חומר רקע
הסתייגויות מעודכן:
סעיף בחוק נושא הסעיף הבעיה נוסח מתוקן
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום סעיף 9(א) בעמוד 16 חברי ועדת היישום הסעיף אינו כולל נציגי ארגונים חברתיים ואקדמיה, למרות הנחיה מפורשת שנתן יו"ר הועדה. יש להוסיף: "לוועדת היישום יתווספו 3 נציגי ציבור בעלי מעמד, מומחיות או ידע רלבנטיים, חלקם מהאקדמיה וחלקם מהארגונים החברתיים"
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום 9(ד)4 בעמוד 17 "המגלה מידע או עושה שימוש במידע בניגוד להוראה זו- דינו מאסר שנה" מטרת סעיף זה היא הן להרתיע נציגי ציבור מלהיות חברים בועדת היישום והן להטיל חיסיון על פעילות הועדה לאחר המילים "המגלה מידע" יבוא "פרטני על לקוח בנק" והמילים "או עושה שימוש בניגוד להוראה זו" ימחקו
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום 9(ב) בעמוד 17 תפקידי הועדה הועדה פאסיבית- היא "עוקבת" ו"בוחנת". אין לה אחריות. הועדה צריכה להיות הגוף שמנהל את יישום הרפורמה, להגדיר לוח זמנים ולבחון את ההתקדמות. אם יש עיכוב- הועדה צריכה ליידע את ועדת הרפורמות ואת הציבור. יש להגדיר בראש סעיף ב': "וועדת היישום תוגדר כגוף האחראי לניהול יישום הרפורמה"
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום סעיף 9 בעמוד 16 מדדים להצלחה בניגוד לדו"ח הועדה ולהערות שהועלו במהלך הדיונים, לא מוגדר שהועדה תיקבע פרמטרים להצלחה. האם ירידת נתח השוק של פועלומי ב-1% תוך 5 שנים הינה הצלחה? יש להוסיף תת סעיף חדש תחת סעיף 9: "הוועדה תפרסם עם הקמתה פרמטרים מדידים להגדרת הצלחה בהגברת התחרות והפחתת הריכוזיות. הפרמטרים יובאו לדיון בוועדת הרפורמות של הכנסת"
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום 9(ו) בעמוד 18 קביעת מדדי זמן ליישום החוק בלי מדדי זמן ברורים יישום הרפורמה עלול להמשך נצח הועדה תפקח ותגדיר מדדי זמן לביצוע פעולות שנדרשות ליישום הגברת התחרות והקטנת הריכוזיות בשוק הבנקאות
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום 9(ד)5(4) עמוד 18 "רשות ההגבלים העסקיים, לעניין מידע שנאסף מכח סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים, לפי סעיף 44א..." הועדה צריכה לקבל גישה לכל מידע שנאסף על ידי הגבלים עסקיים, לא רק לפי סעיף 44א. לדוגמה, מידע שנאסף במסגרת סעיף 31, קבוצות ריכוז. אם תתבצע בדיקה האם מוסדות פיננסיים כלשהם מהווים קבוצת ריכוז, לא הגיוני שהמידע לא יגיע לוועדה "יש למחוק את המילים לפי סעיף 44 א"
ועדת היישום – סעיף יז לדו"ח ועדת שטרום סעיף ה' עמוד 18 "הוועדה תגיש לממשלה, ולוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת,
אחת לשנה, במהלך תקופת עבודת הוועדה, דין וחשבון על עבודתה
והמלצותיה; הדין וחשבון יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל
בנק ישראל." ברפורמה כזו בה לשחקנים אין אינטרס שלשון החוק יקוים חשוב כי הפיקוח הפרלמנטרי יהיה צמוד הרבה יותר מפעם בשנה במקום המילים "אחת לשנה" יבוא "אחת לחצי שנה"
סנקציות במקרה של אי יישום החוק הוספת סעיף 7ח בעמוד 9 עיון בהצעת החוק מלמד כי הפרתם של סעיפים 7ב-7ז לא זוכה לשום סנקציה – למעשה רק הפרת סעיפים 7ד, ו-7ו זוכה לסנקציה של עיצום כספי מינורי. יתר על כן עיון בהצעת החוק מלמד כי כל הסעיפים הללו הוצאו מהסנקציה הפלילית שבחוק הבנקאות שירות ללקוח הניסיון המצטבר מלמד כי תאגידים רבי כוח אינם חוששים מהפרת החוק אלא מהסנקציה הנלווית להפרה. כלומר באין עונש מרתיע ברור כי התמריץ הכלכלי יגבר. הרעיון לפי עיצום של 750,000 ₪ ימנע מהבנקים הגדולים במשק להפר את הוראות הרפורמה – אינו עומד במבחן המציאות. המסקנה היא כי חייבים עונש לכל ההוראות ועונש מרתיע. בסעיף 7ח יבוא הפרת כל סעיפים 7ב-7ז תזכה לסנקציה כספית כפי שקובע סעיף 11א(ג). הפרת סעיפים 7ג, 7ה, ו-7ז תזכה לסנקציה פלילית.
תיקון חוק כרטיסי חיוב תשמ"ו-1986. הוספת סעיף 12 בעמוד 19 בחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו 1986 ההגדרה של "כרטיס חיוב" הינה הגדרה מיושנת – כיום מוגדר בחוק "כרטיס אשראי, כרטיס בנק, כרטיס תשלום או לוחית או חפצים אחרים המיועדים לרכישת נכסים, כפי שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת." ברור לגמרי כי בעידן בו כל כרטיסי החיוב עומדים להיות יישומון מחשב או סלולר, יש לתקן הגדרה מיושנת זו בחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986 בסעיף 1 במקום ההגדרה הקיימת של כרטיס חיוב יכתב כך:
"כרטיס חיוב – כרטיס אשראי, כרטיס בנק, כרטיס תשלום או כל יישומון לאינטרנט או לסלולר המיועדים לרכישת מוצרים או נכסים כפי שיקבעו שרי המשפטים והכלכלה בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת"