חומר רקע

שיקום אסירים קטינים הכנסת מרכז ה מחקר והמידע כתיבה: עדו אבגר :אישור יובל וורגן, ראש צוות "ה כ בכסלו "תשע ז 25 בדצ בר מ 2016 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm מוגש ל וועדה לזכויות הילד עמוד 1 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת יפעת שאשא- ביטון, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, לקראת דיון הוועדה בנושא שיקום אסירים קטינים. המסמך מתמקד בהליך שיקומם של בני נוער עוברי חוק שבמסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדם נשלחו על- ,ידי שופט כעצורים או כשפוטים, לבית הכלא או למעון של רשות חסות הנוער. כמו- כן עוסק המסמך באסירים בני נוער או בגירים צעירים שמשתתפים בתוכניות השיקום .של הרשות לשיקום האסיר. המסמך לא עוסק בפעילות שירות המבחן לנוער מהמסמך עולים בין השאר הממצאים האלה:  נהוג לראות בע בריינות של קטינים תוצאה של נסיבות שניתן לשנותן , וב קטין אדם שנמצא עדיין בשלב .שבו אופיו מתגבש וניתן לתקנו ,לכן נהוג לראות בשיקום קטינים, במידה רבה יותר משיקום מבוגרים אפשרות לפתוח בפני הקטינים הללו חלון הזדמנויות שישיב אותם למעגל החיים הנורמטיבי . יחד עם זאת מאפיינ יהם הייחודיים של בני נוער מקשים על גיוסם לטיפול ולשיקום ומציבים סיכון להשתלבות בקריירה עבריינית בעתיד. ואכן אוכלוסיית הקטינים עוברי החוק היא אוכלוסייה שנוטה במיוחד לרצידיביזם– חזרה לאורח חיים עברייני ולמעגל הפשיעה לאחר ריצוי העונש והשחרור מבית הסוהר.  בתקו פת המעצר או המאסר בכלא האחריות לטיפול בבני הנוער היא של שירות בתי הסוהר (שב"ס) . אם יש החלטה של בית המשפט לשלוח קטין שעבר על החוק למסגרת נעולה אחרת (שלא באחריות שב"ס ,)הטיפול עובר ל רשות חסות הנוער ,המופקדת על-פי חוק על מתן טיפול חוץ-ביתי סמכותי כופה במתבגרי ם בני 12 – 18 במצבים של עבריינות ושל סטייה חברתית .בני נוער שהשתחררו ממאסר וחזרו לקהילה מטופלים על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א).  קטינים עצורים או שפוטים בגין עבירות פליליות מוחזקים ב בית הסוהר אופק – ה מתקן הייעודי להחזקת נוער בשב"ס בו מתרחשת עיקר הפעילות החי נוכית, הטיפולית והשיקומית לנוער . כיום שוהים בכלא אופק כ- 50 קטינים שפוטים ומעל ל- 100 .קטינים עצורים  קטינים עצורים או שפוטים בגין עבירה ביטחונית שוהים במתקנים מיועדים לעצורים ולאסירים ביטחוניים , וככלל הם לא מקבלים שירותי שיקום . בנוסף, גם קטינים שוהים בלתי-חו ,)קיים (שב"חים שנמצאים בכלא אופק, אינם משולבים בקבוצות טיפוליות בשל פערי שפה אך לדברי שב"ס הם נמצאים במעקב של עובד .סוציאלי באופן פרטני  שירותי החינוך בכלא אופק מהווים חלק מהמעטפת הטיפולית שמספק הכלא לנערים השוהים בו . ,בנוסף המענה הטיפולי בכלא אופק ניתן בצ ורת טיפולים פרטניים וטיפולים קבוצתיים. לכל נער, עובד סוציאלי מטפל קבוע. הטיפול הפרטני כולל מפגשים קבועים אחת לחודש לפחות למעקב , התערבות בשעת משבר, .ומתן מענה לפנייה מצד האסיר עצמו  התערבויות טיפוליות קבוצתיות מיועדות לנערים שפוטים ועצורים . הקבוצות מגוונות ועוסקות בנושאים שונים אשר מותאמים לשלב ההתפתחותי של הנערים – גיל ההתבגרות, ולשהות בבית הסוהר . בשנת2015 השתתפו107 נערים בפרויקטים ייחודיים ו- 94 נערים בקבוצות טיפול שלא במסגרת פרויקט ייחודי . משב"ס נמסר כי בהיעדר מערכת ממוחשבת לא קיים בידם מידע לגבי מספר עמוד 2 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע הנ ערים שלא התקבלו לתוכניות השונות, פרשו, או הוצאו מפרויקטים וקבוצות טיפוליות. מכאן שלא .ניתן להסיק מנתונים אלו על מידת מיצוי פוטנציאל המימוש של תוכניות השיקום בכלא  תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר ה ו א הגורם המטפל בשיקומם של אסירים משוחררים (על תנאי או בש חרור מלא) בגילאי 21-14 ,זאת על רקע הבנה שהתגבשה ברשות לגבי הדמיון הרב במאפייני האסירים הבגירים הצעירים ( 18 – 21 )והאסירים הנערים ( 14 – 18 .) ,לדברי ראש התחום התחום פועל במחסור של אנשי מקצוע יי עודי י ם להשלמה ולסיוע של הליך השיקום. תקציב התחום עומד כיום על כ- 480,000 ש"ח בשנה .סכום זה מיועד למימון עלויות כוח האדם. בתקציב התחום לשנים2017 – 2018 צפוי גידול משמעותי של כ- 5.5 מיליון ש"ח.  ברש"א הדגישו את מורכבות מאפייני אוכלוסיית היעד ,אשר מקשה על גיוסם להליכי שיקום ודורשים תשומות ייחודיות ופעולות אינטנסיביות לגיוסם. לצד מ אפייני הנערים ,אחד האתגרים המרכזיים בשיקום נובע מ תקופות הפיקוח ה קצרות )(שליש אחרון לתקופת המאסר המושתות על מרביתם, הנגזרות מתקופות המאסר הקצרות. ,לעיתים עם סיום משפטם, בניכוי תקופת המעצר .הנערים כבר נמצאים בתוך תקופת השליש האחרון של המאסר תופעה זו מקשה מאו ד על בניית תהלך שיקומי משמעותי .יתרה מכך ,נערים רבים עורכים שיקולי רווח והפסד ומעדיפים להישאר בכלא לכמה חודשים נוספים ולהשתחרר ללא פיקוח כלל .לאור זאת רש"א ממליצה על שינוי חוקי שיביא להארכת תקופת הפיקוח המושתת לע נערים לאחר שחרורם ,באופן שיאפשר עבודה טיפול ית שיקומית לאורך .זמן  מתווה הטיפול ברש"א כולל בשלב ראשון מהלך לאבחון הצרכים של הנער ו עריכת ראיונות עמו במהלך המאסר לצורך גיוס לתוכנית השיקום. לאחר מכן מגובשת תוכנית השיקום– בקהילה או במסגרת חוץ-ביתית, ובכפוף לשחרורו על תנאי, התוכנית מיושמת עם שחרורו. תוכנ ית השיקום בקהילה כוללת טיפול פרטני שמתבצע על-ידי רכז נוער וצעירים במחוז . בנוסף כוללת התוכנית טיפול קבוצתי המתקיים אחת לשבוע בכל המחוזות. כמו כן מתקיים טיפול קבוצתי להורי האסירים .המשוחררים מאז2015 קטינים הזקוקים למענ ה שיקומי במסגרת חוץ-ביתית מופנים לטיפול במעונות חסות הנוער.  היות שברש"א אין מאגר נתונים ממוחשב יש קושי מובנה בשליפת נתונים כמותיים לגבי פעולות השיקום המתבצעות . עם זאת, ניתן לציין כי לפי נתוני רש"א בכל שנה משתחררים מבתי הכלא מעל ל- 700 אסירים בני 14 – 21 ,אך רובם משתחררים ללא תכנית שיקום כלל לאור מ ורכבות האוכלוסייה ותקופות פיקוח .קצרות להערכת יועצת השיקום של רש"א בכלא אופק ,בכל שנה משתחררים כ- 100 אסירים קטינים מכלא .אופק  בשנים האחרונות חל גידול במספר המרואיינים בבתי הכלא– מכ- 100 מרואיינים בשנת2013 ל- 250 בשנת2016 .בשלוש השנים האחרונות שיעור המרוא יינים שנמצאו לא מתאימים לתוכנית שיקום או שסירבו להצטרף אליה נשאר דומה יחסית – כ- 30% . מנתוני רש"א לשנת2015 עולה כי, כמחצית ( מבין האסירים שלא התקבלו לתוכניות שיקום52 אסירים, המהווים32% מהמרואיינים) הם אסירים שנשרו במהלך בניית תוכנית השיקום עקב חוסר מוטיב ציה, ולכרבע מהם נבנתה תוכנית שיקום אך שחרורם נדחה על-ידי ועדת השחרורים. על- ,פי רש"א אחוז הנערים (בני 14 – 18 )הנושרים מתכניות השיקום גבוה פי שלושה ויותר מאחוז הנושרים בקרב הצעירים (בני 18 – 21 ). עמוד 3 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בשנת2015 , 63 אסירים קטינים הופנו ל תוכניות טיפול ,קצת פחות משני-ש לישים מהם לטיפול בקהילה והשאר לטיפול במסגרות חוץ-ביתיות. 28 מהם החלו בביצוע תוכניות ה טיפול בפועל , מתוכם 23 בשחרור מוקדם (מתוך46 מופנים), ו-5 באופן וולונטרי לאחר שחרור מלא (מתוך17 )מופנים . מתוך 28 .מטופלים אלו שבעה נפלטו מהטיפול בשנת2015 סיימו15 אסירים.קטינים תוכניות טיפול  לפי רש"א, מאז תחילת2015 הופנו למסגרות חוץ- ביתיות91 אסירים קטינים מכלא אופק, מתוכם נקלטו בפועל במעונת חסות הנוער28 .קטינים תשעה סיימו בהצלחה את הטיפול במעונות ו שניים .עודם נמצאים בטיפול מהנתונים עולה כי בפועל מתוך 91 הנערים שהופנו ל מעונות רק 10% סיימו בהצלחה את תוכנית הטיפול , 8% נמצאים בשלבים שונים של ההליך ,ו- 82% לא סיימו תוכנית טיפול מלאה .אם נ בחן רק את 64 הנערים שהתקבלו למעונות על-ידי רשות חסות הנוער – 14% סיימו בהצלחה את תוכנית הטיפול , 8% נמצאים בשלבים שונים של ההליך ,ו- 78% לא סי ימו את תוכנית הטיפול.  רוב אלו שלא התקבלו למעונות או נשרו במהלך ההשמה או לאחר הקליטה במעונות, שבו לכלא אופק לרצות את יתרת מאסרם ושוחררו ללא שיקום. ככלל, הנערים שנקלט ים בחסות הנוער שוהים במסגרות במהלך תקופת הפיקוח שלהם (שאורכה כאמור ,שליש מתקופת המאסר שהגזר ה עליהם). מרש"א נמסר כי בגלל תקופות הפיקוח הקצרות של רוב הנערים אשר מאסרם מקוצר בשליש (הנגזרות בתורן מתקופות המאסר הקצרות), מרבית הנערים הזקוקים למסגרת חוץ- ביתית מופנים כיום למסגרות חירום (קורת גג– מסגרת לנוער חסר בית) שהשהות בהן קצרת טווח, והן מתקשות להת מודד עם האתגרים הרבים והצרכים הייחודיים של הנערים.  רשות חסות הנוער במשרד הרווחה היא הגוף אשר מופקד על טיפול חוץ-ביתי סמכותי בקטינים במצבים של עבריינות ובקטינים המצויים בקצה הרצף הטיפולי. כ- 60% מהמטופלים ברשות חסות הנוער (כ- 1,000 מתוך1,800 מטופלים בשנת 2015 )הם בני נוער עוברי חוק המופנים למעונות על-ידי בית המשפט על-פי חוק )הנוער (שפיטה ,ברוב המקרים באמצעות הוצאת צו בדבר דרכי טיפול – מ חסות הנוער נמסר כי אין ביכולתם לבצע שליפה של מספר הנערים שמורשעים ומופנים לריצוי עונשם במעונות חסות הנוער במהלך שנה נתונה .ום כי רק שישה נערים מורשעים שוהים בחלופות מאסר במעונות החסות .בנוסף, ב מהלך שנת 2015 שהו 153 בני נוער בחלופות מעצר של חסות הנוער . חלופות מעצר הן מסגרות סגורות (לא נעולות ,)המיועדות לבני נוער ,אשר שהו טרם קליטתם בבתי מעצר או בכלא "אופק "או ששהו בחלופות מעצר בית יות שלא הקנו את הגבולות והמוגנּות הנדרשים . בחלופות המעצר מתאפשרת שהות של 3 חודשים לכל היותר (הארכה ניתנת במקרים חריגים.)  אוכלוסיית האסירים הקטינים המאופיינת ברצידיביזם (קרי ,חזרה למאסר תוך חמש שנים מהשחרור )גבוה במיוחד – לפי נתוני שב"ס כ- 75% מהקטינים ששוחר רו ממאסר בשנת 2008 חזרו לכלא עד שנת 2013 .שיעור זה גבוה בצורה ניכרת משיעור הרצידיביזם של כלל האסירים – כ- 41% . יצוין כי בספרות המחקר וב קרב אנשי מקצוע יש מחלוקת באשר לאפקטיביות של ה טיפול במסגרת מוסדית: מצד אחד נטען שהטיפול המוסדי בנוער עבריין אינו מצליח להשי ג את יעדיו, והוא עלול להגביר את ההתנהגות העבריינית בקרב החניכים . ומצד שני נטען ששהות במסגרת סגורה מאפשרת לבני הנוער פסק זמן, שבו ניתנת להם הזדמנות לעבד את הקונפליקטים שבחייהם, להגיע לתובנות ולגייס כוחות. עמוד 4 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע  הן משב"ס והן מרש"א נמסר כי אין בידם עדויות מחקריות ע דכניות על תרומת הליכי השיקום לצמצום תופעת הרצידיביזם בקרב קטינים. מחסות הנוער נמסר על סמך מחקרים שנעשו בעבר כי לשהות ארוכה במעונות וכן להשלמת12 שנות לימוד, השפעה חיובית על מצבם העתידי של בוגרי .המעונות מבחינת יציבות תעסוקתית והימנעות מפשיעה 1. רקע בישראל, הח קיקה ,המדיניות והשפיטה :ביחס לקטינים עוברי חוק מושפעות משתי גישות הגישה העונשית והגישה הטיפולית . שתי הגישות מעוגנות ב אמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, שהתקבלה באו"ם בשנת 1989 ,ו אושררה על- ידי מדינת ישראל בשנת1991 .בהשפעת אמנה זו התחוללו בישראל שינויים ותוקנו רפורמות מרחיקות לכת בהתייחס לקטינים בכלל, לקטינים בהליך הפלילי בפרט .