חומר רקע
בס"ד
הבדלי חקיקה בין ישראל ל
יהודה ושומרון
מוגש לוועדת חוקה חוק ומשפט
הקדמה
החקיקה ביהודה ושומרון
שונה מהותית מ
זו הקיימת בצדו השני של הקו הירוק , והחוקים
הנ
חקקים בכנסת ישראל אינם מוחלים באופן אוטומטי על שטחים אלו.
תושבי
יו"ש מתמודדים עם חוסר בהירות לגבי הדין ה
חל ע
ליהם, ונוצר
מצב
בו ש
על תושבים
שונים
של אותו אזור
ועל אזרחים של אותה מדינה
.חל דין שונה
הדין הפלילי-
דיני העונשין וסד"פ הוחלו ביו"ש
בצו
אלוף ולפיכך תושבי ישראל החיים ביהודה
ושומרון
מחו
יבים לחוקים אלו.
חוקים אשר נושאים עונש פלילי ולא הוחלו בצו מיוחד
כדוגמת
ח וק האסבסט המוזכר
להלן , אינם חלים ביו"ש ואף תושבי ישראל אינם מחויבים אליהם בשטחי
.יו"ש
על תושבי האזור אשר אינם תושבי ישראל חלים צווי אלו ף והחוק הירדני מלפני שנת1967
.
האזרחי
הדין-
נ
לשנ
חלק
ים י:
תחו
השטח
ושאר
הישראלית
ההתיישבות
מי.
בתחומי ה
התיישבות הוחל
ו בצווי אלוף תקנון המועצות המקומיות1 ותקנון המועצות האזוריות2
אשר מחילים חלק נכבד מן החוקים החלים בדין הישראלי ואשר הותאמו לאזור (ואשר לעיתים
)"קרוי "משפט המובלעות.
בשאר השטח המצוי מחוץ לתחומי
ההתיישבות
,הישראלית חל
ים במקביל הדין הירדני מ-
1967
ו
תחיקת הב
י
טחון ולעי
תים אף הדין העות'מני וה
דין ה
בינלאומי על פי ה
עניין וה .הקשר
בנוסף
, ראוי לציין כי
קיימת חוסר בהירות משפטית באשר למעמד השטח, דבר אשר יוצר בעיות
רבות בהגדרת החוקים החלים עליו כפי ש
נזכר והובהר ב דו"ח ועדת
לוי3.
לפיכך,
המצב החוקי המיוחד של
יהודה ושומרון יוצר בפוע
ל
הבדלי מעמדות בין אזרחים תושבי
האזור ובין אזרחים
תושבי ישראל, בין מתיישבי
ם מצד אחד
של הקו הירוק
ו בין מתיישבים מצדו
.האחר
בפתח הדברים נציין כי קיי
ם
קושי מהותי
בחיפוש ו
באיתור צווים וחוקים מעודכנים
החלים
ביהודה ושומרון. בשונה מ
שטחה הריבוני של ישראל הב קיימי
ם מאגרי חקיקה ממשלתיים
,מעודכנים, נגישים ונוחים
ביו"ש
המאגר
הרשמי היחיד המעודכן
נמצא
באתר הפרקליטות
הצבאית והוא
מורכב מקבציpdf
, אינו מ
דר וס
, לא נוח לשימוש ו מקשה על מציאת חקיקה עדכנית
רלוונטית
. עובדה זו מ
הווה פער נוסף ומ קימה קושי נוסף
לע תושבי יו"ש המבקש
ים
לדעת מה הם
החוקים החלים עלי
הם
.באזור
בכך נפגעים שני עקרונות יסוד של עקרון שלטון החוק לפיהם על
.החוק להיות גלוי ושווה לכל
:על מנת להמחיש את הפערים הקיימים, נעזרנו במספר דוגמאות
1
'צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס892), תשמ"א-
1981
.
2 צו בדבר ניהול מועצות אזוריות) יהודה
'והשומרון) (מס783), תשל"ט-
1979
.
3דו"ח הוועדה לבחינת הבנייה ביהודה ושומרון א בר
שות כב' השופט בדימו
ס אדמונד לוי ז"ל
בס"ד
תכנון ובני
י:ה
די
ני המקרקעין ודיני התכנון והבני
יה
הישראליים
אינם
חלים
ביהודה ושו
מרון והדינים הקיימים
מורכבים מ
ן ה
דין ה ,עות'מאני
ה ,מנדטורי
ה ירדני ותחיקת
ה ביטחון
ה
ישראלית.
