חומר רקע
י"ד בטבת תשע"ז
12 בינואר 2017
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הכנה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום 16.1.17 בהצעת חוק הצבעה באמצעות תעודת חוגר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 – הכנה לקריאה ראשונה
בפניכם הצעת חוק פרטית (פ/2413/20) של חה"כ סמוטריץ' ואחרים – בהכנה לקריאה ראשונה. בהצעת החוק מוצע לאפשר לחיילים להזדהות באמצעות תעודת חוגר על מנת להצביע בבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות ובבחירות מקדימות במפלגות (יצוין כי המציע חזר בו מההצעה לגבי הבחירות המקדימות במפלגות).
ההצעה מתייחסת להצבעה בקלפיות הרגילות בלבד ואינה משליכה על הצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים – בהן גם היום מותר להזדהות באמצעות תעודת חייל (חובה, קבע ומילואים).
רקע כללי:
נכון להיום, אמצעי הזיהוי הנדרשים כדי להצביע בבחירות השונות בקלפיות הרגילות הם כדלקמן:
תמצית הרקע החקיקתי:
בחירות לכנסת – עד לשנת 2001, על מנת להצביע בבחירות לכנסת, ניתן היה להזדהות באמצעות תעודת זהות בלבד.
בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 2001 נקבעה הוראת שעה שלפיה יושב ראש ועדת הבחירות רשאי היה לקבוע אמצעי זיהוי נוספים: (1) דרכון ישראלי; (2) רישיון נהיגה; (3) לחייל בשירות סדיר, לשוטר או לסוהר – גם תעודת חייל, תעודת שוטר או סוהר.
בשנת 2005 נקבע כי ניתן יהיה להצביע בבחירות לכנסת, באופן קבוע, גם באמצעות דרכון ורישיון נהיגה (לצד ההצבעה עם תעודת זהות). כן נוספה האפשרות להצביע באמצעות תעודת חבר הכנסת.
האפשרות להצביע באמצעות תעודת חייל שהייתה קיימת בהוראת השעה לעניין הבחירות לראש הממשלה בשנת 2001 לא חודשה.
בחירות לרשויות המקומיות – תחילה ניתן היה להצביע בבחירות לרשויות המקומיות רק באמצעות תעודת זהות, ובתיקון משנת 2003 נוספה אפשרות להצביע באמצעות דרכון ישראלי או רישיון נהיגה ישראלי.
בחירות מקדימות במפלגות – סעיף 17 לחוק המפלגות קובע כי על בחירות מקדימות במפלגה יחולו הוראות חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד-1954. סעיף 6 לחוק האמור, שלא תוקן מאז חקיקתו, קובע כי בוחר יזהה עצמו בתעודת זהות (שניתנה על פי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949) או בתעודה שהונפקה לו לפי תקנון המפלגה.
נוסח ונושאים לדיון (השינויים המסומנים הם ביחס לנוסח הצעת החוק המקורית):
הנוסח שלהלן תואם בין משרד המשפטים, משרד הפנים, צה"ל (מטעם משרד הביטחון) וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, והתקבלה גם הסכמתו של חה"כ המציע לתיקונים המוצעים בו.
הצעת חוק הצבעה באמצעות תעוד (תיקוני חקיקה), התשע"–
בחירות לכנסת בחירות לרשויות המקומיות בחירות מקדימות במפלגות
תעודת זהות + + +
דרכון + + -
רישיון נהיגה + + -
תעודת חבר הכנסת + - -
אחר - - תעודה שהוצאה לפי תקנון המפלגה
תיקון חוק הבחירות לכנסת 1. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 74(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) "
לדיון – סעיף 1:
סעיף 74(ב) לחוק הבחירות קובע מהם אמצעי הזיהוי המותרים בעת הצבעה בבחירות לכנסת.
מוצע להבהיר על מי תחול ההצעה: בישיבת הכנה עם גורמי המקצוע (ועדת הבחירות, משרד המשפטים, משרד הפנים וצה"ל) הוסכם כי נכון יהיה לאפשר להצביע בתעודה צבאית לחיילים בשירות חובה וקבע (כלומר בשירות סדיר) ולא לאפשר זאת לחיילי מילואים, וזאת מכמה סיבות: האפשרות להצביע בתעודת מילואים תוסיף מספר רב של זכאים; לא ניתן להבחין בין תעודה של חייל מילואים שנמצא בשירות פעיל ביום הבחירות לבין תעודה של חייל מילואים שלא בשירות פעיל באותו יום; תעודת המילואים נמצאת שנים רבות ברשות חייל המילואים, היא פחות בשימוש ויש חשש גדול יותר שתיגנב מבלי שבעל התעודה ישים לב לכך; מספר המקרים שבהם חייל מילואים נקלע לסיטואציה שבה יצטרך להצביע בבחירות כשברשותו התעודה הצבאית שלו בלבד הוא קטן ביחס למקרים כאמור שיכול ויקרו לגבי חייל בשירות סדיר. לפיכך מוצע להפנות להגדרה בחוק השיפוט הצבאי שכוללת חיילים בשירות חובה וקבע בלבד.
