חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ז' כסלו, תשע"ז 7 בדצמבר 2016 ‏ לכבוד ח"כ ניסן סלומינקי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שלום רב, הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62) (חלוקת תיקים בין המשטרה לפרקליטות), התשע"ז – 2016 הסניגוריה הציבורית מתכבדת להגיש את הערותיה באשר להצעת החוק שבנדון. 1. הצעת החוק מבקשת לעגן באופן קבוע את הוראות החוק הזמניות העוסקות בחלוקת התיקים הפליליים בין התביעה המשטרתית לבין פרקליטות המדינה, ושמוסדרות החל משנת 2010 במתכונת של הוראת שעה. במסגרת זו, הצעת החוק מבקשת עוד לבטל את ההוראות העוסקות במנגנון הדיווח השנתי לוועדת חוקה, חוק ומשפט אשר נכללות במסגרת הוראות השעה. 2. ככלל, אין הסניגוריה הציבורית נוהגת להביע עמדה מוסדית באשר לחלוקת העבודה הפנימית בין רשויות התביעה לבין עצמן. יחד עם זאת, לנוכח העובדה כי ההצעה הנוכחית מבקשת לראשונה לעגן את הוראת השעה בחקיקת קבע, מצאנו לנכון להעיר ביחס לשתי סוגיות מהותיות: א. הסניגוריה הציבורית סבורה כי באשר לעבירות הספציפיות שעניינן תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור שהינו שוטר, מן הראוי כי הטיפול בהם ייוותר בסמכותה הייחודית של פרקליטות המדינה, וזאת בשונה מההסדר המוצע בהצעת החוק. ב. כמו כן, לדעתנו אין מקום לבטל את מנגנון הדיווח לוועדת חוקה, חוק ומשפט הקבועה כיום בהוראות השעה, משום שביטול כאמור עלול להוביל לפגיעה בשקיפות ובאינטרס הציבורי, וכן בפיקוח הפרלמנטארי הנדרש על הסדר ייחודי זה. טיפול בעבירות כלפי שוטרים 3. הוראת השעה במתכונתה הנוכחית קובעת ברירת מחדל לפיה עבירות מסוג פשע יטופלו ככלל על ידי הפרקליטות, ואילו עבירות מסוג עוון או חטא יטופלו ככלל על ידי התביעה המשטרתית. יחד עם זאת, בתוספת הראשונה א' להוראת השעה נמנו שורה של עבירות עוון שהטיפול בהן הופקד בידי הפרקליטות ושורה של עבירות פשע שהטיפול בהן הופקד בידי התביעה המשטרתית. כן נמנו בתוספת הראשונה א' מספר עבירות פשע שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפול התביעה המשטרתית בנסיבות מסוימות. 4. במסגרת העבירות שהטיפול בהן הופקד בידי הפרקליטות, נמנות העבירות של תקיפת שוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 273 ו-274 לחוק העונשין. ביחס לעבירות אלו, נקבע חריג כאמור המאפשר בנסיבות מסוימות להעביר את הטיפול לתביעה המשטרתית. הרציונאל לכך הוא כי לנוכח זהותו של הנפגע לכאורה – שוטר במילוי תפקידו – מן הראוי כי ההעמדה לדין תיעשה על ידי הרשות התובעת של הפרקליטות, להבדיל מהרשות התובעת של המשטרה עצמה. לצד זאת, עבירות אחרות המופנות כלפי שוטרים, כדוגמת הפרעה לשוטר או העלבת עובד ציבור (ובכלל זה שוטר), עבירות לפי סעיפים 275 ו-288 לחוק העונשין, נותרו בטיפולה של התביעה המשטרתית. 5. הסניגוריה הציבורית סבורה כי הותרת עבירות שבוצעו לכאורה כלפי שוטרים בטיפולה של התביעה המשטרתית, ולמצער מתן אפשרות לטיפול על ידה, מסב פגיעה במראית פני הצדק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. מבלי להטיל כל דופי בעבודת התביעה המשטרתית, עצם העובדה כי הגוף התובע במקרים מסוג זה הוא-הוא הגוף שהשוטר נפגע העבירה משתייך אליו מוסדית, מעלה חשש טבעי בקרב הנאשמים והציבור בכללותו להיווצרות ניגוד עניינים בקרב התובעים. חשש זה עלול להעצים את תחושת הנאשם כי לא יזכה להליך הוגן וכי הגשת כתב האישום וניהול המשפט יונעו משיקולים לא ענייניים. 6. בהקשר זה נעיר, כי האמור נכון ביתר שאת שעה שהדיווחים הקודמים בנושא מעלים כי למרות ההסדר הקבוע בהוראת השעה כיום, הרי שהתביעה המשטרתית מטפלת הלכה למעשה במאות תיקים של תקיפת שוטרים בשנה. כך, למשל, מהדיווח משנת 2014 עולה כי לפרקליטות המדינה הועברו 3,190 תיקי חקירה ממשטרת ישראל הכוללים חשד לביצוע עבירה לפי סעיפים 273 או 274, וכן עולה כי 549 תיקים כאמור הועברו מפרקליטויות המחוז לתביעה המשטרתית. הנה כי כן, שיעור התיקים בעבירות של תקיפת שוטר המטופלים בסופו של דבר על ידי התביעה המשטרתית הינו ניכר, על אף שנקבע בהוראת השעה כי העברת הטיפול לידי התביעה המשטרתית בעבירות אלו צריכה להיעשות במקרים חריגים בלבד. ובנוסף לכך, התביעה המשטרתית טיפלה במאות תיקים נוספים בעבירות של הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור שהינו שוטר. 7. לפיכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי מן הראוי שהעבירות המופנות כלפי שוטרים – תקיפת שוטר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור שהינו שוטר – תטופלנה באופן בלעדי על ידי פרקליטות המדינה, וזאת אף ללא הותרת חריג המאפשר את העברת הטיפול לידי התביעה המשטרתית. ביטול מנגנון הדיווח 8. חובות הדיווח הקבועות כיום בהוראת השעה עוסקות בעיקרן במידע באשר למספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי; מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה של תקיפת שוטר או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; מספר התיקים שבהם נכללה עבירה של תקיפת שוטר או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ושהועברו לטיפול תובע משטרתי. 9. אנו סבורים כי אף בהינתן חקיקת קבע בנושא חלוקת האחריות בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית, עדיין ישנה חשיבות מיוחדת לשקיפות גופי התביעה ואכיפת החוק. ישנו אינטרס ציבורי מובהק כי מידע הנוגע לפעילותם של גופים חשובים אלה יפורסם ברבים, וכי חלוקת האחריות ביניהם תעמוד תחת בקרה פרלמנטרית אפקטיבית. האמור מקבל משנה תוקף עת מדובר בהעמדה לדין של אזרחים בשל עבירות המופנות כלפי שוטרים. 10. לפיכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי אין מקום לביטול מנגנון הדיווח וכי שמן הראוי להותירו על כנו. בכבוד רב ובברכה, גיל שפירא, עו"ד ישי שרון, עו"ד מנהל תחום בכיר – חקיקה עוזר משפטי לסניגור הציבורי הארצי הסניגוריה הציבורית הארצית