חומר רקע

פתח דבר בשש השנים האחרונות סקר הוצאות משק הבית מצביע על מגמה של ירידה בתחולת העוני של נפשות ובפרט של ילדים, וכך גם לגבי מדד ג'יני לאי- שוויון בהכנסות. חלק ניכר מהירידה בשיעור העניים באוכלוסיה נובע משילוב בתעסוקה של קבוצות אוכלוסיה שנעדרו בעבר מהשתתפות בעול ם העבודה, מהעלייה בשכר המינימום ומירידה מסוימת בשיעורי הילודה. אלה הן חדשות טובות בתחום החברתי. אך השיפור אינו מקיף את כולם , שכן במקביל עלתה ב- 2015 תחולת העוני בקרב משפחות גדולות, משפחות ערביות ומשפחות שלא עובדות . כמו כן עלתה בשנתיים ;האחרונות חומרת העוני .דהיינו מצב העוני של מי שחי בעוני הוחרף כלי חשוב וזמין המיועד לתיקון מצב זה הוא גובה קצבאות הקיום: אלה הן בראש וראשונה .קצבת הבטחת הכנסה בגיל העבודה, קצבאות השלמת הכנסה בזקנה וקצבת הנכות הכללית ההחרפה במצב הכלכלי של מי שחי בעוני נובעת בעיקר משני גורמים: ה אחד הוא שרמת החיים הכללית עלתה בתקופה זו מהר יותר מעדכון הקצבאות והאחר הוא הרמה הנמוכה של קצבאות הקיום , בפרט אלה שנועדו לאנשים בגיל העבודה . שינוי שיטת עדכונן של הקצבאות והגדלת סכומי הקצבאות כך שאלה יהיו מותאמות טוב יותר למינימום למחיה בכבוד, כפי שהוא מתבטא בקו העוני, ישפרו את המדיניות החברתית בצורה משמעותית בעיקר מבחינת שתי אוכלוסי:ות זו שחיה בעוני וזו שחיה בסיכון מתמיד לעוני. חשיבות משימות אלה הוכרה גם על ידי צוות המומחים שגיבש ב- 2014 .את המלצות דוח הוועדה למלחמה בעוני לגבי גיל העבודה הצוות הציע הצעות שלא .פוגעות בתמריץ לעבודה חשוב לשים לב לכך שהוכשרו בשנים האחרונות כלים חשובים ובראשם מענק העבודה שבכוחם , יחד עם הדיסריגרד בקצבה .לשמור על התמריץ לעבודה כלי נוסף הוא הרחבתן של הטבות )'נלוות (שיכון, ארנונה, תרופות וכו ל א רק ל מקבלי קצבת קיום אלא גם למקבלי מענק עב ודה. זה יפתור את בעיית "מלכודת ה קצבה" או "מלכודת ה עוני", דהינו מצב שבו מי שמקבל קצבה חושש מיציאה ממנה עקב אובדן ההטבות הנלוות . מהלך כזה גם יגדיל את מיצוי הזכויות במענק העבודה. כדי להשלים מהלך כזה יש צורך להפוך את ההטבות ליותר אחידות בכל הארץ וליותר נגישות לציבור הרלוונטי. צעד כזה יאיץ את ה ודיג ב ל שיעור התעסוקה המתרחש בלאו הכי בשנים האחרונות. הוא גם יגביר את התנופה לצמצום האי- שוויון הכלכלי .ויגביר את החתירה לעצמאות כלכלית של מי שחי בעוני ובסיכון לעוני דוח זה מנתח את המצב נכון לשנת2015 , כאשר אנחנו כבר בפתחה ש ל שנת2017 . במהלך2016 בוצעו חידושים שייטיבו עם הסיכון לעוני מתמשך כגון תכנית החסכון לכל ילד, הגדלת קצבאות השלמת הכנסה בזקנה ושארים, ותשלום תוספת הותק בזקנה ושאירים גם למי שצבר פחות מעשר שנות ותק בקצבת הזקנה. בעוד שתכנית החסכון ותשלום תוספת הותק הן אוניברס ליות ,וכך משפרות את מצבם לא רק של מי שחי בעוני אלא גם של מי שחי בסיכון להידרדרות לעוני המהלך השני לא מכיל את האוכלוסיה החיה בסיכון לעוני אלא רק מי שחי בעוני . חשוב להתמיד במדיניות חברתית אוניברסלית שכן היא מבטיחה בפשטותה שמיצוי הזכויות יהיה גבוה ויתרחב גם .למשפחות שחיות בצל הסיכון לעוני 'פרופ דניאל גוטליב סמנכ"ל מחקר ותכנון ,דוח ממדי העוני והפערים החברתיים2015 1 תוכן העניינים 1 הנתונים בדוח זה הופקו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )(להלן הלמ"ס במסגרת סקר הוצאות משק הבית .והם נותחו על ידי מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי עמוד תמצית הממצאים והמגמות 1 I ממדי העוני 3 1. קו העוני ורמת ה חיים 3 2. ממדי העוני ב- 2014 והתפתחותם בשנים האחרונות 6 3. השפעת תשלומי חובה, קצבאות ומענק עבודה על ממדי העוני 8 4. ממדי העוני לפי קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים 13 5. עוני מתמשך 23 6. העוני בישראל בהשוואה בינלאומית 26 7. יעד עוני 29 II ממדי ה אי- שוויון והפערים בהכנסות 31 1. האי-שוויון ב שנת2014 ובשנים האחרונות 31 2. האי-שוויון לפי חמישונים 35 III גורמים המשפיעים ע ל עוני לעו אי-שוויון 40 לוחות לוח 1 : ,)ההכנסה החודשית למשק בית לפי סוג הכנסה (ש"ח2014-2012 4 לוח 2 : ,קו העוני לפי גודל המשפחה2014 4 לוח3 : ,הכנסות משפחתיות מעבודה וקצבאות אוניברסליות כשיעור מקווי העוני2014 )%( 5 לוח 4 : ,תחולת העוני (אחוזים) ומספר העניים2014-2013 6 לוח 5 : תחולות העוני לפי הגדרות הכנסה שונות, ותרומת המיסוי הישיר ותשלומי ההעברה לסוגיהם ,להפחתת העוני2013 ו- 2014 11 לוח 6 : ,)תחולת העוני של נפשות בוגרות* בחלוקה לפי מין (אחוזים2014-1999 16 וח ל 7 : ,)תחולת העוני של משפחות לפי קבוצות אוכלוסייה (אחוזים2012 עד2014 17 לוח 7א : תחולת העוני של משפחות , נפשות וילדים ,)%( לפי קבוצות אוכלוסייה2013 ו- 2014 18 לוח8 : חלקם של סוגי משפחות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הענייה לפי מאפיינים דמוגרפיים ותעסוק ,תיים2014-2013 19 לוח 9 : הערכת עומק העוני וחומרתו לפי קבוצות אוכלוסייה ו לפי ,מדדים נבחרים2013 ו- 2014 20 לוח 10 : ,תחולת העוני לפי מחוז ולאום2013 – 2014 22 לוח 11 : אומדן לעוני מתמשך– משקל המשפחות והנפשות בסך העניים שהוצאותיהן הכספיות לנפש תקנית מת )חת לקו העוני (אחוזים2013 ו- 2014 25 לוח12 : מדד ג'יני ל אי-שוויון בהתחלקות ההכנסות באוכלוסייה לפי הכנסה כלכלית ופנויה , 2014-1998 32 לוח13 : ,מקור וסוג הכנסה ותשלומי חובה לפי חמישונים2014 והשינוי הריאלי לעומת2013 37 לוח 14 : חלקו של כל חמישון ב ,סך ההכנסות ותשלומי חובה2013 - 2014 38 לוח 15 : ,הוצאות לפי חמישונים, שיעורי שינוי ריאליים והתפלגות ההוצאות2013 - 2014 39 לוח 16 : ,התפלגות השכר של השכירים והשכירים העניים לפי רמת השכר2014 41 תרשימים תרשים1 : תחולת העוני של משפחות, נפשות, ילדים וק ,שישים2014-1998 7 תרשים2 : ,מדדי עומק וחומרת עוני של האוכלוסיה הכללית2014-1998 ( 1998 = 100.0 ) 8 תרשים2א : השפעת כלי המדיניות על ממדי עוני נבחרים ב- 2014 9 תרשים3 : השפעה של קצבאות על צמצום תחולת העוני– ,לפי המוסד המשלם2014-2002 12 תרשים 4 : תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים– ,לפי קבוצות אוכלוסיה2014-1998 15 תרשים 4א : ,תחולת העוני לפי מחוז1998 – 2014 תרשים5 : ( שיעורי עוני בקרב נפשות50% מחציון ההכנסה), מדינותOECD וישראל, שנים שונות ( 2011 – 2014 ; ישראל2014), הגדרת ה- OECD 23 :א תחולת העוני לפי ההכנסה הפנויה 27 ב : תחולת העוני לפי ה הכנסה ה כלכלית ג: תחולת העוני בקרב ילדים תרשים6 : ייצוג תרשימי של שאיפת הוועדה למלחמה בעוני– תחולת העוני בישראל ותוואי השינוי הנדרש בו לצורך התגשמות השאיפה 28 28 :א תחולת עוני נפשות לפי הגדרת ה- OECD :ב תחולת עוני ילדים לפי הגדרת ה- OECD 30 30 תרשים7 : אי ה-שוויון על פני זמן בישראל– מדד ג'יני לפי הכנסה כלכלית ו פנויה: 1998 עד2014 תרשים8 : מדדי פערים ואי- ,שוויון נבחרים1999 – 2014 33 34 תרשים9 : מדד ג'יני לאי- שוויון בהכנסה הפנויה לנפש תקנית, מדינותOECD וישראל, שנים שונות ( 2011 – 2014 ; ישראל2014), הגדרת ה- OECD 35 תרשים10 : השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית ב- 2014 לעומת2013 , )בחלוקה לפי חמישונים (אחוזים 36 תרשים11 : שיעור י התעסוקה בסקרי הכנסות/הוצאות לעומת ,סקר כח אדם2014-1999 40 1 תמצית הממצאים  ב- 2015 היו בישראל460,800 משפחות עניות, שבהן חיו1,712,900 נפשות, בהן764,200 .ילדים  ב- 2015 תחולת העוני התפתחה בצורה לא אחידה : מחד היא ירדה בקרב נפשות , ילדים וקשישים ומאידך ה.יא עלתה בקרב משפחות הירידה בקרב נפשות הייתה מ- 22.0% ב- 2014 ל- 21.7% ב- 2015, בקרב ילדים מ- 31.0% ל- 30%, ובקרב קשישים מ- 23.1% ב- 2014 ל- 21.7% . בקרב משפחות תחולת העוני עלתה בהשוואה ל- 2014 - מ- 18.8% ל- 19.1% . מאידך היא ירדה בקרב נפשות מ- 22.0% ב- 2014 ל- 21.7% ב- 2015 ו בקרב ילדים היא ירד ה מ- 31.0% ב- 2014 ל- 30.0% .  רמת החיים במונחים של הכנסה כספית חציונית פנויה לנפש תקנית עלתה ריאלית ב- 3.3% ב- 2015, וכך עלה גם קו .העוני הנגזר ממנה לעומת זאת לא עודכנו הקצבאות שכן לפי חוק הן מתעדכנות לפי העלייה במדד נובמבר2014 מול זה ש ל השנה הקודמת; וזה .לא עלה  מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב- 1.6% , והמדד לאי שוויון בהכנסה הכלכלית ירד ב- 1.2% . מאז תחילת המילניום הנוכחי ירד מדד ג'יני הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור של כ- 9% . הירידה במדד ב- 2015 משקפת בעיקר את ההטבה במצבן של האוכלוסי ות העובדות בעשירוני הביניים שהושפעו מהעליה בשכר המינימום שהגיעה ל- 6.8% במונחים ריאליים, ומ השינויים החיוביים .בתעסוקה  הירידה בתחולת העוני של נפשות וילדים ובמדדי האי-שוויון ב- 2015, משקפ ו ת את הגידול המתמשך בשיעור י התעסוקה, בפרט בקרב נשים ערביות וגברים חרדים כמו כן את ,העלייה בשכר שנבעה בין היתר מ העלאת שכר המינימום בשיעור ניכר בין שתי השנים המושוות. כמו כן שיעור התעסוקה הוסיף לעלות ושיעור האבטלה המשיך לרדת . גם ה עלאת בקצבאות הילדים ב מהלך שנה זו לאחר הקיצוץ בו ב- 2013 תרם את חלקו ליריד ה בתחולת העוני.  עם זאת ב- 2015 העניים נעשו עניים יותר. המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו ב- 2015 : יחס פער ההכנסות, שהוא המרחק הממוצע של הכנסת המשפחה העניה מהכנסת קו העוני עלה ב- 3.2% (מ- 34.6% ב- 2014 ל- 35.7% ב- 2015 ,), והמדד לחומרת העוני ( ,המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר) עלה בשיעור של2.3% .  הירידה בתחולת העוני של נפשות וילדים מצד אחד והעלייה בתחולת העוני של משפחות מהצד השני, מוסברת בירידה של ממדי העוני בקרב משפחות( גדולות יותר עם ילדים) , לעומת עלייה מקבילה בקרב משפחות שאין בהן ילדים( אך אינם משקי בית של קשישים).  הנתונים מורים כי א ילמלא התערבות הממשלה באמצעות תשלומי העברה ומיסים ישירים היו תחולות העוני גבוהות יותר. עם זאת תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני ירדה ב- 2.4% ב- 2015 . הקצבאות והמיסים הישירים חילצו34.6% משפחות מעוני ב- 2015 לעומת35.5% ב- 2013 .שיעור הנפשות שנחלצו מעוני עלה במע ט מ- 24.2% ל- 24.5% בין 2 שתי השנים (לוח5) ושיעור הילדים שנחלצו מעוני עלה באופן ניכר בכ- 20% בין2014 ל- 2015 ,בין היתר לנוכח העליה המחודשת בקצבאות הילדים (לאחר שקוצצו ב- 2013 .)  תחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה מ- 23.1% ב- 2014 ל- 21.7% ב- 2015. ב דצמבר 2015 הועלו קצבאות זקנה ושאירים בתוספת השלמת הכנסה, במטרה לקרבן לקו העוני .בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני שיפור זה יתבטא בעיקר ב שנת2016 .  תחולת העוני של משפחות עם ילדים המהוות ,למעלה ממחצית מסך המשפחות העניות ירדה ,בנקודת אחוז בין שתי השנים כנראה בשל השפעת ההעלאה בקצבאות הילדים שהחלה במאי 2015 אך גם בשל עליה בהכנסה מעבודה שבאה לידי ביטוי גם בירידה בתחולת ה עוני ה כלכלי . ירידה חדה בתחולת העוני, של כ- 13% , נרשמה אצל המשפחות החד הוריות וגם חלקן באוכלוסייה הענייה פחת בכ- 16% .בין שתי השנים לעומת זאת עומק העוני עלה בקרב מש פחות עם ילדים בכל הגדלים בכ- 4% .  תחולת העוני של ערבים הוסיפה לעלות מ- 52.6% ב- 2014 ל- 53.3% ב- 2015 וכך גם ,תחולות עוני ילדים ונפשות בניגוד למגמה הכללית .ולמרות הגידול בקצבאות הילדים המקור לכך הוא הירידה בהכנסה מעבודה (ובעיקר ירידה ניכרת בהכנסה מעבודה עצמאית) כפי שנרשמה בסקר הוצעות משקי הבית . בדיקה לפי קובץ השכר של רשות המסים מגלה שהן התעסוקה והן השכר עלו ריאלית בקרב ערבים, כך שלא ברור באיזו מידה זוהי תוצאה אמיתי ת או ממצא שווא עקב מיעוט תצפיות.  עלו המדדים ל חומרת העוני ו עומק העוני בין שתי השנים, בשיעורים שבין 2% - ל- 3% . זו ,תופעה צפויה למדי במקרה שהיציאה מעוני היא בעיקר דרך עבודה ולא דרך קצבאות בפרט כאשר הקצבאות נשחקות. לכן העלייה בממדי העוני ניכרת במיוחד בקרב משפחות .ללא מפרנסים ומשפחות גדולות עומק העוני של משפחות עם שני מפרנסים ויותר עלה בשיעור חד של כ- 19% בע וד אצל משפחות עם מפרנס אחד הוא ירד במעט.  תחולת העוני של נפשות וילדים במשפחות עובדות ירדה בין2014 ל- 2015 אולם תחולת העוני של משפחות אלה עלתה במקצת .במשפחות העובדות שיש בהן מפרנס אחד עלתה תחולת העוני מ- 25.4% ב- 2013 ל- 25.9% ב- 2015 , ואילו תח ולת העוני של המשפחות עם שני מפרנסים נותרה ברמתה מ- 2014 - 5.6% .  תחולת העוני של החרדים ירדה בחדות בין שתי השנים מ- 54.3% ל- 48.7% כאשר נצפתה ירידה אף בתחולת העוני הכלכלי בשתי שיטות הזיהוי, דהיינו מקור הירידה בעוני של המשפחות החרדיות נובע לא רק מהגידול בקצבאות הילדים אלא גם מ גידול ב הכנסה מעבודה בשנה זו.  ב- 2015 תחולת העוני של המשפחות בגיל העבודה שאינן עובדות הוסיפה לעלות, בשיעור חד של כ- 9%, מ- 68% לכ- 74% . במקביל ירדה במידה ניכרת תרומת אמצעי המדיניות לצמצום העוני בקבוצה זו בכ- 22% . חומרת העוני ועומק העוני של משפח ות עניות בגיל העבודה שאינן עובדות על ו ב( אופן ניכר כ- 8% ) ו במקצת - .בהתאמה  פילוח האוכלוסייה לפי גיל מורה שעלייה גבוהה בממדי העוני נרשמה בקבוצת הגיל שבה העוני בישראל הוא הנמוך ביותר– 46 עד גיל הפנסיה. תחולת העוני של קבוצה זו עלתה 3 בשיעור חד של כ- 17% - מ- 12.2% ל- 14.3% ,ולמרות זאת היא עדיין רחוק ה בכ-5 נקודות האחוז מתחולת העוני הכללית באוכלוסייה.  ב השוואה למדינות ה- OECD נותרה ישראל בראש סולם העוני והאי שוויון . בשנה זו תחולת העוני של נפשות בישראל ה גיעה ל- 19.6% והיא הגבוהה ביותר בין מדינות ה- OECD .בנתוני האי שוו יון מצבה של ישראל השתפר בהשוואה ל- 2014 , אם כי עדיין גבוה מהממוצע במדינות המפותחות.  במהלך2016 :הוחלט על מספר צעדים שצפויים להשפיע לשיפור המצב החברתי ביולי 2016 הועלה שכר המינימום בפעימה נוספת בשיעור של כ- 4% ל- 4,825 ₪ לחודש. בינואר 2017 שכר המינימום יעלה ל- 5000 .₪ עליות אלה צפויות להשפיע בכיוון של הפחתת .ממדי העוני בקרב האוכלוסייה העובדת, שיותר מרבע ממנה משתכרת עד שכר המינימום !עם זאת אמירה זו אינה מהווה תחזית למדדים החברתיים  מדצמבר2015 הועלו בשיעורים ניכרים קצבאות הזיקנה למקבלי השלמת הכנסה, ליחיד .ולזוג צ עד זה יבוא לידי ביטוי מלא בדוח העוני של2016 . קצבאות אלה יועלו גם בינואר 2017 ו- 2018 .  בתקציב2017 הוחלט לתת ( תוספת וותק בזיקנה מהשנה הראשונה4 .)פעימות  הוחלט ל הגד י ל את הדיסריגרד ו ל י הור ד את שיעור הקיזוז למשפחות חד הוריות בהבטחת הכנסה.  ב- 2016 הוחלט להגדיל את תקציב קצבאות הנכות הכללית בכ- 320 מיליון.₪  בחודש ינואר2017 תיפת חנה תכניות חיסכון לכל ילד וילדה במקביל לקצבת ילדים, בהן יופקדו50 שקלים בחודש לרבות הפקדה רטרואקטיבית ממאי2015 עד דצמבר2016 . צבירת נכס זה תשפר בטווח הארוך את מצב הנכסים של כל משפחה עם ילדים אך לא תשפיע על המדדים החברתיים בטווח הקצר מאחר שהן לא מהוות הכנס ה כספית .שוטפת 4 I. די ממ העוני 1. קו העוני ורמת החיים ב שנת 2015 עלה התוצר במונחים ריאליים ב- 2.5% , בדומה לשיעורים בשלוש השנים האחרונות (בין2.5% ל- 3.0% .)למרות הקצב המתון של עליי ת התוצר, התעסוקה הוסיפה לעלות והאבטלה הוסיפה לרדת: שיעור המועסקים עלה ב- 2.8% ואילו שיעור האבטלה ירד מ- 5% ל- 4.5% בין השנים2014 ו- 2015 .התרחבות התעסוקה לוותה בעליית השכ ר הריאלי ב- 2015 ב- 2.8%, לאחר עליה מתונה יותר של1.3% בשנה הקודמת. עליית השכר המצטברת בין השנים2010 עד2015 עמדה על כ- 6% . רמת האבטלה ירדה לשפל היסטורי ועמדה ב- 2015 על 5.3% (בהשוואה ל- 5.9% ב- 2014 ) 2. בדומה לשנתיים שקדמו לה, גם ב- 2015 עלו הכנסות משקי הבית לסוגיהן. על פי נתוני סקר ,הוצאות משקי הבית ש עליו מבוסס הדוח הנוכחי, העלייה בהכנסות התרחשה כ תוצאה מגידול בשכר ובתעסוקה ,ו בעיקר בעקבות העלאת שכר המינימום ב- 6.8% ב- 2015 לעומת השנה הקודמת , העלאה שהשפיעה בעיקר על עשירוני הביניים )(ראו להלן . עם זאת עליה בהכנסות היתה גם ב רכיבי ם נוספים: בחלק מהקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי ו בייחוד קצבאות הילדים, וכן בהכנסה מהון (ר' לוח13 ) . לוח1 ,): ההכנסה החודשית למשק בית לפי סוג הכנסה (ש"ח2015-2013 סוג ההכנסה 2013 2014 2015 השינוי הריאלי בין2014 ל- 2015 )(אחוזים ממוצעים כלכלית למשפחה 15,662 16,202 16,558 2.8 כלכלית לנפש תקנית 5,935 6,135 6,303 3.4 ברוטו למשפחה 17,715 18,331 18,674 2.5 ברוטו לנפש תקנית 6,854 7,099 7,253 2.8 נטו למשפחה 14,626 15,151 15,431 2.5 נטו לנפש תקנית 5,691 5,904 6,023 2.7 לפי חציון חציון הכנסה נטו לנפש תקנית 4,783 4,923 5,053 3.3 קו העוני לנפש תקנית 2,392 2,461 2,527 3.3 2 הנתונים מבוססים על סקר כוח אדם והשכר ה ממוצע שמפרסמת .הלמ"ס סקר כח אדם עבר בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת, בין היתר עקב המעבר מסקר רבעוני לחודשי , הרחבת המדגם במיוחד בפריפריה ובתיאום עם ה- OECD גם ספירת החיילים בצבא ה סדיר ב .כוח העבודה 5 ממו צע ההכנסה הפנויה לנפש תקנית עמד על כ- 6,020 ₪ . חציון ההכנסה נטו לפי אותה הגדרה עמד על5,053 ₪ וקו העוני ,לנפש תקנית הנגזר ממנו, הגיע ל- 2,527 ₪ .לחודש ה הכנסה הכלכלית , ,שהיא הכנסת המשפחה שמקורה בשוק העבודה ובהון, לפני תשלומי מס וביטוח חובה גדל ה בשיעור מתון יות ר לעומת2014 - בכ- 2.8% . ההכנסה הפנויה המשפחתית ,זו שלאחר הוספת קצבאות ותמיכות אחרות והפחתת תשלומי החובה , עלתה ב ממוצע ב- 2.5% וחציון ההכנסה הפנויה לנפש תקנית כמו גם קו העוני עלו ריאלית ב- 3.3% . קווי העוני למשפחות בגדלים שונים מוצגים בלוח 2 והם מראים כי יחיד עם הכנסה כספית פנויה לחודש הנמוכה מ- 3,158 ₪נחשב ל עני, וכך גם זוג, שהכנסתו נמוכה מ- 5,053 ₪ .