יובהר כי חייל מילואים בשירות מילואים פעיל רשאי להזדהות בקלפיות צבאיות אשר מוקמות בבסיסי צה"ל באמצעות תעודת המילואים שלו – ואין בתיקון זה כדי להשליך על כך. לדיון – סעיף 1:
סעיף 74(ב) לחוק הבחירות קובע מהם אמצעי הזיהוי המותרים בעת הצבעה בבחירות לכנסת.
מוצע להבהיר על מי תחול ההצעה: בישיבת הכנה עם גורמי המקצוע (ועדת הבחירות, משרד המשפטים, משרד הפנים וצה"ל) הוסכם כי נכון יהיה לאפשר להצביע בתעודה צבאית לחיילים בשירות חובה וקבע (כלומר בשירות סדיר) ולא לאפשר זאת לחיילי מילואים, וזאת מכמה סיבות: האפשרות להצביע בתעודת מילואים תוסיף מספר רב של זכאים; לא ניתן להבחין בין תעודה של חייל מילואים שנמצא בשירות פעיל ביום הבחירות לבין תעודה של חייל מילואים שלא בשירות פעיל באותו יום; תעודת המילואים נמצאת שנים רבות ברשות חייל המילואים, היא פחות בשימוש ויש חשש גדול יותר שתיגנב מבלי שבעל התעודה ישים לב לכך; מספר המקרים שבהם חייל מילואים נקלע לסיטואציה שבה יצטרך להצביע בבחירות כשברשותו התעודה הצבאית שלו בלבד הוא קטן ביחס למקרים כאמור שיכול ויקרו לגבי חייל בשירות סדיר. לפיכך מוצע להפנות להגדרה בחוק השיפוט הצבאי שכוללת חיילים בשירות חובה וקבע בלבד.
יובהר כי חייל מילואים בשירות מילואים פעיל רשאי להזדהות בקלפיות צבאיות אשר מוקמות בבסיסי צה"ל באמצעות תעודת המילואים שלו – ואין בתיקון זה כדי להשליך על כך. לדיון – סעיף 1:
סעיף 74(ב) לחוק הבחירות קובע מהם אמצעי הזיהוי המותרים בעת הצבעה בבחירות לכנסת.
מוצע להבהיר על מי תחול ההצעה: בישיבת הכנה עם גורמי המקצוע (ועדת הבחירות, משרד המשפטים, משרד הפנים וצה"ל) הוסכם כי נכון יהיה לאפשר להצביע בתעודה צבאית לחיילים בשירות חובה וקבע (כלומר בשירות סדיר) ולא לאפשר זאת לחיילי מילואים, וזאת מכמה סיבות: האפשרות להצביע בתעודת מילואים תוסיף מספר רב של זכאים; לא ניתן להבחין בין תעודה של חייל מילואים שנמצא בשירות פעיל ביום הבחירות לבין תעודה של חייל מילואים שלא בשירות פעיל באותו יום; תעודת המילואים נמצאת שנים רבות ברשות חייל המילואים, היא פחות בשימוש ויש חשש גדול יותר שתיגנב מבלי שבעל התעודה ישים לב לכך; מספר המקרים שבהם חייל מילואים נקלע לסיטואציה שבה יצטרך להצביע בבחירות כשברשותו התעודה הצבאית שלו בלבד הוא קטן ביחס למקרים כאמור שיכול ויקרו לגבי חייל בשירות סדיר. לפיכך מוצע להפנות להגדרה בחוק השיפוט הצבאי שכוללת חיילים בשירות חובה וקבע בלבד.
יובהר כי חייל מילואים בשירות מילואים פעיל רשאי להזדהות בקלפיות צבאיות אשר מוקמות בבסיסי צה"ל באמצעות תעודת המילואים שלו – ואין בתיקון זה כדי להשליך על כך.
מוצע לקבל הבהרה האם ההצעה חלה גם על שוטרי מג"ב, שוטרים רגילים או סוהרים בשירות בתי הסוהר. בחקיקה הנוגעת לבחירות יש התייחסות מיוחדת הן לחיילים בצה"ל והן לקבוצות אלה. לפי ההגדרה של "תעודה צבאית" שמוצעת לעיל ההצעה לא תחול על שוטרים וסוהרים, מאחר שהשוטרים והסוהרים לא מחזיקים בתעודות שמונפקות על ידי צה"ל.
