חומר רקע
1
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
'ג
בטבת התשע"ז
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
1
בינואר2017
מסמך הכנה לדיון
בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
,
הקבוע ליום3.1.17
המשך דיון ב
חלק
'ג–
הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד (סעיפים127
עד55
1):
סעיף127
המוצע: ערובה
ערובה
127
.הנאמן יפקיד ערובה
או יתקשר בחוזה לביטוח
להבטחת אחריותו למילוי תפקידו,
להנחת דעתו
כפי שיורה
של הממונה.
הערות:
בסעיף מוצע לקבוע כי הנאמן יפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו. סעיף זה מקביל לסעיף38
להצעה
העוסק בתאגידים ואנו מציעים, כמו בתאגידים, להוסיף את האפשרות להתקשר בחוזה ביטוח כתחליף להפקדת
.ערובה
סעיף128
המוצע: שכר הנאמן
שכר הנאמן
128
.
(א)
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן
והוצאותיו ,ובכלל זה ההליך לקב
יעתם.
(ב)
השר ,בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע כי חלק
משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.
הערות :
מוצע לקבוע כי השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו והוצאותיו של הנאמן. בהתאם להחלטת הוועדה
ביחס לקביעת שכר של נאמנים של תאגיד, מוצע לחי יב את השר לקבל את אישור ועדת החוקה להוראות
לעניין השכר. הוראות לעניין תשלום שכר והוצאות בעלי תפקידים מצויות כיום בסעיפים157-152
.לפקודת פשיטת הרגל
עוד מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע שחלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה, וזאת נוכח
האינטרס הציבורי בניהול ה .ליכי חדלות פירעון ומתן הפטר לחייבים
סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו
סעיף129
המוצע: כפיפות הנאמן
כפיפות הנאמן
129
.
(א)
הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
2
(ב)
הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו
או ל
הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ,בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי
חוק זה לממונה ,ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור,
בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט; פנה הנאמן
לבית המשפט בבקשה למתן הוראות ,ישלח לממונה העתק מהב
קשה.
)(ג
נגעה בקשת נאמן לבית המשפט)לפי סעיף קטן (ב לזכויותיו של מי שאינו
החייב או הנאמן (בסעיף זה– צד שלישי), ואין מדובר בתביעת חוב המוגשת לפי פרק
א' לחלק ד', יידון העניין במסגרת בקשה למתן הוראות, אם מצא בית המשפט כי
:התקיימו כל אלו
(1)
בירור הענ
יין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של
תפקיד הנאמן ;
(2)
;העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב
(3)
אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה
.מהותית בזכות דיונית של בעל דין
)(ד בית המשפט לא יכריע בעניין פלילי או מי.נהלי במסגרת בקשה למתן הוראות
הערות:
מוצע לקבוע כי הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו. בהתאם לכך, הנאמן יהיה רשאי לפנות
לממונה בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו ולהפעלת סמכותו, או בעניין שלממונה יש
סמכות להחליט בו. ואולם, בעניינים שהכרעתם מסורה לבית המשפט–
מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי
לפנות ישירות לבית המשפט–
לרבות
ב .שאלות שעניינן סכסוך בין הצדדים
לדיון :
1.
?מהי החלוקה בין עניינים שבהם הנאמן פונה לממונה ובין עניינים שבהם הוא פונה לבית המשפט
האם אין מקום להבהיר במפורש בסעיף באילו מ קרים הנאמן צריך לפנות לממונה ובאילו מקרים עליו
?לפנות לביהמ"ש
2.
האם אין מקום להתאים את הנוסח למה שנעשה ביחס לתאגידים ולהוסיף התייחסות לבקשה למתן
?הוראות הנוגעות לזכויותיו של צד שלישי
סעיף130
המוצע: תפקיד הנאמן
תפקיד הנאמן
130
.
(א)
תפקיד הנאמן לגבש את התשת
ית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי
ליחיד ,לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי ,תוך
שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.
(ב)
במסגרת תפקידו ,הנאמן –
(1)
יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצב
ו ויגיש
על כך דוח לממונה ,בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ז;'
3
(2)
יכריע בתביעות החוב לפי פרק א 'לחלק ד;'
(3)
יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג 'לחלק ד;'
(4)
יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה
בחובת התשלומים ,כאמור בסעיף
168
;
(5)
יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד 'לחלק ד ,'בכפוף להוראות
סעיף
160
ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי;
(6)
יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה 'לחלק ד,'
ובכפוף להוראות סעיף
160
.
הערות:
הסעיף המוצע עוסק במכלול תפקידי
הנאמן לאורך שני שלבי הליכי חדלות הפירעון–
תקופת הביניים
שבה מגובשת התשתית העובדתית הנדרשת לשם הכנת תכנית שיקום כלכלי; והתקופה שלאחר הצו
לשיקום כלכלי שבה נדרש הנאמן לפעול
ליישומו
.של הצו לשיקום כלכלי
בסעיף המוצע מפורטים
תפקידיו של הנאמן: בדיקת מצבו הכלכל
י של היחיד והנסיבות שהובילו
לחדלות הפירעון כדי לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת ; הכרעה בתביעות החוב; כינוס נכסי
קופת הנשייה; פיקוח על עמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי; מימוש נכסי קופת הנשייה
וחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים (על-
פי סעיף160
להצעה, הנאמן לא יפעל למימוש נכס מקופת
.)הנשייה בתקופת הביניים אלא באישור מן הממונה
" מוצע לקבוע במפורש כי בביצוע תפקידו יפעל הנאמן
תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם
של הנושים ."
לדיון :
באיזו מידה יש פיקוח שוטף על
הנאמן במילוי תפקידו
? האם די באפשרות הגשת ערעור
על
החלטותיו?
סעיף131
המוצע: הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה, לנאמן
הקניית סמכויות
היחיד בנכסי קופת
הנשייה ,לנאמן
131
.הנאמן מוסמך לצורך מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה
רשאי לעשותה ,וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור,
אלא באישור מראש מאת הנאמן ;אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של
פעולות .
