חומר רקע
דוגמאות למדיניות אי-הפללה:
המודל הפורטוגזי
ד״ר יוסי הראל-פיש
המדען הראשי,
הרשות הלאומית למלחמה בסמים
ובאלכוהול
להצגה בצוות מנכ״ל לבחינת מדיניות אכיפה
בנושא קנאביס
16
לנובמבר2016
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
רקע
•
לפורטוגל אחד המודלים הוותיקים באירופה בתחום הטיפול במשתמשים
בסמים ובאלכוהול .
מודל שפותח והוטמע לראשונה בשנת2001
וממשיך
להתוות את מדיניות הסמים המרכזית של המדינה ,בהצלחה רבה.
•ב-
22
לספטמבר2016
נפגשתי עם ד״ר
ג׳ואו ג׳אואלו )
Joao Goulao
(
,
המנכ״ל של הרשות הלאומית הפורטוגזית להתמודדות עם תופעת ההתמכרות
והשימוש בסמים ובאלכוהול–
SICAD
.
•
מטרת הפגישה הייתה ללמוד מקרוב את המודל הפורטוגזי להתמודדות עם
תופעת השימוש בסמים ,
כיצד המודל מיושם ומה ההשלכות שלו על התופעה
באוכלוסייה ,ללמוד על החזקות והחולשות של המודל ,
ולבחון את ההתאמה
של עקרונותיו לחברה הישראלית.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
רקע
•
הרשות הפורטוגזית פועלת כרשות עצמאית הכפופה
למשרד הבריאות
•
שר הבריאות אחראי על מדיניות הסמים ומנכ״לSICAD
הינו המתאם הראשי
לבצע מדיניות
זו .
•
ישנה וועדת שרים לסמים המונה11
שרים הכוללים את כל משרדי הממשלה
הרלוונטיים :בריאות ,חקלאות ,חינוך ,משפטים ,בטחון פנים ,ועוד .
•
כל שר ממנה נציג בכיר מטעמו המשמש בוועדה ביו משרדית המהווה מין
דירקטוריון שלSICAD
בראשותו של
ד״ר גואלו .
•
הועדה נפגשת מספר פעמים בשנה
לאשר תכניות ואסטרטגיות .
כל נציג מדווח
לשר שלו ומוודא ביצוע של התחומים באחריות המשרד .
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
רקע על פורטוגל וההיסטוריה של השימוש
בסמים
במדינה
•
לפורטוגל אוכלוסייה של10,627,250
איש.
•
החיים על שטח של92
אלף קמ״ר)אורך צפון-
דרום652
ק״מ ,
רוחב218
ק״מ.(
•
בשנים1961-1974
חיילים
ר פו טוגזים נלחמו במלחמות באנגולה ובמוזמביק וחזרו משם עם טונות של
קנאביס .
•
בשנת1974
התרחשה המהפכה הדמוקרטית .עד אז לא הייתה בעיית סמים חריפה במדינה.
•בעקבות המהפכה הדמוקרטית ,
החשיפה לסמים בשאר אירופה והשיבה של חיילים פורטוגזים
מהמושבות ומהמלחמה באנגולה ובמוזמביק ,
נוצרה בעיה
רצינית של שימוש בסמים .
•
שיעור השימוש בסמים עלה דרמטית עד כדי כך שבסוף המאה העשרים שיעורי השימוש בהרואין
בפורטוגל היו מהגבוהים ביותר באירופה– כ-
1%
מאוכלוסיית המדינה)כ-
100,000
איש (
הוגדרו
במשתמשים בעיתיים בהרואין ,והם באו מכל השכבות החברתיות של האוכלוסייה.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
רקע על פורטוגל וההיסטוריה של השימוש
בסמים במדינה)
2
(
•
בסוף שנות התשעים הוקמו קהילות טיפוליות ומרכזי גמילה שעבדו במקביל לעבודת
האכיפה של המשטרה .ברם ,
חלק גדול מהמרכזים היו גרועים היות והם היו מסחריים וניזונו
מהרווחים שהושטו על גבי המשתמשים.
•
הנזקים החברתיים והכלכליים שנגרמו כתוצאה מהשימוש בסמים הפכו את התופעה לבעיה
הפוליטית הבוערת ביותר ,והממשלה החלה להזרים תקציבים משמעותיים לטפל במצב.
•
בשנת1997
הוחלט לפתח אסטרטגיה לאומית קוהרנטית .
•
ראש הממשלה הקים ועדת מומחים בין משרדית ומינה את ד״ר
ג׳ואו גאואלו לעמוד בראשה.
•
במשך שנה וחצי דנה הועדה באופציות השונות
של מה רצוי לעשות ,
כולל התייעצות עם
פאנל של מומחים ,עם כמרים ואנשי דת ,עם מחנכים ,עם רופאים ופסיכיאטרים.
•
בשנת1999
קיבלה הממשלה את המלצות הועדה ,
ומשם זה עבר לפרלמנט שנתן את אישורו
הסופי בשנת2000
.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
עיקרי המודל המוצע
ותהליך הטמעתו
•
ההמלצות כללו מודל של
צמצום הצריכה ,צמצום ההיצע וצמצום הנזק .
