חומר רקע

הכנסת מרכז המחקר והמידע ה כ נ ס ת ,מרכז המחקר והמידע ה ק ר י ה , י ר ו ש ל י ם9 1 9 5 0 www.knesset.gov.il/mmm 'טל מזכירות : 6408240 - 02 'פקס : 6496103 - 02 ז' בכסלו "תשע ז 7 בדצמבר 2016 מידע ע ל קיום ייצוג מ שפטי להורים בהליכי הוצאת ילדים ממשמורתם לבקשת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יו שבת ראש ,הוועדה לזכויות הילד של הכנסת להלן יוצג מידע על ייצוג משפטי להורים שילד י הם מצויים בהליכי הוצאה ממשמורת. בחלקו הראשון של המסמך יוצג רקע על הסדרת נושא הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ונתונים על היקף המקרים שבהם מוצאים ילדים ממשמורת על-פי צו ולאחר שהתקיים בעניי נם דיון בבית המשפט. לאחר מכן נסקור את סוגיית הייצוג המשפטי להורים בהליכי הוצאת ילדיהם ממשמורת והמדיניות הנהוגה כיום בעניין זה, ול בסוף נתייחס בהרחבה ל.היעדר הנתונים בדבר היקף הייצוג המשפטי הניתן כיום בפועל להורים אלה נקדים ונציין כי לקבלת נתונים על היקף ה ייצוג ה משפטי להורים ב הליכים האמורים, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד ,העבודה רווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד הרווחה ,) להנהלת בתי המשפט ,לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים , לרשויות המקומיות .ולגורמים נוספים במגזר השלישי מתשובת הגורמים שנזכרו לעיל עולה , כי אין כיום גוף ציבורי שיש ביד ו נתונים על שיעור הייצוג של הורים ב תיק ים המתנהלים בבתי ה משפט בנושא הוצאת ילדים ממשמורת. עוד עולה כי קיים פער בהערכות גורמים שונים הנוגעים בדבר: בעוד משרד הרווחה מסר בתשובתו לפנייתנו כי בחלק גדול מהמקרים ההורים מיוצגים על ידי עורך דין, האגודה לזכויות האזרח מנגד מסרה כי להערכת ה מרבית המשפחות אינן מיוצגות על ידי עורכי דין ורק כחמישית מה ן מיוצג ות על ידי האגף ל סיוע המשפטי. גם מתשובות לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהתקבלו מ כמה אגפי רווחה ושירותים חברתיים ברשויות המקומיות עלה כי יש שונות רבה בין הערכותיהן של הרשויות בעניין זה – ישנן רשויות שהעריכו כב כי רבע עד מחצית מהמקרים ישנו ייצוג משפטי להורים, ומ נגד ישנן רשויות שציינו כי במקרים המוכרים להן לא היה כלל ייצוג משפטי להורים., אך בחלקם הוצאת הילדים ממשמורת נעשתה בהסכמת ההורים יש להבחין בין ייצוג משפטי ב)וועדה לתכנון, טיפול והערכה (ועדת החלטה , ש עשויה להוות השלב הראשוני בהליך הוצאת הילד ממשמורת הוריו (במק רה שבו ההורים אינם מסכימים לתוכנית הטיפול המוצעת להם, באם זו כוללת מענה חוץ- )ביתי , לבין ייצוג משפטי בדיונים בבית המשפט– ראו להלן .הרחבה בעניין זה חשוב לציין כי על- פי המידע שברשותנו, אין כיום בהנחיות משרד הרווחה התייחסות מפורשת לסוגיית הייצוג המשפטי בכלל וליידוע ההורים על זכותם לייצוג משפטי בבית המשפט בפרט. 1. רקע - הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם פרק זה יציג את החקיקה הקיימת כיום בכל הנ וגע להוצאת ילדים ממשמ ורת הוריהם, ו מדיניות משרד הרווחה בעניין זה. כמו כן יוצגו נתונים על הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם בשנים האחרונות . 1.1 . חקיקה והסדרת הנושא ה סמכות ל ,)הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם מעוגנת בחוק הנוער (טיפול והשגחה ה תש"ך– 1960 :(להלן )חוק הנוער , והתקנות שהותקנו מכוחו. 1 חוק זה נועד להגן על ילדים הנמצאים בנסיבות או במצבים 1 ,)חוק הנוער (טיפול והשגחה ה תש"ך- 1960 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 2 מתוך 16 המחייבים התערבות של רשויות המדינה בהיבט החוקי של המשמורת ההורית כדי להבטיח את טובתם .של הילדים הדיון המשפטי בנוגע להוצאת ילדים מ משמורת הוריהם מתקיים במקרים שבהם מוגדר קטין כנזקק בלבד . במקרים אלה א רש יות רשויות המדינה להתערב בתא המשפחתי וזאת במטרה להבטיח את בריאותו הנפשית והגופנית של הילד. 2 החוק מתייחס למספר עילו ת להגדרת קטין כ""קטין נזקק3 ,כפי שמוגדר ות בסעיף סעיף2 ( , פסקאות1)- (7) לחוק הנוער. על-פי החוק, קטין מוגדר כ :נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה (1) ;לא נמצא אחראי עליו (2) ;האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה (3) הוא עשה מעשה שהו;א עבירה פלילית ולא הובא בפלילים (4) ,הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער ה תשי"ג- 1953 ; (5) ;הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה (6) ;שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת (7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר ב.)סם (סינדרום גמילה חוק הנוער קובע גם כי "היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה א ל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, (סעיף3 " לחוק) רשאי הוא להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית- המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע א ת מקום חסותו, או להורות על החזקתו ,)במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול ה תשל"א- 1971 ." 4 במקרים שבהם העובד הסוציאלי סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה מידית, החוק מ ק נה לו את הסמכות לפעול באופן מ י ידי על ידי הפעלת אמצעי חירום . ה פעלת אמצעי החירום מותנית באישור עובד ,סוציאלי מחוזי לחוק הנוער, והיא נעשית במצבים האלה: כאשר הקטין נמצא ללא מבוגר האחראי לו כאשר הוא במצב של סכנה מידית או כשהוא נזקק להגנה מידית בזמן אירוע מסַ כן או סמוך אליו. העובד הסוציאלי לפי חוק הנוער מוציא צו חירום למש ך ארבעה ימים, עם אפשרות להארכת הצו לשבעה ימים וז את .באישור של עובד סוציאלי מחוזי החוק עוד קובע " כי רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער ")(טיפול והשגחה. 5 בהקשר זה יצוין כי תקנו ן ה עבודה ה סוציאלית קובע כי "גדילתו של ילד בחיק משפחתו הטבעית מבטיחה את התפתחותו התקינה. לכן יש לעשות כל מאמץ לפתח שירותים בקהילה על מנת לסייע למשפחה לגדל את ילדיה. כאשר המצב של המשפחה מסכן או עשוי לסכן את שלומו הגופני והנפשי של הילד ולפגוע 2 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ- ביתיות ונושא הסדרי ראייה , דו ח ב יניים, פברואר2014 . 3 קטין על פי החוק הוא ילד שטרם מלאו לו18 . 4 ,)חוק הנוער (טיפול והשגחה ה תש"ך- 1960 , סעיף3 וסעיף3(4 .) לחוק 5 ,)חוק הנוער (טיפול והשגחה ה תש"ך- 1960 , סעיף12 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 3 מתוך 16 בהתפתחותו התקינה, יש לשקול הוצאת הילד למסגרת טיפולית מחוץ לבית שיכולה לשמש לו כמסגרת ."