הערות:
בסעיף מוצע להקנות לנאמן את כל הסמכויות שהיו מוקנות לחייב
ביחס לנכסי קופת הנשייה . הוראה
דומה קיימת ביחס לתאגידים בסעיף43
" המוצע, אלא שבמקרה של תאגיד "נכנס" הנאמן ב"נעלי התאגיד
לכל דבר ועניין, בעוד שבמקרה של חדלות פירעון של יחידים–
הנאמן "נכנס לנעלי היחיד" רק לעניין קופת
.הנשייה
יצוין כי על-
פי הדין כיום (סעיף42
לפקודת פשיטת הרגל) מוקנים
נכסי החייב
לנאמן, בעוד שכאן לא מוצע
להקנות
את הנכסים
לנאמן, אלא רק להעניק לו את
סמכויות היחיד
,בנכסים אלה. על פי דברי ההסבר
.מדובר בתיקון טכני בלבד
4
מוצע כי ממועד מינויו של הנאמן לא יהיה היחיד מוסמך לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה, ואולם לנאמן
תהיה סמכות להסמיך את היחיד לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה, זאת לגבי פעולה מסוימ ת או סוג
.מסוים של פעולות. למשל, על מנת שהיחיד יוכל להמשיך להפעיל עסק שברשותו
סעיף132
:המוצע
סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה
סמכויות שהפעלתן
טעונה אישור של
הממונה
132
.
(א)
הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור הממונה בלבד:
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;
(2)
העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו בניהול הליכי
חדלות הפירעון;
(3)
;פירעון חוב לנושים מסוג מסוים
(4)
,פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו
שיש לה השפעה מהותית;על היקף נכסי קופת הנשייה
(5)
כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי
הנחיות הממונה.
(ב)
אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א )יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
הערות :
סעיף132
המוצע מונה פעולות וסמכויות שהפעלתן על ידי הנאמן מחייבת
את אישור הממונה. הפעולות
המנויות זהות לאלה שפורטו בסעיף המקביל ביחס לתאגידים (סעיף44
.)המוצע
כדי לאפשר את ייעול הליך קבלת האישורים, סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי אישור הממונה יכול להינתן
.באופן כללי לשורה של עניינים
לדיון:
1.
אנו סבורים שיש
מקום להתאים את הנוס ח לשינויים שסוכמו ביחס לסעיף44
המוצע העוסק בסמכויות
שהפעלתן מחייבת אישור בית המשפט.
2.
( האם אין מקום שפירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים (סעיף קטן3
)) או פשרה עם נושה או חייב שיש לה
( השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה (סעיף קטן4)) ייעשו רק באישור בית המשפט
שהרי מדובר
?בפעולות המערבות צדדים שלישיים
סעיפים133
ו-
134
:המוצעים
דרישת נכסים ומסמכים של היחיד ו
בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר
דרישת נכסים
ומסמכים של היחיד
133
.
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו ,שלדעת
הנאמן ליחיד זכות בו או מסמך הנוגע לנכס כאמור ,ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד
שציין בדרישתו.
5
(ב)
היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס
או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף
254
.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להע
ביר לידיו
תתברר בבית המשפט
בהתאם להוראות סעיף129
.
בדיקת נכסי היחיד
המוחזקים בידי אחר
134
.היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר ,רשאי הנאמן לבדוק את הנכס ,לאחר
שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן .
:הערות
על-
פי סעיף133
המוצע (המקביל לסעיף46
המוצע העו סק בתאגידים), תוענק לנאמן סמכות לדרוש מסמכים
,או נכסים שברשות כל אדם, שליחיד יש זכות בהם. ככל שמדובר בנכס או מסמך שיש לאדם זכות עיכבון בהם
ההכרעה תהיה לפי הסעיף העוסק בעניין זה שידון בהמשך
(סעיף254
)
. עוד מוצע כי ההכרעה במחלוקת לעניין
זכות היחיד בנכס או במ סמך תהיה נתונה לבית המשפט, שכן
מדובר ב .הכרעה בסכסוך
על-
פי סעיף134
המוצע (המקביל לסעיף47
)המוצע העוסק בתאגידים–
יהיה לנאמן גם סמכות לבדוק נכסים
של היחיד המוחזקים על-
.ידי צד שלישי
לדיון
: בשונה מתאגיד, ליחיד יש מסמכים (ואולי גם נכסים) שאינם רלוונטיים לקו פת הנשייה, ושיש לו בהם
זכות לפרטיות
)(למשל, רשומות רפואיות . בהתאם לכך, מוצע לקבוע שהזכות לדרוש מסמכים תוגבל רק
למסמכים הנוגעים לנכסים שליחיד זכות בהם ולכן הם רלוונטיים להליך חדלות הפירעון (מסמכי רישום
.)מקרקעין, תדפיסי חשבונות בנק וכיו"ב
סעיף135
:המוצע
ד רישת מידע
דרישת מידע
135
.לצורך ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע בהתאם להוראות סעיפים
146
ו-
180
.
דרישת מידע
בידי הנאמן
146
.לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך ,רשאי הנאמן לדרוש מכל
גורם המנוי בסעיף
104
(ב()
3
)שברשותו מידע על היחיד כ
אמור באותו סעיף ,למסור לידיו את
המידע.
סמכויות לדרישת מידע
ובירור וסמכות לביטול
חוזה קיים ,לאחר
תקופת הביניים
180
.סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב 'לפרק ז 'ולפי סעיף
159
יהיו נתונות להם גם לאחר
תקופת הביניים ,ככל הנדרש לצורך המשך הליכי חדלות הפירעון.
הערות:
הסעיף המוצע עוסק בסמכות הנאמן לדרוש מידע הנוגע לענייניו הכלכליים של היחיד (לרבות משורה של
רשויות ציבוריות שאליהם מפנה סעיף104
()(ב3
) המוצע). בדברי ההסבר מובהר כי עיקר איסוף המידע נדרש
בתקופת הביניים ולכן מוסדר נושא זה בסימן ב' לפרק ז', ואולם ייתכן כי יידרש לנאמן מידע גם בשלבים אחרים
.של ההליך ולכן מוענקת לנאמן סמכות לבדיקה זו בלא קשר לשלב בו נמצא ההליך
לדיון:
הסעיף משמש הפנייה לסעיפים146
ו-
180
, כלומר- מדובר ב
סעיף מבהיר בלבד.
