מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים י"ח טבת תשע"ו מושב שני 30 בדצמבר 2015 בנושא: שקיפות בחברות ביטוח בישראל של חבר הכנסת: אורי מקלב בהתאם לסעיף 60 (ג) (1) לתקנון הכנסת, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים, להעביר ל"דיון מהיר" בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, את הצעתו של חבר הכנסת אורי מקלב בנושא: שקיפות בחברות ביטוח בישראל הוועדה, בראשות חה"כ סתיו שפיר, התכנסה לדיון והסקת מסקנות ביום י"ח בטבת תשע"ו, 30 בדצמבר 2015. ח"כ אורי מקלב הציג את הצעתו לדיון מהיר, וציין כי עוצמתם ההולכת וגוברת של התאגידים בכלל וחברות ביטוח בפרט, מעצימה את פוטנציאל הפגיעה שלהם בזכויות אדם, ואף את הפגיעה בפועל. כחלק מחובת השקיפות ומהזכות לחופש מידע, ראוי שהאזרח ייחשף לכל מידע רלוונטי לגביו, בין אם המידע מצוי בידי הרשות הציבורית ובין אם הוא מצוי בידיהם של תאגידים עסקיים גדולים. עוד אמר ח"כ מקלב כי חברות הביטוח משפיעות לא אחת באופן משמעותי על זכויותיו של האזרח, שכן הן נותנות שירות לציבור הנקלע למצבי מצוקה, והדבר מצדיק את הציפייה החברתית להתנהגות אחראית מצידן. לדבריו, בישראל מתפרסמים לעיתים רחוקות מאוד דו"חות אחריות תאגידית. לדוגמא, חברות ביטוח מסרבות לתת מענה לשאלות כגון מהו פרק הזמן הממוצע שחולף מרגע שמתרחש מקרה ביטוח ועד לתשלום בפועל של תגמולי הביטוח בשנה מסוימת; מהו אחוז התביעות שהוגשו באמצעות עו"ד לעומת אחוז התביעות שהוגשו באופן עצמאי וכן מהו שיעורי אישור התביעות. הבעיה מתחדדת בענף ביטוחי בריאות. יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר, ציינה בדיון כי חברות הביטוח פועלות בקו התפר שבין המישור הציבורי למישור המסחרי, שכן הן מספקות שירותים בסיסיים לציבור, ולפיכך חלה עליהן חובה מוגברת לשקיפות ולאחריות תאגידית. יו"ר הוועדה ביקשה לברר עם הרגולטור איזה מידע הם מבקשים כיום מחברות הביטוח בשאלות שנוגעות לשירות הלקוחות, ואיזה מידע היו מצפים לקבל. יו״ר הוועדה הוסיפה כי העובדה שחברות הביטוח לא שלחו כל אחת מהן נציג מטעמה על אף שהוזמנו, ותחת זאת בחרו לשלוח נציג אחד בשם כולן מטעם איגוד חברות הביטוח שעובד עם חברת לובינג, מעלה קשיים, בפרט משום שתיאום העמדות והיעדר נציגי החברות עצמן אינו מאפשר לוועדה לקבל תשתית עובדתית והתייחסות ספציפית מכל חברה וחברה. ד"ר עופר סיטבון, העומד בראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים, ולשעבר יו"ר המכון לאחריות תאגידית, אמר בדיון כי במציאות שבה תאגידים עסקיים בעלי עוצמה מנהלים מאות מיליארדי שקלים מכספי האזרחים, יש הצדקה להחיל עליהם נורמות של שקיפות מידע. עוד אמר כי פניות לחברות הביטוח בבקשה לקבל מידע צרכני חיוני, כגון משך זמן הטיפול בין הגשת התביעה לקבל התשלום, וכן בנושאים נוספים הנוגעים לחתך עובדי החברות (שיעור העובדים שהם בעלי מוגבלויות או נשים ומיעוטים), נענו בסירוב, בטענה כי החוק אינו מחייב את החברות לפרסם מידע כאמור. אסף מיכאלי, מנהל תחום ביטוח כללי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הציג בדיון סדרה של מהלכים שנקט האגף בשנתיים האחרונות במטרה להגביר את שקיפות המידע בנושא הביטוח ונגישותו