ועדת הבחירות המרכזית הבהירה כי לעניין הבחירות לכנסת – שוטרים רשאים להצביע בכל קלפי באמצעות תעודת שוטר ואישור הצבעה לשוטר, וסוהרים בתפקיד מצביעים בקלפיות בבתי סוהר באמצעי הזיהוי הרגילים (ולא באמצעות תעודה שמנפיק שירות בתי הסוהר). מוצע לקבל הבהרה האם ההצעה חלה גם על שוטרי מג"ב, שוטרים רגילים או סוהרים בשירות בתי הסוהר. בחקיקה הנוגעת לבחירות יש התייחסות מיוחדת הן לחיילים בצה"ל והן לקבוצות אלה. לפי ההגדרה של "תעודה צבאית" שמוצעת לעיל ההצעה לא תחול על שוטרים וסוהרים, מאחר שהשוטרים והסוהרים לא מחזיקים בתעודות שמונפקות על ידי צה"ל.
ועדת הבחירות המרכזית הבהירה כי לעניין הבחירות לכנסת – שוטרים רשאים להצביע בכל קלפי באמצעות תעודת שוטר ואישור הצבעה לשוטר, וסוהרים בתפקיד מצביעים בקלפיות בבתי סוהר באמצעי הזיהוי הרגילים (ולא באמצעות תעודה שמנפיק שירות בתי הסוהר). מוצע לקבל הבהרה האם ההצעה חלה גם על שוטרי מג"ב, שוטרים רגילים או סוהרים בשירות בתי הסוהר. בחקיקה הנוגעת לבחירות יש התייחסות מיוחדת הן לחיילים בצה"ל והן לקבוצות אלה. לפי ההגדרה של "תעודה צבאית" שמוצעת לעיל ההצעה לא תחול על שוטרים וסוהרים, מאחר שהשוטרים והסוהרים לא מחזיקים בתעודות שמונפקות על ידי צה"ל.
ועדת הבחירות המרכזית הבהירה כי לעניין הבחירות לכנסת – שוטרים רשאים להצביע בכל קלפי באמצעות תעודת שוטר ואישור הצבעה לשוטר, וסוהרים בתפקיד מצביעים בקלפיות בבתי סוהר באמצעי הזיהוי הרגילים (ולא באמצעות תעודה שמנפיק שירות בתי הסוהר).
מדוע נדרש לפי ההצעה שהחייל ילבש מדים בעת ההצבעה? על פני הדברים, הדבר אינו דרוש לתכלית של זיהוי החייל המצביע ולפיכך מוצע כי תנאי זה יושמט מהצעת החוק. מדוע נדרש לפי ההצעה שהחייל ילבש מדים בעת ההצבעה? על פני הדברים, הדבר אינו דרוש לתכלית של זיהוי החייל המצביע ולפיכך מוצע כי תנאי זה יושמט מהצעת החוק. מדוע נדרש לפי ההצעה שהחייל ילבש מדים בעת ההצבעה? על פני הדברים, הדבר אינו דרוש לתכלית של זיהוי החייל המצביע ולפיכך מוצע כי תנאי זה יושמט מהצעת החוק.
תעודת החוגר: התעודה כוללת את הפרטים הבאים: שם פרטי ומשפחה; מספר אישי; מספר תעודת זהות; תאריך לידה; תאריך גיוס; מספר התעודה. פרטים אלו מספקים מבחינת ועדת הבחירות לעניין אפשרות הזיהוי של הבוחר. כן הוסבר על ידי גורמי הצבא כי מבחינת רמת האמינות של הפרטים שבתעודה – הנתונים האישיים שבתעודה מתקבלים ממשרד הפנים ועל כן הם תואמים באופן מלא למרשם האוכלוסין.
הגדרת "תעודה צבאית": בישיבה עם גורמי המקצוע עלה כי אין הגדרה בחקיקה לתעודת "חוגר" ועל כן מוצע להוסיף הגדרה מתאימה לתעודה זו שתיקרא "תעודה צבאית".
הסמכה לקבוע את סוגי התעודות: מאחר שקיימים סוגים שונים של תעודות לחיילים בשירות סדיר שאין מקום לפרטם בחוק הבחירות, מוצע כי יושב ראש הוועדה המרכזית, ייקבע בהוראות את סוגי התעודות כאמור, לפי המלצת הרמטכ"ל. תעודת החוגר: התעודה כוללת את הפרטים הבאים: שם פרטי ומשפחה; מספר אישי; מספר תעודת זהות; תאריך לידה; תאריך גיוס; מספר התעודה. פרטים אלו מספקים מבחינת ועדת הבחירות לעניין אפשרות הזיהוי של הבוחר. כן הוסבר על ידי גורמי הצבא כי מבחינת רמת האמינות של הפרטים שבתעודה – הנתונים האישיים שבתעודה מתקבלים ממשרד הפנים ועל כן הם תואמים באופן מלא למרשם האוכלוסין.
הגדרת "תעודה צבאית": בישיבה עם גורמי המקצוע עלה כי אין הגדרה בחקיקה לתעודת "חוגר" ועל כן מוצע להוסיף הגדרה מתאימה לתעודה זו שתיקרא "תעודה צבאית".