האם אכן?יש בו צורך
6
סעיף136
:המוצע שמירה על סודיות
שמירה על סודיות
136
.הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי
תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר ,אלא במידה הדרושה לביצוע
תפקידו ,תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו ,או על
פי צו של בית משפט או הוראת הממונה פי ל סעיף
258
(ב )[זכות עיון של נושים ]או
265
(ב) [זכות עיון של ועדת הנושים].
הערות:
סעיף136
המוצע מטיל על הנאמן חובת סודיות לגבי המידע שברשותו. חובה זו נדרשת בשים לב למידע
.הרגיש אליו נחשף הנאמן לגבי היחיד ובני משפחתו
לדיון
: מהי הסנקציה על הפרת חובת הסודיו ?ת
סעיפי ף137
המוצע: דוחות הנאמן
דוחות הנאמן
137
.
(א)
הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה ,תביעות החוב
שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות ,הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו
ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי .
(ב)
הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך
הממונה ;הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי
הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף
153
.
(ג)
הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע
להליכי חדלות הפירעון
, ויקבע בהנחי
ות אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח
מיידי.
(ד)
הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן
עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
(ה)
כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם;
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לק
בוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן
זה.
)(ו
בהכנת הדוח
יתן הנאמן דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ו
יימנע
מלכלול פרטים
אישיים שגילויים אינו נחוץ להליך.
הערות:
בסעיף (המקביל לסעיף52
המוצע העוסק בתאגידים) מוצע לקבוע חובה להגיש לממונה מדי שנה (או
בתדירות
גבוהה יותר אם נתבקש על-
ידי הממונה) דוח בעניין: נכסי קופת הנשייה; תביעות חוב שאישר; תביעות חוב
.תלויות ועומדות; פעולות שביצע במסגרת תפקידו; עמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי
,כמו כן
מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לדרוש הגשת דוח מיידי על אירועים ש התרחשו וכן לקבוע הוראות
.לעניין אופי עריכת הדוחות
לבסוף, מוצע לקבוע כי כל בעל עניין בהליך יוכל לבוא ולעיין בדוחות, וכי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין
.זכות העיון
7
לדיון:
1.
בדומה למה שסוכם ביחס לתאגידים, אנו מציעים גם כאן לחייב את הנאמן כי בעת הכנת הדוח יית ן דעתו
.לשיקולי פרטיות
2.
נוכח הרגישות הכרוכה בפיקוחו של גורם פרטי (הנאמן) על ענייניו של היחיד, האם אין מקום לחייבו
?בהגשת דוחות בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנה
3.
האם אין מקום להוסיף
חובת
?עדכון על אירועים מהותיים
סעי
ף
138
המוצע: שיתוף פעולה עם הנאמן
שיתוף פעולה עם
הנאמן
138
.
(א)
היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל
זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה
וחלוקתם בין הנושים.
(ב)
היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי
שדיווח עליו לפי חלק זה.
הערות:
בסעיף138
מוצע לחייב את היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה בכל הדרוש למילוי תפקידו, לרבות לחתום
על ייפוי הכוח הדרושים לו, וכן לעדכן אותו על כל שינוי בפרטים הנוגעים למצבו הכלכלי של היחיד. ברור כי
שיתוף הפעולה הכרחי לקיומם התק ין של ההליכים והימנעות מהאמור יכול להביא להפסקת ההליכים או
הארכת תקופת התשלומים. הסעיף מקביל לסעיף45
.המוצע העוסק בתאגידים
סעיף139
:המוצע
פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן
פנייה לבית המשפט
או לממונה בידי מי
שנפגע מפעולת הנאמן
139
.
(א)
היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה
שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן ,רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל
או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
(ב)
אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחל
טה של הנאמן או
מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן ,רשאי לפנות לבית המשפט
בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה
לנכון ;העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.
הערות :
בסעיף139
מוצע לקבוע זכות השגה על החלטות הנאמן. הוראה
מקבילה קיימת ביחס לתאגידים בסעיף
54
להצעת החוק (ובהתאם מוצע להוסיף גם אותו תיקון שהוועדה ביקשה להוסיף לסעיף54
–
הוספת
.)אפשרות להשגה גם לגבי מחדל
ואולם, בניגוד לסעיף54
המוצע, בסעיף139
מוצע לערוך הבחנה בין השגה שמגיש החייב עצמו–
שתוגש
לממונה
, לבין השגה
שמגיש נושה שתוגש
לבית המשפט . הטעם לכך, על פי דברי ההסבר, הוא שהממונה
הוא האחראי על הנאמן ולכן הוא הגורם המתאים להשגה עליו, בעוד שהשגה של גורם שלישי גוררת
אופי של סכסוך בין הצדדים, ולכן
בית המשפט
.הוא הגורם המתאים להכריע בהשגה
8
יש לציין בהקשר זה כי בסעיף350
המוצע ניתנת
זכות
ערעור על כל החלטה סופית של הממונה לבית
המשפט (למשל, החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים או החלטה להסיר מגבלה לפי סעיף143
), ואילו
על כל החלטה אחרת של הממונה ניתן לערער
ברשות .
לדיון :
1
.
האם
לא ראוי לאפשר גם לחייב עצמו לפנות בהשגה לבית המשפט
כאשר מדובר בעניין המערב צד שלישי
?או שבפרקטיקה אין מצבים כאלה
2
. לשם הקלה על קריאת החוק, אנו סבורים שיש מקום להוסיף כאן סעיף המפנה לסעיף274
, שעניינו במתן
אפשרות ליחיד לפנות לממונה בבקשה לחקור את התנהלות הנאמן, כאשר היחיד סבר כי הנאמן אינו ממלא
את תפקידו
.כראוי
בקשה לחקירה
בדבר
התנהלות הנאמן
39
1
.א
היחיד
רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן לפי סעיף274
אם
.סבר כי הנאמן אינו ממלא כראוי את תפקידיו
סעיף140
ו-
141
המוצעים: התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו וסיום כהונתו של נאמן
התפטרות הנאמן או
העברתו מכהונתו
140
.