דו"ח ועדת
לוי1 דן בנושא התכנון והבנ
י יה ביהודה ושומרון באופן מפורט ובו ניתן למצוא
התייחסות לנושאים שונים
ופערים בין המצב המשפטי בישראל ליו"ש ו ביניהם בעיות באישורי
כבי
שי גישה לי
י ,שובים, אי סדרים בוועדות ערר)בעיות בגישה לרישום המקרקעין (טאבו
.ועוד
מס רכוש-
הוא מס המוטל על קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית
ו נגבה בגין קרקעות פנויות
שפחות מ-
30%
מזכויות הבנייה שלהן נוצלו . מטרת החוק היא לעודד את בעלי הקרקע להשביח
את הקרקע שברשו
תם ולבנות עליה במקום להשאירה עומד ריקה. המס הוא מס שנתי.
תיקון 'מס45
לחוק מס שבח שתחולתו מ-
1.1.2000
, קבע מס רכוש בשיעור אפס והביא לביטול
גבייתו ובמקומו נקבע מס מכירה. ביום12
באוגוסט2007
אישרה הממשלה את תקציב המדינה
לשנת2008
וחוק ההסדרים
ו
במסגרתו בוטל
גם
מס המכירה (ש כאמור החליף את מס רכוש) עם
תחולה רטרואקטיבית
ל יום1.8.07
4
, לפיכך כיום לא חל תשלום מס רכוש ו/או מכירה בישראל על
.קרקע פנויה
המצב ביהודה ושומרון:
ישנו תשלום מקביל למס רכוש אשר הנו ייחודי לאזור5
והוא נקרא
"
ארנונה."על אדמת בניין
הסמכות להטיל"
ארנונה על אדמת בניין" היא מכוח סעיף76
)(ב
לתקנון המועצות המקומיות.
מס זה הוא תשלום על מגרשים ריקים
("אדמת בניין" היא קרקע שאינה אדמה חקלאית ואינה
)קרקע תפוסה או בניין ., ומשולם לרשות המקומית
תעריפי ה מס נקבעים בצו הארנונה והנם
.שונים מרשות לרשות
בפברואר2016
הוגשה הצ
עת חוק
ע"י ח"כ דוד אמסלם במסגרת חוק
ההסדרים לביטול מס מפלה זה6 .
בעבר אף הוגשו נגד מס זה שתי עתירות לבג"ץ בדרישה לבטלו בטענה של אי שוויון בתשלומים בין
תושבי האזור לשאר תושבי ישראל אך בג"ץ דחה את העתירות בנימוק לפיו קיימים מספר
הב7
דלים בין המיסים8.
היטל השבחה-
מקורו בחוק התכנון והבנ
י
יה, תשכ"ה-
1965
.היטל השבחה הוא תשלום חובה
הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית ו הוא חל על בעל זכויות
בקרקע שזכויות
יה הושבחו עקב אישו
ר תכנית, מתן הקלה או שימוש חורג
'וכדו9.
המצב ביהודה ושומרון: עניינ י תכנון ובנייה ושומרון מוסדרים
ב חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים
הירדני (חוק זמני מספר79
) משנת1966
על פי עקרון שמירת הדינים. בשנת1967
הוצא צו
בדבר
תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מספר418
) אשר בו
.נקבעו הוראות התאמה
המועצות המקומיות ביהודה ושו מרון אינן נוהגות לגבות היטל או מס כלשהו בעבור השבחה
שנעשתה עקב אישור תכנית, הקלה, או שימוש חורג10
.