הסמכה לקבוע את סוגי התעודות: מאחר שקיימים סוגים שונים של תעודות לחיילים בשירות סדיר שאין מקום לפרטם בחוק הבחירות, מוצע כי יושב ראש הוועדה המרכזית, ייקבע בהוראות את סוגי התעודות כאמור, לפי המלצת הרמטכ"ל. תעודת החוגר: התעודה כוללת את הפרטים הבאים: שם פרטי ומשפחה; מספר אישי; מספר תעודת זהות; תאריך לידה; תאריך גיוס; מספר התעודה. פרטים אלו מספקים מבחינת ועדת הבחירות לעניין אפשרות הזיהוי של הבוחר. כן הוסבר על ידי גורמי הצבא כי מבחינת רמת האמינות של הפרטים שבתעודה – הנתונים האישיים שבתעודה מתקבלים ממשרד הפנים ועל כן הם תואמים באופן מלא למרשם האוכלוסין.
הגדרת "תעודה צבאית": בישיבה עם גורמי המקצוע עלה כי אין הגדרה בחקיקה לתעודת "חוגר" ועל כן מוצע להוסיף הגדרה מתאימה לתעודה זו שתיקרא "תעודה צבאית".
הסמכה לקבוע את סוגי התעודות: מאחר שקיימים סוגים שונים של תעודות לחיילים בשירות סדיר שאין מקום לפרטם בחוק הבחירות, מוצע כי יושב ראש הוועדה המרכזית, ייקבע בהוראות את סוגי התעודות כאמור, לפי המלצת הרמטכ"ל.
תעודה "בתוקף": לבקשת הוועדה המרכזית, נוסף להצעה תנאי כי התעודה תהיה "בתוקף". בתעודה של חיילים בשירות חובה – מופיע על התעודה תאריך תוקף (שלאו דווקא משקף במדויק את תאריך השחרור); ואילו בתעודה של חיילים בשירות קבע – לא מופיע תאריך של תוקף התעודה. לפיכך, מתן האפשרות להצביע בתעודה של שירות קבע תאפשר למעשה להצביע באמצעותה גם לאחר סיום שירות הקבע (ככל שהתעודה לא הוחזרה לצבא בעת שחרור החייל משירות סדיר), שכן מקום בו התעודה לא כוללת תאריך תוקף, היא תיחשב תמיד בתוקף לצורך ההצבעה. תעודה "בתוקף": לבקשת הוועדה המרכזית, נוסף להצעה תנאי כי התעודה תהיה "בתוקף". בתעודה של חיילים בשירות חובה – מופיע על התעודה תאריך תוקף (שלאו דווקא משקף במדויק את תאריך השחרור); ואילו בתעודה של חיילים בשירות קבע – לא מופיע תאריך של תוקף התעודה. לפיכך, מתן האפשרות להצביע בתעודה של שירות קבע תאפשר למעשה להצביע באמצעותה גם לאחר סיום שירות הקבע (ככל שהתעודה לא הוחזרה לצבא בעת שחרור החייל משירות סדיר), שכן מקום בו התעודה לא כוללת תאריך תוקף, היא תיחשב תמיד בתוקף לצורך ההצבעה. תעודה "בתוקף": לבקשת הוועדה המרכזית, נוסף להצעה תנאי כי התעודה תהיה "בתוקף". בתעודה של חיילים בשירות חובה – מופיע על התעודה תאריך תוקף (שלאו דווקא משקף במדויק את תאריך השחרור); ואילו בתעודה של חיילים בשירות קבע – לא מופיע תאריך של תוקף התעודה. לפיכך, מתן האפשרות להצביע בתעודה של שירות קבע תאפשר למעשה להצביע באמצעותה גם לאחר סיום שירות הקבע (ככל שהתעודה לא הוחזרה לצבא בעת שחרור החייל משירות סדיר), שכן מקום בו התעודה לא כוללת תאריך תוקף, היא תיחשב תמיד בתוקף לצורך ההצבעה.
תיקון חוק הרשויות המקומיות 2. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965
(בחירות)
לדיון – סעיף 2:
פסקה (2) – סעיף 60(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 קובע כיצד יש להזדהות בעת ההצבעה בבחירות ברשויות המקומיות (מדובר ברשויות מקומיות שהן עיריות או מועצות מקומיות. לגבי מועצות אזוריות – ראו סעיף 4 להצעת החוק להלן). מוצע להוסיף את התעודה הצבאית כפי שתוגדר בחוק הבחירות לכנסת כאמצעי זיהוי נוסף לאמצעים הקיימים היום.
כלומר, חיילים בחובה או בקבע יורשו להזדהות בבחירות לרשויות המקומיות באמצעות התעודות הצבאיות שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. כך גם תישמר אחידות לעניין זה בין מערכות הבחירות הממלכתיות השונות.
60. זיהוי הבוחרים: (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי.