חוק הנוער ( ,שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א– 1971 חל על קטינים בגיל12 – 18 ( גיל12 הוא הגיל המינימלי לנשיאה באחריות פלילית ולנקיטת הליכים פליליים כלפי קטין), החשודים בביצוע עברה ונושאים באחריות פלילית. חוק זה נועד לייחד מנגנון שיפוטי, הנותן משקל רב לפן ה טיפולי- שיקומי בה תייחסות לקטין .המעורב בפלילים, וכן מגוון דרכי ענישה לנוער עבריין1 החוק קובע כי "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ."ובמידת בגרותו לאור עיקרון זה שופט נוער נהנה מסמכות רחבה יחסית להעדיף גישה עונשית או לנקוט בגישה טיפולית – הוא יכול להחליט על הרשעה(שבגינה תבוא גם ענישה), על דרכי טיפול בקטין )(המפורטות בחוק או על פטור של הקטין .מעונש כלשהו2 למרות הדגש המושם בישראל על הממד הטיפולי בהתמודדות עם נוער עובר חוק, יצוין כי נושא שיקומם של אסירים קטינים לא זכה לעיסוק משמעותי בזירה ,הציבורית בשנים האחרונות. כך למשל דוח מבקר המדינה משנת2014 שעסק בשיקום אסירים בישראל לא עסק באופן ספציפי בשיקום קט י.נים3 גם ו הו עדה ,הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים שעל הקמתה החליטה הממשלה באוקטובר2011 ושהדוח המסכם את המלצותיה פורסם ב נובמ בר2015 ., לא עסקה בשיקום קטינים4 ככלל בני נוער עוברי חוק מהווים אוכלוסייה בעלת מאפיינים וצרכים ייחודים . מחד גיסא נהוג לראות בע בריינות של קטינים תוצאה של נסיבות שניתן לשנותן , וב קטין אדם שנמצא עדיין בשלב שבו אופיו .מתגבש וניתן לתקנו לכן נהוג לראות בשיקום קטי נים, במידה רבה יותר משיקום מבוגרים, אפשרות לפתוח בפני הקטינים הללו חלון הזדמנויות שישיב אותם למעגל החיים הנורמטיבי. 5 מאידך גיסא מאפייניהם הייחודיים של בני נוער מקשים על גיוסם לטיפול ולשיקום ומציבים סיכון להשתלבות בקריירה עבריינית בעתיד. מדובר בצעירים הנמצא ים בעיצומו של גיל ההתבגרות, המאופיין בתחושות 1 סוזי בן-ברוך, הילה סיני ו ,אברהם שיינפלד"בין ענישה לשיקום: גישות ושיקולים משתנים ביחס לנוער עובר חוק בחקיקה ובהליך המשפטי בישראל ובעולם ", בתוך נוער בבלגן- קטינים עוברי חוק בישראל :דרכי מניעה, אכיפה ושיקום , :בעריכת אורי תימור, סוזי בן ברוך, אתי אלישע , 2015 , ע"מ67 – 84 . 2 .שם 3 ,מבקר המדינה דוח שנתי64 ,'ג שירות בתי הסוהר: היבטים בשיקום אסירים , 2014 . 4 ו הו ,עדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים דין וחשבון , נובמבר2015 . בנושא אחד– הקמת בתי מעבר, ציינה הוועדה כי יש צורך ב חשיבה נפרדת בכל הנוגע לאסירים קטינים בהקשר זה, שתביא בחשבון את השוני במאפיינים, בשירותי.ם ובצרכים של אוכלוסיית הקטינים 5 סוזי בן-ברוך, הילה סיני ו ,אברהם שיינפלד"בין ענישה לשיקום: גישות ושיקולים משתנים ביחס לנוער עובר חוק בחקיקה ובהליך המשפטי בישראל ובעולם ", בתוך נוער בבלגן- קטינים עוברי חוק בישראל :דרכי מניעה, אכיפה ושיקום , :בעריכת אורי תי מור, סוזי בן ברוך, אתי אלישע , 2015 , ע"מ67 – 84 . עמוד 5 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,כעס ומרדנות בחינת גבולות ונטייה לקיצוניות .הם נוטים ל גישה שלילית לסמכות , חוסר אמון ב מבוגרים , ,חוסר מוטיבציה לשינוי התנערות מאחריות וקושי.להתייחס למטרות ארוכות טווח רבים מהם משתייכים ל קבוצות מיעוט מודרות ומוחלש ות ונוטים ל חוסר אמון בממסד ובמערכת , מה שמקשה עוד על .שילובם מחדש בחברה6 הנערים שמגיעים לבתי הסוהר נחשבים לנערים עם ה צרכים ה.מורכבים ביותר לא רק שביצעו עבירות חמורות ביותר, במרבית המקרים הם הספיקו לעבור במספר מסגרות המיועדות לנוער עובר חוק ו לא הצליחו להיתר ם מהפתרונות שהוצעו להם על ידי המערכות השונות. ,יתרה מכך החברה מתקשה לקבל לתוכה נערים אלה לאחר שחרורם מהכלא ונוטה להפגין חשש, חשדנות והתנגדות כלפיהם לצד ספק ביכולת הנערים לערוך שי.נוי ולשוב להיות אזרחים מתפקדים הקושי גובר כתוצאה מכך שבהיעדר תוכנית שיקום הול יסטית מרבית הנערים חוזרים עם שחוררם ממאסר לבית הוריהם (שעלול להיות סביבה משפחתית בעייתית) ולאזור מגוריהם ולסביבתם החברתית המוכרת, שפעמים רבות עשויה לתרום .לחזרתם למעגל העבריינות7 יצוין כי כפי שיובהר ביתר הרחבה בהמשך, אוכלוסיית הקטינים עוברי החוק היא אוכלו סייה שנוטה במיוחד לרצידיביזם– חזרה לאורח חיים עברייני ולמעגל הפשיעה לאחר ריצוי העונש והשחרור מבית הסוהר. בתקופת המעצר או המאסר בכלא האחריות לטיפול בבני הנוער היא של שירות בתי הסוהר )(שב"ס . אם יש החלטה של בית המשפט לשלוח קטין שעבר על החוק למסגרת נעולה אחרת (שלא באחריות שב"ס), הטיפול עובר ל רשות חסות הנוער , המופקדת על-פי חוק על מתן טיפול חוץ- ביתי סמכותי כופה במתבגרים בני12 – 18 במצבים של עבריינות ושל סטייה חברתית. בני נוער שהשתחררו ממאסר וחזרו לקהילה מטופלים על ידי הרשות לשיקום האסיר )(רש"א. 8 2. שיקום אסירים ב מהל ך ה מאסר– שירות בתי הסוהר שירות בתי הסוהר )(שב"ס הוא ארגון כליאה לאומי ביטחוני אשר מופקד ב ין השאר על החזקת אסירים ועצירים קטינים שטרם מלאו להם18 . בשב"ס דרכי פעולה מ ו תאמות בכל הנוגע לכליאת בני נוער , בין השאר בנוגע ל החזקה נ פרדת מאוכלוסיית האסירים הבגירים הו כשרה יי עודית של הסגל העוסק בכליאת נוער. קטינים עצורים או שפ ו טים בגין עבירות פליליות מוחזקים ב בית הסוהר אופק – ה מתקן הייעודי להחזקת נוער בשב"ס, בו מתרחשת עיקר הפעילות החינוכית, הטיפולית והשיקומית לנוער (ככלל לאחר שמתקבלת החלטה על המשך מעצרו מועבר ה קטין מבית המעצר לכלא אופק.) קטינות עצירות או אסירו ת שוהות בבית הסוהר לנשים "נווה תרצה". קטינים העצורים או אסורים בגין עבירה ביטחונית שוה ים בבתי המעצר המיועדים לעצורים ולאסירים ביטחוניים. 9 6 ,אילי גולדברג"תקופת המאסר כהזדמנות לטיפול בנוער עבריין ", בתוך נוער בבלגן– קטינים עוברי חוק בישראל : דרכי מניעה, אכיפה ושיקום ,בעריכת: אורי תימור, סוזי בן ברוך, אתי אלישע , 2015 , ע"מ268 – 292 ;דיציה לוי, יועצת כלא ,קהילה, הרשות לשיקום האסיר, דוא"ל22 בדצמבר2016 ; גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום ,בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 ; ליאת שוסטרי זיני, ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר, מענ ה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . 7 .שם 8 ,מריה רבינוביץ מאסר ומעצר של קטינים , מתוך מסמך סוגיות נבחרות בעבודת הוועדה לזכויות הילד לקראת פעי לותה בכנסת ה- 20 , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת28 במאי2015 . 9 .שם עמוד 6 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע על- פי נתוני השב"ס לשנים2013 – 2015 , בכל שנה נקלטים במתקני השב"ס כ- 5,000 קטינים , רובם המכריע (מעל ל- % 98 ) בנים, כשליש מתוכם מתחת לגיל16 (כ- % 2 מתחת לגיל14 .) בבחינה זו של נתוני הנקלטים על-פני שנה ,רוב רובם של הנקלטים שוהים במתקני שב"ס כעצורים בלבד – פחות מ- % 3 מהם מרצים במתקנים עונשי מאסר בפועל . ,בצד זאת שיעור המרצים מאסר מכלל המוחזקים במתקני שב"ס ביום נתון , כפי שיוצג מיד, הוא גבוה יותר– כ- % 30 , כשליש מהם שפוטים בגין עבירות פליליות. 10 ההבדל נובע מכך שמשך השהייה של השפוטים במתקני השב"ס ארוך משל העצורים . בלוח1 מוצגת מצבת הקטינים העצורים והשפוטים בגין עבירות פליליות וביטחוניות במתקני שב"ס ביום נתון– ה-7 בנובמבר 2016, בפילוח לפי גיל, דת ומשך מאסר . לוח1: קטינים עצורים ושפוטים בגין עבירות פליליות וביטחוניות במתקני שב"ס ביום נתון , מספרים מוחלטים ושיעור מתוך סך הקטינים11 מספרים מוחלטים שיעור מסך הכול סך הכל 464 פליליים עצורים 113 24% פליל יים שפוטים 53 11% ביטחוניים עצורים 199 43% ביטחוניים שפוטים 99 21% חלוקה לפי גיל עד14 2 0% 14 עד16 102 22% 16 עד18 360 78% חלוקה לפי דת יהודי 111 24% מוסלמי 350 75% אחר 3 1% ( חלוקה לפי משך מאסר שפוטים בלבד) סך הכול שפוטים 152 שיעור מתוך סך ה שפוטים עד חצי שנה 14 9% חצי שנה עד שנה 41 27% שנה עד שנתיים 75 49% שנתיים עד שלוש 15 10% שלוש שנים ויותר 7 5% 10 תת-גונדר עו"ד שמעון בר- ,גור, ראש חטיבת כליאה בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל9 בנובמבר2016 . 11 .שם עמוד 7 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2.1 . המענה הטיפולי הניתן במתקני השב"ס 2.2 . אוכלוסיית היעד לטיפול כאמור, קטינים מוחזקים בבתי המעצר לתקופות קצרות. בעת החזקתם בבתי המעצר ניתן לקטינים מענה חינוכי פורמלי ובלתי פורמלי וכן התערבות טיפולית ראשונית12 – פקודות נציבות בתי הסוהר קובעת כי ככלל עצור קטין זכאי להיפגש עם עובד סוציאלי תוך24 שעות ממועד קליטתו בשב"ס. 13 סגל אגף הקטינים בבתי המעצר מוכשר לעבודה ע .ם אוכלוסייה זו בהכשרה ייחודית תהליכי חינוך , טיפול ושיקום מקיפים .יותר קיימים בכלא אופק שם נבנית לכל קטין תכנית אישית14 ככלל, אסירים ביטחוניים, שרוב ם אינם תושבי או אזרחי המדינה, לא מקבלים שירותי שיקום. סעיף11 .ד ל פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב– 1971 קובע כי נ ציב בתי הסוהר יבחן אפשרויות לשיקומו של אסיר שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראל וינקוט צעדים להבטחת שילובו המרבי בפעילויות שיקום בין כותלי בית הסוהר. על-פי נוהלי חטיבת טיפול ושיקום, בכל מתקן בית סוהר או בית מעצר בו שוהים אסירים פליליים יופעל שירות סוציאלי, שתפקידו לסייע לאסיר על ידי מתן טיפול סוציאלי וכלים מתקנים, בהתאם לצרכיו ו יכולותיו, תוך בדיק ת מוטיבציה לשינוי דרכו. 15 יצוין כי בדוח הסנגוריה הציבורית לשנים2013 – 2014 ,מצוין כי מדיניות השב"ס לפיה כלואים ביטחוניים, לרבות קטי נים ובגירים ,צעירים הזקוקים לטיפול ומביעים רצון לכך אינם זוכים לתמיכה סוציאלית ואינם משולבים במסגרות טיפוליות, שיקומיות, חינוכיות ותעסוקתיות , היא לא ראויה ובלתי חוקתית , ואף עומדת בסתירה לפקודת בתי הסוהר. בדוח אף מובא מ ק רה בו הפחית בית המשפט שישה חודשי מאסר בפועל מעונשו של קטין שהורשע בעבירות של ביטחון נגד המדינה, בין היתר משום ש שב"ס אינו מאפשר לקטינים אל ו אפשרויות שיקום. 16 בנוסף ,לדב ר י שב"ס קטינים שוהים בלתי-חוקיים (שב"חים), שנמצאים בכלא אופק (כיום מספרם הוא 13 ), משולבים בתעסוקה במפעל בבית הסוהר ו נמצאים במעק ב של עובד סוציאלי באופן פרטני, אך אינם משולבים בקבוצות טיפוליות בשל פערי שפה. 17 יצוין כי בדוח הסניגוריה הציבורית לשנים2013 – 2014 דווח כי נכון ליום הביקור הרשמי של אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת2014 באגף השב"חים, רוב הקטינים ציינו כי אין להם קשר עם עובד סוציא לי. באופן כללי מצוין בדוח כי הסניגוריה הציבורית סבורה כי מדיניות המתנה שילוב בטיפול ושיקום בידיעת השפה העברית אינה ,סבירה וכי בתי המשפט פסקו 12 גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 . 13 ,שירות בתי הסוהר פקודת נציבות04.08.00 , החזקת קטינים במעצר/ מאסר , 27 בדצמבר2009 . 14 ,גונדר משנה דפנה דואיב ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 . 15 ,שירות בתי הסוהר נוהל חטו"ש20 - 1036: שירות סוציאלי לאסירים , 9 לדצמבר2008 . 