חומר רקע

)סקירת פעילות איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר איגוד האינטרנט הישראלי ISOC-IL 6/2015-5/2016 דו"ח שנתי סקירת פעילות איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) 6/2015-5/2016 לתקופה , פתח תקווה2016 ביוני15 | מוגש לאסיפה הכללית השנתית איגוד האינטרנט הישראלי ISOC-IL )איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר Israel Internet Association (RA) איגוד האינטרנט הישראלי ISOC-IL 4951774 , פתח תקווה7210 ., ת.ד6 רחוב ברקת 6 Bareket street, POB 7210, Petach Tikva 4951774 T. +972-3-9700900 F. +972-3-9700901 [email protected] · www.isoc.org.il איגוד האינטרנט הישראלי| 3 תוכן עניינים 5 תמצית מנהלים .1 6 דבר נשיאת האיגוד .2 8 דבר מנכ"ל האיגוד .3 10 אודות האיגוד .4 12 הוועד המנהל .5 12 בחירות וחילופי חברי ועד 12 נשיאה חדשה לעמותה 12 מדיניות שקיפות חדשה 12 2016 תקציב האיגוד לשנת 14 ניהול העמותה .6 14 מנכ"ל חדש לעמותה 14 2011-2013 קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 15 חברים 15 ביקורת עומק של רשם העמותות 15 אתר ולוגו חדשים לאיגוד 16 תרומת חברת דואר ישראל לפרסום פעילות האיגוד בנושא מסחר אלקטרוני 17 AdWords- לפרסום פעילות האיגוד בgoogle תרומת חברת 17 CRM לשימוש במערכתSalesForce.com תרומת חברת 17 המבנה הארגוני של העמותה 18 2016 מבנה ארגוני של איגוד האינטרנט שנת 18 פעילות מערך התשתית והטכנולוגיה באיגוד .7 18 החלטה להפסיק את פעילות האיגוד כרשם 19 2007-2016 רישום דרך רשמים ורישום ישיר- 'שקף א 19 2007-2016 התפלגות רישום שמות מתחם בין רשמים ורישום ישיר באיגוד- 'שקף ב 20 סטטיסטיקת המרשם 20 .IL- לDNSSEC הקמת מערך 21 1999 שמות מתחם שנרשמו לפי כללי הרישום הישנים לפני 21 ILDRP - ישוב מחלקות סביב שמות מתחם 2015-2016 דוח שנתי| 4 22 מחלף האינטרנט הישראלי- IIX 22 :IIX היקף התעבורה וכמות החיבורים של 22 FROOT אירוח שרת 23 .il מנהלת חדשה למרשם שמות המתחם בסיומת הלאומית 23 חבר חדש לוועדת היגוי לתשתיות 24 פעילות קשרי קהילה .8 24 כללי 24 הקמה של מרכז לסיוע לאזרחים ועסקים קטנים בנושא הגנת סייבר 25 האקדמיה לאינטרנט 26 המרכז לאינטרנט בטוח 28 התפלגות הפניות המגיעות למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט 28 נייר עמדה לוועדת ארבל 29 "תופעת ה"עוקץ המרוקאי 30 פעילות רגולציה ומדיניות ציבורית .9 30 כללי 30 כתיבת מסמכי ייזום מדיניות ציבורית בנושאים שונים 31 עמדת האיגוד כידיד בימ"ש בתביעת צ'רלטון נגד ספקיות האינטרנט 31 סיוע לגיבוש עמדת מדינה בחוק לחשיפת פרטי מעוול 32 לתקנות הנגישות35 ריכוז שיח של בעלי עניין בנושא תקנה 32 השתתפות בתהליך קביעת מדדי איכות חיים בתחום טכנולוגיית המידע 33 . אינטרנט ישראלי10 33 )STS( מאגר מידע על אודות אינטרנט ישראלי 33 )מאגר התמונות החופשיות של ישראל (פיקיויקי 34 . ייצוג של קהילת האינטרנט הישראלית בפורומים בינלאומיים11 35 . נספחים12 36 2016 נספח א' תקציב איגוד האינטרנט לשנת 39 נספח ב' תיאור פעילות האיגוד 41 נספח ג' מסמך ייזום להקמת מרכז לתמיכה באירועי אבטחת סייבר אצל אזרחים נספח ד' עמדת איגוד האינטרנט לועדה להגנה על הציבור מבפני פרסומים 51 )פוגעניים (ועדת ארבל 63 נספח ה' עמדת איגוד האינטרנט בתיק צ'רלטון נ' ספקי האינטרנט 71 נספח ו' מכתב תודה של נציג שיוויון אנשים עם מוגבלויות איגוד האינטרנט הישראלי| 5 1 1 .תמצית מנהלים דו"ח שנתי זה של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) סוקר את עיקרי פעילות האיגוד בתקופה שבין שתי אסיפות כלליות שנתיות המתרחשות במחצית השנה. הדו"ח סוקר את פעילות האיגוד במגוון הפעילויות שהוא מקיים, מספק נתונים שונים על אודות הפעילות ומדגיש את החידושים שאירעו בתקופת הדו"ח. עיקרי הדברים: · החלטת האיגוד להפסיק את פעילותו כרשם שמות מתחם, והתמקדותו בניהול מרשם שמות המתחם בלבד. · . IL לחתימה דיגיטלית של מרחבDNSSEC דיווח על התקדמות בהקמת מערך .2016 לקראת השלמתו במחצית · . IL דיווח סטטיסטי על פעילות תחום מרשם שמות המתחם בסיום · .IIX דיווח על הפעילות במחלף האינטרנט הישראלי · החלטה על הקמת מרכז לסיוע לאזרחים ועסקים קטנים ובינוניים בנושא של הגנת סייבר. · IPv6 ייזומם של מסמכי מדיניות ציבורית שונים בנושאי פרטיות ילדים, פרישת בישראל, מוות דיגיטלי וכד'. · דיווח על פעילותו הענפה של המרכז לאינטרנט בטוח הפועל במסגרת האיגוד. · דיווח על מסמכי שונים שנכתבו והופצו על ידי האיגוד בתקופת הדו"ח בסוגיות של אלימות ברשת וחסימה של אתרי אינטרנט. · דיווח על תופעה סחיטת רשם בשם “העוקץ המרוקאי" בה ניתקל האיגוד באופן משמעותי בתקופת הדו"ח. · 35 פעילות האיגוד בנושא של נגישות של אתרי אינטרנט, ובפרט השפעתה של תקנה לתקנות הנגישות. · מינוי מנכ"ל חדש לעמותה. · דיווח על קביעה של שומה לפי מיטב השפיטה לעמותה והתמודדות העמותה עם הסוגיה. 2015-2016 דוח שנתי| 6 2 2 .דבר נשיאת האיגוד, נאוה גלעד 2016 יוני שנה זו היא שנתי הראשונה כנשיאת האיגוד, שנה שלישית כחברת ועד ולאחר פעילות של יותר מעשור בארגון בייעוץ והובלת הנושאים החברתיים לצמצום הפער הדיגיטלי, חינוך לגלישה בטוחה והנגשת האינטרנט לאוכלוסיות ייחודיות. במציאות המשתנה של ימינו כאשר נושאים כמו תעסוקה, למידה ובטחון כלכלי תלויים במידה רבה ביכולת הקידום העצמי, נודעת חשיבות מרבית להבנה ושימוש באפשרויות הגלומות במרחב הדיגיטלי. החזון של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) כגוף טכנולוגי המוביל תשתיות קריטיות וכנותן שירותים חברתיים הינו קידום האינטרנט בישראל כתשתית ניטרלית, נגישה ובטוחה. מה עומד מאחורי המילים האלה הכוללות את ערכי הליבה של חברת האינטרנט? האיגוד מוביל, מקדם ונותן שירותים בהלימה לעקרונות הללו: היכולת להתחבר ללא חסמי גישה לרשת כתשתיות ליוזמות, יצירתיות והזדמנויות כלכליות. היכולת להתבטא התלויה ביכולת של משתתפי הרשת להתבטא בחופשיות כאמצעי לתקשורת ושיתופי פעולה בין יחידים וקבוצות ללא חשש לפגיעה בפרטיות. הצמיחה העצומה של האינטרנט ומגוון היישומים מתאפשרים בזכות היכולת ליזום אופייה הפתוח המוצע לשימוש לכל. אנו מכירים בערך חשוב זה ומתנגדים להגבלות ממשלתיות ואחרות בהתפתחות ובשימוש ברשת. ארכיטקטורת הרשת מזמנת כר רחב ועוצמתי לשיתוף, לחינוך ולשיתופי היכולת לשתף פעולה. אנו תומכים בעידוד מדיניות של תחרות בתקשורת, בשירותי אינטרנט, היכולת לבחור בתוכנות ויישומים מבוססי רשת. איגוד האינטרנט הישראלי| 7 כאיגוד עלינו לסייע בהבטחה של רשת בטוחה, יציבה ועמידה באמצעות שמירה על ניטרליות הרשת, הגדרת אתיקה דיגיטלית, אזרחות דיגיטלית להתנהלות ראויה ברשת היכולת להתחבר, להתבטא - ותמיכה באסדרה פרטית. אמון הוא מונח עיקרי ובסיסי בחופשיות, לחדש, לשתף ולבחור מותנה באופן ישיר ברמת האמון ובטחון הגולשים ברשת. הגנה על זכויות הגולש והאפשרות לעורר אמון, כי לא החקיקה היא שצריכה להוביל (ישנם נושאים שהם אולי חוקיים אבל לא ראויים) אלא החברה האזרחית צריכה לייצר את התרבות הדיגיטלית. הועד המנהל לדורותיו מיצב את האיגוד יחד עם הדרג המקצועי בפיתוח תכניות בהם אנו פועלים ונמשיך לפעול לחסימת חקיקה שמרנית, מפלה ולא מאוזנת. נמשיך להנגיש את השימוש ברשת לכלל האוכלוסייה, נמשיך להסביר ולחנך לנורמות התנהגות לאזרחות דיגיטלית, ולסייע בהגנה על הגולש מפני איומים חיצוניים. יזמו הדרג המקצועי והועד המנהל הנוכחי את גיבוש 2016 ובנוסף, בתכנית העבודה לשנת מסמכי המדיניות הציבורית ואת הקמת מרכז הסייבר להגנה על הגולש הפרטי. יחד עם שותפים בעלי עניין מכל המגזרים נצליח לממש את החזון. בברכה , שלומוביץ-נאוה גלעד נשיאת האיגוד 2015-2016 דוח שנתי| 8 3 3 .דבר מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן 2016 יוני היכרותי עם איגוד האינטרנט הישראלי החלה בסמוך להקמתו, ופעילותי בו החלה בשנת amdocs.co.il , הראשונים שהתקיימו באיגודILDRP-בהשתתפותי באחד מ . בהיותי נוכח בעת פריצת האינטרנט לשימוש מסחרי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, 2001 יש לי פינה חמה בלב לאיגוד ולמייסדיו שהניחו את התשתית לפעילות ראויה ונכונה של האינטרנט בישראל. בשל כך, עם סיום כהונתי כמקים וראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, נעניתי בשמחה לבקשה לשמש כחבר בוועדת ההיגוי לתשתיות שהוקמה באיגוד. לא שיערתי, שמהלך זה יביא בסופו של עניין לכהונתי כמנכ"ל האיגוד. את פעילות האיגוד בתחום הציבורי בעת האחרונה הכרתי מכהונתי בראשות רמו"ט, . בוועדת ההיגוי 2012-במסגרתה אף שמחתי להיות חבר בוועדת ההיגוי לכנס השנתי ב . IL לתשתיות, נחשפתי ביתר עומק לפעילות הרגישה של האיגוד כמנהל המרשם של . IIX וכמפעיל של מחלף האינטרנט הישראלי איגוד האינטרנט הינה עמותה חשובה ביותר. בראש ובראשונה, היא יזמה ומפעילה שתי . בפעילות זו, IIX- מרשם שמות המתחם ו- תשתיות מרכזיות של האינטרנט הישראלי האיגוד מתפקד כארגון טכנולוגי מהרמה הגבוהה ביותר, המספק למדינת ישראל בסיס מעולה לפעילות רשת האינטרנט בישראל ברמת אבטחת מידע גבוהה ביותר. על האיגוד לשמר את יכולתו לאפשר בישראל שירותי אינטרנט חיוניים אלה. במקביל, מתפקד האיגוד כעמותה המובילה בישראל בסוגיות של חיים דיגיטליים. בהיבט זה, תפקיד האיגוד לוודא כי עקרונות יסוד של חברה דמוקרטית בריאה מתקיימים מושפעים יותר ויותר מהמתרחש בעולם 21-באינטרנט הישראלי. חיי האזרחים במאה ה הדיגיטלי. הכלכלה הפכה כלכלת מידע מבוססת שירותי טכנולוגיה ושימוש מסיבי במידע מכל הסוגים. רשתות חברתיות מפילות משטרים דיקטטורים ברחבי העולם, ומשפיעות איגוד האינטרנט הישראלי| 9 על תהליכי קבלת החלטות בכל מדינה דמוקרטית. ילדים, ילדות, נערים ונערות מקיימים את עיקר חיי החברה שלהם ברשת, ומוצאים בה תחומי עניין ועיסוק מגוונים וחדשניים. במהפכה שכזו, נדרשת החברה לארגוני חברה אזרחית אשר יוודאו כי השימוש ברשת, כמו גם שינויים בסביבה הטכנולוגית, החוקית רגלטורית והחברתית יהיו לטובת האזרחים. על כן, בכל נושא הקשור להשפעתה של רשת האינטרנט על החברה והכלכלה בישראל האיגוד רואה צורך לעשות, ובפרט לייצג את האינטרס הציבורי של משתמשי המרשתת בישראל. האיגוד בחר בדרך ייחודית למלא את תפקידו. מחד גיסא, הוא מנהל, כאמור, שתי תשתיות מרכזיות בליבת האינטרנט הישראלי. מאידך גיסא, הוא פרקליטן של זכויות הרשת, ורואה ממשלה, עסקים ואף אזרחים פשוטים - כתפקידו לוודא שאחרים המנהלים פעילות ברשת מיישמים עקרונות של שמירה על חופש ביטוי, חופש תנועה, פרטיות, שיוויון, חופש מידע. בפעולתו בתחומי הליבה האיגוד מיישם בפועל את עקרונות חופש הרשת שהוא מקדם, ומקפיד על פעילות תוך נייטרליות רשת, שוויון ושקיפות. אני רואה בניהול איגוד האינטרנט זכות גדולה, וחובה לקדם את הערכים עליהם הוא מבוסס. ברצוני להודות לוועד המנהל של האיגוד על האמון שנתן בי, ועל שהפקיד את יומי בידי ובעיקר מבקש להודות לעובדי האיגוד, אשר -ניהול העמותה ותפקודה היום עושים את עבודתם היום יומית באיגוד בתחושת שליחות, אחדות מטרה ורמה מקצועית גבוהה. יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט 2015-2016 דוח שנתי| 10 4 4 .אודות האיגוד איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) (“האיגוד") הינו עמותה, אשר שמה לה למטרות לקדם מגוון נושאים הקשורים לפעילותה של רשת האינטרנט במדינת ישראל. מטרותיה הרשומות הינן: · קידום פעילות אסדרה עצמית בתחומי האינטרנט; לרבות גיבוש כללי אתיקה, ואמצעים נוספים וזאת תוך שמירה על ניטרליות הרשת. · להוות גוף טכנולוגי מוביל לניהול תשתיות האינטרנט בישראל ולקידום קהילת הגולשים. · הקצאת שמות מתחם והסדרת התחום, בישראל. · ) בישראל.ISOC - Internet Society( ייצוג ארגון האינטרנט העולמי · להרחיב ולהעמיק את השימוש באינטרנט בחברה הישראלית באופן בטוח, נגיש ופתוח. · המחקר, החינוך והאוריינות, התקשורת ושיתופי פעולה הקשורים ברשת האינטרנט בישראל. · השתתפות ביצירה ועדכון של תקינה (ישראלית ועולמית) הקשורה לרשת האינטרנט והשימוש בה. · העשרה של העוסקים בתחום האינטרנט לשדרוג / לשיפור הידע המקצועי שלהם, ע"י ארגון ימי עיון, סדנאות והפצת חומרי ידע מקצועי. · ICANN (the :ייצוג קהיליית האינטרנט הישראלית בגופים בינלאומיים שונים לרבות . Internet Corporation for Assigned Names and Numbers) · .כל פעילות אחרת לקידום נושא האינטרנט בישראל מרשם שמות המתחם - האיגוד מנהל שתי תשתיות מרכזיות בליבת האינטרנט הישראלי IIX .) (“המרשם"), ומחלף האינטרנט הישראליIL ccTLD( ברמה העליונה של ישראל (. Israeli Internet eXchange) )domain names( המרשם הוא מאגר מידע מרכזי וייחודי המקשר בין שמות מתחם וכתובות האינטרנט שלהם, ובאמצעותו מוקצים שמות המתחם למי שמחזיק בהם. רישום שמות המתחם נעשה כיום על ידי רשמים הפועלים מטעם האיגוד, ומבצעים את הקשר מול הציבור הרחב המבקש לרשום או לחדש שם מתחם. מתוקף ניהולו של האיגוד את המרשם, , DNS (Domain Name System)-הוא גם מפיץ לכל העולם את המידע על אודות שרתי ה בהם מפורסם המידע המקשר בין שם המתחם וכתובת האינטרנט שלו. איגוד האינטרנט הישראלי| 11 הוא מערך תקשורת מחשבים, המקשר באופן שיוויוני ונייטרלי בין הרוב המוחלט שלIIX ), כך שגלישהISP - Internet Service Providers( ספקי הגישה לאינטרנט בישראל ממשתמש בישראל לאתר אינטרנט במדינת ישראל, או לשירות הפועל בה, תעשה מבלי חוסך עלויות תקשורת בינלאומית, מאיץ את השימוש IIX .לצאת מגבולות המדינה באינטרנט למשתמשים בישראל, משפר את יכולת הגנת הסייבר של מדינת ישראל ומחולל חדשים להיכנס לשוק.ISP תחרות בהיצע שירותי האינטרנט, שכן הוא מקל על , האיגוד עוסק בסוגיות מגוונות של IIX-במקביל לניהול הפעילות התשתיתית של המרשם ו הטמעת ושימוש באינטרנט בחברה הישראלית. בין היתר, מקדם האיגוד מדיניות ציבורית שבמרכזה שמירה על ערכי חופש הרשת, שמשמעותם יישום של העקרונות החוקתיים של מדינה דמוקרטית ברשת האינטרנט. במסגרת זאת, האיגוד רואה עצמו כשומר על זכויות חוקתיות כגון חופש הביטוי (שפגיעה בו ברשת עשויה להיות, לדוגמא, בחסימת גישה לאתרי אינטרנט), שיוויון (שברשת משמעותו הוא, לדוגמא, עיקרון נייטרליות הרשת והנגשה של אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות), פרטיות, חופש תנועה (שמשמעותה ברשת היא, לדוגמא, חופש גלישה ללא מגבלות) וחופש מידע. בנוסף לקידום מדיניות ציבורית במובנה הרחב, האיגוד גם מקיים פעילויות תמיכה לקהל המשתמשים ברשת, כדי להתמודד עם אתגרים שהרשת מעמידה בפני החברה. כך, מפעיל לתופעות 24/7 ), אשר נותן מענה אנושיsafe.org.il( האיגוד את המרכז לאינטרנט בטוח ), הפצה של תכנים פוגעניים shaming( רשת שכיחות כגון אלימות וירטואלית, ביוש ומיניים ועוד. האיגוד מפעיל מערך מידע בשם האקדמיה לאינטרנט, במסגרתה יכול הציבור לרכוש ידע בנושאים שונים ברשת, כגון מסחר אלקטרוני או הקמת אתרי אינטרנט. בנוסף, המספק מידע nagish.org.il האיגוד מפעיל במשותף עם האוניברסיטה הפתוחה את אתר טכנולוגי להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. ), במסגרתו data.isoc.org.il( האיגוד יזם מאגר מידע על אודות הרשת בישראל מתפרסמים נתונים סטטיסטיים שונים, תמציות של מאמרים וידיעות המכילים מידע כזה על אודות הרשת בישראל והפניה אליהם. במסגרת פעילות זו, האיגוד יוזם סקרים על אודות שימוש ועמדות הציבור בקשר לאינטרנט. בנוסף לפעילותו המקומית, האיגוד משתתף במספר פורומים בינלאומיים, שם הוא ISOC הישראלי שלchapter-מייצג את משתמשי האינטרנט בישראלי. האיגוד הוא ה ), וכן חבר באיגוד האירופי של רשמי שמות מתחם Internet Society, ISOC.ORG( ICANN (Internet Cooperation for ). בנוסף, האיגוד פועל במסגרתCENTR( ccNSO (country code-, ובפרט במסגרת הAssigned Names and Numbers) ,IGF . האיגוד משתתף דרך קבע בפגישות שלNames Supporting Organization) WSIS ) וכן בפעילויותInternet Governance Forum( ארגון משילות האינטרנט .ITU-( של ארגון הWorld Summit of the Information Society) 2015-2016 דוח שנתי| 12 5 5 .הוועד המנהל הוועד המנהל של האיגוד מונה תשעה חברים, אשר נבחרים מתוך חברי העמותה. חברי הוועד המנהל פועלים בהתנדבות, ותפקידם להתוות את האסטרטגיה של האיגוד, ולוודא כי הדרג המקצועי באיגוד בניהול המנכ"ל פועל ליישומה. בחירות וחילופי חברי ועד התקיימו, כבכל שנה, בחירות לוועד המנהל ואלה עברו ללא תקלות 2015 בסוף שנת מיוחדות, אך הציפו מספר נושאים המחייבים דיוק והבהרה בתקנון העמותה. על כן גיבש הדרג המקצועי באיגוד מספר שינויים מוצעים בניסוח של התקנון, ואלה יובאו לאישור .2016 האסיפה השנתית שתתקיים בחודש יוני , נבחרו 2015 בשל התפטרותו של חבר הוועד המנהל ליאור קפלן בתחילת חודש דצמבר ארבעה חברי ועד חדשים (במקום שלושה כפי שאמור לקרות דרך קבע): 2015 בבחירות בר, פרופ' קרין נהון, עו"ד דור נחמן ומני לוי שנבחר מחדש -שבע אנגלברג-הגב' בת -לכהונה נוספת בוועד. חברים אלה הצטרפו לחברי הוועד הקייים: נתן גביש, נאוה גלעד שלומוביץ', ד"ר אלון הסגל, יעקב נבות ולביא שיפמן. עו"ד דור נחמן החליף את ליאור קפלן, ויכהן כחבר ועד ביתרת השנתיים שנשארו לליאור בוועד המנהל בהתאם לתקנון. נשיאה חדשה לעמותה , בחרו חברי הוועד המנהל בגב' 2016 בישיבת הוועד המנהל הראשונה שהתקיימה בשנת שלומוביץ' כנשיאה של האיגוד.