דיון בהארכת מעצרו של החשוד שלא
בנוכחותו בתנאים מסוימים ועוד .
4.
התוצאה משלושת דברי חקיקה אלו היא יצירת הלי
ך פלילי-
ביטחוני בעל
מאפיינים ייחודיים ,שבו
ניתן לבצע חקירה בתנאי בידוד
מהעולם החיצון ו ללא
כל פיקוח ובקרה על
הנעשה בה
למשך
כ
עשרים ימים .
בכל אותו זמן החשוד אינו
פוגש אדם מלבד חוקריו ושותפיו למעצר (כאשר הוא אי
נו מוחזק ביחידות)
.
כלומר ,
בחקירות ביטחוניות הפטור מתיעוד החקירות אינו עומד
לבדו ,
אלא הוא
מופעל ביחד עם המגבלות האחרות ,המפורטות לעיל ,באופן מצטבר .
חוסר יעילות ,
אי מניעת הרשעות שווא
ו חוסר הגינות
ב חקירה
5.
כתוצא ה מהתפתחות החקיקה נוצר
הליך פלילי-ביטחוני ,
שבו קיימת חקירה
כפולה או דו-שלבית ,
שלא ניתן לצפות במסגרתו בהודאה מצולמת ולכן
מתקיימים במסגרתו
משפטי זוטא רבים ,לבירור חוקיות גביית ההודאה .
לעומת
זאת ,בהליך הפלילי הרגיל החקירה נעשית על ידי גוף חוקר אחד ,ניתן לצפות
בהודאה ועקב כך כמעט שלא מתקיימים משפטי זוטא .לכן ,
לאור כפל החקירה
והצורך לקיים משפטי זוטא רבים ,עלויותיו של ההליך הפלילי-
ביטחוני גבוהות
מההליך הפלילי הרגיל .
6.
טלאי על טלאי נוצר הליך
פלילי-
ביטחוני
מסורבל ,
שבו הפיקוח השיפוטי והציבורי
מועט ומוגבל .החקירה מתו עדת במזכרים(זכדי"ם )בלבד ,
חומר החקירה לרוב
מועט ואין יכולת לראות ,לשמוע או לקרוא את מהלך גביית ההודאה .
הדיונים
מתנהלים על פי רוב בדלתיים סגורות
ללא קהל .כאשר אין תיעוד של החקירה ,
וכן
ההליך חסוי ,
הרי
שאין בידי הנאשם ראיה חיונית ומרכזית. כמו כן ,
חסרה בקרה
על רשויות החקירה ועל תקינות עבודת החוקרים ,כפי
שנהוג בהליך הפלילי הרגיל
ו
כראוי בהליך פלילי בחברה דמוקרטית .
במצב זה עולה חשש כי
קשה
למנוע
הרשעות שווא
ואין דרך להבטיח את הגינות החקירה2.
קושי בחקיקה
קבוצתית במשפט הפלילי
4.
קיים קושי משמעותי
באפשרות לערוך במשפט הפלילי שינויים פרוצדורא ליים
המיועדים
לקבוצה מסוימת של חשודים ולהם בלבד .
קושי זה טמון בהתייחסות
של הצעת החוק לעריכת שינויים פרוצדוראליים שיחולו רק על החשודים בעבירות
ביטחון .כלומר ,מדובר ב עריכת שינויים פרוצדוראליים שאינם חלים על כלל
החשודים הפליליים אלא על קבוצה מסוימת .למעשה ,
זוהי הקבוצה היחידה
שביחס אליה נעשים שינויים פרוצדוראליים מיוחדים .
2
חשיבות תיעוד החקירה עולה מאופן החקירה שנחשף בעניינו של
דיראני .לעניין מניעת הרשעות השווא ,
מאחר שהשב"כ מתבסס בעיקר על הודאות ,
הרי הבקרה על אופן גביית ההודאה חשובה אף יותר מאשר
ב
הליך הפלילי הרגיל .ראה :
רויטל חובל"
מודים בטעות–
ועדה מקצועית גיבשה הצעת חוק המנסה למנוע
הרשעות על בסיס הודאות שווא "הארץ (
6.6.1025
.)
8.
בעי
ה מרכזי
ת בהצעת החוק ה
י א בשאלת מידת הלגיטימיות של שימוש בשינוי
פרוצדוראלי כאשר מדובר רק ה על
חשודים בעבירות ביטחון ,
זאת לנוכח עקרון
השוויון ועקרון
ה כלליות
בהתייחסות לכל החשודים הפליליים. לרוב ,
כאשר
המחוקק מבקש להקשות או להחמיר בתחום מסוים הוא יפעל לתיקון הענישה או
לשינוי רכיבי העבירה .
אין עוד קבוצה של חשודים שנעשים רק לגביה שינויים
פרוצדוראליי
ם.
בדומה
סביר שהמחוקק לא י פטור את רשויות החקירה מתיעוד
חקירותיהם של חשודים בעבירות שחיתות רק מאחר שמדובר במכת מדינה וכן
המחוקק גם לא
י ערוך שינויים פרוצדוראליים רק לטובת ארגוני פשיעה או רק
לקבוצת עברייני הצווארון הלבן ,לדוגמה .ההליך הפלילי על עקרון הכלליו ת
והשוויון שבו לא
מאפשר לייחד חקיקה פרוצדוראלית ולו זמנית לקבוצה מסוימת .