16 הסנגוריה הציבורית, תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה לש שירות בתי הסוהר בש נים2013 – 2014 , יולי2015 . 17 גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 ,; לשכת נציב שירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת30 בספטמבר2014 . יצוין כי השב"חים , ובדומה להם רוב האסירים הביטחוניים המוחזקים במתקני שב"ס, אינם תושבי ישראל ועל כן הם אינם .זכאים לשירותי שיקום של הרשות לשיקום האסיר עמוד 8 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע במגוון של החלטות מהעת האחרונה, כי אין להעמיד את ידיעת העברית כתנאי לשילובו של כלוא בקבוצה טיפולית. 18 ,לאור דברים אלו נראה כי האוכלוסייה הרלוונטית לדיון בפעולות השיקום המתבצעות על ידי שב"ס היא בעיקרה אוכלוסיית השפוטים והעצורים על עבירות פליליות השוהים בבית הסוהר אופק, שנועד, כפי שמציינת ד"ר אילי גולדברג, מי שהקימה את בית הסוהר וניהלה אותו בשנותיו הראשוניות, לספק מסגרת טי פולי ת–חינוכית .מתאימה לבני נוער בכדי לתת להם הזדמנות לשינוי משב"ס נמסר גם כי ישנם נערים עצורים ושפוטים פליליים ,אשר אינם משולבים בפעילות טיפולית קבוצתית בשל מניעים מודיעיניים ו ביטחו ניים , וכי נערים אלו מלווים באופן פרטני ע ל- ידי העובד הסוציאלי.המטפל19 2.2.1 . מענה ח ינוכי בכלא אופק .שירותי החינוך בכלא אופק מהווים חלק מהמעטפת הטיפולית שמספק הכלא לנערים השוהים בו את שירותי החינוך מספק האגף לקידום נוער במשרד החינוך, והם מופעלים במסגרת תוכנית היל"ה על- ידי "רשת "עתיד . בכלא אופק פועלות9 כיתות לי מוד ברמות של שמונה שנ ות לי ,מוד, עשר שנות לימוד12 שנ ות לימוד .והגשה לבחינות בגרות .התלמידים לומדים במתכונת שבועית מלאה20 יצוין כי בעבר נמסר מהשב"ס כי חלק מאוכלוסיית הקטינים לא יכולה להשתלב בכיתות הלימוד מטעמים שונים של בי טחון ,ומודיעין וכי לקטינים אלו ניתן פתרון הפגתי, אך מספר הקטינ ים אשר אינם זוכים לשירותי חינוך לא .פורט21 ,בדיון שהתקיים בסוגיה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, הבהירה יפעת קלמרו מפקחת ארצית ב משרד החינוך הממונה על תוכנית היל"ה, כי במקרים שבהם קטינים במאסר ובמעצר מנועים מלצאת מתאיהם צוות ההוראה דואג להעברת חומרי למידה לתאיהם, בניסיון לאפשר למידה גם .בתנאים אלו22 בנוסף לשירותי החינוך הפורמלי , מתקיימת פעילות חינוך,בלתי פורמלי הכוללת סדנאות פסיכו- חינוכיות ,בתחומים מגוונים כגון תקשורת בינאישית, ניהול כעסים, התמודדות במאסר ו תרפיה באמצעות בעלי חיים ; מ ערך חוגים ה כולל חו גי אומנות וספורט לענפיו השונים ;סדנת תיאטרון ;פעילות של תנועת ;הצופים.פרויקט צהלה שמטרתו גיוס נערים לצה"ל ,בנוסף לבית הסוהר מגיעים מתנדבים רבים לטובת נערים במגוון נושאים. בשנת2016 התקיים פרויקט מוסיקלי של הנערים בשיתוף מנחה חיצוני בו נכתבו והולחנו שירים.שכתבו הנערים23 18 ,הסנגוריה הציבורית תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בש נים2013 – 2014 , יולי2015 . 19 גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר 2016 20 .שם 21 ,עדו אבגר נתונים על שירותי חינוך לקטינים במסגרות חוץ-ביתיות סגורות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת1 ב אוקטובר 2014 . 22 יפעת קלמרו, מפקחת ארצית, אגף לקידום נוער, מינהל חברה ,ונוער משרד ,החינוך פרוטוקול 'מס248 ,מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט , 22 ביולי2014 . יצוין כי בביקורת שערכה הסניגוריה הציבורית בשנים2009 – 2010 נמצא כי קטיני ם שב"חים אשר כלואים בבית-הסוהר אופק לא משתלבים במסגרת החינוכית המופעלת בבית-הסוהר. רשויות בית- הסוהר הסבירו שהסיבה לכך היא שרמת ההשכלה של רבים מקטינים אלו נמוכה לעתים מהרמה שבה מועברים הלימודים בבית- הסוהר. לכן הקטינים משובצים לעבודה במפעל תעסוקה בשטח בית-הסוהר ומקבלים חינוך בשעות מוגדרו ת (ארבע שעות, פעם בשבוע) על- ידי מורה דובר ערבית. גם קטינים אשר מסרבים ללמוד בבית- .הספר משולבים במפעל התעסוקה 'מריה רבינוביץ ,תנאי המעצר ותנאי המאסר של קטינים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת , יולי2012 . 23 גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשי רות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 . עמוד 9 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע מערך החינוך בכלא מופעל באמצעות4 קציני חינוך ו- 14 .מורים קבועים24 2.2.2 . מענה טיפולי בכלא אופק25 ה מערך הטיפולי בכלא אופק מופעל באמצעות ר ,אש תחום עבודה סוציאלית, שבעה עובדים סוציאליים מדרי ך מלווה לנערים אשר( משתמשים בסמים ואלכוהול)מדריך נגמלים , פסיכ ולוג במשרה חלקית ופס י כיאטר במשרה חלקית. .המענה הטיפולי ניתן בצורת טיפולים פרטניים וטיפולים קבוצתיים טיפול פרטני – לכל נער, עו בד סוציאלי מטפל קבוע . ,עם הגעתו לכלא עובר הנער תהליך אבחון והיכרות בו נקבעים בין השאר הצרכים הטיפוליים של הנער. מלבד שיחת ה קליטה, ה טיפול הפרטני כולל מפגשים קבועים אחת לחודש לפחות למעקב ,התערבות בשעת משבר, .ומתן מענה לפנייה מצד האסיר עצמו עם חלק מהאסירים מתבצעים המפגשים בתדירות גבוהה יותר (לעיתים אף מידי שבוע) במסגרת קשר טיפולי .פרטני טיפול קבוצתי – התערבויות טיפוליות קבוצתיות מיועדות לנערים שפוטים ועצורים. נערים משולבים בקבוצות טיפוליות במסגרת פרויקטים ייחודיים לבית הסוהר, במסגרת אגפית וכלל אגפית. הקבוצות מגוונות ועוסקות בנושאים שונים אשר מותאמים לשלב ההתפתחותי של הנערים– גיל ההתבגרות, ולשהות במאסר או .מעצר ה קבוצות עוסקות ב אלימות ותי עול כעסים, התמכרויות, עבריינות מין ומיניות .בריאה, הכנה לקראת שחרור, חונכים, כישורי חיים, עבירות תעבורה, זיהוי מצבים מסוכנים ועוד סדנת הכנה לשחרור בכלא אופק – קבוצת הכנה לקראת שחרור הינה קבוצה המכינה את הנערים לקראת יציאתם מהכלא, והיא מתקיימת בכלא אופק באו פן רצוף מזה כעשר שנים ב שיתוף פעולה בין שב"ס ורש"א. הסדנה כוללת תשעה מפגשים בנושאים ,מגוונים הנוגעים לעולמו של המתבגר בכלל וליחס לנוער עובר חוק וההתמודדות עם חזרה לקהילה בפרט . במהלך הסדנא נפגשים הנערים עם גורמים שונים, בין השאר עם רכזי ה נוער ו ה צעירים"של רש א במחוזות השונים על מנת להציג לנערים והוריהם את אפשרויות הסיוע לאחר השחרור ולאפשר היכרות בלתי אמצעית עם גורמי הטיפול. 26 בשנ ים2014 ו- 2015 התקיימו 2 סדנאות הכנה לשחרור בכל שנה , ב- 2014 לקחו בהן חלק18 נערים וב- 2015 20 נערים. בנוסף, בכלא אופק מתקיימים מפגשי קד "ם (קבוצות דיון משפחתיות) לפני השחרור לקהילה , גם הם בשיתוף.רש"א פרויקטים טיפוליים קבוצתיים ייחודיים: פרויקט תנופה : פרויקט המיועד לנערים בעלי כוחות ופוטנציאל לשיקום, המגלים אחריות, משמעת עצמית, מוטיבציה ומחויבות לתהליך של שינוי. היעדים הטיפוליים של הפרויקט הם להביא לשינוי בדרכי החשיבה והפעולה של הנערים, הקניית כישורי חיים, מיומנויות חברתיות ודפוסי התמודדות אדפטיביים ומקדמים. בפרויקט משולבים ,אלמנטים של קהילה טיפולית תוך השרשת והטמעת אווירה של פתיחות כנות והגברת המחויבות האישית וההדדית של הנערים, ומתן אפשרות לניהול עצמי. פרויקט איתן : פרויקט טיפולי העוסק בטיפול באלימות ומניעתה, ונותן מענה לנערים בעלי פוטנציאל טיפולי, קשיים בוויסות הרגשי ומאפייני עבירה בתחום. הפרויקט מתמקד בעבודה על זיהוי דפוסי 24 .שם 25 ,אם לא צוין אחר המקור למידע בפרק זה: גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר ,מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 . 26 גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל10 בנובמבר2016 ; ליאת שוסטרי זיני, ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . עמוד 10 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע התנהגות, רגשות ומחשבות המניעים את התנהלות הנערים ומובילים לגילוי דפ וסי אלימות. העבודה בפרויקט מאפשרת חשיפה למגוון כלים ודרכי התמודדות. בבסיס הפרויקט עומדת השאיפה ליצירת .אקלים המקדם ערכים של כבוד הדדי, סבלנות, סובלנות והידברות פרויקט שורשים – על זהות ושייכות :ב שנים האחרו,נות שיעורם של בני נוער ממוצא אתיופי בבית הסוהר "אופ"ק גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית. 27 בני הנוער ממוצא אתיופי הנמצאים בכלא "אופק "מהווים אוכלוסייה ייחודית המאופיינת בהתמודדות עם משבר הגירה ,שלהם או של הוריהם ,פער תרבותי בינם לבין הוריהם והתמודדות עם גזענות ומתח עם האוכלוסייה "הלבנה ."מתוך צורך שעלה מן השטח להתערבות ייחודית המותאמת לצורכי הנערים האתיופים ומאפייניהם הייחודיים ,צמח פרויקט "שורשים ."הפרויקט מאפשר יצירת מסגרת קהילתית וחברתית תומכת ,חשיפה לדמויות המהוות מודלים להזדהות ומעוררות השראה ,יצירת דו-שיח וגישור על פערים תרבותיים בין הנערים להוריהם ,בין ה שאר באמצעות הכרות עם תרבות המוצא וסיפור י העלייה. פרויקט חונכים : פרויקט במסגרתו מועסקים אסירים כחונכים, המסייעים לאסירים אחרים להתמודד עם קשיי .המאסר וההתמודדות הנדרשת במהלכו, תוך העצמה אישית של הצד הנותן והצד המקבל האסירים החונכים מקשרים בין האסירים לצוות , ומלווים את האסירים הנתמכים בפעילויות השוטפות במהלך היום. הליווי הצמוד מעניק לאסירים תמיכה חברתית ונפשית, שמטרתה לסייע בהפגת מתחים ובחיזוק, ולעודד תפקוד חיובי ולהשתלבות בתעסוקה ובפעילויות חינוך. הנערים החונכים משולבים בקבוצה טיפולית קבועה המונחית על-י יד ע ובד סוציאלי ומקבלים שכר על תמיכתם. קבוצות טיפול לקטינים פוגעים מינית : משב"ס נמסר כי בקבוצות ייעודיות לפוגעים מינית ישולבו נערים ה.שפוטים לתקופות מאסר ארוכות יחסית, אשר יאפשרו תהליך טיפולי משמעותי ומעמיק אך לא נמסרו .פרטים על קיום קבוצות כאלו בפועל28 יצוין כ י בדוח הסניגוריה הציבורית לשנים2013 – 014 2 דווח כי נכון ליום הביקור הרשמי של אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2014 ,לא פעלה קבוצת טיפול לקטינים פוגעים מינית. עם זאת, נמסר למבקרים כי פסיכולוג הכלא מתייחס לעבירות אלו בטיפול הפסיכולוגי .הפרטני29 יצוין כי בעוד ש ,חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין ה תשס"ו– 2006 , מחייב פיקוח על עברייני מין ,ושיקום שלהם הוא תקף רק לעבריין מין שב יום ביצוע העבירה הי ה ;בגיר ש ביום ביצוע העבירה היה קטין וביום הג שת כתב האישום נגדו מלאו לו19 ;שנים או ש ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ונידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מלאו לו19 שנים. בהקשר זה יצוין כי במחקר הערכה שבחן את הטיפול בנוער במתקני שב"ס בשנת2006 מובאים נתונים המרמזים על השפעה חיובית ומטיבה של קבוצת הטיפול ב כלא אופק: מבין22 משתתפים בקבוצה מאז1998 ששוחררו ממאסר (מתוך40 משתתפים) אף אחד לא נאסר ,שוב. לעומת זאת שלושה אסירים ש נפלטו מהקבוצה בשל התנהגות לא הולמת בה ו ,השתחררו ממאסר חזרו למאסר., שניים מהם בשל עבירת אונס30 27 בכנס בנושא התערבות ושיקום תלויי תרבות בקרב אסירים, שנערך בינואר2015 ,במכללה האקדמית אשקלון 'ציינה גב אביטל וייץ, אחראית על תחום העבודה הסוציאלית בכלא "אופק", כי בני נוער ממוצא אתיופי הם כשליש מכלל בני הנוער בבית הסוהר "אופק" שיעורם של בנ י העדה האתיופית באוכלוסייה הכללית הוא כ- 2% ; תלמידי החינוך העברי יוצאי אתיופיה הם כ- % 3 מכלל התלמידים .) ,מריה רבינוביץ מאסר ומעצר של קטינים , מתוך מסמך סוגיות נבחרות בעבו דת הוועדה לזכויות הילד לקראת פעילותה בכנסת ה- 20 , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת28 במאי2015 . 