חומר רקע
י"ח בכסלו התשע"ז
18 בדצמבר 2016
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה), התשע"ז-2016
רקע כללי:
פרשת היעלמותם של תינוקות ופעוטות מקרב עולי יהדות תימן בשנים 1954-1948, התרחשה על רקע עלייתם וקליטתם החפוזה של כ-50,000 עולים מתימן, שעלו לישראל בשנותיה הראשונות של המדינה (אשר קלטה באותן שנים כ-680,000 איש, בעוד הישוב ה"וותיק" עמד על כ-600,000 איש בלבד). ככלל, מדובר על היעלמות של תינוקות בעקבות אשפוז בבית חולים, בבתי יולדות, במחנות עולים (בהם שהו התינוקות בהוראת הסוכנות בבתי תינוקות) ובבתי הבראה. להורים נמסר שהפעוטות נפטרו ונקברו, מבלי שניתנה להם אפשרות לראות את גופותיהם. רבות ממשפחות הילדים סברו וסבורות עד היום כי הילדים נלקחו לאימוץ בלתי חוקי.
קיימות שלוש תאוריות מרכזיות בעניין גורל התינוקות. האחת, חטיפה ממסדית, שמטרתה לספק ילדים לזוגות אשכנזים ולאורחים מחו"ל (בין היתר עבור תשלום). השנייה, חטיפה ואימוץ בלתי חוקי, אך לא כתוכנית ממסדית אלא כתופעה שהתרחשה בהעלמת עין ואדישות ממסדית ותוך אווירה תרבותית שראתה באימוץ סיוע לילד שהגיע ממשפחה נחשלת. התאוריה השלישית, המקובלת על ועדות החקירה (ראו בהמשך), היתה כי רוב הילדים אכן נפטרו, למעט מקרים בודדים שנבעו מטעויות אנוש ובלבול על רקע נסיבות התקופה.
ב-1967 החליטה ממשלת ישראל על הקמת ועדת חקירה בין-משרדית, ועדת בהלול-מינקובסקי. ועדה נוספת, ועדת שלגי, הוקמה בשנות ה-80 מכוח סעיף 28 לחוק ועדות חקירה, כוועדת בירור, וב-1995 הוקמה (בין היתר, בעקבות לחצם של חסידי הרב משולם ו"אירועי יהוד") ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ'), יהודה כהן. זה הוחלף לאחר התפטרותו (מטעמי מצב בריאותי) על ידי שופט בית המשפט העליון, יעקב קדמי (ועדת כהן-קדמי). הוועדה פרסמה את מסקנותיה בשנת 2001. שלוש הוועדות קבעו כי רובם המכריע של הילדים נפטרו. אי-הסדרים בתעודות הפטירה (ואף הגעתם של צווי גיוס לילדים שנפטרו), קבורת ילדים ללא הוריהם ואף "הימצאותם" של מספר ילדים שהמשפחות טוענות שנמסר להם שנפטרו אך לאחר שהפעילו אלימות - נמצאו, הוסברו על ידי הוועדות בקשיי שפה והבנה, קשיי קליטה והעדר רישום מסודר (כך לדוגמא נמסר כי לעולים לא היה מספר תעודת זהות אישי, אלא תעודת ומספר עולה "משפחתיים"). קשיים אלו הובילו מצידם לקושי בשמירת זיהוי תינוקות בבתי התינוקות ובבתי החולים, ובחלק מהמקרים לניתוק הקשר בין התינוק למשפחתו. ניתוק קשר זה הוביל, כך לעמדת הוועדה לכך שלא ניתן היה להודיע להורים בזמן אמת על פטירת ילדיהם ולאפשר להם לזהות את ילדם ולקוברו, וכן לכך שחלק מההורים נחשבו כמי שנטשו את ילדיהם – מה שהוביל בסופו של דבר לאימוצם של אותם הילדים).
בפני ועדת כהן-קדמי היו 800 תלונות על היעלמות ילדים, מהן 745 בארץ, ו-20 במחנה טרום-עליה של הג'וינט בחאשד שבעדן. כן היו בפני הוועדה תלונותיהן של 35 "ילדים" שפנו לוועדה מאחר שסברו כי יש להם קשר לנעדרים. יחד עם התלונות שהוגשו לוועדות הקודמות ובקיזוז תלונות שהוגשו ליותר מוועדה אחת, הוגשו בסך הכל 1053 תלונות. כאשר כ-80% מהילדים שנעלמו (כ-800) היו ממוצא תימני וכ-230 הגיעו מבני עדות המזרח. ועדת החקירה הממלכתית קבעה כי מתוך 1053 התינוקות שתלונה בעניינם נבחנה על ידי הוועדה או על ידי הוועדות הקודמות 979 תינוקות נפטרו, 69 נותרו עלומים ו-5 תינוקות נתגלו.