9.
קיים גם
חשש שהפרקטיקות הללו ידלפו לעבר החשודים הלא-
ביטחוניים
ויתבססו במשפט הפלילי ,
וניתן היה כבר לראות דוגמה לכך בדרישת המשטרה
לחקור את
פיצוץ מכוניתו של הפרקליט
בתל אביב
כחקירה ביטחונית ולע צור
עבריינים פליליים רגילים במעצר מנהלי ,כאשר קיים חשד ו/
או מודיעין בעניינם
אך אין ראיות די
כנגדם .
חקירה סיכולית מודיעינית
20
.
מטרת חקירות הביטחון המתבצעות על ידי גופי הביטחון השונים היא מעל הכל
השגת מודיעין ומידע .
גופים אלה מבצעים את פעילותם כעניין יומיומי של צבירת
מידע ורישותו .
מטרה זו שונה בתכלית ממטרת המשפט הפלילי–
העמדה לדין
פלילי
ה
וגן ומשפט צדק .למעשה ,
מדובר במטרות שאינן עולות בקנה אחד זו עם
זו,
שכן בהליך
הפל ילי חומר החקירה ותיעודה נועד לשמש את הנאשם בהליך
פלילי
הוגן .
יש לציין כי הנחקרים המובאים לחקירות
ביטחוניות
אינם בהכרח
חשודים בעבירות חמ
ורות,
אלא גם
ב עבירות
קלות .
22
.
לא ניתן להעדיף מטרה זו של צבירת מידע וכוח על ידי גופי הביטחון על פני
ההגנות והזכויות שחשודים ונאשמים זכאים להם במסגרת הליך פלילי ,
המעוצב
בחברה דמוקרטית על ידי מערך כללים המסדירים את היחסים בין הפרט למדינה .
ההגנה על הפרט מפני כוחה של המדינה–
במיוחד
המשפט הפלילי –
עומדת מעל
צבירת מידע באופן שיטתי על ידי גופי הביטחון .
הצעת הפיקוח והבקרה
21
. כאמור ,אנו מברכים על
ההצעה לפקח ולבקר
את אופן ביצוע ה חקירות
ה
ביטחוניות .אולם ,הצעת הפיקוח עדיין איננה עומדת בסט
נד
רט הפלילי ,
שכן
אין
היא מאפשרת
לסנגור לעיי ן בחקירת
הנאשם כחלק מחומר החקירה ו
כ
ראייה
משמעותית ,אשר לרוב היא חיונית ומרכזית ביותר .
23
. לאור הפגיעה בזכויות יסוד בפטור מתיעוד ,יש להסדיר את הצע ת הפיקוח
והבקרה ב
חקיקה ראשית ולא בנהלים.
הפגיעה בזכויות הנחקרים והחשודים
מחייבת כי הסמכות לבקר ולפקח תוסדר בחקיקה ראשית ולא בנהלים או באופן
אקראי .
יש צורך בהסמכה
מפורשת ו
מפורטת בחקיקה ראשית ,
במיוחד כאשר
הפגיעה בזכו
יות היא ברורה וישירה .ראה :בג"
ץ2434/01
האגודה לזכויות האזרח
נ 'השר לב
י טחון
פנים ,פ"ד נח(1
)
446
(
1004
.)
24
. מאחר ש ההגנה על זכויות הנאשם מצויה בתוכן
הנהלים ,הרי ש לא ניתן להותיר
אותם לש
קי ול דעת
המשטרה. ע
ניינים המסווגים כ"הסדרים ראשוניים "
אסור
למחוקק לאצול את ההכרעה בהם לרשות המבצעת .לפיכך ,אין די ב נהלים
שתוציא המשטרה בעניין זה .
25
. לאור הפגיעות בזכויות יסוד במצב הקיים ,
הבקרה והפיקוח לא יכולים להיות
חלקיים ו
אקראיים .
לא ניתן
להותיר את הפיקוח לא רציף ו לא
שיטתי ,
כאשר
הצופה
עורך תמצית רק על חלקים מהחקירה .
פתרון זה לא יכול להוות תחליף
לחובת התיעוד הפלילית .
26
.
עקרונות היסוד של המשפט הפלילי–
הוגנות
ההליך ,השוויון ,הזכות לחפות
ועוד
–
מחייבים תיעוד של כל החקירות
ה ביטחוניות אשר המדינה מעוניינת להעמיד
את ה
חשודים בביצוען לדין פלילי .
הכלל הוא כי מקום
בו המדינה מ בקשת
להעמיד לדין פלילי,
עליה
לתעד את חקירות החשודים באותן עבירות .
ה משפט
הפלילי
וסדר הדין הפלילי מסדירים את העבירות ואופן העמדה לדין בגינן ,
וקיימת חשיבות לשמור במסגרתם על
הוגנות ,יציבות, וודאות
ושוויון בהעמדה
לדין .
לאור כל האמור לעיל,
אנו קוראים לכם להתנגד
להצעת החוק,
ומהטעמים האמורים
לפעול לתיעוד כ
לל החקירות במשפט הפלילי בישראל ללא יוצאים מהכלל .
בברכה,
ד"
ר
סיגל שהב ,עו"
ד