28 מנתוני שב"ס עולה כי כיום שוהים במתקני השב"ס בגין עבירות מין שמונה קטינים, אך בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת אין מידע על הסטטוס המשפטי שלהם (עצורים או שפוטים) ועל משך המאסר שנגזר עליהם. תת- גונדר עו"ד שמעון בר- ,גור, ראש חטיבת כליאה בשירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9 בנובמבר2016 . 29 הסנגוריה ,הציבורית תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בש נים2013 – 2014 , יולי2015 . 30 ישראל כ" ,ץ ואחרים הטיפול בנוער בשירות ב תי הסוהר- מחקר ליווי והערכה ,, צפנת עבור המשרד לביטחון הפנים2006 . עמוד 11 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע בכנסת ה- 19 הונחה על-ידי חברת הכנסת יפעת קריב וקבוצת חברי כנסת הצעת חוק שהוכנה בשיתוף המועצה לשלום הילד, אשר מבקשת להרחיב את תחולת החוק כך שיחול גם על עברייני מין קטינים. 31 בדברי ההסבר לחוק נטען כי חוק ההגנה על הציבור לא הוחל על קטינים שעברו עבירות מין, נוכח עמדת משרד הרווחה והשירותים החברתיים כי יש ל הכין חוק מקביל שיוחל על קטיני ם, אך חוק כזה לא חוקק , .ועל כן היום קטינים שעברו עבירות מין אינם זוכים לשיקום או לפיקוח הצעת החוק לא קודמה בכנסת ה- 19 ובכנסת ה- 20 היא הונחה שוב על- .ידי חבר הכנסת מיקי לוי32 לוח2 : מספר המשתתפים בטיפול קבוצתי ומספר המסיימים תהליך טיפולי- שיקומי במסגרת פרויקט ים ,ייחודיים2013 – 2015 שנה טיפול קבוצתי שלא במסגרת פרויקט ייחודי פרויקט תנופה פרויקט איתן פרויקט שורשים33 פרויקט חונכים34 סך- הכול משתתפים בפרויקטים ייחודיים 2013 118 40 טרם נפתח 34 9 83 2014 62 36 26 35 10 107 2015 94 42 25 28 12 107 משב"ס נמסר כי בהיעדר מערכת ממוחשבת לא קיים בידם מידע לגבי מספר הנערים שלא התקבלו לתוכניות השונות (נערים שעברו ריאיון בדיקת התאמה ולא נמצאו מתאימים), פרשו, או הוצאו .מפרויקטים וקבוצות טיפוליות מכאן שלא ניתן להסיק מנתונים אלו על מידת מיצוי פוטנציאל ה מימוש .של תוכניות השיקום בכלא בשב"ס ביקשו להבהיר כי, ,כאמור בתוכניות ה טיפוליות משולבים נערים עצור ים ושפוט ים, וכי אוכלוסיית הנערים בכלא נתונה לשינויים תכופים (למשל עקב מעבר לחלופות מעצר .)או שחרור ממאסר לכן ישנם מקרים בהם נערים המשולבים בפרויקט טיפולי עוזבי ם את הכלא ואף מקרים בהם נערים שבים למאסר או מעצר תוך זמן קצר ו משולבים .מחדש בתהליך משב"ס נמסר כי אין בידם עדויות מחקריות על תרומת הליכי השיקום לצמצום תופעת הרצידיביזם בקרב קטינים. נושא זה יידון ביתר הרחבה ב פרק 5. שב"ס ציין עוד בתשובתו כי טיפול מיטבי באסירי ם מחייב שיתוף פעולה עם הגורמים בקהילה תוך שימת דגש על הרצף הטיפולי, זאת משום שלאסירים בכלל ולנוער כלוא בפרט קשה להשתלב בקהילה לאחר .השחרור לדברי שב"ס רמת שיתוף הפעולה בין גורמי הטיפול בכלא ובין גורמי הרווחה בקהילה תלויה במוטיבציה האישית של בעלי התפקידים במ סגרות למיניהן ולעיתים קרובות היא נקודתית ואיננה .ממוסדת 31 הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון- החלה על קטינים), התשע"ד– 2014 /(פ2403/19 .) 32 הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון– החלה על קטינים), התשע"ה– 2015 ( /פ45/20 7 .) 33 בספטמבר2014 דווח על- ידי שב"ס למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי נכון למועד זה, התקיימו ארבעה מחזורים במסגרת ,הפרויקט ב כל מחזור השתתפו כ- 18 נערים ,. לשכת נציב שירות בתי הסוהר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת 30 בספטמבר2014 . 34 בספטמבר2014 דו וח על- .ידי שב"ס למרכז המחקר והמידע של הכנסת על ארבעה חונכים פעילים נכון למועד זה שם עמוד 12 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3. שיקום אסירים משוחררים– הרשות לשיקום האסיר הרשות לשיקום האסיר )(רש"א פועלת מתוקף חוק הרשות לשיקום האסיר התשמ"ג– 1983 , ועוסקת בשיקומ ם של אסיר ,ים תושבי ישראל, 35 שפנו אליה תוך שנה מיום שחרור ם ממאסר . חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א– 2001 קובע כי לשם קבלת החלטה בנושא שחרורו על תנאי של אסיר, ועדת השחרורים תביא בחשבון את חוו ת דעת של רש"א ,הכוללת, בהתאם לשיקול דעתה של הרשות תכנית לשיקומו של האסיר. חוק הרשות לשיקום האסיר אינו מתייחס במפורש לשיקום אסירים קטינים, וטרם הקמת תחום הנוער ברשות בשנת1999 ,לא ניתן כל מענה ייחודי לנוער בתום תקופת המאסר . כיום מטפל תחום הנוער והצעירים ברשות בנ ערים וצעירים בגילאי14 – 21 , זאת על רקע הבנה שהתגבשה ברשות לגבי הדמיון ( הרב במאפייני האסירים הבגירים הצעירים18 – 21 ( ) והאסירים הנערים14 – 18 ). 36 כוח האדם בתחום ה נוער ו ה צעירים כולל כיום ראש תחום, יועצת בכלא אופק המועסקת כיום בחצי משרה ומשרתה צפויה לעלות למשרה מ לאה בסוף השנה, ורכז נוער אחד בכל מחוז: דרום, ירושלים, מרכז וצפון .)(בירושלים מועסק הרכז בשיתוף עיריית ירושלים שמממנת חצי מעלות העסקתו נוסף על עובדי התחום ,מלווים את הנערים גם מספר סטודנטים לתחומי טיפול ושיקום אשר משתלבים במהלך הליווי כמתמחים ובנוסף אוכלוסי ית היעד מטופלת גם על- ידי בעלי תפקידים נוספים במחוזות ש ם אינ בעלי התמחות ייחודית,לטיפול בנוער כגון רכז י תעסוקה, רכז י איזוק אלקטרוני, מדרי.כים וכדומה37 יצוין כי בנובמבר2014 התקיים דיון בוועדה לזכויות הילד שעסק במחסור ברכזי שיקום המתמחים בטיפול בנוער במחוזות צפון ודרום. בדיון נמסר על- ידי נציגי רש"א כי על רקע סגירת מרכז"אבן דרך" 38 והגדלת אוכלוסיית היעד של התחום כך שתכלול גם אסירים בגירים צעירים, הוסכם להגדיל את התקינה כך שתכלול שניים- .שלושה עובדי נוער בכל מחוז39 ליאת שוסטרי זיני ,ראש תחום נוער וצעירים ב רש"א , מס ,רה בהקשר זה כי התוכנית להוספת תקנים יושמה באופן חלקי בלבד ו כי התחום פועל בחוסר ברור של אנשי מקצוע ייעודיים להשלמה ולסיוע של הליך השיקום כגון מדריכים שיקומיים, יועצי תעסוקה ותקנים נוספים של רכזי נוער וצעירים ביחס לכמות ההפניות ולמשימות המורכבות הנדרשות מרכ ז המטפל בנוער ו ב צעירים . לדבריה הקושי העיקרי מבחינת כוח האדם הוא במחוזות מרכז וצפון, בהם .אוכלוסיית היעד גדולה והרכזים מתקשים לעמוד בעומס40 כפי שיובהר מיד, יש כוונה להגדיל את תקציב 35 סעיף2(א) ל חוק הרשות לשיקום האסיר התשמ"ג– 1983 קובע כי זכאי לשיקום מי ש רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מר שם האוכלוסין, תשכ"ה- 1965 . 36 ,הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת2015 ,; ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר ,מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . ,לדברי ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר , יש לפעול ל הרחבת הטיפול ב צעיר ים עד גיל25 , ולא21 כפי שמוגדר כיום. זאת לאור ה מאפיינים הדומים של אסירים אלו ודרכי הטיפול בהם לאלו של האסירים המטופלים .כיום בתחום. שם 37 ,ליאת שוסטרי זיני, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . 38 מרכז אבן דרך היה מרכז טיפול של ר ש"א, ששימש מסגרת מעבר מ הכלא לקהילה לאסירים משוחררים עד גיל19 . הרכז היה פעיל בשנים2007 – 2014 . 39 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, ורותם אפודי ראש תחום מחקר פיתוח והדרכה ,ברשות 'פרוטוקול מס83 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד , 24 בנובמבר2014 . 40 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל21 בנובמבר2016 ,; דוא"ל12 בדצמבר2016 . עמוד 13 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע 'רש"א ולייעד תוספת תקציב ייעודית משמעותית לתחום הנוער ברשות. גב שוסטרי זיני צ יינה כי בכוונת .הרשות לעשות שימוש בתקציב הנוסף בכדי לשפר את פריסת המענים לבני נוער וצעירים במחוזות41 תקציב התחום עומד כיום על כ- 480,000 ש"ח בשנה. סכום זה מיועד למימון עלויות כוח האדם של התחום כמפורט לעיל. יצוין כי לפני סגירת מרכז אבן דרך בסוף שנת2014 היה תקציב התחום גבוה במידה ( ניכרת1.8 מיליון ב- 2014 ו- 1.9 מיליון ב- 2013 .) 42 לדברי ראש התחום כיום תקציב התחום אינו מהווה תקציב יי ע ודי בבסיס התקציב של הרשות אך הוסכם להופכו לכזה ואף להגדילו ולייחד לו תקנה ייעודית .)בתקציב המדינה לטובת התחום (כיום תקציב הרשות כולו מופיע כתקנה אחת בתקציב משרד הרווחה43 מאגף התקציבים במשרד האוצר נמסר כי תקציב רש"א בכלל ותקציב תחום הנוער והצעירים בפרט, אכן :צפויים לגדול תוספת של7 מיליון ש"ח לבסיס התקציב של רש"א לשנת2017 כך שיעמוד על כ- 36.5 מיליון ש"ח , ותוספת של2 מיליון ש"ח נוספים לבסיס התקציב של רש"א לשנת2018 , כך שיעמוד על כ- 38.5 מיליון ש"ח . ,מתוך הגידול האמור, בהתאם לסיכום התקציבי5.5 מיליון ש"ח מ יועדים לתחום הנוער והצעירים ברש"א. 44 מאגף התקציבים נמסר כי התוספת אכן נכללה בתקציב שאושר בכנסת בדצמבר2016 . 45 להלן יו ו צג ,מודל הטיפול השיקומי שמפעילה רש"א בקרב אסירים צעירים ונערים טרם השחרור ולאחריו ונתונים חלקיים על היקף הפעילות של תחום הנוער ברש"א– היות שברש"א לא מתרחש איסוף נתונים שיט ב תי מאגר מידע ממוחשב יש קושי מובנה בשליפת נתונים כמותיים. לדברי ראש התחום היא העבירה את כלל הנתונים שיש בידיה לידי מחלקת המחקר ברש"א אשר מבצעת בדיקה מקיפה של פעילות התחום בשיתוף השב"ס אך בדיקה זו טרם הסתיי מה. 46 3.1 . מתווה הטיפו ל ,לדברי ליאת שוסטרי זיני, ראש תחום נוער וצעירים פעילות ה תחום מאופיינת בהתייחסות אינדיבידואלית לכל נער לפי צרכיו ומאפייניו הייחודיים , ומטרת פעילות השיקום היא לתת לנער הזדמנות לחוות חוויות חיוביות, המבטאות ומעצימות היבטים פרו-חברתיים וחיוביי ם בא ישיותו , מתוך שאיפה לתרום ליכולתו .ולתנאי השתלבותו במעגל החיים הנורמטיבי לתוכניות השיקום מתקבלים כל הנערים שמביעים רצון להשתלב בהן והן מאפשרות טיפול במסגרת הקהילה ובמידת האפשר במסגרות חוץ- .ביתיות47 בדיון הוועדה לזכויות הילד בנובמבר2014 ציינה גב' שוסטרי זיני כי הליווי של רש"א ניתן לנערים עד שנתיים .מיום שחרורם48 ברש"א הדגישו את מורכבות מאפייני ה אוכלוסייה (כאמור , לכלא אופק מגיעים נערים שעברו עבירות )חמורות ושמאמצי השיקום שלהם והטיפול בהם לפי כליאתם לא נשאו פרי , אשר מקשים על גיוסם להליכי שיקום ודורשים תשומות ייחודיות ופעולות אינטנסיביות לגיוסם. עוד ציינו כי מדובר באוכלוסייה מודרת אשר לחלקים רבים בחברה וכן ב מסגרות ה טיפוליות ה קיימות יש קושי ברור לקבלה 41 ליאת שוסטרי זי ,ני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר ,דוא"ל12 בדצמבר2016 . 42 ,הנ"ל ,מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . 43 .