-נאווה גלעד מדיניות שקיפות חדשה בישיבת מרץ של הוועד המנהל, קיבל הוועד המנהל, על בסיס המלצת הדרג המקצועי באיגוד, מדיניות שקיפות חדשה למסמכים פנימיים של האיגוד. במסגרת מדיניות זו, אושרו להפצה קבועה מסמכים כגון התקציב המאושר, סדר יום לישיבת הוועד המנהל, הודעות לעיתונות, פרוטוקולים של ישיבות הוועד המנהל, תכנון מול ביצוע שנתי ועוד. איגוד האינטרנט הישראלי| 13 2016 תקציב האיגוד לשנת , והוא מצורף 2015 אושר בישיבת הוועד המנהל בחודש דצמבר2016 תקציב האיגוד לשנת כנספח א' לדו"ח זה. תקציב זה מבוסס על תוכנית אסטרטגית שגיבש המנכ"ל החדש יורם הכהן, ובמסגרתו תוקצבו שתי פעילויות חדשות של האיגוד: 1 1. .)הקמה של מרכז הגנת סייבר לאזרחים ועסקים קטנים (ראו דיווח מפורט להלן 2 2. ייזום וכתיבה של מספר מסמכי מדיניות ציבורית בנושאים שונים הקשורים לאינטרנט בישראל, וזאת במטרה לקדם דיון ציבורי בנושאים המפורטים בהם וקידומם. 2015-2016 דוח שנתי| 14 6 6 .ניהול העמותה מנכ"ל חדש לעמותה , הודיעה המנהלת של העמותה, הגב' דינה באר על 2015 בסמוך לאסיפה השנתית בשנת סיום תפקידה. עם ההודעה, הוועד המנהל החל בתהליך איתור של מנכ"ל לאיגוד. בסופו של תהליך האיתור נבחר לתפקיד עו"ד יורם הכהן, והוא מכהן כמנכ"ל האיגוד מסוף רגולטורי העשיר -. יורם נבחר בשל הניסיון הניהולי, הטכנולוגי והמשפטי2015 חודש יולי שלו, אשר רלוונטי מאוד לפעילות האיגוד. בראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) 2013 יורם הקים ועמד עד אמצע שנת במשרד המשפטים. לפני תפקידו במשרד המשפטים, הוא הקים וניהל את הגורם המאשר ) הראשון שקיבל אישור פעולה לפי חוק חתימה PKI Certification Authority( ., וניהל חברות הזנק בתחום הפצת תוכן דיגיטלי2001-אלקטרונית, התשס"א התמחותו של יורם היא בנושאי משפט וטכנולוגיה, ועד למינויו שימש כעמית מחקר ) וכעו"ד בתחומי INSS( בנושאי סייבר, טכנולוגיה ומשפט במכון למחקרי בטחון לאומי משפט וטכנולוגיה. הוא מגיע לאיגוד עם ניסיון רב ומגוון במשפט וטכנולוגיה, רגולציה ואבטחת מידע. כראש רמו"ט הוא היה הרגולטור המדינתי בנושאים של הגנת פרטיות במידע, חתימה אלקטרונית ונתוני אשראי, וייצג את מדינת ישראל בפורומים בינלאומיים , הנציבות OECD-רבים בסוגיות של מדיניות בנושאים טכנולוגיים, לרבות ארגון ה האירופית וגופי ממשל אמריקאיים. לפני תפקידו במשרד המשפטים, יורם נשא בתפקידי ניהול בחברות טכנולוגיה, בתחומי אבטחת המידע והפצת מידע אלקטרוני. ליורם תואר במשפטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל אביב.-) מבית הספר למנהל עסקים ע"ש רקאנטי באוניברסיטת תלMBA( עסקים 2011-2013 קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לשנים התנהלו דיונים מול רשות המסים בהקשר לשומות מס הכנסה של 2015 במהלך שנת , לאחר שמפקח במס הכנסה לא קיבל 2015 . לקראת סוף שנת2011-2013 האיגוד לשנים את העמדה העקרונית של האיגוד כי כלל פעילותו היא פעילות ציבורית ולא למטרות רווח, א לפקודת מס הכנסה.150 נקבעה שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף איגוד האינטרנט הישראלי| 15 יצויין כי אין זו פעם ראשונה שעמדה זו מובעת על ידי מס הכנסה, ובכל הפעמים הקודמות קיבל בסופו מס הכנסה את עמדת האיגוד. גם על החלטה זו הוגשה השגה לפי המנגנון הקבוע בפקודת מס הכנסה, והערכת הדרג הניהולי באיגוד כי גם בפעם זו תתקבל עמדת האיגוד. השוני במקרה זה הוא בהחלטת הוועד המנהל להביא נושא זה לקביעה סופית וברורה, אשר ייתכן ותחייב עתירה של האיגוד לבית המשפט המוסמך שיכריע בסוגיה. חברים כעמותה המייצגת את הציבור הישראלי בסוגיות שונות, טכנולוגיות, חברתיות וכלכליות של האינטרנט בישראל, לוועד המנהל ולמנכ"ל העמותה ברור כי יש חשיבות גדולה לכך שבאיגוד יהיו מספר חברים גדול ומייצג של בעלי העניין בחברה הישראלית. תוכנית חדשה לגיוס חברים 2016 בהנחית המנכ"ל, גיבש הצוות המקצועי של האיגוד בתחילת חדשים לאיגוד, בכוונה להעשיר את האיגוד בחברים העוסקים בליבת האינטרנט הישראלי מהאקדמיה, מהסקטור העסקי, ממגזר הטכנולוגיה, מהשירות הציבורי ומכלל הציבור. במסגרת תוכנית זו, האיגוד יקיים במהלך השנה מספר כנסים מקצועיים להעשרת הידע של החברים. בנוסף, הוחל בבנייתה של מערכת מידע חדשה ומודרנית לניהול מערך החברים. ביקורת עומק של רשם העמותות בצע רשם העמותות ביקורת עומק על פעילות האיגוד, ככל 2014-2015 במהלך השנים הנראה בשל תלונות שונות של חברים על המתרחש, לכאורה, בניהול העמותה. , ותגובת העמותה הוגשה 2016 טיוטת דו"ח הביקורת הוגשה לעמותה במחצית חודש מרץ . ראוי לציין כי טיוטת הביקורת לא העלתה, לדעת הנהלת 2016 במחצית חודש מאי העמותה, סוגיות משמעותיות המעידות על אי תפקוד או כשלים בעמותה. נושאים רבים שהועלו בדו"ח הביקורת טופלו כבר לפני הביקורת, והסוגיות שנותרו בעינן הינן מינוריות. הדו"ח הסופי של הביקורת יתפרסם על ידי רשם העמותות לאחר בחינת תגובת העמותה. אתר ולוגו חדשים לאיגוד , הושק אתר אינטרנט חדש לאיגוד. אתר האיגוד החדש מבוסס 2016 במהלך חודש אפריל הן למידע - על טכנולוגיה ועיצוב חדשים, ומאפשר יכולת ניווט נוחה יותר לגולש המקומי והן לשרותים העומדים לרשות הציבור. עיצובו מבוסס על ניתוח הצרכים וההעדפות של המשתמשים באתר הקודם. קטגוריות המידע נבחנו מחדש, באופן שמשקף את מגוון הפעילויות והנושאים שהאיגוד עוסק בהם. הוגדרו הקטגוריות הבאות: 2015-2016 דוח שנתי| 16 1 1. , שאלות נפוצות, יישובWhois- מהו מרשם שמות המתחם, מערך ה- שמות מתחם מחלוקות, תלונות על רשמים. 2 2. ., שרת המראה לקוד פתוחDNS, DNSSEC, IIX - תשתית וטכנולוגיות 3 3. בריונות ברשת, סרטונים, פרטיות, תכנים פוגעניים, מערכי שיעור- אינטרנט בטוח ומידע להורים. 4 4. ,SPAM- מהו?, חסימת אתרים, נגישות, מאבק ב- חופש הרשת- חופש הרשת נייטרליות הרשת, אסדרה עצמית ברשת 5 5. האקדמיה לאינטרנט, נתונים וסטטיסטיקות, מאגר התמונות- אינטרנט ישראלי , המגזין ומאמרים ומחקרים בנושא אינטרנט בישראל.PIKIWIKI החופשיות 6 6. . משילות האינטרנט, גופים בינלאומיים, שמות מתחם זרים- נושאים בינלאומיים 7 7. , תקנון האיגוד, הוועד המנהל, פרוטוקולים, מדיניות פרטיות, הצהרת נגישות- אודות ארכיון וכד'. , צפויים לעבור התאמה גם אתר האיגוד בשפה הערבית ובשפה האנגלית.2016 בהמשך שנת בד בבד עם השקת האתר, הוחלף גם הלוגו של האיגוד, באופן שנועד להדגיש את פעילות הליבה שלו: איגוד האינטרנט הישראלי ISOC-IL מייצגות את מרשם שמות המתחם בסיומת הלאומית ואת הפעילותIL-אותיות ה הציבורית במרחב הישראלי, והן ממוקמות בעיגול בזיקה לפעילות הגלובלית של איגוד האינטרנט כמייצג קהילת האינטרנט הישראלית מול קהילת האינטרנט העולמית. ככזה, באינטרנט, IL-הלוגו החדש מסמל את הקשר בין האזרח והתושב הישראלי החי במרחב ה והגלובליות של המרשתת. בצד שינוי הלוגו, הופקו חומרי הסבר עדכניים על אודות האיגוד. דוגמא מצורפת כנספח ב'. תרומת חברת דואר ישראל לפרסום פעילות האיגוד בנושא מסחר אלקטרוני קיבל האיגוד תרומה ב"שווה כסף" מחברת דואר ישראל לפרסום פעילותו 2015 במהלך שנת בנושא של קידום מסחר אלקטרוני בישראל. התרומה התבטאה במתן אפשרות לפרסם את פעילות האיגוד בנושאי המסחר האלקטרוני במסכי הטלויזיה בסניפי הדואר השונים ברחבי הארץ. השווי הכספי המוערך של תרומה זו, בהתאם למחירון שגובה החברה, עומד ש"ח.813,612 על איגוד האינטרנט הישראלי| 17 AdWords- לפרסום פעילות האיגוד בgoogle תרומת חברת לעשות שימוש במנגנון הפרסום google קיבל האיגוד זכות מחברת2016 בשנת לפרסום פעילותו החברתית והציבורית של האיגוד. google AdWords האלקטרוני שלה דולר ארה"ב, אשר ממומשים במסגרת המנגנון של 120,000 היקף התרומה עומד על עד אשר מתמחר עלות של כל מודעת פרסום בהתאם להיצע וביקוש של מילות AdWords .2016 חיפוש. הפעלת הפרסום על ידי האיגוד החלה בחודש מרץ בארגונים ללא כוונת רווח, וקיבל זכות google בנוסף, נכנס האיגוד לתוכנית התמיכה של לצורך פעילותו.google apps שימוש במערכות CRM לשימוש במערכתSalesForce.com תרומת חברת CRM- רשיונות שימוש במערכת ה10- קיבל האיגוד זכות ל2016 בשנת . זכות זו היא SalesForce.com ( של חברתCostumer Relations Management) . לארגונים ללא כוונת רווחSalesforce שמעניקהPower of US במסגרת תוכנית יישום המערכת ישמש, בין היתר, לניהול מערך החברים באיגוד ולפעילות המרכז לאינטרנט בטוח. המבנה הארגוני של העמותה בעקבות כניסת המנכ"ל החדש לתפקידו, הוגדר מחדש המבנה הארגוני של העמותה. המבנה העדכני מובא בשקף הבא: 2016 מבנה ארגוני של איגוד האינטרנט שנת וועד מנהל נאוה גלעד ,אלון הסגל ,לביא שיפמן ,יעקב נבות ,נתן גביש ,עו"ד דור נחמן ,בת שבע אנגלברג-בר ,מני לוי ,פרופ קרין נהון מנכ"ל יורם הכהן תשתיות מערכות משרדיות אבטחת מידע מערכות ליבהWebMaster CTO כספים ומנהל גלי אמיר רכש הנהלת חשבונות מזכירות מרשם ופיקוח על רשמים אורטל מאלדונאדו רשמי שמות מתחם סמנכ" ל קשרי קהילה ורגולציה מיטל גרייבר-שוורץ המרכז לאינטרנט בטוח תומכים תקשורת ייח"צ נהורא דגן-הס מערך חברים מזכירות עמותה , קשרים בינלאומיים וניהול פרוייקטים וסים אבו-סאלם 2015-2016 דוח שנתי| 18 7 7 . פעילות מערך התשתית והטכנולוגיה באיגוד domain name( כאמור, איגוד האינטרנט הישראלי מנהל את מרשם השמות הלאומי ( משנת ccTLD - Country Code Top Level Domain) .IL ) בסיומתregistry מרכזיות, כשירות חברתי, לא- ופועל כגוף טכנולוגי המוביל תשתיות קריטיות1994 . פרקIIX מסחרי וללא מטרות רווח. בנוסף, מנהל האיגוד את מחלף האינטרנט הישראלי זה מתאר את עיקרי הפעילות והחידושים בפעילות מערך התשתית והטכנולוגיה באיגוד. החלטה להפסיק את פעילות האיגוד כרשם , קיבל הוועד המנהל את המלצת הדרג המקצועי באיגוד להפסיק את 2015 לקראת סוף שנת .2007 פעילות האיגוד כרשם במקביל לרשמי המשנה שפועלים מאז שנת החלטה זו היא תוצאה של הצלחת המהלך להעברת הטיפול ברושמי שמות המתחם מהאיגוד לרשמי משנה. נכון למועד כתיבת דו"ח זה, פועלים בשם האיגוד עשרה רשמים, שמונה מהם תאגידים ישראליים ושניים תאגידים זרים. עדות להצלחת מהלך זה היא הצטרפות חברת בזק בינלאומי, אחת משלושת ספקי הגישה .2016 הגדולים לאינטרנט בישראל כרשם מטעם האיגוד בחודש ינואר הגרפים הבאים מציגים את התהליך עבר תחום שמות המתחם מאז החלטת האיגוד להכניס רשמים לפעילות רישום שמות המתחם. איגוד האינטרנט הישראלי| 19 2007-2016 רישום דרך רשמים ורישום ישיר- 'שקף א 93,266 116,414 140,774 160,639 207,688 232,186 238,134 229,930 228,779 234,018 9111 9075 8984 2,209 45,768 94,132 123,773 177,386 203,799 215,416 210,018 210,591 217,122 81,946 61,764 37,567 27,825 21,318 17,197 13,894 11,197 9,473 8,184 0 50,000 100,000 150,000 200,000 250,000 300,000 סה" כ שמות מתחם רשומים. IL רשומים באיגוד( לפני1999 )רשומים דרך רשמים רישום ישיר באיגוד( ללא1999 ) 2007-2016 התפלגות רישום שמות מתחם בין רשמים ורישום ישיר באיגוד- 'שקף ב ינו- 07 , 2.4% יול- 07 , 21.8% ינו- 08 , 39.3% ינו- 09 , 66.9% ינו- 10 , 77.1% ינו- 11 , 85.4% ינו- 12 , 88.6%ינו- 13 , 90.5%ינו- 14 , 91.3%ינו- 15 , 92.1%ינו- 16 , 92.8% ינו- 07 , 87.9% יול- 07 , 69.7% ינו- 08 , 53.1% מרץ- 08 , 47.2% ינו- 09 , 26.7% ינו- 10 , 17.3% ינו- 11 , 10.3% ינו- 12 , 7.5%ינו- 13 , 5.8%ינו- 14 , 4.9%ינו- 15 , 4.1%ינו- 16 , 3.5% ינו- 07 , 9.8% ינו- 08 , 7.6%ינו- 09 , 6.4%ינו- 10 , 5.6%ינו- 11 , 4.3%ינו- 12 , 3.9% 0.00% 10.00% 20.00% 30.00% 40.00% 50.00% 60.00% 70.00% 80.00% 90.00% 100.00% רישום דרך רשמים רישום ישיר באיגוד( ללא שמות מתחם לפני1999 ) שמות מתחם לפני1999 (אין גבית אגרה) 2015-2016 דוח שנתי| 20 סטטיסטיקת המרשם בטבלה הבאה מובאים נתונים סטטיסטיים אודות המרשם תוקף רישום לשנה לשנתיים רמה שניה של שם מתחם (SLD) co.il org.il co.il org.il net.il ac.il muni.il k12.il סה"כ שמות מתחם חדשים31,874 1,994 13,598 861 41 1 11 1 48,381 חידוש שמות מתחם76,368 4,837 35,600 2,733 46 20 69 13 119,686 העברת שמות מתחם878 31 196 10 3 1,118 פקיעה ללא חידוש19,276 1,143 21,707 1,392 25 4 5 3 43,555 מחיקת שמות מתחם29 2 31 סה"כ שמות מתחם בסוף2015 233,404 שמות מתחם שנרשמו לפני1999 נכון לסוף2015 8,712 .IL- לDNSSEC הקמת מערך במהלך תקופת הדו"ח, המשיך הצוות הטכני באיגוד להשלים את בנייתה של התשתית . IL על מרחבDNSSEC הטכנולוגית והנוהלית הנדרשת לצורך הפעלת מערך . יוסיף רובד אבטחה משמעותי על האינטרנט בישראל, ויאפשר IL- בDNSSEC יישום . DNS hijacking הגנה על שמות מתחם קריטיים כנגד איומי סייבר כגון . IL root-טקס חילול מפתחות החתימה הדיגיטליים, וחתימתו הדיגיטלית בפועל של ה , ולאחריו יוחל תהליך חתימתם 2016 צפוי להערך במחציתzone (key ceremony) וכד' ופיתוח מערך המרשם לקליטתgov.il, co.il הדיגיטלית של מתחמי המשנה כגון .DNSSEC מידע חתום דיגיטלית לפי פרוטוקול איגוד האינטרנט הישראלי| 21 1999 שמות מתחם שנרשמו לפי כללי הרישום הישנים לפני גובשה תוכנית חדשה לבחינת המדיניות הראויה לטיפול בסוגיית שמות 2015 בשנת , והכפופים לכללי הרישום הישנים.1999 המתחם שנרשמו לפני שנת במסגרת זו, נשלחה פניה למחזיקים בשמות מתחם אלה, על בסיס המידע שקיים במרשם. מידע זה אינו מדויק, בין היתר בשל העדר מנגנון אפקטיבי לעדכן את פרטי הקשר שלהם ומחייבים קשר אחת לשנה או 1999 במרשם, בניגוד לשמות מתחם הרשומים לאחר שנתיים לצורך העדכון. התגובות שהתקבלו הציפו קשיים משפטיים העשויים לסכל את תהליך החלת כללי הרישום .1999 החדשים על אלו שנרשמו לפני שנת בהנהגת המנכ"ל ומנהלת המרשם החדשים, ובסיוע וועדת ההיגוי לתשתיות, נבחנים מודלים שונים להסדרת הנושא באופן ראוי. אף שהדעה הרווחת כי עיקר הבעיה בשמות הינה כי מחזיקי אותם שמות מרשם אינם משלמים עבור 1999 המתחם שנרשמו לפני רישום שם המתחם וניהולו, עמדת הדרג המקצועי היא שהבעיה העיקרית נובעת מאי עדכון המידע וקיומם של מאות רבות של שמות מתחם שמחזיקהם עברו מן העולם והם הפכו לזכויות נפקדות. ILDRP - ישוב מחלקות סביב שמות מתחם מאפשר למחזיקי שמות מתחם ולמי שטוען לזכויות נוגדות ליישב את ILDRP-מערך ה ) במסגרת האיגוד, ADR) Alternative Dispute Resolution הסכסוך ביניהם במנגנון ולהמנע מהצורך לפנות לבית משפט בונשאים אלה. ארבעה סכסוכים, והם:ILDRP במהלך תקופת הדו"ח טופלו במסגרת 1 1. gigabyte.co.il 2 2. cala.co.il 3 3. sovaldi.co.il 4 4. maccabishiudi.co.il http://www.isoc.org.- ניתן לקריאה באתר האיגוד בILDRP-החלטות של פורומי ה il/domain-name-registry/dispute_resolution 2015-2016 דוח שנתי| 22 מחלף האינטרנט הישראלי- IIX , המשיך1996 , אשר מופעל על ידי האיגוד מאז שנתIIX ,מחלף האינטרנט הישראלי לצמוח בהיקפי התעבורה בו. 30- כמעט בכפליים, והוא נושק לIIX-במהלך תקופת הדו"ח, גדל נפח המידע המועבר ב בשיא השימוש. Gigabit/Sec :IIX היקף התעבורה וכמות החיבורים של 100 או40 בשל גידול זה בהיקף השימוש, בוחן הדרג המקצועי באיגוד מעבר לחיבורים של .2016 במהלך שנתgigabit FROOT אירוח שרת ראשון בישראל gTLD שרת2015 התקינו לקראת סוף שנתVerisign האיגוד וחברת gTLD server-. התקנת הnet-. וcom לאיתור שמות מתחם הרשומים בסיומות ) משפרת את חווית הגלישה של משתמשי IIX( במסגרת מחלף האינטרנט הישראלי . ואת עמידות הרשת בפני התקפות.net-. וcom האינטרנט בישראל לאתרים בסיומות J נוסף בישראל. שרת זה מסוגDNS Root Server-בנוסף, התקין האיגוד שרת שורש ל ישמש נדבך נוסף לחסינות ולשרידות של רשת האינטרנט הישראלית, ומצטרף לשרת מסוג שנים. שני השרתים החדשים מוקמו בחוות השרתים 11 אשר מופעל על ידי האיגוד מזהF .IIX-של האיגוד ומחוברים באופן ישיר ל איגוד האינטרנט הישראלי| 23 הוא לשמש כמעין “ספר טלפונים" אינטרנטי המקשר ביןgTLD-תפקידו של שרת ה שהוא הכתובת האינטרנטית אותו מכיר אדם, כגון net . אוcom שמות מתחם בסיומת והכתובות המספריות ברשת האינטרנט www.facebook.com אוwww.ripe.net .) של אתרים אלה הנדרשים למחשב לצורך הגלישה אליהםIP( , מאפשרת לכל מחשב של גולש בישראל לפנותIIX-התקנתו של השרת בצמידות ל ישירות לשרת זה, במקום לשרתים זהים בחו"ל ובכך לשפר את חווית הגלישה ולהעלות ). DDOS( את חסינות הרשת במקרה של התקפות סייבר למניעת שירות (כגון זה שהותקן gTLD הוא לשמש כמעין ספר על לשרתיJ תפקידו של שרת שורש מסוג לשמות המתחם IP- המתרגמים את כתובת הccTLD עתה על ידי האיגוד) או לשרתי . UK . אוIL המדינתיים כגון .IL מנהלת חדשה למרשם שמות המתחם בסיומת הלאומית , מונתה אורטל מאלדונדו, עובדת ותיקה במרשם שמות המתחם 2015 לקראת סוף שנת באיגוד, לנהל את התחום בכפיפות ישירה למנכ"ל. אורטל עובדת בתחום זה באיגוד כשמונה שנים. היא בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, והיא מביאה לתפקיד הכרות עמוקה עם הסוגיות הניהוליות והמשפטיות הקשורות בניהול המרשם. חבר חדש לוועדת היגוי לתשתיות נבחר פרופ' טל ז'רסקי לחבר חדש בוועדת ההיגוי לתשתיות הפועלת 2016 בחודש פברואר במסגרת האיגוד. פרופ' ז'רסקי ממלא את תפקיד נציג הציבור השלישי בוועדה, תפקיד שהתפנה עם מינויו של חבר וועדת ההיגוי יורם הכהן למנכ"ל האיגוד. טל ז'רסקי: פרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ועוסק למעלה מעשור במחקר והוראה בתחומי התקשורת והאינטרנט, פרטיות ומסחר אלקטרוני וכן בדיני קניין וחוזים. פרסומיו הופיעו בכתבי עת בישראל ובעולם. בהשכלתו, טל הינו בעל תואר בוגר (בהצטיינות יתרה) במשפטים ופסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית וסיים דוקטורט באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. בין היתר , ייל, אוניברסיטת NYU אף חקר והרצה במוסדות אקדמיים מהשורה הראשונה וביניהם אמסטרדם, אוניברסיטת ליידן ואוניברסיטת אוטווה שבקנדה. וכמו כן, מייעץ לגופים ממשלתיים ופרטיים בישראל ובחו"ל. הליך הבחירה כלל קול קורא אשר הציע למועמדים ראויים להצטרף לוועדת התשתיות, בין הקריטריונים שנבדקו, נדרש ידע בתחום שירותי תשתית האינטרנט בכלל ובתחום רישום ICANN, IETF שמות מתחם בפרט, הבנה כללית במוסדות משילות אינטרנט, תפקידי ומוסדות שונים הנוגעים למדיניות וארכיטקטורה של רשת האינטרנט. 