•
הומלץ להפסיק את כל הקמפיינים הגדולים והיקרים שלא השפיעו ולהפנות את המשאבים לפיתוח
מרכזי טיפול ומניעה
בכל האוכלוסייה–
כולל
בפריפריה.
•
תופעת השימוש בסמים הוגדרה כבעיה בריאותית ולא בעיה
פלילית.
•
מודל צמצום הנזק התמקד בהחלטה
שאפילו עם אזרח לא מסוגל להפסיק להשתמש ,
עדיין מגיע לו סיוע
ותמיכה ,כך שהמשך חייו יהיו נסבלים ובריאים .
•
גישה זו תורגמה למאמצים
לחיבור מחדש של המשתמשים לחברה ,
למקומות העבודה ולמוסדות
להשכלה– כולל השכלה גבוהה.
•
הדגש בתפיסה של המודל החדש הוא על היחסים בין המשתמש לסמים ולא סוג הסם שהשתמש בו–
לכן הוחלט להכיל את המודל על כל הסמים .
•
בתחילה הושקע מאמץ אינטנסיבי לדרבן שיח ציבורי מסביב לרעיון– כולל ימי עיון וכנסים ,
דיונים
בטלוויזיה ובעיתונות ,ועוד .
מאמץ שגרם לתמיכה ציבורית רחבה–
בעיקר בגלל שבעיית הסמים הייתה
בעיה של כל שכבות האוכלוסייה ולא רק בשוליים.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
עיקרי המודל המוצע
ותהליך הטמעתו)
2
(
•
הכנסייה הקתולית תמכה בהתלהבות והדגישה את העקרונות ההומניים של
המודל.
•
מבחינה פרגמטית
הוכח כי תיקים במשטרה ומאסר לא פתרו את הבעיה .
•
היכולת לשכנע שאנחנו
עוסקים במחלה כמו השמנת יתר או סכרת ,
ולהגדיר
התמכרות כמחלה כרונית עזרה לשנות בציבור את התפיסה וההתייחסות
כלפי התופעה.
•
אחד האתגרים היה איך להתמודד עם האמנה של
האו״ם ?
•
התשובה הייתה)א (הסמים עדין נשארו מחוץ לחוק ואסורים) .ב (
הענישה
של שימוש עצמי במינון שעומד בקריטריונים של אי ההפללה)ראה להלן (
הינה
ענישה אדמיניסטרטיבית ,
וזה לא נוגד את האמנה של
האו״ם.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
עקרונות המודל
•
הסמים עדיין מוגדרים מחוץ לחוק– כחומרים מסוכנים
•
לכן זה לא מודל אי הפללה אלא
מודל של מניעת המשך שימוש.
•
יצרנים וסוחרי סמים מטופלים ע״י מערכת אכיפת החוק
בפלילים ,כרגיל.
•
האזרח המשתמש בסמים נתפס כאדם הזקוק לסיוע- להדרכה או טיפול ,
במטרה לסייע לו להימנע
מהתמכרות ,להפסיק את השימוש ,או לאפשר לו ,אם ממשיך לצרוך ,
חיבור חזרה לחברה ולמקום
עבודה בדרך מתאימה.
•
האכיפה מתבצעת
רק במקומות ציבוריים .אין כל אכיפה באזור פרטי.
•
הועדה פרסמה טבלת סמים +
כמויות)משקל בגרמים (
לכל סם)ראה לעיל .(.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
הועדה פרסמה טבלת סמים +
כמויות
)
משקל בגרמים לכל
סם(
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
הועדות המקצועיות
•
כאשר
אזרח נתפס משתמש בסמים במקום ציבורי ,המשטרה שוקלת את הסם שברשותו .
אם
המשקל שברשותו גדול מהמוגדר בטבלה– הוא נשלח להמשך טיפול פלילי בבית משפט .
אם
המשקל שווה או קטן למופיע בטבלה–
יש לו72
שעות להתייצב בפני אחת מהועדות
לטיפול בשימוש בסמים להמשך טיפול .
•
הוקמו18
ועדות מקצועיות)״ועדות לטיפול בשימוש בסמים
״ (
לטיפול בנתפסים עם כמות
קטנה .
•
הועדות מורכבות משלושה אנשים- שופט/עורך דין ,עובד/
ת
סוציאלי/ת ופסיכיאטר.
המפוזרות לאורכה ולרוחבה של פורטוגל
•
בדרך
זו ,רוב הזמן של השוטרים מתפנה לעסוק ב-
״כרישים״ הכבדים ובבעיות החמורות
יותר מאשר שימוש עצמי לצרכים פרטיים.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
הועדות המקצועיות)
2
(
•
המשתמש מגיע לוועדה המקצועית שם
נפתח לו תיק במערכת הבריאות/
הרווחה
על שימוש בסמים .
•הפגישה היא פגישה לא פורמלית ובאווירה תומכת .