לטווח קצר, או לפי הצורך, גם כמסגרת קבועה לטווח ארוך6 התערבות המדינה בסוגיית המשמורת ההורית יכולה להתבצע בדרכים שו נות, החל מליווי ההורים והצעת מענים בקהילה שיסייעו בידם ב,גידול ילדיהם ויבטיחו את שלומם דרך חיוב ההורים באמצעות החוק לשתף פעולה עם נציגי משרד הרווחה ולקבל תכניות טיפוליות במטרה להגן על הילדים , ועד למצב הקיצון של ביטול המשמורת ההורית והעברת המשמורת לידי המד י.נה ההליך שבו המדינה שוקלת להתערב בתא המשפחתי כדי להגן על הילדים מופעל במסגרת הוועדה לתכנון טיפול והערכה( :להלן ועדת החלטה) במשרד ה רווחה , אשר אופן פעולתה מוסדר כיום בתקנון העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה , ולא בחקיקה . למרות ש הדיון בהוצאת ילד ממשמורת הוריו מתקיי ם תחילה בוועד ת ההחלטה , חשוב לציין כי האחריות להכרעה השיפוטית בנושא היא בידי הערכאה .השיפוטית בלבד7 1.2 . מדיניות משרד הרווחה כאמור, המסגרת בה מתקיים דיון של גורמי המקצוע לצורך אבחון , קבלת החלטה וקביעת הליך טיפולי לילדים בסיכון ולמשפחותיהם , ה י א ועדת ההחלטה. ועדה זו מתכנסת לצורך גיבוש תכנית התערבות במקרים האלה: כשמדובר במשפחות שבה ן ילדים במצבי סיכון המצריכים בניית תכנית טיפולית מערכתית מקיפה; כאשר נשקלת האפ ש רות למתן שירותים אינטנסיביים ייחודיים לילד ו/או למשפחה (כגון: מעון רב תכליתי, מרכז ילדים-הורים); במצבים שהטיפול במשפחה לא התקדם, והילד ממשיך ;להיות נתון בסיכון במצבים בהם נשקלת הוצאה של ילד למסגרת חוץ-ביתית ;כאשר הוצא צ ו חירום או נשקלת פנייה לבית משפ.ט8 על- פי הוראה8.9 ב תקנון העבודה הסוציאלית, הוועדה מורכבת מרכז ועדה, עובד שמונה על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מנהל המחלקה במחלקות קטנות; עובד סוציאלי המטפל בילד; מדריך ראש צוות הממונה על אותו העובד; עובד סוציאלי המקשר עם מסגרות חוץ ביתיות במקרים שבהם הילד נמצא במסגרת חוץ ביתית; נציג או נציגים של שירותי החינוך המקומיים (מורה, יועץ חינוכי, וכד'); נציג או נציגים של שירותים טיפוליים בקהילה (תחנה לבריאות הנפש, תחנה לטיפול בילד וכד'). במקרה של ילדים שטרם מלאו להם6 שנים, תוזמן לוועדה אחות של ת ח נה לבריאות המשפחה במקום, נציג מערכת ;החינוך ו נציגים של ש ירו תים רלוונטיים לדיון בעניינו של הילד ומשפחתו (פקידי סעד לחו ק הנוער, עובד סוציאלי כאשר מדובר ב.)'נערה במצוקה, רופא וכד9 לקראת .הדיון בוועדה על העובד הסוציאלי המטפל בקטין הנזקק להכין דוח מפורט על מצבו של הילד לעיתים נדרשת גם חוות דעת מקצועית של רופא או של פסיכולוג או גורם מקצועי אחר. החלטת הוועדה 6 משרד העבודה והרווחה– תקנון עבודה סוציאלית, מספר הוראה8.9 ,סעיף 1 , תאריך :פרסום30 בנובמבר1995 . 7 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ- ביתיות ונושא הסדרי ראייה , דו ח ביניים, פברואר2014 . 8 שם '. עמ3 2. 9 משרד העבודה והרווחה– תקנון עבודה סוציאלית, מספר הוראה8.9 , סעיף5 , :תאריך פרסום30 בנובמבר1995 . יצוין כי משרד מבקר המדינה ערך בחודשים אפריל- אוגוסט2012 ביקורת בנושא סדרי עבודתן של הוועדות בשנים2011-2010 בה נבדקו: סדרי יישום הרפורמה במשרד הרווחה וב מחלקות לשירותים חברתיים ותהליכי הפיקוח על עבודת הוועדות. מן הבדיקה עלה כי "יש שונות בין הרשויות המקומיות בהרכב הוועדות ובהיקף השתתפותם של אנשי המקצוע השונים. בעיקר ."בכל הנוגע לנציגים מחוץ למחלקה לשירותים חברתיים משרד מבקר המדינה, דוח שנתי63 ,ג סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה בנושא ילדים בסיכון , 2013 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 4 מתוך 16 מפרטת את התכנית הט יפולית ואת המסגרות המתאימות והטיפולים הנחוצים עבור הקטין הנזקק ומשפחתו. במידה והוחלט על הוצאתו של הילד ממשמורת הוריו לטיפול במסגרת חוץ ביתית, פנימייה או משפחת אומנה נדרש העובד הסוציאלי לעקוב אחר מצבו של הילד במסגרת החדשה וגם לספק מענה טיפולי .במשפחתו על פ י ההנחיות של משרד ה רווחה, עובד סוציאלי לחוק הנוער יפנה לבית המשפט רק לאחר שהתקיים דיון בוועדת החלטה , בו נבחנות אפשר ו יות טיפול שונות בהורים ובקטין. במצב בו יש נה התנגדות לדרכי הטיפול המוצעות, ת בחן הוועדה את האפשרות להביא את אותו מקרה להכרעת בית המשפט, מתוך מ חשבה שיהיה ב כך כדי לשמור על טובת הקטין וזכותו לגדול ולהתפתח על פי צרכיו. 10 העובד הסוציאלי לחוק הנוער הוא הגורם המקצועי מצד משרד הרווחה המביא את עניינו של הילד לבית המשפט והוא צד בהליך המשפטי. עליו מוטלת האחריות להגיש חומר מלא ולהציג ו לצור ך הוכחת נזקקות הקט ין בפני השופט, להמליץ על דרכי הט י פול וליישם את החלטות בית המשפט. התכנית המוגשת לבית ה משפט על ידי העובד הסוציאלי יכול לכלול המלצות לטיפול והשגחה בקהילה, כאשר הילד נשאר בביתו, או התערבות במצבים בהם נדרש אבחון או טיפול נפשי, ועד המלצה ל הוצאת הקטין ממשמורת הור.יו11 על פי תשובת משרד הרווחה לפנייתנו , מדי שנה מתקיימים בוועדות ההחלטה דיונים על עשרות אלפי ילדים ובני נוער. עוד צוין בתשובה כי רוב תכניות הטיפול הנבנות עבור הילדים והמשפחות שעניינם נדון במחלקות לשירותים חברתיים הינן תכניות בקהילה ובשירותים שקיימים ו אשר פו תחו לילדים ומשפחותיהם במסגרות כגון: מועדוניות; פנימיות יום; מסגרות טיפול יומית,כגון .מרכזי ילדים הורים 1.3 . נתונים על הוצאת ילדים מ משמורת הוריהם ,כאמור יש ילדים ובני נוער הנמצאים במסגרות חוץ ביתיות אשר מוצאים ממשמורת הוריהם בצו בית ,משפט ויש אחרים המוצאים בהסכמת ההורים. בדוח של משרד הרווחה שעניינו "סקירת השירותים החברתיים2014 ", צוין כי שיעור הילדים והנוער ששהו במסגרות חוץ- ביתיות בשנת2014 מתוקף צו בית משפט לחוק הנוער, עמד על47% בפנימיות ו- 64% במשפחות אומנה. מנתון זו ניתן להסיק כי53% מהילדים והנוער ששהו ב פנימיות ו% 36 .ששהו במשפחות אומנה הוצאו ממשמורת הוריהם בהסכמה12 להלן יוצגו נתוני משרד הרווחה על ילדים ש שהו במסגרות חוץ ביתיות , בין השנים2015-2011 . יצוין כי הנתונים המוצגים בטבלה מתייחסים ל כלל הילדים ששהו מחוץ לביתם נכון לשנה המוצגת ,לאחר שהוצאו ממשמורת הור יהם בצו הוצאה ממשמורת ,ולאחר שהתקיים דיון בעניינים בבית המשפט, הנתונים כוללים .גם ילדים שהוצאו ממשמורת הוריהם בשנים קודמות 10 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ- ביתיות ונושא הסדרי ראייה , דו ח ביניים, פברואר2014 . 11 עו"ס ענת שגב, מרכז ת הקשר כנסת- ממשלה, משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, תשובה לפניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת26 ב אוקטובר2016 . 12 ,משרד הרווחה סקירת השירותים החברתיים2014 , :'חלק א ילדים מלידה עד גיל18 הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, 'עמ143 . אוקטובר2015 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 5 מתוך 16 סך ה ילדים ששהו במסגרות חוץ- ,ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם לפי צו, 2015-2011 שנה מספר הילדים 2011 5,593 2012 5,943 2013 6,184 2014 6,286 2015 6,040 מן הטבלה עולה כי בין השנים2014-2012 נרשמה עליה מתונה במספר הילדים ששהו בכלל המסגרות החוץ ביתיות , ואילו בשנת2015 נרשמה ירידה.קלה במספרם ,כאמור משרד הרווחה הדגיש בתשובתו כי מדי שנה מתקיימים דיונים בעניינם של עשרות אלפי ילדים , ו מכך משתמע כי יש לבחון את שיעור הילדים המוצאים ממשמורת הוריהם ביחס למספר גדול הרבה יותר של ילדים המטופלים על- .ידי המשרד יחד עם זאת, יש לזכור כי ישנם ילדים רבים המושמים בהשמה חוץ-ביתית על- פי קביעת ועדת החלטה, בהסכמת .ההורים, והם אינם נספרים בנתונים שלעיל להלן יוצגו נתוני משרד הרווחה,, אשר התקבלו במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ילד י ם שהוצאו ממשמורת הוריהם ל מסגרות חוץ ביתיות בכל אחת מ השנים0 201 -5 201 . יצוין שוב כי הנתונים המוצגים מתייחסים לילדים שהוצאו מבתיהם בצו הוצאה ממשמורת לאחר שהתקיים דיון בענ יינם בבית .המשפט13 נציין כי במהלך הכנת המסמך העביר משרד הרווחה כמה נתונים שונים זה מזה ביחס למספר הילדים שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו בית משפט והועברו לפנימיות– הנתון המוצג כעת הנו הנתון האחרון שהתקבל מן המשרד, והוא נמוך משמעותית מן הנתונים שנמסרו בגרסאות קוד.מות ,כמו כן לאחר העברת נתונים אלו מן המשרד, פרסם המשרד דוח הכולל בין היתר נתונים על צווי הוצאה .)ממשמורת, אשר אינם מתיישבים עם הנתונים שהתקבלו קודם לכן (ראו הרחבה נוספת בהמשך מספר ה ילדים שהוצאו ממשמורת הוריהם ע"פ ,צו,לפי שנת הוצאה בפילוח לפי מסגרות , 2015-2010 , לפי תשובת משרד הרווחה 2010 2011 2012 2013 2014 2015 מרכז חירום 219 181 224 229 184 165 משפחת אומנה 311 261 274 275 266 273 עמותה למשפח ו ת אומנה** 12 23 17 25 36 40 פנימייה 718 810 774 754 682 562 סה"כ 1,260 1,275 1,289 1,283 1,168 1,040 .** מודל מיוחד בו יש אנשי צוות המטפלים במספר ילדים בקהילה מן הטבלה עולה כי מספר הילדים שהוצאו על- פי צו ממשמורת הוריהם בכל שנה, בין השנים2015-2010 , עמד על למעלה מ- 1,000 ילדים, כאשר בשנים2015-2014 .יש ירידה מסוימת במספר זה מרבית הילדים שהוצאו על- פי צו ממש מורת הוריהם בין השנים2015-2010 הועברו לטיפול בפנימיות – כ- 56% מהילדים 13 עו"ס חוה לוי, עו"ס ראשית לחוק הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, תשובה לפניית מרכז המחקר והמ ידע של ,הכנסת14 בנובמבר2016 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 6 מתוך 16 .שהוצאו ממשמורת באותן שנים כ- 22% מכלל הילדים שהוצאו מהבית באותן שנים הועברו לטיפולן של ,משפחות אומנה כ- 17% הועברו למרכזי חירום, והשאר ל.עמותה למשפחת אומנה על פי תשובת משרד הרווחה לפני יתנו, רוב הילדים מעל גיל8 מועברים לפנימיות ו אילו ור ב הילדים מתחת לגיל זה מועברים .למשפחות אומנה בהמשך לנתונים על צווים שהוצגו לעיל, יצוין כי בנובמבר2016 פרסם משרד הרווחה דוח שעניינו "פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטי פול בהן: סיכום ממצאים שנת2015 ". הדוח מבוסס על טפסים י שמ לאו עובדים סוציאליים לחו ק הנוער לאורך שנת2015 שבו עודכנה באופן שוטף פעילותם בעניינים של .קטינים ובני נוער המופנים להתערבותם ומדווחים להם מן הדוח עולה פער גדול ב ין ה נתונים שהתקבלו ממשרד הרווחה והוצגו לעיל לבין .אלה שהוצגו בדוח להלן יוצגו נתוני משרד הרווחה כפי שעולים .מהדוח צווי הוצאה ממשמורת לשנת2015 ,לפי דוח פניות לעוס"ים לחוק הנוער צווים חדשים 1,669 צווים– הארכות 4,566 ,כאמור על- פי הנתונים שהתקבלו במענה לפניית ,נו ב שנת2015 הוצאו1,040 ,צווים להוצאה ממשמורת לעומת זאת מנתוני ה דוח שפורסם לאחרונה עולה כי מספר הצווים החדשים עמד בשנת2015 על1,669 , משמע ישנו פער של629 .צווים ,פנינו למשרד הרווחה בבקשה להסביר את הפער בנתונים ו בתשובת המשרד צוין כי הנתונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת מקורם ב מערכת התשלומים הממוחשבת של המשרד. לע ומת זאת, הנתונים אשר פורסמו בדוח האמור מ וק רם ברישומים ידניים של עובדים סוציאליים ,לחוק הנוער. חשוב לציין כי תשובת המשרד אינה תואמת את ההסבר על הנתונים כפי שהובא בדוח האמור ואשר בו צוין כי "בנוסף לנתונים שהתקבלו מהטפסים; הצלבנו חלק מהממצאים עם מקורות מידע נ וספים על מנת לבחון את מהימנות ותקפות הנתונים (מערכת התשלומים הממוחשבת של משרד הרווחה (צווי הוצאה ממשמורת ממשיכים וחדשים), משרד המשפטים (ועדות פטור) ודיווחי עו"סים מחוזיים לחוק ))הנוער (צווי חרום". 14 נדגיש כי עקב הפער האמור בנתונים, נותרת חוסר בהירות בדבר מס פר הצווים .שהוצאו בפועל נזכיר כי החלטות רבות על השמה חוץ-ביתית ,מתקבלות בהסכמת ההורים על- ,פי קביעת ועדת החלטה וללא צורך בדיון בבית המשפט ובהוצאת צו הוצאה ממשמורת. 15 כאמור, במקרים מסוימים שבהם העובד הסוציאלי סבו ר שקטין הוא נזקק ונשקפת סכנה ל יח יו, רשאי הוא ל נקוט באמצעים הדרושים למניעת אותה סכנ ה, וזאת ללא הסכמת האחראים עליו , ומתוקף כך רשאי הוא להוציא צו חירום להוצאת קטין/ילד ממשמורת הוריו. 16 חשוב לציין בעניין זה כי צווי חירום מופעלים בין היתר במקרים שבהם עובד סוציאלי סבור שעל הקטין לקבל בדיקה וטיפול רפואי, נפשי וגופני 14 משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים אישים וחברתיים, שירות ילד ונוער, "פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן: סיכום ממצאים שנת2015 ", נובמבר2016 . 15 על- פי סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת2014, באותה שנה שהו במסגרות חוץ-ביתיות כ- 11,000 ילדים ובני נוער עד גיל18 . 16 ,)חוק הנוער (טיפול והשגחה ה תש"ך- 1960 , סעיף11 .)(א) ו(ב הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 7 מתוך 16 והאחראי עליו מתנגד לכך. 17 להלן יוצגו נתוני משרד הרווחה על מספר הצווים שהופעלו בין השנים 2015-2011 . צווי חירום להוצאת ילדים ממשמורת ,שהופעלו על ידי משרד הרווחה2015-2011 שנים צווי חירום שהופעלו 2011 745 2012 761 2013 842 2014 1,040 2015 869 בבירור שערכנו עם משרד הרווחה, עלה כי לא ניתן לערוך חיבור בין נתונים אלה בדבר צווי חירום להוצאת ילדים ממשמורת לבין הנתונים על סך הילדים שהוצאו על- פי צו ממשמורת הוריהם באותן שנים, בין היתר משום שצווי החירום ניתנים בנסיבות שונות ויתכן כי עניינו של ילד שה וצא בצו חירום יידון מאוחר יותר בבית המשפט ויינתן בעניינו צו נוסף שייספר בנפרד. במטרה לעמוד על מספר הילדים ש הליך הוצאתם ממשמורת הוריהם מגיע לדיון בבית המשפט, פנינו אל הנהלת בתי ה משפט בבקשת מידע על תיקים שנדונו בבתי המשפט, בעניין הוצאת ילדים ממשמורת .הוריהם הנתונים שהתקבלו במענה של הנהלת בתי המשפט מתייחסים לכלל התיקים שבהם נדונה משמרות הורית, ובהבהרה מאוחרת יותר נמסר לנו כי הם כוללים גם תיקים שנפתחו בעניין משמורת על ילדים להורים.בהליך גירושין להלן יוצגו נתוני.ם אלה18 מספר התיקים שנפתחו ונסגרו בבתי המשפט בענ יין )משמורת הורית (כולל הוצאת ילדים ממשמורת, 2015-2010 שנים נפתחו נסגרו 2010 2,044 1,958 2011 2,741 2,390 2012 2,881 2,844 2013 2,850 2,802 2014 2,818 2,669 2015 2,586 3,280 מן הטבלה עולה כי בין השנים2015-2012 נרשמה ירידה קלה במספר הת יקים שנפתחו בבתי המשפט שבהם נדונה משמורת ההורים על ילדיהם . בנוגע לתיקים שנסגרו, נתון זה כולל תיקים שנפתחו בשנים קודמות.ונסגרו בשנה/ים לאחר מכן מבירור שערכנו עם משרד הרווחה, נראה כי לא ניתן לקשור ישירות 17 שם. סעיף11 .)(א)ו(ב 18 שרון סבן- ,ספראי, ממנוה לפי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט13 ביולי2016 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 8 מתוך 16 בין נתוני התיקים האמורים שנדונו בבתי המשפט לבין מספר הילדים שהוצ או ממשמורת הוריהם בכל .שנה ,כאמור בתשובה עדכנית של הנהלת בתי המשפט לפנייתנו צוין עוד כי לא ניתן להסיק ממספר התיקים שנפתחו על מספר הדיונים שנערכו בפועל בתיקים אלה, וכן כי לא ניתן להעריך את שיעור התיקים שנפתחים בשל הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם מתוך כלל התיקים שמוצגים לעיל. 19 נציין כי הנהלת בתי המשפט לא מסרה בתשובתה לפנייתנו נתונים על החלטות בתי המשפט בנוגע לתיקים .האמורים, אלא הפנתה אל משרד הרווחה בעניין זה על פי השנתון "ילדים בישראל2015 ", נכון לשנת 2014 נתקבלו בבית משפט השלום לנוער1,601 החלטות שב- % 94 מתוכן התקבלה החלטה להכריז על קטין כקטין נזקק, וב- % 6 .ההחלטה נדחתה 20 2. ייצוג משפטי של הורים בהליכי הוצאת ילדיהם ממשמורת בפרק זה תוצג סוגיית ה ייצוג ה משפטי להורים הן בוועדות ההחלטה והן בדיונים בבתי המשפט, כמו כן תוצג ה מדי ניות הנהוגה ב משרד הרווחה ו ב אגף לסיוע משפטי במ שרד המשפטים .בעניין זה בעוד שנראה כי סוגיית הייצוג המשפטי להורים בוועדות ההחלטה שנויה במחלוקת עקרונית בין גורמים הנוגעים בדבר, ומחלוקת זו מתבטאת בהתייחסויות שונות לנושא, הרי שבכל הנוגע לייצוג משפטי להורים בבתי המשפט נראה כי אין מחלוקת בדבר הזכות העקרונית לייצוג זה, אלא שעולה שאלה בדבר אופן היידוע של ההורים .על זכותם זו ועל מהות ההליכים הצפויים להתקיים בבית המשפט על- ,פי המידע שברשותנו נושא הייצוג המשפטי להורים בהליכי הוצאת ילדיהם ממשמורתם– הן בדיוני ועדות החלטה והן בדיונ ים בבתי המשפט– אינו מוסדר או מעוגן כיום בהנחיות משרד הרווחה. 2.1 . רקע והמלצות קודמות הנו שא של ייצוג משפטי של הורים ו הטענה בדבר ת זכו ם לקחת חלק פעיל ב דיון על ות כניות הטיפול המוצע ו ת בדיוני ועדת ההחלטה על ו במספר הנחיות, נהלים ודוחות שפורסמו על ידי משרד הרווחה בשנים האחרונות , אך כאמור הוא אינו מוסד ר באופן מפורש בהנחיות משרד הרווחה התקפות כיום (ואף אינו )נזכר בחקיקה הרלוונטית . כפי שצוין לעיל, הייצוג המשפטי להורים יכול להתקיים בשני שלבים: השלב הראשון הוא ייצוג במסגרת דיוני ועדת ההחלטה, ובשלב השני מדובר בייצוג בדיוני ם המתנהלים בבית המשפט. כאמור, במקרי ם שבהם ההורים והנציגים של משרד הרווחה הנוכחים בוועדת ההחלטה לא מגיעים להסכמה בעניין דרכי הטיפול המוצע ות, .תבחן הוועדה אפשרות להביא את אותו המקרה להכרעת בית המשפט ההמלצות וההתייחסויות המוצגות בסעיף זה עוסקות ב רובן בסוגיית הייצוג בשלב ה מוקדם , דהיינו בשלב דיו ני ועדת .ההחלטה בשנת2002 פורסם דוח ועדת גילת, "ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן" בראשותו של ד"ר ישראל צבי-גילת. הדוח התייחס בין היתר לשיתוף ההורה והילד בדיוני ועדת ההחלטה. בהמלצות הוועדה צוין כי יש להקים מטה פעולה שמטרתו להבטיח התארגנות 19 ,קובי משמוש, הנהלת בתי המשפט, שיחת טלפון6 בדצמבר2016 . 20 ,המועצה הלאומית לשלום הילד ילדים בישראל 2015 , דצמבר2015 . הכוונה להחלטות לגבי תיקים שעניינם הכרזת קטין .כנזקק הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 9 מתוך 16 מקצועית ומנהלית ו מתן משאבים הנדרשים כדי שמשפחות וילדים יקבלו סיוע, ליווי וייצוג בעת הופעתם ב דיוני ועדת ההחלטה וב פני בית המשפט השלום לנוער . חשוב לציין כי המלצת הוועדה אינה מתייחסת במפורש לייצוג משפטי ש ל עורכי דין אלא לליווי וייצוג של כל אדם שהמשפחה או הקטין י כולים להסתייע בו .בדיוני הוועדה ובדיונים בבית המשפט21 בשנת2005 נכתב על ידי היועצת המשפטית של משרד הרווחה מכתב בנושא "השתתפות עורכי דין בוועדות ."ההחלטה22 במכתב צוין כי ועדת תכנון, טיפול והערכה היא ועדה שנקבעים בה דרכי טיפול לילדים ומשפחו ת ואינ ה הליך משפטי, "לפיכך, אין ההורים ו/או הילדים זקוקים ל"ייצוג" במובן המשפטי. יחד עם זאת, מאחר וותט"ה [ועדת תכנון, טיפול והערכה] מהווה צומת מרכזי ומכריע בחייהם של הילדים והורים וההשתתפות בוועדה עלולה לעורר מתח ודאגה רבים, הוחלט לאפשר להורים והילד ים להזמין ."לוועדה מלווים או משתתפים מטעמם23 "עוד צוין במכתב כי "אין מניעה כי הורה יביא "משתתף מטעמו שהינו עו"ד במקצועו, או ל ם יש להבהיר הן לעו"ד והן להורה כי מדובר בהליך טיפולי בו נוכחים ההורים ולא הליך משפטי. לעו"ד אין זכות לטעון טיעונים משפטיים או לנהל חק ירות, תפקידו לשמש רק כמסייע להורים ולא כמישהו במקומם . יש להסביר לנוכחים את התפקיד הטיפולי של הוועדה ואת ."העובדה כי קיימת חשיבות מכרעת בשמיעה ישירה של ההורה על ידי חברי הוועדה בדוח " הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה" 24 אשר פורסם בשנת2014 צוינו מספר בעיות מערכתיות שעולות בתפקיד הוועדה לתכנון טיפול והערכה, ו הצעות לשיפורן. הדוח התייחס בין היתר לייצוג משפטי של הורים , ו בעניין זה צוין כי אחת מן הבעיות המערכתיות שנוצרו עקב הרחבת תפקידה של ועדת ההחלטה, היא כי "הו רים במעמד סוציו- אקונומי גבוה מגיעים לדיוני הוועדה עם עורכי- דין לעומת משפחות קשות יום אשר לא זוכות לייצוג "משפטי " וכי נוכחות עורכי הדין מטשטשת את ייעוד הוועדה ואת מהותה" . הוועדה המליצה על יצירת הפרדה ברורה בין ועדת תכנון טיפול והערכה, אשר תהווה פורום היוועצ ות מקצועי בין- משרדי, לבין ועדה נוספת וחדשה שתיקרא "ועדה להגנת הילד", אשר תתכנס כאשר נשקלת האפשרות של שילוב קטין במסגרת חוץ- ביתית או לצורך דיון על קטין נזקק לפי חוק הנוער. לפי המלצה זו, הדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה,, דהיינו הוועדה הראשונה בה נדון העניין יתקיים בהשתתפות עו"ס המשפחה אך ללא השתתפות של עו"סית לפי חוק הנוער וללא ייצו ג ,משפטי לבני המשפחה. לעומת זאת צוין כי הוועדה השנייה שתדון בעניין– הוועדה להגנת הילד, תהיה "פורום מעין משפטי" ולכן ביחס אליה" חובה להבטיח ייצוג משפטי לבני המשפחה". עוד צוין כי בי ן המוזמנים הקבועים לוועדה זו יהיה "עורך דין למשפחה" וכי אם אין למשפחה אמצעים לשכור שירותי עורך דין, היא תוכל לפנות לסיוע המשפטי, וימונה לה עורך דין על- פי .