חומר רקע

י"א בטבת התשע"ז 9 בינואר 2017 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול ריבית הפיגורים לחייב משלם), התשע"ה–2015 (פ/1487/20) של ח"כ יואב בן צור ואחרים ריבית בהוצאה לפועל על חוב שנובע מפסק דין, משטר או מתביעה על סכום קצוב – רקע (1) ריבית על פסק דין סעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית והצמדה), מסמיך כל רשות שיפוטית שפוסקת לבעל דין סכום כסף, שמצווה על ביצועו של פסק כזה או שקובעת סכום כסף המגיע על פי חיקוק, לפסוק, לפי שיקול דעתה, ריבית על אותו סכום. במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה בלבד או הפרשי הצמדה וריבית (סעיף 3א(א)). חוק פסיקת ריבית והצמדה מתייחס לשני סוגים של ריביות: א) "ריבית רגילה": תקופת הזמן שבה "הריבית הרגילה" מתווספת לחוב מתחילה מהיום שבו הוגשה התביעה, או ממועד מוקדם יותר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שעליו החליטה הרשות השיפוטית; ומסתיימת ב"מועד הפרעון", קרי: במועד שבו ניתן פסק הדין שקבע את חיוב התשלום, או במועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר. ב) "ריבית פיגורים": תקופת הזמן שבה "ריבית הפיגורים" מתווספת לחוב מתחילה ב"מועד הפרעון" הנ"ל ומסתיימת במועד התשלום בפועל. שיעור הריבית הרגילה (סעיף 4(א)) ושיעור ריבית הפיגורים (סעיף 5(ב)) נקבעים על ידי שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (סעיף 4(א)). (2) ריבית על שטר / תביעה על סכום קצוב סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק) קובע, כי שטר ניתן לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט. מי שמבקש ביצוע של שטר נדרש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל "בקשה לביצוע שטר". באופן דומה, סעיף 81א1(א) לחוק קובע, כי תביעה על סכום כסף קצוב שאינו עולה על 75,000 ₪, הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב או מכוח הוראה מפורשת של חיקוק, ניתנת לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט. בשונה מפסק דין שבו עצם קיומו של החיוב בורר על ידי ערכאה שיפוטית, בשטר ובתביעה על סכום קצוב החיוב לא בורר על ידי ערכאה שיפוטית, ולכן החוק מאפשר לחייב להגיש התנגדות לביצוע הבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לו האזהרה. הוגשה על ידי החייב התנגדות לביצוע השטר או התביעה על סכום קצוב – רשם ההוצאה לפועל מחויב לעכב את בקשת הביצוע ולהעביר את בירור העניין לבית המשפט (סעיפים 81א(ג) ו-81א1 (ד) לחוק). סעיף 81א3 לחוק קובע הסדר של הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל של שטר ושל תביעה על סכום קצוב, שדומה בעקרונותיו להסדר הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה: תקופת הזמן שבה "הריבית הרגילה" מתווספת לסכום שבשטר מתחילה ב"מועד הפרעון" (לגבי שטר – אם השטר הוא בר פרעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפרעון, ובכל מקרה אחר - יום חלותו של השטר; ולגבי תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל), ומסתיימת במועד האחרון להגשת התנגדות (סעיף 81א3(א) ו-(ב)). לעומת זאת, תקופת הזמן שבה ריבית הפיגורים מתווספת לסכום שבשטר מתחילה במועד האחרון להגשת התנגדות ומסתיימת במועד התשלום בפועל (סעיף 81א3(ג) לחוק). התיקון המוצע: תיקון סעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל שעניינו "הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב" מוצע לקבוע כי אם החייב עומד בתשלומים של צו תשלומים שקבוע בתיק, ייגבה הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה על סכום קצוב בתוספת הפרשי הצמדה בלבד, וללא ריבית פיגורים. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי במקום שבו החייב משתף פעולה ומקיים את צו התשלומים שנקבע לו, אין מקום לחייב אותו בריבית פיגורים, שמטרתה היא לתמרץ את החייב לשלם את חובו ולהעניש אותו בגין הפיגור בתשלום. ואמנם, לפי המוצע, אם חדל החייב מלעמוד בצו התשלומים ויוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, תחול עליו החובה לתשלום ריבית לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). יצוין, כי ההיגיון העומד ביסוד בהצעת החוק קיבל ביטויים שונים בהסדרים שבחוק הקיים. נקודות לדיון: (1) ריבית על חוב שמקורו בפסק דין – ממיקומו של התיקון המוצע במסגרת סעיף 81א3 לחוק עולה כי התיקון המוצע מתייחס אך ורק לריבית על שטר ועל תביעה על סכום קצוב. מוצע לוועדה לשקול האם אין מקום להחיל את ההסדר המוצע גם לגבי ריבית החלה על חוב שמקורו בפסק דין. (2) הבחנה בין סוגים שונים של ריביות – לפי הניסוח המוצע, אם החייב עומד בצו התשלומים ייגבה הסכום בתוספת הפרשי הצמדה בלבד, ללא ריבית פיגורים אך גם ללא "ריבית רגילה". מנגד, דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים אך ורק מדוע אין מקום להטלת ריבית פיגורים על חייב שעומד בצו תשלומים, ואין בהם כל התייחסות לריבית רגילה. בהקשר זה, מוצע לוועדה לשקול האם אין מקום להבחין בין הריביות השונות, כך שעמידה בצו תשלומים תוביל לכך שלחוב לא תיווסף ריבית הפיגורים שנועדה לתמרץ את החייב לשלם, אך כן תיווסף הריבית הרגילה שנועדה לשלם לנושה על השימוש בכסף? (3) החלת ההסדר המוצע גם על חובות למדינה – ככל שהוועדה תאמץ את הרציונאל העומד ביסוד התיקון המוצע, ולפיו אין מקום לגבות ריבית פיגורים מחייב שמשתף פעולה ומשלם את חובו בהתאם למה שנקבע לו בצו תשלומים על ידי הרשם, כי אז נראה שאין מקום להבחין בין מצב שבו הנושה הוא גורם פרטי למצב שבו הנושה הוא רשות ציבורית. לשון אחר: קבלת הקונספציה שבהצעת החוק צריכה להוביל להחלת ההסדר המוצע גם באשר לחובות של הפרט כלפי רשויות ציבוריות, כך שאם, למשל, חובו של פרט כלפי רשות ציבורית נפרס על ידי מנהל המרכז לפי סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לא תיווסף ריבית פיגורים על החוב. (4) תחולת ההסדר המוצע על ריבית הסכמית – מלשון הצעת החוק עולה, כי ההסדר המוצע יחול ללא קשר לשאלה מה המקור שמכוחו מתווספת הריבית לחוב. דהיינו: אם החייב משתף פעולה ומקיים את הוראות צו התשלומים לא תתווסף ריבית לחוב, בין אם מדובר בריבית שנוספת לחוב מכוח חוק פסיקת ריבית והצמדה ובין אם מדובר שנקבעה בהסכם שבין הזוכה והחייב ("ריבית הסכמית"). החלה של ההסדר המוצע גם על ריבית הסכמית, היא התערבות של המחוקק בהסכמת הצדדים ופגיעה בחופש החוזים. עם זאת, המחוקק רשאי להחליט כי בהתקיים תנאים מסוימים ולצורך השגת תכליות ראויות, יש הצדקה ליצירת הסדר שפוגע בחופש החוזים של הצדדים. מוצע לוועדה לדון בשאלה האם הרציונאל העומד ביסוד התיקון המוצע מצדיק את החלת ההסדר גם על ריבית הסכמית. (5) הכרזה כבעל יכולת משתמט – לפי המוצע, אם החייב יחדל מלעמוד בצו התשלומים ויוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, תחול עליו החובה לתשלום ריבית לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). מכוח הרציונאל העומד ביסוד הצעת החוק, נראה כי די בכך שהחייב חדל מלקיים את צו התשלומים, ואין צורך ואין הצדקה לדרישה שהרשם יכריז עליו כחייב משתמט כדי שריבית הפיגורים תחול על החוב (מה גם שלפי החוק יש להכרזה כזאת השלכות שונות). (6) תחולה והוראות מעבר – הוועדה נדרשת לתת את דעתה על שאלת התחולה של ההסדר המוצע, קרי: האם הוא יחול גם על תיקים תלויים ועומדים או רק על תיקי הוצאה לפועל שייפתחו מכאן ולהבא, וככל שהדבר נדרש לקבוע הוראות מעבר לעניין תיקי הוצאה לפועל תלויים ועומדים. (א) בסעיף זה – "מועד הפירעון" – (1) לעניין שטר – אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות; (2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל; "תביעה על סכום קצוב" – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א). (ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד הגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. (ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין. (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה: (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין; (2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק. (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג). (ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.