(ב) כאמצעי זיהוי ישמשו רק תעודת זהות תקפה שניתנה לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, או לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה. לדיון – סעיף 2:
פסקה (2) – סעיף 60(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 קובע כיצד יש להזדהות בעת ההצבעה בבחירות ברשויות המקומיות (מדובר ברשויות מקומיות שהן עיריות או מועצות מקומיות. לגבי מועצות אזוריות – ראו סעיף 4 להצעת החוק להלן). מוצע להוסיף את התעודה הצבאית כפי שתוגדר בחוק הבחירות לכנסת כאמצעי זיהוי נוסף לאמצעים הקיימים היום.
כלומר, חיילים בחובה או בקבע יורשו להזדהות בבחירות לרשויות המקומיות באמצעות התעודות הצבאיות שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. כך גם תישמר אחידות לעניין זה בין מערכות הבחירות הממלכתיות השונות.
60. זיהוי הבוחרים: (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי.
(ב) כאמצעי זיהוי ישמשו רק תעודת זהות תקפה שניתנה לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, או לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה. לדיון – סעיף 2:
פסקה (2) – סעיף 60(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 קובע כיצד יש להזדהות בעת ההצבעה בבחירות ברשויות המקומיות (מדובר ברשויות מקומיות שהן עיריות או מועצות מקומיות. לגבי מועצות אזוריות – ראו סעיף 4 להצעת החוק להלן). מוצע להוסיף את התעודה הצבאית כפי שתוגדר בחוק הבחירות לכנסת כאמצעי זיהוי נוסף לאמצעים הקיימים היום.
כלומר, חיילים בחובה או בקבע יורשו להזדהות בבחירות לרשויות המקומיות באמצעות התעודות הצבאיות שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. כך גם תישמר אחידות לעניין זה בין מערכות הבחירות הממלכתיות השונות.
60. זיהוי הבוחרים: (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי.
(ב) כאמצעי זיהוי ישמשו רק תעודת זהות תקפה שניתנה לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, או לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה.
התיקונים המוצעים בפסקאות (1) ו-(3) הם תיקונים טכניים-ניסוחיים:
פסקה (1) – שמו של חוק הבחירות כלל בעבר (לתקופה קצרה) את המילים "ולראש הממשלה" ואינו כולל אותן כיום ועל כן מוצע לתקן אגב הצעת חוק זו את ההפניה לחוק הבחירות שאינה מעודכנת.
1. בחוק זה –"חוק הבחירות לכנסת" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
פסקה (3) – סעיף 81 לחוק הרשויות המקומיות קובע כיצד מצביעים חיילים בהצבעה המיוחדת לחיילים בבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה במעטפות כפולות בקלפיות המיועדות לחיילים). מוצע להחליף את הניסוח הקיים היום שנוקט בלשון "תעודה צבאית" בניסוח "תעודת החייל" כדי ליצור אחידות עם הנוסח הקיים בחוק הבחירות, וכדי שלא ייווצר בלבול מול התיקון שמוצע בהצעת החוק הנוכחית שמגדירה "תעודה צבאית" ככזו שכוללת רק תעודות של חיילים בחובה ובקבע ולא מילואים (זאת בעוד שהצבעה בקלפי לחיילים לפי סעיף 81 כוללת גם הצבעה של חיילי מילואים).
יודגש כי זהו תיקון נוסח בלבד. אין כוונה להשמיט את הדרישה לתמונה באמצעי הזיהוי, אלא רק להשוות בין הנוסח של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לנוסח של חוק הבחירות לכנסת.
81. (א) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור בסעיף 60 או בתעודת השוטר או תעודת הסוהר שלו. התיקונים המוצעים בפסקאות (1) ו-(3) הם תיקונים טכניים-ניסוחיים:
פסקה (1) – שמו של חוק הבחירות כלל בעבר (לתקופה קצרה) את המילים "ולראש הממשלה" ואינו כולל אותן כיום ועל כן מוצע לתקן אגב הצעת חוק זו את ההפניה לחוק הבחירות שאינה מעודכנת.
1. בחוק זה –"חוק הבחירות לכנסת" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
פסקה (3) – סעיף 81 לחוק הרשויות המקומיות קובע כיצד מצביעים חיילים בהצבעה המיוחדת לחיילים בבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה במעטפות כפולות בקלפיות המיועדות לחיילים). מוצע להחליף את הניסוח הקיים היום שנוקט בלשון "תעודה צבאית" בניסוח "תעודת החייל" כדי ליצור אחידות עם הנוסח הקיים בחוק הבחירות, וכדי שלא ייווצר בלבול מול התיקון שמוצע בהצעת החוק הנוכחית שמגדירה "תעודה צבאית" ככזו שכוללת רק תעודות של חיילים בחובה ובקבע ולא מילואים (זאת בעוד שהצבעה בקלפי לחיילים לפי סעיף 81 כוללת גם הצבעה של חיילי מילואים).