כללי הזכאות בהמשך לכך " הוועדה המליצה על הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על- ידי המדינה למשפחות נזקקות (הור ים וילדים) בדיוני הוועדה להגנת הילד". 25 21 ,דוח ועדת גילת לבחינת מדיניות שילוב הילדים במסגרות חוץ-ביתיות והסדרי הראייה ובחינת תפקודן של ועדות ההחלטה. בראשותו של ד"ר ישראל צבי-גילת , 2002 . 22 משרד הרווחה, הלשכה המשפטית מכתב בנושא "השתתפות עורכי דין בווע ,"דות תכנון טיפול והערכה24 במאי2005 . יצוין כי בעתירה שהגישה לאחרונה האגודה לזכויות האזרח בעניין פעולתן של ועדות ההחלטה תואר מכתב זה כהנחיה של הלשכה .המשפטית במשרד הרווחה 23 .שם 24 הרקע להקמת הוועדה הוא טענות חוזרות מצד הורים וגורמים שונים בנוגע לסמכות הית ר, לכאורה, הניתנת לעובדים .סוציאליים לפי חוק הנוער בכל הקשור להוצאת ילדים מביתם 25 " ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ- ביתיות ונושא הסדרי ראייה" , דוח ביניים, פברואר2014. דוח שהוגש לשר הרו וחה והשירותים החברתיים לשעבר ח"כ מאיר .כהן הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 10 מתוך 16 בד יון של הוועדה לזכויות הילד אשר נערך בעקבות הגשת דוח ,זה ציין מנכ"ל משרד הרווחה דאז כי "הגענו לתופעה שמשפחות באמת שיכולות להרשות לעצמן מגיעות עם עורך דין מהשורה הראשונה , ][לעומת משפחות שהן לא, ואנחנו מוצאים בזה טעם לפגם. לכן, בהגעה לוועדה הזו להגנת הילד ישאלו את המשפחה, ואם אין ידם משגת והם לא יכולים להביא עורך דין הסנגוריה הציבורית תייצג, תקצה, סיוע משפטי ,תייצג את ההורים בוועדה .זו אחת מהמסקנות" . נציגת לשכת עורכי הדין ציינה בדבריה כי" כיום נציגי הרווחה ונציגי הרשוי ות אינם מוכנים להכיר בעורכי דין שמגיעים ל וועדות כמייצגים של ההורים , אלא כידידי המשפחה בלבד". 26 נציין עוד כי בשנת2014 שלחה לשכת עורכי הדין מכתב לשר הרווחה דאז חבר הכנסת מאיר כהן שהתייחס בין היתר לסוגיית ה ייצוג ה משפטי להורים. במכתב צוין כי יש להכיר באופן מ י ידי בכל עורך דין המגיע לייצג בכל אח ת מוועדות שעל ידי רשויות הרווחה , וכי "לא יכול להיות חולק, כי ועדות בהן משתתפות פקידי סעד ועובדים סוציאליים , ועדות בהן מתקבלות החלטות הרות גורל, יש לילד י .ם ולהורים זכות ייצוג לצערנו, ההודע ות החד משמעי ו ת שיוצא ו ת בכל יום ויו ם על ידי נציגי הרווחה המזמינים לדיונים אלו, הן ."כי עורכי דין לא ייצגו בוועדות אלו אלא כידידי המשפחה בלבד ממכתב זה עולה כי נכון לאותה עת לא חל שינוי מהותי במדיניות משרד הרווחה בנושא הייצוג המשפטי להורים בוועדות, כפי שתוארה במכתב היועצת המשפטית של המשרד משנ ת2005 . 2.2 . מדיניות משרד הרווחה בנושא ההוראה הנוכחית בתקנון העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה ,העוסקת בפעילות ועדות ההחלטה, אינה מתייחס ת כלל לייצוג מש פטי של הורים בדיוני ועדת ההחלטה או בדיונים בבית המשפט. הוראה זו פורסמה בשנת1995 . כמו ,כן לא נמצאה הוראה אחרת של משרד הרווחה המתייחסת לסוגיית היידוע של הורים על זכותם לייצוג משפטי במקרה בו הדיון בנושא מגיע לבית המשפט לנוער. יש לציין כי בשנת2015 פורסם ב משרד הרווחה חוזר מנכ"ל אשר עסק בין היתר בעדכון גורמי המקצוע אודות פסיקה בנושא תיעוד דיונים בוועדות ההחלטה , ובתוך כך צוין בו כי המשרד מחדד את ההנחי ה לפיה : .""כאשר יש למשפחה עו"ד והיא רוצה שילווה אותה לדיון בוועדה, יש לזמנו יחד עם זאת, החוזר ."שב ומדגיש כי "הוועדה הינה ועדה טיפולית ואיננה ערכאה שיפוטית27 לאחרונה פרסם משרד הרווחה הודעה שבה צוין כי השר החליט על רפורמה בהלי ך הדיון ב הוצאת ילדים מהבית. בהודעה צוין כי "על מנת להגביר את האובייקטיביות המקצועית ולהפחית את מספר המקרים בהם אופן השיקום נקבע באי הסכמה ובכפיית בית המשפט ומשרד הרווחה, יש ו נה הליך עבודתן של ועדות התכנון הטיפול והערכה ו גם הרכב חבריה. הוועדה תכלול ארבעה חבר ים קבועים: יו"ר, עו"ס בעל ניסיון מקצועי של שלוש שנים לפחות בטיפול בילדים בסיכון, עו"ס בכיר בתפקיד ראש צוות אשר אינו מטפל במשפחה, נציג חינוך– פסיכולוג חינוכי או קצין ביקור סדיר (האחראי על הגעה סדירה של תלמידים למערכת החינוך), וכן מוזמנים הקשורים לילד ולמשפח ,תו: עו"ס המשפחה, מלווה בן משפחה, מחנך/ת גנן/ת, יועצ/ת בית ספר ועד. עוד צוין כי דרך השיקום תבחר במעורבות של ההורה והילד ואף תינתן להם זכות הצבעה שוות ערך לשאר חבר י הוועדה, בנוסף לאפשרות לזמן דיון נוסף בהרכב שונה ומורחב . עוד 26 'פרוטוקול מס63 ,, הוועדה לזכויות הילד של הכנסת9 ביוני2014 ,. דבריה של עו"ד חוה קליין, ועדה לנזקקות וחוק הנוער .לשכת עורכי הדין 27 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים, חוזר מנהל כללי ע"ה244 , פרק2 , ועדת תכנון, טיפול והערכה, יוני2015 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 11 מתוך 16 צוין כי תינתן למשפחה זכות ערעור לוועדה מחוזית אשר חבריה אינם עובדי מערכת הרווחה אלא היא .מורכבת מנציגי ציבור מהתחום המקצועי28 בתשובה עדכנית של משרד הרווחה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר כי ,"בימים אלה משרד הרווחה נמצא בישורת אחרונה לאישור הוראת תע"ס חדשה ועדכנית לעבודת ועדות ת כנון טיפול ( והערכה. הוראה זו תחליף את ההוראה הקודמת8.9 ) ותעדכן את דרכי העבודה בוועדת תכנון טיפול ברוח המדיניות המשתנה של משרד הרווחה." 29 ל טענת המשרד, ההוראה העדכנית תתבסס על ההמלצות של הוועדות השונות שנזכרו לעיל ואשר התייחסו לליקויים בפעילות .ועדות ההחלטה נזכיר כי ההוראה הנוכחית בעניין זה התפרסמה בשנת1995 . על- ,פי תשובת המשרד לפנייתנו שינוי מהותי שתביא ה הוראה העדכנית יהיה בהקמת שני הרכבי ועדה שיד ונו בעניינה של המשפחה והילדים על-פי העניין . בהרכב הראשון תשאף הוועדה לגבש המלצות להמשך ,טיפול בשיתוף גורמי הקהיל ה ובהסכמת ההורים ו/או הקטינים. במצב בו עולה דאגה לשלום הקטינים וקיימת אי הסכמה לתכנית המוצעת, תתקיים ועדה בהרכב חדש ומורחב. לדיון בהרכב זה יצטרף עו"ס לפי החוק הרלוונטי ובמסגרת הוועדה ת י בחן במידת הצורך גם האפשרות לפנות לבית המשפט. עוד צוין בתשובת המשרד כי ב מידה וההורים מיוצגים על-ידי עורכי דין, והם רוצים בכך, יצורפו עורכי הדין לישיבת ההכנה שנעשית עם ההורים לקראת הוועדה, בה יעלו בפניהם הקשיים והדאגות כמו שמעריך אותם העו"ס המטפל במשפחה ועו"ס לחוק הנוער. במידה והתקבלה החלטה לפנות לבית המשפט, יעדכן העו"ס לחוק הנ וער את עורכי הדין. בנוסף, יעביר אליו תסקירים וחומרים נוספים אשר יוגשו על ידו לבית המשפט . " המשרד הבהיר בתשובתו כי הוועדה תישמר כמקום בו אנשי מקצוע מתחום הטיפולי, חינוכי, רפואי וכו' דנים וממליצים על המשך הטיפול " וכי " ככל ה נדרש ל כך, קיום השיח המשפטי יהיה בבית "המשפט ,. בנוסף ציין ה משרד כי הוא יתאים את ועדות הערר הקיימות, כך שידונו בפניות הורים המבקשים לערער על החלטות ה ו .