שם 44 ,רותם פאר, רפרנט רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, דוא"ל19 בדצמבר2016 ,; שיחת טלפון25 בדצמבר2016 . 45 "ל הנ ,, דוא"ל25 בדצמבר2016 . 46 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר ,דוא"ל29 בנובמבר2016 . 47 .שם 48 'פרוטוקול מס83 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד , 24 בנובמבר2014 . עמוד 14 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע מחדש לחיקה,. זאת ועוד רש"א מתקשה למצוא פתרונות הולמים לחלק מהנערים בשל היעדר מסגרות מתאימות ל מצבם.המורכב49 לצד ,מאפייני הנערים אחד האתגרים המרכזיים בשיקום נובע מ תקופות ה פיקוח קצרות על מרביתם– היות שרוב הנערים לא נשפטים לתקופות מאסר ארוכות, אם וכאשר הם משוחררים על תנאי בתום שני- שלישים מתקופת המאסר, משך הזמן בו הם נדרשים לפי תנאי השחרור על- תנאי להיות תחת פיקוח ולקח .ת חלק בתוכנית שיקום, שאורכו שליש מתקופת המאסר, אורך בדרך כלל חודשים ספורים בלבד תופעה זו מקשה מאוד על בניית תהלך .שיקומי משמעותי ,יתרה מכך נערים רבים עורכים שיקולי רווח והפסד ומעדיפים ל הישאר בכלא לכמה חודשים נוספים ול השתחרר ללא פיקוח כלל. זאת ועוד, ישנם מ קרים בהם משפטם של נערים מסתיים ,לאחר תקופת מעצר ארוכה ועם גזירת דינם , לאחר ניכוי ימי ,המעצר הם נמצאים כבר במהלך תקופת השליש האחרון של מאסר , ונותרת יתרת מאסר קצרה ביותר שלא מ אפשרת .לשחררם בשחרור מוקדם לאור זאת רש"א ממליצה על שינוי חוקי שיביא ל ה ארכת תקופת ה פיקוח המושתת לנערים לאחר שחרורם, באופן שיאפשר עבודה טיפולית שיקומית לאורך זמן. 50 בהקשר זה ראוי לציין את הצעת חוק שחרור על- תנאי ממאסר (תיקון– מאסר קטין), התשע"ה– 2015 , של חבר הכנסת דב חנין המבקשת לאפשר שחרור על תנאי של אסירים קטינים לאחר ריצוי חצי מתקופת מאס רם (ולא שני- .שלישים כפי שנהוג כיום) ובכך להאריך את תקופת שיקומם בפיקוח51 הצעת החוק טרם .נידונה במליאת הכנסת לפי נתוני רש"א בכל שנה משתחררים מבתי הכלא מעל ל- 700 אסירים בני14 – 21 , אך רובם משתחררים ללא תכנית שיקום כלל לאור מורכבות האוכלוסייה ותקופות פיקוח קצרו ת52 – ,לפי חוק שחרור על תנאי אסירים השפוטים ל-3 – 6 חודשים יכולים להשת חר ר על תנאי בהוראת נציב בתי הסוהר ללא צורך בהכנת תוכנית שיקום על-ידי רש"א, 53 אך יצוין כי אסירים בגירים נדרשים לתקופות פיקוח ארוכות משל אסירים .קטינים בכדי שיהיו זכאים לתוכנית שיקום54 לדברי די ,ציה לוי, יועצת השיקום של רש"א בכלא אופק להערכתה בכל שנה משתחררים כ- 100 אסירים קטינים מכלא אופק, ומלבד מקרים בודדים היא נפגשת עם כל האסירים הקטינים שזקוקים לתוכנית שיקום לשם שחרור מוקדם (קרי, מרצים עונש מאסר ארוך מחצי שנה) וזכאים לה (כאמור, שב"חים אינם זכא ים לתוכנית שיקום היות שאינם תושבי .)ישראל55 49 ,גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, דוא"ל7 בדצמבר2016 ; ליאת שוסטרי ,זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל21 בנובמבר 2016 . 50 שם,; הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת2015 . 51 הצעת חוק שחרור על- תנאי ממאסר (תיקון– מאסר קטין), התשע"ה– 2015 /(פ20/698 ). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת ה- 19 ( /פ597/19 ) ועל שולחן הכנסת ה- 18 /(פ4081/18 ). 52 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל 21 בנובמבר2016 . 53 כאמור , לפי נתוני שב"ס, ב-7 בנובמבר2016 קבוצה זו כללה12 אסירים שהיוו כ- % 8 .מכלל הקטינים שפוטים 54 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל21 בנובמבר2016 . נהלי העבודה בין שב"ס ורש"א קובעים הכדי לפנות לתוכנית שיקום בקהילה "קשר מחייב" המיועדת לאסירים ברישיון על האסיר להיות בעל יתרת מאסר של חצי שנה לפחות וכן עליו לפנות לרש"א3 – 6 חודשים לפני התכנסות ועדת השחרורים .בעניינו ,שירות בתי הסוהר, נוהלי אגף האסיר: חטיבת תקון/טו"ש נוהל1027 - 10 : נהלי עבודה שב"ס– הרשות לשיקום האסיר , 6 ביוני2010 . 55 דיציה לוי ,יועצת כלא קהילה ,הרשות לשיקום האסיר ,, שיחת טלפון20 בדצמבר2016 . עמוד 15 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.1.1 . טיפול רש"א טרם השחרור56 א בחון וגיוס הנער במהלך המאסר – נציגי התחום מגיע ים לבת י ,הכלא ו פוגש ים את ה נערים ו ה צעירים לקראת הגעתם ל מועד שני-שלישים ממ אסר,ם למטרת יצירת קשר ראשוני והתחלת בניית האמון, כדי לגייסם לטיפול ול ערוך .אבחון דיפרנציאלי של צורכיהם השיקומיים בכלא אופק פועלת כאמור יועצת שיקום ייעודית לנוער. בבתי הכלא האחרים יועצי השיקום של רש"א אחראים גם לגיוס צעירים לתוכניות השיקום של תחום הנוער והצעירים. ככלל מאמצי הגיוס של נערים לתוכניות השיקום אינטנסיביים יותר משל הצעירים, ש כאמור.גם נדרשים לתקופות פיקוח ארוכות יותר בכדי שיהיו זכאים לתוכנית שיקום מרבית הנערים זקוקים למספר פגישות עם נציג י הרשות בכלא, כדי להגביר את המוטיבציה לתהליך שיקום משמעותי, לחזק את האמון של הנער בגורמי הטיפול והשיקום, ולגבש המלצה המותאמת לצרכיו הייחו.דיים של הנער יצירת ה קשר ה ראשוני בכלא כוללת מפגשים פרטניים עם הנער ,, מפגשים קבוצתיים סדנאות הכנה לקראת שחרור , .מפגשים עם נציגי שירותים בקהילה ועוד בתרשים להלן מוצגים מספר האסירים הנערים והצעירים עמם נפגשו נציגי התחום בשנים האחרונות ושיעור האסירים שנמצאו לא .)מתאימים לתוכנית שיקום או שסירבו לקחת בה חלק (טרם הכנת תוכנית השיקום או במהלך הכנתה תרשים1 : מספר אסירים צעירים וקטינים מרואיינים ומתוכם בלתי מתאימים או שאינם ,מעוניינים בשיקום2013 – 2016 57 * נתוני2016 חלקיים ונכונים לנובמבר2016 . 56 ,אלא אם מצוין אחרת הנתונים בפרק זה לקוחים מהמקורות הבאים: הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת 2015 ,; ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . 57 נתוני2013 – 2014: הר,שות לשיקום האסיר סיכום שנות עב ודה2014 - 2013 , אפריל2015 ; נתוני2015 ,: שם סיכום שנת עבודה לשנת2015 ; נתוני2016 ,: ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . 41 25 52 70 סה"כ מרואיינים 107סה"כ מרואיינים 98 סה"כ מרואיינים 158 סה"כ מרואיינים 250 0 50 100 150 200 250 300 2013 2014 2015 * 2016 בלתי מתאימים /לא מעוניינים עמוד 16 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע מנתוני התרשים עולה שבש נים האחרונות חל גידול במספר המרואיינים בבתי הכלא . מנהלת תחום הנוער ברש"א ייחסה עלייה זו לדגש הניתן בשנתיים האחרונות על גיוס בני נוער וצעירים לתוכניות השיקום של התחום. עוד עולה מהתרשים שבשלוש השנים האחרונות שיעור המרואיינים שנמצאו לא מתאימים לתוכנית שיקום א ו שסירבו להצטרף אליה נשאר דומה יחסית– כ- 30% . מנתוני רש"א לשנת2015 עולה , ( כי כמחצית מבין האסירים שלא התקבלו לתוכניות שיקום52 ,אסירים המהווים32% ,מהמרואיינים) הם אסירים שנשרו במהלך בניית תוכנית השיקום עקב חוסר מוטיבציה ולכרבע מהם נבנתה תוכנית שיקום אך שח רורם נדחה על-ידי ועדת השחרורים. 58 פילוח הנתונים לפי גיל מראה כי יש הבדלים משמעותיים בשיעור המרואיינים שאינם מתאימים או שאינם .מעוניינים בשיקום, כפי שעולה מנתוני התרשים להלן תרשים2 : מספר אסירים מרואיינים ומתוכם בלתי מתאימים או שאינם מעוניינים בשיקום, בפילוח ,לפי קבוצות גיל2015 59 מנתוני התרשים עולה כי בשנת2015 שיעור המרואיינים שאינם מתאימים או אינם מ עוניינים בשיקום ( בקרב האסירים הצעירים18 – 21) היה רק12% ( , אך בקרב האסירים הנערים14 – 18 ) היה שיעור זה , גבוה ( במידה ניכרת והגיע לכדי מחצית המרואיינים52%). בהקשר זה ראוי להזכיר כי כאמור מאמצי הגיוס בקרב אסירים קטינים מתקיימים בקרב רוב האסירים המשתחררים (וכלל האסירים הפוטנציאלים לשיקום), ואילו בקרב הצעירים מרואיינים רק מיעוט מבין האסירים המשתחררים שכאמור נדרשים מראש לתקופות פיקוח ארוכות יותר בכדי שיהיו זכאים בכלל ל.תוכנית שיקום גיבוש תכנית שיקום– לאחר הליכי הגיוס והאבחון, עריכת ביקור בית, היכרות עם סביבתו של המועמד ,לשיקום וגיוס גורמי ה קהילה הרלוונטיים לתכנית נבנית לכל נער וצעיר המועמד לשיקום תכנית שיקום מותאמת לצרכיו . 58 ,הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת2015 . 59 ,הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת2015 . 43 9 סה"כ מרואיינים 83סה"כ מרואיינים 75 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 נערים צעירים בלתי מתאימים /לא מעוניינים עמוד 17 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע כאמור רש"א מעורבת גם בהפעלת קבוצות ה הכנה ל קרא ת ה שחרור וקבוצות הדיון המשפחתיות בכלא .אופק 3.1.2 . טיפול רש"א לאחר השחרור60 ליווי הכולל מפגשים טיפוליים פרטניים, טיפול בקבוצות ייעודיות לנערים, ביקורי בית, ליווי למקומות תעסוקה, ליווי לדיונים משפטיים, תיווך בין הנער ל גורמים שונים ב חברה, והשתתפות הנער במיזמים שונים .לשם שילובו מחדש בחברה הטיפול בעיקרו הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כאשר הדגש הוא על פעילות חינוכית- שיקומית. בקבוצות הטיפוליות משלבים גם טכניקות דינמיות ושימוש באמצעים .חווייתיים. מרכיבי הטיפול הם טיפול פרטני, קבוצתי, תעסוקתי, הכשרה מקצועית והתנדבות טיפול פרטני– רכז נוער וצעירים במחוז נפגש עם הנער לפחות אחת לשבוע בפגישת טיפול אישית, מבקר את הנער במקום עבודתו ומצוי בקשר עם המעסיק, מוודא השתתפות הנער ועמידתו בכל נדבכי תכנית השיקום ודואג לרווחתו של הנער בכל התחומים ובקידומו האישי. כמו כן, הרכז מוודא את עמידת הנער בהחלטות ועדות השחרורים לרבות מעצר בית ו הימנעות מקשר עם חברים עבריינים, ונמצא בקשר רציף עם .ועדות השחרורים הרכז גם עורך ביקורי ,בית לשם חיזוק הקשר עם המשפחות ומקיים התערבויות משפחתיות (ביניהם מפגשי קד"ם – קבוצות דיון משפחתיות) וזאת על מנת להעצים את גור מי התמיכה .ולגייס את ההורים לסיוע ותמיכה בשיקום הנערים טיפול קבוצתי– .אחת לשבוע מתקיימות קבוצות לנערי וצעירי התחום בכל המחוזות ההשתתפות בפגישות ה קבוצה היא חובה, ותכליתה מניעת רצידיביזם והפחתת רמת הסיכון הנשקפת מהאסיר לביצוע .עבירה נוספת הטיפול הקבוצ תי מתמקד ב מניעת אלימות ושימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים לצד עיסוק בסוגיות המעסיקות בני נוער וצעירים כגון: זהות, דימוי עצמי, זוגיות, תקשורת עם ההורים, טראומת המאסר, תיוג, שילוב מחדש במשפחה ובחברה, הקושי בהיפרדות מהעולם העברייני ובבחירת דרך חיים .חדשה ונורמטיבית טיפול קבוצתי ל הורי ה אסירים המשוחררים– ההורים מתחייבים להגיע לקבוצה זו שההשתתפות בה מעוגנת בהחלטת ועדת השחרורים, כחלק מתכנית השיקום של ה אסירי .ם הקבוצה עוסקת ב שיקום סמכות הורית וב משבר היציאה מהכלא והשיבה הביתה . מטרת הקבוצה לסייע ל הורים להיות גורם משמעותי בתהליך שיקומו של ,הנער והצעיר ולהוות עבור ם מקור תמיכה להורי הנערים שנתקלים בקשיים רבים בהתמודדות מול ילדיהם . פעילויות נוספות – השלמת השכלה, התנדבות למען הקהילה , פעילויות הפגתיות – ימי כיף חווייתיים , עידוד גיוס לצה"ל ו ל שירות לאומי.)