•
המשתמש
ממלא שאלון רקע ופרטים אישיים ,
עובר ראיון והערכה של הצוות לגבי רמת המסוכנות
שלו
•
המטרה
היא לעמת את האדם עם בעיית הסמים שלו ,
לבחון האם האדם מכור או משתמש מזדמן ולגבש
המלצות לגבי אזהרה ,הפנייה לייעוץ ,טיפול ,או לדרבן קשר ייעוצי עם אנשי מקצוע .
•
זה כמו ״כרטיס צהוב״ שמטרתו ליצור חיבור בין המשתמש לאנשי מקצוע
בתחום הבריאות או הרווחה .
•
בחלק גדול מהמקרים הקשר עם אנשי המקצוע הללו מציף בעיות חברתיות אחרות שהיוו את הסיבה
לשימוש – כמו גרושים ,איבוד מקום עבודה ,מחלה במשפחה ,וכדומה ,
ואז הבעיה מקבלת מענה
מקצועי .
•
הרעיון הוא
לקטוע את ה-״קריירה״ של הסמים שמובילה להתמכרות.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
הועדות המקצועיות)
3
(
•
לוועדה
רשימה של עונשים שהם יכולים להטיל על המשתמש .
רובם עונשים חינוכיים או הרתעתיים
כמו קנס ,עבודות שרות וכדומה .
היא יכולה לבחור לא להעניש כלל או לתת עונש על
תנאי.
•
בדרך זו המשתמש מקבל
התייחסות מניעתית במקום הפללה והסתבכות עם החוק ,
ולכן ההסתברות
שימנע בהמשך מלהשתמש בסמים ,
הרבה יותר
גבוהה.
•
יש
רישום של המשתמשים הנתפסים ומה ההחלטות שהוחלטו לגביהם ,
אבל כל הרישום נעשה
במערכת הבריאות
בלבד -
ללא העברת מידע
למשטרה או לכל גורם אחר .
•
אם המשתמש ״זורם״ עם המלצות הועדה ובמשך3
שנים לא שומעים ממנו)
דהיינו הוא לא נתפס שוב
על שימוש (
–
התיק שנפתח לו במערכת הבריאות נסגר ונמחק לחלוטין ולא נשאר כל זכר רשמי
לאירוע.
•במקביל ,הוקמו מגוון רחב של מרכזי טיפול בקהילה ,מרכזי יום ,אשפוזיות ,ועוד ,
חלקם פרטיים אבל
הרוב ציבורי .כך שלא ייווצר טור והנגישות והזמינות תהינה גבוהות.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
תוצאות
•משטרה: בתחילת הדרך התנגדו למודל ,
בין השאר בגלל שהם איבדו מקור
מידע להגיע לסוחרים דרך המשתמשים .
•ברם ,
לאחר זמן קצר הם
הפכו לתומכים נלהבים .
המשטרה שיפרה את
התדמית הציבורית שלה והתפנתה לעסוק בעבירות הכבדות
יותר.
•
ההתייחסות הציבורית החדשה למשתמשים הורידה משמעותית את הסטיגמה
נגד המשתמשים .יותר קל להם לשוחח על הבעיה במשפחה ,
במקומות
העבודה ובקהילה ,כך שהמשתמש יכול ,לדוגמה ,
לקבל עזרה במקום העבודה
במקום להיות מפוטר.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
תוצאות
•
לגבי
בני הנוער ,
הועדה ידעה
בזמנו שהם לוקחים סיכון .
אבל בסופו של דבר המודל הצליח מאוד גם
בקרב הצעירים .
•
שיעורי השימוש בקנאביס בקרב של בני הנוער בפורטוגל בשנים האחרונות מסתובב ליד הממוצע של
אירופה ולאחרונה אף ירד במקצת .אולם המעבר מקנאביס לסמים קשים יותר נבלמה.
•
כיום בני נוער וצעירים אינם הולכים לסמים קשים כמו הרואין
כפי שעשו בעבר.
•
קנאביס זו בעיה מורכבת בפורטוגל היות ובקרב הצעירים הקנאביס מהווה כרטיס כניסה לקבוצות
מסוימות.
•לבסוף ,
יש אהדה רבה בציבור למודל הבריאותי ויש שיתוף פעולה יעיל ורגוע בין כל הגורמים
העוסקים בנושא . .
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
תוצאות
•
למעשה
התוצאה האמתית ,
לדברי ד״ר
ג׳ואו גאואלו ,
היא כל החבילה כולה
ולא רק האי הפללה ,או רק הטיפול .
זו הקומבינציה של מערכת החוק
והאכיפה ביחד עם הועדות המקצועיות ושרותי הטיפול והמניעה שאפשרו את
ההצלחה.
•
עסקת
החבילה הזו הכוללנית ,
היא שגרמה לשינוי מהותי בתפיסה הציבורית
והמקצועית כלפי משתמשים וביכולת לחולל אצלם שינוי לטובה.
•
כיום קשה למצוא אנשים בפורטוגל המתנגדים
למודל הזה.
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.
תודה על
ההקשבה
המודל הפורטוגזי .ד״ר יוסי הראל-פיש ,המדען הראשי ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול .
נובמבר2016
.