2015-2016 דוח שנתי| 24 8 8 .פעילות קשרי קהילה כללי פעילות האיגוד בתחום קשרי קהילה עוסקת בזכויות חברתיות, במטרה שהאינטרנט ישרת באופן הולם את צרכי האזרח הדיגיטלי. במסגרת זו, פועל האיגוד לשיפור “איכות אוריינות - החיים הדיגיטלית" של אזרחי הרשת, כך שידעו כיצד להשתמש בו (קרי דיגיטלית) ויעשו בו שימוש בטוח, בשלל ההיבטים הקשורים לנושא זה (בריונות רשת, ], הגנת פרטיות, אבטחת סייבר וכד').shaming[ ביוש במסגרת תחום זה, מקים האיגוד ומפעיל מגוון פעילויות סיוע לאוכלוסיה בסוגיות שונות, כגון הדרכה לאינטרנט בטוח, קידום הגנת סייבר והטמעת שימושי אינטרנט שונים (כגון מסחר אלקטרוני). הקמה של מרכז לסיוע לאזרחים ועסקים קטנים בנושא הגנת סייבר היוזמה להקים מרכז סיוע לאזרחים ולעסקים קטנים ובינוניים במסגרת האיגוד נדונה . 2015 , והתנעתה אף תוקצבה בשנת2014 במסגרת ועדת היגוי לתשתיות במהלך שנת ראוי לציין כי איגוד האינטרנט, ביוזמת חבר הוועד המנהל דאז דורון שיקמוני, בחן הקמת , אך יוזמה זו לא קרמה עור וגידים בסופו של עניין.2000- עוד בשנות הCERT הושהה בשל עזיבתה של דינה באר, אך חזר לשולחן הדיונים2015 קידום הפעילות בשנת עם כניסתו של יורם הכהן, שהיה מיוזמי התהליך בוועדת ההיגוי לתשתיות, לתפקיד המנכ"ל. , אשר הותנה בכתיבתו ₪ מיליון1.5 הוקצה לנושא תקציב תלת שנתי של2016 בתקציב , והוא מצורף כנספח ג' 2016 של מסמך ייזום. מסמך זה נכתב על ידי המנכ"ל בתחילת לדו"ח זה. הרעיון המרכזי אשר עומד בבסיס יוזמה זו היא שהאזרחים והעסקים הקטנים נדרשים לטיפול שונה באירועי הגנת סייבר מאלו הניתנים למשרדי ממשלה ועסקים גדולים, ושהמיקוד המדינתי אינו מופנה לקבוצה זו. האיגוד רואה כמשימתו לספק סביבה מגנה שכזו, אשר תעזור לאזרחים ועסקים קטנים להתמודד עם איומי ואירועי הגנת סייבר. איגוד האינטרנט הישראלי| 25 האקדמיה לאינטרנט האיגוד פועל מזה כעשור להעשרת הידע של ציבור משתמשי האינטרנט, תוך קידום אוריינות דיגיטלית והעברת ידע לקהלי יעד שונים וביניהם: · אוכלוסיות מוחלשות (דוברי ערבית, עולי אתיופיה, המגזר החרדי, גיל שלישי, ילדים בסיכון) הלומדות אוריינות דיגיטלית ושימוש בסיסי במחשב ובאינטרנט. · ציבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים להרחבת הידע על שימוש נכון באינטרנט לצורך ניצול האינטרנט בצורה מיטבית למען העסק שלהם. · ציבור בעל אוריינטציה טכנולוגית הנחשף לחידושים הטכנולוגיים ולמגמות החדשניות בתחום האינטרנט. אוכלוסיות עיקריות:2 התמקד האיגוד בהעשרת הידע של2015-2016 במהלך שנת · האוכלוסיה דוברת הערבית: מפעיל האיגוד הדרכות לאוריינות דיגיטלית בקרב מגזר דוברי הערבית. 2011 מאז קורסים).500- איש הדרכה בסיסית (כ8,000-במהלך תקופה זו, הודרכו כ במטרה לבחון את מהות ודרך השימוש באינטרנט בקרב דוברי הערבית ולבחון את , 2016 הדרכים להעצמת והרחבת העשרת הידע של אוכלוסיה זו, בוצעו בתחילת סקר בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית דוברי הערבית. לאור התוצאות המעניינות של הסקר, בוצע בנוסף סקר דומה בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל. חיבורם של שני סקרים אלה ייתן תמונה מקיפה ועדכנית על אודות הרגלי השימוש באינטרנט של החברה הישראלית. נתוני הסקר יתפרסמו במהלך חודש יוני, והם אמורים לסייע לאיגוד ולשאר מקבלי ההחלטות בחברה הישראלי להבין את הצרכים בכלל אוכלוסיית ישראל, ובזו דוברת הערבית בפרט, בהקשר לשימוש באינטרנט. על בסיס מידע זה ניתן יהיה לגבש את הדרך הנכונה לקדם ולטייב את השימוש באינטרנט בכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. · ציבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים: , השיק האיגוד פעילות ייחודית שמטרתה העשרת הידע של עסקים קטנים 2014 בסוף ובינוניים בתחום המסחר האלקטרוני במטרה להגביר את היקף פעילות המסחר המקוון בארץ. לצורך כך, הקים האיגוד אתר ידע גדול וקיים מפגשי לימוד וסדנאות להעשרת הידע של בעלי העסקים. , בשיתוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן 2015 במסגרת הפרוייקט ערך האיגוד בסוף , תחרות פיתוח אפליקציות שמטרתן הורדת Google במשרד הכלכלה ובחסות חברת יוקר המחיה. האפליקציות שהשתתפו בתחרות מסייעות בהשוואת מחירים בתחום המזון ותורמות לצרכנות נבונה. טקס חלוקת הפרסים בתחרות נערך בהשתתפות שר . Google הכלכלה אריה דרעי ונציגי 2015-2016 דוח שנתי| 26 ,למען הגברת הידע בנושאי מסחר אלקטרוני, ערך האיגוד ביום האישה הבינלאומי , כנס בנושא ‘נשים מובילות מסחר ברשת'. בכנס, שהועבר כולו ע"י 2016 במרץ8 - מובילות ומנהלות בכירות, בעלות עסקים און ליין, בלוגריות ועוד- מרצות נשים קיבלו המשתתפות כלים מקצועיים ומעשיים שיסייעו להן להתקדם לתחום המסחר האלקטרוני ולנצל את יתרונות הרשת לטובתן. המרכז לאינטרנט בטוח את המרכז לאינטרנט בטוח. המרכז פועל לצמצם את תופעת 2013 האיגוד מפעיל משנת הבריונות ברשת ונותן מענה וכלים לנפגעים מהתופעה. המרכז לאינטרנט בטוח פועל בשני מישורים: · מניעה ושינוי: פעילות ציבורית להובלת תהליכי שינוי בחברה בכל הקשור לשימוש מושכל במרחב מקצועיות ופרלמנטריות, - הדיגיטלי. בתוך כך האיגוד מעורב בוועדות ציבוריות מוביל קמפיינים להגברת המודעות, מקיים שולחנות עגולים, מדריך מאמנים (יועצים, מדריכים, מחנכים, שוטרים והורים) ועוד. · תמיכה וסיוע: הפעלת מענה אנושי לתמיכה, ייעוץ וטיפול בפגיעות ברשת (ילדים ובוגרים). המענה ימים בשבוע. הדרכות להורים, יועצים, מדריכים ומחנכים 7 שעות ביום24 האנושי פועל למתן כלים יישומיים לגלישה בטוחה ותרבות רשת של ילדים ובני נוער.  | דוא"ל: 03-9700911 :לפניות למרכז לאינטרנט בטוח בכל זמן יש לפנות בטלפון .054-88-58-911 : | וואטסאפ[email protected] המרכז פועל בשיתוף קואליציה רחבה ובשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים, ממשלתיים , משרד החינוך, המשרד Facebook, Microsoft, Twitter, Google :ובינלאומיים וביניהם לבטחון פנים, משטרת ישראל, ארגון ההורים הארצי, מכון אדלר, המועצה הלאומית לשלום . http://safe.org.il/partners :הילד ועוד. לרשימת השותפים המלאה יש לעיין ב , התייחס המרכז 2015 לאור מספר אירועי ביוש (שיימינג) שארעו והתפרסמו בשנת כ"שנת השיימינג". במהלכה יצא האיגוד לארבעה מסעות פרסום 2015-לאינטרנט בטוח ל בנושא המאבק באלימות ברשת ושיח מכבד (אל תשתפו ואל תשתתפו, עשרת ימי תשובה, אומרים לא להסתה ברשת ושומרים על הילדים גם ברשת). לצפיה בכל מסעות הפרסום: ) https://www.youtube.com/user/isociltech .פעילות זו גרפה מיליוני צפיות ועשרות אלפי תגובות, העלו את המודעות הציבורית לנושא היא גם חשפה את האיגוד כבעל ידע והבנה בתחום השימוש המושכל ברשת. הסרטון שהופק באחת ממסעות הפרסום אף נכנס לרשימת הפרסומות הנצפות ביותר של עיתון העסקים גלובס. איגוד האינטרנט הישראלי| 27 במהלכים אלה השתתפו חברי כנסת, הורים, ידוענים ואתרי התוכן המרכזיים באינטרנט הישראלי. 4000- כ- בהיקף הפניות למרכז30%-, חלה עלייה משמעותית של כ2015 במהלך שנת כניסות ייחודיות 22000-פניות לסיוע ותמיכה התקבלו במענה האנושי של המרכז וכ ).www.safe.org.il( בוצעו לאתר המרכז לאינטרנט בטוח במקביל, חלה עלייה משמעותית במעורבות הציבורית של האיגוד בטיפול בנושא ובמספר עובדים 500 , מורים500 , קציני משטרה300 הודרכו2015- ב- ההדרכות שהעביר האיגוד איש 15,000- מאמנים אשר לאחר מכן העבירו את המסרים הלאה ל4,500-סוציאליים וכ נוספים. התקיימו 2015 הידע המקצועי של אנשי המרכז לאינטרנט בטוח הוצג בכנסים רבים. במהלך 10 - משתתפים ובכ500 כנסים שבהם השתתפו מעל4-הרצאות של נציגי האיגוד בנושא ב קיים האיגוד כנס ייחודי 2016 משתתפים. בתחילת100-כנסים נוספים בהם נכחו מתחת ל בנושא ‘שיימינג עסקי' בשיתוף המחלקה למשפט ותקשורת באוניברסיטת בר אילן. . כחלק משיתופי הפעולה 2016- ו2015 שיתופי פעולה משמעותיים רבים נרקמו במהלך לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה Facebook השונים, פעל האיגוד על מנת להביא את נציגי של הכנסת ואלה ענו על שאלות חברי הכנסת והציבור על פעילותם למיגור האלימות ברשת החברתית. במקביל, שיתוף פעולה עם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) הוביל להפניית הרופאים החברים בהר"י לקבלת סיוע בקו החם. עוד במסגרת שיתופי הפעולה, מרכז האיגוד דיוני שולחן עגול בהשתתפות כל הגורמים של אותם גורמים whatsapp המקצועיים המעורבים והמשפיעים בתחום ומפעיל קבוצת חברים) המשתמשת להעברת ידע והתייעצות בנושא.30-(כ ביצע האיגוד מספר סקרים על מנת לבחון את הצרכים והעמדות בתחומים 2015 במהלך רלבנטיים. בין הסקרים שבוצעו: סקר על הידע והמעורבות של הורים בפעילות ילדיהם ברשת וסקר בקרב צעירים על תפיסת הברינות ברשת. 2015-2016 דוח שנתי| 28 1התפלגות הפניות המגיעות למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט פרטיות 10% פרופיל מזויף / מתחזה 36% אלימות מילולית , בריונות 24% איומים 2% הונאה 11% תוכן פוגעני 12% תוכן מיני / עירום 5%סוג פגיעה פייסבוק 39% גוגל 3% וואטסאפ 4%אינסטגרם 5% סקייפ 1% טוויטר 0% מובייל ( סלולר ) 10% אתרים 33% דוא "ל 5% סוג שירות נייר עמדה לוועדת ארבל הקימה שרת המשפטים ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס 2015 באמצע עדנה ארבל שמטרתה לדון בהגנה על הציבור מבפני פרסומים פוגעניים, וזאת בעקבות -מספר מקרי ביוש ברשת שגררו תוצאות קיצוניות (כגון התאבדותו של מנהל סניף תל אביב של משרד הפנים). הדרג המקצועי באיגוד חיבר נייר עמדה, אשר הוגשה לעיון הוועדה. בעקבות מסמך זה, ולאור פעילותו של המרכז לאינטרנט בטוח, התבקש האיגוד להציג את פעילות האיגוד והעקרונות המגולמים בנייר העמדה בפני הוועדה. נייר העמדה מצ"ב כנספח ד' לדו"ח. .2015 פניות אשר הגיעו למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט במהלך שנת3000 הנתונים מבוססים על1 איגוד האינטרנט הישראלי| 29 "תופעת ה"עוקץ המרוקאי במסגרת פעילות המרכז לאינטרנט בטוח, זוהתה תופעת רשת קשה אשר, למורת רוחם של עובדי האיגוד, לא עלה בידי האיגוד לגרום לטיפול נאות בה או להפסקתה.  התקבלו במרכז לאינטרנט בטוח כמאתיים פניות של גברים אשר 2016- ו2015 במהלך פותו ע"י בחורה צעירה לקיום קשר מיני וירטואלי ברשתות חברתיות מול מצלמות פתוחות. עם סיום האקט, מפעילה הבחורה מסכת של איומים, לחצים והפחדות כי תפרסם את הסרטון לחבריו של הקורבן בפייסבוק אם לא יעביר לחשבון בנק שהיא נותנת לו כמה אלפי דולרים. מאז שצצה התופעה לפני כשנתיים, התריע האיגוד שוב ושוב למשטרה ולמשרד לבטחון פנים וביקש את התערבותם למיגור התופעה, שמעבר לפגיע הנפשית והשימוש ברשת הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין. - לרעה למרבה הצער, לא הצליח האיגוד עד כה לגרום לרשויות לטפל בנושא וזרם הפניות ממשיך בקצב של כפניה בשבוע. כל הפונים למרכז לאינטרנט בטוח פנו גם למשטרה (לפני או אחרי הפניה אלינו) אולם עפ"י דיווחם נאמר להם ע"י נציגי המשטרה כי זו אינה יכולה לסייע. במקרים רבים הופנו הקורבנות אל המרכז לאינטרנט בטוח לקבלת סיוע. יש להבהיר כי המספר המתואר לעיל הן הפניות שהגיעו למרכז לאינטרנט בטוח. להערכתנו, התופעה רחבה הרבה יותר וקיימים קורבנות נוספים שכלל לא התלוננו והעדיפו לשמור את פרטי האירוע והבושה לעצמם. בנוסף, ייתכן שקיימים קורבנות אחרים שהתלוננו במשטרה ולא פנו במקביל גם אלינו. ניתן לקבוע כי היקף התופעה התרחב עם הזמן. בתחילתה, היתה התופעה שכיחה בעיקר בקרב גברים דוברי ערבית. בעת האחרונה התרחבה התופעה גם לגברים דוברי עברית. הפיתוי נעשה לרוב ברשתות חברתיות, אולם לאחרונה קיבלנו פניות גם מקורבנות “שניצודו" בפאב, והפיתוי ברשת נעשה רק כמהלך המשך. 2015-2016 דוח שנתי| 30 9 9 .פעילות רגולציה ומדיניות ציבורית כללי האיגוד פועל מול הכנסת ומשרדי הממשלה בסוגיות שונות הקשורות לחופש הרשת, במובן הרחב שלו. מטרת האיגוד הינה לשמור על אינטרנט פתוח, שיוויוני, נגיש, גלובלי ונייטרלי תוך שמירה על תחרותיות וחדשנות והגנה על המשתמשים. לפיכך, עוסקת הפעילות בנושאים של זכויות יסוד אזרחיות ברשת, כגון הגנה על חופש ביטוי, חופש תנועה ברשת (למשל, בהתנגדות לחסימת אתרים), פרטיות, שיוויון (למשל, לעניין נגישות של אתרי אינטרנט וזמינות שירותי אינטרנט למיעוטים וקבוצות מוחלשות) וקניין (כגון בענייני והפרת קניין רוחני). SPAM במסגרת הפעילות, מעורב האיגוד במהלכים והסדרים רגולטוריים ועצמיים בתחומים הקשורים לאינטרנט, יוזם מדיניות ציבורית ראויה ומגיב ליוזמות מדיניות שונות המגיעות מהכנסת, הממשלה או המגזר הפרטי. ניתן 2015-2016 בין פעילויות האיגוד המשמעותיות אותן ביצע ומבצע האיגוד במהלך למצוא: כתיבת מסמכי ייזום מדיניות ציבורית בנושאים שונים , הינו ייזומם של מספר מסמכי 2016 מרכיב שני בתוכנית האסטרטגית של האיגוד לשנת מדיניות בנושאים שונים הקשורים לאינטרנט במדינת ישראל. מטרת מסמכים אלה הינה לעורר דיון ציבורי בנושאים הנחקרים בהם, ולקדם פתרון ראוי של הבעיה המוצגת בהם. הוועד המנהל, על בסיס הצעה של הדרג המקצועי באיגוד, אישר נכון למועד כתיבת דו"ח זה את כתיבתם של שלושה מסמכים, בנושאים הבאים: 1 1.פרטיות ילדים בעידן הדיגיטלי 2 2. בישראלIPv6 מדיניות הטמעת 3 3. . מעמדם של נכסים דיגיטליים של נפטרים- "“אבק דיגיטלי לכל אחד מהנושאים יישכר מומחה אקדמי ו/או בעל ניסיון רלוונטי, אשר יכתוב מסמך מדיניות בפיקוח הדרג המקצועי של האיגוד. מסמך זה יופץ לעיון ותגובת הציבור, ויקויים לגביו דיון ציבורי. לאחר דיון זה, האיגוד יגבש, בעזרת המומחה, את הנוסח הסופי של המסמך לרבות הפתרון המוצע, ויישומו יקודם על ידי האיגוד כחלק מפעילות המדיניות הציבורית שלו. איגוד האינטרנט הישראלי| 31 עמדת האיגוד כידיד בימ"ש בתביעת צ'רלטון נגד ספקיות האינטרנט חברת צ'רלטון, מחזיקת הזכויות בשידורי הליגה אנגלית בכדורגל (הפרמייר ליג), עתרה בחודש בתביעה לבית המשפט המחוזי, בבקשה שיורה לשלושת ספקיות האינטרנט 2014 אפריל הגדולות בישראל לאתר ולחסום גישה לאתרים המפרים לדעתה את זכויות היוצרים שלה. מאחר שהן סירבו ₪ מיליון10 עוד היא דרשה שספקיות האינטרנט יפצו אותה בסכום של 2015 למנוע גישה לאתרים אלה על פי דרישה שלה. לבקשת איגוד האינטרנט, צירף בינואר בית המשפט המחוזי במחוז מרכז את האיגוד כ"ידיד בית המשפט", כגוף נייטרלי ואובייקטיבי המשפט בסוגיה.-המתמחה בסוגיות של חופש רשת, והמיועד לסייע לבית בסיכומים שהוגשו לבית המשפט ע"י עורכי הדין חיים רביה ויוסי מרקוביץ', המליץ איגוד האינטרנט לבית המשפט שלא לאשר לצ'ארלטון את בקשותיה. העקרונות שהובעו הם כי יש לשמור את הסמכות בדבר חסימת גישה לבית המשפט בלבד, אשר שוקל לא רק את האינטרס הפרטי של הצדדים המתדיינים, אלא את מכלול השיקולים הנורמטיביים ובהן חברת - המעורבים בהכרעה. בנוסף, גורס האיגוד כי אין ליתן בידי חברות פרטיות סמכות לחסום אתרים ללא פיקוח שיפוטי או הסדרה - צ'ארלטון או ספקיות האינטרנט חקיקתית מתאימה. איגוד האינטרנט הביע עמדה כי אף שאין להקל ראש בהפרת זכויות יוצרים, אסור ליצור מנגנון שבו ייחשפו פרטי גולשים או תתבצע צנזורה וחסימת גישה לאתרים בלא ביקורת שיפוטית קפדנית מראש. תוצאת קבלת התביעה היא הקמת צנזורה דיגיטלית פרטית ברשת האינטרנט. המשמעות של החלטה בתיק זה (שטרם התקבלה במועד כתיבת דו"ח זה) עשויה להיות דרמטית לחופש הרשת בישראל, ולהטביע את חותמה על זכות הגישה למידע באינטרנט, על הזכות לפרטיות ולאנונימיות בה ועל נורמות ההתנהלות המצופה מספקיות האינטרנט. נוסח העמדה מצ"ב כנספח ה' לדו"ח זה. סיוע לגיבוש עמדת מדינה בחוק לחשיפת פרטי מעוול והעיכובים בתהליכי חקיקת הצעת 2בעקבות פס"ד בית המשפט העליון בפרשת רמי מור לא 3 2011-חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"א קיים היום תהליך מסודר המאפשר חשיפת פרטים של משתמשי אינטרנט המבצעים עוולות חמורות בצורה אנונימית. על פי בקשת משרד המשפטים, נפגש האיגוד עם נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה לסיוע בגיבוש הצעת חוק עדכנית ונכונה לחשיפת פרטי מעוולים. טרם פגישה זו, נערכה פגישה פנימית באיגוד עם מומחים שונים להצפת הסוגיות המשפטיות והטכנולוגיות העולות מהנושא. .25.3.2010 -) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ, ניתן ב1995( רמי מור נ' ברק אי.