(א)
בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן ,
,מיוזמתו,ביוזמת הממונה
לבקשת הנאמן או אם מצא,
,לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון אם מצא
כי
מתקיים אחד מאלה:
(1)
הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(2)
נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)
חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)
החלטת בית ה המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את
עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
התפנתה משרתו של הנאמן ,ימנה הממונה אחר במקומו
, לפי ה
כללים בסעי
ף
125
.
סיום כהונתו של
נאמן
141
.
(א)
סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.
(ב)
נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו ,יורה על סיום כהונתו של
הנאמן.
:הערות
בסעיף140
מוצע לקבוע את העילות להעברת הנאמן מתפקידו ואת הלי ך הפסקת כהונתו ומינוי נאמן אחר
במקומו. הסעיף מקביל לסעיף55
המוצע העוסק בהעברת הנאמן מתפקידו ב
יחס ל .תאגידים
בסעיף141
מוצע לקבוע כי הנאמן יגיש לממונה דוח מסכם בסיום תפקידו, ואם הממונה נוכח כי הנאמן
סיים את.תפקידו יורה על סיום כהונתו
9
לדיון :
1.
מוצע להתאים את הנוסח לשינויים שנעשו בסעיף55
.ביחס לתאגידים
2.
מוצע להוסיף גם התייחסות לכך שהממונה יכול להגיש בקשה להעברת הנאמן מתפקידו, משום שהוא
.מפקח עליו באופן שוטף
פרק ז :'תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים
עד מתן צו לשיקום כלכלי
כאמור, תקופת הביניים היא הת קופה שממתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן צו לשיקום כלכלי. בתקופה זו
אין עדיין "תמונה מלאה" באשר להתנהלותו של היחיד-
החייב, ולכן מוצע לקבוע הגבלות על התנהלותו כדי
למנוע שיבוש ההליכים או הגדלת חובותיו, ולצד זאת, לאפשר איסוף מידע באשר למצבו הכלכלי לשם גיבוש
ההצעה לשיקום כלכלי. יצוין כי כבר בתקופת הביניים החייב נדרש להתחיל לשלם את חובותיו, בהתאם
.להצעת הנאמן
סימן א': הגבלות
סעיף142
המוצע :ההגבלות
ההגבלות
142
.בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק
זה – תקופת הביניים )יחולו על הי
חיד הגבלות אלה :
(1)
הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק
הדרכונים ,התשי"ב–
1952
,ומהארכת תוקפם ,ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה
לישראל ;
(2)
עיכוב יציאת היחיד מן הארץ ;
(3)
הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד ,כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי ,התשמ"א–
1981
;
(4)
הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב ,בעצמו או באמצעות אחר ;לעניין
הגבלה זו –
(א)
"כרטיס חיוב "
– כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב ,התשמ"ו-
1986
,למעט
כרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד ;
(ב)
דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטי
ס החיוב בהודעת היחיד ,למעט
לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה
של תקופת השימוש בכרטיס החיוב ;הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק
בדרך שיקבע השר ,ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
10
הערות :
כאמור בדברי ההסבר, המגבלות ה .מוצעות בסעיף נועדו למנוע שימוש לרעה בהליכים בידי החייב
סעיפים-
( קטנים1) ו-(2
) המוצעים עוסקים בעיכוב יציאתו של החייב מהארץ ומניעת החזקת דרכון. זאת
על מנת שלא ינצל את ההליכים נגדו לצורך בריחה מנושיו לחו"ל. הוראה מקבילה קיימת כיום בסעיף
57א לפקודת פשיטת הרג ל
כסמכות שבשיקול דעת
,הנתונה לבית המשפט. ואולם, על פי דברי ההסבר
.בפרקטיקה מוטלת מגבלה זו על כלל החייבים שניתן לגביהם צו כינוס כעניין שבשגרה
סעיף-
( קטן3
) המוצע עוסק בהגבלת פעילותו הכלכלית של היחיד וזאת באמצעות הקביעה שהוא יהיה
לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בח
וק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-
1981
. הוראה מקבילה קיימת כיום
בסעיף42
א(א) לפקודת פשיטת הרגל וסעיף3ג(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי. המשמעו
יו ת של קביעה זו
הן
כי( :
1)
)הוא אינו רשאי לשלם באמצעות שיק (המחאה( ;
2) ביטול של כל שיק שנתן וטרם נפרע; (3
)
והגבלתו בפתיחת חשבון בנק שממנו ניתן למשוך שקים .
מכאן שהמגבלה לא מביאה רק למניעת הגדלת
.חובו של החייב, אלא גם למניעת העדפת נושים
סעיף-
( קטן4
) המוצע עוסק אף הוא
במניעת הגדלת חובות ה
יחיד באמצעות מניעת האפשרות ל שימוש
בכרטיסי אשראי. תכלית
ה מגבלה היא למנוע מהיחיד את האפשרות להתקשר בעסקאות הכרוכות
בנטילת אשראי (
הוראה מקבילה קיימת כיום בסעיף42א(ב) לפקודת פשיטת הרגל)
. מוצע לקבוע
במפורש שהיחיד יהיה רשאי להחזיק
בכרטיס חיוב
,שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד
וזאת על מנת להקל על התנהלותו היומיומית .
לדיון : כיצד ניתן להבטיח שהחייב יוכל לקבל כרטיס חיוב למרות היותו בהליכי חדלות פירעון–
האם
יש להוסיף התייחסות לכך בסעיף2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-
1981
?
יצוין כי
הושמטה
מרשימת ההגבלות מגבלה נוספת שקיימת כיום בפקודת פשיטת הרגל-
איסור על
ייסוד
תאגיד או היותו של החייב בעל עניין בתאגיד. על-
פי דברי ההסבר, המגבלה אינה נדרשת משום
שפעילות באמצעות התאגיד אינה פוגעת בצדדים שלישיים, שכן צד שלישי המתקשר עם התאגיד ממילא
.אינו יכול להסתמך על "הרמת מסך" ופירעון חובות התאגיד מנכסי בעלי המניות בו, לרבות החייב
.בנוסף, מגבלה זו עלולה לפגוע בסיכוייו של היחיד להשתקם
סעיף143
המוצע :הסרת הגבלות
הסרת הגבלות
143
.