יש לציין כי מצב זכ ויות הקניין בקרקע
ב
יו"ש שונה לעיתים קרובות מ
אלה הקיימות
.בישראל
חלק משמעותי ביותר ממחזיקי
ה
קרקעות ב יו"ש הם רק במעמד של "בר-
, "רשות
במיוחד
בשטחים הנמצאים תחת
תפיסה צבאית ו.על כן גם אין הצדקה להטיל עליהם את ההיטל
4
http://www.taxo.co.il/info/Property_Tax_Mas_Rechush_guide.asp#1
5
http://www.moin.gov.il/Subjects/MunicipalRate/Pages/default.aspx
6
הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון–
ביטול ארנונה על אדמת בניין
באזור), ה
תשע"ו–
2016
7
...תשלום לרשות מקומית מול תשלום לקופת המדינה, חישוב המס על פי שטח או לפי מ"מ ועוד
8
בג"ץ5336/00
אשדר חברה לבניה בע"מ נ. שר האוצר
9חוק התכנון והבניה, התשמ"א-
1981
, התוספת השלישית סעיפים1
,)(א2
)(א
10
3.asp
0-
http://landtax.co.il/books/hashbacha/hashbacha
בס"ד
בנוסף, ראוי לציין כי היטל השבחה הנו כסף המועבר לרשות המקומית ואת הפגיעה הכלכלית
.הנגרמת ביו"ש עקב אי גביית ההיטל סופגות הרשויות האזוריות והמקומיות
חינוך:
חוק לימוד חובה- ה
תש"ט
1949
קבע כי על כל ילד מגיל5
ועד גיל18
יחול חוק לימוד חובה11
,
בשנת1984
תוקן החוק כך שיחול מגיל3
12. אולם עד היום
לא
יי ושם
חוק זה במלואו.
בינואר
2015
( התקבלה החלטת ממשלה לפיה החל משנת הלימודים התשע"ו2016
) ועד שנת הלימודים
( התשע"ח2018) יוחל החוק בהדרגה על כלל ה
אוכלוסייה בישראל13
,
אך בפועל בפתיחת שנת
הלימודים התשע"ו הודיעו הרשויות כי לא יאכפו את החוק בשנת לימודים זו עקב חוסר יכולת
לעמוד בתנאים אותם קבע החוק14
.
חוק לימוד חובה ה
וא
חוק סוציאלי
בעל משמעויות כלכליות רבות. וא ה
מאפשר ומחייב הורים
ל
חנך את ילדיהם ללא תשלום,
החל מגיל3
ועד גיל18
ומטרתו היא להעניק לכלל הילדים בישראל
.את האפשרות לקבל חינוך איכותי ללא עלות
המצב ביהודה ושומרון: חוק לימוד חובה
הוחל
ביהודה ושומרון
בצו
נספח ל
תקנון
המועצות
המקומיות ובשל כך חל אך ורק בתחומי ההתיישבות ובצורה מקומית אינדיבידואלית.
הצו
חתום
על ידי
המנהלת הכללית של משרד החינוך.
,לאור האמור ייתכ
נו
הבדלים בהחלת החוק במקומות
השונים,
:כך לדוגמא
בתאריך
20
לאוגוסט2001
ניתן צו המורה על החלת החוק
מגיל 3 בביתר עילית15
.
ואילו
ב13
במרץ2000
ניתן צו המורה על החלת החוק
מגיל 4 ברשימת י
י
שובים אחרים16
.
על פי הנתונים בידינו נראה כי חוק
לימוד
חובה אינו מוחל באופן אוטומטי אלא מצריך החלה
פרטנית, כאשר הצו האחרון בעניי
נו
ניתן בשנת2001
. לאור האמור, נראה
כי ללא החלה ספציפית
של החוק בצו, יישובי
ם שעליהם לא הוחל הצו באופן מפורט לא יהיו כפופים להחלטת הממשלה
האמורה.וקיים חשש כי יוותרו מאחור בלא חוק מחייב עד שיוצא צו בעניינם
חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה-התשנ"ז-
1997מטרות החוק כפי שנקבעו בהגדרות17הן:
לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כ
י.שרונותיו
להוסיף שעות לימודים וחינוך על השעות הקי ימות במוסדות החינוך כדי להרחיב
ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד, להוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית
ו
הכל במסגרת מטרות החינוך הממלכתי.
החוק קובע את מספר שעות
ה
לימוד בימי השבוע ולפיכך מ
אפשר הענקת חינוך איכותי יותר.
במהלך השנים
י
ושם החוק בצורה חלקית במקומות שונים בארץ ו
יישו
מו
המלא נדחה עקב
בעיות כספיות. לאחרונה פורסם כי האוצר מציע לדחות את יישום החוק בחמש שנים נוספות18
.
בחוק
נקבע
כי תכנית יום לימודים ארוך
ת וחל בבתי הספר בצורה הדרגתית עד להחלה סופית
בשנת הלימודים התשע"ח (
2018
)
19
.