טי.סי4447/07 רע"א2 .36 ', בעמ2011 בנובמבר22 מיום421 הצעות חוק3 2015-2016 דוח שנתי| 32 מטרת האיגוד הינה להביא לכך שהצעת החוק שיניח משרד המשפטים תציע תהליך ראוי שיאפשר הסרת האנונימיות של המשתמשים רק בשלב בו יקבע בית משפט שמתקיימת הפרה משמעותית של החוק, וכי רק בנסיבות מקרה ספציפי המונח בפני בית המשפט, תוך תתאפשר חשיפת פרטי המעוול לצורך הגשת - מתן משקל ראוי לערכים מוגנים שונים תביעה כנגדו. נכון למועד כתיבת דו"ח זה טרם גובש נוסח סופי. לתקנות הנגישות35 ריכוז שיח של בעלי עניין בנושא תקנה התאמות נגישות - לתקנות הנגישות (תקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות35 תקנה לשירות) מטילה על כל נותני השירותים חובה להנגיש את אתריהם. אלא שנוסחה הנוכחי של התקנה מעלה אתגרים לא מעטים, משפטיים, טכנולוגיים ועסקיים. האיגוד פעל רבות מול נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשינוי הנוסח הנוכחי של התקנה. במטרה לסייע לנציבות לגבש את השינויים הנדרשים לבצע בתקנה ולהבין מהי הדרך הרצויה לתיקונם, כינס האיגוד מרתון שולחנות עגולים בהשתתפות מפתחים מומחים בהנגשת אתרים, אנשים עם מוגבלות המכירים את הטכנולוגיה, עורכי דין מומחים בנושא ונציגי נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בעקבות מסקנות השיח, מנסחת הנציבות בימים אלה נוסח מתוקן של התקנה תוך איזון בין הצרכים של אנשים עם מוגבלות לאינטרנט נגיש לבין הצרכים והיכולות של בעלי האתרים. על פעילותו של האיגוד התקבלה תודתו של נציב היוצא לשיוויון אנשים עם מוגבלויות, מר אחיה קמארה. מכתב התודה מצ"ב כנספח ו'. השתתפות בתהליך קביעת מדדי איכות חיים בתחום טכנולוגיית המידע האיגוד הוזמן ע"י מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל להיות חבר בצוות היגוי מקצועי לגיבוש מדד איכות חיים בתחום טכנולוגיית המידע. גיבוש מדד זה היה חלק מתהליך , בהובלת ראש המועצה לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, 2015-ממשלתי נרחב שהתקיים ב . OECD-לגיבוש מדדים לאומיים לאיכות חיים בהתאם ל איגוד האינטרנט הישראלי| 33 10 10אינטרנט ישראלי )STS( מאגר מידע על אודות אינטרנט ישראלי האיגוד מפעיל מאגר נתונים סטטיסטיים על האינטרנט הישראלי, הזמין לציבור באתר .data.isoc.org.il מטרת המאגר היא לאפשר לכלל הציבור, ולחוקרי האינטרנט הישראלי בפרט, ניתוח והבנה של האינטרנט בישראל באמצעות שיתוף נתונים סטטיסטיים באופן חופשי וללא עלות. המאגר מכיר נתונים סטטיסטיים במגוון תחומים וביניהם: הפער הדיגיטלי, הרגלי שימוש, אבטחת מידע, צרכנות ועוד. , בעקבות עיכוב חתימת הסכם עם הספק המאתר את הנתונים ומעלה אותם 2015 במהלך , מועלים למאגר נתונים 2016 למאגר, חלה האטה בקצב הוספת נתונים. החל מתחילת סדרות נתונים חדשות בחודש. במקביל, נכתבים סיכומים 8 סטטיסטיים בקצב של המנתחים סדרות נתונים משמעותיות. מאגר התמונות החופשיות של ישראל (פיקיויקי) ) הוקם כמיזם משותף של איגוד www.pikiwiki.org.il( מאגר התמונות פיקיויקי האינטרנט, ויקימדיה ישראל ומט"ח. פיקיויקי הינו מאגר שיתופי של תמונות דיגיטליות בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה בישראל. הפריטים נתרמים למאגר ע"י הציבור הרחב, צלמים מקצועיים, ארכיונים ומוזיאונים. התמונות המועלות למאגר עומדות לרשות הציבור לשימוש חופשי, ללא מגבלות של זכויות יוצרים. תמונות. 50,000-המאגר מכיל כיום כ תמונות חדשות.4,800- נתרמו למאגר כ2015 במהלך 2015-2016 דוח שנתי| 34 11 1 1 ייצוג של קהילת האינטרנט הישראלית בפורומים בינלאומיים האיגוד מייצג את קהילת האינטרנט הישראלית בפורומים בינלאומים שונים, כגון הישראלי בה.chapter-, שהוא משמש הISOC- ובICANN-ב במהלך תקופת הדו"ח, השתתפו מנכ"ל האיגוד, מנהלת המרשם והמנהל הטכני של האיגוד , ארגון רשמי שמות המתחם האירופיים, שהאיגוד חבר בו CENTR במספר כינוסים של מיום הקמת הארגון. בנוסף, ייצגה סמנכ"ל קשרי קהילה ורגולציה עו"ד מיטל גרייבר שוורץ את האיגוד בכנס , וכן בכנס 2015 ) שנערך בברזיל בחודש נובמברIGF) Internet Governance Forum .2016 במדריד בחודש אפרילISOC שערך איגוד האינטרנט העולמי איגוד האינטרנט הישראלי| 35 נספחים 2015-2016 דוח שנתי| 36 'נספח א 2016 תקציב איגוד האינטרנט לשנת איגוד האינטרנט הישראלי| 37 ) (בש"ח2016 תקציב איגוד האינטרנט לשנת 9,306,000 סה"כ הכנסות 7,250,000 רישום דרך רשמים 540,000 IIX 15,000 מנהלה 476,000 שווי כסף 54,000 הכנסות מריבית 971,000 קרנות יעודיות 11,737,562 סה"כ הוצאות 2,167,634 תשתיות 107,040 DRP 258,784 IIX 275,000 חומרה/תוכנה 151,150 יעוץ 40,000 כללי 132,020 מערכות מידע פנימיות 545,600 מרשם 654,040 DNS ניהול שרתי 4,000 פרויקטים 1,787,250 מדיניות ציבורית וחברתית 130,000 אינטרנט ישראלי 250,000 האקדמיה לאינטרנט 175,000 המרכז לאינטרנט בטוח 76,250 יעוץ 716,000 מרכז להגנת הסייבר 20,000 נגישות 420,000 רגולציה 202,000 קשרי חוץ וחו"ל 86,500 כנסים 115,500 מיצוב בחו"ל 2015-2016 דוח שנתי| 38 1,199,000 מנהלה 68,500 ביטוחים 10,000 השקעות 180,000 יעוץ ושירותים מקצועיים 78,000 כללי 33,500 משילות 829,000 תחזוקת משרד 1,042,500 שיווק יח"ץ ופרסום 887,500 יח"ץ ושיווק 155,000 מיצוב איגוד 5,339,178 כ"א 80,000 רווחת עובדים 5,259,178 שכר הכנסות: 15,000 מנהלה 476,000 קו חם 540,000 IIX 7,250,000 מרשם 54,000 הכנ מריבית 971,000 קרנות יעודיות 9,306,000 סה"כ הכנסות     הוצאות: 5,339,178 כ"א 1,787,250 מדיניות ציבורית וחברתית 1,199,000 מנהלה 202,000 קשרי חוץ וחו"ל 1,042,500 שיווק יח"ץ ופרסום 2,167,634 תשתיות   11,737,562 סה"כ הוצאות )2,431,562( גרעון הערה: מדובר בתוכנית שעשויים להיות בה שינויים. במידה ואלה יתרחשו, עדכון על כך יינתן באסיפה הכללית. איגוד האינטרנט הישראלי| 39 'נספח ב תיאור פעילות האיגוד 2015-2016 דוח שנתי| 40 ! ו נ י ל א ו פ ר ט צ ה ? ם י ש ו ע ו נ ח נ א ה מ שרותי תשתית וטכנולוגיות בליבת האינטרנט בישראל:IT אנו מנהלים תשתיות ) בסיומת domain names registry( • מרשם שמות המתחם החיוני לפעולת האינטרנט בישראל.- il הלאומית מחלף האינטרנט - IIX-Israel Internet Exchange • :הישראלי, המקשר בין כל ספקי הגישה לרשת בישראל משפר את מהירות ואיכות הגלישה בישראל, יוצר תחרות הוגנת לשיפור היצע השירותים ורמת המחירים למשתמש הקצה ומהווה מרכיב מרכזי ביכולת שרידות הסייבר של הרשת הישראלית. חופש הרשת על מנת לשמור על אופיו של האינטרנט בארץ כפתוח, ניטרלי, אנו פועלים להגנתם מול הכנסת, הממשלה, - שיוויוני ובטוח גורמי הרגולציה ורשויות האכיפה בישראל. כמו כן, אנו פועלים לקידום הידע והמחקר, מתוך תפיסה כי האינטרנט ושימוש מושכל בו, חיוניים לקידמה טכנולוגית, צמיחה כלכלית ולהעצמת קהילת המשתמשים, ליצירת תשתית נתונים, שרותים ומידע – לכלל קבוצות האוכלוסייה. כל תושב ישראלי מוזמן להצטרף אלינו, ולהשפיע על עיצוב פני החיים הדיגיטליים בישראל! איגוד האינטרנט הישראלי ISOC-IL איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), מנהל תשתיות בליבת האינטרנט בישראל, משחר כניסתו : מרשם שמות המתחם בסיומת 90-של האינטרנט לשימוש מסחרי בתחילת שנות ה ). כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, גם IIX( . ואת מחלף האינטרנט הישראליil הלאומית בישראל, מפעיל האיגוד את המרשם הלאומי באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים או פוליטיים. בנוסף, מקדם האיגוד יוזמות מדיניות ציבורית, המשפיעות על החיים הדיגיטליים של כלל אזרחי ישראל ותושביה ופועל לשמירת אופיו של האינטרנט בארץ כפתוח, ניטרלי, שיוויוני ובטוח. אנו כאן בשבילכם – אנו מזמינים אתכם להסתייע בשרותים השונים העומדים לרשות הציבור, להצטרף אלינו ולקחת חלק בפעילותנו. הפכו לשותפים לעשייה והובילו יחד איתנו יוזמות ומהלכים שישפיעו על האינטרנט בישראל. www.isoc.org.il :למידע המלא בקרו באתרנו המרכז לאינטרנט בטוח safe.org.il 24/7 אנו עומדים לרשות הציבור באמצעות קו חם הפועל לתמיכה וייעוץ בפגיעות ברשת ובנושאים נוספים, ומדריכים אלפי בני נוער, הורים ואנשי מקצועות החינוך אודות הכלים הנדרשים לגלישה בטוחה ונבונה. פייסבוק, גוגל ופלטפורמות פרסום תוכן נוספות, מכירות ב"מרכז Trusted( לאינטרנט בטוח" כגוף אמין לטיפול באלימות רשת ). קשר זה מאפשר לנו להתמודד עם אתגרים של Flagger .הגנה על הגולשים, ולסייע בהסרת תכנים פוגעניים 03-970091 1 – לפניות לקו החם 054-8-85891 1 :וואטסאפ [email protected] www isoc org עיצוב | יעל בוברמן גלובליזצייה וקשרי חוץ האיגוד הוא הסניף הישראלי של איגוד האינטרנט ). אנו מייצגים את קהילת האינטרנט ISOC.ORG( העולמי הישראלית מול קהילת האינטרנט העולמית במגוון של פורומים בינלאומים המשפיעים על האינטרנט (כגון וכד'), ופועלים CENTR, ICANN, RIPE, WSIS, IETF לשימור המודל שבו קביעת מדיניות הפיתוח, הפעולה וקבלת ההחלטות בקשר לאינטרנט, מתבצעת ע"י הציבור וגופים הפועלים במתווה של בעלי עניין ).Multistakeholder( רבים איגוד האינטרנט הישראלי| 41 'נספח ג מסמך ייזום להקמת מרכז לתמיכה באירועי אבטחת סייבר אצל אזרחים 2015-2016 דוח שנתי| 42 הקמת מרכז לתמיכת באירועי אבטחת סייבר אצל אזרחים תוכנית עבודה 2016 פברואר איגוד האינטרנט הישראלי| 43 תוכן עניינים . מבוא 1 . תפישת העבודה להקמת המרכז2 . אתר המידע לציבור3 . מערכות המידע הנדרשות לפעולת המרכז4 . כוח אדם5 . תקציב נדרש6 2015-2016 דוח שנתי| 44 1 1 .מבוא . א המונח “סייבר" מתאר עולם תקשורת מחשבים בו כל המחשבים מחוברים ומקושרים האחד עם השני דרך רשת האינטרנט. את המונח “מחשב" יש לפרש באופן רחב, והוא כולל מחשבים ארגוניים, מחשבים אישיים, אמצעי תקשורת ניידים כגון טלפונים חכמים, אמצעי מדיה כגון טאבלט או טלויזיה חכמה, סנסורים מקושרים (כגון שעונים .internet of things-חכמים) וכל מה שנחשב כ . ב קישוריות זו טומנת בחובה יתרונות עצומים לחברה ולכלכלה, ומאפשרת פיתוח יומי של אזרחים ועסקים. היקף השימוש -יישומים מסוגים שונים לשימושם היום ביישומי מחשב מקושרים ומידת התלות של האוכלוסיה בהם הולך וגובר מיום ליום. . ג שימוש נרחב זה ביישומי מחשבים על ידי מדינות, ממשלות, עסקים ואזרחים הביא לצמיחתו של ענף לוחמה, טרור ופשיעה חדש המנצל את הקישוריות האינטרנטית בין שלל המערכות ומגוון המשתמשים בהם להשגת יעדים פוליטיים, מדינתיים, צבאיים, כלכליים ואישיים של התוקף. מחשבים הפכו להיות יעדים לפעילות תקיפה ממוחשבות המנסות לרכוש לעצמן גישה לאותם מחשבים, ואפשור מתן הוראות ביצוע פעולות שונות המשרתות את האינטרסים של התוקף כגון השבתת פעילות המחשב, גניבת מידע ממנו, שימוש לא מורשה בו וכד'. . ד היעדים לאותן פעולות תקיפה ממוחשבות הן בדרך כלל ישויות כגון ממשלות, גופים עסקיים או גופים שונים ללא מטרות רווח, אך הם יכולים להיות גם אנשים יחידים. לעיתים התוקף מעוניין במידע של אותו אדם (כגון השגת פרטי כרטיס האשראי שלו), ולעיתים השגת גישה למחשבו של אותו אדם משרתת תכלית אחרת במהלך תקיפה של ישות שאינה בשר ודם. . ה התחום שעוסק בהתגוננות בפני אותם איומי סייבר מוכר בשם “הגנת סייבר", והוא מהווה הרחבה של תחום אבטחת המידע, אשר עסק בעיקרו במחשבים שרמת הקישוריות שלהם הייתה נמוכה ומוגדרת היטב. היקף הקישוריות ומורכבותה הוא שיוצר אתגר חדש המחייב התמודדות שונה מתפישות אבטחת המידע הקלאסיות .21-שהיו קיימות עד תחילת המאה ה ו . מדינת ישראל משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים בגיבושה של תפישה חדשנית להגנת סייבר מדינתית, בהובלתו של מטה הסייבר הלאומי אשר הוקם בהחלטת . כתוצאה מתהליך הניתוח וגיבוש המדיניות הלאומית, קיבלה 2011 ממשלה בשנת לאחרונה הממשלה את המלצת מטה הסייבר והחליטה על הקמת רשות לאומית להגנת סייבר, אשר מתחילה פעילותה בימים אלה. במסגרת הרשות הלאומית להגנת ).CERT( סייבר, מוקם מרכז סיוע להתמודדות עם אירועי סייבר איגוד האינטרנט הישראלי| 45 ז . תקיפת סייבר כנגד אזרח, או עסק קטן, פוגעת בדרך כלל באזרח או בעסק הקטן, אך כשלעצמה אינה יכולה לפגוע בחברה הישראלית. תקיפה שכזו יכולה אמנם לשמש פלטפורמה לתקיפה של גופים גדולים (למשל אם אותו אדם הוא עובד של גוף שהוא יעד לתקיפה), אך בעיקרה היא יכולה לפגוע משמעותית באיכות חייו הוירטואליים, וגם הפיזיים, של אותו אדם. גניבת זהות ומידע אישי, השמדת מידע או לקיחתו של ערובה, שינוי מידע או שימוש בו לשם השגת נכסים חומריים של אותו -המידע כבן אדם הינם איומים הולכים וגוברים על האזרח בעולם המודרני. . ח בדיונים שהתקיימו בועדת ההיגוי לתשתיות של איגוד האינטרנט הישראלי (להלן , הוחלט לקדם הקמה של מרכז תמיכת הגנת סייבר 2014-2015 האיגוד) בשנים- לאזרחים ולעסקים קטנים. הבסיס להחלטה זו היא החשיבה כי עיקרה של הפעילות המדינתית מופנה להגנת סייבר בגופים גדולים כגון משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, חברות ממשלתיות, גופים המנהלים תשתיות קריטיות ועסקים גדולים מתוך ראיה כי פגיעה בהם עשויה לגרום נזק משמעותי לחברה הישראלית, אך טיפול מותאם לסיכונים לאזרח או לעסק הקטן אינו במרכז העשייה המדינתית. . ט האיגוד משער שאזרחים ועסקים קטנים ידרשו יותר ויותר להדרכה והכוונה באשר להתמודדות עם איומי סייבר, וגורס כי להעלאה של רמת המודעות והמוכנות בנושאי הגנת סייבר באוכלוסייה הכללית יש חשיבות לאומית. רבות ממתקפות הסייבר מתחילות במחשבו הפרטי של מן דהוא. זה יכול להיות אזרח רגיל שמחשבו משמש , או עובד של ארגון כלשהו שחדירה לחשבונו מתחילה DDOS במתקפתbot-כ שסופו חדירה ליעד המבוקש בארגון.privilege escalation תהליך של י . מטרת מסמך זה לקבוע תוכנית עבודה ותקציב מפורט להקמת מרכז תמיכה לאזרחים המרכז). הקמתו של המרכז - ועסקים קטנים למקרים של אירועי אבטחת סייבר (להלן של האיגוד, ומטרת מסמך זה לפרט את תהליכי 2016 תוקצבה עקרונית בתקציב הקמת המרכז והעלויות המרכזיות הנדרשות לצורך פעולתו. 2 2 .תפישת העבודה להקמת המרכז .א י האיגוד מקיים היום פעילות דומה, במישור הרעיוני, של “המרכז לאינטרנט בטוח" לאזרחים הפונים בסוגיות של אלימות ברשת, פרסום 24X7 במסגרתו ניתן מענה מידע פוגעני או אישי, הונאות רשת וכד'. המענה האנושי באירועים אלה נדרש מאחר והסוגיות שעולות הן בדרך כלל מאוד רגשיות, והתמיכה האנושית שהמרכז לאינטרנט בטוח מספק לגולשים עוזרת להם להתמודד עם החוויה השלילית הספציפית הקשורה בגלישה באינטרנט. 2015-2016 דוח שנתי| 46 יב. .אירוע של הגנת סייבר הוא שונה במהותו, שכן לעיתים האדם כלל לא יודע שהוא יעד לתקיפת סייבר. במקרים רבים, המחשב פשוט אינו עובד טוב, או שקרה אירוע מוזר והאדם אינו יודע כיצד לפרש אותו. .ג י התובנה שהתגבשה באיגוד היא כי לא ניתן להעתיק את אופן הפעולה של מתן מענה אנושי הקיים במרכז לאינטרנט בטוח לאירועי סייבר, שכן המרכז עשוי להיות מוצף באלפי בקשות לעזרה טכנית בסוגיות טריוויאליות של תקלות מחשב. המענה לבעיות אלה עשוי להיות ארוך, וברוב המקרים נדרשת הגעתו של טכנאי לבדיקת המחשב על מנת לקבוע האם מדובר בבעיית חומרה, הגדרות מערכת הפעלה. תוכנה וכד'. בנוסף, בעוד שבסוגיות שבהן מטפל המרכז לאינטרנט בטוח יש לעיתים חשיבות קריטית בטיפול מיידי ואנושי (כגון באירועים בו מפורסמים חומרים אינטימיים על אודות אנשים או באירועים בהם יש חשש לכך שגולשים יפגעו בעצמם), בסוגיות הגנת סייבר, בדרך כלל, אין סיכונים מעין אלה. .ד י על כן, גובשה תפישת הפעלה המבוססת על מספר מודולים, שעיקרה מפורט להלן: 1 1 . - המודול הראשון שיסופק על ידי המרכז לאזרחים הוא אתר אינטרנט (להלן האתר) המכיל מידע עדכני, אמין, בהיר ונגיש בסוגיות שונות של הגנת סייבר ) בשפה ו/או אופן הצגה הברורה להדיוטות. guidelines( בצורת מדריכים במסגרת פעילות זו יופקו, לדוגמא, חומרי הסברה והדרכה לאזרחים כיצד לממש את “עשרת הדברות" בהגנה על מחשבם האישי. 2 2 . המודול השני שיסופק על ידי המרכז לאזרחים יהא פורום אינטראקטיבי להעלאת בעיות באבטחת מידע ו/או תפעול המחשב על ידי אזרחים (להלן הפורום), ומתן אפשרות לאחרים לסייע להם. פורום זה ינוטר באופן קבוע - על ידי מנהל פורום מומחה אבטחת מידע מטעם האיגוד, אשר יוודא כי התמיכה הניתנת כעזרה הדדית אינה מטעה, מזיקה או זדונית. מקום בו לא תינתן תשובה בזמן סביר על ידי אחרים, יענה מנהל הפורום על הבעיה. 