(א)
הממונה רשאי ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים
הזדמנות להשמיע את טענותיהם ,להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף
142
או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה ,)אם מצא כי
הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת
ערבות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן
מיידי ,רשאי הוא להסירה
לזמן שיקבע
גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את
טענותיהם ;הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה ,יודיע על כך לנושים בהקדם
האפשרי.
11
הערות :
עניינו של הסעיף המוצע במתן אפשרות לממונה מיוזמתו או לבקשת מי מהצדדים, להסיר באופן מלא או
חלקי אחת מן ההגבלות החלות על החייב. עוד מוצע לאפשר לו להתנות את הסרת המגבלה בתנאים ובכלל
,זה בהפקדת ערבות. מוצע כי הסרת מגבלה או חלקה יכולה להיעשות רק לאחר שמיעת עמדת הנושים
.העלולים להיפגע מכך
עוד מוצע לאפשר לממונה לבטל את המגבלה באופן מיידי אם הוא סבור כי הסרתה נדרשת באופן מיידי–
ב .מקרה זה לא תשמע עמדת הנושים, והם יקבלו הודעה על ההסרה
לדיון :
1
.
,האם לא ראוי שבמקום שהמגבלות יוחלו באופן אוטומטי בית המשפט או הממונה ישקלו בעת מתן
הצו לפתיחת הליכים לוותר על חלק מ
המגבלות עוד טרם הטל
תן ?
2. באותם מקרים בהם מוסרת מגבלה באופן מיידי, האם לא
ראוי?להבהיר כי מדובר בהסרה זמנית בלבד
סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
סעיף144
המוצע :
בדיקת המצב הכלכלי של היחיד
בדיקת המצב הכלכלי
של היחיד
144
.עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד ובכלל זה בעניין
הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו ונכסיו ,לרבות נכסים שהיו ברשותו
בעבר ,בעניין הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ו
תביעות שהוא מנהל או המתנהלים
נגדו ו
הליכי גבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו ,ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו
הכלכלי ,הכל בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי.)
הערות:
תפקידו העיקרי של הנאמן בתקופת הביניים הוא בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו
למצבו הכלכלי . הכל בהתאם להוראות סימן זה, שעניינו הוראות לעניין הבדיקה, דרכי איסופו והוראות לעניין
.שיתוף הפעולה עם הנאמן
סעיף145
המוצע :דוח היחיד ע
ל מצבו הכלכלי
דוח היחיד על
מצבו הכלכלי
145
.
(א)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ,יגיש לנאמן ,בתוך
14
21
ימים ממועד מתן הצו ,דוח על מצבו הכלכלי במועד מתן הצו ובשנתיים שקדמו לו;
הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו נכ
סיו,
הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו והתחייבויותיו של היחיד ,לרבות פרטי חשבונות הבנק
שלו ,ערובות שנתן ,פרטי זהותם של נושיו ושל מי שהוא נושה שלו ,הליכים לפי חוק
ההוצאה לפועל ו
תביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו והליכי גבייה שהוא מנהל או
מתנהלים נגדו
ופרטים לעניין מקצועו והשכלתו
, וכן פרטים הידועים לו לעניין
,נכסיו
הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו של בן-
.זוגו
)(ב הטופס הא י
ערוך באופן
שיאפשר ל
יחיד לסמן ליד מידע המועבר על ידו כי
המידע רגיש ; סומן המידע כמידע רגיש–
יבחן הממונה
את המידע ,ויחליט אם
להעבירו
לנאמן
או לנושים
או להעבירו באופן חלקי.
12
(בג)
הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף קטן
(א) אם מצא
.כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין
(בד)
נושה רשאי לעיין בדוח שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם ;השר,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע
יקבע הוראות ל
עניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
הערות :
על-
פי הסעיף המוצע, חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים
לבקשת נושה , יגיש לנאמן בתוך14
ימים
ממועד מתן
הצו, דוח מפורט ביחס למצבו הכלכלי. כזכור, על-
פי סעיף104
המוצע, כאשר החייב עצמו
מבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון הוא
מגיש דוח על מצבו כלכלי כחלק מהבקשה. יצוין כי בסעיף145
המוצע (בניגוד לסעיף104
.) אין היחיד נדרש לספק מידע ביחס לרכוש השייך לבני משפחתו
לדיון:
1.
מוצע לערוך התאמות בסעיף בהתאם למה שהוועדה סיכמה ביחס לסעיף104
להצעת החוק העוסק
בדוח המוגש על-ידי החייב בהליך הנפ.תח ביוזמתו
2.
האם ראוי לחייב יחיד לספק מידע מ?סוים (מוגבל) לגבי בן או בת זוגו המנהלים עמו משק בית משותף
3.
האם14
)"ימים (ומדובר בימים קלנדריים ולא ימי "עסקים–
הם לא פרק זמן קצר מדי לאיסוף כל
המידע הרלוונטי, בהתחשב
בכך שמדובר בהליכים שי
י
משכו חודשים? אנו מציעי ם לקבוע פרק זמן
מינימלי של21
ימים ולאפשר הארכת התקופה לפי שיקול דעתו של הממונה.
4.
האם לא כדאי לאפשר לחייב לסמן פרטים מסוימים כפרטיים ולאפשר לממונה להימנע ממסירתם
?לנושים
5.
כמו כן, לשם מתן הגנה לשיקולי פרטיות, האם אין מקום לחייב את השר לקבוע הוראות לעניין זכו ת
?העיון, ולא להותיר זאת כסמכות ברשות, וכן להוסיף את אישורה של ועדת החוקה לתקנות
סעיף146
עד149
ו-
151
המוצעים :
,דרישת מידע בידי הנאמן, דרישת מידע בידי הממונה
העברת מידע לממונה
ממערכת ההוצאה לפועל והעברת מידע לפי הוראת בית המשפט וכן
העברת מידע מהממונה לנא
מן
דרישת מידע
בידי הנאמן
146
.לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך ,רשאי הנאמן לדרוש
מכל גורם המנוי בסעיף
104
(ב()
3
)שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף,
למסור לידיו את המידע.