יודגש כי זהו תיקון נוסח בלבד. אין כוונה להשמיט את הדרישה לתמונה באמצעי הזיהוי, אלא רק להשוות בין הנוסח של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לנוסח של חוק הבחירות לכנסת.
81. (א) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור בסעיף 60 או בתעודת השוטר או תעודת הסוהר שלו. התיקונים המוצעים בפסקאות (1) ו-(3) הם תיקונים טכניים-ניסוחיים:
פסקה (1) – שמו של חוק הבחירות כלל בעבר (לתקופה קצרה) את המילים "ולראש הממשלה" ואינו כולל אותן כיום ועל כן מוצע לתקן אגב הצעת חוק זו את ההפניה לחוק הבחירות שאינה מעודכנת.
1. בחוק זה –"חוק הבחירות לכנסת" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
פסקה (3) – סעיף 81 לחוק הרשויות המקומיות קובע כיצד מצביעים חיילים בהצבעה המיוחדת לחיילים בבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה במעטפות כפולות בקלפיות המיועדות לחיילים). מוצע להחליף את הניסוח הקיים היום שנוקט בלשון "תעודה צבאית" בניסוח "תעודת החייל" כדי ליצור אחידות עם הנוסח הקיים בחוק הבחירות, וכדי שלא ייווצר בלבול מול התיקון שמוצע בהצעת החוק הנוכחית שמגדירה "תעודה צבאית" ככזו שכוללת רק תעודות של חיילים בחובה ובקבע ולא מילואים (זאת בעוד שהצבעה בקלפי לחיילים לפי סעיף 81 כוללת גם הצבעה של חיילי מילואים).
יודגש כי זהו תיקון נוסח בלבד. אין כוונה להשמיט את הדרישה לתמונה באמצעי הזיהוי, אלא רק להשוות בין הנוסח של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לנוסח של חוק הבחירות לכנסת.
81. (א) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור בסעיף 60 או בתעודת השוטר או תעודת הסוהר שלו.
הסבר – מחיקת סעיף 3 שעסק בבחירות פנימיות במפלגות:
המציע ציין בדיון בקריאה הטרומית במליאת הכנסת כי לבקשת שר הביטחון, הכוונה לקדם את הצעת החוק כך שלא תחול על בחירות פנימיות במפלגות, וזאת כדי להצניע מעורבות של חיילים במדים בפוליטיקה הפנימית של מפלגות. בישיבה עם גורמי המקצוע ציינו נציגי הצבא כי גם אם החייל לא יידרש להופיע במדים, קיים קושי בכך שהוא יצביע עם תעודה צבאית בבחירות פנימיות במפלגה, שכן הדבר מאפשר עדיין לזהותו כחייל בעת ההצבעה. הסבר – מחיקת סעיף 3 שעסק בבחירות פנימיות במפלגות:
המציע ציין בדיון בקריאה הטרומית במליאת הכנסת כי לבקשת שר הביטחון, הכוונה לקדם את הצעת החוק כך שלא תחול על בחירות פנימיות במפלגות, וזאת כדי להצניע מעורבות של חיילים במדים בפוליטיקה הפנימית של מפלגות. בישיבה עם גורמי המקצוע ציינו נציגי הצבא כי גם אם החייל לא יידרש להופיע במדים, קיים קושי בכך שהוא יצביע עם תעודה צבאית בבחירות פנימיות במפלגה, שכן הדבר מאפשר עדיין לזהותו כחייל בעת ההצבעה. הסבר – מחיקת סעיף 3 שעסק בבחירות פנימיות במפלגות:
המציע ציין בדיון בקריאה הטרומית במליאת הכנסת כי לבקשת שר הביטחון, הכוונה לקדם את הצעת החוק כך שלא תחול על בחירות פנימיות במפלגות, וזאת כדי להצניע מעורבות של חיילים במדים בפוליטיקה הפנימית של מפלגות. בישיבה עם גורמי המקצוע ציינו נציגי הצבא כי גם אם החייל לא יידרש להופיע במדים, קיים קושי בכך שהוא יצביע עם תעודה צבאית בבחירות פנימיות במפלגה, שכן הדבר מאפשר עדיין לזהותו כחייל בעת ההצבעה.
הסבר – סעיף 3:
חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994 קובע הוראות לעניין מועדי הצבעה במועצות אזוריות וזאת במטרה לקבוע מועד אחיד לבחירות בכל הרשויות המקומיות. כן כלולות בו הוראות לעניין הצבעה של חיילים בבחירות לרשויות המקומיות, מאחר שנקבע עבורם הסדר הצבעה במועד מיוחד (יכולים להצביע גם בימים ה' ו-ו' שלפני יום הבחירות). מאחר שהבחירות למועצות האזוריות מוסדרות בצו (צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958) ולא בחקיקה, קובע חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) הוראה מפורשת לעניין תחולת הצו. בין היתר מתייחסת הוראה זו לסעיף בצו שקובע את אופן הזיהוי בבחירות בקלפיות של חיילים.