הוועדות זכו לאמון מועט מצד המשפחות. הביקורת העיקרית הייתה כי הן נטו לאמץ בקלות רבה מדי מסמכים ועדויות על פטירת הילדים ולא ניסו להפריך את אמינות המסמכים נוכח סתירות בינם ובין עדויות אחרות.
חשיפת חומרי חקירה בפרשה
בשנת 2002 אישרה הממשלה את פרסום הפרוטוקולים של דיוני ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948-1954 (להלן – "ועדת כהן-קדמי") שהתקיימו בדלתיים פתוחות. בהתאם, ביום 24.12.2002 ניתן צו ועדות חקירה (היתר עיון בפרוטוקולים של דיוני ועדת חקירה) התשס"ג-2003 המסדיר את פתיחת החומרים. חומרים נוספים ניתנים לפרסום מכוח תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), תש"ע-2010.
לצורך הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים הנוספים של חומרי ועדת כהן-קדמי שנותרו חסויים, מונה ביוני 2016, על ידי הממשלה, השר צחי הנגבי (החלטה 1584). השר הנגבי המליץ על חשיפת חלק מהחומרים החסויים. בעקבות המלצת הנגבי אישרה הממשלה, ב-13 בנובמבר 2016, חשיפת חלק מהמסמכים החסויים בהחלטת ממשלה מספר 2040. האישור טעון את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
יוער, כי החומרים של הוועדות הקודמות וחומרים נוספים ייפתחו לפי חוק הארכיונים.
נוסח הצו המובא לאישור הוועדה
צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה), התשע"ז- 2016
בתוקף סמכותה לפי סעיף 26(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט - 1968 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור:
הגדרות
בצו זה
"ועדת החקירה" - ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948 עד 1954;
"חומרים של ועדת החקירה" – כל אלה:
הפרוטוקולים החסויים של ועדת החקירה ובכללם כל חומר מחומרי הוועדה שצורף לפרוטוקולים אלה;
חומר ראיות כמשמעו בסעיף 15 לחוק;
דבר מתוך דיון של ועדת החקירה שנערך בדלתיים סגורות
עיון ופרסום מותר
העיון בחומרים של ועדת החקירה ופרסומם מותר, וזאת בכפוף לכללים אלה:
מידע בדבר אימוץ – יפורסם ללא פרטים העשויים להביא לזיהוי המאומצים, המאמצים וההורים הביולוגיים; מידע בדבר מאומצים שנמצא קשר בין אימוצם לבין – יפורסם בכפוף לאישור בית המשפט לפי;
מידע רפואי –יפורסמו פרטים מזהים מידע רפואי או מידע אחר העשוי להוביל למידע רפואי;
מידע בענייני רווחה – שמות ופרטים שעשויים להביא לזיהוי במסמכים מתחום הרווחה לא יפורסמובן בן אחר;
מידע ובכלל זה, מידע רפואי ומידע על רווחה המצוי בתיק של "עלום" – יפורסם, למעט אם משפחה לפרסום;
מידע, ובכלל זה, מידע רפואי ומידע על רווחה בדבר אנשים שידוע כי נפטרו או שהוועדה קבעה כי נפטרו– יפורסם, דו"חלאחר המוות ותמונות, ולמעט אם משפחה לפרסום;
מידע אחר שיש בו פגיעה בפרטיות – מידע שאין בו עניין ציבורי או שהפגיעה בפרטיות שבפרסומו עולה על העניין הציבורי שבפרסום – לא יפורסם;
מחקרים וספרים שהוגשו לוועדה –יפורסמו ; תינתן אפשרות לעיין ב בארכיון המדינה;
חומר מרשות חקירה – היוועצות עם רשות החקירה;
מידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה – יפורסם בכפוף הגורם .
בנימין נתניהו
ראש הממשלה
__________התשע"ז
(_________ 2016)
(חמ 3-827-ת2)