ועדה מתשובת משרד הרווחה לשאלתנו בנוגע ל העלאת המודעות בקרב ההורים לסוגיית הייצוג המשפטי עולה כי קיימים קשרי עבודה של המשרד עם ה אגף ל סיוע משפטי, אך עיקר הקשר הוא סביב ייצוג משפטי לקטינים ו לא להוריהם . 2.3 . ייצוג מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעניק סיוע משפטי בנושאים אזרחיים למבקשים מ וע טי יכולת ולאוכלוסיות מוחלשות, אשר אין ביכולתם להתמודד עם המערכת המשפטית. האגף לסיו ע משפטי פועל מכוח חוק הסיוע המשפטי, התשל"ג- 1973 . על פי החוק "לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בעניינ י ם ובהיקף שנקבעו ב תקנות ". (סעיף2 לחוק). ככלל, מתן הסיוע המשפטי מותנה בעמידת מבקש הסיוע במבחנים הקבועים בחוק ובתקנות, קרי, מבחון ה זכאות הכלכלית, אשר בודק את הכנסותיו ואת שווי רכושו של מבקש הסיוע, ובמבחן הסיכוי המשפטי. עמידת מבקש הסיוע בקריטריונים לעיל, תיבדק לאחר שימציא מסמכים רלוונטיים על פי דרישת האגף, המעידים על זכאותו .הכלכלית ועל הסיכוי המשפטי בעניינו נציין כי האגף לסיוע משפטי ה זכיר בתשובתו לפנייתנו כי בהליכים מסוימים המוגדרים כלב ליבם של "דיני נ פ שות" כגון: אימוץ, אשפוז כפוי וסחר בבני אדם, הוחרגה בדיקת 28 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים הודעת הדובר , 8 באוגוסט2016 . 29 עו"ס ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 באוקטובר2016 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 12 מתוך 16 הסיכוי המשפטי והזכאות הכלכלית לצורך מתן סיוע משפטי, דבר שאינו מתקיים כיום בהליכים שעניינים הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם – מצב אשר ל שיטת האגף ראוי לשנותו. 30 האגף מעניק סיוע משפטי להורים הזכאים לכך בכלל ההליכים המפורטים בחוק הנוער , כגון: הגנה בפני בקשה להכריז על קטין נזקק (סעיף2 לחוק הנוער), בקשה לקביעת דרכי טיפול (סעיף3 לחוק), ותגובה לבקשה להוצאת צווי ביניים שנועדו להורות על נקיטת אמ צעים זמניים לגבי קטין ולאמצעי חירום שנקבעו לגביו (סעיף12 .)לחוק בצד זאת, האגף ציין בתשובתו כי לא ניתן להפיק נתונים הנוגעים לתיקים שעניינם ,הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם בלבד. לפיכך להלן יוצגו נתוני האגף לסיוע משפטי על כלל התיקים שנפתחו על פי חוק הנוער ונתוני ם על תיקים שאושר בהם מתן סיוע משפטי ותיקים שלא אושר בהם מתן סיוע , בין השנים2010 - 2016 . 31 ,תיקים באגף לסיוע המשפטי בהליכי נוער2016-2010 שנה תיקים שנפתחו תיקים שאושר בהם מתן סיוע משפטי תיקים שלא אושר בהם מתן סיוע משפטי 2010 462 328 ( 71% ) 55 ( 12% ) 2011 527 342 ( 65% ) 62 ( 12% ) 2012 548 371 ( 68% ) 63 ( 11% ) 2013 567 380 ( 67% ) 62 ( 12% ) 2014 556 386 ( 69% ) 66 ( 11% ) 2015 516 370 ( 72% ) 50 ( 9% ) 2016 * 265 213 ( 80% ) 21 ( 7% ) *מתחילת חודש ינואר עד15 בי וני 2016 . מן הטבלה עולה כי בין השנים2016-2010 שיעור התיקים שאושר בהם ייצוג משפטי עמד על70% ,בממוצע לעומת זאת, שיעור התיקים שלא אושר בהם מתן סיוע משפטי עמד על10% .בממוצע חשוב לציין כי סך הכל אינו מסתכם ל100% היות ועל- פי תשובת האגף, ישנם מקרים בהם נפתחו תיקים אך נסגרו לאחר מכן ללא שניתנה החלט ת מינוי או סיר ו ב בתיק. עוד נמסר כי "במקרה בו לאחר פתיחת התיק לא התייצב מבקש הסיוע לראיון; במקרה בו לאחר פתיחת התיק ובטרם ניתן מינוי [אישור]; ויתר מבקש הסיוע על הסיוע המשפטי; לאחר פתיחת התיק וקיום ראיון לא המציא מבקש הסיוע מי מהמסמכים שנתבקש להמציא – התיק נ."סגר בנוגע ל ייצוג משפטי של הורים שילדיהם מוצאים מהבית , בתשובת האגף צוין כי "האגף לסיוע משפטי ,רואה חשיבות עליונה לייצוג משפטי להורים בהליכים אזרחיים לפי חוק הנוער ולפי חוק אימוץ ילדים ולא בכדי. הליכים על פי חוק הנוער ניצבים בלב ליבם של "דיני נפשות"... וז את, לנוכח ההשלכות מרחיקות הלכת של התערבות המדינה בתא המשפחתי, באוטונומיה ההורית והפוטנציאל הרב הטמון בהליכים אלו לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות של הקטין, הוריו, אחיו ומשפחתו המורחבת". עוד עולה מתשובת האגף כי "האמור לעיל מקבל משנה תוקף בשים לב לזהותן של המשפחות שעניינן נידון בבית המשפט לנוער– המתאפיינות ברמה סוציו אקונומית נמוכה, וסובל ו ת ממוחלשות ומהדרה חברתית, תרבותית, שפתית 30 עו"ד שני שדה, ממונה ארצית תחום אימוץ י ,יצוג הורים, האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים15 ביוני2016 . 31 .שם הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 13 מתוך 16 ,וכלכלית. והדברים מתעצמים עוד יותר לנוכח ההחלטות הרות הגורל המתקבלות בבית המשפט והשפעותיהן הרוחביות וארוכות הטווח על הקטין ומשפחתו". יחד עם זאת, מתן הסיוע המשפטי להורים בהליכים על פי חוק הנוער מותנה בעמידתם ב ת נאי חוק הסיוע המשפטי. 32 בנוגע לייצוג משפטי בוועדת ההחלטה צוין כי האגף לסיוע משפטי אינו מוסמך ליתן ייצוג להורים ולקטינים בפני ועדת ההחלטה וזאת על פי תקנה6 לתקנות הסיוע המשפטי , א ך במקרים שבהם ניתן סיוע בתהליך המתנהל בבית המשפט לנוער והייצוג בוועדות כרו ך באופן ישיר בייצוג בבית המשפט ניתן לייצג את ההורים בדיוני בוועדות ההחלטה . על- פי תשובת האגף חלק ניכר מהפניות לקבלת סיוע משפטי בהליכים המתנהלים בבית המשפט מוגשות לאגף לאחר תחילת הדיונים בבית המשפט ובסמיכות למועד דיון קרוב ה קבוע בתיק. במקרים אלה תינתן קדימות לטיפול בתיק, אשר כולל ת י קד מות למועד ראיון עם ההורה מבקש הסיוע, וקדימות במתן החלטה לייצוג למבקש הסיוע. חשוב לציין כי הכוונה היא לכלל התיקי ם בהליכי נוער ולא לתיקים שעניינ ם ה וצאת ילדים ממשמור תם הוריהם בלב.ד33 2.3.1 . התייחסות האגף לקשיים העומדים בפניו בתחום זה בתשובת האגף לשאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, ציין האגף כי קיימים מספר קשיים העומדים בפני האגף בכל הנוגע לטיפול בפניות הורים לקבלת סיוע משפטי בהליכים על פי חוק הנוער ב כלל ובהליכי הוצאה ממש.