דרישת מידע
בידי הממונה
147
.
)(א מצא הממונה ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן ,כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי
להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ,רשאי הוא ,אם סבר כי המידע
נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי
בטור א 'בחלק ב 'בתוספת הראשונה למסור ליד
יו הממונה מידע בהתאם
למפורט בטור ב 'שלצדו [מדובר בפירוט תנועות בחשבון הבנק וחיובי כרטיסי
האשראי של היחיד בשנה
]שקדמה למתן הצו.
)(ב הממונה עי ביר
לנאמן
את המידע האמור בסעיף קטן(א) או את
עיקרי
המידע
,בלבד
אם שוכנע כי המידע דרוש לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד וכי
מסירתו לנאמן אינה פוגעת בפרטיות היחיד במידה העולה על הנדרש.
13
העברת מידע לממונה
ממערכת ההוצאה
לפועל
148
.
)(א מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע ה
נוגע ליחיד המצוי
בלשכות ההוצאה לפועל ;לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה
לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד.
)(ב
הממונה יעביר לנאמן את המידע האמור בסעיף קטן(א), ויכול
הוא
שלא
להעבירו, או
להעביר את עיקרי המידע בלבד, אם מצא כי מסירת המידע, כולו
,או חלקו
ת פגע
בפרטיות
היחיד .במידה העולה על הנדרש
149
.
(א)
על אף האמור בכל דין ,רשאי בית המשפט ,לבקשת הנאמן ,להורות לתאגיד
בנקאי או לרשות המסים בישראל למ
סור מידע כמפורט להלן ,אם שוכנע כי מסירת
המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד ,והתועלת
שבמסירת המידע עולה על הפגיעה
בפרטיות
ו של אדם אחר:
(1)
לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של היחיד ,הנוסף על המידע
שניתן לקבל לפי סעיפים
146
ו-
147
,כפי שיפורט בצו;
(2)
לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן:
(א)
מידע בדבר נכסי היחיד;
(ב)
מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר
בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו.
(ב)
בית המשפט יורה על מסירת ידע מ מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים
מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת
ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות
המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו ,או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות
המסים.
(ג)
בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים,
בדלתיים סגורות ,ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן ,וכן לקבוע כי המידע
יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)
מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד ,בדרך
שהור
ה בית המשפט ,אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו
גם לנושים או ליחיד.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ד ,)רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר
לממונה בלבד ,אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.
(ו)
השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע
מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה ;לא נקבעו תקנות – יורה בית המשפט
על דרכי מסירת המידע.
14
(ז)
בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות
המסים ,לפי העניין ,הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.
העב
רת מידע
מהממונה לנאמן
151
.מידע שנמסר לממונה לפי סימן זה ,יעבירו הממונה לנאמן אם שוכנע כי המידע דרוש
לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד .
הערות:
על-
,פי דברי ההסבר להצעת החוק סעיפים146
עד149
המוצעים אמורים ליצור
מתווה מדורג ל קבלת מידע
אודות היחיד, וזאת נ
וכח החשש לפגיעה בפרטיות
ו
בשל העברת המידע אודותיו לגורם פרטי(הנאמן)
:
בסעיף146
מוצע כי
מיד
ע שנמסר על ידי הרשויות השונות
יימסר
לנאמן , כאמור בסעיף104
()(ב3
,), כלומר
מידע הנמסר מ
כל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א–
1981
. אך מרשימת
הגו פים הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה, המידע מוגבל רק למידע שמפורט בתוספת. כמו כן, לא ניתן
.לקבל מידע מרשות המיסים
בסעיף147
המוצע מנויים הגורמים הנוספים מהם יוכל
הממונה לקבל את המידע ביחס ליחיד , ובכללם
מגורם המנוי בטור א 'בחלק ב 'בתוספת הראשונה –
מדובר
במידע פרטני אודות כלל התנועות בחשבון העו"
ש
.של היחיד וכן חיובי כרטיסי האשראי שלו במהלך השנה שקדמה למועד פתיחת הצו
בסעיף148
,מוצע כי משהודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
יעביר מנהל מערכת ההוצל"פ לממונה
.את כל המידע הנוגע ליחיד המצוי בלשכות ההוצאה לפועל
בסעיף149
מוצע להסדיר העברה נו ספת של מידע באישור בית המשפט
מ
תאגיד בנקאי או מ
רשות המסים
והמידע יימסר
לנאמן
, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת .
מוצע לקבוע כי מידע מתאגיד בנקאי יימסר
לגבי היחיד בלבד ומידע מרשות המסים י
י
מסר גם לגבי בן זוגו
)(אך לא לגבי בני משפחה אחרים . המידע
מרשות המסים יימסר ר ק לאחר שהובהר כי לא ניתן להשיג את המידע בדרך אחרת, ומבלי שיהיה בכך כדי
לחשוף
מקורות מידע של הרשות, או דרכי איסופו, או לפ
ג .וע בחקירה שמנהלת רשות המסים
הוראות
ה סעיף המוצע דומות בעיקרן להוראות סעיף60א לפקודת פשיטת הרגל
, וכן ל סעיף49
להצעת החוק
העוסק בתאגידי
ם , ואולם בניגוד לתאגידים–
הנאמן אינו נכנס לנעליו של היחיד, ולכן נדרשת הסמכה
.מפורשת לגבי כל פרט מידע
בסעיף151
מוצע לקבוע כי הממונה יוכל להעביר את המידע שקיבל לידיו על-
פי אחד הסעיפים הנ"ל לידי
הנאמן
, אם שוכנע שהמידע דרוש לצורך בדיקת מצבו הכלכלי של היחי
ד.
לדיון:
1.
לעניין סעיף151
–
האם המבחן להעברת מידע מן הממונ ה לנאמן הוא מבחן
ישים ? כיצד הממונה יכול לדעת
"ש
המידע דרוש לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד?", אם אין לו את התמונה המלאה שמצויה בידי הנאמן
האם אין מקום להוסיף דרישה ה כי עברת המידע אינה פוגעת
בפרטיות החייב במידה עולה על הנדרש?