(מעט מאד נערים מצליחים להשתלב בכך בתרשים להלן יוצגו שיעורי ההתמדה בתוכניות השיקום של הרשות בשנים2013 – 2016 . חשוב להדגיש כי הנתונים כוללים נערים שנמצאים במהלך הכנת תוכנית טיפול ולא רק נערים שנמצאים בטיפול בפועל, ועל כן אינם נותנים בהכרח תמונה מדויקת של מס.פר הנערים שנמצאים בפועל בתוכנית טיפול בשנה נתונה 60 :אלא אם מצוין אחרת הנתונים בפרק זה לקוחים מהמקורות הבאים הרשות ל ,שיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת 2015; ל ,יאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . עמוד 18 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים3 ,: שיעורי התמדה בתוכניות השיקום, צעירים וקטינים2013 – 6 201 61 * נתוני2016 חלקיים ונכונים לנובמבר2016 . .** כולל אסירים במהלך הכנת תוכנית טיפול מנתוני התרשים עולה כי מספר המטופלים באחריות תחום הנוער והצעירים , כולל אסירים במהלך הכנת תוכנית טיפול ,עלה מ- 100 מטופלים בשנת2013 למעל ל- 190 מטופלים בשנת2016 , ובה בעת שיעור הנושרים מתוכניות הטיפול ירד מ- 20% בשנת2013 ל- 10% בשנת2015, אך עלה שוב ל- 15% בשנת2016 (כאמור נתוני2016 חלקיים ועל כן שיעור הנפלטים עש וי להשתנות). כאמור, יש לשים לב כי הנתונים כוללים אסירים שנמצאים במהלך הכנת תוכנית טיפול ,ואסירים שנשרו במהלך הכנת התוכנית, ועל כן .אינם נותנים בהכרח תמונה מדויקת של מספר המטופלים בפועל ושיעורי הנשירה מתוכם בתרשים להלן מוצגים נתוני האסירים הקטינים (ללא בגיר ים צעירים) אשר הופנו מכלא אופק לטיפול בקהילה ולטיפול במסגרות חוץ-ביתיות (על המענה הטיפולי החוץ- )ביתי יפורט בהמשך בשנים2013 – 2015 . 61 נתוני2013 – 2014 ,: הרשות לשיקום האסיר סיכום שנות עבודה2014 - 2013 , אפריל2015 ; נתוני2015 ,: שם סיכום שנת עבודה לשנת2015 ; נתוני2016 ,: ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר, מע נה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל21 בנובמבר2016 . 35% 33% 31% 31% 20% 17% 10% 15% 45% 50% 59% 53% 0 50 100 150 200 250 2013 2014 2015 * 2016 סיימו נפלטו /נשרו מהטיפול עדיין בטיפול** עמוד 19 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים4: הפניות אסירים קטינים מכלא אופק לטיפול בקהילה ולטיפול חוץ- ,ביתי 2013 – 2015 62 *כולל17 אסירים אשר הופנו לטיפול וולונט רי ,ללא שחרור מוקדם לאור יתרת פיקוח קצרה , או קשיים בהוצאת התוכנית אל .הפועל במועד הדרוש לשם שחרור מוקדם מרש"א נמסר כי בשנת2015 , מתוך63 ,האסירים הקטינים שהופנו לטיפול28 החלו בביצוע תוכניות ה טיפול בפועל , מתוכם23 בשחרור מוקדם (מתוך46 מופנים), ו-5 באופן ו ולונטרי לאחר שחרור מלא (מתוך17 )מופנים . מתוך28 מטופלים אלו שבעה נפלטו מהטיפול (ארבעה ממסגרות חוץ- ביתיות ושלושה .)מתוכניות בקהילה בשנת2015 סיימו11 אסירים קטינים תוכניות טיפול בקהילה וארבעה נוספים סיימו תוכניות במסגרות חוץ-ביתיות (שניים מתוכם החלו את הטי פול ב שנת2014 ). 63 ,היות שאיסוף הנתונים ברש"א מתבצע כאמור , באופן חלקי ולא מובנה, לא התאפשר למרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבל נתונים לגבי שיעור הנושרים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות שמטופלות בתחום הנוער, אך מרש"א נמסר כי אחוז הנערים (בני14 – 18 ) הנושרים מתכניות ה שיקום גבוה פי שלושה ויותר מאחוז הנושרים בקרב הצעירים (בני18 – 21 ). 64 3.1.3 . טיפול במסגרות חוץ-ביתיות בשנת2007 הוקם מרכז "אבן דרך" כמסגרת מעבר המיועדת להקל על המשבר ים המאפיינים את המעבר מן הכלא לקהילה. המרכז ועד י לתת מענה לנערים עד גיל19 שסיימו את מאסרם בכלא "או פק" (בקיצור מאסר או שלא בקיצור מאסר), ואשר הביעו את נכונותם להיקלט במרכז. 65 בסוף שנת2014 נסגר המרכז בעיקר משיקולים כלכליים– עלות הפעלתו הגבוהה אל מול מספרם הנמוך של הנערים השוהים בו. לדברי 62 ,הרשות לשיקום האסיר סיכום שנות עבודה2014 - 2013 , אפריל2015 ;דיציה לוי ,יועצת כלא קהילה ,הרשות לשיקום האסיר , ,דוא"ל22 בדצמבר2016 . 63 דיציה לוי ,יועצת כלא קהילה ,הרשות לשיקום האסיר ,, דוא"ל22 בדצמבר2016 . 64 ליאת שוסטרי זי ,ני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל21 בנובמבר2016 ,; שיחת טלפון15 בדצמבר2016 . 65 ,אברהם כרמלי ואחרים אבן דרך , סדרת מפעלים מיוחדים147 , המוסד לביטוח לאומי, מרס2012 . 20 24 23 35 49 *40 סה"כ הפניות 55 סה"כ הפניות 73 סה"כ הפניות 63 0 10 20 30 40 50 60 70 80 2013 2014 2015 טיפול במסגרות חוץ-ביתיות טיפול בקהילה עמוד 20 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע מנהלת תחום הנוער ברש"א עם סגירת המרכז סוכם עם משרד הרווחה ש אותם הנ ערים שיזדקקו למסגרת חוץ-ביתית יתקבלו למסגרות חסות .הנוער לדבריה כיום מתקיים שיתו ף פעולה עם חסות הנוער ויש רצון טוב לסייע בקליטת האסירים המשוחררים, אך המענה שניתן לנערים הזקוקים למענה חוץ- ביתי הוא חלקי בלבד , ולא ניתן כלל מענה לאסירים שאינם קטינים. 66 במהלך13 20 טופלו במרכז אבן דרך28 נערים וצעירים, ו- 30 טופלו במהלך2014 . 67 מאז סגירת מרכז אבן דרך בסוף שנת2014 מופנים הנערים הזקוקים לתוכנית שיקומית במסגרת חוץ- ביתית למעונות חסות .הנוער הנערים המופנים על-ידי רש"א נפגשים עם מפקחת ההשמה הארצית בחסות הנוער טרם ק בלת הח .לטה על שילובם במסגרות בנוסף הנערים עוברים מפגשי הכרות עם צוותי המסגרות הקולטות, כחלק מהליך ההכנה לקליטתם בהן. 68 ,לפי נתוני רש"א מאז החל שיתוף הפעולה בין רש"א וחסות הנוער בינואר2015 הופנו לחסות הנוער91 אסירים קטינים . :בלוח להלן מוצגים נתוני הטיפול בהם לוח3 ,: קטינים מופנים למסגרות חסות הנוער2015 – 2016 69 סך הכול מופנים למסגרות על-ידי רש"א* 91 התקבלו למעונות על- ידי מפקחת השמה 64 ( % 0 7 מ המופנים )למסגרות לא התקבלו למעונות 25 ( % 27 מ המופנים )למסגרות טרם נתקבלה תשובה 2 נדחו על-ידי ועדת ה שחרורים (לאחר שהתקבל)ו 4 ( % 6 מ המתקבלים )למעונות התקבלו אך טרם נידונו בוועדת שחרורים 3 ( % 5 מ המתקבלים)למעונות נשרו לפני השמה 29 ( % 45 מ המתקבלים )למעונות נקלטו במעונות 28 ( % 44 מ המתקבלים)למעונות נפלטו מהמעונות 17 ( % 61 מ הנקלטים )במעונות סיימו בהצלחה טיפול במעונות 9 ( % 32 מ הנק לטים )במעונות שוהים במעונות כיום 2 *כולל שמונה נערים לגביהם התקיימה שיחת התייעצות עם מפקחת ההשמה .והוחלט שאינם מתאימים למסגרות הקיימות מהנתונים עולה כי בפועל מתוך 91 הנערים שהופנו למעונות רק10% ,סיימו בהצלחה את תוכנית הטיפול 8% נמצאים בשלבים שונים של הה ליך, ו- 82% לא סיימו תוכנית טיפול מלאה. אם נ בחן רק את64 הנערים שהתקבלו למעונות על- ידי רשות חסות הנוער– 14% ,סיימו בהצלחה את תוכנית הטיפול8% נמצאים בשלבים שונים של ההל יך, ו- 78% לא סיימו את תוכנית הטיפול ( נדחו על-ידי ועדת ה שחרורים , נשרו לפני השמה או נפלטו מהמעונות). 66 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל21 בנובמבר2016 . 67 ,הרשות לשיקום האסיר סיכום שנות עבודה2014 - 2013 , אפריל2015 ; ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ברשות ,לשיקום האסיר, שיחת טלפון15 בדצמבר2016 . 68 טלי יוגב, הממונה על מעונות חסות הנוער ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בנובמבר2016 . 69 דיציה לוי ,יועצת כלא קהילה ,הרשות לשיקום האסי ר , דוא"ל18 בדצמבר2016 . עמוד 21 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע לגבי17 הנערים שלא התקבלו למעונות חסות הנוער מרש"א נמסר כי רובם נותרו במאסר, היות שלא ניתן היה לבנות להם תוכנית שיקום בקהילה עקב מורכבות המשפחה והסביבה אליה הם היו מיועדים להשתחרר. לחמישה מתוכם נבנתה תוכנית שיקום בפיקוח אך במרבית המקרים ועדת השח רורים לא קיבלה את התוכנית ודחתה את בקשת השחרור המקודם. הנערים הנושרים לפני כניסתם למעונות והנערים הנפלטים מהמסגרות לאחר קבלתם, נשארים או שבים במרבית המקרים לכלא. רק בודדים .מתוכם נמצאו מתאימים לתוכניות שיקום בפיקוח בקהילה70 לפי דברים שמסרה גב' טלי יוגב, מנה לת רשות חסות הנוער בדיון הוועדה לזכויות הילד בסוף2014 , טרם תחילת יישום ההסדר עם רש"א על קליטת האסירים בשחרור מוקדם, הנערים אמורים להיקלט במסגרות .פתוחות בקרבה הרבה ביותר האפשריות למקום מגוריו כדי לאפשר חזרה מסודרת לקהילה71 בתשובתה על פניית מרכז המחקר והמיד ע של הכנסת לקראת הכנת מסמך זה ציינה הגב' יוגב כי מרבית הנערים שלהם תקופת פיקוח קצרה (עד שלושה חודשים) מופנים לקורות הגג של החסות. נערים שלהם תקופת פיקוח ארו כה משלושה חודשים מופנים להוסטלים. נערים צעירים עם תקופת פיקוח ארוכה משולבים .בפנימיות של החסות72 המתו וה הטיפולי במעונות החסות מתואר בהרחבה בפרק הבא שעוסק בשיקום בני ה נוער ה שוה ים .במעונות החסות מרש"א נמסר כי בגלל תקופות הפיקוח הקצרות של רוב הנערים אשר מאסרם מקוצר בשליש (הנגזרות בתורן מתקופות המאסר הקצרות), מרבית הנערים הזקוקים למסגרת חוץ- ביתית מופנים כיום למסגרות חירום (קורת גג– )מסגרת לנוער חסר בית שהשהות בהן קצרת טווח, והן מתקשות להתמודד עם .האתגרים הרבים והצרכים הייחודיים של הנערים בנוסף חלק לא מבוטל מהנערים אינם מופנים או מתקבלים למסגרות חסות הנוער כלל , לאור מורכבות מצבם וחוסר התאמה למסגרות הקיימות(חל ק ניכר מהנערים כבר שהו בעבר במסגרות חסות הנוער.) ,בנוסף ניכר כי דפוסי העבריינות מושרשים באופן בולט יותר אצל נערים שריצו מאסר ו קיימת השפעה שלילית של האסירים המשוחררים על הנערים השוהים במעונות שלא ריצו מאסר. עוד נמסר כי בחסות הנוער שתי מסגרות בלבד המיועדות ל ,אוכלוסייה הערבית וכי בנקודת זמן נתונה לא .ניתן לשלב יותר מנער אחד בכל מסגרת בנוסף, למעונות חסות הנוער מתקבלים נערים עד גיל17.5 ,לערך ו אין כיום מסגרות שערוכות או מוכנות לקלוט צעירים לאחר מאסר, מה שמקשה מאוד על הליך שיקומם. המצב המתואר לעיל, אף מביא לטענת רש"א, לכך שוועדות השחרורים מסרבות לשחרר נער בהיעדר מסגרת מותאמת לצרכיו שתקלוט אותו. 73 ( את אחוזי הנשירה הגדולים מקרב המתקבלים למעונות56% ), תלו ברש"א הן בשיקולי רווח והפסד של הנערים לאור יתרת המאסר הקצרה שנותרה להם, והן בחשש מכישלון בהשתלבות במסגרת. חשש זה מבוסס גם על חוויות כישלון אישיות שהיו לנערים בעבר במסגרות חסות הנוער, וגם על חוויות הכישלון ( של נערים אחרים שנקלטו במסגרות ונפלטו מהן% 61 מהנקלטים), שבו אל הכלא וחלקו את חוויותיהם .עם הנערים הכלואים74 70 שם. 71 טלי יוגב, הממונה על מעונות חסות הנוער ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 'פרוטוקול מס83 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד , 24 בנובמבר2014 . 72 הנ"ל, מע נה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בנובמבר2016 . קורות גג הם מעונות המיועדים לבני נוער חסרי בית, הוסטלים הם מעונות שילוב אשר נשענים על משאבי הקהילה, ופנימיות הן מסגרת כוללנית ה מנותקת מהסביבה ללא הפרדה פיזית. 73 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל21 בנובמבר2016 . 74 .