לחודש הכנסה כספית של משפחה בת חמש נפשות , הנמוכה ב- 9,475 ₪ לחודש ב- 2015 מגדירה משפחה זו כ.עניה3 לוח2 ,: קו העוני לפי גודל המשפחה2015 מספר הנפשות במשפחה מספר נפשות תקניות ש"ח לחודש תוספת שולית בש"ח 1 1.25 3,158 - 2 2.00 5,053 1,895 3 2.65 6,696 1,642 4 3.20 8,086 1,390 5 3.75 9,475 1,390 6 4.25 10,739 1,263 7 4.75 12,002 1,263 8 5.20 13,139 1,137 9 5.60 14,150 1,011 לוח3 מראה באיזו מידה עבודה מלאה של לפחות מפרנס אחד שמשתכר שכר מינימום יחד עם הקצבאות שכל אחד זכאי להן (קצבת ילדים אוניברסלית )מספיקות לקיום מינימלי (דהיינו מכסות את קו העוני). יחס גדול מ- 100% בלוח זה הוא אינדיקציה לכך ש ההכנסה מעבודה בתוספת גמלאות אוניברסליות מספיקים כדי לחלץ מ שפחה בגודל המתאים מעוני. הלוח מראה כי לפי נתוני2015 4 אם חד-הורית עם ילד אחד נמצאת מתחת ל קו העוני אם היא עובדת במשרה )מלאה בשכר מינימום (ומקבלת קצבת ילדים– יהוז הרעה לעומת השנ ה הקודמת. 3 נספח13 מראה הכנסות של משפחות בגדלים שונ ים לפי עשירוני ה.הכנסה הפנויה 4 שכר המינימום עלה באפריל2015 מ- 4,300 ₪ל- 4,650 ₪ ולכן חושב שכר מינימום ממוצע משוקלל לפי חודשי השנה . 6 גם אם עצמאית עם שני ילדים העובדת ,במשרה מלאה בשכר מינימום לא ת י חלץ מעו ני בלי שתמצא משאבים נוספים בסדר גודל של כ- 30% מהכנסתה ,כאשר עם יותר משני ילדים ההשלמה הנדרשת גבוהה יותר .זוגות עם ארבעה ילדים ויותר ששני בני הזוג עובדים יחד בשכר מינימום בהיקף של משר ה וחצי , יהיו רחוקים מקו העוני בכמעט30% ועוניים י קי עמ ככל שמספר הילדים בבי ת גדול יותר. גם אם שני בני זוג עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום – הם יוכלו להיחלץ מעוני רק אם יש פחות מ שלושה ילדים במשק הבית. בנספח20 מוצג לוח כ זה כאשר מובא בחשבון גם רכיב.מענק העבודה5 בנוסף אוכלוסיות מסוימות עשויות להיות מוחרגות ממנו ( הזכאות וגודלו של מענ ק העבודה מושפעים מהרכב משק הבית ומנתונים דמוגרפיים כגון גיל, וכן מגובה ההכנסה מעבודה) 6. הממצאים בלוח ה כולל את המענק (לוח נספח20 )'ב, מראים כי על אף התרומה של מענק העבודה להעלאת הכנסתם הפנויה של משקי הבית, יש מקום להעלות ו יותר כדי להפכו לאפקטיבי בצמצום העונ י, בעיקר בקרב משפחות עם ילדים. לוח3 :הכנסות משפחתיות מעבודה וקצבאות אוניברסליות כשיעור מ קווי העוני , 2015 )%( הרכב משק הבית ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש למשרה אחת כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום למשרה *לחודש אחת וחצי כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום לשתי *לחודש משרות כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר *ממוצע לחודש למשרה אחת כאחוז מקו העוני פעמיים ההכנסה פנויה משכר ממוצע כאחוז *לחודש מקו העוני יחיד139 - - 269 - יחיד עם ילד90 - - 176 - ילדים2 יחיד עם71 - - 138 - ילדים3 יחיד עם61 - - 119 - זוג87 131 174 168 339 זוג עם ילד68 101 134 129 261 ילדים2 זוג עם58 86 113 109 221 ילדים3 זוג עם52 75 98 95 192 ילדים4 זוג עם47 68 88 86 171 ילדים5 זוג עם44 62 80 78 154 .מחושבת כסכום של גודל קצבת ילדים ושכר מינימום או שכר ממוצע בהתאמה בניקוי תשלומי חובה * * מחושבת כסכום של שכר מינימום או שכר ממוצע ל- 2015 בתוספת גודל קצבת ילדים, כ בני וי תשלומי חובה. שכר המינימום הממוצע ברוטו ל- 2015 הגיע ל- 4,563 ₪ והשכר הממוצע ל- 9,351 ₪ לחודש. **ברמת שכר זו לא קיימת זכאות למענק עבודה, ולכן ההכנסה הפנויה אינה כוללת את מענק העבודה. בנוסף, גיל המפרנס איננו מוגבל ל- 23 או55 ., כפי שמופיע בלוח 5 יש לסייג חישוב זה מאחר שכידוע מענק העבודה לא מתקבל באופן אוטומטי ויש לתבוע אותו באופן אקטיבי ( על פי מחקרים בנושא נמצא כי שיעור המיצוי שלו הוא בסביבות60% .)מהפוטנציאל 6 כך, משפחות חד הוריות עובדות המקבלות קצבת הבטחת הכנסה ,יזכו לקצבה גבוהה יותר תמורת מענק העבודה על פי שינוי חקיקה שיופעל החל מינואר2016 . 7 מאז2006 הקצבאות של הביטוח הלאומי מתעדכנות לפי עליית מדד המחירים לצרכן על בסיס נובמבר7 ואילו קו העוני מתעדכן לפי העלייה ברמת החיים כפי שהיא נמדדת על ידי ההכנסה הכספית נטו של האחוזון ה- 50 ., מדידה המשקפת בין היתר את הגידול בשכר לפי שיטה זו נשחק ערך הקצבאות הריאלי באופן משמעותי בהשוואה לרמת החיים של "המשפחה החצ יונית". כך למשל נשחקה רמת החיים של מי שחי בעיקר מקצבאות מאז2012 בסדר גודל של10% במצטבר ב-3 ( השנים האחרונות. בהסתכלות מאז שינוי שיטת ההצמדה2006) השחקיה מגיעה לכ- 38% .במצטבר8 ואם כוללים אומדן של שינוי קו העוני לפי המגמה המתקבלת מנוני1997 עד2015 (שינוי נ ומינלי של ההכנסה החציונית נטו של כ- 5% לשנה) אזי השינוי המצטבר מול מדד קידום הקצבאות הוא54 נקודות אחוז, דהיינו קידום הקצבאות מפגר מאז2006 בממוצע שנתי של כ- 5% .אחרי העלייה ברמת החיים תרשים א :עדכון הקצבאות והשינוי ברמת החיים על פי ההכנסה החציונית , 2012 עד 2017 2. ממדי העוני ב- 2015 והתפתחותם בשנים האחרונות ב- 2015 על תה במעט תחולת העוני בקרב משפחות בהשוואה ל- 2014 מ- 18.8% ל- 19.1% אולם תחולת העוני של נפשות ירדה מ- 22.0% ב- 2014 ל- 21.7% ב- 2014 ושיעור הילדים החיים בעוני ירד מ- 31.0% ב- 2013 ל- 30.0% ב- 2015 . ב- 2015 היו בישראל460,800 משפחות עניות ( עליה של3.6% ) או1,712,900 נפשות, בהן 764,200 ילדים (ירידה של 1.6% .) 7 אם המדד יורד, כפי שקרה ב- 2014 ו- 2015 ואולי ב- 2016 אזי הקצבאות נשארות ברמה של נובמבר .של השנה הקודמת 8 עם זאת יש לשים לב לכך שקו העוני מחושב על פי סקר הוצאות משק הבית, שהוא קטן יחסית ועבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות. כך למשל לא ברור באיזו מידה העלייה בקו העוני של2012 מבטאת באמת עליה ברמת החיים או שהיא מבטאת שינוי שנובע מהשינויים הטכניים שבוצעו במעבר מסקר ההכנסות שהיה גדול בכ- 8,000 תצפיות בהשוואה לסקר ההוצאות .הנוכחי 158.7 175.4 121.2 100 110 120 130 140 150 160 170 180 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 מדד קו העוני2006 מדד קידום קצבאות2006 8 לוח 4 :תחולת העוני (אחוזים) ומספר העניים , 2015-2014 לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תש לומי העברה ומיסים ישירים 2015 משפחות 29.2 19.1 34.6 נפשות 28.7 21.7 24.5 ילדים 34.7 30.0 13.6 2014 משפחות 29.1 18.8 35.5 נפשות 29.1 22.0 24.2 ילדים 35.0 31.0 11.3 לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים מ ספר שחולץ מהעוני לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 2015 משפחות 704,800 460,800 244,000 נפשות 2,269,700 1,712,900 556,800 ילדים 884,300 764,200 120,100 2014 משפחות 689,500 444,900 244,600 נפשות 2,255,600 1,709,300 546,300 ילדים 875,800 776,500 99,300 הירידה בתחולת העוני של נפשות וילדים מצד אחד לעומת העלייה בתחולת העוני של משפחות מצד אחר , מוסברת בירידה של ממדי העוני בקרב משפחות עם ילדים, לעומת עלייה מקבילה בקרב משפחות שאין בהן ילדים אך אינם משקי בית של קשישים . לירידה זו תרמה בין היתר העלאת קצבאות הילדים ב- 2015 עה וה אה של שכר המינימום, שהתבטאה גם בעלייה של השכר .הריאלי ת רשים1 מראה את התפתחות תחולות העוני של משפחות, נפשות, ילדים ו כן של קשישים - בשנים1998 עד2015 . תחולת העוני של משפחות חזרה לרמתה מ- 2003 - כ- 19% וכך גם תחולות העוני של ילדים ונפשות, שהתייצבו ברמה של30% ו- 22% בהתאמה, לאחר ירידה ניכרת שהחלה 9 ב- 2012 (עם השינוי המבני של בסיס הנתונים והמעבר מסקר הכנסות לסקר הוצאות9 , אך נמשכה בקצב מתון יותר גם בשנתיים שחלפו מאז ועד2015 . תרשים1 : תחולת ה עוני של משפחות, נפשות, ילדים וקשישים , 2015-1998 לעומת מדדי תחולת העוני ש חלקם עלו במידה מתונה וחלקם ירדו , המדדים לעומק העוני וחומרת העוני עלו בשיעורים גבוהים ב- 2015 . תרשים2 מציג את תחולת העוני של נפשות, עומק העוני (יחס פער ההכנסות) והמדד לחומרת עוני ( FGT ) בשנים2015-1998 . מנתוני התרשים עולה כי עומק העוני הנמדד על פי המרחק של הכנסת המשפחות מקו העוני אשר עלה בכ- 6% ב- 2014 עלה שוב בכ- 3% ועמד על35.7% ב- 2015 . גם המדד לחומרת העוניFGT המעניק משקל גבוה יותר ,לעניים יותר עלה אם כי בשיעור מתון יותר לעומת שנה שעבר ה כ (ב- 2% ) .בין שתי השנים יחס פער ההכנסות דומה בערכו ב סדר הגודל(בערכ ו )המוחלט לערכו הגבוה ששרר ב שנים2009-2008 , תקופה שבה המשק היה שרוי במיתון, ו ה מדד ל חומרת העוני דומה ברמתו לערכו בשנים2008- 2004 ,לאחר הפעלת התוכנית הכלכלית של2003 שבמסגרתה קוצצו עמוקות קצ באות הילדים והבטחת ההכנסה. לעומת זאת תחולת העוני של נפשות הגיעה ב- 2015 לרמתה הנמוכה ביותר מאז2002 .ה תופעה צפויה למדי כאשר החילוץ מעוני מובל על ידי שיפורים בתעסוקה ועלייה בשכר, שכן אוכלוסיית הלא- עובדים מגדילה את הפער היחסי שלה מהאוכלוסייה הכוללת (יחס של פ י10 עד11 ברמת העוני , ר' לוח9 ). יתרה מזו חלה בשנתיים האחרונות עלייה ריאלית מצטברת של1% בלבד (עקב ירידת מחירים מצטברת) ואילו חציון ההכנסה וקו העוני עלו באותו זמן ב- 5.8% , כך שבשנתיים אלה חלה התרחבות בפער של כמעט7% . החמרה כזאת הייתה נמנעת 9 השבר בין נתוני 2011 ל- 2012 נעוץ בשינוי מבני של הסקר שעליו מתבססים הנתונים :עד 2011 התבססו נתוני העוני על סקרי הכנסות (ש היה עד אז מורכב משילוב בין סקר הוצאות המשפחה ותצפיות מסקר כח אדם ,) והחל מ- 2012 הם מתבססים על נתוני סקר הוצאות משק הבית .בלבד על השינויים בהגדרות הסקר ראו בהרחבה בדוח העוני והפערים החברתיים של 2012 . 22.8% 35.8% 34.0% 35.3% 35.6% 33.7% 30.8% 31.0% 30.0% 24.5% 23.7% 24.4% 24.8% 23.5% 21.8% 21.7% 20.0% 19.9% 19.8% 19.9% 19.4% 19.1% 16.7% 18.2% 15.0% 20.0% 25.0% 30.0% 35.0% 40.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 ילדים נפשות משפחות קשישים 10 אילו במקום הצמדת רמת הקצבאות למדדי המחירים של חודש נובמבר היו מצמידים אותה לשינויים ב רמת החיים כפי שהיא משתקפת בשכר או בהכנסה . ת רשים2 : מדדי עומק ו חומרת עוני של האוכלוסיה הכללית , 2015-1998 ( 1998 = 100.0 ) 3. השפעת תשלומי חובה, קצבאות ומענק עבודה על ממדי העוני ההכנסה הכל ת כלי שמקורה בשוק העבודה ובשוק ההון, מבטאת את העצמאות הכלכלית של המשפחה . לוח5 מראה כי תחולות העוני לפי ההכנסה הכלכלית(ההכנסה ש לפני התערבות ממשלתית ישירה באמצעות מיסוי וקצבאות10 ) ,נותרה ברמתה מ- 2014 ( 29.2% אצל משפחות) וירדה מעט אצל נפשות ( וילדים28.7% ו- 34.7% )בהתאמה. הנתונים מורים כי א למלא התערבות המ דינ ה באמצעות קצבאות ו תשלומי חובה היו תחולות העוני גבוהות יותר. עם זאת תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני ירדה ב- 2.4% ב- 2015 . הקצבאות והמיסים הישירים חילצו34.6% משפחות מעוני ב- 2015 לעומת35.5% ב- 2013 .שיעור הנפש ות שנחלצו מעוני עלה במעט מ- 24.2% ל- 24.5% בין שתי השנים (לוח5) ו שיעור הילדים שנחלצו מעוני עלה באופן ניכר בכ- 20% בין2014 ל- 2015 ,כנראה לנוכח העליה המחודשת בקצבאות הילדים (לאחר שקוצצו ב- 2013 )בשנה זו .ההסבר לירידה בתרומת הקצבאות והמיסים הישירים לחילוץ מעוני של משפחות מקורו בעליית ההכנסה מעבודה ן בירידת תשלומי ההעברה של הממשלה כאשר לא.כוללים את קצבאות הביטוח הלאומי על ,אף הפרוגרסיביות של מערכת מס הכנסה תרומת תשלומי החובה הישיר ים להפחתת העוני היא שלילית, מאחר שדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות משולמים על ידי כלל הציבור, לרבות מעוטי ההכנסה. השפעת תשלומי החובה הישיר ים מעלים את תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים ואף את חומרת העוני בשיעורים דומים (תרשים2 )א אם כי ב- 2015 השפעתם היתה קטנה 10 הצגת הפער בתחולות העוני הכלכלי עם התחולות לאחר התערבות מצריכה זהירות בניתוח שכן השפעת המדיניות מוטה לפי הס תכלות זו כלפי מעלה: סביר להניח שאלמלא קיומה של מערכת תמיכות כספיות, הפרט הי ה נאלץ לה תאמ ץ יותר להשיג הכנסות כלכליות ולכן תחולת העוני הכלכלי הי תה כנראה נמו כה מזו .הנמדדת עם זאת במקרה של היעדר מערכת רווחה רמה זו הייתה גם דומה ל ,"תחולה "לאחר התערבות שכן במדינה שלא דואגת כלל לאזרחיה או שמערכת הרווחה שלה קמצנית ,ממדי העוני בסופו .של דבר גבוהים זאת ניתן לראות בבירור בהשוואה של עוני כלכלי בין מדינות שונות .במדינות בעלות מדיניות ניאו- ליברלית מובהקת , תחולת העוני לפני התערבות נוטה להיות נמו כה יחסית ו התחולה לאחר התערבו ת גבוה יחסית . דוגמאות לכך הן ,מקסיקו, צ'ילה ארה"ב ו.ישראל 80.0 100.0 120.0 140.0 160.0 180.0 200.0 220.0 240.0 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 מדדFGT לחומרת העוני יחס פער ההכנסות תחולת העוני של נפשות 11 יותר בכ- 4% מ אשר ב שנה ה קודמת. ההשפעה המצמצמת את ממדי העוני העיקרית היא של קצב אות הביטוח הלאומי ותשלומי העברה אחרים מהממשלה . אולם קצבאות הביטוח הלאומי מהווים כ- 72% מסך תרומת תשלומי ההעברה . הקטנה ביותר היא ההשפעה של תמיכת משקי בית באחרים. ההשפעה הגדולה ביותר היא של קצבאות הביטוח הלאומי: הן מקטינות את חומרת העוני באופן חד- בכ- 60% . ת רשים2א : השפעת כלי המדיניות על ממדי עוני נבחרים ב- 2015 ( החל מהסקר של השנה שעברה2014 ) נאספים( נתונים לגבי מענק העבודה"מס הכנסה שלילי" ) שמקבלות משפחות שבהן עובדים בעלי שכר נמוך. נספח20 מראה את הנתונים בחלוקה לפי .קבוצות אוכלוסייה על פי הניתוח הנוכחי נ .תוני הסקר בנושא זה הם עדיין חלקיים וחסרים מאוד כך למשל, על פי נתוני הסקר רק כ- 42 אלף משפחות קיבלו מענק עבודה ב- 2015 בעוד שלפי נתוני רשות המס ים לשנ ת 2015 מספר המקבלים היה כ- 250 אלף עובדים ועובדות ), והבדלים גדולים .קיימים גם בגובה המענק הממוצע כלומר קיים די ווח חסר לגבי מספר המקבלים ולעומת זאת .דיווח יתר לגבי הסכום הממוצע לפיכך הביטוי של מענק העבודה והשפעתו על ממדי העוני בסקר הוא חסר ולא ניתן להשתמש בו להערכת המצב החברתי של מקבלי מענק העבודה ב- 2015 . יש לקוות שעם הזמן יטוייבו הנתונים בסקר הנוגעים למענק,העבודה כך שניתן יהיה ללמוד מהם על תרומתו להפחתת העוני וה אי-שוויון. 11 משקלן של קצבאות הביטוח הלאומי, שהן עיקר תשלומי ההעברה, כ- 72% מסך התרומה לצמצום העוני, ורכיבי התמיכה ממוסדות ממשלתיים אחרים ותמיכה ממשקי בית אחרים (הכוללים גם חלק מ תשלומי ה מזונות) מהווים כל אחד עוד כ- 15% .מסך התרומה של תשלומי ההעברה חלקה 11 .ייתכן אפוא שמדידה נכונה של היבט זה הייתה מצביעה על ממדי עוני נמוכים יותר -80.0 -70.0 -60.0 -50.0 -40.0 -30.0 -20.0 -10.0 0.0 10.0 20.0 תחולת העוני משפחות תחולת העוני נפשות תחולת העוני ילדים יחס פער ההכנסות FGT מס הכנסה ודמי ביטוח חובה קצבאות ותשלומי העברה אחרים קצבאות הביטוח הלאומי העברות בין משקי בית 12 הכולל של הממשלה( להפחתת העוני כולל ה ביטוח ה )לאומי מגיע אפוא כל- 87% מסך התרומה של תשלומי ההעברה ל צמצום העוני של משפחות12 . תרשים3 מציג את התפתחות שלושת סוגי התמיכות הכספיות הנ"ל מ- 2002 ועד2015 . בעוד שמשקלן של קצ באות הביטוח הלאומי ירד בהדרגה מכ- 80% ב- 2002 לכ- 70% ב- 2015 , משקלם של תשלומי מוסדות ממשלתיים אחרים ותמיכות ממשקי בית פרטיים עלה פי1.5 לערך לעומת 2002 . 12 ישנן העברות נוספות מהממשלה למשפחות, כגון קצבאות בעין, שאינן מובאות כאן .בחשבון אחת החשובות בהן קצבת הסיעוד. תמיכות הניתנ ות לעסקים שונים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון וחוקים אחרים, אשר פועלות להעלאת הרווחים וכתוצאה מכך גם להעלאת ההכנסות של משקי בית אחדים לא מובאות כאן בחשבון . על פי ,)הערכות (שכן לא מפורסמים נתונים על כך הנהנים העיקריים הם .העשירונים הגבוהים 13 לוח5 ,: תחולות העוני לפי הגדרות הכנסה שונות, ותרומת המיסוי הישיר ותשלומי ההעברה לסוגיהם להפחתת העוני2014 ו- 2015 תחולות העוני השפעת כלי המדיניות לפני תשלומי העברה ותשלומי חובה לאחר תשלומי חובה בלבד לאחר תשלומי העברה בלבד לאחר תשלומי ביטוח לאומי בלבד לאחר תשלומים ממוסדות ממשלתיים ותשלומי ביטוח לאומי בלבד לאחר העברות ממשקי בית ופרטים בלבד לאחר תשלומי ה עברה ו תשלומי חובה מס הכנסה ודמי ביטוח חובה תשלומי העברה ו תשלומי חובה קצבאות ותשלומי העברה אחרים קצבאות הביטוח הלאומי תשלומי העברה של הממשלה וביטוח לאומי העברות בין משקי בית 2015 תחולת העוני משפחות 29.2% 31.7% 17.2% 20.6% 18.5% 27.4% 19.1% 7.8 -34.6 -41.2 -29.6 -36.6 -6.1 תחולת העוני נפשות 28.7% 31.6% 19.5% 21.8% 20.6% 27.3% 21.7% 9.1 -24.5 -32.0 -23.9 -28.2 -4.7 תחולת העוני ילדים 34.7% 38.0% 27.5% 29.9% 28.9% 33.2% 30.0% 8.9 -13.6 -20.6 -13.8 -16.6 -4.1 יחס פער ההכנסות 56.2% 56.0% 35.0% 40.2% 37.4% 53.6% 35.7% -0.3 -36.5 -37.6 -28.5 -33.5 -4.6 FGT מדד חומרת העוני 0.1222 0.1364 0.0336 0.0502 0.0408 0.1071 0.0387 10.4 -68.4 -72.5 -59.0 -66.6 -12.4 2014 תחולת העוני משפחות 29.1% 31.6% 16.9% 20.7% 18.4% 27.4% 18.8% 8.1 -35.5 -41.8 -29.0 -36.7 -5.8 תחולת העוני נפשות 29.1% 31.8% 19.9% 22.6% 21.1% 27.7% 22.0% 8.7 -24.2 -31.7 -22.3 -27.5 -4.8 תחולת העוני ילדים 35.0% 38.3% 28.1% 30.8% 29.6% 33.5% 31.0% 8.7 -11.3 -19.6 -11.9 -15.4 -4.1 יחס פער ההכנסות 56.3% 56.5% 33.6% 38.0% 35.5% 53.7% 34.6% 0.3 -38.5 -40.3 -32.4 -36.9 -4.6 FGT מדד חומרת העוני 0.1249 0.1396 0.0326 0.0480 0.0388 0.1096 0.0378 10.5 -69.7 -73.9 -61.6 -68.9 -12.3 14 תרשים3 : השפעה של קצבאות על צמצום תחולת העוני– לפי המוסד המשלם , 2015-2002 4. ממדי העוני לפי קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים תחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה מ- 23.1% ב- 2014 ל- 21.7% ב- 2015 .