המצב ביהודה ושומרון: רק לאחר ש החוק אכן יוחל בישראל, יידרש האלוף להוציא צו ולהחילו
באופן מפורש, דבר
שעשוי לקח
ת
חודשים רבים ולעיתים אף למעלה.משנה תלמידים ב
יו"ש
11
סעיף2(א) לחוק לימוד חובה התש"ט-
1949
.
12חוק לימוד חובה התש"ט-
1949
(תיקון16
.)
13
-
97ed
-
4bf8
-
57c0
-
http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=9fc682d5
0c16b7adbcc9&lang=HEB
14
http://www.themarker.com/news/education/1.2560209
15צו לימוד חובה(החלה בגני ילדים) א' באלול התשס"א-
20
לאוגוסט2001
.
16צו לימוד חובה(החלה בגני ילדים) ו' באדר ב' התש"ס-
13
במרץ2000
.
17חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-
1997
, סעיף2
)(א,ב
18
http://www.themarker.com/news/education/1.3028726
19חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ
"ז-
1997
סעיף4
'(א) (תיקון מס8) תשע"ו-
2015
בס"ד
עשויים למצוא עצמם עם זכויות שונות ופחות
שעות לימוד מחבריהם הלומדים בשאר שטחה של
.ישראל
:דיני בריאות
תקנות הר,)וקחים(תכשירים תשמ"ו-
1986
-
)תקנות הרוקחים(תכשירים
קובעים תקנות לגבי
.תכשירים בריאותיים, ייבואם, שיווקם ועוד
תקנה מספר4 קובעת כי "
לא ישווק אדם תכשיר רשום שאינו ארוז מראש במפעל המייצר, אלא
באישור המנהל ובתנאים שקבע; אישור יכול להיות כללי או לענ
י
ין תכשיר מסוים."
המשמעות
ה
יא איסור
כל שיווק של כל תכשיר רפואי רשום שאינו ארוז מראש במפעל המייצר
אותו אלא אם ניתן אישור מיוחד מאת המנהל
)(מנכ"ל משרד הבריאות
.האחראי על התרופות
המצב ב
יהודה ושומרון:
,)תקנון המועצות המקומיות (דיני בריאות
סעיף4
()(ב2
) לנספח5
קובע
כי תקנה מספר4 הנ"ל ל.א תחול בשטחי יהודה ושומרון
המשמעות היא כי ביהודה ושומרון ניתן
לשווק תכשיר רפואי
אשר אינו ארוז מראש במפעל המייצר, דבר אשר מעמיד בחשש את מקדם
.הבטיחות לבריאות הציבור
מערכת ה
משפ:ט
מערכת המשפט ביו"ש מורכבת עקב המאפיינים הייחודים של האזור ולא נכנס כאן לכל
.מורכבותה ולדינים השונים החלים לעניין השיפוט בכל מקרה ומקרה
בית משפט לעניינים מקומיים- סימן ד' ל
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-
1984
מגדיר
את הנושאים והסמכויות של בתי המשפט לעניינים מקומיים. מטרתם של בתי המשפ ט לעניינים
מקומיים היא להקל על העומס המוטל על בתי המשפט ה"רגילים" ולפיכך הוסמכו לדון בעניינים
מקומיים ובעבירות ע"פ חוקים מוגדרים כמו
פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, חוק
התכנון והבני
י,ה חוק רישוי עסקים
ועוד. שופטי בית המשפט המקומי הם שופטי בית משפט
ה .שלום אשר הוסמכו לכך ע"י מנהל בתי המשפט
המצב ביהודה ושומרון-
סמכותו העניינית של ביהמ"ש לעניינים מקומיים נקבעה בסעיף126
)לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון ."והיא שונה לא מעט מזו ה"ישראלית
תחילה, השופטים (כמו בתי המשפט עצמם) מקבלים את מינויים מכוח צ ו אלוף ולא מכוח מינוי
:מנהל בתי המשפט. עובדה זו יוצרת מספר בעיות
נוצר מצב בו ישנו רק מספר מצומצם של שופטים "מורשים" לדון בבתי המשפט המקומיים ביו"ש
ואף לעיתים גורמים למצבים בלתי סבירים כמו זה שאירע במסגרת ת"פ22/07
20
-
מפקד כוחות
צה"ל באיו"ש נ' ברעלי ש
למה ש ם נאלץ תיק לעבור ממעלה אדומים לירושלים בשל שני שופטים
שפסלו עצמם, משם עבר התיק לרמלה ועקב חוסר סמכות הוחזר לירושלים, כל זאת לפני קיומו
.של דיון ענייני
בנוסף, בית המשפט לעניינים מקומיים ביו"ש הוסמך בסעיף138
לתקנון לדון כבית משפט לנוער
וכבית המשפט לתביעות קטנות. המשמעות היא שהרעיונות העומדים מאחורי הקמת בתי המשפט
הייחודיים בישראל בהם התמקצעות השופטים, ייעול ההליכים, הגנה מוגברת על הנאשמים ושאר
.משתמשי המערכת המשפטית, נפגמים
בנוסף,
האלוף הוא מפקד האזור והריבון המחוקק
ה אחראי על כלל החוקים וכלל המילים ובכלל
ז את גם על מינוי השופטים וככך לדוגמא ,כאשר שופט מפנה את תשומת לבו של המפקד לחוסר
ייתכנו שנים רבות עד אשר תיבחן הסוגיה באופן ענייני.