לציבור, כדי לאפשר בחירה מושכלת בחברת ביטוח. למהלך זה נלווה גם קמפיין הסברה לציבור. במסגרת ההסדרה החדשה, נקבע מדד שירות וסטנדרט מצוינות לחברות הביטוח, כך שכל חברת ביטוח מקבלת דירוג לפי עמידתה באמות המידה שהוגדרו באותם מדדים, לפי כל מוצר ביטוח. נוסף על כך, כל חברת ביטוח מחויבת להציג באתר האינטרנט שלה, ביחס לכל מוצר ביטוח, נתונים על משך זמן הטיפול בתביעות, אחוז התביעות שנדחו ואחוז התביעות שהטיפול בעניינן הגיע להתדיינות בבתי המשפט. עוד ציין נציג משרד האוצר כי האגף פועל להשקת כלים לשקיפות מחירים בענף הביטוח, ובכלל זה בענף ביטוחי הבריאות, בדומה למהלך שנעשה בענף ביטוח החובה ברכב. במענה לשאלות יו"ר הוועדה וח"כ מקלב, אמר נציג משרד האוצר כי האגף אינו מאפשר תימחור על בסיס מיקום גיאוגרפי. בנושא ביטוחי הבריאות, ובהתייחסות לדברי ח"כ מקלב, אמר נציג משרד האוצר כי בשנת 2016 תיכנס ככל הנראה לתוקף הסדרה חדשה בתחום, שמטרתה להתמודד עם בעיית כפל הכיסויים בענף ביטוחי הבריאות. הסדרה זו תחייב חברת ביטוח המשווקת פוליסת ביטוח בריאות לבדוק את הכיסויים הקיימים של המבוטח ולוודא כי רכישת פוליסה חדשה אינה מביאה לכפל כיסויים. רפאל דורפמן, סמנכ"ל ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח, איגוד חברות הביטוח, הגיב לדברים ואמר כי עובדה היא שחברות הביטוח משלמות מיליארדים למבוטחים, וגם להן אין ענין להתדיין בבית משפט, כי זה לא נכון כלכלית. עוד אמר כי איגוד חברות הביטוח משתף פעולה עם הרגולטור בעניין העברת המידע, גם אם לעיתים ישנן מחלוקות באשר לסוגי מידע הנדרש מחברות הביטוח. נציגי איגוד המוסכים בדיון, רונן לוי ואריה אשד, אמרו ישנה בעיה של נגישות למידע הנמצא בידי חברות הביטוח, וכן בעיה של ריכוזיות בענף זה. עוד אמרו כי האיגוד פנה לממונה על ההגבלים העסקיים בבקשה לפקח על איגוד חברות הביטוח, שכן לדבריהם הוא פועל כקרטל. נציג האגודה לזכויות החולה אמר בדיון כי יש ציבור מבוטחים שאינו עושה שימוש באינטרנט, ולפיכך המידע המתפרסם לפי הוראות משרד האוצר אינו נגיש עבורו. הוא קרא למשרד האוצר לבחון דרכים נוספות להנגשת המידע, ובכלל זה פרסום בעיתונות ומשלוח מידע בדואר. נציגי משרד האוצר אמרו בתגובה כי המשרד יבחן ערוצים נוספים לפרסום המידע ולהנגשתו לציבור, וציינו כי ההסדרה שהוצגה לוועדה נערכה בהתייעצות עם חברות חיצוניות בעלות מומחיות בהנגשת מידע. מסקנות הוועדה: • הוועדה מקדמת בברכה את המהלכים שננקטו על ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר להגברת שקיפות המידע בענף הביטוח ונגישותו לציבור הרחב, כפי שהוצגו בפני הוועדה, וקוראת לאגף להמשיך בקידום השקיפות בענף הביטוח ולבחון הוספה של סוגי מידע שיהיו חשופים לציבור. • הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר אליה את הקישורים הרלוונטיים למידע כדי להביא לחשיפה רבה יותר של הציבור אליהם. • הוועדה מבקשת את עמדת משרד האוצר ביחס להעסקת חברת לובינג יחידה, המייצגת את רוב חברות הביטוח, בפרט בדיוני ועדות בכנסת. • הוועדה תעקוב אחר ההסדרה החדשה בנושא ביטוחי הבריאות, שאמורה להיכנס לתוקף במהלך שנת 2016. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: י"ח בטבת תשע"ו, 30 בדצמבר 2015