ב- 2015 הועלו קצבאות זקנה ושאירים בתוספת השלמת הכנסה, במטרה לקרבן לקו העוני (התואם למצבם המשפחתי) וכן להשוות את מצבם של היחידים והזוגו ת ביחס לקו העוני, בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. מדצמבר2015 הקצבה ליחיד ללא תלויים בתוספת השלמת הכנסה הו עלתה בסכומים ש בין135-178 ₪ לפי קבוצות גיל, והקצבה לזוג עלתה בסכומים שבין511-542 ₪ לחודש לפי קבוצות גיל. שינוי זה צפוי לתת את אותותיו בעיקר בדוח ה עוני של2016 שכן ב- 2015 בוצע )התשלום רק עבור חודש אחד (דצמבר. עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו בשיעורים של כ- 5% וכ- 7% בהתאמה בקבוצה זו וזאת בין היתר בגלל ה עלייה ב קו העוני , כאשר הקצבאות לא עודכנו עקב הירידה במדד המחירים בין נובמבר2013 לנובמבר2014 . תחולת העוני של משפחות ערבי ות הוסיפה לעלות מ- 52.6% ב- 2014 ל- 53.3% ב- 2015 וכך גם תחולות עוני של ילדים ונפשות באוכלוסיה הערבית , וזאת למרות הגידול בקצבאות הילדים. נראה שהמקור לכך הוא ה ירידה בהכנסה מעבודה (ובעיקר ירידה ניכרת בהכנסה מעבודה עצמאית). בנוסף ל תחולת העוני באוכלוסייה הערבית עלו גם המדדים ל עומק העוני ולחומרת העוני בין שתי 80.7% 81.8% 74.6% 77.7% 9.6% 10.9% 10.9% 8.6% 14.5% 11.4% 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% 80.0% 90.0% 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 תשלומי המוסד לביטוח לאומי העברות ממשקי בית ופרטים תשלומי מוסדות ממשלתיים 15 השנים , בשיעורים שבין - 2% - ל- 3% . 13 בחינה יותר לעומק של העוני באוכלוסייה הערבית מגלה כי היה שוני לגבי ממצא זה באזורים השונים (לוח10 ): כך למשל ירדה תחולת העוני בירושלים, בצפון (לא כולל חיפה) ובמרכז. לעומת זאת הייתה עלייה חדה בממדי העוני בחיפה ובמרכז (להוציא עוני בקרב ילדים). לגבי תל אביב והדרום אנו לא מציגים תוצאות עקב מיעוט או היעדר תצפיות. פירוט התוצאות לפי איזורים הוא בעייתי במיוחד לנוכח מיעוט התצפיות אך מעניין לציין שהתוצאה שהת קבלה לגבי האוכלוסיה הערבית הוכתבה בעיקר מנתוני חיפה, שכן הכיוון שם היה מנוגד לזה של האיזורים האחרים והוא שהכריע את הכף. לכן חשוב לבחון את המידע לפני שנסיק באופן גורף לגבי האוכלוסיה הערבית כולה. יתרה מזו לפי קובץ השכר של רשות המסים שיעורי התעסוקה עלו (עבור נשים) או היו יציבים (עבור גברים) ו השכר הריאלי עלה הן לגבי נשים והן לגבי גברים ערבים וב- 2015 עלייה זאת הייתה בשיעור משמעותי (תרשימים ב' ו- .)'ג 13 יצוין ש נתו ני העצמאים אינ ם יציבים מבחינה סטטיסטית ו הם נתו נים לטעויות דגימה ו לבעיות שיעור ההשבה בשל .מיעוט תצפיות 16 תרשימים ' ו ב- 'ג– תעסוקה ושכר בקרב ערבים: גברים ונשים המקור ,: קובץ השכר של רשות המסים2000 עד2015 . תחולת ה עוני של משפחות חד-הוריות ירדה ב- 13% מ- 25.1% ב- 2014 ל- 21.8% ב- 2015 וגם חלקן באוכלוסייה הענייה פחת בכ- 16% . ירידה חדה זו נובעת הן מ שיפור בתרומת המדיניות להפחתת .העוני, שכן גם פער ההכנסות וחומרת העוני הצטמצמו בהשוואה לשנה הקודמת תרומת המדיניות בקרב קבוצה זו על תה ב- 8%. כמו כן עלו גם ה הכנס ות מעבודה בשיעור דומה , בין היתר עקב ה הגדל ה של שכר המינימום ושל.מאמץ העבודה כך למשל עלו שעות העבודה ב- 3.4% בין שתי השנים. תחולת העוני של נפשות במשפחות חד-הוריות ירדה אף היא כ- 6% אולם תחולת העוני של ילדים במשפחות חד- הוריות נותרה ברמתה משנה שעברה (כ- 30% .) עומק העוני וחומרת ו כמעט ולא .השתנו 20.0 25.0 30.0 35.0 40.0 45.0 50.0 55.0 60.0 65.0 70.0 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 סה"כ גברים נשים -6.0% -4.0% -2.0% 0.0% 2.0% 4.0% 6.0% 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 סה"כ ערבים גברים נשים שיעור תעסוקה ב קרב האוכלוסיה הערבית 17 זו השנה השניה שבה נשאלו מרואיינים ממשפחות יהודיות באשר להגדרתם הסובייקטיבית את "מידת דתיותם, כך שלמאפייני ראש משק הבית התווסף המשתנה "חרדי לפי הגדרה סובייקטיבית שהחליף את ההגדרות העקיפות של אוכלו.סיית החרדים מהשנים הקודמות14 ההשוואה בין שתי ההגדרות מראה כי שיעורי העוני בקרב נפשות, ילדים וקשישים חרדים גבוהים מאלה של ההגדרה לפי בית ספר אחרון וזאת כאשר שיעור התעסוקה של גברים חרדיים גבוה יותר לפי ההגדרה הסובייקטיבית. בקרב נשים המצב הפוך. משקל המשפחות החרדיות באוכלוסיה ובאוכלוסיית העניים גבוה באופן ניכר לפי ההגדרה הסובייקטיבית . האוכלוסייה החרדית בישראל מהווה אפוא כעשירית מסך האוכלוסייה הישראלית (לוח8 .) . תחולת העוני של החרדים ירדה בחדות בין שתי השנים (לפי ההגדרה הסובייקטיבית) מ- 54.3% ל- 48.7% כאשר נצפתה ירידה אף בתחולת העוני הכלכלי, דהיינו מקור הירידה בעוני המשפחות החרדיות נובע כנראה הן המ גידול ב הכנסה מעבודה והן מהגידול בקצבאות הילדים. ואכן לפי נתוני הסקר גדל במידה ניכרת מספר המשפחות החרדיות עם שני מפרנסים בין שתי השנים .ה ירידה בתחולת העוני ניכרת גם לגבי .נפשות וילדים על פי נתוני הסקר יש סיבה נוספת לירידה בתחולת העוני של משפחות חרדיות והיא ירידה בגודל משפחה: השוואה בין שתי השנים מעלה כי מספר המשפחות החרדיות ללא ילדים (שתחולת העוני שלהן נמוכה יותר) עלה בין שני הסקרים בכ- 17% . גם בקרב המשפחות עם ילדים, גדל חלקן של המשפחות עם1-3 ילדים בהשוואה ל משקלן באוכלוסיה של .משפחות גדולות יותר על פי נתונים נוספים במנהל המחקר נראה כי אמנם קיים תהליך כזה אך הוא איטי כך שייתכן ש העליה החדה בשיעור המשפחות החרדיות הקטנות יותר מושפעת מהקושי לדגום קבוצה זו בצורה טובה .יחס פער ההכנסות שמשקף את עומק העוני ומדדFGT לחומרת העוני עלה בשיעור של כ- 10% וכ- 5% בהתאמה מ- 2014 ל- 2015 . על פי נתוני סקר2015 חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל- 17.0% . תחולת העוני של משפחות עובדות עלתה במקצת אולם תחולת העוני של נפשות וילדים במשפחות אלו ירדה בין2014 ל- 2015 . במשפחות העובדות שיש בהן מפרנס אחד עלתה תחולת העוני מ- 25.4% ב- 2013 ל- 25.9% ב- 2015 , ואילו תחולת העוני של המשפחות עם שני מפרנסים נותרה ברמתה מ- 2014 - 5.6%. עם זאת עומק העוני של משפחות עם שני מפרנסים ויותר עלה בחדות בשיעור של כ- 19% (וחומרת העוני בשיעור )כפול מכך בעוד אצל משפחות עם מפרנס אחד הוא ירד ב.)מעט (בכמחצית האחוז תרשים4 מציג את תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים ויותר : תחולת העוני של סך האוכלוסיה עלתה במקצת תוך יציבות יחסית של הלא- חרדים, המהווים את ה קבוצה העיקרית . כא מור לעיל גדל מספר המשפחות החרדיות שבהן הגברים הצטרפו לתעסוקה כאשר שיעור התעסוקה בקרב הנשים היה כבר קודם גבוה יחסית. מאחר ש מדובר עדיין בקבוצה קטנה בקרב 14 לפי הגדרה זו, ההשתייכות לזרם ביהדות נקבעת באופן ישיר על פי הזדהות עצמית של הנשאלים, כך שמתייתר הצורך לנחש זהות זו על פי משתנים אחרים אשר אינם תמיד זהים לגב.י כל המשתייכים לזרם החרדי (או זרם אחר) ביהדות 18 המשפחות החרדיות, האומדנים לגבי קבוצה זו של זוגות עובדים מצומצמים ולכן תנודתיים. יחד עם זאת משפיע הדבר על תחולת העוני וחומרתו בקרב המשפחות עם2 מפרנסים שכן תחולת ה עוני וחומרת עוני בקרב חרדים הן פי4 עד5 ובערך פי10 .בהתאמה תופעה דומה קורית אצל ערבים שם .האישה יותר ויותר מצטרפת לשוק העבודה אך בממדים קטנים יותר מאשר בקרב הגברים החרדים ,כאמור לעיל בעוד שהנתונים ,לגבי המשפחות היהודיות הלא חרדיות יציבים למדי ניתן להבחין בעליה ניכרת תוך תנודתיות ,גדולה הנובעת בין היתר מ הקושי להבדיל בין חרדים ללא- חרדים (עד 2013) ו מגודלי המדגמים המקביל ים לשתי קבוצות האוכלוסייה הקטנות יותר ,ערבים וחרדים. 15 תחולת העוני של משפחות עם ילד ים המהוות ,למעלה ממחצית מסך המשפחות העניות ירדה ,בנקודת אחוז בין שתי השנים זאת בשל ה השפע ות של ההעלאה בקצבאות הילדים מחד, וכנראה .בשל הגידול בתעסוקה ובשכר16 השיפור בתפקוד החרדים בשוק העבודה נראית בין היתר בירידה בשיעור העוני הכלכלי. ההעלאה בחזרה של קצבת הילד ,ים לגב ש יה חל וה ט במאי 2015 , בוצעה רק בנובמבר2015 וזאת.עבור שבעת החודשים בבת אחת הירידה בתחולת העוני קיימת בפרט אצל המשפחות הקטנות ( 3-1 ילדים) בעוד אצל המשפחות( הגדולות5 )ילדים ויותר ישנה עליה בתחולת ( העוני2% ( ) ובעיקר בתחולת העוני הכלכלי9% ), ואכן לפי נ תוני הסקר ישנה ירידה חדה בשיעורי התעסוקה בקרב קבוצה זו וההכנסות מעבודה יורדות בכ- 14% . יצויין ש חלקן של המשפחות העניות עם ילדים בסך האוכלוסייה העניה ירד ב- 2015 בשיעור של6.5% . לעומת זאת יחס פער ההכנסות למדידת עומק העוני עלה בקרב משפחות עם ילדים בכל הגדלים בכ- 4% . 15 :בעיות סטטיסטיות אלה מתבטאות בתנודתיות על פני זמן של תחולת העוני תחולת העוני של חרדים בקבוצה זו עלתה מ- 2003 עד לרמתה הגבוהה ביותר (כ- 20% )ב- 2005 .ב- 2008 שוב החלה לעלות תחולת העוני ,ב- 2014 הגיעה לרמת שיא של כ- 30% וב- 2015 ירדה שוב באופן ניכר לכ- 23% . בקרב הערבים נשמרה תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים סביב רמה של 10% אך החל מ- 2009 החלה לעלות עד לכ- 25% ב- 2013 .ב- 2015 הגיעה תחולת העוני בקרב משפחות אלו לכ- 20% . 16 כפי שהוסבר בדוח ממדי העוני של2013 קשה לנתח את נתו ני התעסוקה על בסיס סקר ההוצאות. יחד עם זה רואים .בשנים האחרונות תנופה ניכרת ומתמשכת בתעסוקת גברים חרדים 19 תרשים 4 :תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים– לפי קבוצות אוכלוסיה , 2014-1998 ב תחולת העוני לפי קבוצות מגדר לא היו שינויים גדולים ב- 2015 . תחולת העוני של גברים נותרה כמעט ללא שינוי- 17.0% וזאת על אף הירידה בתחולת העוני לפי ההכנסה הכלכלית , ו תחול ת העוני של נשים נותרה גם היא ברמתה– 18.4% . תחולת העוני של עולים הוסיפה לרדת מ- 18.0% ב- 2014 ל- 17.7% ב- 2015 ובכך ממשיכה מגמת ירידה רצו פה לאורך השנים האחרונות למעט עליה ב- 2013 , אם כי בתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית ,היתה עליה ו בעומק העוני עליה חדה של 11% . כלומר, שיעור העניים באוכלוסיית העולים פוחת בעקביות ורמת העוני בקרב קבוצה זו נמוכה מאשר בכלל האוכלוסייה. עם זאת העוני של מי .שנותרים עניים עמוק יותר תרומת תשלומי ההעברה לחילוץ מעוני גבוהה מאוד בקרב אוכלוסייה זו )(החופפת בחלקה את אוכלוסיית הקשישים והיא הוסיפ ה לעלות ב- 2.4 נקודות האחוז בין שתי השנים המושוות והגיעה לכ- 51% ב- 2015 . 0.0% 5.0% 10.0% 15.0% 20.0% 25.0% 30.0% 35.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 סה"כ יהודים לא חרדים ערבים חרדים* 20 לוח6 : תחולת העוני של נפשות בוגרות *בחלוקה לפי מין ,)(אחוזים2015-1999 שנה גברים נשים לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני כתוצאה מתשלומי ה עברה ומיסים לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני כתוצאה מתשלומי העברה ומיסים 1999 25.6 15.2 40.5 30.9 17.1 44.8 2002 27.0 16.2 40.0 31.5 16.9 46.3 2003 27.7 17.4 37.1 32.8 18.8 42.6 2004 27.6 18.0 34.7 32.2 19.7 38.8 2005 28.2 18.7 33.6 32.0 20.2 36.9 2006 26.8 18.2 32.2 32.1 19.6 38.9 2007 26.8 18.1 32.6 30.8 19.2 37.6 2008 26.3 17.6 33.1 31.4 19.5 38.0 2009 27.9 18.8 32.7 31.8 20.0 36.9 2010 26.7 18.2 31.8 31.3 19.9 36.4 2011 27.3 18.8 31.3 32.0 20.3 36.4 2012 25.2 17.3 31.4 30.2 19.7 34.7 2013 23.1 16.5 28.6 27.6 18.4 33.3 2014 24.3 17.1 29.6 28.1 18.3 34.7 2015 23.6 17.0 28.2 27.9 18.4 34.1 *נשים וגברים בגילאי18 ומעלה. ב- 2015 תחולת העוני של המשפחו ת שאינן עובדות בגיל העבודה עלתה כב- 9% , מ- 68% לכ- 74% . במקביל ירדה במידה ניכרת תרומת אמצעי המדיניות לצמצום העוני בקבוצה זו בכ- 22% . יחד עם זאת תחולת העוני של ילדים במשפחות אלו ירדה מעט וחלקן בסך האוכלו סייה הענייה נותר ב רמה כ של- 20% ( במדידה לפי ה הכנסה ה )פנויה ו ירד לפי ה הכנסה ה כלכלית בשל ירידה בהכנסות מהון . מצבן של משפחות עניות בגיל ה עבודה שאינן עובדות הורע אף הוא : עומק העוני עלה במקצת ו אילו חומרת העוני עלתה בכ- 8% בין שתי השנים. פילוח האוכלוסייה לפי גיל ראש משק הבית מורה שעלייה גבוהה בממדי העוני נרשמה בקבוצת הגיל שבה העוני בישראל הוא הנמוך ביותר– 46 עד גיל הפנסיה. תחולת העוני של קבוצה זו עלתה בשיעור חד של כ- 17% - מ- 12.2% ל- 14.3% , אך יחד עם זאת היא עדיין נמוכה בכ-5 נקודות האחוז מתחולת העוני הכללית באוכלוס ייה. 21 לוח7 ,): תחולת העוני של משפחות לפי קבוצות אוכלוסייה (אחוזים2013 עד2015 הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים )(אחוזים 2013 2014 2015 2013 2014 2015 2013 2014 2015 כלל האוכלוסייה 28.6 29.1 29.2 18.6 18.8 19.1 34.9 35.5 34.6 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 24.5 24.7 24.8 13.7 13.6 13.8 44.3 45.2 44.5 *)חרדים (לפי גישת ביה"ס האחרון 64.5 66.7 61.6 52.1 52.4 48.6 19.3 21.4 21.2 ח**)רדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 65.8 61.3 54.3 48.7 17.5 20.5 עולים 34.5 35.1 36.3 18.5 18.0 17.7 46.4 48.8 51.2 ערבים 55.8 57.2 57.5 51.7 52.6 53.3 7.4 8.0 7.3 משפחות עם ילדים- סך הכול 27.4 28.0 27.2 23.0 23.3 22.3 16.1 16.7 18.2 1-3 ילדים 21.5 22.8 22.2 17.4 17.9 17.0 19.3 21.5 23.2 4 ילדים ויותר 58.0 56.2 53.7 52.3 52.7 49.7 9.9 6.2 7.4 5 ילדים ויותר 66.6 62.7 68.5 60.0 60.7 61.8 9.8 3.2 9.8 משפחות חד הוריות 41.8 41.9 38.4 27.5 25.1 21.8 34.2 40.0 43.4 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 17.9 18.7 18.9 12.5 13.1 13.3 29.9 29.6 29.8 שכיר 17.8 19.0 19.0 12.3 12.8 13.1 31.0 32.7 30.9 עצמאי 17.0 16.4 18.6 13.2 15.2 14.4 22.8 7.5 22.5 לא עובד בגיל עבודה 91.2 92.0 93.4 72.9 68.0 74.4 20.0 26.1 20.3 מפרנס אחד 35.7 36.5 36.9 24.1 25.4 25.9 32.5 30.3 29.6 שני מפרנסים ויותר 7.4 7.7 8.0 5.7 5.6 5.6 22.3 27.5 30.4 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד29 29.9 32.5 31.3 21.7 22.5 24.3 27.4 30.9 22.5 בגילאי30 - 44 24.4 24.8 23.7 19.4 19.5 18.1 20.7 21.3 23.9 בגילאי45 עד גיל ה פנסיה 17.7 17.5 20.0 12.6 12.2 14.3 29.1 30.1 28.3 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 48.0 48.7 46.6 22.1 23.1 21.7 53.9 52.5 53.3 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 51.4 51.4 51.0 23.5 24.1 23.5 54.3 53.1 53.8 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 68.7 68.6 68.0 46.1 46.8 44.9 33.0 31.8 34.0 בין9 ל- 12 שנות לימוד 30.8 32.1 32.0 21.0 21.2 22.3 31.6 34.1 30.2 13 ומעלה שנות לימוד 21.0 21.2 21.7 12.8 13.0 13.2 39.2 38.7 39.4 * סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 לגבר **** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גי ל .הפרישה 22 לוח7א : תחולת העוני של משפחות *, נפשות, ילדים וקשישים לפי קבוצות אוכלוסייה , 2014 ו- 2015 2014 2015 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים כלל האוכלוסייה 18.8 22.0 31.0 18.5 19.1 21.7 30.0 18.2 קבוצות אוכלוסייה :של ראש משק הבית יהודים 13.6 14.9 21.6 14.4 13.8 14.1 19.8 15.2 *)חרדים (לפי גישת ביה"ס האחרון 52.4 59.0 67.3 20.1 48.6 53.7 61.5 23.1 **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 54.3 59.7 66.1 37.1 48.7 55.4 63.1 29.0 עולים 18.0 17.3 23.5 23.2 17.7 17.2 22.1 22.1 ערבים 52.6 54.0 63.5 64.1 53.3 54.8 65.6 52.2 משפחות עם ילדים- סך הכול 23.3 26.9 31.0 23.0 22.3 25.8 30.0 15.9 1-3 ילדים 17.9 18.4 19.4 20.6 17.0 17.4 18.6 11.7 4 ילדים ויותר 52.7 54.9 55.8 - 49.7 52.4 53.1 - 5 ילדים ויותר 60.7 63.1 64.2 - 61.8 63.8 64.0 - משפחות חד הוריות 25.1 26.0 29.9 22.3 21.8 24.4 29.9 11.1 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 13.1 18.1 26.7 5.4 13.3 17.6 25.7 5.5 שכיר 12.8 17.8 26.2 5.2 13.1 17.4 25.4 5.2 עצמאי 15.2 19.8 29.1 6.0 14.4 18.9 27.7 6.8 לא עו בד בגיל עבודה 68.0 78.9 89.7 - 74.4 82.4 89.2 - מפרנס אחד 25.4 41.8 59.0 7.2 25.9 41.0 60.0 6.9 שני מפרנסים ויותר 5.6 7.6 10.5 3.0 5.6 7.7 10.7 3.3 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד29 22.5 25.9 40.6 13.8 24.3 24.2 38.2 9.0 בגילאי30 - 44 19.5 25.6 31.8 8.2 18.1 24.1 30.2 8.8 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 12.2 14.4 23.3 6.6 14.3 16.4 24.7 9.0 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 23.1 21.4 32.5 21.6 21.7 19.8 17.9 21.0 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 24.1 22.6 - 22.0 23.5 22.3 24.8 21.6 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 46.8 52.7 77.1 40.1 44.9 47.9 66.3 39.9 בין9 ל- 12 שנות לימוד 21.2 25.6 39.1 16.1 22.3 25.9 39.5 15.7 13 ומעלה שנות לימוד 13.0 15.8 22.5 12.1 13.2 15.6 21.5 11.9 :הערה עבור התאים הריקים המ סומנים ב- '- ,'אין בסקר הוצאות מספיק תצפיות על מנת לחשב נתון מהימן * סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 לגבר **** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל .הפרישה 23 לוח8 : חלקם של סוגי משפחות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הענייה לפי מאפיינים דמוגרפיים ,ותעסוקתיים2015-2014 2014 2015 2014 2015 2014 2015 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים86.7 86.6 73.8 73.5 62.6 62.4 *)ס האחרון"לפי גישת ביה( חרדים3.8 4.5 8.8 9.6 10.7 11.5 **)לפי הגדרה סובייקטיבית( חרדים6.0 6.6 13.7 13.9 17.5 16.9 עולים19.8 19.7 23.9 24.5 19.0 18.3 ערבים13.3 13.4 26.2 26.5 37.4 37.6 סך הכול - משפחות עם ילדים44.9 44.7 43.2 41.7 55.8 52.1 ילדים1-3 37.9 37.5 29.7 28.5 36.1 33.5 ילדים ויותר4 7.0 7.2 13.5 13.2 19.6 18.6 ילדים ויותר5 3.0 3.2 6.5 7.5 9.7 10.3 משפחות חד הוריות5.3 5.3 7.7 6.9 7.1 6.0 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד79.5 79.9 51.0 51.8 55.7 55.6 שכיר68.3 69.5 44.7 45.1 46.6 47.7 עצמאי11.2 10.4 6.3 6.6 9.1 7.8 לא עובד בגיל עבודה5.4 5.1 17.2 16.5 19.7 20.1 מפרנס אחד30.2 30.2 37.9 38.1 41.0 41.1 שני מפרנסים ויותר49.2 49.7 13.1 13.6 14.7 14.5 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה 29 עד16.7 17.0 18.7 18.3 20.0 21.7 44 - 30 בגילאי35.0 34.3 29.8 27.8 36.3 32.4 עד גיל הפנסיה45 בגילאי29.1 29.3 17.5 20.1 18.9 22.0 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים21.1 22.7 35.4 36.2 26.1 25.8 ****בגיל הפנסיה לפי חוק19.2 19.4 34.0 33.8 24.7 23.9 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית שנות לימוד8 עד7.8 7.9 18.4 18.5 19.5 18.6 שנות לימוד12- ל9 בין37.9 37.2 42.0 40.8 42.9 43.6 ומעלה שנות לימוד13 54.2 54.8 39.6 40.7 37.7 37.8 לומד המרואיין /ס האחרון שבו למד"סוג ביה * מעורב ,חרדי ,דתי ,מסורתי ,חילוני :רמת דתיות לפי דיווח המרואיין :לפי הגדרה סובייקטיבית** . לגבר65- לאשה ו60 מגיל :בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה *** עד ,לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה .ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה **** .להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה כלל האוכלוסייה האוכלוסייה הענייה לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 24 לוח9 : הערכת ע ומק העוני וחומרתו לפי קבוצות אוכלוסייה ו ,לפי מדדים נבחרים2014 ו- 2015 יחס פער ההכנסות מדדFGT מדדSEN 2014 2015 2014 2015 2014 2015 כלל האוכלוסייה 34.6 35.7 0.038 0.039 0.105 0.105 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 31.5 32.6 0.022 0.023 0.066 0.064 *)חרדים (לפי גישת ביה"ס האחרון 34.3 37.7 0.097 0.102 0.275 0.270 **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 33.9 36.9 0.096 0.100 0.275 0.270 עולים 25.9 28.6 0.020 0.023 0.065 0.070 ערבים 38.4 39.3 0.106 0.110 0.276 0.281 משפחות עם ילדים- סך הכו ל 35.5 36.9 0.048 0.047 0.130 0.126 1-3 ילדים 32.5 33.7 0.029 0.028 0.083 0.080 4 ילדים ויותר 38.9 40.2 0.110 0.107 0.283 0.272 5 ילדים ויותר 38.2 41.3 0.125 0.134 0.323 0.335 משפחות חד הוריות 35.2 35.3 0.046 0.041 0.125 0.116 מצב תעסוקתי של ראש מש:ק הבית עובד 31.7 32.8 0.026 0.026 0.079 0.078 שכיר 31.1 31.9 0.025 0.024 0.076 0.075 עצמאי 35.4 38.3 0.035 0.039 0.095 0.098 לא עובד בגיל עבודה 51.1 52.1 0.255 0.276 0.516 0.548 מפרנס אחד 35.0 34.8 0.070 0.065 0.196 0.188 שני מפרנסים ויותר 23.9 28.4 0.007 0.010 0.026 0.031 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :עבודה עד29 35.5 36.0 0.047 0.046 0.126 0.121 בגילאי30 - 44 35.3 37.3 0.044 0.045 0.122 0.120 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 36.8 36.3 0.029 0.030 0.074 0.080 קבוצות גיל של ראש משק בית בגי ל :פרישה ***קשישים 25.6 26.8 0.020 0.022 0.075 0.073 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 25.2 26.0 0.020 0.023 0.077 0.080 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 36.8 38.9 0.094 0.097 0.256 0.248 בין9 ל- 12 שנות לימוד 34.9 35.8 0.045 0.046 0.123 0.125 13 ומעלה שנות לימוד 33.4 34.5 0.026 0.027 0.073 0.074 * סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר **** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת .תהליך העלאת גיל הפרישה 25 נספח14 על שני חלקיו מציג את המובהקות של הנתונים הסטטיסטיים בדוח זה לפי קבוצות .אוכלוסייה הלוח מראה כי על אף השינויים הרבים בממדי העוני , רק ב לג י חלק קטן מקבוצות האוכלוסייה השינויים בין2014 ל- 2015 נמצאו מובהקים מבחינה סטטיסטית (למשל: הירידה בעוני של חרדים; העליה בעוני של גילאי46 עד לפנסיה ועוד). נספח14 ב מדגים כי גם בהסתכלות לאורך זמן, למעט השנים2003-2004 שבהן היתה קפי צה בממדי העוני, בד"כ השינויים בממדי העוני עד 2011 לא היו מובהקים מאז. גם בסדרה החדשה, שמתחילה מ- 2012 לאחר השבר שהיה בשנה זו )בעקבות ביטול סקר הכנסות והסתמכות על סקר הוצאות (שמספר התצפיות בו קטן יותר– לא היו .שינויים מובהקים בתחולת העוני הכללית לאורך זמן [ ראו מייל שלי בנושא לגבי נספח14 ]ב מקובץ לוח10 מציג את ממדי העוני לפי מחוזות פי לו לאום . כבשנה שעברה גם ב- 2015 מוצגים ממדי העוני ב חלוקה לפי ערים נבחרות גדולות , לפי מחוזות ו לפי לאום. בחלק מהקטגוריות התוצאות תנודתיות בשל מיעוט תצפיות , במיוחד לגבי הבדואים בדר ום. במחוז ירושלים ובפרט בעיר ירושלים היתה עליה בכ- 4% בתחולת ה עוני של משפחות בין 2013 ל- 2014 אולם ב- 2015 תחולת העוני של נפשות ירדה במחוז ירושלים מ- 46.1% ל- 43.9% ובעיר ירושלים מ- 48.6% ל- 46.5%, ותחולת העוני של ילדים ירדה אף היא בכ- 2% במחוז ירושלים ובכ- 4% בעי ר .ירושלים העליה בתחולת העוני של משפחות בירושלים נובע המ ת גידול בתחולת העוני של משפחות יהודיות שכן אצל ה משפחות ה ערביות במחוז זה היתה ירידה קלה בתחולת העוני הגבוהה מאוד בקרב משפחות ערביות במחוז . יחד עם זאת המגמה המסתמנת בכלל האוכלוסייה של ירושלים היתה משותפת ל הן יהודים והן ל ערבים ותחולות העוני של נפשות וילדים ירדו בכ- 6% וכ- 2% .בהתאמה עומק העוני של הערבים עלה מ- 43.5% ל- 47.5% בעוד שעומק העוני של היהודים כמעט ולא השתנה. במרכז הארץ ממדי העוני ירדו : תחולת העוני של ילדים במרכז ירדה מ- 17.8% ל- 12.7% בין2014 ל- 2015 וכן תחולות העוני של משפחות ונפשות ירדו בין שתי השנים . בראשון לציון ירדה תחולת העוני של משפחות ו נפשות מ כ- 9% לכ- 7% .אך תחולת העוני של ילדים לא השתנתה יחד עם זאת היתה שם ירידה ניכרת של כ- 30% .בעומק העוני מחוזות תל-אביב והמרכז ובפרט העיר תל-אביב ממשיכים להובי ל בממדי העוני נמוכים ביחס ליתר המחוזות בשתי השנים. על אף שב- 2015 תחולת העוני של משפחות במחוזות תל אביב ובעיר תל- אביב עלתה ב- 2015 מ- 10.1% ל- 12.5% ומ- 8.8% ל- 10.6% בהתאמה. תחולת העוני של ילדים בעיר תל-אביב עלתה ב- 3.8 נקודות אחוז והגיעה ל- 10.9%. עומק העוני ירד בין2014 ל- 2015 מ- 33.5% ל- 32.2% במחוז תל-אביב אך עלה מ- 33.6% ל- 34.0% בעיר תל- .אביב בין שתי השנים תרשים4 א ממחיש את הפער היציב בתחולת העוני לרעת הפריפריה לאורך השנים. במחוז צפון ,שבו שיעורי עוני גבוהים ביחס למחוזות אחרים היתה ירידה בתחולות העוני של משפחות .ונפשות ועליה בתחולת עוני ילדים במחוז חיפה היתה עליה ניכרת של כ- 30% בכל ,תחולות העוני שנובעת רובה ככולה המ עליה הגבוהה בתחולות העוני של הערבים במחוז זה, ותחולת העוני של משפחות הגיעה ל- 22.6% , לעומת זאת 26 בעיר חיפה היתה ירידה בתחולות עוני נפשות וילד.ים העליה בעומק העוני במחוז חיפה נבעה מעלייה בעומק העוני הן אצל הערבים והן .אצל היהודים במחוז הדרום עלתה תחולת ה עוני של נפשות בין2014 ל- 2015 ( בכנקודת אחוז מ- 17.6% ל- 18.5% ), ותחולת העוני של ילדים עלתה מ- 23.3% ל- 25.0% . באשדוד ו על תחול ו ת העוני של נפשות וילדים בכ- 9% והגיעו לכ- 25% ו- 42.0% .בהתאמה מצבן של המשפחות העניות באשדוד הורע ומרחקן הממוצע מקו העוני עלה אף הוא בשיעור של כ- 9% וחומרת העוני עלתה בכ- 20% . תרשים4א : תחולת העוני לפי מחוז ות , 1997 – 2015 0 0.05 0.1 0.15 0.2 0.25 0.3 0.35 0.41997199819992000200120022003200420052006200720082009201020112012201320142015 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום לוח10: תחולת העוני לפי מחוז ו לאום , 2014 – 2015 משפחות נפשות ילדים משפחות נפשות ילדים *כ"סה18.8 22.0 31.0 34.6 0.038 19.1 21.7 30.0 35.7 0.039 ירושלים35.1 46.1 57.0 40.3 0.097 36.6 43.9 56.1 42.7 0.102 העיר ירושלים37.1 48.6 60.6 40.9 0.104 39.0 46.5 58.2 43.0 0.110 הצפון30.2 32.3 41.6 33.6 0.052 29.4 31.9 42.7 33.6 0.050 חיפה17.2 18.4 25.1 30.7 0.027 22.6 23.6 31.9 36.0 0.043 העיר חיפה16.2 15.0 17.0 30.7 0.024 19.0 14.5 12.0 32.1 0.026 המרכז11.6 12.7 17.8 31.9 0.020 9.8 10.2 12.7 29.0 0.014 העיר ראשון לציון9.0 8.8 9.5 22.5 0.007 7.2 7.5 9.6 15.2 0.004 העיר פתח תקווה10.3 10.0 14.9 25.8 0.010 9.6 8.8 11.1 17.6 0.005 תל אביב10.1 11.6 18.3 33.5 0.020 12.5 13.1 19.1 32.2 0.021 העיר תל אביב8.8 7.7 7.1 33.6 0.014 10.6 9.9 10.9 34.0 0.018 הדרום19.5 17.6 23.3 31.4 0.026 18.4 18.5 25.0 33.5 0.029 העיר אשדוד20.2 23.3 38.6 31.9 0.036 18.9 25.2 42.0 34.8 0.043 *יהודים13.6 14.9 21.6 31.5 0.022 13.8 14.1 19.8 32.6 0.023 ירושלים20.9 28.3 40.5 35.6 0.050 22.2 26.9 39.7 35.4 0.047 הצפון15.5 14.0 17.4 29.2 0.019 17.6 15.9 20.4 35.7 0.030 חיפה12.0 11.5 14.7 25.1 0.013 15.2 11.7 11.5 28.1 0.015 המרכז9.1 9.4 12.4 28.6 0.012 7.5 7.4 9.3 26.5 0.009 תל אביב10.1 11.5 18.0 32.7 0.018 12.1 12.9 18.9 32.1 0.021 הדרום19.2 17.5 23.4 31.4 0.026 18.5 18.7 25.3 33.6 0.030 ערבים52.6 54.0 63.5 38.4 0.106 53.3 54.8 65.6 39.3 0.110 ירושלים77.8 80.8 85.2 43.5 0.188 76.4 76.0 83.4 47.5 0.205 הצפון47.7 47.6 57.4 34.7 0.079 42.7 44.6 56.7 33.0 0.065 חיפה42.6 38.6 45.5 35.7 0.067 58.2 59.4 71.9 40.7 0.124 המרכז49.0 51.8 65.1 39.0 0.114 56.0 53.7 55.7 34.3 0.088 **תל אביב- - - - - - - - - - ***הדרום- - - - - - - - - - .כולל ישובים ביהודה ושומרון * .לא קיימים עקב מיעוט תצפיות *** .ס לא כלל תוצאות לגבי קבוצה זו בסקר הוצאות משקי הבית" הלמ2012 לא קיימים נתונים מכיוון שעקב קשיי השבה לסקרים בקרב האוכלוסיה הבדואית מאז *** 2014 2015 תחולת העוני יחס פער ההכנסותFGTתחולת העוני יחס פער ההכנסותFGT 28 5. עוני מתמשך האוכלוסייה ה חיה ב עו ני אינה קבועה מתקופה לתקופה: חלק נחל ץ מעוני, חלק אחר מצטר ף לאוכלוסייה זו וחלק ממשיך לחיות בעוני תקופה ממושכת .בהעדר נתוני אורך לגבי אוכלוסיה קבועה נהוג לאמוד את גודלה של הקבוצה החיה בעוני מתמשך באופן הבא: מתייחסים ל מי ש גם הכנסתו וגם הוצ אתו לצריכה מתחת לקו העוני , כאל אוכלוסיה שחי ה בעוני מתמשך, שכן הכי צר ה מושפעת ,בעיקר מההכנסה היציבה ולא מהשינויים הזמניים בה17 . ההנחה היא כי בעת אובדן פתאומי וחד- פעמי של הכנסה שוטפת (כמו למשל בשל כניסה לאבטלה), המשפחות ינסו לשמור על רמת חיים יציבה, ובטווח הק צר יגשרו על אובדן ההכנסה באמצעות פתיחת ,חסכונות לקיחת .'הלוואות וכד .משפחות אלה נחשבות כעניות באופן זמני18 לעומת זאת, משפחה שמעריכה שמצבה הכלכלי הורע באופן מתמ שך , תיאלץ לצמצם את הוצאת הצריכה, כש ן יכולתה ל חרוג מהכנסותיה מוגבלת ביותר . לפיכך במשפחות שחיות בעונ י מתמשך, הן אלה ש הכנס תן וגם צריכ תן .נמצאות מתחת לקו העוני19 לוח11 מציג את חלקן ,של המשפחות והנפשות העניות, לפי ההגדרה של עוני מתמשך מסך המשפחות העניות .כללית ניתן לקבוע על פי הממצאים כי כשני שלישים של המשפחות העניות סובלות מעוני מתמשך , כאשר בשנת2015 חלה ע לייה מתונה בשיעור המשפחות הנמצאות בעוני מתמשך מתוך כלל האוכלוסייה הענייה בהשוואה לשנת2014 . שיעור המשפחות הנמצאות בעוני מתמשך עלה מ- 58% מהמשפחות העניות בשנת2014 ל- 60% מהמשפחות העניות בשנת2015 . עליה חדה בשיעור המשפחות הנמצאות בעוני מתמשך נרשמה בקרב ערב ים, משפחות עם4 ילדים ויותרמשפחות חד- הוריות, ומשפחות שלראש משק הבית שלהן השכלה של עד8 שנות לימוד, כאשר כמובן עשויה להיות.חפיפה בין הקבוצות לגבי משפחות עם ילדים אפשר לומר שמצב העוני מקשה על הילדים ל פתח את ההון האנושי שלהם, דבר שיקשה עליהם בעתיד להיחלץ ממצ ב של עוני בין דורי . שיעור ני ו הע ה מתמשך נבדל כאמור בין קבוצות האוכלוסייה השונות ,וכך למשל שיעור המשפחות הסובלות מעוני מתמשך בקבוצת המשפחות עם שני מפרנסים מגיע ל- 56% ,מסך המשפחות העניות בעוד ששיעורן בקבוצות שרמת העוני בקרבן גבוהה יחסית (חרדים, משפחות גדו לות, משפחות ללא מפרנס בגיל העבודה , משפחות שלראש משק הבית שלהן השכלה של עד8 שנות לימוד ) – מגיע עד 84% - ומראה שמרבית .המשפחות העניות בקבוצות אלה מאופיינות בעוני מתמשך ולא רק זמני 17 על פי תורת ההכנסה הפרמננטית של מילטון פרידמן משפחה נוטה לשנות את תצרוכתה השוטפת בעקבות שינויים יציבים בהכנסה ואילו שינויים זמניים בהכנסה נוטים להגדיל .בעיקר את החיסכון ואת רכישת המוצרים בני קיימא 18 לכן העובדה שאצל עניים רבים הוצאת התצרוכת גבוהה מהכנסתם .אינה סותרת את ההגיון הכלכלי 19 לנוכח העדרו בסקר ההוצאות של נתונים מהסוג של סקרי מעקב, המאפשרים מ עקב אחר אותן משפחות שחיות ב עוני מתמשך ("פרמננטי"), המלצה 2 )(א ב""דוח הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים ה ציעה להתייחס אל המדד ה בא כאל מדד של עוני מתמשך (פרמננטי): משפחה מסוימת תוגדר כענייה באופן מתמשך אם הן הכנסתה והן הוצאת ה ל תצרוכת הן .מתחת לקו העוני 29 יצוין שבחינת הנתונים על פני זמן מראה כי קיימת מגמת עליה ויחד עמה תנודתיות רב ה מסביב למגמה ,וכאשר מתבוננים ב קבוצת אוכלוסייה ספציפי ות התנודתיות אף לה ו גד יותר (נספח17 ). עם זאת במרבית השנים שחושב נתון זה עלה שתחולת העוני הפרמננטי בקרב משפחות נעה סביב60% . לוח11 : אומדן לעוני מתמשך– משקל המשפחות והנפשות בסך העניים שהוצאותיהן הכספיות )לנפש תקנית מתחת לקו העוני (אחוזים2014 ו- 2015 קבוצות אוכלוסייה משפחות נפשות 2014 2015 2014 2015 כלל האוכלוסייה 58 60 61 65 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 62 60 67 66 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 76 77 79 81 חרדים (לפי הגדרה סובייקטיב**)ית 74 76 78 79 עולים 67 63 67 64 ערבים 52 61 53 64 משפחות עם ילדים- סך הכול 61 63 63 68 1-3 ילדים 54 54 55 55 4 ילדים ויותר 73 81 72 82 5 ילדים ויותר 75 84 74 84 משפחות חד הוריות 54 63 58 71 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 56 57 59 63 שכיר 57 59 60 65 עצמאי 49 43 53 49 לא עובד בגיל עבודה 60 62 67 72 מפרנס אחד 56 57 59 63 שני מפרנסים ויותר 54 56 59 64 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :עבודה עד29 60 54 63 58 בגילאי30 - 44 56 62 61 69 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 56 57 58 62 קבוצ ות גיל של ראש משק בית בגיל :פרישה ***קשישים 61 66 61 65 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 62 66 62 64 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 59 73 60 78 בין9 ל- 12 שנות לימוד 58 57 58 62 13 ומעלה שנות לימוד 58 58 65 64 :* לפי הגישה הקלאסית סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר .**** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה לפיכך אוכלוסייה זו אינה .קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה 30 6. העוני בישראל בהשוואה בינלאומית שיטת חישוב ממדי העוני של ה- OECD דומה לשיטה שפותחה בביטוח הלאומי והנהוגה בישראל – שתיהן מגדירות את ההכנסה הכספית הפנויה החציונית כאינדיקטור לרמת החיים ו מגדירים אותה כ .קו העוני עם זאת קיימים הבדלים מסוימים , הנוגעים בעיקר לסולם השקילות השונה בין שתי צורות החישוב20 . מקור הנתונים לחישובי העוני בכל מדינה הוא סקרי משקי בית שבהם נתונים על הכנסות, הנערכים ב ד"כ ב ידי הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה במדינות השונות. חישוב י ה- OECD לגבי ישראל מבוססים אפוא על אותם נתונים כמו חישובי הביטוח הלאומי. ב- 2012 ה- OECD שינה במקצת את הגדרת החישוב כך שהכניס גם חלק מההכנסות בעין ,להכנסה הפנויה ובעיקר הפחית מההכנסה .רכיבי חיסכון כפויים כמו הפרשות לפנסיה ותשלום דמי מזונות למשפחות אחרות יצו ין ששינויים אלה אינם משפיעים על חישוב ממדי העוני ב.ישראל באופן משמעותי תרשים 5 על שלושת חלקיו מציג את תחולת העוני של נפשות לפי 50% מחציון ההכנסה לנפש ,תקנית העדכנית ביותר הזמינה ( מהשנים2012 – 2014 ) במדינות ה- OECD , כאשר תרשים5 א מתייחס ל עוני של נפשות לפ י ה הכנסה הכספית הפנויה , תרשים5ב מתייחס ל עוני של נפשות לפי ה הכנסה הכלכלית ותרשים5ג לעוני בקרב ילדים )(על פי ההכנסה הפנויה . בהשוואת תחולות העוני כפי שמוצג בתרשים5 א ישראל ניצבת באופן עקבי בקצה העליון של המדרג או בסמיכות אליו, כאשר הירידה שחלה בתחולת העונ י בישראל בשנים האחרונות שנבעה בין היתר מהעלייה בשיעורי התעסוקה ומעלייה מסוימת בשכר הריאלי לא מצליחה להביא לשיפור הדירוג של ישראל בהשוואה בין-לאומית21 . זאת מאחר שגם במדינות האחרות מתרחשות תזוזות. כך למשל ,במקסיקו שבשנים מסוימות ישראל הוצבה מתחתיה ברמת העונ י, חלה בין2012 לבין2014 ירידה ניכרת בשיעור הנפשות העניות– של2.2 נקודות . ב- 2015 תחולת העוני של נפשות בישראל ה גיעה ל- 19.6% . גם תחולת העוני בקרב ילדים , העומדת בישראל לפי הגדרת ה- OECD על25.6% , היא .