מורת בפרט לטענת האגף קשיים אלה נובעים מהעדר עיגון חקיקתי לזכות ההורים לייצוג משפטי בהליכי הוצאה ממשמורת, ללא בדיקת זכאות כלכלית וסיכוי משפטי , בנוסף להנגשה חלקית ולא מספקת של המידע והשירו ת המשפטי להורים, ובכלל זה יידוע על הזכות לפנות לאגף לסיוע משפטי. כאמו ,ר עמדת האגף בעניין זה היא כי יש לערוך תיקון חקיקתי מתאים שיאפשר מתן סיוע משפטי ללא .בדיקת הזכאות הקיימת כיום להלן יוצגו מספר קשיים נוספים העומדים בפני ההורים בכל הנוגע לייצוג משפטי כפי שהתקבלו מהאגף :לסיוע משפטי - לרוב האוכלוסייה הפונה לקבלת סיוע משפטי היא אוכלוסייה מוחלשת, המתק שה להתנהל במרחב המשפטי, דבר המתבטא ב קושי להמציא את המסמכים הדרושים להליך המשפטי המתנהל. במקרים רבים פונה העורך דין המטפל בתיק לעובדת הסוציאלית המלווה את התיק מטעם שירותי הרווחה, לצורך קבלת מידע ומסמכים ה .נדרשים להליך הייצוג המשפטי - ב מקרים רבים שבהם מופנים ההורים לאגף באמצעות שירותי הרווחה ו/או בתי המשפט, לא .מועברים לאגף פרטי ההורים (שמותיהם המלאים וכתובתם) ופרטי ההתקשרות עמם - בחינת זכאותם של ההורים לקבלת סיוע משפטי מותנת בריאיון עם נציגי האגף, ב ה רבה מקרים ההורי ם מבקשי הסיוע אינם מגיעי .ם לראיון שנקבע באגף - קושי בהבניית אמון ושיתוף פעולה של ההורים מבקשי הסיוע עם האגף לסיוע משפטי ועם עורך .הדין המייצג 32 עו"ד שני שדה, ממונה ארצית תחום אימוץ ייצוג הורים, האגף לסיוע משפט– משרד המשפטים. תשובה לפניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת15 ביוני2016 . 33 .שם הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 14 מתוך 16 - קושי ברתימת ההורים מבקשי הסיוע לשיתוף פעולה עם שירותי הרווחה ובתי המשפט לצורך .מציאת פתרון מיטבי עבור הילד ועבורם בנוגע ל חשיבותו של ה ייצוג המשפטי ו ל ,השפעתו על ההחלטה בדבר הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם בתשובת האגף צוין כי בשנת2010 נערך מחקר מדגמי במסגרת עבודת תזה באונ יברסיטת תל אביב שבו עלה כי בתיקים שלא היה בהם ייצוג משפטי, בקשת שירותי הרווחה להוצאת הילד ממשמורת הוריו התקבלה במלואה ב- 93% מהמקר ים, אולם במקרים שההורים היו מיוצגים על ידי עורך דין התקבלה ה בקשה במלואה ב63% .מהמקרים בלבד בנוגע לדחיית הבקשה להוצאת הילד ממשמורת הוריו עלה כי ההחלטה על הוצאה ממשמורת נדחתה ב- 2% מהתיקים שלא היה בהם ייצוג משפטי, לעומת25% מהמקרים שבהם היה להורים ייצוג משפטי. 34 יצוין כי מחקר זה התבסס על נתונים מ- 100 תיקים שנפתחו בבית המשפט לנו ער בתל אביב בין השנים2007-2003, אשר אינם מהווים מדגם מייצג של כלל הדיונים. 2.3.2 . התייחסות האגף לסוגיית העלאת המודעות לנושא הייצוג המשפטי בנוגע ליידוע ההורים ו להעלאת המודעות ל זכות ל קבל ייצוג מש פטי בקרב הורים שילדיהם מוצאים ממשמורת , כאמור האגף ציין בתשובתו כי כיום הנגשת המידע והשירות המשפטי להורים היא חלקית ולא מספקת .עוד צוין כי כיום בהרבה מהמקרים יידוע ההורים בדבר זכותם לקבלת סיוע משפטי מתבצע באמצעות האפוטרופוס לדין לקטין שממונה על ידי בית המשפ ט, מתוך מאגר האפוטרופוסים העובדים עם האגף. במקרים אלה מפנה האפוטרופוס לדין את ההורים לאגף, דואג שייפתחו תיקים מתאימים .להורים, ודואג שבקשתם לקבלת סיוע משפטי תיבדק ותטופל בהקדם בתשובה צוין עוד כי האגף לסיוע משפטי יוזם צעדים להעלאת המודעות בקרב קבוצה זו בה ו נגשת ורי הש ת עבור ה ,. פעולות אלו מתבצעות אל מול שירותי הרווחה אל מול הרשויות המקומיות בה ן פועלים מוקדים .נוספים לקבלת קהל ואל מול בתי המשפט ,לדברי האגף מתקיים שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ,להעלאת המודעות לזכות ההורים לייצוג. כמו כן האגף יוזם מפגשים משותפי ם תכופים ופגישות עבודה שוטפות עם שירותי הרווחה ועובדים סוציאליים מחוזיים ועם העובדים הסוציאליים לחוק הנוער בכל מחוז . במסגרת מפגשים אלה האגף מעביר הכשרות והרצאות בנושאים העולים מממשקי העבודה .המשותפים עוד נמסר כי במסגרת מפגשים אלה האגף מדגיש את החשיבות לזכו ת הייצוג המשפטי להורים בהליכים השונים על-פי חוק הנוער, ואת החשיבות בייד וע ההורים המתמודדים עם אותם הליכים משפטיים ,על זכותם לייצוג .על ידי שירותי הרווחה אשר מטפלים בהורים 34 .שם ההסבר לכך כפי שצוין בעבודה האמורה הוא ש"ברובם המכריע של התיקים שבהם לא יצא הילד ממשמורת הוריו על אף בקשת המדינה להוציאו, הגיעו במהלך הדיון עורכי דין ופקידות הסעד להסכמה על מניעת ההשמה ועל ניסיון לטיפול בקהילה, או שבית המשפט הציע לצדדים פשרה כזו והם קבלו אותה". לגבי צווי הוצאה ממשמורת תוצאות המ חקר מלמדות כי ההורים שהיו מיוצגים על ידי עורך דין קיבלו צו לתקופות יותר קצרות מאשר הורים שאינם מיוצגים. לדוגמה צו הוצאה ממשמורת לתקופה של עד חצי שנה ניתן להורים לא מיוצגים ב18% מהתיקים, לעומת31% בתיקים המיוצגים. צו לתקופה של שנה עד שנתיים ניתן ב12% מהתיקי ם הלא מיוצגים וב- 0% מהמקרים המיוצגים. פער זה קיים גם בצווים שהם לתקופה :של שנתיים16% בתיקים הלא מיוצגים ו6% בלבד בתיקים המיוצגים .מתוך: טל חסין , "אמא טובה, אמא רעה- הוצאת קטינים ממשמורת הוריהם מכוח סעיף2(2) ו-2(6 ) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך1960", ה ,פקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב, אוקטובר2011 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 15 מתוך 16 2.4 . התייחסויות גורמים נוספים לעניין הייצוג המשפטי להורים ויידועם בנושא כאמור, במכתב אל שר הרווחה שנשלח בשנת2014 על ידי לשכת עורכי הדין בנוגע לזכות ל ייצוג משפטי להורים ואשר הוזכר בסעיף2.1 ., הדגישה הלשכה את חשיבות הזכות לייצוג משפטי להורים בהליכים של .הוצאת ילדים ממשמורתם האגודה לזכויות האזרח ציינה בתשובתה לפנייתנו כי לאחרונה הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה את מעמדן ופעולת של הוועדות לתכנון טיפול והערכה, כאשר העתירה התייחסה בין היתר לחשיבות הייצוג המשפטי של הורים בדיוני ועדת ההחלטה וכן בדיונים בבית המשפט. בנימוקי העתירה צוין כי "מדובר בהליך במסגרתו מתקבלות החלטות מורכבות, רב שלביות, ו שהשלכותיהן מרחיקות לכת ולעיתים בלתי הפיכות [...] למרות חשיבות הליך זה[...] בוועדות מתנהל הליך פגום מן היסוד ובמסגרתו נפגעות זכויות ,ההורים והילדים לעיון ולטיעון, לייצוג ולערר. גם במקרים שההורים מסכימים לטיפול המוצע בוועדה הסכמתם ניתנת במקרים רבים מבלי שהם מבינים את השלכותיו מרחיקות הלכת של הדיון ותוצאותיו ."האפשרויות ובהיעדר הכנה הולמת יצוין כי מבדיקתנו עם מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים עולה כי בשלב זה טרם הוגשה תשובת המדינה לעתירה, דיון בנושא נקבע לפברואר2017 . לטענת האגודה מערכת הרווחה אינה מיידעת את ההורי ם בדבר זכויותיהם בכלל, ובדבר זכויותיהם לייצוג משפטי בפרט. עוד צוין כי מערכת הרווחה מציבה מכשולים בפני הורים שמבקשים להיות מיוצגים בפני ועדות החלטה. בכל הנוגע להליך בבית המשפט צוין כי "לא רק שאין יידוע בדבר מהותו ובדבר זכויות ההורים בו, אלא שיש לעיתים הצגה שגויה של תכליתו ותוצאותיו כדי להשיג את שיתוף הפעולה של ."