כך לדוגמה כפי שקרה בפס"ד בו ציין
השופט כי על המפקד
לתקן את התקנון ולהוסיף בצ
ורה מפורשת הסמכה לדון בעתירות מ
נהליות ,
20
ת"פ22/07
- מפקד כוחות צה"ל באיו"ש נ' ברעלי שלמה
בס"ד
הדבר מעולם לא נעשה ועתירות עדיין מוגשות לביהמ"ש המחוזי בירושלים או לבג"ץ ע"פ
.ההקשר
:דיני איכות סביבה
החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א-
2011
- מטרת החוק כפי שנקבע במטרות החוק21
היא
להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות ,למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר
באריזות. החוק
מתקין תקנות בדבר הטיפול באריזות בשיטות"ירוקות"
ואוסר על הטמנה של
.אריזות מתוך הבנה של הנזק הטמון לאיכות הסביבה באי טיפול נכון בפסולת זו
המצב ב
יהודה ושומרון: החוק הוחל בצו
כנספח לתקנון המועצות המקומיות ובכפוף למספר
.שינויים על פי התקנון
אסור להטמין פסולת אריזות רק במקרה והיא נכנסת לאחת מהקטגוריות
:הבאות הפסולת
נוצרה ברשות המקומית או "מחוץ
לאזור( "
היינו גם
אם נוצרה בחו "ל ,העיקר
שלא נוצרה ב
יו"ש) ,ה
פסולת נוצרה על ידי מתיישב, הפסולת היא פסולת אריזות מופרדת מסוגי
פסולת שונים22
.
משמעות הדבר היא
כי ניתן להטמין פס ולת אריזות
בשטחי יהודה ושומרון
ואף בשטח מועצה
אזורית, אשר לא יוצרה בשטח המועצה או בישראל ולא יוצרה על ידי אזרח ישראלי .
חוק אוויר נקי התשס"ח-
2008
–על פי החוק, מטרת
ו יא ה
להביא לשיפור של איכות האוויר וכן
למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת אי סורים וחובות בהתאם לעקרון
הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה
על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען
הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם23
.
החוק נכנס לתוקף ביום1/01/2011
.
החוק משתמש בכלים שונים בכדי למנוע את זיהום האוויר
כמו:
קביעת ערכים מרביים למזהמי
אוויר בסביבה ,איחוד מערכי ניטור האוויר למערך אחיד ופרסום מסודר של נתוני
,הניטור לציבור
וכן פרסום תחזית .מתן אפשרות לשר להגנת הסביבה להורות על הקמת מע רכי ניטור
והפעלתם לגור
מים שונים.