הגבוהה ביותר בהשוואה זו גם כאן ראויה לציון העובדה שגם ב .מדינות המושוות השתנו הנתונים כך, תחולת העוני של ילדים במקסיקו י רדה לפי הנתונים הזמינים השנה בכ- 2-3 נקודות האחוז בהשוואה לנתונים שהיו זמינים בשנה שעברה מ- 22.7 ( 2012) ל- 19.7 ( 2014 ). לממצא לגבי ישראל שיש בה שיעור גדול של ילדים יש חשיבות מיוחדת, שכן עבור ילד שגדל בעוני המשמעות קשה במיוחד לנוכח החשיבות שיש לתהליך בניית ההון האנושי שילווה את הילד בבגרותו. חיים בעוני פוגעים בסיכויי הילד לפתח את הונו האנושי בצורה מיטבית ולכן מקטינים .בהכרח את סיכויי הילד לפרוץ עבור עצמו את מעגל העוני בעתיד 20 לפירוט נוסף ראו בנספח "מדידת העוני ומקורות הנתונים "המופיע י מיד שנה בנספחים של הדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי. 21 השבר בסדרה בישראל גם הוא לא השפיע על מיקום ישראל בדירוג. ייתכן ש השינוי בהגדרת ההכנסה הפנויה ב- OECD – השפיע אף להגדלת הפער בין ישראל לבין מדינות ה- OECD בסביבת המיקום של ישראל. 31 לעומת החישוב המתקב ל לפי ההכנסה הפנויה, השוואת תחולת העוני בקרב מדינות ה- OECD לפי ההכנסה הכלכלית של משקי הבית, זו שמקורה בשוק העבודה ובשוק ההון, מלמדת שטרום התערבות ממשלתית מצב העוני בישראל נמוך ביחס למדינות המפותחות- עם תחולת עוני של 26.8%, כ- 7% פחות מהממוצע בקרב המדינות ה מושוות (תרשים5 .)ב מ תרשים5 על חלקיו ניתן ללמוד כי בנוסף לשונות בין המדינות המפותחות בהיקפי העוני טרום ההתערבות הממשלתית, קיימת שונות רבה במידת התערבותן בחלוקת ההכנסות. תרשימי העוני לפי הכנסה כלכלית והכנסה פנויה מעלים פילוח מעניין של המדינות על שני הצירים : המדינות בקצה השמאלי של התרשים , עם שיעורי עוני כלכלי נמוכים, נחלקות לשני סוגים: מחד, מדינות עם מערכת רווחה נדיבה, ,יחסי עבודה הוגנים, שיעורי התאגדות גבוהים ושכר הוגן כמו למשל איסלנד הולנד, דנמרק, שוודיה ונורבגיה ומאידך מדינות עם מערכת רווחה מצומצמת או קצב אות ברמה נמוכה, יחסי עבודה פחות הוגנים ו שיעורי התאגדות נמוכים יותר , כאשר ישראל שייכת לקטגוריה השניה . במדינות הנדיבות וההוגנות בתחום הכלכלי ממדי העוני נשארים נמוכים גם לאחר התע ות רב , ,ומאידך ב מדינות מהסוג האחר שיעורי העוני על פי ההכנסה הפנויה הם מהגבוהים ביו,תר כמו טורקיה, מקסיקו, ארה"ב, קוריאה וישראל. ניתן להסיק מכך ששיעורי העוני הכלכלי ה נמוכים יותר בקטגוריה השניה מבטאים את חוסר הביטחון הכלכלי של משפחות עניות בגלל מערכת ה רווחה המצומצמת .במדינות אלה מכאן שחלק מהאחריות לדחיפה של משפחות החיות בעוני לעבודה בשכר נמוך נעוצה דווקא בהיעדר הביטחון הכלכלי שנגזר מ מדיניות רווחה מצומצמת מדי. . סיבות נוספות למצב זה הן דפוסי העסקה בלתי הוגנים (גם אם חוקיים), כגון העסקה על פי ,שכר שעתי ולא שכר חודשי בהיקף נרחב העסקת עובדים בשכר מינימום גם אם יש להם השכלה ומיומנות במקצועם וכ ן ציות נמוך ל חוק שכר המינימום, רמת התאגדות נמוכה ו עוד. תחולות העוני עבור קבוצות שונות של משפחות, נפשות, ילדים וקשישים לפי גישת ה- OECD באוכלוסייה מוצגות בנספחים7 ,'א7ב' ו-7 ג' כאשר קו העוני מוגדר לפי50% , 40% ו- 60% מההכנסה הפנויה, בהתאמה. לפי שיטת חישוב זו חלה השנה עלייה מתונה בתחולות העוני, בדומה לתחולות העוני הרשמיות כפי שמוצג בלוח7 א'. היות שסולם השקילות שבו נעשה שימוש בגישת ה- OECD מגלם כאמור יתרון לגודל רב יותר מזה של הסולם הישראלי, תחולות העוני בקרב משפחות גדולות הינן פחותות בהשוואה למדד הרשמי הישראל י . כתוצאה מכך ממדי העוני בקרב ילדים אמנם נמוכים בהרבה מאלה המתקבלים לפי הגישה הישראלית, אך ממדי העוני בקרב קשישים ,גבוהים יותר מאחר שהם חיים במשקי בית קטנים יותר. לפי אותו הגיון תחולת העוני בקרב קבוצות אוכלוסייה ש בהן שיעור גבוה של משפחות גדולות (ערבים, חרד)ים ואחרים הינה נמוכה יותר באמידות הללו בהשוואה לתחולות העוני הרשמיות. כך לדוגמה תחולות העוני לפי הגדרת ה- OECD ( 50% )מהחציון) ולפי ההגדרה הרשמית בקרב משפחות חרדיות (לפי הגדרה סובייקטיבית הינן43.2% ו- 48.7% בהתאמה; בקרב משפחות עם ילדים תחולות העוני הן19.4% ו- 22.3% בהתאמה 'וכו . 32 ,על אף ההבדלים בווריאציית החישוב המגמות הכלליות בניתוח לפי קבוצות אוכלוסייה נותרות בעינן גם לפי :חישוב זה קבוצות האוכלוסייה העניות ביותר באופן יחסי הן המשפחות הערביות , החרדיות והמשפחות הגדולות (החופפות במידה מסוימת זו את זו), משפחו ת שראשן בעל השכלה נמוכה במיוחד (עד8 .שנות לימוד) ומשפחות שראשן אינו עובד בגיל העבודה תרשים 5 : שיעורי עוני בקרב ( נפשות50% מחציון ההכנסה), מדינותOECD ,וישראל ( שנים שונות2012 – 2014 ; ישראל2015 ,)הגדרת ה- OECD א. לפי ההכנסה הפנויה 11.5% 19.6% 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% 14% 16% 18% 20% 22% 24% איסלנד דנמרק צ'כיה פינלנד נורווגיה צרפת לוקסמבורג הולנד סלובקיה שווייץ שבדיה אירלנד אוסטריה גרמניה סלובניה ניו זילנד בלגיה הונגריה אנגליה פולין OECD ליטא קנדה אוסטרליה איטליה פורטוגל לטביה קוריאה יוון ספרד יפן אסטוניה מקסיקו צ'ילה טורקיה ארה"ב ישראל 33 ב. תחולת העוני של נפשות ל פי ההכנסה הכלכלית ג. תחולת עוני בקרב ילדים לפי הכנסה פנויה 26.8% 28.8% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% שווייץ קוריאה צ'ילה איסלנד טורקיה מקסיקו ניו זילנד נורווגיה דנמרק קנדה סלובקיה אוסטרליה הולנד שבדיה ישראל ארה"ב פולין צ'כיה OECD אנגליה סלובניה לטביה לוקסמבורג אוסטריה ליטא גרמניה יפן אסטוניה פינלנד בלגיה איטליה הונגריה צרפת פורטוגל יוון ספרד אירלנד 13.3% 25.6% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% דנמרק פינלנד איסלנד נורווגיה קוריאה שווייץ שבדיה אירלנד גרמניה סלובניה אנגליה אוסטריה צ'כיה הולנד צרפת הונגריה לוקסמבורג בלגיה ניו זילנד אוסטרליה OECD פולין סלובקיה ליטא אסטוניה לטביה יפן קנדה איטליה פורטוגל יוון מקסיקו ארה"ב צ'ילה ספרד טורקיה ישראל 34 7. יעד לצמצום העוני ההמלצה לקבוע יעד לצמצום עוני הובאה למספר ממשלות בישראל בהזדמנויות שונות .כך למשל הדגיש בנק ישראל כבר ב- 2003 את הצורך בק.ביעת יעד עוני22 הממשלה דאז לא נענתה להצעה, אך כ-4 שנים מ אוחר יותר חזרה המועצה לכלכלה תחילה על המלצה דומה, והחליפה אותה מאוחר יותר ביעד לצמצום העוני רב- שנתי לתקופה 2008 עד 2010 , שאושר על ידי הממשלה ב- 2008 .לקראת 2010 כשנראה היה,שהיעד לא יושג החליטה הממשלה להרחיב את התקופה שבה יש להשיג את אותו היעד עד ל- 2013 .בי ן השנים2008 – 2013 עקבנו בדוח זה אחר מידת ההשגה של היעד .היעד בסופו של דבר הושג בשנים2008 עד2013 , בעיקר בגלל הירידה הניכרת בשיעורי העוני בשנה האחרונה ליעד, שנת2013. כפי שתואר בדוח של 2013 , עוצמת הירידה בעוני ב- 2013 נתונה בספק ובכל מקרה הממשלות השונות לא התייחסו בתקופה זו ברצינות ליעד שקבעו בעצמם . ביולי 2014 הוגש "דוח הוועדה למלחמה בעוני" 23 .בדוח נכתב כי "שאיפת הוועדה היא ש ישראל תגיע לשיעור עוני הדומה לממוצע של ה- OECD ( נכון לאותה עת10.9% ) תוך10 שנים ותצמצם היבטים רב-ממדי ים של העוני. בדוח מומלץ שהשאיפה לצמצום העוני תתיחס לכלל האוכלוסיה ובפרט לקשישים ו לילדים .בנוגע לכלל האוכלוסיה ולילדים דוח הועדה למלחמה בעוני ה מליץ על קביעת שאיפה זו ביחס לרמות העוני הנמוכות יותר במדינות ה- OECD ולגבי הקשישים ביחס ל"רמת חיים הולמת". כן ה מליצה הוועדה לכלול ביעד גם צמצום של .עומקו וחומרתו של העוני חלק זה של הדוח מוקדש לבחינה ומעקב ארוכי טווח של מצב העוני בישראל בהשוואה לנאמר בדוח הוועדה , כתחליף ליעד העוני שנקבע ב- 2007 בידי המועצה הלאומית לכלכלה ונבדק כאמור לעיל בדוחות הקודמים של הביטוח הלאומי. תרשימים 6א' ו-6 'ב שלהלן מציגים את שאיפת הוועדה למלחמה בעוני: ממוצע תחולת העוני בקרב נפשות במדינות ה- OECD הינו10.9% ( נכון לשנת2012 ) וכדי שזו תהיה תחולת העוני בישראל בעוד 9 שנים, בתום10 ,שנים ממועד כתיבת הדוח נדרשת ירידה שנתית ממוצעת של נקודת אחוז אחת , כפי שמתאר הקו השבור בתרשים. ממו צע תחולת העוני בקרב ילדים במדינות ה- OECD הוא 13.0% , וכדי שזו תהיה תחולת העוני בישראל בעוד9 שנים נדרשת ירידה שנתית ממוצעת של1.4 .נקודות אחוז ה תרשימים מלמדים כי בשנתיים האחרונות תחולת העוני של ישראל לפי הגדרת ה- OECD ה עול ומתרחקת מהשאיפה האמורה. ככל שנוקף הזמן ללא מדיניות התומכת בהשגת היעד, לכשיוחלט לשאוף לעברו תידרש הוצאת תקציב גבוה בפרק זמן קצר ועם אפשרות מצומצת לביצוע דירוג בגודל ההוצאה. בכך נפגעים הסיכויים לעמידה ביעד הן כתוצאה מקושי בביצוע הקצאה תקציבית כה משמעותית במסגרת זמנים מצומצמת והן ב של פגיעה ביכולת לנטר בזמן אמת את ההשלכות של .שינוי כה משמעותי על הכלכלה 22 ר 'גוטליב וקסיר ( 2003 ') עמ 16 , http://www.boi.org.il/deptdata/papers/paper08h.pdf . 23 ר 'דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל )"("ועדת אלאלוף ,חלק 1 ,עמ ' 9 , http://www.milhamabaoni.org . 35 יצוין שהשיפור ב תחולת העוני על פי המדידה הישראלית לעומת ההרעה בתחולה לפי שיטת המדידה של ה- OECD נובעת בין היתר מכך שסולם השקילות של ה- OECD מעניק משקל נמוך יותר מהישראלי למשפחות גדולות וב כך הוא משקף חוסר התאמה לתנאי המשק והחברה בישראל , שכן שיעור המשפחות הגדולות בישראל הוא גבוה באופן משמעותי מזה של מדינות ה- OECD . 24 לפיכך ההטבה במצבן של משפחות עם ילדים מקבלת משקל נמוך מדי לפי שיטת המדידה של ה- OECD בהשוואה לזו שמתקבלת על פי שיטת החישוב הישראלי ת. תרשים 6 : ייצוג תרשימי של שאיפת הוועדה למלחמה בעוני– תחולת העוני בישראל ותוואי השינוי הנדרש בו לצורך התגשמות השאיפה א: תחולת עוני נפשות לפי הגדרת ה- OECD ב: תחולת עוני ילדים לפי הגדרת ה- OECD * ממוצע ה- OECD חושב באמצעות הנתונים הזמינים ביותר של כ ל מדינה מבין השנים2012 – 2014 כאשר למרבית המדינות הנתון הזמין ביותר הוא של שנת2013 . 24 בשיטת ה- OECD משתמשים בשורש השני של גודל המשפחה כסולם שקילות– למשל משפחה בת9 נפשות תיחשב כמשפחה בת3 נפשות תקניות, בעוד שבסולם הישראלי מספר הנפשות התקניות הוא5.6 (ר' לוח2 .) 18.0% 18.8% 19.6% ממוצעOECD ( שנת 2012 *) 10.9% 8.0% 10.0% 12.0% 14.0% 16.0% 18.0% 20.0% 22.0% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 1.0 נקודות אחוז בשנה 23.5% 24.9% 25.6% ממוצע OECD ( שנת 2012 *) 13.0% 8.0% 10.0% 12.0% 14.0% 16.0% 18.0% 20.0% 22.0% 24.0% 26.0% 28.0% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 1.4 נקודות אחוז בשנה 36 II . ממדי ה אי- שוויון והפערים בהכנסות 1. האי-שוויון ב שנת2015 ובשנים האחרונות לוח12 מציג את מדד ג'יני לאי- .שוויון בהכנסה הכלכלית ובהכנסה הפנויה לאורך זמן25 מדד ג'יני לאי-שוויון ב הכנסה הפנויה היה ב- 2015 0.3653 ולפי ההכנסה הכלכלית הוא היה0.4719 . בהשוואה ל- 2014 האי- שוויון ירד לפי שני המדדים- בשיעורים של 1.6% ו- 1.2% .בהתאמה ירידות אלה ממשיכות את מגמת הירידה במדד לאי- שוויון בהכנסה הכלכלית שנרשמה בשנים האחרונות ומציבות את המדד לאי-ש וויון בהכנסה הפנויה ברמה דומה לרמתו ב- 2013 . כפי שתואר בדוח של2013 השיפור בממדי העוני והאי- שוויון נבע בשנה זו בעיקר מהגידול בתעסוקה, אשר עוצמתו נראתה כבר אז חריגה בגודלה. שיעור התעסוקה כפי שעולה מ נתוני סקר ההוצאות נותר יציב מאז2013, מה שאמנם אינו מבטל א ת הפער בינו ובין שיעור התעסוקה המדווח במקורות אחרים (רא ו תרשים11), אך מצמצם אותו ולכן ערכיהם של מדדי האי- שוויון השנה פחות מושפעים מהטייה זו. מלוח13 עולה כי הירידה במדד ג'יני לאי- שוויון הנמדד על פי ההכנסה הכלכלית מתרחשת למרות הירידה בהכנסות מעבודה בקרב הח( מישון התחתון2.3% - )ו כתוצאה :משיפור במצבו של מעמד הביניים בהשוואה לחמישונים הגבוהים ההכנסות מעבודה ב חמישון השני והשלישי עלו (ב- 3.0% וב- 5.8% )בהתאמה בשיעור גבוה יותר מזה של החמישונים הר ב יעי ( והחמישי1.6% , 2.2% בהתאמה). את הירידה הגבוה ה יחסית השנה במדד ג 'יני לפי ההכנסה הפנויה ( 1.6% ) ניתן ליחס בין היתר לעליה בשכר הריאלי לה ו גדל ת קצבאות הילדים ב- 2015 . עליית השכר הושפעה בוודאי מה על את שכר המינימום בכ- 8% , גם היא באמצע שנת2015, לאחר ש שכר המינימום.לא עודכן במשך כשלוש שנים בראייה ארוכת טווח (תרשים7) – מ- 1999 עד 2006 עלה המדד לאי- שוויון בהכנסה הפנויה לנפש תקנית , התייצב במשך3 ,השנים שלאחר מכן ומאז ירד בהתמדה, עם ירידה גדולה במיוחד ב- 2013 ותיקון שלה ב- 2014 .מ- 2002 (השנה שקדמה לקיצוצים העמוקים בתוכנית הכלכלית של2002- 2003 ) ועד2015 ירד האי-שוויון לפי ההכנסה הכלכלי ת בשיעור גבוה של כ- 12% - לעומת יציבות .שנרשמה באי השיוויון לפי ההכנסה הפנויה העלייה בשנים ש עד2006 וההתיצבות לאחר מכן נבעה בין היתר ממדיניות הממשלה– תחילה הקיצוצים במדיניות הרווחה ולאחר מכן הרפורמה במס הכנסה וכן מצמיחה מוטת היי-טק בעשור הראשון של שנות ה- 2000 . בשנים מאז2010 כאשר מדיניות הממשלה הייתה יחסית ניטרלית לגבי חלוקת ההכנסות, מגמת הירידה באי ה שוויון שיקפה את ההתפתחויות בשוק העבודה (על פי תוצאות הסקר) הן במדד ג'יני לפי ההכנסה הכלכלית והן במדד לפי ההכנסה הפנויה26 . 25 מדד ג'יני מודד פערים בהכנסות בין כל שתי נפשות וזאת עבור כל הנפשות במשק. כך יוצא שהוא מעניק משקל גדול יותר להכנסה ככל שהיא נמוכה יותר .המדד נע בין 0 ל-1 , כאשר הערך 0 משקף שוויון מו חלט ("לכל הפרטים הכנסה )"שווה והערך 1 משקף אי- שוויון מוחלט ("כל ההכנסה בידי פרט אחד ולכל יתר הפרטים אין הכנסה.)" 26 יש לסייג ניתוח זה בכך שההכנסות הגבוהות לא נמדדות בדרך כלל באותה איכות כמו ההכנסות הנמוכות וההכנסות של שכבת הביניים, שכן שיעור ההשבה של בעלי ה כנסות גבוהות בדרך כלל נמוך יותר. 37 לוח12: מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסו ת באוכלוסייה לפי הכנסה כלכלית ופנויה, 2015-1998 שנה לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים אחוז הירידה הנובע מתשלומי העברה ומיסים 2015 0.4719 0.3653 22.6 2014 0.4778 0.3712 22.3 2013 0.4766 0.3634 23.7 2012 0.4891 0.3770 22.9 2011 0.4973 0.3794 23.7 2010 0.5045 0.3841 23.9 2009 0.5099 0.3892 23.7 2008 0.5118 0.3853 24.7 2007 0.5134 0.3831 25.4 2006 0.5237 0.3923 25.1 2005 0.5225 0.3878 25.8 2004 0.5234 0.3799 27.4 2003 0.5265 0.3685 30.0 2002 0.5372 0.3679 31.5 1999 0.5167 0.3593 30.5 )השינוי במדד (אחוזים 2015 לעומת2014 -1.2 -1.6 2015 לעומת2013 -1.0 0.5 2015 לעומת2002 -12.2 -0.7 2015 לעומת1999 -8.7 1.7 38 תרשים7: האי- שוויון על פני זמן בישראל- :מדד ג'יני לפי הכנסה כלכלית ופנויה1998 עד2015 תרשים8 מציג מספר מדדים של אי-שוויון :ומשווה אותם לתחולת העוני בקרב נפשות מדד ג'יני ו מספר מדדי יחס בין עשירוני הכנסה שונים. בכל עשירון בחרנו, כנהוג במדדים כאלה, את השכר .הגבוה ביותר בכל עשירון27 מבין מדדי פערי ההכנסות בעשירונים השונים, המדדp90/p50 , אשר .משקף את פערי ההכנסות בקרב מחצית האוכלוסייה בעלת ההכנסות הגבוהות, הוסיף לרדת השנה מדד זה יורד ברציפות מאז שנת2008 וערכו נמוך אף מרמתו בשנת1999 . המדדיםp90/p10 ו- p50/p10 אשר משקפים בהתאמה את פערי ההכנסות בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב מחצית האוכל וסייה בעלת ההכנסות הנמוכות, הוסיפו לעלות השנה בדומה לשנה שעברה ולאחר ירידה ממושכת במדדים הללו מאז2010 .השינויים הללו מסתכמים לכדי יריד ה במדד ג 'יני לאי- שוויון בשיעור של1.6% לפי ההכנסה הפנויה ובשיעור של1.2% במדד ג 'יני לפי ההכנסה הכלכלית , בין שתי השנים המו שוות בדוח זה . ההבדלים בין מדד ג'יני לבין חלק מה מדדים אלו נובעים מכך שמדד ג'יני מושפע ממבנה התפלגות ההכנסות כולה .ולא מנקודות מסויימות בתוכה השוואת האי- שוויון בהכנסה הפנויה בקרב המדינות המפותחות, כפי שמוצג בתרשים9 , מציבה את ישראל עם מדד ג'יני גבוה מממוצע המדד במדינות המפותחות בכ- 12% . עם זאת מיקומה של ישראל בהיבט של האי- שוויון טוב יותר מאשר מיקומה בסולם העוני בין המדינות המפותחות , שם .היא כאמור ניצבת בראש הסולם 27 כך למשל מבטאp90/p50 את היחס בין השכר הגבוה ביותר בעשירון התשיעי חלקי השכר הגבוה ביותר בעשירון .החמישי 0.350 0.370 0.390 0.410 0.430 0.450 0.470 0.490 0.510 0.530 0.550 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 לפני תשלומי העברה ומסים ישירים אחרי תשלומי העברה ומסים ישירים 39 תרשים8 : מדדי פערים אי ו- ,שוויון נבחרים1999 – 2015 לצורך חישובים העשירונים מוינו לפי ההכנ סה הפנויה לנפש תקנית; כל עשירון מונה10% .