שם עמוד 22 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע לאור דברים אלו נמסר מרש"א כי הם עושים מאמצים למציאת דרכי ם אפקטיביות לגיוס הנערים ולמניעת נשירתם במהלך הכנת התוכנית, וכי ההרחבה הצפויה של משרת יועצת הרשות בכלא אופק מיועדת בין השאר לשם כך. בנוסף מדגישים ברש"א את החשיבות של שיפור המענים במסגרות, בין השאר על- ידי ייעוד מס פר מסגרות מצומצם לנערי ם אחרי מאסר, תמרוץ מסג רות שמגלות יכולת הכלה גבוהה יותר , והשקעה בהן בכדי לאפשר מתן מענה הולם ב נתונים הייחודיים .)(מאפייני הנערים ותקופות שליש קצרות עוד נמסר כי הנושא עלה לא אחת בדיונים מול חסות הנוער אך עד כה לא נמצא פתרון מוסכם. 75 כאמור, בשנת התקציב הבאה צפוי גידול משמעותי בתקצי ב תחום הנוער והצעירים ברשות. לדברי ליאת ,שוסטרי זיני, ראש התחום תוכנית העבודה לשנת2017, שהיא פועלת ל ניסוחה בימים אלו בהתבסס על התוספת התקציבית הצפויה, כוללת הקמה הדרגתית של מרכזי טיפול הוליסטי במחוז.ות לפי התוכנית במרכזים יינתנו מכלול השירותים של רש"א למטופלי התחום– ,נערים וצעירים: קבוצות טיפוליות הכוונה תעסוקתית, עבודה מול המשפחות, התנדבות בקהילה וכדומה. בצמוד למרכזים יוקמו מרכזי לינה לנערים שנדרש עבורם טיפול במסגרת חוץ- ביתית. בכל מרכז יהיה מדריך, אך מכלול השירותים יינתן למטופלים הלנים בו במרכז ההוליסטי. לטענת שוסטר י זיני, העובדה שהמרכזים יעניקו טיפול הן לנערים הלנים בצמוד להם והן לנערים ולצעירים המתגוררים באזור, תהפוך מודל זה לכלכלי יותר ממודל ההפעלה .של מרכז אבן דרך76 4. שיקום נוער עובר חוק בחלופות מאסר ומעצר ואסירים קטינים בשחרור מוקדם – רשות חסות הנוער רשות חסות הנוע ר במשרד הרווחה היא הגוף אשר מופקד על טיפול חוץ- ביתי סמכותי בקטינים במצבים של עבריינות ובקטינים המצויים בקצה הרצף הטיפולי . הרשות מפעילה מגוון מסגרות כוללניות: מעונות נעולים– מסגרת חינוכית-טיפולית שהיא מרחב מגן המנותק מן הסביבה באמצעים פיזיים; מעונות פנימיי תיים– מסגרת כוללנית מנותקת מהסביבה ללא הפרדה פיזית; הוסטלים– מעונות שילוב אשר נשענים על משאבי הקהילה; קהילות טיפוליות לנפגעי סמים; בתים למחסורי קורת גג; חלופות מעצר ודירות בוגרים לבני- .נוער חסרי עורף משפחתי77 בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הקטינים המטופלי ם ברשות חסות הנוער בכל שנה מכ- 1,400 בשנת2011 לכ- 1,800 בשנת2015 (זאת לאחר יציבות יחסית במספר הקטינים המטופלים בשנים2006 – 2011 – כ- 1,400 – 1,500 בשנה). כ- 2% מהמטופלים הם בני12 – 13 ,כ- 23% הם בני14 – 15 ,כ- 44% מכלל המטופלים הם בני16 – 17 , 30% הם בני18 .ומעלה קר וב לשני-שלישים מהמטופלים הם נערים, יחס זה נשמר בקבוצות הגיל השונות . בדומה לאוכלוסיית כלא אופק גם באוכלוסיית מעונות חסות הנוער יש ייצוג יתר ל בני הנוער ילידי אתיופיה. 78 יצוין כי מזה זמן סובלים ה מעונות ממצוקת השמה קשה וקטינים עשויים להמתין להשמה עד כמה חודשים. כיום ממתינים להשמה במעונות נעולים וחלופות מעצר כ- 120 נערות ו- 260 נערים. חסות הנוער מיישמת מאז2015 מהלך רב- שנתי להרחבת המענים בכדי להתמודד עם מצוקה זו. עד כה נוספו228 75 ;שם דיציה לוי ,יועצת כלא קהילה ,הרשות לשיקום האסיר , דוא"ל18 בדצמבר2016 . 76 ,ליאת שוסטרי זיני ראש תחום נוער וצעירים ,ברשות לשיקום האסיר, דוא"ל12 בדצמבר2016 ; ,שיחת טלפון15 בדצמבר 2016 . 77 'מריה רבינוביץ ,המעונות הנעולים של רשות חסות הנוער , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אפריל2013 ; משרד הרווחה ,והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים2012 :ה אוכלוסייה שבטיפול רשות חסות הנוער , נובמבר2013 . 78 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים לשנת2015: ה אוכלוסייה שבטיפול רשות חסות הנוער , נובמבר2016 . בנוסף שהו במסגרות קורת גג שמפעילה הרשות כתחליף לחיים ברחוב כ- 1,400 בני נוער בשנת2015 . עמוד 23 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,מכסות למסגרות שונות24 מהן במעונות נעולים. בשנה הקרובה מתוכננת הרחבה של208 מכסות נוספ ,ות 132 .מהן במעונות הנועלים79 סעיף20א ל חוק הנוער)(שפיטה ה קנ מ לבית המשפט סמכות לצוות שקטין שהוגש נגדו כתב אישום יוחזק לצורכי הסתכלות במעון או מעון נעול במקום במעצר במתקן שב"ס. סעיף24 (2 ) לחוק קובע שבית המשפט יכול, לאחר שקבע שקטין ביצע עבירה, להוציא צו בדב ר דרכי טיפול ולצוות שהקטין יוחזק במעון או במעון נעול במשך תקופה שיקבע ב י ת המשפט. סעיף25 (א) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי, לאחר שהרשיע את ,הקטין לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע במקום להטיל עליו עונש מאסר . כ- 60% מהמטופלים ברשות חסות הנוער (קרי כ- 1,000 נערים בשנת2015) הם בני נוער עוברי חוק המופנים למעונות על- ידי בית המשפט על-פי ,חוק הנוער80 ברוב המקרים באמצעות הוצאת צו בדבר דרכי טיפול – מרשות חסות הנוער נמסר כי היות ש אין ברשותם מערכת נתונים ממוחשבת, אין ביכולתם לבצע שליפה של מספר הנערים שמורשעים ומופני ם לריצוי עונשם במעונות חסות הנוער על סמך סעיף 25 .(א) לחוק הנוער (שפיטה) במהלך שנה נתונה81 כיום רק שישה נערים מורשעים שוהים בחלופות מאסר במעונות החסות. 82 בני נוער עוברי חוק השוהים במ עונות החסות נוטים להיות מאופיינים בהעדר מוטיבציה לטיפול, שרויים במשבר קשה, נמצא ים במצב של סיכון מוגבר וסכנ ה מי .דית וזקוקים לתקופת רגיעה והתארגנות התנהגותם מתאפיינת באלימות רבה, בוונדליזם, בפגיעות עצמיות, בהסתכנויות קיצוניות ובהרגלי בריאות והיגיינה לקויים ביותר. רבים מהם משתמשים בחומרים פסיכו- אקטיביים, ומפגינים תפיסות והתנהגויות אנטי-סוציאליות. למרות זאת, מרבית ם ניחנו ביכולת לפתח דפוסי התנהלות חברתית תקינים .ואדפטיביים83 נערים שנשלחו למעונות בעקבות הרשעתם שוהים בשלב ראשון במעונות נעולים, אשר מאפשרים התנהלות עצמאית מינימלית. במרחב זה מתבטאת העבודה הסמכותית הכופה בחסות הנוער בדרגה הגבוהה ביותר . מידת הממשק עם הקהילה , הן הסובבת והן קהילת המוצא, היא הנמוכה ביותר. הטיפול במרחבי המגן צריך להיות קצר ככל האפשר, מתוך שאיפה ל קידומם של בני הנוער למרחבי הטיפול הפתוחים יותר והמגבילים פחות. החשש הוא כי דפוסי חיים במערך המגונן והמובנה לאורך זמן, יביאו לפיתוח הסתגלות יתר ויפחיתו א ת יכולת התפתחותו של הנער, לנהל את חייו באופן עצמאי בעתיד. מעבר לתכניות הטיפול אשר י פורטו , יצוין כי במרחבי המגן הפעילות החינוכית- טיפולית ה אינטנסיבית ביותר ואת רובה ככולה .מכתיב המעון84 בשנת2015 שהו153 בני נוער בחלופות מעצר של חסות הנוער. 85 חלופות מעצר הן מ סגרות סגורות (לא ,)נעולות המיועדות ל בני נוער, אשר שהו טרם קליטתם בבתי מעצר או בכלא "אופק" או ששהו בחלופות 79 טלי יוגב, הממונה על מעונות חסות הנוער ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בנובמבר2016 . 80 משרד הרווחה והשירותים החברתיים, סקירת השירותים החברתיים לשנת2015: ה אוכלוסייה שבטיפול רשות ח סות הנוער , נובמבר2016 . 81 ,טלי יוגב הממונה על מעונות חסות הנוער ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ,דוא"ל22 בדצמבר2016 . 82 הנ"ל, ,דוא"ל7 בדצמבר2016 . 83 הנ"ל, ,דוא"ל22 בדצמבר2016 . 84 שם. 85 הנ"ל, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בנובמבר16 20 . המטופלים הנותרים הם בני נוער שרשויות הרווחה קבעו כי הם נזקקים להשמה במעונות החסות על- פי חוק הנוער (טיפול ,)והשגחה ה תש"ך– 1960 . .)יצוין כי הרוב המכריע של הנערות במעונות הופנו אליהן מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה עמוד 24 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע מעצר ביתיות שלא הקנו את הגבולות והמוגנּו ת הנדרשים. כל נער או נערה שנמצאים בהליך מעצר, יכול חם להיקלט בחלופה בכפוף לצו בית משפט, ובתנאי שהביע ו הסכמת ם לשהות בה וש הם מקיי מי ם את הנדרש הם מ .במסגרת בחלופות המעצר מתאפשרת שהות של3 חודשים ( לכל היותר הארכה תינתן במקרים חריגים .) מעבר לתכניות הטיפול אשר י פורטו ב,המשך בחלופות המעצר המוסדיות נערך גם הליך אבחוני בסיסי, שלאחריו מועברות המלצות לגבי המשך הטיפול בבני הנוער. בסיו ם השהות יביאו רשות חסות .הנוער בשיתוף שירות המבחן לנוער את המלצותיהם בפני בית המשפט, הדן בעניינו של הקטין כאמור, בעקבות סגירת מ רכז אבן דרך של רש"א , ששימש מסגרת מעבר מ הכלא לקהילה לאסירים משוחררים עד גיל19 , הוסכם בין רש"א ורשות חסות הנוער כי אסירים קטינים א שר נזקקים לתוכנית שיקום במסגרת חוץ- ביתית יופנו למעונות חסות הנוער, וכך קורה מינואר2015 . 86 כאמור, נערים שתקופת הפיקוח שלהם אורכה עד שלושה חודשים מופנים לקורות הגג – עד כה14 )נערים נקלטו במסגרות אלו . נערים עם תקופת פיקוח ארוכה משלושה חודשים מופנים ל מרחבי הש ילוב בחסות– הוסטלים – עד היום תשעה נערים נקלטו בהוסטלים( . מספר נערים הפנו למסגרות הקידום של החסות, קרי לפנימיות זאת למרות ש ,לדברי חסות הנוער הסיכום עם רש"א, לא כלל מסגרות אלו .ב פנימיות החסות נקלטו נערים צעירים יחסית ובעלי מוטיבציה לשילוב במסגרת שלהם תקופת פיקוח ארוכה יחסית – עד כה שבעה נערים ,נקלטו בפנימיות מהם שניים בקהילות טיפוליות לטיפול בהתמכרויות. ככלל הנערים שוהים במסגרות במהלך תקופת הפיקוח שלהם (שאורכה כאמור, שליש מתקופת המאסר שהגזרה עליהם), היות ש בדרך- ,כלל מדובר בתקופה קצרה יחסית, קשה לבצע במהלכה ע בודה טיפולית משמעותית , ועל כן ,בכפוף להסכמת הנער, ניתן להאריך את משך השהות במעון אך נערים מעטים בלבד .מסכימים לכך מעבר לתכניות הטיפול אשר י פורטו ב ,המשך תכנית הטיפול מותווית לכל נער בנפרד תוך .שמירה על כללי העבודה בתוך המסגרות, ובהתאם לצרכיו של הנער87 4.1 . הטיפול והשיקום במעונות88 יצוין כי לפי חסות הנוער האתגר הטיפול י- שיקומי עמו מתמודדת הרשות נעשה קשה יותר ויותר היות ש בעשור האחרון האוכלוסייה המופנית לכלל מסגרות החסות פגועה יותר מבעבר: בני הנוער שבמעונות החסות סובלים ממשבר תפקודי ורגשי. הם מעורבים במצבי סיכון קיצוניים, הם בע לי התנהגויות אנטי- סוציאליות, מאופיינים בהעדר מוטיבציה ו ב יכולת מוגבלת להיעזר בתשומות הטיפוליות בקהילה וסובלים מחוסר תפקוד קיצוני. לחלק ניכר מהמתבגרים יש הפרעות אישיות ובעיות נפשיות, מקצתם בעלי רמה קוגניטיבית נמוכה עד גבולית. במקביל, העבֵרות שבגינן נשלחים המ ת בגרים למסגרות החסות חמורות יותר ו רבות יותר. 89 מעונות החסות פועלים כ מסגרות טיפוליות–שיקומיות בשל שה ו :מרחבים תפיסתיים  מעונות לשהות קצרה יחסית המשמשים " מעין שערי כניסה " למהלך הטיפולי : מעונות להתערבות במשבר ואבחון, חלופות מעצר, בתים לנוער חסר קורת גג . השהות ב חלופות המעצר מוגבלת בזמן– 86 שם ; ,הנ"ל ,דוא"ל22 בדצמבר2016 . 87 "ל הנ, ,דוא"ל22 בדצמבר2016 . 88 :אלא אם מצוין אחרת במידע בפרק זה לקוח מ טלי יוגב, הממונה על מעונות חסות הנוער ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בנובמבר2016 . 89 משרד הרווחה והשירותים החברתיים, סקירת השירותים החב רתיים לשנת2015: ה אוכלוסייה שבטיפול רשות חסות הנוער , נובמבר2016 . עמוד 25 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע עד שלושה חודשים , זאת במטרה לאפשר לאוכלוסיית נערים גדולה ככל האפשר להגיע לחלופות ו להיתרם מהטיפול בהן ולמנוע מצבים בהם נערים נותרים במעצר לאורך זמן בהעדר חלופה ראויה .