כך ישנן גם מתן סמכויות לרשויות מקומיות לפעול להפחתת הזיהום
הנגרם בתחומן, וכן סמכות לשר להורות לרשויות נפגעות זיהום להכין ולבצע
תכנית להפחתת
הזיהום בתחומן, בנוסף ישנה הטלת חובה על מפעלים גדולים להצטייד ב היתרי פליטה כתנאי
להמשך פעילותם, היתר הפליט ה יתבסס על הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר והניתנות
.ליישום
המצב ב
יהודה ושומרון-
מהנתונים הידועים לנו חוק זה אינו
חל בשטחי יהודה ושומרון
(הן
)בתחומי ההתיישבות והן מחוצה לה הואיל ולא
.הוחל בצו
,ביהודה ושומרון קיימת חקיקה ישנה
כמו צו שמירת הנקיון24
1160
משנ ת1986
האוסרת על זיהום אוויר ב
אופן כללי ו ללא הפירוט
.וההתאמות הנדרשות לצורך בקרה ואכיפה
משמעות הדבר היא כי בשטחי יהודה ושומרון
קיימת הגנה מוגבלת ביותר
בנושא זיהום האוויר
מכוח חקיקה ישנה אשר אינה מותאמת לחקיקה בישראל ואינה מאפשרת אכיפה מספקת25
.
החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-
2011
–
מטרת החוק היא למנוע,
לצמצם
ולטפל במפגעים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים על ידי אסבסט. כך ע"פ החוק בישראל נדרש
קבלן העוסק בפירוק מבנה אסבסט ובפינויו לעבור הסמכה מיוחדת, חלים כללים מפורטים על
מבני ציבור שגג
ו
תיהם מכוסים באסב
סט,
.אסור לשבור ולסחור באסבסט ועוד
המצב ביהודה ושומרון:
.אין איסור על סחר באסבסט ואין חובה לפרק גגות אסבסט שבורים
הסכנה קיימת ורוב המועצות דאגו לפרק את מבני האסבסט על דעת עצמן מתוך הבנת הסכנה
שבדבר. בשיחות ופגישות של ארגון ירוק עכשיו עם נציג
יועמ"ש איו"ש,
הובטח לנציגי הארגון
.מספר פעמים כי עתיד לצאת צו להסדרת העניין כבר לפני למעלה משנתיים
21חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-
2011
, סעיף1
22
תקנון המועצות המקומיות, תיקון210
, סעיף16
23חוק אוויר נקי, התשס"ח-
2008
, סעיף1
24
,צו בדבר שמירת הנקיון
סעיף2
,צו א
'מס1160
,
1986
-
.התשמ"ו
25
'מחקר משפטי: החקיקה הסביבתית באזור יהודה ושומרון, עמ9
, פסקה2
, מרץ2014
.
בס"ד
:לסיכום
כפי שניתן לראות, הבדלי החקיקה הקיימים בין שטחה הריבוני של ישראל ובין שטחי יהודה
ושומרון יוצרים פער בין הזכויות והחובות של תושבי ישראל ותושבי יו"ש ויוצרים מעמד של
אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. כך בנוגע לענייני בריאות, לענייני תכנון ובני
יה ,
לענייני איכות
סביבה
.ועוד תחומים נוספים
ראוי להזכיר כי במסמך זה הובאו דוגמאות ספורות בלבד
וכאמור ישנם פערים נוספים הן
בתחומים הנזכרים והן בתחומים אחרים בהם
ה חקיקה חסרה או שאין חקיקה מסדירה כלל
ביהודה ושומרון כמו חוק המסדיר את הטיפול בפסולת אלקטרונית. ראוי עוד לזכור כי הפער הנו
.אף גדול בהרבה מחוץ לתחומי ההתיישבות
הליך החקיקה הדמוק רטי בישראל הריבונית, שונה
מהותית מהליך הוצאת צו על ידי מפקד צבאי.
לפיכך, נדרשת התאמת חקיקה מקיפה על מנת
להשוות את מצבם של תושבי יו"ש לזה של תושבי ישראל למניעת הפליה, לשמירה על זכויות
היסוד, לשמירה על
הסדר ולהגנה על החי והסביב.ה
המסמך נערך ע"י יותם אייל–
מתמחה בהנחיית עו"ד יפעה סגל ,ו
בסיוע עו"ד תומר ישראל.
הפורום המשפטי למען ישראל פוע ל
לשקיפות והשבת האמון במערכת המשפט
.ולהגנה על האינטרסים הלאומים של מדינת ישראל והעם היהודי
ת"ד2573
ירושלים9102402
:'טל02-5022202
:פקס02-5605824
:דוא"ל|
[email protected]
:אתר אינטרנטwww.haforum.org.il