חומר רקע

02 בינואר , 2016 לכבוד ח"כ ניסן סלומי נ סקי, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל :הנדון הצע ת חוק יסוד: הכנסת (תיקון– הנטל להוכחת תמיכה במאבק מזוין נגד )מדינת ישראל ביום רביעי , 4.1.2017 , תעלה לדיון ההצעה שבנדון. אנו מתנגדים להצעה זו. ההצעה מבקשת להרח יב את עילות הפסילה הקבועות בסעיף7 א לחוק יסוד: הכנסת. ההצעה כוללת את העברת נטל ההוכחה לכך שהמתמודד אינו תומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל במקרים רבים שאין כל קשר בינם ובין תמיכה במאבק מזוין– כמו למשל תמיכה במחאה הכוללת פעולות בלתי חוקיות, נגד המדינה. ההצעה פוגעת, אם כן, ללא הצדקה, בזכות היסודית ביותר בדמוקרטיה– .הזכות לבחור ולהיבחר מהות ההצעה 1. ההצעה מבקשת להרחיב את העילות בסעיף7 א לחוק יסוד הכנסת, לפיהן ניתן לפסול מועמד מהשתתפות בבחירות לכנסת. ההצעה מבקשת לעשות זאת בכמה דרכים: ראשית, מוצע כי את אחת מעילות ,הפסילה (שלילת קיום המדינה ,גזענות, תמיכה בטרור) ניתן יהיה ללמוד לא רק מ"מעשיו" של המועמד במפורש או במשמע, אלא גם "לרבות בהתבטאויותיו". שנית, מוצע להוסיף )חזקה המעבירה את נטל הראיה, כך ש"(יראו במי שהשתתף בפעילות המהווה עבירה, נגד מבצע צבאי של צבא ההגנה ליש ראל או שהביע בפומבי תמיכה בפעילות ,טרוריסטית או בלתי חוקית נגד מדינת ישראל או אזרח מאזרחיה, בשל היותו אזרח ישראלי כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת ." במלים אחרות, די יהיה להוכיח שהמועמד תמך בפעילות בלתי חוקית נגד ה מדינה, כדי להסיק מכך שמדובר בתמיכה במאבק מזוין, אלא אם יביא ראיות .שיסתרו זאת הפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר 2. סעיף7 א לחוק יסוד: הכנסת, גם בנוסחו הנוכחי, פוגע בזכויות היסודיות ביותר במדינה דמוקרטית: הזכות להיבחר לכנסת, וכן הזכות לבחור– משום שמניעת השתתפות בב חירות של מועמד מונעת מהבוחרים לבחור בו. זכות זו אינה מוחלטת, והסעיף בנוסחו הנוכחי מקיים איזון בין זכויות אלה ובין ההגנה על ערכי הדמוקרטיה ועל קיום המשטר הדמוקרטי. בשים לב לאופיה של הזכות להיבחר, מרכזיותה וחשיבותה הרבה למשטר הדמוקרטי, כל הגבלה של זכות זו צר יכה להיות מצומצמת ביותר, וכל הרחבה של עילות .הפסילה חייבת להישקל בזהירות רבה התוספת הראשונה– ""בהתבטאויותיו 3. "לפי המצב החוקי הקיים, בכדי לפסול מתמודד יש להוכיח כי "יש במעשיו של המתמודד, "במפורש או במשתמע" אחת העילות לפסילה: שלילת קיום המדינה כיהודית ודמוק רטית, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. התיקון המוצע מבקש להוסיף לכך כי את קיום עילת הפסילה ניתן יהיה להוכיח "לרבות בהתבטאויותיו". גם היום, התבטאויותיו של המתמודד .נלקחות בחשבון במכלול הראיות הנדרשות להוכחת קיום העילה לפסילה אלא, שבפסיקה באשר ל קיום עילת הפסילה, בית המשפט העליון, מתוך מגמה ראויה של שמירה על הזכות לבחור ולהיבחר, עמד על כך שלא די בביטויים ודיבורים בעלמא, אלא במכלול הראיות יש להראות כי לא מדובר רק " בתאוריה אלא ב'פעילות בשטח' אשר נועדה להוציא את מטרות הרשימה "מהכוח אל הפועל1 . התיקון הנדון נועד, אם כן, להרחיב את גדר עילת הפסילה ולשלוח מסר לפיו די בהתבטאויות מהן ניתן ללמוד על העילה, בניגוד למגמה .בפסיקה. בכך, יש הרחבה בלתי מוצדקת של עילת הפסילה 4. הצעת החוק פוגעת פגיעה מהותית בחופש הביטוי משום שהיא מבקשת לקבוע שהוכחת כל אחת מ עילות הפסילה תיעשה על סמך התבטאויות .בלבד יש להדגיש כי ישנה חשיבות עליונה על שמירה על חופש הביטוי ובייחוד על חופש 1 א"ב9255/12 'ועדת הבחירות נ' חנין זועבי, סע14 לפסק הדין של השופט גרוניס, וזאת בעקבות שורה .ארוכה של הלכות בעניין זה הביטוי במגרש .הפוליטי הצעת החוק מונעת שוק דעות חופשי ויוצרת "אפקט מצנן" ל מועמדים ב בחירות לכנסת לבטא את עמדותיהם האמתיות בטרם .היבחרם התוספת השניה– העבר ת הנטל 5. ,תוספת זו מבקשת להוסיף שתי חזקות מעבירות נטל הוכחה, שאם יוכחו .יוטל הנטל על המתמודד להוכיח שאינו תומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל הרישא של התוספת כוללת פעילות המהווה עברה, נגד מבצע צבאי של צבא "ההגנה לישראל. מצד אחד, בעוד שהעילה עצמה כוללת רק "תמיכה במאבק נגד המדינה פה מדובר בהשתתפות פעילה נגד מבצע צבאי ולכאורה מדובר בעניין חמור יותר. אלא שהתוספת המוצעת אינה מתייחסת למאבק מזוין .בארגון טרור או מדינה לכן עלולים להיווצר מצבים בהם השתתפות לא חוקית אך לא אלימה במאבק נגד מבצע צבאי– כדוגמת ההתנתקות– שהיי תה מבצע צבאי– תקים את החזקה, למרות שאין שום סיבה הגיונית לכך, ויהיה בכך משום עיוות מטרתו והגיונו של החוק. העובדה שמדובר במעשה חמור אינה אמורה להוות "כרטיס כניסה" לסעיף7 א. גם מעשים חמורים הרבה יותר כגון בגידה, או עבירות פליליות קשות אחרות, אינם מקימים כשל עצמם עילת פסילה לפי סעיף7 א. הסיבה לכך ברורה: מדובר בעברות שהרשעה בהן ממילא תגרור קלון ותמנע מהמועמד להתמודד, לפי .חוק יסוד: הכנסת 6. .הסיפא של התוספת מהווה שינוי משמעותי ביותר של המצב החוקתי הקיים "ההצעה, לפיה מי ש הביע בפומבי תמיכה בפעילות טרוריסטית או בלתי חוקית נגד מדינת ישראל או אזרח מאזרחיה, בשל היותו אזרח ישראלי " יוחזק כמי שתומך במאבק מזוין, מרחיבה את גדר העילה המקורית. העילה המקורית עוסקת בתמיכה של המועמד במאבק מזוין נגד מדינת ישראל– של ארגון טרור או של מדינת אויב. לעומת זאת, בחזקה המוצעת בחוק, מתבקש ללמוד על תמיכתו של המועמד במאבק מזוין, מתמיכתו בכל פעולה בלתי חוקית נגד מדינת ישראל. ככלל, מי שמבקש להוכיח יסודות של התנהגות שבעקבותיה נשללות זכויות יסוד– עליו נטל ההוכחה. צריכה להתקיים סיבה מיוחדת כדי להצדיק העב רה של נטל ההוכחה אל מי שמבקשים לפגוע בזכויותיו. לא נראה לנו כי ,מתקיימת הצדקה כזו. זאת ועוד, כאשר יוצרים בחוק חזקה ראייתית כזאת חייבת– מבחינת החוקתיות של ההוראה– להתקיים זיקה הגיונית מובהקת בין הנתון שמקים את החזקה לבין המסקנה האמורה להילמד מהתקיימות הנת ון. במקרה של הסיפא אין זיקה כזו, ולמעשה יש שלל התנהגויות, שלא רומזות על תמיכה במאבק מזוין במדינת ישראל, שיוחזקו ככאלה שמעידות על תמיכה במאבק מזוין כזה. למשל, עשויה החזקה לחול על מועמדים התומכים במחאות בלתי אלימות נגד המדינה, אשר גולשות להפרת חוק (כמו ,למשל תמיכה במחאה נגד תכנית ההתנתקות, שגלשה לחסימת כבישים ופעולות בלתי חוקיות). ברור שאין כל קשר בין התנהגות כזו לבין תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, והדבר הוא בבחינת אבסורד. גם מי שיתמוך באדם שיחשוף