מוצע להחליף את הניסוח הקיים היום שנוקט בלשון "תעודה צבאית" בניסוח "תעודת החייל" כדי ליצור אחידות עם הנוסח הקיים בחוק הבחירות, וכדי שלא ייווצר בלבול מול התיקון שמוצע בהצעת החוק הנוכחית שמגדירה "תעודה צבאית" ככזו שכוללת רק תעודות של חיילים בחובה ובקבע ולא מילואים (זאת בעוד שהצבעה בקלפי מיוחדת לחיילים לפי חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) כוללת גם הצבעה של חיילי מילואים).
כאמור, יודגש כי זהו תיקון נוסח בלבד. אין כוונה להשמיט את הדרישה לתמונה באמצעי הזיהוי, אלא רק להשוות בין הנוסח של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לנוסח של חוק הבחירות לכנסת.
4ב. תחולת הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות): צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, יחול על הצבעת חיילים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: ...
(5) לענין סעיף 195 – חייל רשאי לזהות עצמו או בתעודת השוטר שלו; הסבר – סעיף 3:
חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994 קובע הוראות לעניין מועדי הצבעה במועצות אזוריות וזאת במטרה לקבוע מועד אחיד לבחירות בכל הרשויות המקומיות. כן כלולות בו הוראות לעניין הצבעה של חיילים בבחירות לרשויות המקומיות, מאחר שנקבע עבורם הסדר הצבעה במועד מיוחד (יכולים להצביע גם בימים ה' ו-ו' שלפני יום הבחירות). מאחר שהבחירות למועצות האזוריות מוסדרות בצו (צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958) ולא בחקיקה, קובע חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) הוראה מפורשת לעניין תחולת הצו. בין היתר מתייחסת הוראה זו לסעיף בצו שקובע את אופן הזיהוי בבחירות בקלפיות של חיילים.
מוצע להחליף את הניסוח הקיים היום שנוקט בלשון "תעודה צבאית" בניסוח "תעודת החייל" כדי ליצור אחידות עם הנוסח הקיים בחוק הבחירות, וכדי שלא ייווצר בלבול מול התיקון שמוצע בהצעת החוק הנוכחית שמגדירה "תעודה צבאית" ככזו שכוללת רק תעודות של חיילים בחובה ובקבע ולא מילואים (זאת בעוד שהצבעה בקלפי מיוחדת לחיילים לפי חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) כוללת גם הצבעה של חיילי מילואים).
כאמור, יודגש כי זהו תיקון נוסח בלבד. אין כוונה להשמיט את הדרישה לתמונה באמצעי הזיהוי, אלא רק להשוות בין הנוסח של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לנוסח של חוק הבחירות לכנסת.
4ב. תחולת הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות): צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, יחול על הצבעת חיילים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: ...
(5) לענין סעיף 195 – חייל רשאי לזהות עצמו או בתעודת השוטר שלו; הסבר – סעיף 3:
חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994 קובע הוראות לעניין מועדי הצבעה במועצות אזוריות וזאת במטרה לקבוע מועד אחיד לבחירות בכל הרשויות המקומיות. כן כלולות בו הוראות לעניין הצבעה של חיילים בבחירות לרשויות המקומיות, מאחר שנקבע עבורם הסדר הצבעה במועד מיוחד (יכולים להצביע גם בימים ה' ו-ו' שלפני יום הבחירות). מאחר שהבחירות למועצות האזוריות מוסדרות בצו (צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958) ולא בחקיקה, קובע חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) הוראה מפורשת לעניין תחולת הצו. בין היתר מתייחסת הוראה זו לסעיף בצו שקובע את אופן הזיהוי בבחירות בקלפיות של חיילים.
מוצע להחליף את הניסוח הקיים היום שנוקט בלשון "תעודה צבאית" בניסוח "תעודת החייל" כדי ליצור אחידות עם הנוסח הקיים בחוק הבחירות, וכדי שלא ייווצר בלבול מול התיקון שמוצע בהצעת החוק הנוכחית שמגדירה "תעודה צבאית" ככזו שכוללת רק תעודות של חיילים בחובה ובקבע ולא מילואים (זאת בעוד שהצבעה בקלפי מיוחדת לחיילים לפי חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) כוללת גם הצבעה של חיילי מילואים).
כאמור, יודגש כי זהו תיקון נוסח בלבד. אין כוונה להשמיט את הדרישה לתמונה באמצעי הזיהוי, אלא רק להשוות בין הנוסח של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לנוסח של חוק הבחירות לכנסת.
4ב. תחולת הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות): צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, יחול על הצבעת חיילים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: ...