ההורים35 על פי תשובת העמותה לזכויות ילדים והורים לפנייתנו, גם במקרים המעטים שיש בהם ייצוג משפטי ,להורים בדיוני ועדות ההחלטה, לא ניתנת האפשרות לשמוע את טענות ההורים במלואם. לטענת העמותה ועדות ההחלטה מג יעות לדיונים אלה עם החלטות קבועות מראש וללא יכולת ערעור. עוד נמסר כי כיום בוועדות החלטה ההורים אינם שותפים כלל גם בכל הנוגע לתכניות טיפוליות בקהילה. עוד צוין כי במקרים שנציגי העמותה היו מעורבים בהם ורצו לבקשת ההורים ללוות אותם ולייעץ להם, חברי הוועדה מנעו מהם לקחת חלק בדיון. העמותה לזכויות ילדים והורים ציינה כי היא תומכת בייצוג משפטי להורים בכל .הליך הקיים כיום במשרד הרווחה בנוגע להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם36 3. סוגיית היעדר הנתונים על היקף ה ייצוג ה משפטי להורים במסגרת הכנת המסמך ביקשנו להציג נתונים על היקף הייצוג המשפטי של הורים בהליכים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורתם. מבדיקתנו ומתשובות כלל הגורמים הנוגעים בדבר לפנייתנו ,עולה כי כיום אין בידי אף גוף ציבורי נתונים המעידים על שיעור הייצוג המשפטי של הורים בהליכים אלה . היעדר נתונים בעניין מקשה על בחינתו של מיצוי ז .כויות ההורים בתחום זה להלן תוצג התייחסות הגורמים .הנוגעים בדבר לסוגיית הנתונים 35 ,עו"ד משכית בנדל, המחלקה המשפטית, האגודה לזכויות האזרח15 ביוני2015 . 36 ,פרופ' אסתר הרצוג, העמותה לזכויות ילדים והורים, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בנובמבר2014 . הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 16 מתוך 16 משרד הרווחה- ,כאמור .בתשובת משרד הרווחה לפנייתנו צוין כי מידי שנה מתקיימים דיונים על עשרות אלפי ילדים ונוער בנוגע לנתונים על הורים שהיה להם ייצוג משפטי בוועדות ההחלטה ובדיונים בבתי המשפט צוין כי נתון זה לא נאסף במשרד, אולם ההערכה היא שבחלק גדול מהמקרים הנדונים בבתי המשפט .ההורים מיוצגים המשרד מסר כי הורים שאין ביכולתם לרכוש שירותיו של עורך דין פרטי מיוצגים באמצעות עורך דין .מהאגף לסיוע משפטי37 בנוגע לנתונים על ערעורים על החלטות להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם צוין כי "מאחר ויש לבדוק בכל מחוז ומחוז כל ערעור יידרש זמן של כחודשיים על מנת לספק נתונים אלו, שכן נדרשת בדיקה יסודית מול ."המחוזות בעבור כל תיק ותיק בכדי לדעת האם הערעורים התקבלו או נדחו38 חשוב לציין בעניין זה כי בקשת המידע של מ רכז המחקר והמידע של הכנסת נשלחה למשרד הרווחה כארבעה חודשים לפני המועד בו התקבלה תשובת המשרד . האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים- ,כאמור באגף לסיוע משפטי נפתחים מדי שנה מאות תיקים בהם מבוקש סיוע משפטי בהליכים אזרחיים .שננקטו על פי חוק הנוער בתשובת האגף צוין כי אין ביכולתם לבצע פילוח על- ,פי תוכן הסעד שהתבקש קרי נתונים על תיקים של הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם שקיבלו ייצוג משפטי על ידי האגף. הנתונים שהתקבלו על תיקים בכלל ההליכים המתנהלים לפי חוק הנוער הוצגו לעיל . הנהלת בתי המשפט- בתשובת ה נהלת בתי המשפט לפנייתנו בנוגע לנתונים על תיקים שהיה בהם ייצוג משפטי להורים צוין כי המידע המבוקש אינו מקודד במערכות המחשוב של הרשות השופטת ולכן אין באפשרות הנהלת בתי .המשפט להפיקו עוד צוין כי אין בהנהלת בתי המשפט נהלים מיוחדים בכל הנוגע לייצוג משפטי של הורים שילדיהם מוצאים ממשמור.תם39 מחלקות לשיר ותים חברתיים ברשויות המקומיות- לצורך קבלת נתונים נוספים על ייצוג משפטי בתיקי הוצאה ממשמורת פנינו ל מחלקות לשירותים חברתיים ב כלל ה רשויות המקומיות40, הפניה כלל ה בקשת נתונים על מספר הילדים שהוצאו מבתיהם בשנתיים הא חרונות בתחומי אותה רשות מקומית, ומתוך כך– על מספר המשפחות שהיה להן ייצוג משפטי. עד מועד סגירת המסמך התקבלו תשובות מ- 33 רשויות מקומיות, אשר אינן מהוות מדגם מייצג . הנתונים שהתקבלו מן הרשויות המקומיות שהשיבו מצביעים על שונות רבה בין הרשויות .בעוד ש ישנן רשויות מסוימות שציינו כי קרוב למחצית המשפחות הרלוונטיות היו מיוצגות על ידי עורך דין ( במקרים ספורים ,צוין שיעור גבוה מכך לדוגמה: בתשובת המועצה המקומית פרדס חנה- כרכור צוין כי ל שני- שליש )מהמשפחות היה ייצוג משפטי , ברשויות אחרות כגון רמת גן צוין כי 15% מההורים בלבד יוצ גו על ידי עורכי דין , חלקם על ידי עורך דין פרטי וחלק ם על .ידי האגף לסיוע משפטי כמו כן, ישנן רשויות שציינו 37 עו"ס ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 באוקטובר2016 . 38 .שם 39 שרון סבן- ,ספארי, ממונה לפי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט. תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת13 ביולי2016 . 40 פניה זו הועברה לרשויות המקומיות באמצעות מרכז השלט ון המקומי, תודותינו לעו"ס אסא בן יוסף, מנהלת תחום הרווחה .והקהילה במרכז השלטון המקומי הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 17 מתוך 16 בתשובתן כי לא היה כלל ייצוג משפטי למשפחות. ברשויות אחדות ציינו כי במקרים מסוימים ש בהם לא היה ייצוג ,משפטי הוצא ת הילדים ממשמורת נעשתה .בהסכמת ההורים לשכת עורכי הדין– בתשובת לשכ ת עורכי הדין לפנייתנו הנוכחית צוין כי אין בידי הלשכה נתונים על שיעור ה תיקים שיש בהם ייצוג משפטי להורים. יחד עם זאת צוין כי להערכת הלשכה , לרוב מדובר באוכלוסייה שעומדת בקריטריונים לקבלת ייצוג משפטי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. 41 האגודה לזכויות האזרח- על- פי תשובת האגודה לזכויות האזרח לפנייתנו, להערכתה מרבית ההורים שילדיהם מוצאים מ משמורתם אינם מיוצגים, כחמישית מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים אך לא ברור באיזה שלב, קרי אם בשלב קביעת נזקקות, או בשלב דיונים בבית המשפט על הוצאת הילדים ממשמורת. 42 העמו תה לזכויות ילדים והורים– מ תשובת העמותה לזכויות ילדים והורים לפניית נ ו עולה כי להערכתם משפחות בודדות מגיעות לוועדות ההחלטה עם עורך די ן פרטי , ו חלק אחר מהמשפחות מועטות היכולת מקבלות ליווי של עורך דין מהאגף .לסיוע משפטי43 כתיבה: ראדה חסייסי. אישור: יובל וור.גן, ראש צוות 41 עו"ד שלי ואקנין-אדם , ממונה תחום משפט חוקתי ומשפחה, לשכת עורכי הדין, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת27 באוקטובר2016 . 42 עו"ד משכית בנדל, המחלקה המשפטית, האגו ,דה לזכויות האזרח15 ביוני2015 . 43 ,פרופ' אסתר הרצוג, העמותה לזכויות ילדים והורים, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בנובמבר2014 .