3 3 . - המודול השלישי שיסופק על ידי המרכז הוא מערך תקשור אפקטיבי (להלן רשת הפצה) בשפה המובנת להדיוטות על אודות איומי סייבר עדכניים והדרך הלאומי הפועל במסגרת cert-להתגונן מהם, כפי שמתגלים ומפורסמים על ידי ה רשות הגנת הסייבר החדשה או מקורות אמינים אחרים. תקשור זה ייעשה הן באתר האינטרנט של המרכז, והן בדחיפה לצרכנים אשר נרשמו לקבלו (בדוא"ל, אפליקציה או בדרך אפקטיבית אחרת). 4 4 . המודול הרביעי יבצע אסקלציה של בעיה נקודתית אצל אזרח שהועלתה בפורום איגוד האינטרנט הישראלי| 47 או שמידע על אודותיה הגיע ממקורות אחרים, כך שתעשה פניה ישירה לאותו גולש לבירור מעמיק של אירוע חשוד, אשר לא ניתן להסבירו ו/או לפותרו בתהליך הליך בירור). תחילתו של הליך בירור תהא באספקה של - פשוט וידוע (להלן log( פרטי מידע מהמחשב של הפונה (פרטי דוא"ל חשודים, קבצי תיעוד מערכת ), צילומי מסך וכד') לאתר מאובטח ונפרד במרכז לצורך בחינה. הבחינה files ,תעשה על ידי מומחי אבטחת מידע ופורנזיקה מחברות אבטחת מידע מובילות אשר יתרמו בנק שעות מומחה חודשי למרכז. העברת החומר תעשה על ידי עובדי המרכז לחברות. 5 5 . הלאומי. במסגרתו, יועברו חומריםcert-המודול החמישי יתקיים בין המרכז ל חשודים, בין שאובחנו על ידי חברות אבטחת המידע כמתואר במודול הרביעי, . חומרים אלה יבדקו וינותחו על ידי גופי cert-ובין שהוחלט להעבירם ישירות ל המדינה העוסקים בנושא, וככל שידרש יווצר קשר ישיר בין גופי המדינה לאזרח שפנה, בין אם ישירות ובין אם דרך המרכז, לפי העניין. .ו ט הסכימה הבאה מראה את התהליכים הנ"ל: 16 16אתר המידע לציבור .ז י www.safe.org.il אתר המידע לציבור של המרכז ישתמש בשם מתחם ייעודי (כגון ) כך שניתן יהיה www.isec.org.il המשמש היום את המרכז לאינטרנט בטוח או לקדם אותו באופן עצמאי ולפרסם את כתובתו לציבור הרחב. 2015-2016 דוח שנתי| 48 יח. .באתר יכללו השירותים הבאים: 1 1 . סרטוני הדרכה ומדריכים כתובים לתהליכים מומלצים לשיפור אבטחת הסייבר של המחשב הטיפוסי לאזרח או לעסק הקטן. דוגמאות: הגדרה נכונה של משתמשים, שמירה על מערכת הפעלה מעודכנת, התקנת תוכנות הגנה (לרבות המלצות למוצרים חינמיים), גיבוי מידע וכד'. 2 2 . סרטוני הדרכה ומדריכים כתובים לכללי התנהגות נכונים ברשת על ידי האזרח או העסק הקטן. דוגמאות: כיצד לזהות דוא"ל מזיק; כיצד לשמור על הפרטיות ברשת; כיצד שמור על מידע חשוב וכד'. 3 3 . :סרטוני הדרכה ומדריכים להתמודדות עם בעיות הגנת סייבר ידועות. דוגמאות ransomware כללים להסרת נוזקה שהותקנה; כיצד להתמודד עם תקיפה מסויימות וכד'. 4 4 . .עדכונים על נוזקות חדשות ופרקטיקות תקיפת סייבר חדשות שאותרו 5 5 . .האתר ישמש כשער הכניסה לפורום 6 6 . ) בנושאים שוניםpush-באתר ניתן יהיה להרשם לקבלת עדכונים אקטיביים (ב של הגנת מידע וסייבר הרלוונטיים לציבור הרחב. .ט י ) של אתר האינטרנט של WordPress( אתר המידע יפותח על התשתית הכללית האיגוד, כך שהתמיכה בו תוכל להתקיים בקלות על ידי צוות האיגוד. . כ האתר יפעל בשתי שפות (עברית וערבית). לאתר תהיה גרסה אנגלית למטרות שיווק בינלאומי, אך החומרים לא יתורגמו לשפות אלה. החומרים יחוברו במקור בעברית, ויעשה להם תרגום (כתוביות, דיבוב או עיצוב מחדש והתאמה תרבותית בהתאם לנושא ובהתאם למסקנות מהסקר שהאיגוד עורך בימים אלה) לערבית. - תכנון החומרים יעשה תוך לקיחה בחשבון שהם אמורים להיות מופקים בשתי שפות (לדוגמא, אם מוצגים ממשק של מערכות הפעלה, תהינה גרסאות בעברית ובערבית). איגוד האינטרנט הישראלי| 49 4 4 .מערכות המידע הנדרשות לפעולת המרכז .אכ להלן מפת מערכות המידע הפועלות במסגרת המרכז או הקשורות לפעולתו. Isec.org.il CERT.GOV.IL YouTube כב. .תפקידם העיקרי של מערכות המידע הנ"ל הוא: 1 1 . משמש כשער הכניסה לכלל השירותים של המרכז וכפלטפורמה- אתר אינטרנט להעלאת תכנים שונים לידיעת האזרחים. האתר יעוצב כך שניתן יהיה לאתר בקלות מידע רלוונטי לפונים. 2 2 . פורום לניהול מערך החלפת המידע בין אזרחים לאזרחים- פורום תמיכת סייבר אחרים, או בין המרכז לאזרחים לגבי שאלות ובעיות קונקרטיות שהועלו על ידי האזרחים במסגרת הפורום. 3 3 . שרת ייעודי מופרד ממערכות המרכז, אליו ישלחו אזרחים- שרת העלאת נוזקות דוגמאות של נוזקות, או חומר מחשב החשוד כנוזקה. לשרת זה ניתן לשלוח דוא"ל של המידע.upload או לעשות 4 4 . שרת עליו יאוחסנו חומרי ההדרכה הויזואליים של המוקד. שרת- שרת וידיאו , אך נדרשת יכולת ניתוח מאחדת בין השימוש בו youtube זה יכול להיות שירות ובין השימוש הכללי באתר. 5 5 . מעבדה המאפשרת בדיקה מאובטחת ראשונית של- מעבדת קו ראשון הנוזקות שאותרו. מטרתה לאפשר הבנה ראשונית של הנוזקה, וגיבוש הגורם אליו יש להפנות את הנוזקה (חברות אבטחת מידע או רמת מדינה). המעבדה תהיה מנותקת מהאינטרנט וממערכות אחרות של המרכז ו/או האיגוד, כדי שלא -יתאפשר דרכה לתקוף את האיגוד או את המרכז. החומר אליה יגיע בממשק חד כיווני משרת העלאת הנוזקות. 2015-2016 דוח שנתי| 50 6 6 . בסיס נתונים מאובטח לרישום פרטי אזרחים (שם וכתובת- מערך רישום לעדכונים ) בנושאי הגנת סייבר.push( דוא"ל) לרשימת תפוצה לקבלת עדכונים בדחיפה 7 7 . שיפעל מעל הפורום והאתר ויזהה טרנדיםanalytics מנוע- מנוע ניתוח מידע בנושאים המעסיקים את הציבור בנושאי סייבר, כגון התקפות ספציפיות המופיעות אצל משתמשים שונים, אפיון הפונים, התנהגות הגולשים באתר המאפשרת לנתח טקסט בעברית text mining וכד'. למנוע צריכה להיות יכולת אוטומטי של בעיות clustering שמועלה על ידי משתמשים בפורום, כדי לבצע ותופעות. 8 8 . הלאומי ומול חברותcert- למוקד יבנו ממשקים מאובטחים מול ה- ממשקים כיוונית של מידע. מהמוקד יועברו שאלות וחומרים -אבטחת מידע להעברה דו יגיעו תשובות ועדכונים על נוזקות ואירועים שיש cert-חשודים, מהחברות וה לתקשר לציבור. 5 5 .כוח אדם .ג כ בשלב ראשון לפעולת המרכז, ירכשו ממקורות חיצוניים עיקר משאבי כ"א הנדרשים לפעולתו. המשאב החשוב ביותר, וגם היקר ביותר, הוא הגורם אשר מנהל את הפורום מנהל הפורום). לצורך זה - ומתווה את התפיסה המקצועית של המענה לציבור (להלן מוצע, לפחות בשלב הראשון, להתקשר עם חברה המתמחה באבטחת סייבר ברמה גבוהה, ולקנות ממנה שירותי ייעוץ תוכן וניהול הפורום. .ד כ תהליך הפקת החומרים יעשה בהתקשרות עם קבלני משנה המתמחים בהפקתה של חומרי הדרכה ממוחשבים. התוכן המקצועי יגיע ממנהל הפורום, בפיקוח ותיאום של כח האדם המקצועי באיגוד. עובדי האיגוד העוסקים בתחום הקשור לנושא (אורנה, נהורא) יפקחו על תהליך אספקת החומרים על ידי קבלני המשנה. .ה כ פעולת המרכז תפוקח ישירות על ידי המנכ"ל, שכן נדרשת תשומת 2016 במהלך שנת לב ניהולית בכירה לתהליך הקמתו והתנעת פעילותו. עם התייצבותו של המרכז, ימונה לו מנהל מטעם האיגוד אשר יהיה אחראי לכלל פעילותו השוטפת. מנהל המרכז יהיה כפוף למנכ"ל. .ו כ ), יפעל המרכז 2016 יוני- המדינתי בבאר שבע (מוערךcert-החל בפעולת מערך ה היא יצירת cert-). המטרה של הפעלה המרכז בסמוך לWeWork( במבנה הסמוך אליו , הן ברמה האנושית והן ברמה הטכנולוגית.cert-ממשק עבודה רציף מול אנשי ה איגוד האינטרנט הישראלי| 51 'נספח ד עמדת איגוד האינטרנט לועדה להגנה על הציבור מבפני פרסומים פוגעניים (ועדת ארבל) 2015-2016 דוח שנתי| 52 מענה לקול קורא מטעם הוועדה להגנה על הציבור מפני פרסומים פוגעניים עמדת איגוד האינטרנט הישראלי 2015 נובמבר איגוד האינטרנט הישראלי| 53 איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) מברך את שרת המשפטים על החלטתה להביא לדיון את הנושא החשוב של פרסומים פוגעניים ברשת האינטרנט, ומתכבד בזאת למסור את עמדתו בעניין לוועדה: עיקרי הדברים מסמך זה מתבסס על הידע והניסיון שהצטבר באיגוד האינטרנט הישראלי במשך העשור האחרון בהתמודדות עם סוגים .)1 שונים של פגיעות לציבור הנגרמות בעת השימוש ברשת האינטרנט* (תיאור מלא של פעילות איגוד ניתן למצוא בנספח כל ההתייחסויות מבוססות על הכרות מעמיקה עם המציאות היומיומית של משתמשי האינטרנט, בצד מעורבות של האיגוד במגוון פעילויות ציבוריות וחינוכיות בנושא, לרבות כאלה שהתקיימו בשיתוף פעולה עם וועדות כנסת שונות העוסקות בנושאי הליבה של פעילות האיגוד, משרדי ממשלה ובעלי עניין שונים ומגוונים מהמגזר העסקי והשלישי. המרכז) שמטרתו - כחלק מרכזי מפעילותו, בשלוש השנים האחרונות, מפעיל האיגוד את ה"מרכז לאינטרנט בטוח" (להלן מאבק בבריונות ברשת וסיוע לנפגעים. במסגרת זו מופעל קו חם לטובת הציבור הנותן מענה אנושי שבעה ימים בשבוע )1 עשרים וארבע שעות ביממה*.(תיאור מלא של פעילות המרכז ניתן למצוא בנספח 1 1 . .איגוד האינטרנט הישראלי, קורא לוועדה הנכבדה לראות את חופש הביטוי כערך דמוקרטי עליו עלינו לשמור 2 2 . אנו מצטרפים לדאגה הציבורית מכל אירועי האלימות וההסתה בכלל ובתקופה האחרונהה בפרט, אך חשוב לזכור את תכונותיה החיוביות של הרשת ותרומתה העצומה להתפתחותנו. 3 3 . חשוב להדגיש כי הרשת היא תמונת המראה לחברה ויש להתייחס לאלימות זו בהתבוננות רחבה על התופעה. (תוך הבנה שלרשת תכונות יחודיות עליהן נפרט בהמשך) 4 4 . בעבודתנו מצאנו כי החקיקה הקיימת היום נותנת מענה לעבירות הנעשות ברשת. בעיננו ניתן למצוא לקונות בשני תחומים: 1 1 .המודעות הציבורית לעובדה שהחוק חל גם ברשת 2 2 .פתרון הולם לכל אירועי האלימות שהם אינם עבירות 5 5 . חיזוק הרגולציה העצמית של אתרי התוכן והפלטפורמות השונות בכל הקשור לדיווח והסרה או מיסודה יכול לתת מענה חלקי אך חשוב לתופעה. (סעיף זה מתייחס בעיקר לאתרי תוכן ישראלים) 6 6 .על פי הבנתנו לא קיימת טכנולוגיה שתוכל לתת מענה כולל לבעיה 7 7 . :פתרונות מוצעים 1 1 .העמדת תקציבים למשרדי הממשלה השונים לצורך חינוך והגברת המודעות לנושא 2 2 .הקמת ועדה ציבורית לתכלול, פיקוח ויזום הפעילויות השונות בנושא 3 3 .הקמת בית דין מהיר לטיפול בתופעת האלימות ברשת 4 4 . .מיסוד כתובת מאויישת לתמיכה ומענה לציבור בדומה לקו החם של איגוד האינטרנט הישראלי 2015-2016 דוח שנתי| 54 האלימות והבריונות ברשת האינטרנט · כללי יום של כלל הציבור, ולצערנו פרחו בה גם -רשת האינטרנט הפכה בשני העשורים האחרון למרכיב אינטגרלי בחיי היום האלימות והבריונות. בצד האפשרויות המדהימות הגלומות במרחב הדיגיטלי, אשר משמש רבים, צעירים כמבוגרים, מנוצל לעיתים - ככלי לגילוי עולמות חדשים, מפגש עם אנשים, הבעת דעות, פעילות עסקית, תרבותית והתנדבותית קרובות המרחב הדיגיטלי כבמה למבקשי רעתו של אחר. הבריונות הדיגיטלית מגוונת. לעיתים, מועלים לרשת דברים שהם לשון הרע מתוך מטרה לפגוע. במקרים אחרים, מופץ מידע שעיקרו פגיעה בפרטיות, כגון הפצת תמונות אינטימיות או חשיפת מידע פרטי. תופעה נוספת אשר נפוצה לאחרונה היא שימוש ביכולות של הרשת לביצוע 'שיימינג' (ביוש). בחלק מהמקרים רואים מבצעי הביוש את פעולתם ככלי לגיטימי של החלש במקום בו ה"מערכת" אינה מתפקדת. במקרים אחרים, הביוש משמש ככלי בידי הציבור כדי לבוא חשבון עם עבריין או עם אדם שפגע באחר או התנהל באופן לא ראוי. הביוש נפוץ ברשת שכן היא מאפשרת גם לנציג בודד, או לקבוצת מיעוט, לבוא חשבון עם אדם, או קבוצה אחרת. לא ניתן לקבוע פריורית, כי ביוש אינו יכול להיות כלי ראוי במקרים נדירים, אך השימוש המתרחב והמקיף בו, כמו גם האפקט -א המעצים של הרשת בהפצת המסר, מביא לתופעות קשות אשר מחייבות התייחסות. חלק מבריונות הרשת, ובפרט זו שהיא פגיעה מכוונת, נעשית במכוון באתרים הפועלים בחו"ל תחת משטר משפטי המקשה על יישום הוראות הדין הישראלי לגביהם, הן בשל קושי באיתור הפוגע וקיום הליכים משפטיים כלפיו, והן מאחר והדין החל, לכאורה, אינו אוסר על פעילות מעין זו. יש להיזהר מלתפוס את הבריונות ברשת כזירה עצמאית, המנותקת מכלל התופעות החברתיות. הבריונות ברשת היא השתקפות של החברה הישראלית, ומייצגת את האלימות הקיימת בה גם במרחב הפיזי. כאשר הועדה הנכבדה תגבש את המלצותיה לפעולה, עליה לזכור כי ברב התופעות יש לטפל גם בעולם הפיזי, ולא רק בזה הוירטואלי. תופעת הבריונות ברשת אינה ייחודית לישראל. זוהי תופעה גלובלית אשר מתרחשת ברוב מדינות העולם. במחקר שביצע המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה עבור איגוד האינטרנט נסקרה התופעה ודרכי ההתמודדות איתה זילנד, אוסטרליה, הולנד, בריטניה וגרמניה. מחקר - מדינות בעולם: קנדה, מיזורי (ארה"ב), מסצ'וסטס (ארה"ב), ניו8-ב זה מצ"ב כנספח ב' לנייר עמדה זה. · אפיון פרופיל הנפגעים מתוך הכרות וטיפול בפניות רבות של נפגעים ברשת ניתן לקבוע כי לא קיים פרופיל ייחודי של נפגע. הוא, או היא, יכולים להיות כל אחד ואחת, מכל גיל, מין, לאום, זהות מגדרית או מצב משפחתי. לצורך אבחנה ומיקוד ניתן לאפיין שתי קבוצות מרכזיות: o o קרי תגובות פוגעניות לפוסט, לתמונה או למשהו אחר- משתמשים ברשת הנפגעים במסגרת פעילותם ברשת שהמשתמש העלה ברשת ביוזמתו. o o הכוונה כאן היא- נפגעים אשר המרחב הדיגיטלי מהווה פלטפורמה לפגיעה בהם ללא כל קשר למרחב פעילותם לשימוש במרחב הדיגיטלי כזירה (נוספת) לפגוע באדם, ציבור או גוף עסקי, בגין פעילויות שנעשו בעולם הפיזי (ראה מקרה פגיעה בחברות עסקיות, האשמה בפגיעה מינית, או הכפשת עובדי ציבור). o oגיל הנפגעים 50% כאמור, כל טוווח גילאי הגולשים ברשת עשוי להיפגע. מניתוח הפניות המגיעות לקו התמיכה של האיגוד, עולה כי   9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il איגוד האינטרנט הישראלי| 55 ומסקרים4 הם גולשים מבוגרים. חשוב להדגיש כי מסקר שערך האיגוד50%-מהפגעים הם ילדים (בעיקר בני נוער) ו , עולה כי אחוז גבוה מהנפגעים (בכל הגילאים) נוטים שלא לדווח כלל על הפגיעה. 5נוספים o oפגיעה בבעלי תפקיד במקרים רבים הפגיעה בבעל תפקיד נובעת מהתפקיד אותו הוא נושא. זה קורה כשמדובר בבעלי תפקידים ציבוריים , נשיא המדינה, ראש הממשלה, שופטים, עובדים סוציאליים, מורים ועוד, אך פגיעה מעין זו מתרחשת 6כגון: חברי כנסת גם בשל תפקיד עסקי כלשהו (מנכ"ל, דירקטור, נציג שירות וכד'). חשוב לזכור כי בחלק מהמקרים מדובר בביקורת לגיטימית על פעילותו של בעל התפקיד, אולם בחלק מהמקרים מדובר בפגיעות אישיות אשר פעמים רבות פוגעות בנוסף אליו גם בבני משפחתו. לדעת איגוד האינטרנט, הפתרון והדיון חייבים להעשות לגבי האלימות ברשת בצורה כוללת, כאשר האמצעים לטיפול בפגיעה באזרח כאזרח, ובפגיעה בבעלי תפקיד, ציבורי או עסקי, בעקבות תפקידם צריכים להיות זהים ומאוזנים. כמובןשחשוב מאוד לוודא, שהדיון והפתרונות המוצעים לא ייטלו את זכותו של אדם לחופש ביטוי, לרבות הבעת מחאה וביקורת לגיטימית על מעשה של אחר. o oפגיעה באוכלוסיות מוגדרות, או במי ששייך להם בשל כך כדוגמאות לפגיעות מסוג זה ניתן לציין את הפגיעות המבוצעות באוכלוסיית הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים), את האלימות נגד בעלי עמדות פוליטיות מסוימות, את הפגיעה בציבורים ע"פ דת, לאום, מין וכד'. גם במקרה זה, עמדת האיגוד היא כי יש להתייחס לפגיעה ולמימד בה היא מתרחשת. הפתרונות, שיוצעו,, צריכים להתייחס לכלל הציבור ולא ע"פ מגזר מסויים. לעניין זה, צריך גם להיזהר מקביעות המבוססות על מקרים של "קליפה דקה", קרי מקרים שהתפרסמו כדוגמאות של פגיעה ברשת, אך ייתכן שמקורם ברגישות של הנפגע, ולאו דווקא במעשה חריג ביותר של הפוגע. ·7אפיון פרופיל הפוגעים כל משתמש ברשת הוא בריון פוטנציאלי, בעיקר בגלל העובדה שרבים נוטים לחשוב כי הרשת היא מקום אחר, שלא חלים עליה כללי המוסר והאתיקה הנוהגים בחברה, בכלל זה גם החוק. החופש, האווירה ואפשרות האלמוניות, יוצרים לא פעם תחושה של "הכל מותר". עם זאת, אחת התופעות שהצלחנו לזהות אצל פוגעים היא הנטייה "לחצות את קורבן אלימות רשת הופך לבריון רשת בהזדמנות אחרת. יתרה מזאת, אנו מוצאים שלעיתים קרובות קיים - "הקווים קושי להגדיר מהי אלימות ברשת, והיא תלויה בהקשר, בתרבות, ובחוסנו של הנפגע. בצד דברים אלו, חשוב לזכור כי האתיקה ברשת נמצאת בשלבי התגבשות. גורמים רבים, ביניהם: משרדי ממשלה, וועדות בכנסת, גופים וולונטריים ועסקיים ועוד, דנים בתקופה האחרונה בדרכי ההתמודדות עם תופעת הבריונות ברשת. עצם קיום הועדה בנושא זה היא חלק מהתגבשות ויצירת אתיקה ברשת. אנו מאמינים כי דרך חינוך להתנהגות ראויה (בעולם הוירטואלי כמו גם בעולם הפיזי) והעצמת ההתנהגויות הטובות לצד הגברת האכיפה והיידוע על חקיקה קיימת יביאו עם הזמן להפחתת האלימות ברשת. http:// :. ראו2014 בנובמברTRI האם הרשת אלימה יותר כלפי נשים, סקר של איגוד האינטרנט הישראלי שנערך באמצעות חברת4 .data.isoc.org.il/data/571 http://data.isoc. :. ראו2015 בריונות במרחב הפיזי והוירטואלי, סקר של ד"ר מירן בוניאל נסים שנערך באמצעות מכון שריד במרץ5 org.il/data/578 . המציג את ההסתה המתרחשת נגד ח"כים ברשת וקורא להפסקתה2015 בעניין זה ראו סרטון שיצא איתו האיגוד במהלך אוקטובר6 http://www.facebook.com/ISOC.ORG.IL/videos/1078480152170337 :ראו קיימים גם מספר מחקרים היכולים להרחיב את הידע בנושא. ראו: מחקרו של פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, פורסם באתר אלכסון, 7 ,15/12/14 וגם: מחקרן של ד"ר טלי היימן, ד"ר דורית אולניק וד"ר סיגל עדן, האוניברסיטה הפתוחה המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה ואוניברסיטת .2014 אילן, ביה"ס לחינוך, ינואר-בר 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il 2015-2016 דוח שנתי| 56 · סוגי הפגיעות כשבוחנים את התפלגות הפגיעות המדווחות למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט, ניתן לראות כי הפגיעה השכיחה ). 