החלטות ועדה

סימוכין:04161116 ירושלים,ט' בחשון, התשע"ז 10/11/2016 הוועדה בראשות ח"כ סתיו שפיר, דנה ביום 8.11.16 בנושא: שקיפות בוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים. גם דיון זה מקורו בשאלה הרטורית: האם לציבור יש זכות לדעת? מטרת הדיון להביא לידיעת הציבור איך תהליכים חשובים מתבצעים ובמיוחד כאשר ההוצאות הן נגד האינטרס הציבורי ולרעתו. כך הדיון נועד להביא לידיעת הציבור את המושג "חיוב אישי", כיון שלרוב מנגנון חיוב אישי לא מוכר לציבור. זהו מנגנון שייחודי לרשויות המקומיות. מטרת הוועדה לחיוב אישי, הינה למנוע הוצאות שלא כדין, למשל: תפירת מכרזים, מתן ג'ובים למקורבים, שימוש בכספי ציבור לצורך תעמולת בחירות וכו'. מטרתה להיות גורם מרתיע, ולהשיב לקופות הרשויות הכספים, שהוצאו בניגוד לדין. הוועדה שמעה את נציגת משרד הפנים, גב' עפרה ברכה העומדת בראש אגף בכיר לבקורת ברשויות המקומיות שהסבירה על עבודת הוועדה: כשמדובר על חשד לכאורה, ההליך הוא מעין בקורת חקירתית לאורך זמן, בוחנים האם יש תשתית ראשונית לפתיחת הליך חיוב אישי, במידה וכן פונים לרואה חשבון. נוהל חיוב אישי, חל על כל הנבחרים והעובדים ברשויות המקומיות. משך זמן ההליך: הוועדה רואה תיק לפחות שלוש פעמים, מגיע מבקר שעורך בקורת, שהוא יועץ משפטי הרשאי להכנס למאגר.לאחר שלוש פעמים והגשה בכתב מאת המבוקר, הוועדה מגבשת המלצה האם להמשיך בהליך או לא ואז פונים אישית למבוקרים. כל מקרה ייחודי ואינו דומה מקרה חמור זה לאחר. הוועדה מתכנסת לפחות פעם בחודש ודנה מספר שעות על כל ההיבטים. לגבי אי פרסום פרוטוקולים, ציינה כי מדובר בדיונים פנימיים ופרסום פרוטוקול עלול לשבש חקירה ולפגוע בהליך . כך הניסיון מראה חשיבות דווקא לא לפרסם פרוטוקולים. אך הציעה לשקול שוב ולבחון יחד עם הלשכה המשפטית, האם ניתן יהיה לפרסם פרוטוקולים. לגבי האכיפה, הדגישה כי עם קבלת ההחלטה להטיל קנס, הוועדה פונה לרשות המקומית, שצריכה לגבות מהמבוקר, במידה והרשות לא מצליחה לגבות הקנס, המדינה מתערבת באמצעות הפרקליטות. נציג הסדנא לידע ציבורי: קבל על החלטות לא מידתיות של הוועדה לחיוב אישי, נתן דוגמא מתוך פרוטוקול, בחדרה נזק מוערך לרשות 125 מיליון ₪, לעומת הקנס שהטילה הוועדה לחיוב אישי: 35 אלף ש"ח. עיר הכרמל 14 מיליון ₪ נזק לעומת קנס של 150 אלף ₪ חיוב אישי. יש תהליך סדור ואפשר לייצר ולשקף הנתונים לגבי כל שלב ולהכניס רשומה – ועדה לחיוב אישי ולפרסם ההחלטות בקובץ אחד. יש משרדי רואי חשבון שעורכים בקורת והמידע לא קיים ולא מפורסם וזמין לציבור. במהלך הדיון, נודע כי בשנתיים האחרונות הוועדה קבלה החלטה לגבי 7 רשויות, מתוך סה"כ 257 רשויות. נזק לכספי ציבור למעלה מ-268 מיליון ₪, אך הוועדה פסקה כ-3 מיליון ₪ בחיוב אישי. כך, העונשים שמטילה הוועדה לחיוב אישי, נמוכים ביחס לפגיעה בכספי הציבור ובקופה הציבורית, לעיתים גובה הקנס הינו בשיעור של כ1% מסך ההוצאות שלא כדין, דבר שלא יעלה על הדעת. נציגי המרכז לשלטון המקומי: השלטון המקומי כפר בעיקר. ההליך לא מוכר בשום מקום אחר, לא במשרדי הממשלה ולא בפקידות הממשלתית. עלתה טענה שמדובר בהליך דרקוני ומחמיר ובאופן שמופעל יוצר ליקויים רבים. משך הזמן שאורך מוגזם, היה מקרה שארך 12 שנים. לעיתים נחקר אדם לאחר שנים מעת שסיים את תפקידו. בדיון נשמעו עמדות שונות לגבי הצורך בקיומה של ועדה לחיוב אישי ואופן התנהלותה. אופן בחירת יו"ר הוועדה לחיוב אישי, שהוא מינוי של שר הפנים וכפוף לו. כמו כן עלו מספר שאלות עליהן יש להשיב תוך שבועיים לצורך תיאום מועד לדיון המשך ומעקב. להלן מסקנות הוועדה: • הוועדה מבקשת לקבל בכתב אופן קבלת החלטת שר הפנים למנות יו"ר ועדה לחיוב אישי וכן לדעת מה מביא לבחירתו. למה הרכב הוועדה הוא של שלושה חברים. מה הטעם שלא מוזמנים נציגי ציבור נוספים. • הוועדה מבקשת לקבל בכתב תשובה מתי דיוני הוועדה לחיוב אישי יהיו פומביים? • הוועדה מבקשת להעביר לה נוהל המפרט כל ההליך של הבדיקה של הוועדה לחיוב אישי. • בהמשך לדבריה של ראש האגף בכיר לביקורת, הוועדה מבקשת לקבל בכתב תוצאת בחינה מחודשת של פרסום נתוני הדיונים של הוועדה לחיוב אישי לרבות: פרוטוקולים, החלטות (אשר ניתן יהיה לקבלן בזמן אמת), יומן הוועדה, נתוני גביה ועוד. • הוועדה מבקשת לקבל תשובות בכתב האם מפרסמים נתוני גבייה בדיעבד. כמה מתוך האנשים שהתבקשו לשלם קנס אכן שלמו. • משרד הפנים מתבקש להעביר את תשובותיו לשאלות שלעיל בעוד 14 יום מהיום. לאחר קבלת התשובות, תקיים הוועדה דיון המשך. כל טוב, בת שבע פנחסוב מנהלת הוועדה