2.
,כתחליף
אנו מציעים
להשמיט
את סעיף151
,המוצע
ו
ליצור הבחנה בין המידע המתקבל על-
פי סעיף147
שהוא
מידע א
שר פגיעתו בפרטיותו של החייב גדולה יו
רת – כל התנועות בחשבון העו"
ש שלו וחיובי האשראי שלו, ובין
המידע המתקבל לפי סעיף148
העובר לממונה
מ
ידי מערכת ההוצאה לפועל
אשר הרלוונטיות שלו להליכי חדלות
הפירעון גדולה יותר
.ופגיעתו בפרטיות קטנה יותר
15
בהתאם ,לכך
על-
,פי הצעתנו
הנחת המוצא בכל אחד מהסעיפים תהיה הפוכה :המידע העובר לממונה על-
פי סעיף
147
(תנועות בחשבון וחיובי אשראי )י עברו
במלוא
ם
, או בעיקר
ם,
לנאמן
רק אם שוכנע
הממונה כי המידע דרוש
להליך והפגיעה בפרטיות מהעברת המידע.מידתית מ נגד, המידע שמתקבל
אצל הממונה על-
פי סעיף148
יעבור
לנאמן, אלא אם מצא כי העברת המידע תפגע בצורה לא מידתית
בפרטיות ,ו הוא יכול להסתפק רק בהעברת
.עיקרי המידע
סעיף150
המוצע :חובת מסירת מידע
חובת מסירת מידע
150
.מי שהתבקש למסור מידע לפי סימן זה לנאמן או לממונה ,חייב על אף האמור בכל
דין ,למסרו לידיו.
הערות
: הסעיף מטיל חובה על מי שהתבקש למסור מידע לפי סימן זה לנאמן או לממונה, על אף האמור בכל
.דין
סעיף152
:המוצע סמכות בירור
סמכות בירור חקירה
בידי נאמן
152
.
(א)
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לחקירה לשם בדיקת מצבו הכלכלי ,אלא אם
כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשל
הן הבירור
החקירה אינו ה אינ
דרוש
ה;
הממונה רשאי לבצע את החקירה
בעצמו
, או באמצעות עובדי המדינה
,הכפופים לו
אם מצא כי מתקיימות
נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(א1ב
) בהודעת הזימון יצוין מועד החקירה, מ
י
קומה וזכויותיו של היחיד
, לרבות זכותו
לעורך-דין ו כן זכויותיו לפי סעיף47
לפקודת הראיות ;
קבע השר
טופס לעניין זה –
יישלח הזימון ב
התאם לטופס.
(בג)
בירור חקירה לפי סעיף זה יתועד
ת
תועד
באמצעות הקלטה
ו
בפרוטוקול
שיימסר ליחיד ,אך רשאי הנאמן
,אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה
למסור ליחיד את
את ההקלטה ו
הפרוטוקול רק לאחר סיום הבירור
, ואף ו
לאחר שהסתיימו החקירות
המתנהלות לפי סעיף
281
הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד .
(גד)
השר
, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע
יקבע
הוראות לעניין אופן ניהול
הבירור החקירה לפי סעיף זה
, ובכלל זה מועדי החקירה ומ
י
קומה .
(דה)
הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור החקירה בידי הנאמנים
, ובכלל ז
ה יבצע
בדיקות
תקופתיות לשם כך.
(הו)
סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור
בסעיף
281
רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.
(חז)
היחיד יהיה
רשאי ל פנות לממונה בבקשה
ש
יחקור את התנהלות הנאמן
בחקירה בהתאם
ל
סעיף
274
.
16
הערות :
עניינו של הסעיף .בסמכויות הבירור המוקנות לנאמן,מטבע הדברים הליך ה ,בירור בוודאי כאשר הוא
נעשה בידי הנאמן שהוא אדם ,פרטי הוא הליך רגיש שיכולה להיות בו פגיעה בחייב ובזכויותיו. הליך
.הבירור נועד בעיקר לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד בבירור פרונטלי עמו
מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי לזמן את היחיד לבירור, אלא אם כן מצא ה ממונה כי קיימות נסיבות
.מיוחדות שבשלהן הבירור אינו נדרש
.מוצע כי פרוטוקול הבירור יימסר בידי היחיד, אלא אם נדרשות חקירות של אנשים נוספים
מוצע כי הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים. יוער, כי בדברי ההסבר להצעה מובהר
שהפיקוח אינו נקודתי או פרטני א לא
מערכתי .
סמכות מקבילה מעוגנת כיום בסעיף18
ג לפקודת פשיטת הרגל העוסק בביצוע "חקירה". הסעיף אינו
מפרט את אופן ביצוע החקירה. סעיף קטן (ו) מפרט מי מורשה לבצע את החקירה, ומבהיר כי זו יכולה
להתבצע על ידי
הכונס הרשמי (הממונה) או מי שהוסמך על-ידו
בכתב("
,חקירה דרישת מידע או מסמכים
"וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב.)
לדיון :
1.
האם נכון לקרוא להליך "בירור" להבדיל מ"חקירה"? בפרט מאחר
שנראה ש
אין כוונה לצמצם את
משמעות ההליך אלא רק להבדיל בין הגורם שמבצעה–
הנאמן
א ו .בית המשפט
2. האם ראוי כי
?הבירור יבוצע על ידי גורם פרטי ל כל
הפחות, ה אם
לא ראוי לאפ שר לממונה ביוזמתו, או
לבקשת החייב, לקבוע
ש בנסיבות מסוימות
החקירה תיערך בפניו, או בפני אחד מעובדיו, ולא בפני הנאמן?
3. ה אם אין מקום להבהיר כי אותן הגנות המוקנות לחייב בסעיף281
ל עניין חקירה בבית
המשפט יחולו ג ם
על חקירה בידי הנאמן?
ככל שקיימת זכות לעורך דין, באילו נסיבות הוא צפוי
ל
היות מיוצג על-
ידי הסיוע
?המשפטי
4.
האם לא ראוי לחייב הקלטה קולית של הליך
ה
חקירה
, כדי לאפשר פיקוח טוב יותר על עבודת הנאמנים?