מהמשפחות תרשים 9 :מדד ג 'יני לאי- שוויון בהכנסה הפנויה לנפש תקנית, מדינותOECD ,וישראל ( שנים שונות2012 – 2014 ; ישראל2015 ,)הגדרת ה- OECD 95 100 105 110 115 120 125 130 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 מדד ג'יני P90/P10* תחולת העוני נפשות P50/P10 P90/P50 0.318 0.355 0.000 0.050 0.100 0.150 0.200 0.250 0.300 0.350 0.400 0.450 0.500 איסלנד נורווגיה דנמרק סלובניה פינלנד צ'כיה בלגיה סלובקיה אוסטריה לוקסמבורג שבדיה הולנד הונגריה גרמניה צרפת שווייץ פולין קוריאה אירלנד OECD קנדה איטליה יפן ניו זילנד אוסטרליה פורטוגל יוון ספרד לטביה ליטא ישראל אנגליה אסטוניה טורקיה ארה"ב מקסיקו צ'ילה 40 2. האי-שוויון לפי חמישונים חלק זה מציג נתונים נבחרים על רמת חייה של האו כלוסייה בניתוח לפי חמישונים28 ב שנת2015 . השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית בשנה האחרונה מוצג בתרשים10 וממנו עולה כי בשנת 2015 ההכנסה הפנויה ל נ פש תקנית גדלה ב :צורה לא שוויונית על פני החמישונים בחמישון התחתון ההכנסה כמעט לא השתנתה , בעוד ש בחמשיונים האח רים היא גדלה בשיעורים דומים- של כ- 3% . בעשירוני הביניים נרשמה העלייה הגבוהה ביותר, כנראה בהשפעת הע לאת שכר המינימום בשיעור של6.8%, מה שתרם ליריד ה במדד ג'יני לאי- .שוויון שיעורי הגידול הללו בהכנסה הפנויה לנפש תקנית מראים שלצד הירידה באי-שוויון כפי שמשתקף במ דד ג'יני, התרחבו בשנה זו הפערים בין .החמישון התחתון ושאר האוכלוסייה לוח14 מראה את חלקו של כל חמישון בסך ההכנסה ל פי המקורות השונ ים להכנסה– ,עבודה 'פנסיה, קופות גמל והון, קצבאות ותמיכות וכו . הנתונים מורים כי חלקו של החמישון העליון בהכנסה מעבודה מגיע לכ- 43% מסך השכר במשק, לעומת שיעור הנמוך פי10 אצל החמישון התחתון המשתכר כ- 4% מסך השכר. פערים גדולים יותר קיימים במיסוי הישיר, בשל המבנה הפרוגרסיבי של מס הכנסה ובמידה פחותה גם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות: סך ההכנסות ממיסים ישירים מהחמישון התחתון עומד על2.2% - לעומת58.7% בחמישון העליון, המשלם כמעט פי3 יותר מיסים מהחמישון שלפניו. סך ההכנסה הפנויה במשק מתחלקת באופן מעט יותר שיוויוני מאשר ההכנסה מעבודה: החמישון התחתון מקבל6.3% ממנה– לעומת38.9% שמקבל החמישון העליון ב- 2015 . בלוח15 מוצגות ההתפלגויות לפי חמיש ונים לגבי ההוצאות .הנתונים המובאים בלוח מורים כידוע על פערים קטנים יותר בהוצאה מאשר בהכנסה :ההוצאה לנפש תקנית בחמישון העליון גבוהה פי 2.8 מזו שבחמישון התחתון (לעומת פי 7.6 כאשר מתייחסים להכנסה הפנויה לנפש תקנית .) החמישון העליון צורך מוצרים ושירותים בשיעור של כ- 30% מסך הצריכה (בכ- 10 נקודות אחוז יותר מחלקו באוכלוסייה ,)ואילו החמישון התחתון צורך כ- 12% - בכ-8 נקודות אחוז פחות מחלקו באוכלוסייה. תרשים10 : השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית ב- 2015 לעומת2014 , בחלוקה לפי חמישונים )(אחוזים 28 החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית כאשר כל חמישון מונה20% .מהמשפחות 2.7 0.1 2.9 3.0 2.9 2.7 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 סה"כ 1 2 3 4 5 לוח13: מקור וסוג ה,*כנסה ותשלומי חובה לפי חמישונים 2015 והשינוי הריאלי לעומת2014 מקור/סוג הכנסה ותשלומי חובה ההכנסה ₪( )לחודש השינוי הריאלי לעומת2014 , אחוזים ממוצע1 2 3 4 5 היחס בין הכנסת החמישון העליון לתחתון ממוצע1 2 3 4 5 מעבודה 14,520 2,940 7,590 12,780 18,320 30,940 10.5 2.5 -2.3 3.0 5.8 1.6 2.2 מפנסיה, קופו"ג והון 2,150 150 640 1,220 2,110 6,640 44.3 3.1 23.2 17.6 6.3 4.7 0.4 מסך תמיכות וקצבאות 2,040 2,190 2,250 1,860 1,940 1,950 0.9 1.3 -0.3 2.3 -0.2 19.9 -10.6 תשלומים מביטוח לאומי בלבד 1,560 1,740 1,780 1,420 1,430 1,430 0.8 3.2 -2.2 4.9 -1.0 19.9 -1.4 תשלומים ממוסדות ממשלתיים בלבד 250 250 260 190 290 270 1.1 -1.2 1.6 4.8 -9.4 20.2 -18.4 תשלומים ממשקי בית ופרטים בלבד 230 200 210 250 230 250 1.3 -3.8 15.4 -17.7 14.5 19.3 -27.4 סך תשלומי חובה 3,240 360 890 1,900 3,550 9,530 26.5 2.7 -3.0 3.3 7.7 2.1 2.1 מס הכנסה 1,950 40 300 860 1,970 6,590 164.8 2.4 -4.7 10.3 10.1 3.5 1.0 ביטוח לאומי 630 80 210 460 770 1,600 20.0 1.6 -9.7 -3.6 5.2 -0.5 2.9 ביטוח בריאות 660 230 380 570 810 1,310 5.7 3.6 0.4 2.2 6.1 1.4 4.7 נטו למשפחה 15,430 4,900 9,560 13,930 18,750 30,000 6.1 2.5 -0.8 3.6 4.8 3.5 1.1 ברוטו למשפחה 18,670 5,250 10,450 15,830 22,300 39,530 7.5 2.5 -1.0 3.6 5.1 3.3 1.3 כלכלית למשפחה 16,560 3,060 8,130 13,890 20,250 37,460 12.2 2.8 -1.1 3.8 6.0 2.0 2.3 נטו לנפש תקנית 6,020 1,700 3,400 5,050 7,030 12,920 7.6 2.7 0.1 2.9 3.0 2.9 2.7 ברוטו לנפש תקנית 7,250 1,820 3,690 5,680 8,240 16,830 9.2 2.8 -0.1 3.0 3.3 2.6 3.0 כלכלית לנפש תקנית 6,300 880 2,640 4,830 7,340 15,830 18.0 3.4 0.7 3.4 4.3 1.1 4.4 * החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% .מהמשפחות לוח14: חלקו של כל חמישון בסך ההכנס ות ותשלומי חובה, 2014 – 2015 מקור/סוג הכנסה 2014 2015 סך הכל 1 2 3 4 5 סך הכל 1 2 3 4 5 מעבודה 100.0 4.2 10.4 17.1 25.5 42.8 100.0 4.0 10.5 17.6 25.2 42.6 מפנסיה, קופו"ג והון 100.0 1.2 5.2 11.0 19.3 63.3 100.0 1.4 5.9 11.4 19.6 61.7 מקצבאות ותמיכות 100.0 21.8 21.9 18.5 16.1 21.6 100.0 21.5 22.1 18.3 19.1 19.1 תשלומים מביטוח לאומי בלבד 100.0 23.5 22.6 19.0 15.8 19.2 100.0 22.3 22.9 18.2 18.3 18.3 תשלומים ממוסדות ממשלתיים בלבד 100.0 19.3 19.7 16.6 18.7 25.6 100.0 19.9 20.9 15.3 22.8 21.2 תשלומים ממשקי בית ופרטים בלבד 100.0 14.7 21.1 18.6 16.2 29.4 100.0 17.7 18.0 22.1 20.1 22.1 תשלומי חובה 100.0 2.3 5.5 11.1 22.0 59.1 100.0 2.2 5.5 11.7 21.9 58.7 מס הכנסה 100.0 0.5 2.9 8.2 20.0 68.5 100.0 0.4 3.1 8.8 20.2 67.5 ביטוח לאומי 100.0 3.0 7.2 14.3 25.2 50.3 100.0 2.7 6.8 14.8 24.7 51.0 ביטוח בריאות 100.0 7.2 11.6 16.9 24.9 39.4 100.0 7.0 11.4 17.3 24.4 39.8 נטו למשפחה 100.0 6.6 12.3 17.7 24.1 39.4 100.0 6.3 12.4 18.1 24.3 38.9 ברוטו למשפחה 100.0 5.8 11.1 16.5 23.7 42.8 100.0 5.6 11.2 16.9 23.9 42.3 כלכלית למשפחה 100.0 3.8 9.7 16.3 24.7 45.5 100.0 3.7 9.8 16.8 24.5 45.3 * החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% .מהמשפחות לוח15 ,: הוצאות לפי חמישונים, שיעורי שינוי ריאליים והתפלגות ההוצאות2014 - 2015 ממוצע 1 2 3 4 5 ,ההוצאה בש"ח לחודש2015 הוצאה לצריכה לנפש תקנית 6,070 3,540 4,410 5,710 6,750 9,950 הוצאה כספית לנפש תקנית 4,820 2,680 3,450 4,570 5,360 8,030 הוצאה לצריכה משפחתית 15,410 9,600 11,990 15,150 17,530 22,760 הוצאה כספית משפחתית 12,320 7,490 9,550 12,200 14,030 18,350 השינוי הריאלי לעומת2014 הוצאה לצריכ ה לנפש תקנית 3.2 2.4 2.6 4.4 1.5 4.2 הוצאה כספית לנפש תקנית 2.9 1.7 1.4 5.2 1.2 4.1 הוצאה לצריכה משפחתית 2.4 -1.1 2.9 4.4 1.9 2.6 הוצאה כספית משפחתית 2.5 -1.6 2.1 5.1 2.4 2.9 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה- 2014 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 12.9 15.5 19.3 22.8 29.5 הוצאה כספית משפחתית 100.0 12.6 15.6 19.3 22.8 29.7 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה- 2015 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 12.5 15.6 19.7 22.8 29.5 הוצאה כספית משפחתית 100.0 12.1 15.5 19.8 22.8 29.8 *המקור :עיבודי מנ הל המחקר והתכנון לסקרי הוצאות משקי בית של הלמ "ס לשנים שבלוח. ** החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% .מהמשפחות III . גורמים המשפיעים ע ל ה עוני לעו אי ה-שוויון שנת 2015 התאפיינה בהמשך צמיחה, אם כי מואטת– המשק צמח בכ- 2.5% והתעסוקה הוסי פה והתרחב ה בכ- 2% .השכר הריאלי עלה ב כ- 2.5% (לפי סקר ההוצאות), כאשר לעובדים העניים השכר נותר פחות או יותר ברמתו מהשנה הקודמת (נספח12 ). עם זאת הייתה שונות בשכר בין משלחי היד. בקרב בעלי מקצועות חופשיים וטכניים, עובדים מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים נרש( מה ירידה4.9% - , 4.2% - ו- 2.5% - בהתאמה), בקרב עובים לא מקצועיים נרש מה גם כן ירידה( 0.7% - ,) ואילו בקרב בעלי משלח יד ( אקדמי ומנהלים נרשמה עלייה4.6% ) . ( עלייה חדה11.3% ) נרשמה בקרב עובדי פקידות . הענפים שבהם ( עובדים עניים שיפרו שכרם היו בשירותים קהילתיים2.9% ( ), שירותי אירוח ואוכל4.3% ) ובשירותים ( עסקיים, בנקאות וביטוח18.1% ). בענף שירותי בריאות רווחה וסעד ובענף מסחר סיטוני וקמעוני שכרם של עובדים עניים ירד ב- 12.2% ו- 15.0% בהתאמה (נספח10 .) בין שתי השנים, שכר המינימום הועלה במונחים ריאליים ב- 6.8% . ייתכן שלהע לאה זו היתה השפעה על ירידת האי- שוויון כפי שמראים הנתונים לשנה זו, שכן העובדים המשתכרים שכר מינימום בישראל אינם מוגבלים לאוכלוסייה הענייה אלא רבים מהם.נמצאים בעשירוני הביניים רמת האבטלה עמדה על שיעור נמוך יחסית של5.3% . יצוין שהירידה ברמת האבטלה התרחשה בד בבד עם .העלאת שכר המינימום בין הגורמים לירידה הניכרת בתחולת העוני בשנת2013 היתה בראש וראשונה ה עליה החדה בשיעורי התעסוקה שדווחו מתוך נתוני סקר הוצאות2013 . כפי שהובא החשש כבר בדוח2013 נראה כי הגידול בתעסוקה לפי סקר ההוצאות היה מוטה כלפי מעלה, שכן מקורות מידע אחרים של הלמ"ס הצביעו על .שיעור גידול נמוך יותר תרשים11 להלן מראה כי עליה זו אכן נבלמה לפי נתוני הסקרים של2014 ו- 2015 ואף חלה ירידה קלה בשיעורי התעסוקה על פי נתוני הסקר . ירידה זו אינה מתיישבת עם נתוני העלייה הקלה בשיעור התעסוקה ב- 2015 על פי מקורות המידע האחרים אם כי הסתכלות ארוכת טווח מצביעה על .התכנסות בין שני מקורות הנתונים שיעור התעסוקה נותר אפוא עדיין ברמה גבוהה בהשוואה ל נתוני סקר כוח אדם והנתונים המינהליים, וסביר להניח ש ממדי העוני מושפעים מכך .גם השנה תרשים11: שיעורי התעסוקה בסקרי הה ,כנסות/הוצאות לעומת סקר כח אדם2015-1999 על פי הנתונים המינהליים קצבאות הביטוח הלאומי עלו בין שתי השנים בכ- 4.3% במונחים ריאליים לעומת גידול של כ- 5.1% לפי נתוני הסקר. כשמתבוננים בשינויים שחלו השנה בתשלומי הקצבאות השונות בנפרד מגלים שעשויים להיות הבדלים משמעותיים יותר בין שני מקורות המידע,. כך למשל ה תשלומים ל קצב ת הבטחת ה ה כנסה עלו בשיעור של כ- 8% על פי נתוני הסקר לעומת ירידה של כ- 3% על פי הנתונים המינהליים ; סך התשלומים עבור דמי אבטלה ירד בשיעור דומה לפי שני מקורות הנתונים– בשיעור של 1% לפי הסקר ובשיעור של1.4% לפי הנתונים המינהליים. העלייה החדה בסך התשלומים לקצבאות הילדים (בשיעור של כ- 14% )משותפת אף היא לשני ה.מקורות בלוח 16 מוצגת התפלגות העובדים במשפחות העניות ובכלל האוכלוסייה לפי רמת השכר. הלוח מראה כי מרבית השכירים, כ- 78% , עובדים במשרה מלאה (כ- 88% מה גברים השכירים וכ- 67% מהנשים )השכירות . גם רוב המועסקים החיים במשפחות העניות, כ- 61% מועסקים במשרה מלאה. עם זאת , מתוך ,האוכלוסייה הענייה אפילו בקרב המועסקים במשרה מלאה ישנם כ- 44% שהכנסתם נמוכה או אינה עולה על שכר המינימום, מתוכם פחות ממחצית שהכנסתם אינה עולה אפילו על מחצית שכר המינימום (ולכן הם .)כנראה חשופים לאי ציות לחוק של מעסיקיהם כ- 52% נוספים מועסקים בשכר הגבוה משכר המינימום אך נמוך מהשכר הממוצע ,ושיעור שולי משתכר מעבר לשכר ממוצע .לעומתם ,בכלל האוכלוסייה מרבית המועסקים במשרה מלאה ,כ- 80% ,משתכרים שכר העו לה על שכר המינימום (לוח16 ). 50.0 55.0 60.0 65.0 70.0 75.0 80.0 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נתוני למ" ס[ 25-64 ] סה"כ לפי סקרי הכנסות/ הוצאות[ 25-64 ] לוח16 ,: התפלגות השכר** של השכירים והשכירים העניים לפי רמת השכר2015 סך הכול )(אלפים באחוזים עד מחצית שכר מינימום מחצית עד שכר מינימום שכר מינימום עד לשכר ממוצע מעל שכר ממוצע סה"כ שכירים 3,227 100.0 14.9 14.4 37.2 33.5 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 2,501 100.0 10.0 9.3 40.6 40.1 בקרב האוכלוסייה הענייה כלכלית סה"כ שכירים 422 100.0 35.6 29.3 34.1 1.0 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 235 100.0 20.6 26.4 51.6 1.4 בקרב האוכלוסייה הענייה נטו סה"כ שכירים 291 100.0 33.7 28.5 36.4 1.4 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 175 100.0 22.0 24.3 51.8 1.8 בקרב גברים סה"כ שכירים 1,671 100.0 12.6 9.5 37.1 40.8 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 1,463 100.0 9.5 6.7 38.8 45.1 בקרב האוכלוסייה הענייה כלכלית סה"כ שכירים 213 100.0 29.3 24.4 45.1 1.2 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 151 100.0 18.2 22.0 58.1 1.6 בקרב האוכלוסייה הענייה נטו סה"כ שכירים 171 100.0 23.6 25.3 49.2 1.9 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 130 100.0 15.7 22.0 60.2 2.2 בקרב נשים סה"כ שכירים 1,556 100.0 17.3 19.7 37.3 25.7 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 1,037 100.0 10.8 13.1 43.1 33.0 בקרב האוכלוסייה הענייה כלכלית סה"כ שכירים 209 100.0 41.9 34.4 22.9 0.8 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 85 100.0 24.9 34.2 39.9 0.9 בק רב האוכלוסייה הענייה נטו סה"כ שכירים 120 100.0 48.1 33.0 18.1 0.8 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 45 100.0 40.7 31.0 27.4 0.9 * 35 .שעות עבודה שבועיות ומעלה ** שכר המינימום והשכר הממוצע במשק הותאמו לתקופת סקר הוצאות2015 ,לבסוף בדוח זה לא באו לידי ביטוי שינויים באמצעי המדיניות שנעשו לאחר2015 ושצפויים להשפיע בשנים הקרובות בכיוון של הפחתת ממדי העוני והאי- שוויון:באוכלוסייה29 - ביולי 2016 בוצעה פעימה נוספת של העלאת שכר המינימום והוא הועלה בשיעור של 3.8% ל- 4,825 ₪ לחודש. עליה זו צפוי ה להשפיע בכיוון של הפחתת ממדי העוני והאי- שוויון בקרב האוכלוסייה העובדת, שיותר מרבע ממנה משתכרת עד שכר המינימום. 29 יודגש כי אין לראות בכך תחזית לגבי הכיוון הצפוי מבחינה חברתית בשנים הבאות, שכן בסופו של דבר יהיו עוד השפעות .בלתי צפויות בעת הזאת, אשר יחד עם התהליכים המצוינים לעיל יקבעו בסופו של דבר את כיוון ההתפתחות החברתית - - בדצמבר2015 הועלו קצבאות זקנה ושאירים בתוספת השלמת הכנסה במידה ניכרת, במטרה לקרבן לקו העוני (ה מו תאם למצבם המשפחתי) וכן להשוות את מצבם של היחיד ים והזוגות ביחס לקו העוני, בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. מדצמבר2015 הקצבה ליחיד ללא תלויים בתוספת השלמת הכנסה עלתה בסכומים שבין135-178 ₪ לפי קבוצות גיל, והקצבה לזוג עלתה בסכומים שבין511-542 ₪ לחודש לפי קבוצות גיל. שינוי זה צפוי לבוא לידי ביטוי מלא וכנראה ,משמעותי בכיוון של הפחתת העוני בקרב קשישים ב- 2016 . - ב- 2016 .יהיו קצבאות הילדים לראשונה לשנה שלמה - בחודש ינואר2017 תיפתחנה תכניות חיסכון אוניברסליות ל כל ילד במקביל לקצבת ילדים, בהן יופקדו50 שקלים בחודש לרבות הפקדה רטרואקטיבית ממאי2015 עד דצמבר2016 . מאחר שהכסף מצטבר לאורך שנים ואינו נגיש להוצאות שוטפות לא תהיה השפעה על נתוני העוני .השוטפים, אך תיתכן השפעה בהסתכלות על עוני ארוך טווח - תוכניות שונות שמטרתן להגביר מיצוי זכויות חברתיות (ביטוח לאומי, משרד הרווחה, עיריות אחדות) ובהן הגברת מיצוי הזכות לקצב אות ולמ ענק עבודה , עשויות אף הן להשפיע באופן חיובי .על הכנסת המשפחות שבתחתית התפלגות ההכנסות נספחים נספח1 א: תחולות העוני1998-2015 כולל מזרח ירושלים שנה )תחולת העוני (באחוזים משפחות נפשות ילדים 1998 17.4 17.5 21.8 1999 18.0 19.5 26.0 2002 18.1 21.0 29.6 2003 19.3 22.4 30.8 2004 20.3 23.6 33.2 2005 20.6 24.7 35.2 2006 20.0 24.5 35.8 2007 19.9 23.8 34.2 2008 19.9 23.7 34.0 2009 20.5 25.0 36.3 2010 19.8 24.4 35.3 2011 19.9 24.8 35.6 2012 19.4 23.5 33.7 2013 18.6 21.8 30.8 2014 18.8 22.0 31.0 2015 19.1 21.7 30.0 נספח1 ב: תחולות העוני1999-2015 לא כולל מזרח ירושלים שנה )תחולת העוני (באחוזים משפחות נפשות ילדים 1999 17.8 18.8 24.9 2000 17.5 18.8 25.2 2001 17.7 19.6 26.9 2002 17.7 20.0 28.0 2003 19.2 21.5 29.4 2004 20.3 23.2 32.5 2005 20.3 23.7 33.8 2006 20.2 23.9 34.6 2007 19.5 22.8 33.2 2008 19.6 22.7 32.5 2009 20.0 23.8 34.4 2010 19.3 23.1 33.6 2011 19.3 23.2 33.4 2012 18.6 21.8 31.3 2013 17.9 20.2 28.4 2014 17.9 20.2 28.5 2015 18.1 19.9 27.6 נספח2 ,: מספר המשפחות הנפשות והילדים העניים לפי הכנסה משפחתית פנויה , 2014 ו- 2015 2014 2015 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 444,900 1,709,300 776,500 167,400 460,800 1,712,900 764,200 110,100 ק:בוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 278,500 941,100 420,100 120,400 287,700 912,200 392,700 90,800 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 47,800 296,500 187,600 - 53,200 321,700 201,300 - חרדים**)(לפי הגדרה סובייקטיבית 77,700 444,900 272,600 10,200 78,000 457,700 284,000 - עולים 84,600 221,400 73,000 54,600 84,100 228,200 76,600 32,800 ערבים 166,400 768,200 356,400 47,000 173,000 800,700 371,500 19,300 משפחות עם ילדים- סך הכול 248,200 1,366,000 776,500 12,600 240,200 1,333,800 764,200 - 1-3 ילדים 160,800 718,300 331,600 10,200 154,400 682,600 317,800 - 4 ילדים ויותר 87,400 647,700 444,800 - 85,900 651,100 446,400 - 5 ילדים ויותר 43,300 373,000 268,400 - 47,400 410,300 292,600 - משפחות חד הוריות 31,700 115,600 62,400 - 27,700 112,500 61,300 - :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 247,800 1,232,600 619,700 21,500 256,100 1,226,200 612,300 - שכיר 207,400 1,044,300 520,500 17,500 219,700 1,058,200 526,500 - עצמאי 40,400 188,300 99,200 - 36,100 166,700 85,000 - לא עובד בגיל עבודה 87,500 308,100 152,400 - 92,500 312,700 150,000 - מפרנס אחד 182,300 871,300 457,600 16,400 189,200 846,000 436,200 - שני מפרנסים ויותר 65,500 361,400 162,100 - 66,900 380,200 176,100 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה רמ"ב עד גיל29 89,100 350,400 125,900 - 99,800 352,900 127,900 - רמב בגילאים30-44 161,600 855,500 516,900 - 149,400 800,900 489,800 - רמב בגילאים45 -גיל הפנסיה 84,300 332,200 128,800 - 101,500 389,400 144,800 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 116,000 182,500 - 148,800 118,900 187,500 - 110,100 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 110,000 171,200 - 146,800 110,100 169,800 - 110,100 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 86,600 248,100 79,500 63,500 85,900 233,300 68,400 47,400 בין9 ל- 12 שנות לימוד 190,800 805,000 369,800 53,400 200,700 809,900 370,100 29,400 13 ומעלה שנות לימוד 167,500 656,100 327,200 50,500 174,100 669,700 325,700 33,300 * לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין :** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר .**** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה נספח3: תחולת העוני של נפשות לפי קבו ,צות אוכלוסייה, אחוזים2014 ו- 2015 הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר )תשלומי העברה ומיסים (אחוזים 2014 2015 2014 2015 2014 2015 סך כל האוכלוסייה 29.1 28.7 22.0 21.7 24.2 24.5 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 22.8 22.1 14.9 14.1 34.8 35.9 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 70.9 65.0 59.0 53.7 16.8 17.5 **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 68.8 65.7 59.7 55.4 13.3 15.6 עולים 30.3 31.0 17.3 17.2 43.0 44.7 ערבים 57.2 57.9 54.0 54.8 5.5 5.3 משפחות עם ילדים- סך הכול 30.9 30.5 26.9 25.8 12.9 15.4 1-3 ילדים 22.7 22.2 18.4 17.4 18.8 21.9 4 ילדים ויותר 58.0 56.5 54.9 52.4 5.3 7.3 5 ילדים ויותר 64.7 69.9 63.1 63.8 2.3 8.8 משפחות חד הוריות 41.7 41.0 26.0 24.4 37.8 40.6 מצב:תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 22.7 22.6 18.1 17.6 20.3 22.1 שכיר 23.0 22.6 17.8 17.4 22.6 23.0 עצמאי 20.8 22.5 19.8 18.9 4.5 16.2 לא עובד בגיל עבודה 95.0 95.5 78.9 82.4 17.0 13.7 מפרנס אחד 51.7 51.5 41.8 41.0 19.1 20.5 שני מפרנסים ויותר 9.9 10.4 7.6 7.7 23.0 25.6 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד30 35.3 31.7 25.9 24.2 26.8 23.4 בגילאי31 - 45 29.9 28.9 25.6 24.1 14.5 16.4 בגילאי46 עד גיל הפנסיה 17.9 20.8 14.4 16.4 19.2 20.9 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה *קשישים** 45.1 41.1 21.4 19.8 52.6 51.9 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 48.3 46.9 22.6 22.3 53.2 52.5 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 67.9 64.3 52.7 47.9 22.4 25.6 בין9 ל- 12 שנות לימוד 33.0 32.7 25.6 25.9 22.5 20.9 13 ומעלה שנות לימוד 21.7 21.7 15.8 15.6 26.9 28.1 * לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר **** ההגדרה הותאמה לגיל .הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה נספח4 ,: יחס פער ההכנסות בקרב משפחות לפי סוגי משפחה2014 ו- 2015 )(אחוזים הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים השפעה על פער ה הכנסות בקרב עניים בלבד+ 2014 2015 2014 2015 2014 2015 סך כל האוכלוסייה 56.3 56.2 34.6 35.7 40.2 39.2 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 57.6 58.0 31.5 32.6 48.2 48.8 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 56.1 61.1 34.3 37.7 41.6 42.0 **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 55.0 58.7 33.9 36.9 40.2 40.2 עולים 63.1 63.9 25.9 28.6 60.1 57.5 ערבים 54.0 53.1 38.4 39.3 29.2 26.3 משפחות עם ילדים- סך הכול 51.0 51.1 35.5 36.9 32.1 31.1 1-3 ילדים 48.0 46.8 32.5 33.7 34.4 31.8 4 ילדים ויותר 54.8 56.6 38.9 40.2 29.8 30.5 5 ילדים ויותר 57.1 60.1 38.2 41.3 32.6 33.3 משפחות חד הוריות 58.6 54.2 35.2 35.3 50.5 48.4 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 41.3 41.6 31.7 32.8 26.4 25.5 שכיר 41.5 41.2 31.1 31.9 29.2 27.2 עצמאי 40.5 44.1 35.4 38.3 8.4 14.6 לא עובד בגיל עבודה 94.8 94.4 51.1 52.1 46.7 45.6 מפרנס אחד 46.6 46.0 35.0 34.8 27.2 27.6 שני מפרנסים ויותר 29.2 32.5 23.9 28.4 23.3 18.8 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :עבודה עד30 51.4 50.9 35.5 36.0 36.4 35.8 בגילאי31 - 45 49.9 51.7 35.3 37.3 31.6 30.6 בגילאי46 עד גיל הפנסיה 57.2 53.7 36.8 36.3 36.0 34.9 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :פרישה ***קשישים 78.5 78.1 25.6 26.8 72.4 71.3 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 79.2 78.5 25.2 26.0 73.1 72.4 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית ע ד8 שנות לימוד 69.1 65.3 36.8 38.9 49.7 45.1 בין9 ל- 12 שנות לימוד 52.3 52.8 34.9 35.8 35.6 34.9 13 ומעלה שנות לימוד 56.4 56.9 33.4 34.5 40.8 41.6 השפעה זו מורכבת משתי קבוצות: (א) משפחות שנשארו עניות, (ב) משפחות שיצאו ממעגל העוני. לגבי הקבוצה השניה ה+ שיפור בפער ההכנסות הוא לפחות שווה לפער לפני תשלומי ההעברה. לכן ההשפעה הכוללת יכולה להיות גבוהה מ- 100% . * לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין. ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב; * ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 לגבר . **** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפריש.ה נספח5: השפעת תשלומי ההעברה30 והמיסים הישירים על האי- ,שוויון בהכנסות 2014 ו- 2015 עשירון* **(%)חלקו של כל עשירון בכלל ההכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה לאחר תשלומי העברה ומיסים 2014 2015 2014 2015 2014 2015 תחתון 0.2 0.2 1.8 1.8 2.0 2.0 2 2.0 2.0 3.2 3.2 3.6 3.6 3 3.6 3.6 4.4 4.5 4.9 5.0 4 5.1 5.2 5.6 5.8 6.3 6.4 5 6.8 6.9 7.1 7.2 7.7 7.8 6 8.5 8.6 8.6 8.6 9.2 9.3 7 10.6 10.6 10.4 10.4 10.9 10.8 8 13.2 13.2 12.6 12.6 12.8 12.9 9 17.3 17.4 16.2 16.4 15.8 15.9 עליון 32.8 32.2 30.2 29.6 26.8 26.2 היחס בין הכנסת החמישון העליון לב ין הכנסת החמישון התחתון 23.2 22.2 9.3 9.3 7.6 7.5 * המשפחות בכל טור דורגו לפי רמת ההכנסה המתאימה לנפש תקנית. כל עשירון מונה10% .מן הנפשות באוכלוסייה .** במונחים של הכנסה לנפש תקנית 30 ניתוח זה לוקה בחסר מאחר שחלק מתשלומי ההעברה לא מדווחים ולכן לא נכללו כאן. כך למשל אין דיווח על הטבות מס, בעיקר בתחום החיסכון. כמו כן חסר מידע לגבי מענקים לסקטור העסקי במסגרת חוק עידוד השקעות הון. המידע החסר אילו היה נגיש במסגרת סקר ההכנסות .או ההוצאות, היה כנראה משנה את חלקם של העשירונים העליונים בהכנסה הלאומית נספח6: נתונים כספיים לפי חמישונים לפי סולם השקילות של ה- OECD א. הכנ ,סה לפי מקור וסוג2015 והשינוי הריאלי לעומת2014 מקור/סוג הכנסה ההכנסה ₪( )לחודש השינוי לעומת2014, אחוזים ממוצע 1 2 3 4 5 ממוצע 1 2 3 4 5 מעבודה 14,470 2,190 6,800 11,730 17,840 32,380 2.6 -1.5 6.1 5.8 1.8 2.1 מפנסיה, קו פו"ג והון 5,240 2,130 3,130 4,220 5,390 10,850 2.7 1.9 9.5 5.9 -0.1 1.5 מקצבאות ותמיכות 2,040 2,240 2,230 1,850 1,900 1,970 1.3 -1.0 2.1 0.7 13.6 -6.0 תשלומי חובה 3,240 290 760 1,640 3,260 9,740 2.7 -3.3 7.9 7.2 2.0 2.0 נטו למשפחה 15,430 4,320 8,970 13,260 18,490 30,920 2.5 0.0 5.3 5.1 2.9 1.3 ברוטו למשפחה 18,670 4,610 9,730 14,890 21,740 40,660 2.5 -0.3 5.5 5.3 2.7 1.5 כלכלית למשפחה 16,560 2,360 7,410 12,970 19,720 38,580 2.8 0.9 6.3 6.2 1.9 2.2 נטו לנפש תקני ת 8,980 2,550 5,100 7,540 10,420 18,520 2.6 1.1 4.1 3.8 2.9 2.2 ברוטו לנפש תקנית 10,830 2,720 5,510 8,430 12,180 24,220 2.7 0.9 4.3 4.1 2.8 2.5 כלכלית לנפש תקנית 9,470 1,190 4,030 7,230 10,910 22,900 3.2 2.9 5.1 5.2 1.7 3.4 * החמישונים מוינו לפי הה כנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% מהמשפחות ב. ,הוצאות לפי חמישונים, התפלגות ההוצאות ושיעורי שינוי ריאליים2013 – 2014 ממוצע 1 2 3 4 5 ,ההוצאה בש"ח לחודש2015 הוצאה לצריכה לנפש תקנית9,020 5,230 6,800 8,560 10,060 14,430 הוצאה כספית לנפש תקנית 7,170 3,960 5,350 6,830 8,090 11,630 הוצאה לצריכה משפחתית 15,410 8,700 11,860 14,830 17,640 24,000 הוצאה כספית משפחתית 12,320 6,730 9,430 11,910 14,220 19,330 השינוי הריאלי לעומת2014 הוצאה לצריכה לנפש תקני ת3.2 1.4 3.9 3.8 1.3 4.4 הוצאה כספית לנפש תקנית 3.0 0.9 2.9 3.9 1.3 4.6 הוצאה לצריכה משפחתית 2.4 -1.7 4.1 4.4 0.3 3.4 הוצאה כספית משפחתית 2.5 -2.1 3.3 4.4 0.9 3.8 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה– 2014 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 11.8 15.1 18.9 23.4 30.9 הוצאה כספית משפחתית 100.0 11.4 15.2 19.0 23.4 31.0 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה– 2015 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 11.3 15.4 19.2 22.9 31.2 הוצאה כספית משפחתית 100.0 10.9 15.3 19.3 23.1 31.4 * החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% מהמשפחות 56 :נספח מתודולוגי הבדלים בחישוב מדדי העוני בין ישראל לבין ארגון ה- OECD בישראל ההכנסה החציונית מחושבת על בסיס הכנסות משקי הבית . ב- OECD ההכנסה החציונית מחושבת על בסיס נפשות, כאשר לכל נפש במשפחה מופיעה ההכנסה המשפחתית הממוצעת. הבדל נוסף נעוץ בחישוב היתרונות לגודל משק הבית . המשמעות של מושג זה היא כדלקמן: ההוצאה המשפחתית עולה עם מספר הנפשות, אך הקשר אינו פרופורציונלי אלא ככל שהמשפחה גדולה יותר כך התוספת .הדרושה לנפש נוספת הולכת וקטנה שיטת התרגום של מספר הנפשות במשפחה למספר נפשות תקניות ("סולם השקילות") שונה. הביטוח הלאומי משתמש זה שנים רבות בסולם שקילות המבוסס על שיטת אנגל הותיקה אשר לפיה משפחות שגודלן שונה אך שיעור הוצאת המזון בסך ההוצאה לתצרוכת זהה - הן שקולות מבחינת רווחת המשפחה, ואילו סולם השקילות של ה- OECD מבוסס על השורש של גודל המ שפחה31 כאומדן למספר הנפשות התקניות שלה. הבדל נוסף נעוץ בכך שה- OECD מחשב את ההכנסה החציונית לפי נפשות ולא לפי משפחות, דבר שמוריד את קו העוני במקצת בהשוואה לחישוב של הביטוח הלאומי. כל אלה גורמים לכך ש קווי העוני של ה- OECD אמנם גבוהים יותר, אך תחולת העוני הנגזר ת מהם נמוכה מזו של פי ההגדרה הישראלית באוכלוסייה הכללית32 . יצוין שהחל משנת2012 התווסף להכנסה הפנויה מרכיב של הערך הכספי של מוצרים בייצור עצמי של משק הבית– מרכיב אשר עשוי להיות בעל משקל בארצות שבהן הכנסה בינונית ומטה. בישראל היקף המוצרים הללו הוא מזערי ולכן השינוי לא משפיע על החישוב לגביה33 . 31 כך למשל מספר הנפ שות התקניות של משפחה בת4 נפשות הוא2 , ושל משפחה בת9 נפשות הוא3 כן ו הלאה . משמעות הדבר שהעוני בקרב משפחות גדולות, שכידוע נפוצות בישראל, נמוך יותר לפי שיטת חישוב ה- OECD ולה י פך לגבי משפחות קטנות, כגון קשישים ובודדים. תוצאות ראשוניות של מחקר בתהליך בנושא זה מצביע על כך שגישה שמניחה שוויון ברמת החיים של משפחות לפי סל צריכה שכולל מוצרים חיוניים נוספים למזון כגון דיור, ביגוד והנעלה מביא לסולם שקילות דומה מאוד לזה המתקבל לפי שיטת ה- OECD . 32 ה- OECD מחשב את ממדי העוני בשתי צורות נוספות : גם עבור60% ו- 40% מההכנסה הכ ספית החציונית– ראו נספחים 7-9 . 33 לפיכך בדוח זה יוצגו הממצאים לגבי ההשוואות למדינות ה- OECD .לפי ההגדרה החדשה בלבד 57 נספח7 'א : תחולות עוני לפי קו עוני של50% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- OECD , 2014 ו- 2015 2014 2015 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 18.3 18.8 24.9 20.6 19.6 19.6 25.6 29.5 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 13.8 12.6 16.2 17.1 15.0 12.9 15.9 27.0 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 42.0 44.3 49.9 - 42.7 45.1 51.1 - **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 43.5 44.5 48.4 38.1 43.2 46.9 52.5 - עולים 19.9 14.9 14.6 29.1 22.0 17.6 19.0 50.7 ערבים 47.7 46.6 55.2 59.6 49.6 49.3 59.5 68.8 משפחות עם ילדים- סך הכול 19.1 21.5 24.9 17.4 19.4 21.9 25.6 - 1-3 ילדים 14.9 14.9 16.0 16.8 15.0 14.8 16.1 - 4 ילדים ויותר 42.2 43.3 44.2 - 42.3 44.4 44.8 - 5 ילדים ויותר 45.4 46.9 48.1 - 52.5 53.6 53.7 - משפחות חד הוריות 23.3 23.4 27.7 - 20.6 21.0 26.3 - :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 11.3 14.2 20.5 4.8 12.2 14.8 21.3 5.0 שכיר 10.9 13.8 19.8 4.3 12.1 14.6 20.8 - עצמאי 13.9 16.9 24.6 - 13.1 16.6 24.5 - לא עובד ב גיל עבודה 71.1 76.9 84.5 - 78.4 82.0 85.8 - מפרנס אחד 23.5 35.7 49.0 7.0 25.5 37.0 52.8 - שני מפרנסים ויותר 3.8 4.8 6.2 - 4.2 5.5 7.4 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה רמ"ב עד גיל29 21.1 22.2 35.0 - 23.6 21.0 32.1 - רמב בגילאים30-44 16.8 20.6 25.2 - 16.6 21.0 25.9 - רמב בגילאים46 -גיל הפנסיה 11.5 12.1 18.1 - 14.3 14.7 21.0 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 27.5 24.3 - 25.1 27.2 23.3 - 29.5 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 28.8 25.8 - 25.6 29.5 26.4 - 29.5 קבוצות השכל:ה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 47.9 49.3 68.7 42.7 47.9 47.5 62.3 50.3 בין9 ל- 12 שנות לימוד 19.9 21.9 32.5 17.5 21.8 22.9 34.6 25.4 13 ומעלה שנות לימוד 13.0 13.1 16.9 14.6 14.1 14.1 17.5 22.0 /* לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר ,**** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה.עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה 58 נספח7 'ב : תחולות עוני לפי קו עוני של40% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- OECD , 2014 ו- 2015 2014 2015 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 12.4 12.9 17.4 13.7 13.4 13.6 18.4 19.8 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 9.0 8.1 10.7 10.8 9.6 8.1 10.3 17.3 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 28.6 29.5 33.3 - 27.6 29.8 34.9 - **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 31.4 30.4 32.7 36.0 30.1 32.5 36.8 - עולים 12.2 9.1 9.9 16.7 11.9 10.0 12.4 26.9 ערבים 34.6 34.0 40.6 47.5 38.3 38.1 47.1 57.9 משפחות עם ילדים- סך הכול 12.8 14.7 17.4 - 13.6 15.6 18.4 - 1-3 ילדים 9.5 9.6 10.6 - 10.0 9.8 10.8 - 4 ילדים ויותר 30.6 31.6 32.0 - 32.3 33.7 33.9 - 5 ילדים ויותר 32.6 33.9 34.5 - 39.3 40.1 40.1 - משפחות חד הוריות 15.6 16.4 20.7 - 14.9 15.8 20.2 - :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 6.8 8.9 12.9 2.4 7.7 9.8 14.5 - שכיר 6.5 8.7 12.5 - 7.5 9.5 14.3 - עצמאי 8.6 10.2 14.8 - 8.9 11.2 15.7 - לא עובד בגיל עבודה 58.3 66.5 78.0 - 65.5 68.5 73.5 - מפרנס אחד 14.7 24.1 33.6 - 16.6 25.5 38.0 - שני מפרנסים ויותר 1.9 2.2 2.5 - 2.3 3.2 4.2 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה רמ"ב עד גיל29 14.1 15.3 24.4 - 17.1 15.0 24.1 - רמב בגילאים30-44 11.1 13.9 17.3 - 11.1 14.6 18.5 - רמב בגילא ים46 -גיל הפנסיה 8.0 8.5 13.4 - 9.8 10.1 15.2 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 19.0 16.3 - 16.9 18.1 15.4 - 19.8 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 20.0 17.3 - 17.3 19.8 17.6 - 19.8 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 36.3 36.2 50.7 33.0 36.3 36.7 51.4 36.2 בין9 ל- 12 שנות לימוד 13.1 15.0 23.2 11.1 15.3 16.4 26.1 18.2 13 ומעלה שנות לימוד 8.5 8.6 11.2 8.5 8.9 9.0 11.5 12.7 * לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר .**** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה 59 נספח7ג : תחולות עוני לפי קו עוני של60% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- OECD , 2014 ו- 2015 2014 2015 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 24.5 25.1 32.5 27.2 25.4 25.4 32.1 38.6 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 19.4 17.9 22.8 23.7 20.3 17.8 21.7 36.1 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 54.2 57.8 64.3 - 52.6 55.2 61.4 - **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 56.8 59.5 64.3 43.1 53.4 57.2 63.2 47.4 עולים 28.6 23.2 25.6 40.1 29.0 23.7 24.6 66.7 ערבים 57.8 57.2 66.1 67.6 58.8 58.9 68.7 77.0 משפחות עם ילדים- סך הכול 25.9 28.4 32.5 21.6 25.4 28.1 32.1 - 1-3 ילדים 21.2 21.0 22.4 21.2 20.6 20.3 21.6 - 4 ילדים ויותר 51.5 52.9 54.1 - 50.5 52.9 53.5 - 5 ילדים ויותר 57.1 58.6 60.3 - 60.7 62.5 62.9 - משפחות חד הוריות 33.0 31.7 36.8 - 29.3 29.9 36.3 - :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 16.9 20.2 28.1 8.6 17.3 20.4 27.9 12.1 שכיר 16.8 20.1 27.8 8.8 17.3 20.2 27.6 13.6 עצמאי 17.5 21.0 29.9 - 17.6 21.6 29.8 - לא עובד בגיל עבודה 79.8 84.6 91.1 - 83.5 86.5 90.3 - מפ רנס אחד 33.5 47.2 62.4 12.7 33.5 46.4 63.3 14.3 שני מפרנסים ויותר 6.7 8.4 11.0 - 7.5 9.4 12.3 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד30 28.8 28.9 41.7 - 30.0 27.9 41.6 - בגילאי31 - 45 23.7 28.1 33.7 - 22.1 26.8 32.2 - בגילאי46 עד גיל הפנ סיה 15.1 15.9 23.7 9.6 18.1 18.9 26.5 - :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 35.0 31.5 - 32.6 35.6 31.0 - 38.6 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 36.7 33.5 - 33.2 38.6 34.9 - 38.6 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 56.6 58.3 78.5 51.9 57.2 55.7 69.1 61.2 בין9 ל- 12 שנות לימוד 27.5 29.6 42.3 23.9 28.5 29.9 43.1 35.2 13 ומעלה שנות לימוד 17.8 18.0 22.8 20.5 18.8 18.7 22.8 29.7 * לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפ י דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר .**** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה 60 נספח8: תחולות העונ י נפשות לפי הכנסה כלכלית והכנסה נטו והשפעת תשלומי העברה ומיסים ישירים, לפי גישת ה- OECD )(חצי חציון , 2014 ו- 2015 הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי )העברה ומיסים (אחוזים 2014 2015 2014 2015 2014 2015 סך כל האוכלוסייה 26.8 26.8 18.8 19.64 29.6 26.9 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 21.2 20.7 12.6 12.9 40.6 37.7 *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית 62.5 59.5 44.3 45.1 29.0 24.1 **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 59.6 60.3 44.5 46.9 25.3 22.2 עולים 28.9 29.8 14.9 17.6 48.5 40.9 ערבים 51.5 53.9 46.6 49.3 9.5 8.5 משפחות עם ילדים- סך הכול 27.1 27.2 21.5 21.9 20.5 19.5 1-3 ילדים 20.3 19.3 14.9 14.8 26.5 23.4 4 ילדים ויותר 49.5 52.1 43.3 44.4 12.5 14.9 5 ילדים ויותר 54.8 65.6 46.9 53.6 14.3 18.3 משפחות חד הוריות 39.3 36.4 23.4 21.0 40.6 42.2 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 20.0 20.3 14.2 14.8 28.7 26.9 שכיר 20.3 20.3 13.8 14.6 31.9 28.1 עצמאי 18.1 20.5 16.9 16.6 6.9 18.8 לא עובד בגיל עבודה 95.4 95.6 76.9 82.0 19.4 14.3 מפרנס אחד 48.8 49.8 35.7 37.0 26.8 25.6 שני מפרנסים ויותר 7.3 7.9 4.8 5.5 34.4 30.4 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד30 33.2 29.0 22.2 21.0 33.0 27.5 בגילאי31 - 45 26.3 26.6 20.6 21.0 21.9 21.0 בגילאי46 עד גיל הפנסיה 16.3 18.6 12.1 14.7 25.9 21.3 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה ***קשישים 46.1 43.2 24.3 23.3 47.3 45.9 ****בגיל הפנסיה לפי חוק 49.4 49.3 25.8 26.4 47.8 46.5 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 66.8 62.8 49.3 47.5 26.2 24.3 בין9 ל- 12 שנות לימוד 30.1 30.4 21.9 22.9 27.4 24.8 13 ומעלה שנות לימוד 19.7 20.1 13.1 14.1 33.5 30.1 * לפי הגישה הקלאסית: סוג ביה"ס האחרון שבו למד/ לומד המרואיין ** לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילונ י, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב *** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר **** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, ע ד להשלמת תהליך העלאת גיל הפרישה 61 נספח9 :התפלגות העובדים ושיעורי גידול בסך ה ,)תעסוקה לפי ענפי תעסוקה (אחוזים2014 ו- 2015 ענף כלכלי שיעור המועסקים בענף שיעורי הגידול המועסקים בענף בין2014-2015 2014 2015 סה"כ העניים הלא- עניים סה"כ העניים הלא- עניים סה"כ העניים הלא- עניים סך הכל 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 3.7 3.6 3.7 חקלאות 1.1 -- 1.0 0.7 -- 0.8 -28.4 -- -23.6 )תעשייה (כרייה וחרושת 12.6 7.3 13.1 13.6 11.0 13.9 12.3 56.1 9.9 חשמל ומים 1.2 -- 1.3 0.8 -- 0.9 -28.8 -- -29.7 בינוי ובנייה 4.3 11.0 3.6 4.0 11.5 3.3 -2.4 8.6 -5.8 מסחר סיטוני וק מעוני 11.3 13.4 11.1 11.7 10.5 11.8 7.2 -18.3 10.3 שירותי אירוח ואוכל 4.7 5.6 4.7 4.4 6.6 4.2 -3.6 22.7 -6.8 תחבורה, אחסנה ותקשורת 9.2 5.5 9.6 9.0 4.7 9.4 0.5 -12.5 1.2 שירותים עסקיים, בנקאות וביטוח 14.7 9.7 15.2 15.3 12.7 15.5 7.9 36.6 6.1 מינהל צ יבורי 12.5 8.6 12.9 11.9 7.1 12.4 -1.1 -14.8 -0.2 חינוך 12.5 20.1 11.8 13.2 19.9 12.5 8.7 2.3 9.8 שירותי בריאות רווחה וסעד 11.2 11.8 11.1 10.8 10.0 10.9 0.2 -12.0 1.5 שירותים קהילתיים חברתיים ואחרים 4.6 4.9 4.6 4.5 4.9 4.4 1.3 2.8 1.1 * שכר ממוצע ב חישוב לפי נתוני סקר הכנסות וכולל "ענף לא ידוע" שהושמט מהרשימה; במקרה של מיעוט תצפיות מסומן-- . נספח10 :השכר ,)כאחוז מהשכר הממוצע והשינויים בו לפי ענפי תעסוקה (אחוזים2014 – 2015 ענף כלכלי שכר כאחוז מהשכר הממוצע של :*העובדים שיעור שינוי ריאלי בשכר העו בדים בין2014 ל- 2015 סה"כ העניים הלא- עניים סה"כ העניים הלא- עניים סך הכל 100.0 40.1 106.0 3.6 -0.1 3.8 חקלאות 83.2 -- 87.1 2.2 -- -0.7 )תעשייה (כרייה וחרושת 118.3 53.1 123.4 -1.0 -0.8 0.2 חשמל ומים 185.8 -- 194.8 2.7 -- 4.7 בינוי ובניי ה 96.3 53.4 111.4 13.2 -3.5 18.3 מסחר סיטוני וקמעוני 86.4 39.1 90.6 6.3 -15.0 6.0 שירותי אירוח ואוכל 60.6 38.5 64.1 8.1 4.3 9.8 תחבורה, אחסנה ותקשורת 149.3 54.9 154.0 7.4 -4.1 7.1 שירותים עסקיים, בנקאות וביטוח 118.4 42.0 124.7 8.3 18.1 9.3 מינהל ציבור י 79.6 -- 82.8 -1.5 -- -2.6 חינוך 86.3 39.0 93.9 2.6 0.0 2.2 שירותי בריאות רווחה וסעד 90.7 25.4 96.7 -4.1 -12.2 -4.8 שירותים קהילתיים חברתיים ואחרים 64.4 35.2 67.6 -2.8 2.9 -3.0 * שכר ממוצע בחישוב לפי נתוני סקר הכנסות וכולל "ענף לא ידוע" שהושמט מהרשימ ה; במקרה של מיעוט תצפיות מסומן-- . 62 נספח11 :התפלגות העובדים ושיעורי גידול בסך התעסוקה לפי משלחי יד ,)(אחוזים2014 – 2015 משלח יד שיעור המועסקים במשלח היד 2014 2015 סה"כ העניים הלא-עניים סה"כ העניים הלא-עניים סך הכל 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 בעלי משלח יד אקדמי ומנהלים 23.1 16.4 23.7 24.2 13.7 25.2 בעלי מקצועות חופשיים וטכניים 9.9 2.4 10.7 10.1 2.3 10.9 עובדי פקידות 12.5 5.9 13.1 12.0 5.8 12.6 עובדי מכירות ועובדי שירותים 8.1 6.2 8.2 7.9 7.5 7.9 עובדים מקצועיים 32.2 48.2 30.6 31.6 50.5 29.7 עובדים בלתי-מקצועיים 5.9 12.1 5.2 5.9 12.4 5.2 * הסך- "הכול כולל גם בעלי משלח יד "לא ידוע נספח12 :שיעורי ,)השכר והשינויים בו לפי משלחי יד (אחוזים2014 – 2015 משלח יד שכר כאחוז מהשכר הממוצע של :*העובדים שיעור השינוי הריאלי בשכר העובדים בין2014 ל- 2015 סה"כ העניים הלא-עניים סה"כ העניים הלא-עניים סך הכל 100.0 40.1 106.0 3.6 -0.1 3.8 בעלי משלח יד אקדמי ומנהלים 145.1 45.8 150.5 1.3 4.6 0.3 בעלי מקצועות חופשיים וטכניים 188.8 59.5 191.4 11.3 -4.9 11.4 עובדי פקידות 103.2 43.4 106.0 -0.1 11.3 -0.2 עובדי מכירות ועובדי שירותים 73.6 36.9 77.1 1.7 -2.5 2.9 עובדים מקצועיים 66.5 42.0 70.7 1.7 -4.2 2.8 עובדים בלתי-מקצועיים 39.6 32.9 41.2 -4.0 -0.7 -4.4 * הסך- "הכול כולל גם בעלי משלח יד "לא ידוע נספח13 :טווח הכנסו ת לפי עשירונים וגודל משפחה – 2015, לפי סולם שקילות ישראלי עשירון יחיד ( 19% **) שתי נפשות ( 24% ) שלוש נפשות ( 15% ) ארבע נפשות ( 17% ) חמש נפשות ( 13% ) 1 2,271 3,634 4,815 6,032 6,813 2 3,252 5,204 6,895 8,638 9,757 3 4,238 6,781 8,985 11,257 12,715 4 5,148 8,236 10,913 13,672 15,443 5 5,309 8,494 11,255 14,100 15,926 6 6,315 10,104 13,388 16,773 18,945 7 7,379 11,807 15,644 19,599 22,138 8 8,731 13,969 18,509 23,189 26,192 9 10,524 16,839 22,312 27,953 31,573 10 13,634 21,814 28,904 36,211 40,901 * ערכים מרביים שדווחו בסקר , ** שיעור של גודל המשפחה בכלל האוכלוסייה 63 נספח14א : מובהקות סטטיסטית של שינויים במדדי עוני נבחרים בקבוצות ,אוכלוסייה2015 מול2014 קבוצות אוכלוסייה תחולת העוני משפחות תחולת העוני נפשות תחולת העוני ילדים יחס פער ההכנסותFGT סך כל האוכלוסייה לא לא לא לא לא :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים לא לא כן לא לא *)חרדים (לפי הגישה הקלאסית לא לא *לא *לא לא **)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית כן לא לא *לא לא עולים לא לא לא לא לא ערבים לא לא לא לא לא מ שפחות עם ילדים- סך הכול לא לא לא לא לא 1-3 ילדים לא לא לא לא לא 4 ילדים ויותר לא לא לא לא לא 5 ילדים ויותר לא לא לא לא לא משפחות חד הוריות לא לא לא לא לא :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד לא לא לא לא לא שכיר לא לא לא לא לא עצמאי לא לא לא אל לא לא עובד בגיל עבודה כן לא לא לא לא מפרנס אחד לא לא לא לא לא שני מפרנסים ויותר לא לא לא כן כן קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :עבודה עד30 לא לא לא לא לא בגילאי31 - 45 לא לא לא לא לא רמב בגילאים45 -גיל הפנסיה כן כן לא לא לא קבוצות גיל של רא ש משק בית בגיל :פרישה ***קשישים לא לא לא לא לא ****בגיל הפנסיה לפי חוק לא לא לא לא לא :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד לא *לא לא לא לא בין9 ל- 12 שנות לימוד לא לא לא לא לא 13 ומעלה שנות לימוד לא לא לא לא לא * הנתונים נבדקו בר מת מובהקות של5% . הסימון "לא*" משמעו שהנתון אינו מובהק ברמה של5% אך מובהק ברמת מובהקות של10% ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** עקב תנודתיות מוצג ממוצע נע של שנתיים. הגדרה חרדים לפי עבודה גוטליב- ( קושניר2009 .) **** ההגדרה הותאמה לגיל הפרישה מעבודה על פי חוק גיל הפרישה. לפיכך אוכלוסייה זו אינה קבועה, עד להשלמת .תהליך העלאת גיל הפרישה 64 נספח14 :ב תחולות העוני לאורך השנים ורווחי סמך שלהם ברמת מובהקות של5% :תחולת עוני משפחות :תחולת עוני נפשות תחו:לת עוני ילדים 15.0% 16.0% 17.0% 18.0% 19.0% 20.0% 21.0% 22.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 15.0% 17.0% 19.0% 21.0% 23.0% 25.0% 27.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 20.0% 22.0% 24.0% 26.0% 28.0% 30.0% 32.0% 34.0% 36.0% 38.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 65 נספח15 ,: ממדי העוני לפי מדדים נבחרים1998 - 2014 המדד 1998 1999 2002 2003 2004 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 תחולת העוני של משפחות 16.6% 18.0% 18.1% 19.3% 20.3% 19.9% 19.9% 20.5% 19.8% 19.9% 19.4% 18.6% 18.8% 19.1% תחולת העוני של נפשות 18.0% 19.5% 21.0% 22.4% 23.6% 23.8% 23.7% 25.0% 24.4% 24.8% 23.5% 21.8% 22.0% 21.7% תחולת העוני של ילדים 22.9% 26.0% 29.6% 30.8% 33.2% 34.2% 34.0% 36.3% 35.3% 35.6% 33.7% 30.8% 31.0% 30.0% תחולת עוני של נפ שות קשישים 16.1% 19.6% 15.4% 17.9% 20.6% 19.0% 18.9% 17.3% 17.0% 16.7% 18.0% 19.1% 18.5% 18.2% תחולת העוני של משפחות שבראשן קשיש 18.7% 25.0% 19.0% 22.3% 25.1% 22.6% 22.7% 20.1% 19.6% 19.4% 22.7% 22.1% 23.1% 21.7% יחס פער ההכנסות 26.1% 25.8% 29.7% 30.5% 33.3% 34.3% 34.2% 35.5% 35.9% 34.7% 34.4% 32.8% 34.6% 35.7% *עומק העוני בש"ח ₪ 409 ₪ 437 ₪ 503 ₪ 519 ₪ 582 ₪ 679 ₪ 674 ₪ 706 ₪ 738 ₪ 715 ₪ 786 ₪ 783 ₪ 846 ₪ 902 מדדFGT לחומרת העוני 0.022 0.022 0.031 0.033 0.040 0.042 0.042 0.047 0.046 0.044 0.041 0.035 0.038 0.039 מדד ג'יני בקרב העניים 0.164 0.153 0.184 0.186 0.205 0.205 0.205 0.213 0.211 0.203 0.200 0.189 0.197 0.198 מדדSEN 0.069 0.072 0.090 0.097 0.111 0.114 0.113 0.123 0.120 0.119 0.111 0.099 0.105 0.105 * מרחק בין קו העוני והכנסה ממוצעת של עניים לנפש תקנית במחירי2015ד. 66 נספח16א : השפעה על תחולת העוני של משפחות, נפשות, ילדים וקשישים של הוספת כל100 מיליון ש"ח לקצבה המסוימת נספח16 :ב ,עלות תקציבית להורדת נקודת אחוז תחולת עוני משפחותFGT ומדד ג'יני בקרב כלל האוכלוסייה, מיליוני ,₪ 2015 מדרוג המדדים קצבה עלות להורדת נק' אחוז עלות להורדת נק' אחוז תחולת עוני משפחות 'עלות להורדת נק אחוזfgt 'עלות להורדת נק אחוז ג'יני 'עלות להורדת נק אחוז תחולת עוני משפחות 'עלות להורדת נק אחוזfgt 'עלות להורדת נק אחוז ג'יני 5 2 2 ילדים 225.1 120.8 395.4 1 4 3 נכות 78.5 200.2 471.9 2 3 4 אבטלה 92.4 174.4 736.5 3 1 1 הבטחת הכנסה 98.6 52.6 256.1 4 5 5 זקנה ושאירים 99.4 294.6 748.2 1.7% 1.7% 1.6% 1.4% 0.9% 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% קצבת זיקנה ושארים קצבת ילדים דמי אבטלה קצבת נכות הבטחת הכנסה 2.9% 1.5% 1.5% 1.0% 0.9% 0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% קצבת ילדים דמי אבטלה קצבת נכות קצבת זיקנה ושארים הבטחת הכנסה 4.0% 1.2% 1.0% 0.5% 0.2% 0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% 5.0% קצבת ילדים דמי אבטלה קצבת נכות הבטחת הכנסה קצבת זיקנה ושארים 3.7% 0.7% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% קצבת זיקנה ושארים דמי אבטלה הבטחת הכנסה קצבת נכות קצבת ילדים 67 נספח17: שיעור המשפחות העניות באופן מתמשך על פני זמן מתוך כלל העניים ,לפי קבוצות נבחרות1999 – 2015 נספח18: תעסוקה ומדד ,י עוני1999 – 2015 א. תעסוקה ותחולת עוני- כלל האוכלוסייה 40 45 50 55 60 65 70 75 80 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 סה"כ ערבים קשישים לפי הגדרה ישנה חד-הוריות 2015 17.0 18.0 19.0 20.0 21.0 22.0 23.0 24.0 68.0 70.0 72.0 74.0 76.0 78.0 80.0 1999 שיעור תעסוקה תחולת העוני 68 ב. תעסוקה ותחולת עוני- יהודים לא חרדים ג. תעסוקה וחומרת עוני– יהודים לא חרדים 8.5 9 9.5 10 10.5 11 11.5 12 12.5 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 2015 1999 תחולת העוני שיעור תעסוקה 1 1.2 1.4 1.6 1.8 2 2.2 2.4 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 יהודים לא חרדים 2015 1999 חומרת העוני שיעור תעסוקה 69 ד. תעסוקה וחומרת עוני– חרדים ה. תעסוקה וחומרת עוני– ערבים 4.0 5.0 6.0 7.0 8.0 9.0 10.0 11.0 12.0 35.0 40.0 45.0 50.0 55.0 60.0 חרדים* 2014 1999 שיעור תעסוקה חומרת העוני 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 40 42 44 46 48 50 52 54 56 58 60 ערבים 2015 1999 שיעור תעסוקה חומרת העוני 70 נספח19 ,: תחולת העוני לפי קבוצות אוכלוסיה1998 – 2015 * חרדים ולא- חרדים מוגדרים עד2011 לפי גישת גוטליב- ,קושניר2012-2013 גישה קלאסית ולאחר מכן .סובייקטיבית 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% 80.0% 90.0% 1997 1998 1999 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 ערבים במזרח ירושלים בדואים מוכרים בדרום חרדים עולים מ- 2000 לא חרדים * 71 נספח20א)": שיעורם והיקפם של משקי בית המקבלים מענק עבודה ("מס הכנסה שלילי, לפי ,קבוצות אוכלוסייה2015 משקי בית שקיבלו מענק עבודה גובה ממוצע של מענק ההכנסה )שיעור הירידה במדדי עוני (אחוזים כתוצאה ממענק העבודה שיעורם באוכלוסייה )(אחוזים שיעורם בקרב המשפחות העובדות )(אחוזים מספר מוחלט תחולת עוני משפחות עומק העוני (בקרב משפחות )עניות FGT (בקרב משפחות )עניות סה"כ 1.7 2.1 41,800 858 0.3 0.6 0.6 יהודים 1.8 2.2 37,200 861 0.5 0.9 1.0 חרדים בה"ס אחרון 7.9 9.5 8,700 687 0.5 1.4 1.5 חרדים לפי הגדרה סובייקטיבית 6.7 8.3 10,700 711 0.5 1.1 1.2 עולים מ- 1990 1.4 1.7 6,500 1,051 0.2 0.5 0.6 ערבים - - - - - - - משפחות עם ילדים 2.8 3.0 30,300 897 0.5 0.6 0.7 מספר הילדים1-3 2.5 2.6 22,500 927 0.5 0.6 0.7 + מספר הילדים4 4.5 4.9 7,800 809 0.5 0.6 0.7 + מספר הילדים5 - - - - - - - חד-הוריות - - - - - - - עובד 2.1 2.1 40,900 848 0.5 0.8 0.9 שכיר 2.2 2.2 36,400 792 0.5 0.8 1.0 עצמאי - - - - - - - לא עובד בגיל עבודה - - - - - - - מפרנס אחד 1.9 1.9 13,900 969 0.4 0.6 0.8 שני מפרנסים ויותר 2.3 2.3 27,100 786 0.9 1.1 1.3 רמ"ב עד גיל30 2.8 3.0 11,700 670 0.3 0.8 0.8 רמב בגילאים31-45 2.6 2.7 21,200 875 0.6 0.6 0.6 רמב בגילאים46 -גיל הפנסיה 1.0 1.1 7,400 901 0.3 0.5 0.7 קשישים לפי הגדרה ישנה - - - - - - - בגיל פנסיוני לפי חוק - - - - - - - השכלה עד8 - - - - - - - השכלה9-12 1.7 2.0 15,100 756 0.6 0.3 0.5 השכלה13 ומעלה 1.9 2.2 25,000 937 0.1 0.9 0.9 72 נספח20 :'ב הכנסות משפחתיות כשיעור מקווי העוני בקרב משפחות הממצות את זכותן ,למענק עבודה2015 הרכב משק הבית ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש למשרה אחת כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש למשרה אחת וחצי כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש לשתי משרות כאחוז מקו ה עוני ( יחיד55 )+ 150 - - ( יחיד23) עם ילד+ 100 - - ( יחיד23 ) עם+ 2 ילדים 78 - - ( יחיד23 ) עם+ 3 ילדים 70 - - ( זוג55 )+ 94 145 187 ( זוג23) עם ילד+ 73 106 139 ( זוג23 ) עם+ 2 ילדים65 90 117 ( זוג23 ) עם+ 3 ילדים57 80 103 זו( ג23 ) עם+ 4 ילדים52 72 93 ( זוג23 ) עם+ 5 ילדים48 66 84