24%( אלימות מילולית ובריונות- .. אחריהfacebook-) הינה יצירת פרופיל מזוייף / מתחזה, שעיקרה ב36%( ביותר מדווחים על תוכן מיני או עירום שחוו בעצמם או שראו ברשת. גרף התפלגות 5%- מדווחים על תכנים פוגעניים ו12% הפניות מצורף כנספח א' לנייר עמדה תפקוד הפלטפורמות השונות באינטרנט בהקשר של בריונות רשת כתיבת תגובית (טוקבק) לכתבה - את הבריונות ברשת ניתן למצוא בכל פלטפורמה בה ניתן להעלות תוכן גולשים באתרים ופורטלים, דיונים בצ'טים ו/או בלוגים, רשתות חברתיות ויישומימסרים מידיים. בכל אחת מהפלטפורמות ניתן לפגוש בבריונות הרשת בכלל ושיימינג כלפי אדם, גוף או ציבור בפרט. הפלטפורמות השונות מתנהגות לעיתים באופן שונה בטיפולן בסוגיות של אלימות ובריונות רשת, ולהלן נפרט מספר אפיונים לגביהן: · אתרי חדשות ופורטלים מסורתיים מקומיים: תחת קטגוריה זו נכללים אתרי הכרויות, אתרי מומחים, אתרים ). חלקם מפעילים מערך סינון מקדים המוודא talkback( מקומיים וכד'. מרביתם מאפשרים מנגנוני העלאת תגוביות שאין תוכן פוגע לפני הפצתו לציבור הרחב, ובכל מקרה במרבית אתרים אלה מיושם העקרון של דיווח והסרה תוך זמן בקשה נשקלת, ואם נמצא כי קיימת פגיעה -,). מנסיוננו עם אתרים מסוג זה בישראלNotice and Takedown( סביר באדם או בגוף, התוכן מוסר תוך זמן סביר. · פלטפורמות להקמה ואירוח אתרי אינטרנט: מדובר בשירות המאפשר לכל אדם להקים לעצמו אתר אינטרנט (שירותים בסיסיים בחינם, תוספות בתשלום). דוגמאות לאתרים אלה הם: freemium בחינם, בדרך כלל במודל וכד' האתר מאוחסן בדרך כלל בתשתית "ענן" הנמצאת בחו"ל. עובדה זו wordpress.com, wix.com, tumblr ,מאפשרת ל מעלי התכנים לא להזדהות ולהנות מאנונימיות מוחלטת כלפי הציבור. במקרה זה הפלטפורמה היא ככל הנראה, היחידה העשויה לדעת מי הוא מעלה התוכן, בין אם על סמך פרטים שסיפק מעלה התוכן בעת הרישום של המחשב ממנו הועלה התוכן. תפיסתית, חברות אירוח האתרים מצהירות שהן IP לאתר, ובין אם על בסיס כתובות אינן בודקות או מתערבות בתכנים המועלים, ומידת הציות שלהם להחלטות בתי משפט ישראליים נמוכה מאוד, ככל הנראה. על כן אתרים מסוג זה משמשים כמקום אליו מועלים תכנים פוגעניים שפלטפורמות אינטרנטיות הפועלות תחת המשטר המשפטי הישראלי כלל לא היו מעלות באתרים מעין אלה ניתן למצוא השתלחויות בעובדי ציבור (כמו אלו כנגד העובדים הסוציאליים ובבני משפחותיהם, כנגד שוטרים וכד'), העלאת סרטונים לא ראויים או לא חוקיים ') ועוד. חשוב לציין כי בתקופה האחרונה אנו מזהים הרחבה של השימוש 40 (כדוגמת סרטון של האונס ב'אלנבי בפלטפורמה לפגיעה גם באנשים פרטיים כחלק מהתרחבות תופעת בריונות הרשת. · / ישראבלוג וכד'), 10 בלוגים וצ'אטים: תחת קטגוריה זו נכנסים אתרי צ'אטים ובלוגים רשמיים (כגון: תפוז/ נענע בלוגים המתמחים באוכלוסיות ייחודיות (כגון: סלונה) או כאלה המתמחים בתחומי עניין ספציפיים (כגון: בלוגים של מתכונים). לרוב, אתרים אלה עושים מאמץ לשמור על השפה והאווירה ואף מגדירים זאת בתנאי השימוש שלהם. באתרים מעין אלה, חריגות מדווחות למנהל הבלוג המסייע להפסיק את ההתנהגות הלא ראויה ולפעול לחסימת המשתמש הפוגע מלהמשיך ולהשתמש בפלטפורמה לשם פגיעה באחרים. יחד עם זאת, זו זירה פרוצה למדי ואנו נתקלים לא פעם באירועי בריונות והתלהמות במרחבים הללו. · וכד'. בכל אחת Facebook, YouTube, Instagram רשתות חברתיות: תחת קטגוריה זו נכנסות רשתות כמו מפלטפורמות אלה מובנית כיום אפשרות דיווח של המשתמש במקרה של תוכן פוגעני, ובודאיפלילי. עם קבלת דיווח כזה, פועלת הפלטפורמה על מנת לוודא האם התכנים המדווחים סותרים את תנאי השימוש שלה ומסירה תכנים שאינם מתיישבים עמם. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בפלטפורמות גלובליות הפועלות בדרך כלל על פי הדין האמריקאי. הגם שהתכנים המדווחים נבחנים ע"י דוברי עברית המכירים, ככל הנראה, את הלך הרוחות בישראל, הפלטפורמה להעדפה ברורה לחופש הביטוי, - במקרה והבקשה להסרת תוכן פוגע, על פניו, בחופש הביטוי, תתן לעיתים אף מול זכויות יסוד חוקתיות מקבילות בישראל כגון הזכות לפרטיות. כך לדוגמא, סרטונים של ראש הממשלה ושל נשיא המדינה לבושים במדי נאצים ומדברים כהיטלר לא הוסרו מהפלטפורמות שכן לא היתה בהם קריאה 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il איגוד האינטרנט הישראלי| 57 מפורשת לאלימות. עם זאת, ניתן לומר בהכללה, כי רשתות חברתיות גדולות הפעולות באופן מסודר, יצייתו לצווי בית משפט ישראלי כאשר אלה יוצגו בפניהן, גם אם משמעות ההענות לצו היא פגיעה, לכאורה, בחופש הביטוי. במקביל, נזכיר כי גם כשמדובר על פגיעה המתבצעת בפלטפורמות רשתות חברתיות, ניתן לזהות כי אחוז גבוה מהנפגעים אינם מדווחים לפלטפורמה על הפגיעה, יתכן בשל אי הכרת אפשרות הדיווח במסגרת הפלטפורמה ויתכן שהדבר נובע מחוסר אמונה בקבלת הפיתרון הרצוי מהפלטפורמה. רצוי כי הוועדה תחווה דעתה על הדרכים לעודד דיווח של הנפגעים או של העומדים מהצד. דיווחים מעין אלה יצמצמו, לדעתנו, את הפגיעות במידה ניכרת. · יישומי מסרים מיידיים: o o , לא ניתן להסירpeer to peer : בשל המבנה הטכנולוגי של פעולת היישום כפלטפורמת עמית לעמיתWhatsApp תכנים ותמונות שהופצו בה לאחר הפצתם. בנוסף, קשה לזהות מראש את מקור התוכן, ולפעול בצורה גורפת למניעת אינה מאפשרת אופציית דיווח על תוכן פוגעני, אך מובנה בה Whatsapp .)הפצתו (ככל שיש סיבה המצדיקה זאת יתרון יחסי שכן התוכן אינו נשמר באמצעי מרכזי השומר ל"נצח".כמויות המסרים העוברים מדי יום בקבוצות השונות, יסתירו מהר יחסית מסר פוגע מעיני המשתמשים האחרים. o o שעות), ועל24- שניות ועד ל2-: זהו יישום שהתוכן בו אמור להעלם תוך זמן שנקצב מראש (החל מSnapchat כן המידע אינו נשמר אלא אם משתמשים מנציחים אותו באמצעות צילום מסך לפני העלמותו. גם כאן, בדומה , לא ניתן לדווח ולא ניתן לטפל בהסרה ובמניעת הפצה ואין אופציית דיווח.Whatsapp-ל האם הבריונות בעולם הוירטואלי מחייבת טיפול שונה?- מה השתנה שנה). אלה היו ועדיין קיימים, 20-כאמור, אלימות ובריונות אינן יציר של העולם הוירטואלי החדש יחסית (הקיים רק כ מקדמא דנא, גם בעולם הפיזי. אלא שבעולם הפיזי, היו אלה מוגבלים, בדרך כלל, למקום ולזמן בו בוצעו. עם זאת, לרשת האינטרנט, מספר תכונות ייחודיות המעצימות את הפגיעה. לאור תכונות אלה קורא איגוד האינטרנט לוועדה לבצע שינויםי בסביבה החקיקתית ו/או הרגלוטורית.. התכונות הייחודיות המייחדות את הפעילות ברשת האינטרנט הן: · במהלך השנים האחרונות הצטמצמה האנונימיות ברשת, ומשתמשים רבים, כולל - )אפשרות לאנונימיות (יחסית כאלה המבצעים פגיעה ברשת, אינם מסתירים את זהותם ומבצעים אותה באופן מזוהה, כגון תוך שימוש בחשבון רשת חברתית אמיתי. אך הרשת עדיין מאפשרת, למי שמבקש זאת, לפעול באנונימיות ברמה גבוהה. זו עשויה להיות , או באופן אפקטיבי תוך שימוש בפלטפורמות TOR מושגת באמצעים טכנולוגיים כגון שימוש במנגנוני הסתרה כגון שהדין הישראלי אינו חל עליהן, ומעשית קשה יהיה לאתר את הפוגע, אף אם המידע קיים בפלטפורמה. לעניין זה ראוי לציין, כי ליכולת זו יש חשיבות רבה לחופש ביטוי, שכן במקרים רבים המתבטא מבקש להגן על עצמו מפני הגורם , בביקורת פוליטית, בחשיפת הטרדה מינית וכד').whistleblower-לגביו התבטא בדין (כגון ב · העובדה שבעת כתיבת התוכן, הפוגע אינו רואה את הנפגע ואת תגובתו לפגיעה - הריחוק הפיזי בין הפוגע לנפגע ואף לא את תגובות הנחשפים לפגיעה (העומדים מן הצד), מקלה על ביצוע הפגיעה. · הקישוריות המובנית בפעולה האינטרנטית, והתפוצה הנרחבת של אמצעי הפצה (כגון טלפונים - התפוצה הנרחבת חכמים מכניסה לתוך מעגל הפוגעים רבים שלא היו מגיבים באלימות במרחב הפיזי, ואף אם הפגיעה של כל אחד ), האפקט המצרפי שלו עשוי להיות הרסני. התפוצה הגדולה של המידע והקושי לרסן את like( עשויה להיות קטנה הפצתו מקל על הפוגע לצרף קהל צופים לפגיעה. · ידועה האמרה "הרשת אינה שוכחת" ותכונות אלה של הרשת מעצימות את הפגיעה - נצחיות המידע ברשת המתרחשת במרחב הדיגיטלי והפגיעה (אפילו אם היתה במקור בגדר ביקורת מוצדקת) יכולה מהר ובקלות להיהפך "לא מידתית". למעשה, בעוד שאמירה קשה מתפוגגת ונעלמת עם הזמן (או כמאמר המשפט הידוע "עם העיתון של 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il 2015-2016 דוח שנתי| 58 ,אתמול עוטפים דגים"), הפגיעה במרחב הוירטואלי מתמשכת ותחזור ותפגע בכל פעם שאדם יפעיל מנוע חיפוש והתוכן הפוגעני ישוב ויעלה בראש רשימת התשובות. · בתקשורת מסורתית (רדיו, טלויזיה, עיתון, לרבות אתרי התוכן הפועלים - העדר מנגנוני בקרה אנושיים וממוסדים (רשתות חברתיות, new media-במסגרתם) מפרסמת תחת החובה והאתיקה של תחקיר עיתונאי. לעומת זאת, ה בלוגים וכד') פועלים באוירה יותר ליברלית והרבה פחות פורמלית. הציבור לעיתים אינו יודע להבחין בין מידע בדוק ומאומת, לבין כזה שהועלה כלאחר יד, אך אמצעי הפרסום עשוי להראות אמין באותה מידה. מכאן, קצרה הדרך . Whatsapp להפצה של מידע פוגעני. ניתן לראות זאת, לדוגמא, בהפצת מידע 'חדשותי' ברשתות החברתיות כדוגמת · אחת התופעות החשובות בבואנו לאבחן את הפרסום ברשת אל מול זה המסורתי, הוא אפקט - "אפקט ה"הצתה "הצונאמי" בו פריט מידע מסוים מסתחרר, משותף על ידי אנשים רבים ומקבל עוצמת השפעה בלתי ניתנת לחיזוי. קשה מאוד לדעת לאיזו תהודה תזכה תגובית מסויימת ברשת מול רעותה, ומנגד הקלות שבה הערה יכולה להתפשט תוך שעות ולהפוך לשיחת הכל. לתופעה זו מצטרפת תופעה נוספת והיא קבוצת "העומדים מהצד", או ה"מריעים". ), ובודאי כזו המפיצה מחדש מבלי להכיר או להתעמק במקרה, יוצרת אפקט like( שהרי גם מעורבות חצי פסיבית שאנו לא מכירים במרחב הפיזי. על כך ניתן ללמוד מדבריו של אריאל רוניס ז"ל כפי שכתב במכתב הפרידה שלו: שיתופים, כל אחד מהם חץ מחודד שננעץ בבשרי"6,000 "לא עברו יומיים ולפוסט מעל על תופעת השריפה בשדה קוצים ניתן ללמוד גם ממקרה מפורסם בו פרסמה אשת יחסי ציבור ציוץ סרקסטי, שתוך .8שעות טלטל את חייה, עלה לה במקום עבודתה, וגרם לה להיות מושפלת ע"י אלפים · הפעילות ברשת היא גלובלית, והפעילות הפוגעת אינה בהכרח "מתקיימת" בישראל, ובודאי לא ברור אם - גלובליות היא כפופה לדיני מדינת ישראל. פער הדינים מאפשר למי שמבקש לפגוע, לפעול תחת משטרים משפטיים וטכנולוגיים אשר מונעים אפקטיביות אכיפתית של רשויות חוק ישראליות, ועשויות להפוך כל חוק שיגובש לבלתי אכיף. ערכים מאזנים בבואנו לבחון את דרכי ההתמודדות עם תופעת האלימות ברשת עלינו להבטיח שמירה על כמה עקרונות יסוד: · חופש הביטוי חופש הביטוי הוא ערך עליון בחברה הישראלית. ביקורת והבעת דעות הן דבר הכרחי ורצוי בחברה דמוקרטית. הביקורת מאפשרת לנפגע מפעולה או ממעשה של אחר, יהיה זה איש ציבור, בעל עסקאו כל אדם, ליידע את יתר הציבור ולהזהיר אותם מפגיעה אפשרית גם בהם. בזכות ביקורות העולות לרשת, נחשפו ונחשפים כשלים, שחיתויות ועבירות. לפיכך, כל עוד הביקורת אינה בבחינת עבירה או אמירה שכל מטרתה הינה פגיעה באחר ואין לה תכלית אחרת, היא לגיטימית ורצויה ועלינו לפעול למניעת הסרתה או לצינזורה. עמדת איגוד האינטרנט היא שכל דיון בנושא האלימות ברשת, וכמובן כל הסדר שיוצע, חייב לשמר באופן מכסימלי את חופש הביטוי שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. · זכות הציבור לדעת: בין אם למטרות לימוד, הגנה, גיבוש עמדה - הרשת מאפשרת לכל אדם להיות נגיש למידע בעלות אפסית, לאתרו וכד'. חסימתו של הציבור מלדעת מידע, היא פגיעה בכלל הציבור ואין למנוע אותו ממנו ללא הצדקה עמוקה. https://www.ted.com/talks/jon_ronson_what_happens_when_online_shaming_spirals_out_of_ 8 control?language=he 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il איגוד האינטרנט הישראלי| 59 המלצות לדרכי טיפול והתמודדות הטיפול בבעיית השיח האלים ובריונות הרשת צריך, לדעת איגוד האינטרנט הישראלי, להעשות בשלושה מישורים: ראשית במישור החינוכי וההסברתי, והתאמה נקודתית של הדין במקרים המחוייבים. · חינוך והסברה: הרשת היא, כאמור, תמונת המראה לחברה הישראלית ומשקפת את האלימות הקיימת בה. אותה אלימות שאנו פוגשים בין היתר גם במגרשי הכדורגל, ברחוב ואף בכנסת מוצאת ביטוי נרחב במימד הוירטואלי. יש לזכור כי מרבית הציבור אינו נמצא בין הפוגעים ואנו מאמינים כי השינוי האמיתי יתרחש באמצעות הגברת המודעות לאתיקה דיגיטלית ולשיח מכבד, תוך העצמת הטוב והעשייה החיובית ברשת. על המדינה להקצות משאבים לפעילויות חינוך והסברה בתחום הבריונות הוירטואלית, לתמיכה בפעילויות קיימות ולייצר פעילויות הסברה בעצמה. בין הפעולות המוצעות: o o .)לימוד אתיקה דיגיטלית כחלק אינטגרלי במערכת החינוך המסודרת (בדומה לזהירות בדרכים o o קיום מערכי שיעור כפעילות הדרכתית כבר מגיל הגן והנגשת הנושא לצוותי החינוך ולילדים בצורה מותאמת ומתפתחת בהתאם לגיל. o o .הנגשת המידע וחיזוק המודעות ההורית למתרחש ברשת o o מתן התייחסות מיוחדת גם לחינוך מבוגרים, אם בדרך של מסעי פרסום והעלאת הנושא לשיח הציבורי והפיכת התופעה לבלתי מקובלת מבחינה חברתית. o o קידום מודעות הציבור לחוקים הקיימים ולעובדה שכל החוקים חלים גם ברשת. בפעילות של הסברה נכון לחדד את העבירות השכיחות ברשת ולהסביר מהם העונשים המוגדרים בחוק. o o קריאה משולבת של כל הגופים הרלוונטיים בשיתוף עם התעשייה, המגזר העסקי והמגזר השלישי, תוך יציאה לקמפיינים ופעילויות מקדמות מודעות. o o ,קריאה לפורטלים ואתרי החדשות לפעול באופן וולונטרי ואקטיבי למניעת מקרי אלימות והסתה בפלטפורמות שלהם תוך הזמנתם להגביר את מודעות המשתמשים, לחדד גם פנימית וגם מול המשתמשים את נוהל הדיווח וההסרה. רוב בריונות הרשת איננה מקיימת עבירה על החוק, ואין להפוך אותה לכזאת. מדובר בהתנהגות חברתית לקויה ועל כן פעילות החינוך וההסברה חיוניות עוד יותר מפעילות האכיפה. לעיתים קרובות נדרש האיגוד לסיוע לציבור הגולשים בבקשות הסרה ודיווח לפלטפורמות השונות. יש להנגיש לציבור את המדיע על אודות כלי הדיווח העומדים לרשות כל אדם. היתרון אותו מספק האיגוד בפעילותו מול הפלטפורמות הגדולות הוא במקרים בהם נדרשת פעולה מהירה לצמצום הנזק, הנפגע לא מסוגל לדווח בעצמו, או שלהבנתנו בקשת הנפגע לא הובנה. או אז, מתאפשרת לנו פניה שלא בעזרת טופס מובנה. · אכיפה, רגולציה וסדרי דין כאמור, גם במקרה של עבירות פליליות וגם במקרה של עוולות אזרחיות או פגיעות אחרות, אחוז ניכר מהציבור בוחר שלא לדווח כלל על פגיעה ברשת. אי דיווח זה מעיד, ככל הנראה, על כך שהציבור אינו רואה במערכת המשפטית כמסוגלת לתת מזור לפגע. לדעת האיגוד, האיזונים הקיימים בחקיקה ובפסיקה הישראלית מספקים כדי להתמודד עם התופעה, אך לעיתים רשויות האכיפה אינן מפעילות את סמכויותהן בהתאם. במקרים מסוימים, יש עודף להיטות לפעול ובמקרים אחרים עבירות אינן מטופלות כלל. על גופי האכיפה להקים צוות מתמחה בנושאי בריונות רשת, אשר יגבש הנחיות באשר להפעלת 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il 2015-2016 דוח שנתי| 60 הכלים הקיימים וכללים למדיניות אכיפה בנושא, תוך שמירה על עקרונות חופש הביטוי מחד גיסא, וטיפול ראויבמקרים הקיצוניים המחייבים התערבות פלילית, תוך מתן פתרונות מיידיים ככל הניתן לנפגעים. העבירות הקיימות מספקות ואנו לא מזהים פגיעות נוספות אשר צריכות להיות מוגדרות כעבירות חדשות. עם זאת, לדעת איגוד האינטרנט, לאור הייחודיות של רשת האינטרנט כמתואר למעלה, יש לפעול לעדכון סדרי הדין הקיימים על מנת לתת כלים מהירים ויעילים לנפגעים ברשת. לאור זאת, אנו ממליצים: o o להקים מועצה ציבורית שתתכלל את פעילות משרדי הממשלה השונים בתחום בשיתוף עם המגזר השלישי. בין יתר התפקידים שצריכים להיות למועצה מעין זו: פיקוח על התנהלות מערכת החינוך בנושא; מתן כלי אכיפה לבתי הספר; בחינת האפשרות לרתום גופים עסקיים להתמודדות עם הנושא; שילוב רשויות מוניציפליות כחלק מהקניית הידע והטיפול בנושא; בחינת החוקים הקיימים והמלצות לעדכונים ותקנות בנושא; ועוד. o o לפעול לחקיקת חוק חשיפת פרטי משתמש אשר יגדיר באופן מדויק ומאוזן את תהליך חשיפת פרטי משתמשים אנונימיים במידה ובית משפט מצא שהפגיעה מגיעה לכדי עבירה או עוולה. o o אופייה המהיר והגלובלי של הרשת מחד וההבנה המיוחדת של התחום הטכנולוגי ושל החובה לשמור על אינטרנט חופשי ופתוח מנגד, מחייבים לדעתנו הקמה של בית דין מהיר בו לשופטים ידע ייחודי בנושא, בדומה לבית דין לעניינים כלכליים. בית דין כזה יאפשר את האיזון הדרוש בין חופש הביטוי אל מול צמצום הפגיעה באחר מבלי שהדיונים בנושא יקחו זמן רב מדי. לצורך כך, על הנהלת בתי המשפט לאתר קאדר של שופטים בעלי הבנה ו/או עניין בסוגיות של משפט וטכנולוגיה בכלל בתי המשפט בישראל, ולהפנות תיקים רלוונטיים לשופטים אלה. אנונ ממליצים כי בכל בית משפט יהיה לפחות שלושה שופטים אשר יתמחו בנושא, וכמובן יעברו הכשרות בנושאים השונים הקשורים ברשת. יצויין כי לא כל תיק בית משפט שמוזכר בו "אינטרנט" צריך להכנס למסלול זה, אך בודאי אלה בהם עולות סוגיות המחייבות דיון מהיר ו/או הבנה טכנולוגית. על בית משפט כזה לפעול בהתאם לעקרונות הבאים:  להיות נגיש לציבור, ולאפשר סעד והגשת תביעות וניהול סדרי דין בצורה קלה ופשוטה גם ללא עו"ד, על מנת לאפשר לנפגעים לצמצם את העלויות הכרוכות בתביעות מעין אלה.  