5.
האם אין מקום
להבהיר כי הממונה יערו
ך
בדיקות תקופתיות מדגמיות של אופן ביצוע
ה חקירות על סמך
הפרוטוקולים וההקלטות שלהן?
6. ה אם ,אין מקום להדגיש כי יש לחייב אפשרות לפנות בבקשה לחקור את התנהלות הנאמן בחקירה
בהתאם לסעיף274
להצעה?
סעיף153
:המוצע
דוח מ מצאי הבדיקה
דוח ממצאי
הבדיקה
153
.
(א)
עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים
ממועד מינוי הנאמן ,יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של
היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה.)
(ב)
הממונה רשאי ל
דחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש
הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי–שיתוף פעולה מצד היחיד ,לרבות בשל
אי–הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף
145
.
מוצע סדר
:אלטרנטיבי
(ג)
דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:
17
(2)
(1)
נכסי קופת הנשייה;
(4)
(2)
תביעות החוב שאישר הנאמן ,ותביעות חוב תלויות ועומדות;
(3)
(3)
פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה ;
(7)
(4)
פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים ,לגריעת
נכסים מקופת הנשייה או הל
ברחת נכסים ,כמשמעותן בסימן ב 'לפרק ב'
בחלק ד;'
(5)
(5)
פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;
(6)
(6)
התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי.
(1)
(7)
מקצועו והשכלתו של היחיד.
(ד)
הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו ;כל נושה רשאי
לעיין בדוח
, למעט בחלקים אותם
יגדיר הנאמן
כ
פרטיים .
(ה)
היחיד רשאי להעביר לממונה את התייחסותו לדוח
בתוך30
ימים ממועד
מסירת הדוח .באופן ובמועד שיקבע השר.
(ו)
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע
יקבע
הוראות לעניין דוח ממצאי
הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכלל
ו בו ,ולעניין ההודעה
לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.
הערות:
מוצע כי בסיומה של הבדיקה יגיש הנאמן לממונה דוח המפרט את .ממצאי הבדיקה ,במסגרת הדוח
מוצע כי הנאמן יידרש לפרט את מלוא ממצאיו לגבי מצבו הכלכלי של היחיד, לרבות מקצועו והשכלתו
והנסיבות שהובילו או .תו למצבו הכלכלי כמו
כן,
יפרט ,הנאמן ממצאים המעידים על העדפת נושים
גריעת נכסים מקופת הנשייה או הברחת נכסים. על פי המוצע,
יפרט הנאמן גם פעולות נוספות שביצע
.במהלך תקופת הבדיקה
מוצע לקבוע כי הנאמן יגיש את דוח ממצאי הבדיקה בתוך
תשעה חודשים מ .מועד מינויו
קביעת
מסגרת
זמן קשיחה נועדה לתמרץ את הנאמן לפעול במהירות כדי לאפשר גיבוש תכנית לשיקום כלכלי מהר ככל
הניתן .ניתן להאריך את התקופה במקרים מורכבים או כש
ה
יחיד אינו משתף פעולה עם הנאמן .
דוח ממצאי הבדיקה מהווה את התשתית העובדתית העיקרית לקביעת תכנית השיקום הכלכלי של
היחיד. על כן,
מוצע לכלול בו פרטי מידע הרלוונטיים להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי ולשיקולים
.שבית המשפט ישקול בהחלטתו על תקופת התשלומים וגובהם
בשל המרכזיות של הדוח בקביעת הצו לשיקום הכלכלי ברור כי גם לחייב עצמו וגם לנושים עניין רב
בעיון בדוח .בהתאם לכך, מוצ ע לקבוע שיהיה להם זכות עיון בדוח, וכי לחייב עצמו תהיה זכות להעביר
.לממונה את התייחסותו לדוח
18
לדיון:
1.
האם לא ראוי לקבוע מהו המועד להגשת התייחסות החייב
ל דוח כבר במסגרת החוק (ולא להמתין
לתקנות), בפרט מאחר שממילא
מצוין
בחוק
ש הממונה יגיש
ה צעה לתכנית שיקום כלכלי בתוך60
ימים
ממועד מסירת
ח הדו על-ידי הנאמן?
2.
האם לא
ר אוי
לאפשר לנאמן להגדיר ח
לקים מסוימים של הדוח כפרטי ים ולמנוע את חשיפתם בפני
הנושים , כשם שנעשה בסעיף137
המוצע?
סעיף154
ו-
155
המוצע
ים :
הצעת הממונה ותגובת היחיד והנושים להצעת הממונה
סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה
הצעת הממונה
154
.
(א)
הממונה יגיש לבית המשפט ,בתוך
60
ימים מהמועד שמסר ול הנאמן את דוח
ממצאי הבדיקה ,הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה –
הצעת
הממונה.)
(ב)
הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי
לפי פרק ח ,'וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –
(1)
הממצאים לפי דוח ממצאי הב
דיקה
, ולרבות דמי המחיה הראויים
ליחיד בנסיבות העניין ;
(2)
התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על החייב חובת תשלומים לפי
סימן ב 'לפרק ח 'או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג 'לפרק האמור
, והמלצתו
לסכום התשלומים;
(3)
התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת
התשלומים לפי סעיף
163
.
(ג)
הממונה ימסור ליחיד את הצעתו ,יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה
לעיונם ;השר,, באישור ועדת החוקה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן
זה.
תגובת היחיד
והנושים להצעת
הממונה
155
.היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד
ובאופן שיקבע השר.
הערות:
מוצע לקבוע כי בתוך
60
ימים ממועד קבלת דוח
ממצאי הבדיקה
מהנאמן, יגיש הממונה לבית המשפט
את הצעת .תכנית השיקום הכלכלי מוצע לקבוע כי הצעת הממונה תכלול התייחסות לממצאי דוח
,הבדיקה
התקיימות תנאים לתשלומים או הפטר והתקיימות תנאים לקיצור או הארכת תקופת
.התשלומים
עוד מוצע כי הממונה ימסור לחייב את
ההצעה ויעמידה ל
עיון הנושים.
היחיד והנושים יהיו רשאים
.להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה, לפי המועדים שייקבע השר