סודות רשמיים של המדינה– גם שלא במטרה לפגוע בביטחון המדינה, אלא למשל במסגרת ניסיון לחשוף פעולות לא חוקיות של רשות שלטונית– עלול להיתפס בגדר החזקה. אין שום סיבה להעביר את נטל הראיה למתמודד להוכיח שאינו תומך במאבק מזוין, במקרים כאלה. זאת ועוד, החזקה עשויה לחול על מעשים שאינם קשורים לארגון טרור או למדינת אויב, וגם במקרה כזה אין קשר הגיוני בין המקרה שמקים את החזקה לבין מה שמבקשים להסיק ממנו. החזקה תופסת גם מי שתומך בפגיעה באזרח של המדינה בתור שכזה. זהו ודאי מעשה חמור שיש להענישו בחומרה, אך מה בינו לבין תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה של ארגון טרור או של מדינת אויב? יש לתת את הדעת לכך שהעברת הנטל איננה עניין טכני. היא עלולה להביא לכך שמי שאינו תומך במאבק מזוין נגד ישראל ייפסל רק משום שלא עלה בידו לסתור את החזקה. זו תוצאה בלתי הוגנת, בלתי צודקת, הפוגעת .בדמוקרטיה ללא כל סיבה 7. יש לציין כי בסעיף7א קיימת כבר חזקה אחת שהיא מעבירת נ טל: שהות בלתי חוקית של אדם במדינת אויב מעבירה את הנטל אליו להוכיח שאינו תומך במאבק מזוין נגד המדינה. יש לציין כי בחזקה זו לפחות יש הגיון ,מסוים, שכן קשה, ולעתים בלתי אפשרי למדינה להביא ראיות באשר למעשיו או מטרותיו של המועמד בביקורו במדינת האויב. הקושי הזה נגרם בשל .שהות בלתי חוקית של האדם במדינת אויב. לכן יש טעם הגיוני להיפוך הנטל בניגוד לכך, הסיפא המוצעת כאן כוללת גם מעשים שהם חוקיים לחלוטין– עצם התמיכה בפעילות בלתי חוקית נגד המדינה אינה בלתי חוקית כשלעצמה (כפי שהודגם במקרים לעיל– הבעת תמיכה בהתנגדות להת נתקות או תמיכה בחשיפת סודות רשמיים). אם כן, בניגוד לחזקה הקיימת בחוק, החזקה המוצעת בסיפא לוקחת מעשה חוקי והופכת אותו לכזה המעביר נטל הוכחה .למתמודד, שאינו תומך במאבק מזוין סיכום 8. אין סיבה להרחיב את סעיף7 א הקובע את העילות לפסילת מתמודדים לרשימות לכנסת. כ וחה של הדמוקרטיה ה ישראל ית היא דווקא בכך שהיא מאפשרת לחברי כנסת המייצגים דעות קיצוניות, מתסיסות ומ רגיזות להתמודד ולהיבחר לכנסת. זו תעודת כבוד לדמוקרטיה הישראלית, שיש לשמור עליה. מבחינה זו, מגמת ההצעה המבקשת לשנות מצב דברים זה אינה .רצויה כלל 9. מדובר בחוק יס וד המהווה את החוקה דה- פקטו של מדינת ישראל. חשוב לשמר על יציבותו וודאותו, ואין מקום להכניס בו שינויים בלתי רצויים ובלתי נחוצים. יש גם לשמור על לשון חוקתית נקיה ופשוטה, ולהימנע מסרבול .ומפירוט יתר שמקומם לא יכירנו בחוק יסוד 10 . החזקה האמורה להתווסף לחוק מעבירה א ת הנטל אל המתמודד במקרים שבהם אין קשר הגיוני בין המעשה שעשה לבין תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל של ארגון טרור או מדינת אויב. אם תתקבל ההצעה, יוטל נטל על המתמודד באופן בלתי מוצדק ולא הוגן. ייגרמו תוצאות קשות ובלתי סבירות של פסילת מועמדים ללא הצדקה ענייני ת. תיגרם פגיעה קשה ובלתי מוצדקת .בזכות לבחור ולהיבחר 11 . ההצעה תתפרש כמכוונת לפגוע בזכות הייצוג של המיעוט הערבי. ככזו היא תפגע .בתדמיתה הדמוקרטית של ישראל ותגרום נזק מדיני לישראל .הצעה זו יש לדחות ,בברכה ובכבוד רב פרופ' מרדכי קרמניצר ד"ר עמיר פוקס, עו"ד סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה המכון הישראלי לדמוקרטיה