לתת מענה למהירות שבה מתרחשים הדברים ולהגיב באופן שיכול להשפיע ולצמצם נזק  להיות מסוגל להתמודד עם הנצחיות של המידע המופיע ברשת ועל הקושי לעיתים לאיסוף ראיות יודגש, הסרת תכנים מהרשת צריכה להיות מוצא אחרון, תוך הבטחת חופש הביטוי. מתן הוראה לאתר או לגורמי ביניים (כדוגמת שירותי חיפוש) להסיר תכנים מהאתר או מתוצאות החיפוש, צריכה להיעשות בזהירות ורק לאחר שנבחן בקפידה החשש מפגיעה בחופש הביטוי. יש להזהר מהמדרון החלקלק לכיוון צנזורה או פגיעה כלשהי בחופש הביטוי העלולות לסכן את הדמוקרטיה הישראלית ואת חופש הרשת. לבית משפט ייחודי כזה יהיה הידע הייחודי להבנת הפלטפורמה אשר יאפשר לו לשקול את השיקולים המקצועיים לאיזון בין חופש הביטוי לבין פגיעה באחר, תוך צמצום לו"ז הטיפול בנושא לצמצום הפגיעה הנרחבת הייחודית למרחב הווירטואלי. רקע על אודות איגוד: כגוף טכנולוגי המנהל 1994 איגוד האינטרנט או האיגוד) פועל משנת- איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) (להלן www.isoc. :מרכזיות לאינטרנט בישראל באופן לא מסחרי וללא מטרות רווח. לפרטים נוספים-תשתיות קריטיות . האיגוד מנהל קשת רחבה של פעילויות למען ציבור המשתמשים באינטרנט בישראל. ביניהן: אחזקה וניהול org.il ) שלDNS (Domain Names Servers-., הפצת מידע הIL ) בסיומתdomain names( של מרשם שמות המתחם . בנוסף, האיגוד מקיים פעילות מדיניות ציבורית IIX הסיומת הלאומית של ישראל, הפעלת מחלף האינטרנט הישראלי ענפה שמטרתה שימור עקרונות יסוד של אינטרנט בטוח, פתוח, הוגן ושיוויוני, כגון מאבק בהצעות חוק או יוזמות ממשלתיות המאיימות על עקרונות אלה והקמת ובמקביל הקמת אקדמיית אינטרנט פתוחה וחינמית לבעלי העסקים ולציבור הרחב. 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il איגוד האינטרנט הישראלי| 61 ) המרכז- כחלק מרכזי מפעילותו, בשלוש השנים האחרונות, מפעיל האיגוד את ה"מרכז לאינטרנט בטוח" (להלן ).www.safe.org.il( שמטרתו מאבק בבריונות ברשת וסיוע לנפגעים המרכז מתמקד בשתי פעילויות מרכזיות: · תמיכה וסיוע: האיגוד מאמין כי דווקא בעידן ה"מסך המרצד", אין תחליף לקול האנושי, בעיקר כאשר אדם נתקל בבעיה. לשם כך, ימים בשבוע לבעיות 7 , שעות ביממה24 מפעיל האיגוד בשלוש השנים האחרונות קו תמיכה הנותן מענה אנושי מגוונות הקשורות לשימוש באינטרנט. פניות ישירות בשנה 3,000-הקו מהווה כתובת לגולשים אשר חוו פגיעה ברשת. אל קו התמיכה מגיעות למעלה מ ). הפניות www.safe.org.il( פונים נוספים בשנה נעזרים במידע הנרחב הקיים באתר התמיכה שלנו25,000-ולמעלה מ פריצה לחשבונות, התחזות, אלימות, - מגוונות ומקיפות את כלל הסכנות בהן נתקל האזרח, מבוגר כצעיר, ברשת .9ניצול מיני ברשת, פגיעה בפרטיות, חרם ועוד המרכז לאינטרנט בטוח הוכר כגוף מוסמך לפניות ישירות ע"י השחקנים הגלובליים המרכזיים ברשת האינטרנט ) וגם על ידי אלו המקומיים (כגון פורטלים ואתרי חדשות בארץ). קשרזה מאפשר לנו Facebook, Google, Twitter( לתת לפונים מענה מהיר ואפקטיבי, תוך תקשורת ישירה מול הגורם הרלבנטי. נגישות זו לכלל בעלי העניין ברשת .10האינטרנט מאפשרת לנו להוביל מהלכים חוצי פלטפורמות המיועדים להחדיר שינוי התנהגותי בציבור · מניעה לאיגוד נסיון מצטבר של למעלה מעשר שנים בהדרכה, ליווי והעלאת המודעות לשימוש הנבון ברשת. פעילות זו נעשית בקרב מחנכים, הורים, יועצים, עובדים סוציאליים, מדריכי נוער, יחידות נוער במשטרה ועוד. בנוסף,מעמיד לרשותם האיגוד מידע על אודות כלים מניעתיים לאבטחת גלישה ברשת האינטרנט, למניעת חדירה לפרטיות וניצול לרעה של השימוש ברשת. האיגוד גם מכשיר בני נוער כ"שגרירי גלישה בטוחה" בסביבתם הקרובה, ומעמיד לרשותם כלים המאפשרים להם להנחות ילדים צעירים מהם, על בסיס ההנחה כי תוכן המגיע ממרצים הקרובים לגיל הילדים, משפיע באופן אפקטיבי יותר. איש בשנה מכל מגזרי האוכלוסיה בבכל רחבי 3000-במסגרת זו נפגשים אנשי המרכז לאינטרנט בטוח עם למעלה מ הארץ. . התפלגות נושאי הפניות ניתן למצוא בהמשך מסמך זה9 , בתחילת השנה העברית הנוכחית (תשע"ו), הוביל האיגוד מהלך גלובלי בשיתוף כל השחקנים המשמעותיים באינטרנט הישראלי (גוגל10 ), הקורא לציבורbizportal, ynet, mako, nana10, nrg, TheMarker ,פייסבוק, גלובס, הארץ, וואלה, ישראל היום, כלכליסט, תפוז אנשים .http://www.safe.org.il :לנצל את עשרת ימי תשובה ולמתן את האלימות ברשת. לפרטים נוספים 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il 2015-2016 דוח שנתי| 62 'נספח א התפלגות הפניות המגיעות למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט .2015 פניות אשר הגיעו למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט במהלך שנת3000 * הנתונים מבוססים על פרטיות 10% פרופיל מזויף / מתחזה 36% אלימות מילולית , בריונות 24% איומים 2% הונאה 11% תוכן פוגעני 12% תוכן מיני / עירום 5%סוג פגיעה פייסבוק 39% גוגל 3% וואטסאפ 4%אינסטגרם 5% סקייפ 1% טוויטר 0% מובייל ( סלולר ) 10% אתרים 33% ל" דוא 5% סוג שירות 9700901-03 : פקס9700900-03 : טלפון4951774 , פתח תקוה7210 , ת.ד6 ברקת 9700901-3-972+:Fax 9700900-3-972+:Tel ,4951774 Petach Tikva ,7210 Bareket St., POB 6 www.isoc.org.il איגוד האינטרנט הישראלי| 63 'נספח ה עמדת האינטרנט בתיק צ'רלטון נ' ספקי האינטרנט 2015-2016 דוח שנתי| 64 1 בבית המשפט המחוזי מ ר כ ז ת"א 13758-04-14 בפני כב' הש ופט אהרון מקובר צ'רלטון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אמיר כצנלסון ו/או ליאור להב ואח' מרח' שדרות רוטשילד 53 ., ת.ד662, תל אביב- יפו61005 טל פון : 03-5662244 ; פקס ימיליה : 03-5664499 התובעת - נ ג ד- 1 . 012 סמייל טלקום בע"מ 'ע"י ב"כ עוה"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות מרח' אבא הלל סילבר 14 א, בית עוז, רמת גן52506 :טלפון03-6019601; פקס ימיליה : 03-6019602 2 . בזק בינלאומי בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד לוי, מי-ד ן ושות' מרח' מנחם בגין 11 , רמת גן52521 :טלפון03-5012941; פקס ימיליה : 03-5102493 3 . 013 נטוויז'ן בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ליבליך, מוזר ושות' מרח' הנמל 40 ., ת.ד300, תל אביב- יפו61002 :טלפון03-5442370; פקס ימיליה : 03-5442375 4 ). איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר ע"י ב"כ עוה"ד ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ מרח' שנקר 5 , הרצליה פיתוח46725 טלפון : 09-9728000 ; פקס ימיליה : 09-9728001 הנתבעת1 הנתבעת2 הנתבעת3 משיבה פורמאלית סיכומים מטעם ידיד בית המשפט בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום27.10.2015, מתכבדת בזאת המשיבה הפורמאלית , איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), להגיש את סיכומיה בתביעה שבכותרת. מפאת קוצר היריעה ( שישה עמודים בלבד כאמור בהחלטת בית המשפט הנכבד), תתמקד המשיבה הפורמאלית בהתייחסות לנקודות המרכזיות אשר לא קיבלו ביטוי מספק בעמדות הצדדים , וזאת בפרט בראי הציבור הרחב המשתמש באינטרנט , שאינ ו מיוצג בהליך וקולו לא נשמע . בנסיבות, מובן כי אין בהעדר התייחסות לטענה מסוימת כדי להוות הודאה ו/או הסכמה לה. חיים רביה, עו"ד יו סי מרקוביץ , עו"ד פרל כהן צדק לצר ברץ ב"כ איגוד האינטרנט הישראלי ידיד בית המשפט איגוד האינטרנט הישראלי| 65 2 א. הקדמה 1. זוהי תביעה תקדימית ויוצאת דופן : חברה פרטית מבקשת מבית המשפט הנכבד להעניק לה כוח מוחלט , נטול איזונים ובלמים , לחסום גישה למידע ו , זאת ללא סמכות בחוק או בקרה שיפוטית . לשיטת התובעת, די בטענותיה להפרת זכויות על מנת לגייס את ספקיות ה אינטרנט , גם הן חברות פרטיות, ולה פכן למוציאות לפועל של רצונותיה . 2. לאחר שהתובעת זנחה בסיכומיה את עתירתה לחשוף את פרטי האתרים החשודים כמפרי זכויות ו את עתירתה לחשוף את פרטי הגולשים הפוקד ים את אותם אתרים, נותרה כביכול בפני בית המשפט הנכבד תביעה כספי ת תמימה . לא זו התביעה לאשורה . מאחורי ה עתירה לחיובן הכספי של הספקיות , מסתתרת עתירה עקרונית המבקשת להחיל צנזורה פרטית על תעבורת ה מידע ברשת . צנזורה כזו תבוצע על ידי גופים פרטיים באמצעות חסימת גישה בלתי מוגבלת בזמן לאתרי אינטרנט . קבלת ה תביעה תשית על ספקיות האינטרנט חובה לחסום מניה וביה אתרים על פי דרישה מוקדמת של צדדים שלישיים ל , לא בקרה שיפוטית מוקדמת וב לא הסדרה בחוק . 3. כמפורט להלן, במרוצת התובעת לנכס לעצמה סמכויות שאין לה, היא מתעלמת מפגמים מהותיים היורדים לשורש דרישתה : חסימת גישה לאתרי אינטרנט פוגעת בזכות למידע, שהיא יסוד בלעדיו- אין של חופש ה ביטוי; ספקי ות גישה לאינטרנט אינ ן חברות פרטי ות רגיל ות , אלא ה ן צינור המידע של כלל הציבור , ולפיכך צו המופנה נגד ן פוגע בציבור בכללותו; אין בחוק סמכות המתירה לספקיות לבצע חסימת גישה לאתרי אינטרנט אפילו הם מפרים לכאורה זכויות יוצרים ; צווי חסימה הם אמצעי בלתי-מידתי בין היתר נוכח העובדה ש חסימת גישה לאתרי אינטרנט הוכחה פעם אחר פעם כבלתי- יעילה ופוגענית מעבר למידה – הן מפני שקל לעקפה (חסימת- חסר) והן מפני שהיא גורמת לחסימת אתרים ותכנים שאין בהם פגם (חסימת יתר) ; בדרך המלך, היה על התובעת ליזום הליכים משפטיים (כפי שהיא אכן עושה בפועל ) נגד מפעילי ה אתרים ש היא מבקשת לחסום . 4. איגוד האינטרנט אינו מבקש להגן על פעולות אתרים מפירים . ככל שאתרים אכן מפרים את זכויות התובעת יש להוקיעם ולנקוט נגד מפעיליהם אמצעים משפטיים כדין . אין זה גם עניינו של ה איגוד להגן על הנתבעות עצמן , ספקיות האינטרנט , אשר מיטיבות להשמיע עמדתן . עניינו של איגוד האינטרנט הוא אחד ויחיד - להגן על הציבור המשתמש באינטרנט ש הפגיעה ב ו עלולה להיות קשה ו בעלת השלכות רחבות . 5. החשש מפגיעה רחבה אינו סתמי. נסיון החיים מלמד אותנו מה יקרה, מפני שהוא כבר קרה : ב שנת 2002 החלו בתי המשפט בישראל לפסוק בשאלת אחריותו של ספק שירותים אינטרנט י ים (במקרה ההוא, בעלי אתרים) לעוולות שמבצעים צדדים שלישיים ( בתחילה - הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע ולימים גם הפרת זכויות יוצרים ). בתי המשפט קבעו שספקים ישאו באחריות ר ק אם הפירסום פוגע ואסור באופן חד- משמעי וניכר על פניו ו אם נמנע הספק ממחיקת החומר הפוגע על אף שקיבל הודעה הדורשת זאת (נוהל שזכה לימים לשם "הודעה ו הסרה")1 . הדרישה כי הפירסום יהיה "פוגע ואסור באופן חד משמעי וניכר על פניו" נועדה מלכתחילה למנוע פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי. בתי המשפט עיצבו אפוא מבחן משפטי, ראוי, מאוזן, מבוסס ועמוק . כיצד התממש מבחן זה? בפוע ל, בחינת המובהקות של הפרסום – אם אסור הוא או מ ותר – ה צריכה מיומנות משפטית כה רבה, עד ש הלכה למעשה די היה בשליחת מכתב לאתרים , המלין על הוצאת דיבה, אפילו לא היה הפרסום המעוול "פוגע ואסור באופן חד משמעי וניכר על פניו" , כדי להוביל למחיקת ביטויים מוגנים. בעלי האתרים לא רצ ו להסתכן בתביעה מפני שנמנע ו מהסרת חו ש( מר יכול לאחר הליך ממושך שייקבע כ י היה פוגעני באופן חד משמעי וניכר . ) 1 "ת א 7830/00 בורוכוב נ' פורן ( פורסם בנבו , 14.7.2002). מבחני פסק-הדין אומצו בשורה של פסקי- דין מאוחרים לו, לרבות: ת"א- 08 - 567 09 'א.ל.י.ס ואח' נ' רוטר.נט ואח ( פורסם בנבו , 8.8.2011 ;) "ת א 1559/05 גלעד ואח' נ' נטוויז'ן בע"מ ( פורבם בנבו , 23.7.2009 ;) "ת א 37692/03 סודרי נ' שטלריד ( פורסם בנבו , 1.8.2005 ); ת"א5197-06-08 'הירש נ' בר תור ואח ( פורסם בנבו , 8.5.2009 ;) "ת א 51859/06 עו"ד דיסקין נ' הוצאת עיתון הארץ ( פורסם בנב , ו28.10.2008 ); ת"א12773-08 'יגאל נ' גוגל ישראל בע"מ ואח ( פורסם בנבו , 22.10.2009 ); ת"א5844-07 וינטרוב ואח' נ' גלובס ( פורסם בנבו , 3.12.2009 ;) "ת א 14303/08 רבקה פלח חנות "בייבי פלוס" נ' פלונית ואח' ( פורסם בנבו , 31.3.2009 ;) "ת א 64045/04 "על השולחן" בע"מ נ' אורט ( פורסם בנבו , 10.5.2007 .) 2015-2016 דוח שנתי| 66 3 6. כך יהיה וודאי גם בכל הנוגע לחסימת אתרים, אם יינתן לתובעת מבוקשה די : יהיה בשליחת מכתב הדורש מ ספקי ות ה אינטרנט לחסום אתר בטענה שהוא מפר , כדי ן שה יחסמו אותו . איש לא ירצה ל עסוק בבירור מורכב – שמא הטוען לזכויות אינו בעליהן? אולי יש באתר תכנים שאינם מפרים זכויות? אולי התכנים המפרים היו בו והוסרו? אולי מקצת בעלי הזכויות בתכנים הרשו את השימוש בהם ומקצתם (הפונים בדרישה) לא? אולי השימוש שנטען כמפר חוסה במובהק תחת הגנות שבדין (כדוגמת שימוש הוגן)? אף חברה לא תסכים להסתכן בתביעה. 7. הפגיעה בחופש הביטוי לא תה א סבירה ומידתית . אחרי הכל, ספקי ות האינטרנט מנהל ות עסק מסחרי . הן חייב ות דין וחשבון לבעלי מניותיה . ן ההגנה על חופש הביטוי אינה עיסוק ן ; היא אינה תורמת דבר לשורת הרווח . לעומת זאת תביעה כספית הגורעת הוצא ות ו אפשר גם פיצויים מקופת המזומנים של תאגיד , משפיעה על רווחיו בעליל. מכל הסיבות הללו, התביעה חותרת לייסד מנגנון שבו באופן אוטומטי , בלי בירור וביקורת, כשחברה פרטית אחת (ספק גישה) תקבל דרישה מחברה פרטית אחרת (הטוענת לבעלות בזכויות) היא תחסום גישה למידע . ב. הערה קצרה על מה שבין "חסימה שיפוטית " ל"חסימה פ רטי " ת 8. קודם לפירוט הטענות תובהר עמדת האיגוד בקשר עם חסימת אתרים באמצעות ספקיות ה אינטרנט, תוך הבחנה בין "חסימה שיפוטית" ל"חסימה פרטית ". 9. חסימה שיפוטית : ככל גוף אחר הטוען לזכויות ולהפרתן בידי אחרים , זכאית התובעת לפנות לבית המשפט בתביעה לעצירת ההפרות. במסגרת תביעה ש כזו נדרש בעל הזכויות להוכיח כדבעי את תביעתו מול המפר לכאורה . בכלל זאת עליו להוכיח כי הוא בעל הזכויות וכי זכויותיו הופרו , כי הסעדים שהוא מבקש הם הסעדים המתאימים לשמש תרופה בעניינו , וכי במאזן הזכויות הנוגעות בדבר – ו בכלל זאת האינטרס הציבורי – מוטת הכף לזכותו . בתביעה מעין זו תהיינה ספקיות הגישה , ל כל היותר , צד שלישי נדרש . אחד הסעדים המבוקשים יכול שיהא דרישה ל חסימת אתרו של המפר . סעד מעין זה, לשיטת האיגוד, מצוי הוא בסמכותו של בית המשפט לאחר שיוכיח התובע את תביעתו. זוהי חסימה כהלכה , חסימה שיפוטית, לאחר ביקורת שיפוטית מוקדמת, והאיגוד אינו מתנגד לדרך פעולה שכזו : צו החסימה ניתן לאחר ש בית המשפט (ורק הוא) בחן את הסעד המבוקש ואת האיזונים והבלמים הנדרשים לתיתו ( הצורך בחסימה, החלופות האפשריות במקום חסימת גי שה, תשלום בגין החסימה, משך החסימה, דרישת ערבויות , שיפוי וכיוצא בזה). העובדה ש התובעת מודה מפורשות כי היא "מנהלת הליכים משפטיים רבים" למניעת הפרת זכויותיה (סע' 7 לסיכומי ה), והעובדה שהתובעת בסיכומיה הפנתה שוב ושוב להליכים שבהם בוצעה חסימה שיפוטית לאחר הוכחת התביעה2, מלמדות ש דרך המלך הזו לא רק סלולה אלא גם מוכרת לתובעת היטב , ואין לאפשר לה "לקצר את הדרך" . 10 . חסימה פרטית- החסימה המבוקשת היא שונה בעליל מ דרך ה פעולה שתוארה לעיל . בענייננו מבקשת התובעת , חברה פרטית, לנכס לעצמה בלא ביקורת שיפוטית מוקדמת וללא שום איזון או בלם , את היכולת לחסום אתרים, ובכך להותיר לעצמה את מלאכת "החקירה" , השיפוט ואף ההוצאה לפועל של פסק דין סופי . לכל האמור מתווספת התא הור לספקיות האינטרנט , גם הן חברות פרטיות, כלפי מי, כיצד , מתי ולאורך כמה זמן לבצע את החסימה . ניסיון זה מתעל ם מזכויות הציבור המשתמש באינטרנט מ , חופש הביטוי והמידע ברשת, מהדיון ב כנסת בסוגיה זו ועוד. לפעולות חסימה פרטיות כאלה - ללא ביקורת שיפוטית מקדימה ובהעדר חקיקה מתאימה , המאזנים מהותית ובצורה שקולה את האינטרסים המתנגשים , מתנגד ה איגוד נחרצות . 2 ר' בסיכומי התובעת: ע"א5977/07 האוניברסיטה העברית ' נ בית שוקן להוצאות ספרים (בסע' 12 ); ע"א9183/09 PREMIER LEAGUE ' נ פלוני (בסע' 13 )); ת"א (שלום כפ"ס7830/00 בורוכוב ארנון ' נ פורן אלישי (בסע' 26 .) איגוד האינטרנט הישראלי| 67 4 ג. חסימת אתרים פוגעת בזכויות יסוד 11 . זכות הגישה למידע היא עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית3 . היא נ אינ ה מוגבלת רק לזכות להפ צת מידע, אלא כולל ת גם את זכות הציבור לקבל מידע ובכלל זה מידע מפר או פוגעני4 . אין חולק אודות חשיבות חופש הביטוי וחשיבות האינטרנט במימוש ו שהרי כדברי כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק5 : " במובן מסוים, הזכות לדעת היא מהחשובות שבזכויות, הנגזרות מחופש הביטוי. ניתן אף לומר כי במובן מסוים, חופש הביטוי נגזר מהזכות לדעת. כך, שכן בטרם יביע את דעתו, צריך הפרט לקבל מידע שיאפשר לו לגבש את עמדתו. החופש לדבר, אם אין יודעים על מה לדבר, עשוי להתגלות כחופש עק . "ר 12 . בהתאם, חסימת מידע שמקורו באתרי אינטרנט צריכה לעמוד בהוראות חוק יסוד כבוד אדם וחירותו בהיותה פוגעת בחופש הביטוי6 . בהתחשב במעמדה החוקתי של הזכות לחופש הביטוי, כל ניסיון לצנזר מידע מקוון צריך שיעמוד בהוראות פסקת ההגבלה - בין היתר מ כוח הסמכה מפורשת שבחוק ויהיה מידתי. אלה מושכלות יסוד ה חלות גם בענייננו. 