אחרת עבורם  מעונות לשהות ארוכ ה , בהם פועלים3 :מרחבי התערבות מרחב המג( ן יחידות נעולות במעונות ), מרחב הקידום )(מעונות פנימייתיים ומרחב השילוב )(מסגרות פתוחות משלבות בקהילה . מבנה זה מאפשר ניוד של בני הנוער בין המסגרות השונות, לפי הצורך ובהתאם ל תפיסה החינוכית טיפולית. חשוב לציין כי לפי סעיף31 (א) לחוק הנוער)(שפיטה . הממונה על ה מעונות יכול להעביר נער שנמצא במעון נעול כחלופה למאסר מתוקף סעיף25 (א) לחוק הנוער ,)(שפיטה שעבר תהליך משמעותי במעון ה נעול וראוי לקדמו., למעון מוגן פחות שאינו נעול  ליווי ותמיכה לבוגרי המעונות – ""מחסות לעצמאות– החל משנת2009 , פועלת תכנית ליווי שאורכה ש נה וחצי במסגרתה מוצמד ל מי שסיים את שהותו במעון חונך שתפקידו לתמוך בבוגר, לתווך לו שירותים בקהילה, לסייע לו במציאת עבודה, דיור וכד ומה . התוכנית מופעלת ע ל-ידי עמותת על"ם ו בשנת2016 עמד מספר הבוגרים המלווים על280 . ,המעונות משמשים קהילה טיפולית המשלבת תכנים חינוכיים לימודיים ומקצועיים לצד טיפול פרטני וקבוצתי, וכן עבודה עם המשפחות. תכנית ההתערבות כוללת:  טיפול סמכותי כופה המגדיר גבולות ברורים, משמעת וסדר יום מובנה ( הכפייה נדרשת כדי לאפשר את תחילתו של הטיפול, את שינוי העמדות, הערכים ותפיסת העולם) ;  סביבה טיפולית מטפחת ו משקמת – מערך טיפולי תומך ומקיף את כל תחומי החיים במעונות, תוך שימוש בכלים של עבודה פרטנית, קבוצתית, קבוצתית ייעודית (ל משל עם קטינים פוגעים מינית) וכן שימוש בכלים מקדמי טיפול דוגמת ט י פול באמצעות בעלי חיים ו .טיפול באומנויות  מערך למידה והשכלה בשיתוף עם משרד החינו ך– כמו בכלא אופק גם במעונות החסות שירותי החינוך מס פק ו ים על- ידי האגף לקידום נוער במשרד החינוך, והם מופעלים במסגרת תוכנית היל"ה על-ידי רשת עתיד . הלמידה במעונות מתקיימת11.5 חודשים בשנה, גם במהלך חופשות של מערכת החינוך .לפי נתוני משרד החינוך, כ- 3,000 מב ,חנים מועברים לשוהים במעונות החסות בכל שנה ומחציתם הם מבחני בגרות או מבחנים ל קבלת תעודת ( גמר תיכונית12 שנות לימוד.) 90 בנוסף מפעיל משרד החינוך במעונות מערך הכשרות מקצועיות המיועדות הן לרכישת מיומנויות בסיס, והן ל הכשר ה מקצוע ית .להשתלבות עתידית בשוק העבודה91  פ יתוח ושימוש בכלים יצירתיים וייחודיים דוגמת מסעות הישרדות(בהם השתתפו עד כה 250 בני נוער ממעונות שונים), קידום הגיוס לצבא ולשירות לאומי , הפעלת מתנדבי שנת שירות מתנועת הנוער , מחנה קיץ.  קשר עם המשפחות ושילוב ן בחיי בני הנוער במעון , ו קשר עם החברה והסביבה החיצונ ית – קירוב החברה ושילובה בחיי המעון לצד התנסות ושימוש במשאבי הקהילה (בעיקר במסגרות בקהילה.) 90 ,עדו אבגר נתונים על שירותי חינוך לקטינים במסגרות חוץ-ביתיות סגורות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת1 באוקטובר 2014 . 91 עד שנת 2012 הפעיל משרד הכלכלה קורסים מקצועיים במעונות הנעולים. בשנת2012 קוצץ מספר ההכשרות בכ- % 30 , ובשנת 2013 .לא ניתנו הכשרות מקצועיות במעונות בשנת2014 .החל משרד החינוך להעביר את ההכשרות המקצועיות בעצמו. שם עמוד 26 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע 5. רצידיביזם ועדויות על תרומת הליכי שיקום אוכלוסיית האסירים הקטינים ,מאופיינת ברצידיביזם (קרי חזרה למאסר תוך חמש שנים מהשחרור ) גבוה במיוחד– לפי נתוני שב"ס כ- 75% מהקט ינים ששוחררו ממאסר בשנת2008 חזרו לכלא עד שנת2013 (בדיקה קודמת, שהתבצעה על קטינים ששוחררו בשנת2004, העלתה שיעור רצידיביזם של כ- 71% .) שיעור זה גבוה בצורה ניכרת משיעור הרצידיביזם של כלל האסירים– כ- 41%, וכן הוא ה גבוה ביותר בין שיעורי הרצידיביזם של אסירים משוחררים ב כל קבוצות הגיל – 11% – 47% (שיעור הרצידיביזם קטן ככל שעולה )גיל האסיר. עם זאת, יש לזכור שמספר האסירים הקטינים קטן , בין השאר בשל מדיניות בתי המשפט להימנע מלכלוא אותם, ועל כן סביר שאלו שמגיעים לבית הסוהר הם מקרים קשים הנוטים לחזור .למאסר92 יצוין כי בספרות המחק בו ר קרב אנשי מקצוע יש מחלוקת באשר לאפקטיביות של ה טיפול במסגרת מוסדית: מצד אחד נטען שהטיפול המוסדי בנוער עבריין אינו מצליח להשיג את יעדיו, והוא עלול להגביר את ההתנהגות העבריינית בקרב השוהים . ומצד שני נטען ששהות במסגרת סגורה מאפשרת לבני הנוער פסק זמן, שבו נ יתנת להם הזדמנות לעבד את הקונפליקטים שבחייהם, להגיע לתובנות ולגייס כוחות. אך גם המצדדים בגישה זו טוענים כי נדרש המשך טיפול בקהילה על מנת למנוע חזרה לפעילות עבריינית. 93 משב"ס נמסר כי אין בידם עדויות מחקריות על תרומת הליכי השיקום לצמצום תופעת הרצידיביזם בקרב.קטינים94 במחקר הערכה שבחן את הטיפול בנוער במתקני שב"ס בשנת2006 מובאים נתונים המרמזים על השפעה חיובית ומטיבה של פעולות חינוך ושיקום בכלא אופק– בדיקה שערכה ראש תחום חינוך בכלא העלתה כי מתוך כ- 70 אסירים שלמדו לבחינות הבגרות בכלא אופק בשש השנים שקדמו למחקר ו שחוררו ממאסר, רק שני אסירים שבו אל הכלא. כאמור, גם בחינה של חזרה לכלא של אסירים פוגעים מינית שהשתתפו בקבוצת טיפול ייעודית לנושא העלתה ממצאים המרמזים על השפעה חיובית של קבוצת הטיפול. 95 דרור ולק ואליאב ברמן מדווחים במאמר שעוסק ברצידיביזם בישראל על מחקרים הנער כים על כלל אוכלוסיית האסירים ולפיהם השתתפות בתוכנית השכלה להשלמת12 שנות לימוד הפחיתה את הרצידיביזם בכ- % 41, והשתתפות בתוכנית שיקום קבוצתי הפחיתה את הרצידיביזם בכ- % 24 . 96 מרש"א נמסר כי אין בידם נתונים עדכניים.על שיעורי הרצדיביזם בקרב מטופלי תוכניות השיקום כא מור, ראש תחום הנוער וצעירים ברשות דיווחה כי ה עבירה את הנתונים שיש בידיה לידי מחלקת המחקר ברש"א לשם בדיקה שתיערך בשיתוף השב"ס שאמורה לעסוק בין השאר ברצידיביזם אך בדיקה זו טרם הסתיימה. 97 מרש"א העבירו לידינו ניתוח של נתוני הרצידיביזם במהלך השנה הראשונה לשחרור98 92 גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקו ,ם בשירות בתי הסוהר, דוא"ל7 בדצמבר2016 ;דרור ולק ו אליאב ,ברמן רצידיביזם בישראל: מאפייני אסירים ומאסר והתמחות עבריינית ,צוהר לבית הסוהר 17 , דצמבר2015, ע"מ 72 – 85 ; מ ,ריה רבינוביץ מאסר ומעצר של קטינים , מתוך מסמך סוגיות נבחרות בעבודת הוועדה לזכויות הילד לקראת פעילותה בכנסת ה- 20 , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת28 במאי2015 . 93 ,אילי גולדברג"תקופת המאסר כהזדמנו ת לטיפול בנוער עבריין ", בתוך נוער בבלגן– קטינים עוברי חוק בישראל : דרכי מניעה, אכיפה ושיקום ,בעריכת: אורי תימור, סוזי בן ברוך, אתי אלישע , 2015 , ע"מ268 – 292 . 94 ,גונדר משנה דפנה דואיב, ראש מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, דוא"ל7 בדצמבר2016 . 95 יש ראל כ" ,ץ ואחרים הטיפול בנוער בשירות בתי הסוהר- מחקר ליווי והערכה ,, צפנת עבור המשרד לביטחון הפנים2006 . 96 דרור ולק ו,אליאב ברמן רצידיביזם בישראל: מאפייני אסירים ומאסר והתמחות עבריינית ,צוהר לבית הסוהר 17 , דצמבר 2015, ע"מ 72 – 85 . 97 ליאת שוסטרי זיני ,ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר ,, דוא"ל29 בנובמבר2016 . 98 במסמך נטען כי% 42 מ.האסירים הקטינים שחוזרים למאסר, עושים כן במהלך השנה הראשונה לשחרורם עמוד 27 מתו ך27 הכנסת מרכז המחקר והמידע של מטופלים במרכז אבן דרך בשנים2012 – 2013 , שערכה גונ דר משנה (ב דימוס) ד"ר אילי גולדברג , מי שהקימה את בית הסוהר אופק וניהלה אותו בשנותיו הראשונות . מהניתוח עולה כי מתוך55 נערים ששהו בהוסטל בשנים2012 – 2013 , 60% .חזרו למאסר בתוך שנה מיום שחרורם לעומת זאת מקרב אלו שסיימו תוכנית טיפול מלאה בהוסטל (כמעט חצי מהנערים ששהו בהוסטל בתקופה זו נשרו לפני תום תוכנית הטיפול) שיעור הרצידיביזם בשנה הראשונה לשחרור ,היה נמוך במידה ניכרת כ- % 28 . 99 מחקר שנערך בשנת2012 על- ידי הביטוח הלאומי ועסק במרכז אבן דרך העלה כי רק מחצית הנערים ( 27 מתוך54 ) ו שה בקהילה כעבור שלושה חודשים מסיום התכנית ( ,קרי התקבל מידע המעיד שהם נמצאים במסגרת – ,לימודים עבודה ,קידום נוער ,או שהם נמצאים בקשר קבוע עם הגורם ה)מטפל . כעבור6 חודשים ירד שיעורם ל- 33%, וכעבור שנה ירד שיעורם ל- 17% .בלבד במקביל, שיעור הנערים שנאסרו או נעצרו גדל עם הזמן: כעבור שלושה חודשים 13% ,מהנערים היו לפחות פעם אחת במאסר או מעצר כעבור חצי שנה% 21 , וכעבור שנה% 40 . 100 במאמר שפורסם לאחרונה דווח על נתונים של רש"א משנת2005 על- פיהם מקרב בני נוער שהשתחררו מהכלא ועברו טיפול מטעם רש"א חזרו למאסר רק % 34 , לעומת% 54 מבני ה נוער המשוחררים שלא עברו טיפול. 101 כאמור שיעורי הרצידיביזם המעודכנים לשנת2013 בכלל אוכלוסיית האסירים הקטינים עומדים על כ- 75% . מחסות הנוער נמסר בהקשר זה על מחקר שנערך בשיתוף הלמ"ס בשנת2012 ובחן ילידי1983 , ששהו במעונות חסות הנוער בשנים 1996 – 2001 . המחקר העלה כי מקרב גברים בוגרי חסות הנוער אשר הואשמו בעבר בפלילים (במקרים רבים נערים אלו הגיעו למעונות החסות בעקבות עברם הפלילי), רק% 24 לא הואשמו בפלילים בין גיל18 ל- 25 . יתרה מכך, מצבם של בוגרי חסות הנוער שלא הואשמו בנעוריהם בפלילים חמור אף י ותר– רק19% לא הואשמו בפלילים עד גיל25 . לצד שיעורי הרצידיביזם הגבוהים בקרב בוגרי מעונות החסות, המחקר העלה גם כי כל שנת שהייה נוספת במעון העלתה את סיכויו של הנער לאי-מעורבות פלילית ב- 36%, ו סיום12 שנות לימוד מעלה את הסיכוי של הנער לא להיות מואשם בפלילים פ י4.4 . בנוסף כל שנת שהייה נוספת בחסות נוער מוסיפה36% לסיכויו של הנער לעבוד בצורה יציבה בגיל 25, ו סיום12 שנות לימוד מעלה את סיכויו של הנער לעבוד פי.2 2. 102 בנוסף דיווחו בחסות הנוער על מחקר שערך מכון אופק בשנת2006 ו בדק את אפקטיביות הטיפול שמתבצע בפוגעים מי .נית במעונות החסות ובשירות המבחן לנוער ממצאי המחקר מלמדים שתכנית הטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים הינה אפקטיבית ביותר, במיוחד בהתייחס להשפעה החיובית שיש לטפול הקבוצתי על הפחתת רצידביזם של נערים עבר י.יני מין נמצא שרמת הרציד י ביזם של עבריינים אשר עברו טפול .קבוצתי, נמוכה בישראל בהשוואה לממצאי מחקר שנמצאו בעולם המחקר העלה ששיעור הרצידיביזם בקרב משתתפי התוכנית היה% 4.5 לאחר5 שנים, ו- % 12 לאחר12 .שנה103 99 אילי גולדברג , :"ניתוח נתוני "אבן דרך חוזרים למאסר מסיימי תוכנית בשנים2012 – 2013 , 1 באוקטובר2014 . 100 ,אברהם כרמלי ואחרים אבן דרך , סדרת מפעלים מיוחדים147 , המוסד לביטוח לאומי, מרס2012 . 101 אילי גולדברג, "תקופת המאסר כהזדמנות לטיפול בנוער עבריין", בתוך נוער בבלגן– קטינים עוברי חוק בישראל: דרכי מניעה, אכיפה ושיקום , בעריכת: אורי תימור, ס ,וזי בן ברוך, אתי אלישע2015 , ע"מ268 – 292 . 102 ,רינת כהן מורנו, יקותיאל צבע, קרול פלדמן ומרים שיף מעקב אחר ילדים ובני נוער המצויים בטיפול רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים , נייר עב 'ודה מס73 , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוקטובר2012 . 103 טלי יוגב, הממונה על מעונות חסות הנוער ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל30 בנובמבר2016 .