(5) לענין סעיף 195 – חייל רשאי לזהות עצמו או בתעודת השוטר שלו;
הסבר – סעיף 4:
חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, שאותו מוצע לתקן בהצעת החוק, חל רק על עיריות ומועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות. באשר למועצות אזוריות, חל צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 – שנקבעו בו בין היתר הוראות לעניין בחירות למועצה ולוועד המקומי. מאחר שמדובר בצו שמוציא שר הפנים (כך שהוא לא מתוקן ישירות בחקיקה של הכנסת), וכדי להסיר ספק מכך שלדעת המחוקק יש לאפשר הצבעה בתעודה צבאית גם בבחירות במועצות האזוריות, מוצע להוסיף הוראה שמורה לשר לתקן את הצו האמור, בתוך תשעים ימים. הסבר – סעיף 4:
חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, שאותו מוצע לתקן בהצעת החוק, חל רק על עיריות ומועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות. באשר למועצות אזוריות, חל צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 – שנקבעו בו בין היתר הוראות לעניין בחירות למועצה ולוועד המקומי. מאחר שמדובר בצו שמוציא שר הפנים (כך שהוא לא מתוקן ישירות בחקיקה של הכנסת), וכדי להסיר ספק מכך שלדעת המחוקק יש לאפשר הצבעה בתעודה צבאית גם בבחירות במועצות האזוריות, מוצע להוסיף הוראה שמורה לשר לתקן את הצו האמור, בתוך תשעים ימים. הסבר – סעיף 4:
חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, שאותו מוצע לתקן בהצעת החוק, חל רק על עיריות ומועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות. באשר למועצות אזוריות, חל צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 – שנקבעו בו בין היתר הוראות לעניין בחירות למועצה ולוועד המקומי. מאחר שמדובר בצו שמוציא שר הפנים (כך שהוא לא מתוקן ישירות בחקיקה של הכנסת), וכדי להסיר ספק מכך שלדעת המחוקק יש לאפשר הצבעה בתעודה צבאית גם בבחירות במועצות האזוריות, מוצע להוסיף הוראה שמורה לשר לתקן את הצו האמור, בתוך תשעים ימים.
התיקון שנדרש לעשות, הוא בסעיף 195 לצו, שקובע כיצד על הבוחר לזהות עצמו בעת ההצבעה:
195. (א) זיהוי הבוחרים: הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד:
(1) תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;
(2) דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952;
(3) רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה.
התיקון שנדרש לעשות, הוא בסעיף 195 לצו, שקובע כיצד על הבוחר לזהות עצמו בעת ההצבעה:
195. (א) זיהוי הבוחרים: הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד:
(1) תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;
(2) דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952;
(3) רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה.
התיקון שנדרש לעשות, הוא בסעיף 195 לצו, שקובע כיצד על הבוחר לזהות עצמו בעת ההצבעה:
195. (א) זיהוי הבוחרים: הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד:
(1) תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;
(2) דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952;
(3) רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה.
הסבר סעיף 5:
מוצע לקבוע הוראת תחילה של 45 ימים כדי לאפשר לגורמי המקצוע פרק זמן להיערכות – על מנת לתת שהות לרמטכ"ל וליושב ראש ועדת הבחירות לקבוע את ההוראות שכוללות את רשימת התעודות הצבאיות שניתן יהיה להצביע באמצעותן. לאחר קביעת ההוראות, יידרשו התאמות באמצעי ההדרכה למזכירי ועדות הקלפי (לומדות ממוחשבות ותדריכים) ובהסברה לציבור שעורכים ועדת הבחירות ומשרד הפנים. הסבר סעיף 5:
מוצע לקבוע הוראת תחילה של 45 ימים כדי לאפשר לגורמי המקצוע פרק זמן להיערכות – על מנת לתת שהות לרמטכ"ל וליושב ראש ועדת הבחירות לקבוע את ההוראות שכוללות את רשימת התעודות הצבאיות שניתן יהיה להצביע באמצעותן. לאחר קביעת ההוראות, יידרשו התאמות באמצעי ההדרכה למזכירי ועדות הקלפי (לומדות ממוחשבות ותדריכים) ובהסברה לציבור שעורכים ועדת הבחירות ומשרד הפנים. הסבר סעיף 5:
מוצע לקבוע הוראת תחילה של 45 ימים כדי לאפשר לגורמי המקצוע פרק זמן להיערכות – על מנת לתת שהות לרמטכ"ל וליושב ראש ועדת הבחירות לקבוע את ההוראות שכוללות את רשימת התעודות הצבאיות שניתן יהיה להצביע באמצעותן. לאחר קביעת ההוראות, יידרשו התאמות באמצעי ההדרכה למזכירי ועדות הקלפי (לומדות ממוחשבות ותדריכים) ובהסברה לציבור שעורכים ועדת הבחירות ומשרד הפנים.