13 . כך קבע גם בית המשפט הנכבד העליון בדעת הרוב בעניין מפקד מחוז תל אביב7 ]...[" : כאשר עסקינן במטרייה רגישה של חסימת אתרי אינטרנט – יש לבחון בשבע עיניים את החשש לפגיעה בחופש הביטוי ". באותו עני ן י דובר ב חסימת גישה ל אתרי הימורים . ביחס לאתרים אלה מתקיים לכאורה אינטרס ציבורי רב עוצמה לחסימה – רב לאין שיעור מזה שכאן – מפני ש חוק העונשין אוסר על ארגון ועריכת הימורים. זאת ועוד, מבקשת החסימה היתה המדינה עצמה – ולא גוף פרטי. על אף זאת קיבל בית ה משפט הנכבד העליון את עמדת האיגוד וסבר כי אין לאפשר למשטרה להטיל על ספקיות האינטרנט את התפקיד של חסימת גישה לאתרים ללא צו מפורש של בית המשפט או חקיקה מתאימה. קל וחומר לענייננו. 14 . חסימת גישה לאתרים נחשבת לאמצעי לא יעיל , במקרה הטוב, ופוגעני במקרה הרע: בין היתר, חסימת אתרים עלולה להביא לחסימת אתרים תמימים רבים ובוודאי חוסמת היא גם תוכן לגיטימי . כך למשל, בית משפט פדרלי באר ה"ב פ סל חקיקה במדינת פנ סילבניה א שר חייב ה ספקי גישה לאינטרנט לפעול לפי דרישת התובע הכללי במדינה ולחסום גישה לתוכן פורנוגרפי לילדים. בין טעמי הפסילה: (א) הובאו ראיות למכביר שהוכיחו כיצד שיטת החסימה הביאה למניעת גישה לכ- 1.2 מיליון אתרי רשת לגיטימיים; (ב) החסימה על בסיס כתובת האינטרנט של האתר (URL) מביאה לחסימת- יתר מאחר והיא מונעת גישה גם של כל תוכן עתידי אשר י חליף את התוכן הפסול8 . ,בהתאם גם נציגי הפרקליטות והמשטרה בישראל ה כירו בשלל הזדמנויות בבעייתיות שבחסימת גישה לאתרים9 , .בין היתר עקב החשש לחסימת יתר מצד אחד, והקלות שבה האתר הנחסם יכול לעקוף את החסימה מצד שני 15 . יתר על כן, החסימה המבוקשת עלולה להשליך על התחייבויות ישראל באמנות הבינלאומיות10 , כפי שאף ציין נציג המדינה בדיון בכנסת11 . 3 המעוגן, בין היתר, בהכרזה לכל באי עולם בזכויות האדם משנת1948 (סעיף יט' להכרזה) וכן באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות משנת 1966 (סעיף19 (ב) לאמנה). הזכות למידע מעוגנת גם בסעיף11 ל- Charter of Fundamental Rights of the European Union [4 ] ובסעיף10 ל- Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms האירופאית . 4 ( 1979 , 26 (ECHR judgment, April 65 The Sunday Times v. UK, § 5 ,א. ברק חופש המידע ובית המשפט , קרית המשפט ג 95 ( 2003 .)) 6 ור' לעניין זה בר "ע 850/06 )'(מחוזי חי מור נ' ידיעות אינטרנט ( פורסם בנבו, 7 22.4.200 )) 7 עע"מ3782/12 מפקד מחוז תל אביב- 'יפו במשטרת ישראל ואח' נ' איגוד האינטרנט הישראלי ואח ( פורסם ב נבו, 24.3.2013 )) 8 . 2004 (C.D. Penn. 606 d 2 F. Supp. 337 Center for Democracy and Technology v. Pappert 9 פרוטוקול הדיון מיום14.1.2008 בועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בעניין הצעת חוק העונשין (תיקון – משחקים אסורים, הגרלות והימורים ברשת האינטרנט), התשס"ז- 2007 . נציגי המדינה הודו בבע י יתיות שבחסימה . נ ציג משר ד המשפטים עמד על החשש לחסימת יתר, מצד אחד, ועל הקלות שבה האתר הנחסם יכול לעקוף את החסימה (עמ' 7 לפרוט ' ); נציג הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ("רמו"ט"), עו"ד אשכנזי, עמד על הקושי לעקוב בקביעות אחר האפקטיביות של החסימה (עמ' 6 ל פרוט ' ) ונציג משטרת ישראל, רב- פקד תמם אמר מניה וביה כי "מבחינת לחסום גישה לאתרים ברחבי האינ טרנט, הדבר הוא כמעט בלתי אפשרי..." (עמ' 9 'לפרוט ). 10 ובין היתר: הסכםGATT ( General Agreement on Tariffs and Trade) וה- TRIPS ( ts of Intellectual Property Rights Related Aspec - Trade ). 2015-2016 דוח שנתי| 68 5 16 . זאת ועוד, וכפי שציין בצדק בית המשפט הנכבד בעניין איגוד האינטרנט12 , חסימת גישה מעוררת שאלות של אחריות ספקי ות האינטרנט מול המדינה והצרכנים , ויש לה עלות לא מבוטלת , הן "ביטוחי ו ת" והן אופרטיבי ו ת, שתהא "מגולגלת" על הציבור המשתמש באינטרנט . ככל שלא יוסדר מנגנון שיפוי מתאים בחקיקה מסודרת, ואף אגרה מתאימה שצריך מבקש החסימה לשאת בה , הרי שבסופו של יום " קיצור הדרך " המבוקש כאן על ידי התובעת ישולם במלואו על ידי ה ציבור. את זאת אין להתיר. 17 . ויודגש- ספקיות האינטרנט אינן זרוע ביצועית של ה תובעת (ואף לא של המדינה כפי שהבה ר י בית המשפט העליון בעניין מפקד מחוז תל אביב ) : הן אוחזות בתפקיד חשוב מאין כמוהו לציבור הדרוש לשם מימוש זכות הגישה למידע. דרישה לחסימת גישת ה ציבור לאתרים, אשר אינה מופנית נגד האתרים עצמם אלא כלפי ספקיות האינטרנט חברות פרטיות אף הן, פוגעת באופן חריף בזכויות כלל הציבור. קביעת הסדר ראשוני – משימה למחוקק 18 . ( גם אם ראוי היה לאפשר חסימת גישה שלא בדרך של חסימה שיפוטית כאמור ), יש להותיר מלאכה זו למחוקק על מנת שישקול היטב מהם הדרכים ש בהם יש ליישם מנגנון זה ומהם האיזונים והבלמים הנדרשים . וודאי שאין להכשיר, את המנגנון החלקי, ה חסר חד הו- צדדי בו נקטה התובעת במסגרת ההליך דנא ושאותו היא מבקשת להחיל כנורמה . זו הדרך היחידה להימנע מאפקט מצנן חמור (Chilling Effect ) ופגיעה עזה בחופש הביטוי . 19 . ,במרוצת השנים הצעות חוק פרטניות שונות עמדו על המדוכה בהקשר זה (הן בעניינן של זכויות היוצרים והן בעבירות שונות כדוגמת הימורים) – ומעולם לא התקבלו . כך גם באשר להצעת החוק הממשלתית שביקשה בעקבות עע"מ 3782/12 להתיר למשטרה להורות לספקי גישה לאינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים: בדיון מיום 19.11.2014 בו ועדת חוקה חוק ומשפט הסכימה המדינה להכפיף את סמכות המשטרה לביקורת שיפוטית מוקדמת – ועדיין ההצעה לא הבשילה ל כ די חוק. על רקע הליך החקיקה יש להיזהר זהירות יתרה בעיצוב "כללים ראשוניים". במילותיו של כב' המשנה לנשיאה בעניין ברוקר טוב אשר דומה שנכתבו לענייננו ' סע ב(3 :) "הכרה באפשרות לרתום את המערכת המשפטית ואת הצד השלישי לשם עריכת הליך מעין חקירתי, עוד בטרם משפט, מצריכה הסדרה חקיקתית [...] יצירת מסגרת דיונית המאפשרת את גיוסו של צד שלישי לצורך כך – מלאכה היא למחוקק." 20 . עיון מדוקדק ב הצע ו ת חוק שעמדו בעניין זה על המדוכה בישראל ילמד גם הוא כי ההסדר ש מבקשת התובעת ליישם כאן הוא חלקי, חסר, ומוטה, וזאת לא רק ביחס להסדרים המקובלים בעולם (ושיפורטו להלן), אלא גם ביחס להסדר המתגבש בישראל. כך, אין בהסדר המבוקש "לחקיקה שיפוטית" על ידי התובעת זכות תגובה לצד ;"ה"מפר בו אין הבניה בדבר סדרי הדין הראויים והראיות הדרושות במסגרת נוהל הודעה והסרה (אשר עתידים ;)להיקבע בידי השר המוסמך לאחר חקיקת החוק אין בהסדר שמבקשת התובעת למסד את האיזון הדרוש לאור הפגיעה האפשרית בציבור הגולשים (הבא לידי ביטוי בהסדר המתגבש על-ידי שיפוי , סנקציה נזיקית) וכיוצ "ב. 21 . "עסקינן "בהסדר ראשוני מובהק שצריך ויכול להיקבע רק על ידי המחוקק. המחוקק לא העניק סמכות מפורשות מעין זו לתובעת ו אף לא לנתבעות ולפיכך אין התובעת רשאית לבקש להגביל את חופש הביטוי13 . ,מהות התביעה השלכותיה החברתיות הרוחביות, וכן פגיעתה בחירות הפרט מחייבת מסקנה זו. יותר מזה, בהצעת החוק העומדת כיום על שולחן הכנסת לא הוכנסה כלל האפשרות לחסום גישה בשל הפרת זכויות יוצרים למרות בקשות כאלה . 11 עו"ד עמית אשכנזי מטעם הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים- 'שם, בעמ8 . 12 ' עמ16 לפסק- הדין בשורות5 – 9 13 ר' בעניין פרשות רמי מור וגוגל ישראל שהוזכרו לעיל וכן ובפרט דברי כבו ד השופט מלצר בעמ' 41 לפרשת הפר מייר ליג, שם קבע בית המשפט העליון כי בהקשר של הגבלת זכויות יסוד באינטרנט (בין היתר אל מול עבירות פליליות), יש המתין למחוקק שיאמר את דבר ו. איגוד האינטרנט הישראלי| 69 6 22 . כך קבע גם כב' המשנה לנשיא ריבלין בעניין ה- Premier League 14 כי "מוסכם על כו לנו כי ראוי הדבר ודרוש הדבר כי המחוקק יסדיר את הסוגיות האמורות כולן , תוך הבחנה בין מניעתה של עוולה בדרך העשויה להשפיע על חופש הביטוי לבין מניעתה של עוולה שאין בה, במניעה, כדי לה שפיע על חופש הביטוי במידה פסולה ". ד. סוגיה זו הוסדרה ברחבי העולם בחקיקה מפורשת 23 . לא היו אלו רק בתי המשפט הישראליים אשר קבע ו לא אחת15 כי ב הסדרים ראשוניים הנוגעים להסדרת רשת האינטרנט וחופש הביטוי, יש ל המתין למחוקק . 24 . כך למשל , שאלת אחריות ן ו זכותן של ספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים שונים הוסדרה בחקיקה מפורשת באיחוד האירופי16 . בצרפת ה וקמה לעניין זה רשות ייעודית מכ ו ח חוק - HADOPI 17 , שכל תכליתה טיפול בהפרות זכויות יוצרים באינטרנט וקביעת סטנדרטים ראויים לעניין זה . 25 . ה חוק הבריטי18 מסדיר גם הוא מפורשות את נוהל ה חסימה באמצעות הסמכה מפורשת של בית המשפט למתן צווים וזאת לאחר קבלת הודעה מתאימה על פי הוראות הדירקטיבה האירופית. 26 . בהתאם, דחה בית המשפט האירופאי ני סיונות כבענייננו לחייב ספקי שירותים באינטרנט לסנן תכנים המפרים זכויות יוצרים מחשש לפגיעה בזכות המשתמשים לקבל מידע כמו גם מחסימת תוכן חוקי בשגגה19 . 27 . בארה"ב20 נקבעו - ו שוב בחקיקה - קריטריונים ייחודיים וספציפיים ל חסימת תכנים מפרי זכויות יוצרים . כך למשל ' ( עס1 () g) 512 לחוק זכויות היוצרים (17 U.S.C. ) יוצר מנגנון מסודר לפיו על ספק שירותי האינטרנט (1 ) לקבל הודעה כדין אודות ההפרה הנטענית. פרטי ההודעה מוכתבים על-פי החוק ; (2) להסיר את התוכן ה מפר; (3 ) ( ;לשלוח הודעה למשתמש אשר העלה את התוכן4 ) אם המשתמש אשר העלה את התוכן שולח הודעת-נגד המצהירה על מוכנותו להתדיין בסוגיה בבית משפט פדראלי, חובה על הספק להעלות מחדש את התוכן שהוסר. 28 . בקנדה , שוב בחקיקה מיוחדת כמובן21, מחוי ב ות ספקיות האינטרנט לפעול רק לאחר שהטוען להפרה שילם אגרה ייחודית המוגדרת בחוק (בס' (1) 41.26 .)באוסטרלי ה22 נקבעו תקנות דומות לאלו האמריקאיות והקנדיות, לפיהן ניתנת אפשרות תגובה למפר לכאורה . זאת ועוד, מתן הודעה כוזבת באוסטרליה עלול לעלות כדי עבירה פלילית ( ( תקנה20X(3 ) . 29 . בסין23 הוסדר הנושא בתקנות מיוחדות המ טיל ות על הטוען להפרה אחריות מוחלטת בעקבות חסימה שגויה, זאת ללא היזקקות ל יסוד ה נפשי . 30 . לשלמות התמונה יצוין כי למיטב בדיקת האיגוד, לא נמצא תקדים ממדינה מערבית מתוקנת, שבו צד פרטי, כפה על ספקיות לחסום גישה לאתר המפר זכויות יוצרים בלא צו שיפוטי או הסמכה מפורשת בדין לעשות כן. 14 ע"א9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני (נבו, 13.5.2012 ). 15 ור' לעניין זה, בין היתר, בעניין איגוד האינטרנט (בסע ' 49 ), שם נקבע כי "[...] בסוגיות העוסקות בהצרתו של חופש הביטוי באינטרנט, יש להמתין להסדרה מפורשת בחקיקה הראשית. כאמור, קיים צורך בדיון ציבורי מעמיק, במהלכו ישקלו השיקולים השונים, ולבסוף יוחל ט על המדיניות והכלים ליישומה" (ור' גם בעניין רמי מור ובעניין ברוקר טוב). 16 ר', בין היתר, סעיף59 Directive 2001/29/EC of the European Parliament and of the Council . 17 rief b - in - authority/hadopi - http://www.hadopi.fr/en/high 18 Copyright, Designs and Patents Act 1988 ( '(בסע2) A 97 ) 19 ) 16.2.2012 ( van Auteurs, Componisten en Uitgevers CVBA (SABAM) v. Netlog NV Belgische Vereniging 360/10 - C ו- 70/10 Scarlet - C Extended SA v. ociété belge des auteurs, compositeurs et éditeurs SCRL (SABAM) (24.11.2011) 20 . Limitation on liability relating to material online – and remedies, §512 Copyright Infringement – hapter 5 C Copyrights – US Code Title 17 21 Copyright Modernization Act (S.C. 2012, c. 20, An Act to amend the Copyright Act 22 1969 The Copyrights Regulations 23 China, no. 468, art. 24 Decree of the State Council of the People’s Republic of 2015-2016 דוח שנתי| 70 7 31 . לאור מכלול הדברים האמורים לעיל, אין לקבל את התביעה, ובכך להכשיר את מנגנון ההודעה החלקי, החסר והמוטה ש התובעת מבקשת לאשרר באופן פרטי , בלא ביקורת שיפוטית מקדימה ובלא הסדר שבחוק . ה. סוף דבר: קבלת התביעה משמעה מדרון חלקלק ומסוכן 32 . ,גם אם הייתה התובעת מוכיחה כדבעי כי האתרים שכנגדם היא מלינה אכן מפרים זכויות יוצרים, אין ליתן בידה או בידי ספקי ה ות אינטרנ ט מ אידך סמ , כות לחסום אתרים ללא פיקוח שיפוטי או הסדרה חקיקתית מתאימה24 . והרי " [...] קיומו של מנגנון של צנזורה - כל צנזורה, טומן בחובו בעיתי שכן הוא מאפשר לאדם אחד או למספר בני אדם, להחליט על פי שיקול דעתם, איזה מידע יגיע לידיעתו של יתר הציבור ".25 33 . ,כאמור אם יימסר כוח בלתי מרוסן זה ל גופים פרטיים , הוא יאיין את הצורך של התובעת ושכמותה להוכיח את זכויותיהם ולהראות כי הן הופרו . כן יפטור את התובעת ואת הספקיות מהאחריות למעשיהן. ההליך שכאן ממחיש בעייתיות זו . לראיה - גם בסיכומיהם הצדדים חלוקים ין י עד בשאלה אם יש זכויות לתובעת והאם הן הופרו. 34 . אין לאפשר לתובעת ללב וש את כובע המאשימה, השופטת והמוציאה לפועל של פסק הדין בלא שיזמה הליך משפטי. בצדק יש לשמור את הסמכות בדבר חסימת גישה לבית המשפט הנכבד, אשר שוקל לא רק את האינטרס הפרטי של הצדדים המתדיינים, אלא את מכלול השיקולים הנורמטיביים המעורבים ב הכרעה. 35 . תשומת הלב מופנית ל תקדים המסוכן אשר ייווצר לו תתקבל חלילה פרשנות התובעת, תקדים אשר י ו הפ ך את ספקיות האינטרנט לערכאה שיפוטית חדשה בכל תחומי המשפט ולצנזור העל . כך ידפקו על דלתות ספקיות האינטרנט כל בעלי זכויות באשר הם (זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר או סתם כאלה הטוענים לזכויות בין אם זכותם רשומה ובין אם לאו – כדוגמת זכות יוצרים) ; ידפקו על דלתות ספקיות האינטרנט כל אלה החשים כי נגרם להם עוול כלשהו מפעולת אתר כזה או אחר (תוכן פוגעני העולה כדי לשון רע, תוכן מטריד, פולשני וכדומה); ידפקו על דלתות ספקיות האינטרנט כל רשו יות האכיפה (בגין הימורים, סמים, או סתם פעילות אחרת העלולה לעלות בגדר עבירה). ספקיות האינטרנט בתורן, חברות פרטיות, יחסמו ללא היסוס כל תוכן אשר לדידו התקבלה תלונה מחשש שתוגש נגדן תביעה והן ייאלצו לשאת בעלויותיה (אפילו לא יימצאו בסוף חייבות בדין) . זהו חלום בל הות של ציבור המשתמשים באינטרנט , מציאות אשר אין לאפשרה במדינה מתוקנת. 36 . אפילו ניתן היה לאסור על גישה למידע המפר זכויות , אזי בשל מעמדה המיוחד של זכות הגישה למידע היה על התובעת לבקש להטיל איסור שכזה על מפרסם המידע ולא על ספקי ות הגישה לאינטרנט26 . חסימה כזו צריכה בכל מקרה להיעשות בזהירות רבה ובין היתר לדקדק בהגדרת המידע האסור ובאופן ההגבלה. 37 . סיכומם של דברים הוא כי העומד בבסיס תביעה זו מנוגד לעקרונות הבסיסיים של שיטת משפטנו, לעקרונות היסוד של זרימת המידע החופשי ברשת האינטרנט, הוא נוגד את טובת הציבור ו אין להתירו. 38 . .בית המשפט הנכבד מתבקש אפוא לדחות את התביעה 24 וכדברי כבוד הנשיא (בדימוס) ברק: "הצגה נכונה יותר של השאלה היא, אם להסמיך את רשויות השידור למנוע ביטוי מראש, על בסיס חשד שיש להן כי בוצעה עבירה, לדעתי, מרכזיותו של עקרון חופש הביטוי במשפטנו צריכה להביא למתן תשובה שלילית על שאלה זו. חופש הביטוי יקר הוא לנו מ די, מכדי שנפקיד בידי מומחה לשידור – שאינו בית-מ שפט ושאינו פועל על-פ י הליכי הדין הפלילי – את ההכרעה הקשה של מניעה מראש של ביטוי, אך בשל החשד כי בוצעה עבירה פלילית. הליכה בדרך זו סופה מי ישרנו: הנבחין בין עבי רות קשות לבין עבירות קלות, ועל-פי איזו אמת מעדה נע ש ה הבחנה זו? ומדוע להיעצר בעבירה פלילית? " ( בג"צ 399/85 כהנא נ' רשות השידור פ"ד מ"א (3 ) 255 '. בעמ300-301 והציטוטים שם. הדברים מתייחסים לשיקול דעתו של גוף ציבורי ש טובת הציבור עומדת לנגד עיניו, ו יפים הם מקל וחומר כשעסקינן בתובעת, המונחה אך על פי טובתה האישית והאינטרס הכלכלי הפרטי שלה. 25 א "ת37692/03 סודרי נ' שטלריד [פדאור (לא פורסם) 05 ( 19 ) 304 ,] 'בעמ 6). וכן ר ' דברי בית המשפט העליון, שנאמרו על רשת האינטרנט, וזאת הן בעניין רמי מור בין היתר בסע' 11-13) והן בעניין ברוקר טוב (בין היתר בסע' 3 לפס "ד של כב' השופט ריבלין) . 26 " אין כל ספק שראוי, ערכית ועקרונית, להטיל את מלאכת סינון הגולשים המהמרים על מפעיל אתר ההימורים, ולא על ספק הגישה לאינטרנט [...]" – ויסמונסקי, " הימורים באינטרנט – דין חדש וישן ", רשימות בנתיב קנייני הרוח – השנתון למשפט תקשורת וטכנולוגיה 291 ( 2004 )) . איגוד האינטרנט הישראלי| 71 'נספח ו מכתב תודה של נציג שיוויון אנשים עם מוגבלויות 2015-2016 דוח שנתי| 72 www isoc org עיצוב | יעל בוברמן